הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 26235-07-17

מספר בקשה:21
לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשים

  1. אילן אלמליח
  2. אותנטיק פתרונות חכמים בע"מ

נגד

המשיבים

  1. קל-גב בע"מ
  2. ניין מוצרי צריכה בע"מ
  3. גל-אור נכסים בע"מ
  4. אמנון ביבי

החלטה

לפניי בקשת המבקשים, הם התובעים בתובענה דנן, להתיר להם להגיש תצהיר עדות משלים בהתייחס לטענות שעלו בתצהירי המשיבים לעניין קיומו של המוצר מושא התובענה בשוק זמן רב עובר לרישום המדגם.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
בתקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע כי:
"158. (א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"

הלכה היא, כי "על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת"... אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742-741 (1998); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, [פורסם בנבו] פסקה 14 (1.7.2015) והאסמכתאות שם; רע"א 4579/15 כהן נ' אורון, [פורסם בנבו] פיסקה 8 (5.8.2015) והאסמכתאות שם; יוסף אלרון "קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" המשפט יב 15, 17 (2007)). "
[ראו: רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 12.13.2015), ההדגשות אינן במקור] .
בענייננו, המבקשים אינם מבהירים אילו טענות בתצהירי המשיבים דורשים התייחסות נוספת המצדיקה הגשת תצהיר משלים, ומדוע לא היה באפשרותם לטעון לעניין זה במסגרת תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמם. בקשתם הינה לקונית (4 שורות בלבד) ואינה נתמכת בתצהיר.
אך במסגרת תגובתם לתשובת המשיבים טוענים המבקשים לראשונה, כי תצהירי המשיבים מתייחסים לבקשת פטנט שהוגשה על ידי צד שלישי, ובגין התייחסות זו מבקשים הם כי יותר להם להגיש תצהיר משלים. גם טענה זו של המבקשים אינה מפורטת דיה. הם אינם מפנים לסעיפים ספציפיים או למסמכים שצורפו לתצהיר מי מהמשיבים. מכל מקום, במסגרת תשובתם לבקשה דנן, טענו המשיבים, כי המידע בדבר בקשת הפטנט שהוגשה על ידי אותו צד שלישי התגלה להם על ידי המבקשים עצמם במסגרת הליכי גילוי המסמכים. המבקשים לא הכחישו טענה זו במסגרת תגובתם לתשובה.
בנסיבות האמורות, שעה שהבקשה אינה מפורטת דיה, אינה נתמכת בתצהיר, אינה מצביעה על טעם שבגינו יש לסטות מן הכלל לפיו על בעל דין להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת", ואינה מפרטת את הטעמים שבגינם מלכתחילה לא נכללו טענות המבקשים בנוגע לבקשת הפטנט שהוגשה על ידי הצד השלישי במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמם, אין בידי לקבל את הבקשה.
נוכח האמור לעיל, הבקשה, כפי שהוגשה, נדחית.
בהינתן הפסיקה הרווחת לאחרונה, לפיה הסמכות לדון בתובענות שעניינן קניין רוחני נקבעת בהתאם לסכום התביעה או שווי נושאה, אף אם נתבע במסגרתה סעד הצהרתי, צו מניעה או צו עשה או מתן חשבונות [ראו למשל: ת.א. 67407-03-18 BABYZEN נ' א.ח.מ. ניהול ויזמות בע"מ (פורסם בנבו, 21.2.2019); ת.א. 51932-06-18 אביניאון נ' ידיעות אינטרנט (פורסם בנבו, 21.1.2019); ת.א. 2834-05-18 בסרב נ' סמל (פורסם בנבו, 21.1.2019); ת.א. 25403-09-17 דג'יברי נ' שביט (פורסם בנבו, 9.12.2018); ת.א. 41598-05-10 פרידמן צעצועים וספורט בע"מ נ' סקוטר סנטר בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2011); וכן ת.א. 2597-07-18 ליבוביץ' נ' י.מ יבוא ישיר בע"מ (פורסם בנבו, 13.11.2018)], יודיעו המבקשים עד ליום 14.7.2019, מדוע יש להותיר התובענה דנן בגדרו של בית המשפט המחוזי, שעה ששוויה של התובענה כפי שהוערך על ידם עומד על הסך של 1,000,000 ₪ בלבד.
בהיעדר הודעה כאמור יועבר הדיון בתובענה לבית משפט השלום.

תזכורת פנימית ליום 15.7.2019.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בהעדר הצדדים.