הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 28080-11-17

לפני
כבוד ה שופטת שלומית יעקובוביץ

התובעים

  1. עזבון המנוח ע.ז ז"ל
  2. ש.ס
  3. ד.ס

ע"י ב"כ עו"ד חיים קליר ואח'

נגד

הנתבעים

צדדים שלישיים

  1. רויטל פרץ
  2. עודד פרץ

ע"י ב"כ עו"ד יחיאל כץ ואח'

3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אריה מוסקונה

נגד

1.ש.ס
2. ד.ס
ע"י ב"כ עו"ד חיים קליר ואח'

3. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
4. יוסף איפרגן
ע"י ב"כ עו"ד אריה מוסקונה

החלטה

1. לפניי בקשה שהגישו הנתבעים 1-2 (להלן: "המבוטחים") להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה שהגישו צדדי ג' 3 ו-4 (להלן: "המבטחת" ו"סוכן הביטוח" בהתאמה) להודעה לצד שלישי שנשלחה אליהם על ידי המבוטחים, "בשל העובדה כי הנטען בהם חורג מהנטען במכתב הדחיה שנשלח על ידי הצד השלישי 3" – המבטחת - למבוטחים "מיום 18.6.14".
כן התבקשה "מחיקת הסעיפים הדומים, אשר הועלו על ידי הצדדים השלישיים גם בכתב ההגנה", אשר הוגש מטעם המבטחת כנתבעת.

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת נזיקין שהגישו אמו של הקטין ע.ז ז"ל ובן זוגה כנגד המבוטחים והמבטחת לפיצוי בגין מותו בטביעה בבריכה, עת התארחה המשפחה במתחם הצימרים שבבעלות המבוטחים (להלן: "התביעה").

3. תביעה שהגישו המבוטחים למבטחת להפעלת הכיסוי הביטוחי בעטיו של אירוע הטביעה נדחתה במכתב המבטחת מיום 18.6.14 (להלן: "מכתב הדחיה"), אשר מוצאת אני לצטטו באופן מלא -
"לאחר בדיקת מכלול נתוני התיק, לאירוע הנדון אין כיסוי ביטוחי ע"פ תנאי הפוליסה וזאת עקב הנימוקים הבאים:
1. בסעיף הרחבה בגין אחזקת בריכה קבוע התנאי הבא:
"הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה באופן שיימנע כניסת אנשים ללא רשות..."

מבדיקותינו עולים הממצאים הבאים: למתחם הבריכה של (צ"ל: "יש" – ש.י.) 3 דרכי גישה. דרך אחת מכל אחד משני החדרים ודרך נוספת ממגרש החניה.

בדרך שממגרש החניה השער לא היה נעול, היה מותקן בו רק בריח שניתן לפתיחה באופן ידני ובקלות. ביחס לשני חדרי האירוח, השערים שמובילים לבריכה בכלל לא היו עם בריח (בודאי שלא נעולים) הנעילה הכי קרובה למתחם הבריכה הייתה של דלת/חלון הזזה בחדר.

מבדיקותינו עולה, כי רק לאחר האירוע הנדון נעשו שינויים והותקנו מנעולים לכל שלושת השערים.

על כן עולה כי לא עמדתם בתנאי המוקדם הרשום בפוליסה.

על כן אנו נאלצים לדחות את התביעה.
שמורות כל הזכויות והטענות העומדות לנו כמבטחת.
אנו שומרים לעצמנו הזכות להוסיף ולטעון טענות אחרות/נוספות, בין היתר, ע"פ מידע שיגיע לידינו בעתיד"

4. בהינתן מכתב הדחיה, שלחו המבוטחים במסגרת התביעה שלפניי, הודעה לצד שלישי כנגד המבטחת וסוכן הביטוח, בה עתרו "לשיפוי ו/או השתתפות ו/או פיצוי מלא בגין האירוע" מושא התביעה, משלטענתם זכאים הם לכיסוי ביטוחי מלא מכוח הפוליסה שרכשו אצל המבטחת.

