הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 2597-07-18

התובע
בת.א 2597-07-18
בת.א 31195-08-18

אורן ליבוביץ'
על ידי ב"כ עו"ד דקל דוד-עוזר

נגד

הנתבעים בת.א 2597-07-18

הנתבעת בת.א. 31195-08-18

1. י.מ יבוא ישיר בע"מ
על ידי ב"כ עוה"ד אריאל דובינסקי וצליל פס חי
2. מתן טמיר
על ידי ב"כ עו"ד אסף לוטן
3. תומר פוקס
על ידי ב"כ עו"ד יריב קדם

ז.ג דיגיטל בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד ישי סויס

החלטה

1. התביעות שבכותרת עניינן קניין רוחני.

בת.א 2597-07-18 נטען שהנתבעים העתיקו תוכן השייך לתובע והמופיע במגזין אלקטרוני בשם "קנאביס" המופעל על ידו. משכך, עותר התובע לצו מניעה קבוע המורה לנתבעים לחדול מלעשות שימוש בכתבות השייכות לו בדרך של פרסומן באתר מתחרה שהקימו וכן לפיצוי כספי בגובה של 200,000 ₪ בהתאם לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח - 2007.

בת.א 31195-08-18 נטען שהנתבעת הקימה שני אתרים אשר מעתיקים את מלוא התוכן השייך לאתר התובע "קנאביס" בדרך של "שאיבת מידע". משכך, עותר התובע לצו מניעה קבוע המורה לנתבעת לחדול מלעשות שימוש בכתבות השייכות לו וכן לפיצוי כספי בגבוה של 100,000 ₪ בהתאם לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח - 2007.

2. בהחלטה מיום 15.10.18 שניתנה בת.א 2597-07-18 התבקשו הצדדים ליתן התייחסותם לשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה, בין היתר, לאור הפסיקה בת.א 41598-05-10 לפיה: "כאשר מוגשת תביעה בקניין רוחני וברור ששוויה איננו מגיע לסכום של 2.5 מיליון ש"ח, גם אם היא כוללת סעד שלא ניתן להעריכו מבחינה כספית בצורה מדויקת, הסמכות לדון בתיק היא לבית משפט השלום."

ב"כ התובע מסר בתגובתו, כי אין לו הסתייגות לכך שהסמכות נתונה לבית משפט השלום וכי אין מניעה להעביר את הדיון בתיק לבית משפט השלום.

מעמדת ב"כ התובע עלה שהוגשה התביעה הנוספת ת.א (מחוזי ת"א) 31195-08-18 שבו נתבעת חברה אחרת בשם "ז.ג. דיגיטל בע"מ" הקשורה לנתבעים ולמסכת האירועים בתביעה בת.א 2597-07-18. באותו הליך הוגשה בקשה לאיחוד תיקים. בקשת אחוד התיקים טרם הוכרעה ומשכך, ביקש ב"כ התובע לעכב את ההחלטה בנוגע להעברת התיק לבית משפט השלום עד למתן החלטה בבקשה לאיחוד תיקים.

הנתבע 2, מתן טמיר, סבור אף הוא כי הסמכות מסורה לבית משפט השלום מאחר ש שווי התביעה היא בסמכות בית משפט השלום. יתר הנתבעים לא נתנו התייחסותם לסוגיית הסמכות העניינית והמועד לכך חלף.

3. למען הסדר הטוב, התבקשה גם עמדת הנתבעת בת.א 31195-08-18 לעניין הסמכות העניינית ובתגובתה ציינה זו האחרונה, כי אינה מתנגדת להעברת התיק לבית משפט השלום אולם סבורה שיש לחייב את התובע בהוצאות לרבות שכ"ט בתוספת מע"מ כדין. עוד הדגישה, כי התנגדותה לאיחוד הדיון בשני התיקים עומדת בעינה וזאת, בין היתר, נוכח טענתה להיעדר יריבות בינה לבין התובע.

4. כמות שהצבעתי לפני הצדדים, הסמכות לדון בהליכים מוקנית לבית משפט השלום. ודוק: עסקינן בתובענה בענייני קניין רוחני. בהקשר זה נקבע בסעיף 40(4) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") שהסמכות לדון בתביעות בתחום זה הוא בבית המשפט המחוזי, אף אם סכום התביעה אינו בגדר סמכות בית המשפט המחוזי. בתי המשפט פירשו הוראה זו באופן שאינה שוללת את סמכות בית משפט השלום לדון בתביעות בענייני קניין רוחני. לעניין זה הובהר שהסמכות שנובעת מכריכת הסעד הכספי שנתבע ביחד עם סעד מתחום הקניין הרוחני נועד למנוע פיצול התדיינות בין שתי הערכאות כך שאם נתבע סעד בתחום קניין רוחני ובנוסף לו סעד כספי שכרגיל הוא בסמכות בית משפט השלום, כדין בית המשפט המחוזי בתובענה. הובהר שאין בכך כדי למנוע את סמכות בית משפט השלום לדון במקרים המתאימים בתביעות בענייני קניין רוחני [ראה החלטת השופט בנימיני בת.א (מחוזי ת"א) 41598-05-10 פרידמן צעצועים וספורט בע"מ נ' סקוטר סנטר בע"מ ( פורסם במאגרים המשפטיים, 28.2.11); ראה גם החלטת כב' השופט יעל בלכר בת.א (מחוזי ת"א) 18684-10-17Intellectual Property Holding AG Russian Standard נ' אודבוד (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.7.18)].
פועל יוצא של האמור הינו שכאשר מוגשת תובענה בתחום קניין רוחני וכאשר ברור ששווי התביעה נופל בסמכות בית משפט השלום, יש להגיש את התביעה בבית משפט השלום.

5. על יסוד האמור לעיל, לאור הסכמת הצדדים, ובהתאם לסמכותי מכח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,תשמ"ד -1984, אני מורה על העברת שני התיקים: ת.א 2597-07-18 ו-ת.א 31195-08-18 לבית משפט השלום בתל אביב –יפו

הבקשה לאיחוד תיקים, כמו גם נושא ההוצאות יידונו בבית משפט השלום.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים ותעביר את התיקים לבית משפט השלום בתל-אביב יפו.