הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 35138-03-18

מספר בקשה:4
לפני
כבוד ה שופטת הרשמת נועה גרוסמן

מבקש / נתבע

אהרון סבן חזיזה
ע"י ב"כ עו"ד משה כהאן

נגד

משיב / תובע

עידו חדד
ע"י ב"כ עו"ד אמיר קרן

החלטה

לפני בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד בין אותם הצדדים.
התיק הנוסף מתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, סע"ש 57519-12-17.

התביעה:

1. ההליך דכאן הינו תובענה למתן פסק דין הצהרתי, פירוק שותפות וסעד כספי בשיעור 101,418 ₪.
התובע בתיק הנוכחי, המשיב בבקשה, מבקש מבית המשפט ליתן צו הצהרתי לפיו התקיימה בינו לבין הנתבע, המבקש בבקשה, שותפות בלתי רשומה בחלקים שווים כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 וכי על הנתבע לשלם לתובע את ההוצאות אשר הוציא בעניין השותפות.

הבקשה:

2. המבקש בענייננו סבור, כי יש לעכב את ההליכים בתובענה דנן עד להכרעה בתיק סע"ש 57519-12-17. הוא סבור, כי ההליכים עוסקים בסוגיות זהות המצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. בשל החשש מהכרעות סותרות ואף מטעמי חיסכון בזמן שיפוטי, ראוי להורות לשיטתו על עיכוב ההליכים.

3. ביום 27.12.17 הגיש המבקש לבית הדין לעבודה את התביעה כנגד המשיב בתיק סע"ש 57519-12-17. שם טען, כי התקיימו בינו לבין המשיב יחסי עובד-מעביד ותבע מן המשיב סכום כספי של 250,170 ₪ בצרוף פיצויי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין. המשיב לא הגיש כתב הגנה בבית הדין לעבודה , אלא פנה בהגשת התביעה הנוכחית לבית המשפט המחוזי ביום 16.3.18. בד בבד עם הגשת כתב התביעה בתיק זה, הגיש המשיב לבית הדין לעבודה בקשה לעיכוב הליכים . שם טען המשיב כי יש זהות עובדתית בין שני ההליכים, דבר המקים חשש להכרעות סותרות.

4. בהחלטתו מיום 16.4.18 שצורפה כנספח 2 לבקשה, דחה בית הדין לעבודה את הבקשה לעיכוב הליכים. המבקש סבור, כי את החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה יש להחיל בשינויים המחויבים על ההליך הנוכחי. דהיינו , יש להקנות מעמד בכורה לתביעה המתנהלת שם על פני התביעה הנוכחית. זאת נוכח ההלכה המשפטית הקובעת כי השאלה האם התקיימו יחסי עובד -מעביד, הניצבת בבסיס הסכסוך, היא שאלה המסורה להכרעתו הייחודית של בית הדין לעבודה.

עמדת התובע/משיב:

5. המשיב גורס, כי יש לדחות את הבקשה. הוא שולל את טענת המבקש כי מדובר בעניינים זהים ובסוגיות המצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. לדידו, אומנם הסמכות העניינית לדון בקיום יחסי עובד-מעביד מצויה בבית הדין לעבודה אך הסמכות העניינית לפירוק שותפות מצויה אך ורק בסמכות בית המשפט המחוזי.
המשיב מוסיף, כי תכליתה של התביעה בבית הדין לעבודה, להוות משקל נגד לתביעה הנוכחית לפירוק השותפות כנגד המבקש בגין מעשיו החמורים. את העובדה שהתביעה בבית הדין לעבודה הוגשה שלושה חודשים לפני התביעה הנוכחית מתרץ המשיב בכך, שהתביעה הנוכחית היתה צפויה מראש (סעיף 6 לתגובה).

6. לאור החלטת בית הדין לעבודה סבור המשיב, כי אין מנוס אלא לפצל את הדיון כך שבית הדין לעבודה ידון בסוגית קיומם של יחסי עובד-מעביד ובית המשפט המחוזי ידון ביתר הסוגיות הקשורות לשותפות.

המסגרת הנורמטיבית:

7. פסק הדין הקלאסי העוסק בעיכוב הליכים מחמת הליך מקביל הינו ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פד"י כ"ט (2) עמ' 447 שם בעמ' 448:

"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה בית-דין" כך גם ב "עניין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות. ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית."

ובהמשך:

"לעניין זהות העילות אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא כאמור שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית ."

ברע"א 3755/01 הפניקס חברה לביטוח נ' קפלן ואח' , (ניתן ביום 28.1.2002, פורסם במאגרים) אומרת כבוד השופטת שטרסברג-כהן דברים היפים לענייננו:

"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב . . . כאשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר באותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה."
הפסיקה העדכנית בסוגיה זו מוצאת ביטוי בהחלטת כבוד השופטת (כתוארה אז) חיות ב רע"א 8018/15 לקח נ' דובינצקי, פורסמה במאגרים בנבו, 14.1.16 :
"כפי שנפסק לא אחת, החלטה בעניין עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון, חסכון במשאבי בית המשפט ומניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את מהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות ".
עוד ראו:
ספרו של המלומד אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה 12 ,2015, הוצאת 'נבו' שם בעמ' 174-171.

