הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 30775-10-20

מספר בקשה:12
לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקש:

רן שטקרמן
ע"י ב"כ עוה"ד אהרון מיכאלי, יהודה רוזנטל, עוז סאסי וניצן גליק

נגד

המשיבות:

  1. אלביט הדמיה בע"מ
  2. פלאזה סנטרס אן, וי(חברה זרה)

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל גינסבורג ועידן איידן

החלטה

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד נתבע 3.

המשיבות מתנגדות לבקשה.

רקע

המשיבות הגישו תביעה נגד נושאי משרה, בהם המבקש, הנוגעת לעסקת תיווך שנכרתה בין המשיבות לבין Linkserve Financials Ltd (להלן: "לינקסרב"), לפיה התחייבה לינ קסרב לאתר רוכשים פוטנציאליים לנכסי נדל"ן שהחזיקו המשיבות במשותף עם קרן נדל"ן אמריקאית, בתמורה ל – 0.9% מהתמורה הכוללת שתשולם עבור נכסי הנדל"ן. לטענת התובעת, מדובר במעשה מרמה והונאה במסגרתו הוציא מרדכי זיסר ז"ל, מי שהיה בעל השליטה במשיבות, עשרות מיליוני שקלים מקופת המשיבות.

טענות המבקש

את הבקשה לסילוק על הסף סומך המבקש על הטענות שלהלן:

במסגרת הסדר נושים של התובעת 1 (להלן: "אלביט") משנת 2014, נתנו התובעות למבקש פטור מתביעות בגין הפרת חובת הזהירות.
עילות התביעה נגד המבקש נולדו בשנת 2012 ולכל המאוחר בתחילת שנת 2013, ועל כן, התביעה שהוגשה נגד המבקש בחודש אוקטובר 2020, התיישנה.
במסגרת הליך לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט -1999, הביעו המשיבות את עמדתן לפיה הן מנועות מלהגיש תביעה נגד המבקש, ועל כן, כעת הן מושתקות ומנועות מהגיש התביעה נגד המבקש.
המבקש שימש מנכ"ל של תובעת 2 (להלן: "פלאזה"), חברה הולנדית שפעלה בחוץ לארץ ועל כן, הדין החל על התביעה הוא הדין ההולנדי. בכתב התביעה לא העלו המשיבות עילות תביעה מהדין ההולנדי.
בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה בה מעורבת חברה הולנדית ועילות התביעה מבוססות על מעשים ומחדלים נטענים מחוץ לישראל.

דיון

ראשית, יש לציין כי בית המשפט ינקוט בצעד של סילוק תביעה על הסף רק במקרים קיצוניים, כאשר על פניו ברור שאין תוחלת בתביעה או שברור כי גם אם יוכחו כל הטענות העובדתיות הנטענות בכתב התביעה, לא יהיה התובע זכאי לסעד הנתבע.

בסעיף 1 לכתב התביעה ייחסו התובעות לנתבעים "מעשי מרמה והונאה מתוכננים וחמורים ביותר". עוד נטען בכתב התביעה: "אין עסקינן בעצימת עיניים או התנהגות רשלנית גרידא אלא הליכה בדרך מודעת ובנתיב אשר תוצאותיו היו ברורות מראש, ולו בדיעבד". בסעיף 10 לכתב התביעה נטען: "הנתבעים, כל אחד לפי דרכו סייעו, במעשיהם ובמחדליהם, לביצוע מעשי ההונאה והמרמה החמורים כלפי אלביט ופלאזה, ומשכך הם אחראים יחד ולחוד על פי הדין להוצאת הכספים במרמה ולנזקים שנגרמו".

ביחס למבקש (נתבע 3), נטען (שם, סעיף 17): כי "כיהן במועדים הרלוונטיים לתביעה ועד לחודש אוגוסט 2012 כמנ כ"ל משותף (ביחד עם מר דוד מחלוף) של אלביט, וכמו כן כיהן בזמנים הרלוונטיים ועד לחודש יולי 2014 כדירקטור (Executive Director) בפלאזה, וכן עד לחודש יולי 2015 כמנכ"ל ונשיא פלאזה".