5. המבטחת וסוכן הביטוח הכחישו בכתב הגנתם המשותף את חבותה של המבטחת והעלו נימוקים/טיעונים לפטור מחבות.
לעמדת המבוטחים כוללים אלה נימוקים וטענות שלא בא זכרם במכתב הדחיה, הכולל נימוק "אחד ויחיד, הרשום בפוליסה, לפיו: "הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה באופן שיימנע כניסת אנשים ללא רשות...".
מכאן, איפוא, בקשתם שלפניי להורות על מחיקתם של הסעיפים שלהלן -
א. סעיף 4ג' לכתב ההגנה בו נטען כי הופר התנאי לפיו "6. רחצה של קטינים תתבצע אך ורק בעת המצאות אדם בוגר השוחה היטב ומשגיח על הקטינים".
ב. סעיף 4ד' לכתב ההגנה בו נטען כי "קיים ברשימה פרק "דרישות מיגון ובטיחות" שלגביו הוסכם והוצהר כי מדובר בתנאי מוקדם לכיסוי על פי כל פרקי הפוליסה, שבו נאמר כי "מוסכם ומוצהר בזה כי תנאי מוקדם לכיסוי על פי כל פרקי הפוליסה: סגירה ונעילה, דלת עץ סגורה ע"י מנעול צילינדר"".
ג. סעיף 4ו' לכתב ההגנה בו נטען כי הופר התנאי לפיו "הסגירה והנעילה תהיה באמצעות דלת עץ סגורה ונעולה ע"י מנעול צילינדר וכן תנאי לפיו רחצה של קטינים תתבצע רק בעת המצאות אדם בוגר המשגיח על הקטין".
ד. סעיף 4ז' לכתב ההגנה בו נטען להפרה של תנאים מוקדמים הנוגעים ל"גידור מתאים ונעילה הולמת של דרכי הגישה והכניסה לבריכה" ולהשגחה של "אדם בוגר... על הקטין".
ה. סעיף 4ח' לכתב ההגנה בו "מובאים סעיפים 18 (ג) ו-21 מחוק חוזה הביטוח, בנוגע להחמרת סיכון, שלילית תרופות, והפחתת סיכון"
ו. סעיף 4ט' לכתב ההגנה בו נטען כי אם יתבררו כנכונות טענות התובעים "אזי המבוטח הפר את תנאי הביטוח ולא נקט באמצעים להקלת הסיכון שאותם נדרש לנקוט – סגירת הכניסה לחצר על ידי דלת מעץ סגורה ונעולה על ידי מנעול צילינדר והקפדה על רחצת קטינים רק בנוכחות מבוגר אחראי".
ז. סעיפים 4ט ו-4י' לכתב ההגנה בו נטענו "טענות הנוגעות לסעיפים 18-21 לחוק חוזה הביטוח", כמו גם טענה "כי לצד השלישי 3 אין פוליסה בפרמיה גבוהה יותר ללא התנאים המוקדמים... וכי אף מבטח סביר לא היה מבטח את הנתבעים בפוליסה דומה ללא דרישה לנקיטת אותם אמצעים להקלת סיכון... לחילופין נטען כי אם יוכח הייתה קיימת פוליסה דומה לאל תנאים מוקדמים בתשלום פרמיה גבוהה יותר, יש לערוך חישוב יחסי של התשלום על בסיס דמי הביטוח שהיו נגבים במסגרת הפוליסה החלופית".

ח. סעיף 7ח' לכתב ההגנה בו נטען כי "הייתה חובה לנעילת דרכי גישה לבריכה", אשר הופרה על ידי המבוטחים.
ט. סעיף 7ט' לכתב ההגנה בו נטען כי "החובה לנעילת דרכי הגישה לבריכה הופרה ע"י התובעים".
י. סעיף 8 לכתב ההגנה בו נטען כי המבוטחים "הפרו התנאים המוקדמים להקלת הסיכון ".

