הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 30957-09-19

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

תובעת

הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן פרזנטי

נגד

נתבעים

  1. יחזקאל ריימונד שרה
  2. יינון ראובן ריימונד

החלטה

לפניי תביעה העוסקת בתחום קניין רוחני וצו מניעה קבוע. נושאה של התביעה הוא טענת התובעת כי המסעדה בסר לאנץ' ברח' בר כוכבא 14 בני ברק , המופעלת ע"י הנתבעים, השמיעה יצירות מוסיקליות באופן פומבי ללא תשלום אגרה לתובעת.

הנתבעים 1 ו-2 נתבעו כאמור, מכח היותם מפעילי המסעדה. הנתבעת 1 רי ימונד שרה נתבעה באופן אישי על ההשמעה ולפי הבהרה שהוגשה בהמשך, גם מכח היותה נושאת בפרטי עוסק מורשה במע"מ בגין המסעדה האמורה. הנתבע 2 ריימונד ראובן יינון נתבע כבעלים ומנהל בפועל של המסעדה וכן כגורם באופן אישי להשמעה הפומבית.

אני מורה כי המסמך שהוגש ביום 25.11.2019 בכתב יד וסווג ככתב הגנה מטעם נתבע 1, יסווג ככתב הגנה של הנתבעים 1 ו-2 גם יחד.

לסוגיית הסמכות העניינית אומר, כי אכן על פי הוראות סעיף 40 (4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, נושא של קניין רוחני הוא בסמכותו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, בפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב כבר נקבע, כי המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי הינו מבחן הסעד. מבחן זה הועדף על פני מבחן מהות הסכסוך, או בלשון אחרת, לשון העילה. ראו החל טתי בת.א. (מחוזי ת"א) 39830-09-17 דרוקר נ' אליאסי (ניתנה ביום 13.3.18) פורסמה בנבו ושאר ההלכות ש ניתנו לאחר מכן, מפי מותבים אחרים בבית המשפט המחוזי בת"א.

מאחר והתובעת בענייננו, בחרה להעמיד את שווי תביעתה על סך של 70,000 ₪, אני רואה לנכון להורות כי על פי מבחן הסעד , הסמכות העניינית להידרש לתובענה זו היא לבית המשפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי.

עיינתי היטב בהתייחסות שהגישה התובעת. אני מוצאת כי הטיעונים שהובאו שם בנושא מהותה של הצעת החוק והסמכות לדון בענייני קניין רוחני בבית המשפט המחוזי, יפים ומתאימים, אך לא לסיטואציה הנדונה בפניי. אין המדובר כאן בבקשה לקביעה עקרונית בענייני זכויות יוצרים, אלא בתביעה לתמורה כספית, של 70,000 ₪, עבור השמעות מוסיקה במקום פומבי וללא תשלום אגרה. הא ותו לא.
בנסיבות אלה, אין מקום לקביעת הליך שהועמד על סכום של 70,000 ₪ בלבד בבי ת המשפט המחוזי.

אני ערה לכך שבבית המשפט העליון תלויות ועומדות שתי בקשות רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בנושא זה של סמכות עניינית וקניין רוחני (רע"א 6500/19, רע"א 7052/19).

יחד עם זאת, אני מוצאת כי גם ההכרעות שיינתנו באותן בקשות רשות ערעור לא ישליכו על ענייננו נוכח הסכום הנמוך של התביעה ומהות הסעד המבוקש שהוא סעד תחום ומצומצם בסכום, ונובע יותר מאי תשלום אגרת שימוש מאשר עניינים ברומו של קניין רוחני.

על כן, לא ראיתי מקום להימנע מהעברת הדיון לבית המשפט המוסמך, הלא הוא בית המשפט השלום, כבר עתה. אני מוצאת כי אין צורך להמתין להכרעות בבקשות רשות הערעור הנ"ל בענייננו.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן:
המסמך מיום 25.11.19 ישמש כתב הגנה עבור שני הנתבעים.

הדיון בתובענה זו מועבר אל בית המשפט המוסמך, הלא הוא בית המשפט השלום. אני מורה כי ההעברה תבוצע אל בתי המשפט השלום במחוז תל אביב.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.

חתימה