בסעיפים 32 ו – 37 לכתב התביעה התייחסו המשיבות לפעולות ומחדלים של המבקש וכך נטען :

"במסגרת עריכת הביקורת על הדוחות הכספיים של פלאזה לרבעון השני לשנת 2012, נשלחה הודעת דוא"ל מרו"ח נועם יוחאי מ – KPMG הונגריה, רואי החשבון המבקרים של פלאזה ("יוחאי" ו – KPMG"", בהתאמה), למר רוי לינדן, סמנכ"ל הכספים של פלאזה, ביחס להסכם לינקסרב. בהודעת דוא"ל זו הציגה KPMG סדרת שאלות ביחס להסכם, ובכלל זה ביחס למוניטין ולקשרים של לינקסרב בשוק הנדל"ן בארה"ב; האופן שבו אלביט ופלאזה התוודעו ללינקסרב; זהות הגורם באלביט ופלאזה שניהל את המו"מ על תנאי הסכם לינקסרב; זהות בעלי המניות או הנהנים בלינקסרב; אופי השירותים שניתנו על ידי לינקסרב בכלל, ומעורבותה במכירת נכסי הנדל"ן נוכח התפקיד שמילאה JPMorgan בהשלמת העסקה בפרט; הסיבה בגינה רק אלביט ופלאזה, ולא המיזם המשותף על כלל שותפיו, התקשרו בהסכם לינקסרב; ועוד. בנוסף, דרשה KPMG הבהרה ביחס לצעדים שנעשו בפלאזה על מנת לוודא כי בעלי המניות או הנהנים בלינקסרב אינם בגדר גורם הקשור לקבוצת אלביט.
העתק הודעת דוא"ל מיום 15.8.2012 מסומן "ט" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה.
ביום 21.8.2012, נערכה ישיבת וועדת הביקורת של פלאזה, שבה השתתף יצחקי, שכיהן כיו"ר ועדת הביקורת בפלאזה. לישיבה הוזמן גם שטרקמן, שכיהן כמנכ"ל פלאזה. במסגרת הישיבה ציין יוחאי בפני חברי הוועדה כי במהלך הביקורת שנערכה לגבי הדוחות הכספיים של החברה KPMG לא הצליחה לזהות את בעלי המניות או הנהנים בלינקסרב על מנת לוודא כי לא מדובר בעסקה עם בעלי עניין בחברה. יוחאי ביקש לוודא שחברי הוועדה מודעים לכך ודרש כי יסופק ל – KPMG מידע נוסף ביחס להסכם.
העתק פרוטוקול ישיבת וועדת הביקורת מיום 21.8.2012, וכן מצגת שערכה KPMG שהוצגה בישיבה זו ובה התייחסות להסכם לינקסרב, מסומן "י" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה.
בנוסף, KPMG דרשה שבמסגרת הצהרת המנהלים ( representation letter) שערכה פלאזה, ושבה הצהרה על נכונות מצגי החברה שבדוחות הכספיים, תיכלל הצהרה מפורשת לפיה הסכם לינקסרב אינו בגדר עסקה עם צד קשור בהתאם לתקן חשבונאות IAS 24. בהתאם לדרישה זו שטרקמן ויצחקי חתמו על הצהרה זו, תוך שהם מכשירים באופן אקטיבי את הסכם לינקסרב. וזאת, תוך התעלמות מופגנת מהדגלים האדומים שהתנוססו לגבי ההסכם מול לינקסרב, ואשר צוינו בפניהם במפורש על ידי KPMG ובכלל זה, העובדה שדמי התיווך שולמו על ידי אלביט ופלאזה בלבד, ללא השתתפות השותף האמריקאי, וזאת בנוסף להתקשרות המיזם בהסכם תיווך דומה עם JPMorgan בנק השקעות מכובד שגבה דמי תיווך נמוכים בהרבה; העובדה שלינקסרב התאגדה בסמוך לחתימת ההסכם במקלט מס כך שברור שלא היו לה ניסיון יכולות ומשאבים לבצע את התחייבויותיה; העובדה שגם בפועל ללינקסרב לא הייתה כל מעורבות בעסקת מכירת נכסי הנדל"ן; ועוד. שטרקמן ויצחקי נדרשו לחתום על הצהרה זו גם לצורך אישור הדוח הכספי השנתי של לפאזה לשנת 2012.
העתק הצהרת המנהלים מיום 13.3.2013 עליה נדרשו שטרקמן ויצחקי לחתום לצורך אישור הדוח השנתי של פלאזה מסומן "יא" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה.
חתימת שטרקמן ויצחקי על הצהרה מפורשת לפיה הסכם לינקסרב אינו עסקת בעלי עניין הובילה את KPMG לאשר את דוחותיה הכספיים של פלאזה לרבעון השני לשנת 2012, וכן את הדוחות הכספיים השנתיים של פלאזה לשנת 2012, ללא כל הסתייגויות.
יתרה מכך למיטב הידיעה שטרקמן קיבל בונוס בגין עסקת מכירת נכסי הנדל"ן לרבות בגין מעורבותו בהסכם לינקסרב, בין בדרך של הטבה כספית ובין בדרך של אופציות למניות בחברות קשורות לאלביט.
ביום 26.8.2012 נערכה ישיבת ועדת הביקורת של אלביט, שבה נידונו ההוצאות החריגות של החברה בגין מכירה ושערוך נדל"ן להשקעה, שנבעו בעיקר מההוצאות הגבוהות שהיו כרוכות בעסקת מכירת נכסי הנדל"ן, ובכלל זה – דמי התיווך ששולמו ללינקסרב. בהקשר זה, במענה לשאלות שהועלו בוועדה, זיסר ניסה להצדיק את ההוצאות החריגות בעסקה בטענה כי העסקת מתווך נוסף הובילה כביכול להעלאת תמורת העסקה בכ – 100 מיליון דולר נוספים. עוד הסביר זיסר לחברי הוועדה כי דמי התיווך הנוספים שולמו רק על ידי אלביט ולפאזה, וזאת כביכול נוכח בקשתה של הקרן האמריקאית איסטגייט.
העתק פרוטוקול ישיבת וועדת הביקורת של אלביט מיום 26.8.2012 מסומן "יב" ומ הווה חלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה".

