הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 30081-10-17

מספר בקשה:6
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשת

ארט יודאיקה בע"מ

נגד

המשיבה

אבי מתנות בע"מ

החלטה

לפניי בקשת המבקשת, היא התובעת בתובענה דנן, לתקן בשנית את כתב התביעה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים
המבקשת הגישה התובענה ביום 18.10.2017. במסגרת התובענה טענה המבקשת, כי המשיבה מפרה את זכויותיה במוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה מקוריים, שעה שהיא מעתיקה את מוצריה המקוריים של המבקשת ומציעה אותם למכירה. במסגרת כתב התביעה פירטה המבקשת מוצרים שהועתקו, לטענתה, על ידי המשיבה. המבקשת התייחסה למוצרים הבאים: נטלה, כוס חתן וסט לחתן וכלה.
ביום 4.12.2017, עוד בטרם הוגש כתב הגנה, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה ביקשה להוסיף לכתב התביעה התייחסות אף לחנוכיה מקורית, שלטענתה הועתקה על ידי המשיבה. הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבה, ובהחלטה מיום 4.12.2017 הותר התיקון המבוקש.
ביום 6.12.2017 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן, ביום 14.1.2018 הוגש כתב הגנה, וביום 7.2.2018 הוגש כתב תשובה לכתב ההגנה.
ביום 14.6.2018 התקיים בפני דיון בתובענה, במסגרתו הועלו הצעות לסיום התובענה, ונקבע כי ראוי ונכון כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם על מנת לסיים התובענה מחוץ לכתלי בית המשפט ולו באמצעות הרעיונות שהועלו במסגרת הדיון.
ביום 15.11.2018 הודיעה המבקשת כי המגעים בין הצדדים לא צלחו, וכן הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה המתוקן, היא הבקשה שלפני.
לטענת המבקשת, בסעיף 18 לכתב התביעה המתוקן הובהר כי המוצרים המפרים הנזכרים בו הינם דוגמאות בלבד להפרות שביצעה המשיבה, והם הוצגו לשם המחשת ההפרות, אך יכול כי המשיבה הפרה את זכויות המבקשת במוצרים נוספים שלה.
המבקשת טוענת, כי לאחרונה התגלה לה, כי חרף ההליך הנוכחי המשיבה ממשיכה בהתנהלותה המפרה כלפי המבקשת ומעתיקה מוצרים נוספים שלה: נטלה נוספת בעלת עיצוב ייחודי, וכן מזוזה בעלת עיצוב ייחודי.
משכך, טוענת המבקשת, יש להתיר לה לתקן בשנית את כתב התביעה, כך שיכלול התייחסות למוצרים המפרים הנוספים, הן במסגרת החלק העובדתי של כתב התביעה, הן במסגרת הפרק של עילות התביעה והן במסגרת הסעדים הנתבעים. עם זאת, טוענת המבקשת, כי לצרכי אגרה אינה עותרת להגדלת סכום התביעה.
לטענת המבקשת, התיקונים האמורים דרושים בכדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, לרבות שאלת הפרת זכויות המבקשת ב מוצרים מקוריים שונים שלה. לטענתה, תיקון כתב התביעה כמבוקש יאפשר להביא בפני בית המשפט את מלוא העובדות הידועות למבקשת בדבר ההפרות שביצעה נגדה המשיבה.
מנגד, טוענת המשיבה, כי אין למבקשת עילה שבדין המצדיקה את התיקון המבוקש, וכל מטרתה הינה לחסום תחרות לגיטימית בינה לבין המשיבה. כך, טוענת המשיבה, המבקשת לא הצביעה על זכות אמיתית הקיימת לה במוצרים מושא התביעה כגון זכות יוצרים, מוניטין או מדגם רשום.
לטענת המשיבה, התובענה מתבססת על טענת המבקשת, לפיה מוצריה המקוריים מהווים יצירה אמנותית, אלא שטענה זו חסרת בסיס. לטענת המשיבה, המבקשת טוענת למעשה לבעלות בשיטת עיצוב ולא בעיצו ב ספציפי, וממילא מדובר בשיטת עיצוב שאינה ייחודית למבקשת. מכל מקום, טוענת המשיבה, העיצוב של מוצריה שונה מזה של מוצרי המבקשת.
עוד טוענת המשיבה, כי אין בבקשה דנן כל טענה שהיא כאילו נצבר למבקשת מוניטין בעיצוב האמור, כך שהוא מזוהה עמה. אין אף טענה כזו לגבי המוצרים עצמם.
לטענת המשיבה, בנסיבות העניין, בהן המבקשת לא מצביעה על כל עילה שבדין, מדובר בתיקון שבו תורחב יריעת המשפט שלא לצורך, והדבר יוביל לסיבוך והתמשכות ההליכים.
המשיבה מוסיפה וטוענת, כי העובדה כי המבקשת אינה עומדת על הגדלת סכום התביעה מהווה הודאה בכך שלא נגרם לה נזק כלשהו, והמוטיבציה לתיקון כתב התביעה היא ניסיון פסול ליצור מעין "מסה קריטית" של הפרות כביכול. משכך, ברי כי אין בתיקון המבוקש דבר אלא הרחבת היריעה שלא לצורך.
המשיבה טוענת, כי אין מדובר בתיקון הנדרש לבירור הפלוגתאות בהליך, שכן מדובר בעילת תביעה נפרדת לחלוטין, ואין קשר בין הטענות המועלות בבקשה דנן, לבין העילות שנטענו בכתב התביעה. משכך, טוענת המשיבה, בהתאם להלכה הפסוקה אין להיעתר לבקשה בקלות, שכן למעשה מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה שהוכחתה כרוכה בהבאת ראיות נוספות.
המבקשת הגישה תגובתה לתשובת המשיבה, במסגרתה טענה, כי הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן נטען, כי המשיבה מפרה את זכויותיה של המבקשת במוצרים מקוריים שלה על ידי העתקתם והצעתם למכירה, וכן כי הדוגמאות שנזכרו בכתב התביעה המקורי והמתוקן הינן דוגמאות בלבד, ויכול כי ישנן הפרות נוספות.
לטענת המבקשת, עילת התביעה הינה העתקת המוצרים המקוריים של המבקשת, והמוצרים הנזכרים במסגרת הבקשה דנן הינן דוגמאות נוספות להעתקות של המשיבה שהתגלו לאחרונה על ידי המבקשת, בנוסף להעתקות שצוינו בעבד. אין מדובר בהוספת עילת תביעה חדשה.
עוד מציינת המבקשת, כי המשיבה נתנה בעבר הסכמתה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת מוצר נוסף שלטענת המבקשת הועתק על ידי המשיבה, ומשכך תמוה שעתה מתנגדת המשיבה לתיקון כתב התביעה באופן דומה.
המבקשת טוענת, כי התיקון המבוקש לא יסבך או יכביד על ההליך דנן, אלא יביא לכך כי במסגרת הליך אחד המתנהל בין הצדדים ומצוי עודנו בראשיתו יובאו מלוא טענות המבקשת באשר להעתקות מוצריה על ידי המשיבה.
אשר לטענת המשיבה, לפיה בבקשה לא נטען למוניטין של המבקשת במוצרים אותם מבקשת היא להוסיף לכתב התביעה, טוענת המבקשת, כי מדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת הנזכר בבקשה לכתב התביעה. ככל שהבקשה תתקבל, הרי שבכתב התביעה ישנה כבר התייחסות למוניטין של המבקשת במוצריה.
אשר לטענה בדבר הותרת סכום התביעה על כנו טוענת המבקשת, כי כפי שצוין בבקשה, אין הדבר מהווה הודאה בכך שלא נגרם לה נזק כלשהו בעקבות ההפרה הנוספת, אלא שיקולים כלכליים הם העומדים בבסיס ההחלטה לא לעתור לתיקון סכום התביעה.