6. המבטחת וסוכן הביטוח סבורים כי אין להיעתר לבקשה ויש להורות על דחייתה.
לטענתם, "בית המשפט העליון הכיר בסמכותם של בתי המשפט השונים לסייג" את חובת ההנמקה, באופן ש"יתכנו נסיבות, גם אם חריגות, שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות מעבר לנטען בהודעת הדחיה".
כך לעמדתם יש לנהוג בהתייחס לסייגים לחבות שנקבעו בחוק, כמו גם לתנאי שנקבע בפוליסה המחייב ש"רחצה של קטינים תתבצע אך ורק בעת המצאות אדם בוגר השוחה היטב ומשגיח על הקטינים", תנאי אשר אין חולק שלא אוזכר במכתב הדחיה. מחיקתן של טענות בעניין זה מכתב ההגנה יגרום "להרחבת מסגרת הכיסוי הביטוחי, ולהחלתה גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מכוסים בביטוח".

עוד נטען כי אין "לצפות מחברות הביטוח כבר בשלב הדרישה לענות במכתב במתכונת של כתב הגנה", בו "מטבע הדברים" נטענות הטענות "ביתר פירוט" ואין בהן כדי להפתיע. במכתב הדחיה, כך לשיטתם נפרשה "מבעוד מועד עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת", כך שלא נוצר "מצב של פערי מידע באשר לעמדתה האמיתית של המבטחת, ועל המבקשים", הם המבוטחים, "להתמודד עם עמדה זו במסגרת ניהול ההליך המשפטי, ללא קיצורי דרך חסרי הצדקה"

המסגרת הנורמטיבית

7. חובת ההנמקה בה חבה מבטחת כלפי מבוטח כל אימת שדוחה היא את תביעתו לתגמולי ביטוח עוגנה לראשונה בהנחיית המפקח על הביטוח (להלן: "המפקח") מיום 9.12.1998 –
"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו...
4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחיה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".

7.1 חובה זו סויגה בהנחיה של המפקח מיום 29.5.2002, בכך שהתירה לחברת הביטוח "להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".

7.2 בחוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 שעניינו "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור" שפרסם המפקח הובהר כי "נימוקי הדחיה יכללו גם את תנאי הפוליסה או התקנון, התניה או הסייג שנקבעו במועד ההצטרפות או במועד חידוש הכיסוי הביטוחי, או הוראות הדין, אשר בשלם נדחית התביעה, ככל שה דחיה נסמכת עליהם " (סעיף 8.ה. לחוזר).

8. בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (4.5.2006), נדרש להנחיות המפקח וקבע כי אלה משקפות את המדיניות המשפטית הראויה בדבר הגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות ו"אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט".
עוד נקבע כי בנסיבות חריגות תהא מבטחת רשאית להעלות ולסמוך על טענות שלא העלתה בהזדמנות הראשונה במכתב הדחיה -
"נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח... זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור. מכל מקום, ראוי שנסיבות אלו יפורשו בצמצום, שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח"

8.1 בעקבות פסק דין אסולין הוכרו בפסיקה ובספרות מספר חריגים, כאשר לאחרונה שב ונדרש בית המשפט העליון ברע"א 4009/19 חתמי לוידס חברי סינדיקט מספר 1414 ASC נ' מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ (12.11.2019) להיקפה של חובת ההנמקה במכתב ה דחיה בראי תכליתה וקבע -
"מטרתה של חובת ההנמקה היא לאפשר למבוטח לכלכל את צעדיו בעניין תביעתו לתגמולי ביטוח, ולמנוע התנהלות חסרת תום לב מצד המבטחת. לפיכך, מכתב הדחיה לא יכול להיות לאקוני, סתום או עמום, ומבלי שקדמה לו בדיקה של המבטחת אחר הטעמים ל דחיה.
מן הצד השני, "יש לפרש את הנחיית המפקח בסבירות, ותוך התחשבות בנסיבות העניין" ... משכך, אין לצפות כי לצורך הכנת מכתב הדחיה המבטחת תשקיע משאבים הדומים לאלו שהיו מושקעים בהתגוננות מפני התביעה, מחד גיסא, ואין לאפשר כי חובת ההנמקה תשמש ככלי בידי המבוטחים כדי לכבול את ידיה של המבטחת בהליך המשפטי, מאידך גיסא. כך למשל, אין לצפות שמכתב ה דחיה יפרוש את כל טענות ההגנה העתידיות של המבטחת (לרבות טענות הגנה חלופיות) לו תוגש נגדה תביעה על ידי המבוטח ...כך גם אין לצפות כי המבטחת תרחיב בשאלות של פרשנות תנאי הפוליסה ... אף אין לדרוש ממנה לכלול את כל העובדות והנתונים שהיא מסתמכת עליהן בהגנתה. ...
המבחן בו נדרשת חברת הביטוח לעמוד הוא מבחן מהותי – האם יש במכתב הדחיה כדי להעמיד את המבוטח הסביר על מלוא הנימוקים בעטיים החליטה לדחות את תביעתו, באופן המאפשר לו לכלכל באופן מושכל את צעדיו בהתאם... "
(ההדגשה שלי – ש.י.)