בהמשך כתב התביעה, נטען כי מבדיקות שנעשו התברר כי בין לינקסרב לבין Minstral Trust (להלן: "מינסטרל") נכרת הסכם לפיו הו עברו 98% מדמי התיווך שקיבלה לינקסברג למינסטרל שהייתה נאמנות רשומה בליכטנשטיין לטובת מר זיסר (שם, סעיף 41).

בסעיף 52 לכתב התביעה נטען:

"...לעמדת התובעות עילות התביעה העומדות להן נגד הנתבעים צריכות להתברר כולן לפי הדין הישראלי, וזאת בהתאם לכללי ברירת הדין. ברם לשם הזהירות בלבד, יובהר כי כל העילות המפורטות להלן נגד הנתבעים עומדות לפלאזה גם לפי הדין ההולנדי וממילא עומדת בענייננו חזקת שוויון הדינים, שכן "מושגי הצדק האלמנטר י לגבי העניין הנדון הם אחידים ומקובלים בכל העולם".

בסעיף 53.3 לכתב התביעה נטען:

"בנוסף, לפלאזה עומדות עילות תביעה נגד הנתבעים 3 ו – 4, שטרקמן ויצחקי, שבמעשיהם ומחדליהם המתוארים לעיל, הפרו את חובותיהם כלפי פלאזה, בכך שהפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיה בכוונה ברורה, ובכך שהפרו את חובת האמונים המוגברת שלהם כלפיה בחוסר תום לב, תוך שידעו שסביר להניח שפעולותיהם ומחדליהם יפגעו בטובת החברה. לעניין זה יודגש, מעשי ומחדלי שטרקמן ויצחקי המתוארים לעיל, חורגים מגדר התרשלות גרידא.
למען הזהירות בלבד יובהר כי גם בהתאם לדין ההולנדי, לפלאזה עומדות עילות תביעה נגד הנתבעים שטרקמן ויצחקי, שבמעשיהם ומחדליהם המתוארים לעיל, הפרו את חובות כלפי פלאזה, בתור נושאי משרה בה, ובכך שסייעו לזיסר במעשי המרמה שלו כלפיה, המקימה להם חבות כלפיה לפי הדין ההולנדי ובין היתר לפי Article 2:9 of the Dutch Civil Code (DCC)".

ככלל, בדיון בבקשה לסילוק על הסף, יש להתייחס לאמור בכתב התביעה כאילו הוכח. לפיכך, ובהתחשב באמור בכתב התביעה כמפורט לעיל, נראה כי יש לקבל את טענת המשיבות לפיה בכתב התביעה יוחסה למבקש הפרה בחוסר תום לב של חובת האמונים כלפי פלאזה בכך שפעולותיו נעשו לכאורה מתוך מודעות ברורה לחשש כי עסקת לינקסרב נגועה בעניין זר של בעל השליטה או מתוך אדישות לפגיעה בטובת פלאזה. ממילא, אפילו יתקבלו טענות המבקש באשר לתחולת הפטור גם על פלאזה, אין בכך כדי להצדיק את סילוק התביעה כבר בשלב זה ובטרם בירור העובדות ומהות ההפרות המיוחסות למבקש.