מן הכלל אל הפרט:

8. בענייננו, המחלוקת בין הצדדים מחייבת בראש ובראשונה הכרעה בשאלה האם התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד כטענת המבקש; או שמא היו אלה יחסי שותפות כטענת המשיב;
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים נראה, כי מלכתחילה סבר המשיב, שהשאלה העומדת בבסיס שתי התובענות היא זהה ועל כן פנה אל בית הדין לעבודה בבקשה לעכב הליכים עד להכרעה בתובענה הנוכחית. משנכזבה תקוותו זו ובית הדין לעבודה דחה את בקשתו לעיכוב הליכים, שינה המשיב טעמו ועתה הוא טוען כי מדובר בשאלות נפרדות לחלוטין.

9. אני מוצאת, כי אין ממש בעמדת המשיב ומקבלת את עמדת המבקש.
אומנם נכון הוא כי הסמכות העניינית להיזקק לפירוק שותפות מצויה בידי בית המשפט המחוזי. אך קודם לכך יש להכריע, האם בפירוק שותפות עסקינן או שמא ביחסי עובד-מעביד מדובר.
היה ובית הדין לעבודה ימצא כי מדובר ביחסי עובד-מעביד ולא ביחסי שותפות, ממילא יתייתר הצורך לדון בתובענה הנוכחית. רק במידה ובית הדין לעבודה ידחה את תביעת המשיב וימצא כי אין המדובר ביחסי עבודה, יקום הצורך להידרש לתובענה הנוכחית.

10. בהקשר זה אין לי אלא לצטט את החלטתו העניינית והממצה של בית הדין לעבודה מיום 16.4.18 בסע"ש 57519-12-17, כבוד השופט תומר סילורה:

"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שפורט בבקשה ובתגובה אני סבור שאין מקום לעכב את ההליכים בתיק דנן. אפרט בקצרה את נימוקיי: המחלוקת המהותית בתיק היא האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד כפי שהתובע טוען או יחסי שותפות כפי שהנתבע טוען. בהתאם לס' 24 לחוק בית הדין לעבודה, בית הדין הוא הערכאה הנכונה לבחון את השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד. במילים אחרות, די בכך שהשאלה בדבר קיום יחסי עובד מעביד שנויה במחלוקת של ממש על מנת שהסמכות הייחודית של בית הדין תחול עליה (ע.א. 321/75 שירות ארצי להדברה בע"מ נ' בוחבוט, ניתן ביום 9.11.75 ע"ע (ארצי) 624/07).
כמו כן, לפי ההלכה הפסוקה יש להקנות מעמד בכורה לתביעה המתנהלת בבית הדין לעבודה על פני תביעה המתנהלת בערכאה אזרחית. מעבר לכך, ההליך דנן הוא ההליך הראשון בזמן ולטעמי לא יעלה על הדעת כי התיק כאן יעוכב למשך תקופה בלתי ידועה עד שתינתן הפסיקה בבית המשפט המחוזי. לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי אין מקום לעיכוב הליכים בתיק דנן".

11. הרי בהחלטה זו, בקליפת אגוז מצויה כל התורה כולה. בית הדין הוא הערכאה הנכונה ובסמכותו הייחודית לבחון, האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. זו השאלה השנויה במחלוקת , ושאלת השותפות תתעורר רק בכפוף להכרעה בה.
אין זה ראוי להסיט את הדיון בבית הדין לעבודה הצידה, מפני התובענה הנוכחית שהוגשה כשלושה חודשים לאחר מכן. בזהירות אעיר, כי עמדת המשיב, לפיה דווקא ההליך בבית הדין לעבודה נועד לשמש משקל נגד לתובענה הנוכחית שהוגשה אחריו, אינה יכולה לעמוד.

12. הטרחת שתי ערכאות שיפוטיות, לדון בשאלות זהות של עובדה ובהגדרת מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים – יחסי עבודה או יחסי שותפות – גורמת לבזבו ז משאבים משמעותי שאין לו מקום. הלכת עיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד" נועדה בדיוק למצבים מעין אלה. אשר על כן אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים.

סיכום:

13. מן המקובץ לעיל, אני מורה על עיכוב הליכים בתובענה זו עד להכרעה בתיק סע"ש 57519-12-17. לאחר שיינתן פסק הדין שם ובכפוף לאשר יוכרע בו, ייקבע האם יש להמשיך ולנהל את התיק הנוכחי בעניין תביעת המשיב ליחסי שותפות, או שמא אין המדובר ביחסי שותפות ודינו של תיק זה להיגנז.

14. הבקשה לעיכוב ההליכים מתקבלת אפוא. המשיב ישא בהוצאות הדיון בבקשה זו בסך של 5,000 ₪ צמוד ונושא ריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.