מן הכלל אל הפרט

9. למקרא סעיפי כתב ההגנה אשר מחיקתם מבוקשת דומה כי ניתן לחלקם לשלוש קבוצות של טענות -
הראשונה נוגעת לטענה שעניינה בתנאי המתנה רחצת קטינים בנוכחותו ובפיקוחו של מבוגר אחראי - סעיפים 4ג', 4ו', 4ז' ו- 4ט' לכתב ההגנה.
השנייה בטענות שעניינן בתנאי הנוגע לנעילת דרכי גישה לבריכה - סעיפים 4ד', 4ו', 4ז', 4ט', 7ח' ו- 7ט' לכתב ההגנה.
השלישית נסבה על טענות בעניין הקלה/החמרה בסיכון והחלת סעיפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1982 (להלן: "חוק חו זה הביטוח"), הרלוונטיים לסוגיה - סעיפים 4ח', 4ט', 4 י' ו-8 לכתב ההגנה.

10. לעניין קבוצת הטענות הראשונה - אין חולק כי הטענה שעניינה בתנאי מוקדם לפיו רחצת קטינים בבריכה תתאפשר בנוכחותו ובהשגחתו של מבוגר אחראי לא מצאה ביטוי במכתב הדחיה.
מכתב הדחיה כולל נימוק אחד אחר - הפרת התנאי לפיו "הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה באופן שיימנע כניסת אנשים ללא רשות..."
חרף זאת, סבורה המבטחת כי אין לשלול ממנה את האפשרות להעלות את הטענה בגדר כתב ההגנה, שאחרת תורחב "מסגרת הכיסוי הביטוחי" וזה יחול "גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מכוסים בביטוח".

10.1 עיון ברשימת הפוליסה מלמד כי זו כוללת "הרחבה בגין אחזקת בריכה", הרחבה אשר נועדה "לכסות את אחריותו החוקית של המבוטח כבעלים ו/או כמחזיק של בריכת שחייה פרטית בחצר המשק לשימוש המבוטח, משפחתו, אורחיו (לרבות אורחי יחידת אירוח)", ומותנית בשבעה תנאים מוקדמים, אשר השישי שבהם הינו ש"רחצה של קטינים תתבצע אך ורק בעת המצאות אדם בוגר השוחה היטב ומשגיח על הקטינים".

תנאי מוקדם זה, אשר על המבוטחים להוכיח כי אומנם התקיים על מנת לבסס זכאותם לתגמולי ביטוח, מלמד על גדרי הסיכון שנטלה על עצמה המבטחת ואשר, מלכתחילה, אינם כוללים את הסיכון שברחצת קטין בבריכה שלא בנוכחות ובהשגחת "אדם בוגר השוחה היטב".
בנסיבות אלה מקובלת עלי טענת המבטחת לפיה מחיקתן של טענות הנוגעות לתניה דוגמת זו, המופיעה בפוליסה באופן מפורש, שאינו משתמע לשני פנים, וקיומה ברור וגלוי למבוטח, אך בשל העובדה שלא נטענו במכתב הדחיה תהא משום סנקציה שאינה מידתית ואינה נצרכת לשם קיומה של תכלית הוראות המפקח.
אינני סבורה כי באי אזכורה של התניה במכתב הדחיה והעלאתה בכתב ההגנה יש משום התנהלות חסרת תום לב של המבטחת, מה גם שהטענה לשהותו של הקטין באזור הבריכה ללא השגחה ופיקוח של מבוגר אחראי נטענה על ידי המבוטחים עצמם כטענת "מגן", כחלק מהגנתם מפני התביעה ואף כטענת "חרב" בהודעה לצד ג' שהגישו כנגד התובעים, כמי שהיו אחראים לשלומו ובטחונו של הקטין.
בהינתן האמור אינני מוצאת כי צודק, ראוי ונכון יהא לאפשר מחד למבוטחים להעלות טענות אלה ומאידך למנוע זאת מהמבטחת.
דומני כי לא למצב דברים דוגמת זה כיוונו הוראות המפקח והפסיקה הנוהגת.