אכן, הפעולות או המחדלים המיוחסים למבקש אירעו בשנת 2012 או בסמוך לכך ולכאורה חלפו 7 שנים מאז, אולם בכתב התביעה נטען כי רק בעקבות חקירה שנערכה בשנת 2017 על ידי עו"ד גיורא ארדינסט שמונה כבעל תפקיד לאיתור ושמירת נכסי עזבון המנוח מוטי זיסר, התברר כי עיקר הסכום מעסקת לינקסרב הועברה למינסטרל שהנהנה בה היה מר זיסר ז"ל בעל השליטה במשיבות. נוכח טענה זו והוראות סעיפים 7 ו – 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, איני רואה לנכון לסלק את התביעה מחמת ה תיישנות בטרם בירור העובדות הרלבנטיות במסגרת ההליך העיקרי, ולצדדים שמורות הטענות בעניין זה. הוא הדין לעניין טענת השיהוי.

טענת המבקש לפיה קיים מחסום של השתק ומניעות מאחר והגשת התביעה נגדו על ידי המשיבות עומדת בניגוד "לעמדת הוועדה המיוחדת" שהוקמה על ידי המשיבות בחודש אפריל 2017 לצורך בחינת עסקת לינקסרב, אינה יכולה להצדיק את סילוק התביעה על הסף, לפי שמדובר בוועדה מייעצת או ממליצה שאין לה סמכות לפעול במקום האורגנים המוסמכים של פלאזה, ועל כן, אפילו המליצה הוועדה שלא לתבוע את המבקש אין בכך כדי להקנות לו חסינות מתביעה מצד המשיבות.

כך גם לא מצאתי מניעה מהגשת התביעה נוכח עמדתן של המשיבות בהליך לפי סעיף 198א לחוק החברות, לפי שכפי שהובהר לעיל כי הפטור שקיבל המבקש במסגרת ההסדר ולגביו הביעו המשיבות את עמדתן בהליך האמור, אינו יכול לעמוד לו אם וככל שמדובר בהפרה בחוסר תום לב של חובת האמונים כלפי פלאזה בכך שפעולותיו של המבקש נעשו לכאורה מתוך מודעות ברורה לחשש כי עסקת לינקסרב נגועה בעניין זר של בעל השליטה או מתוך אדישות לפגיעה בטובת פלאזה.

כפי שפורט לעיל, בכתב התביעה התייחסו המשיבות לדין ההולנדי, והוכחת הדין ההולנדי הוא עניין לבירור במסגרת ההליך העיקרי. לפיכך, אין בטענת המבקש לפיה חל על התביעה הדין ההולנדי, כדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף.

לטענת המבקש פלאזה היא חברה הולנדית, הדין החל הוא הדין ההולנדי והמעשים המיוחסים למבקש אירעו בהולנד ועל כן בית המשפט ההולנדי מוסמך לדון בתביעה והוא גם הפורום המשפטי בעל מירב הזיקות לדון בתביעת המשיבות נגד המבקש.

ניתן להניח שבנסיבות העניין לבית המשפט בהולנד סמכות לדון בתביעה, אולם למרות זאת ולמרות שמדובר בחברה הולנדית, נראה כי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בית המשפט בישראל. התביעה הוגשה בישראל ונראה כי מבחינת המשיבות זהו הפורום הנאות. המבקש עצמו שהוא הנתבע מצוי בישראל ומיוצג על ידי עורכי דין מישראל וכך הוא גם לגבי הנתבעים האחרים. לא נטען ולא נראה כי קיום דיון הוכחות בישראל מציב קשיים או מכשולים ביחס לבירור כזה בהולנד. לפיכך, נראה כי לכל המעורבים בתביעה יהיה נוח יותר לברר את הסכסוך בישראל. לפיכך, ומשאין חולק שבית המשפט כאן מוסמך לדון בתביעה נראה כי הוא גם הפורום הנאות לדון בה.

סוף דבר

הבקשה הנדחית.

המבקש ישלם למשיבות את הוצאות הבקשה ובכללן שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.