המסגרת הנורמטיבית
סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב טענות קבועה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כך:
"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

תקנה 92 פורשה בפסיקה באופן המתווה, ככלל, היענות ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו מקום שהתיקון נדרש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת. [ראו למשל: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ, (פורסם בנבו, 3.3.2014) רעא 5522/17 שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין (פורסם בנבו, 23.10.17) ].
עוד נפסק, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו. [ראו רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (פורסם בנבו, 25.1.2016)].

מן הכלל אל הפרט
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורתני כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
כל שמבוקש במסגרת הבקשה דנן הינו להוסיף התייחסות למוצרים נוספים, אשר לטענת המבקשת אך לאחרונה גילתה כי המשיבה מפרה את זכויותיה בהם.
אין בתיקון המבוקש משום הוספת עילת תביעה חדשה, זאת בניגוד לנטען על ידי המשיבה. מלכתחילה הוגשה התביעה בעילות של הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, עשיית עושר שלא במשפט, הטעיית צרכנים , ופגיעה במוניטין של המבקשת. התיקון המבוקש אינו מוסיף על עילות אלה, אלא אך מתאר מוצרים נוספים אשר בהם, כך נטען, הופרו זכויות המבקשת, תוך הקמת עילות התביעה האמורות לעיל.
הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן נטען, כי המשיבה מפרה את זכויותיה של המבקשת במוצרים מקוריים שלה על ידי העתקתם והצעתם למכירה, וכן כי הדוגמאות שנזכרו בכתב התביעה המקורי והמתוקן הינן דוגמאות בלבד, ויכול כי ישנן הפרות נוספות. בנסיבות אלה, איני סבורה כי ניתן לומר כי המבקשת עותרת להוספת עילת תביעה חדשה.
בהקשר זה יצוין, כי המשיבה כבר נתנה הסכמתה בעבר לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת טענות ביחס למוצרים מפרים נוספים, בדומה לתיקון המתבקש עתה, מבלי שהעלתה טענה לפיה מדובר בעילת תביעה חדשה. בכך יש כדי לחזק את מסקנתי, לפיה לא מדובר בהוספת עילת תביעה חדשה.
זאת ועוד, מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה התיקון המבוקש נדרש לשם הכרעה בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וכן יאפשר להביא בפני בית המשפט את מלוא העובדות הידועות למבקשת בדבר ההפרות שביצעה נגדה המשיבה, ואין בידי לקבל את טענת המשיבה, לפיה התיקון המבוקש עלול לסבך או להכביד על ההליך דנן.
כאמור, עניינה של התביעה הינו ההפרות הנטענות של זכויות המבקשת במוצריה המקוריים, על ידי המשיבה. התיקון המבוקש מתייחס למוצרים נוספים, בהם נטען להפרות זכויותיה של המבקשת על ידי המשיבה. סבורתני כי ריכוז טענות המבקשת להפרת זכויותיה על ידי המשיבה במסגרת תובענה אחת יש בו כדי לייעל הדיון בעניין שבמחלוקת בין הצדדים ולחסוך זמן שיפוטי יקר לצדדים ולבית המשפט.
בנוסף, אין בידי לקבל את טענות המשיבה לעניין הותרת סכום התביעה על כנו. לעניין זה מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה ההחלטה שלא לעתור להגדלת סכום התביעה מבוססת על שיקולי אגרה בלבד, ואין בה כדי להעיד על כך שלא נגרם למבקשת נזק כלשהו, כפי שצוין מפורשות בבקשה דנן.
לעניין היעדר טענות בדבר המוניטין של המבקשת במוצרים הנוספים, אותם מתבקש להוסיף לכתב התביעה, מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה אין מקום לטעון במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה טענות לעניין מוניטין, שעה שהתיקון המבוקש הוא הוספת סעיפים לכתב התביעה, וטענות בדבר מוניטין המבקשת במוצריה נטענו במסגרת כתב התביעה.
יתר טענותיה של המשיבה לעניין היעדר זכויות של המבקשת במוצרים מושא התביעה או בשיטת העיצוב שלהם, מקומן להתברר במסגרת בירור התובענה לגופה, ולא במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה.

סוף דבר
נוכח האמור לעיל, נוכח מגמת הפסיקה, לפיה יש להיענות ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב טענות, ככל שהתיקון נדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות ב מחלוקת, וכן נוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.
עם זאת, שעה שהמשיבה כבר הגישה כתב הגנה, ולאחר התיקון תידרש להגיש כתב הגנה מתוקן, וכן שעה שהמבקשת לא הבהיר ה בתצהיר מטעמה מ תי בדיוק נודע לה על ההפרה הנטענת במוצרים הנוספים, והאם לא היה באפשרותה לדעת זאת בטרם הוגש כתב התביעה המתוקן , מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיב ה בסך 5,000 ₪.
המבקשת תישא בהוצאות האמורות לעיל, וכן ת גיש כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום.
המשיבה תגיש כתב הגנה מתוקן 30 יום לאחר מכן.

תזכורת פנימית ליום 3.2.2019.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ט, 18 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.