11. אשר לקבוצת הטענות השנייה שעניינן בנעילת דרכי הגישה לבריכה - מכתב ה דחיה מזכיר את התנאי המוקדם לכיסוי ביטוחי ולפיו "הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה באופן שיימנע כניסת אנשים ללא רשות". במכתב ה דחיה פורטו שלוש דרכי הגישה לבריכה ולגביהן נטען כי הן לא היו נעולות. עוד צוין כי "לאחר האירוע הנדון נעשו שינויים והותקנו מנעולים לכל שלושת השערים"

11.1 אמת, במכתב הדחיה אין התייחסות מפורשת לאופן הנעילה שנדרש - לא לצורך בדלת עץ ולא לסוג המנעול. כך גם לא הייתה בו כל הפנייה לאיזה מסעיפי הפוליסה שעניינם בכך.
עם זאת, משפורשה במכתב הדחיה הטענה הפוזיטיבית כי " לאחר האירוע הנדון נעשו שינויים והותקנו מנעולים לכל שלושת השערים", אינני סבורה כי יש בחסר כדי להצדיק מחיקתן של הטענות המועלות בעניין זה בכתב ההגנה. לא שוכנעתי כי יש בו בראי הפירוט שבמכתב ה דחיה כדי לפגוע ביכולתם של המבוטחים להבין את סיבת ה דחיה ו/או לכלכל את צעדיהם כנדרש.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לתחולתה של ההוראה המופיעה תחת הכותרת "דרישות מיגון ובטיחות", לפיה הסגירה והנעילה תהיה בדלת עץ ובמנעול צילינדר, על פרק ה"הרחבה בגין אחזקת בריכה", אך טרם באה שעתה להתברר.

12. לעניין קבוצת הטענות השלישית שעניינן בהחלת סעיפי חוק חוזה הביטוח הנוגעים להקלה/החמרה בסיכון (הוראות סעיפים 18-21 לחוק) - הרי שלמקרא מכתב ה דחיה נהיר כי בניגוד להוראת סעיף 8(ה) לחוזר גופים מוסדיים 2011-9-5 של המפקח לפיו " נימוקי הדחיה יכללו גם את תנאי הפוליסה או התקנון, התניה או הסייג שנקבעו במועד ההצטרפות או במועד חידוש הכיסוי הביטוחי, או הוראות הדין, אשר בשלם נדחית התביעה, ככל שה דחיה נסמכת עליהם ", לא בא זכרן במכתב הדחיה.
עם זאת, בהינתן שמדובר בטיעון משפטי א יני מוצאת למנוע מהמבטחת להעלותו ( ראו בהקשר זה אליאס, דיני ביטוח מהדורה שלישית 2016 בעמ' 988), זאת כל עוד הוא נטוע בעובדות שפורטו במכתב ה דחיה.
בכל הקשר אחר מנועים המבטחת וסוכן הביטוח מלהסתמך על טענות אלה ודינן להימחק מכתב הגנתם.

סוף דבר

13. הבקשה נדחית ביחס לטענות אותן קיבצתי תחת "הקבוצה הראשונה" ו"הקבוצה השנייה" (ראו סעיפים 10-11 לעיל) ומתקבלת באופן חלקי ביחס לטענות שב"קבוצה השלישית" (ראו סעיף 12 לעיל).
בהינתן תוצאה זו אינני מוצאת לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

עם הצדדים הסליחה על העיכוב שחל במתן ההחלטה, אשר ראשיתו בנסיבות אישיות והמשכו בתקלה שנפלה.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים