הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 25115-11-11

בפני כב' השופטת תמר אברהמי

התובעים:

  1. דריה אנרגיה בע"מ
  2. אביב דריה

ע"י ב"כ עו"ד אייל דורון, עו"ד אוהד בן-יהודה ועו"ד הדס טויטו
[ש. הורוביץ ושות', עורכי דין]

נגד

הנתבעות:

  1. Alstom SA
  2. Alstom Power SA
  3. אלסטום ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד זוהר לנדה, עו"ד רונית אופיר ו עו"ד גל ליפשיץ
[ברנע ושות', עורכי דין]

פסק דין

לפני תביעה לסעדים כספיים והצהרתיים אשר עניינה, בתמצית, בטענת התובעים כי הם זכאים לקבל מהנתבעות עמלות או שכר ראוי עבור פעילותם לקידום אינטרסים של הנתבעות בשוק החשמל הפרטי בישראל ועבור שירותים שונים שהעניקו להן. למועד הגשתה, עמדה התובענה על היקף כספי של כ-45 מליון ₪.

תוכן עניינים

כללי
תמצית התובענה
תמצית ההגנה
הערות דיוניות; הראיות
רבדי המחלוקות
מהות מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP (עד למרץ 2009)
כללי
פאריז 2003
הערת ביניים: עדותו של התובע
אינטרס אלסטום בנציג
דריה כנציג בפועל ולמול צדדים שלישיים
דריה כנציג של אלסטום בכתובים
מדיניות ונהלי אלסטום
סיכום ביניים
סיום מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP
כללי
הקמת אלסטום ישראל (המשרד)
הצטרפות מר מוגינשטיין
ההתנהלות (בסוגיות אלה) למן פגישת באדן אוקטובר 2007 ועד למרץ 2009
עמדות הצדדים
דיון
לאחר מרץ 2009
הערות לגבי ההתנהלות לגבי חתימת הסכמים פרטניים בענין פרויקטים
סיכום ביניים (נוסף)

פרויקטים
פרויקט נייר חדרה (AIPM)
פרויקט ים המלח (DSW)
כללי
דיון
פרויקט רותם/OPC
פרויקטים של אגירה שאובה
כללי
מנרה
גלבוע
הערת ביניים: עדותו של מוגינשטיין
גלבוע – המשך
נשר
כוכב הירדן
Brightsource
מבוא – מונחים ועמדות הצדדים
כללי
ההשקעה (של אלסטום ב-BS)
אשלים
בוילר סולארי
שונות וסיכום (בענין Brightsource)
פרויקט דליה
כללי
דיון
פרויקט באר טוביה
פרויקט אפקון אנרגיות רוח
סעדים נוספים שנתבעו
יריבות
הערה וסיכום

כללי
1. התובעת היא חברה ישראלית שבבעלות התובע (שהוא אזרח ישראלי).

הנתבעות הן חברות המשתייכות לקונצרן חברות בינלאומי שכונה "קבוצת אלסטום". הנתבעת 1 היא חברה ציבורית צרפתית; הנתבעת 2 היא חברה צרפתית בשליטת הנתבעת 1 אשר עוסקת או עסקה בתחום תשתיות האנרגיה; והנתבעת 3 היא חברה ישראלית שנוסדה בנובמבר 2009 ונמצאת (בשרשור) בשליטת הנתבעת 1.

התובעים יכונו להלן תכופות ביחד ולחוד, למען הנוחות: " דריה". הנתבעות יכונו להלן תכופות ביחד ולחוד למען הנוחות: " אלסטום" (בלשון יחיד). דיון בטענות העדר יריבות המועלות ע"י הנתבעות או מי מהן, יבוצע בנפרד. לא יהא בעצם השימוש בכינויים "דריה" או "אלסטום" כדי להשליך על דיון זה.

תמצית התובענה
2. במסגרת כתב התביעה טוענים דריה, כי עניינו של ההליך הוא בניסיון חסר תום לב של אלסטום להתנער מהתחייבות לשלם להם תמורה ושכר ראוי עבור שירותים שניתנו לה לבקשתה.

3. דריה כותבים, כי בתחילת שנות ה-2000 נפתח משק החשמל בישראל לתחרות באופן המאפשר לגורמים פרטיים ליזום ולהפעיל תחנות כוח פרטיות ובנסיבות אלה, החלו גורמים שונים להתעניין באפשרות להשתלב בפרויקטים להקמת תחנות כוח פרטיות בישראל.

דריה טוענים, כי התובע הציג בפני נציגי אלסטום את ההתפתחויות בשוק החשמל הפרטי בישראל (להלן גם: "תחום ה-IPP" (Independent Power Plants)), את הפוטנציאל העסקי ואת ההזדמנויות העסקיות הצפויות בתחום כתוצאה מפתיחתו לתחרות; כי כתוצאה מכך התגבשו בין הצדדים הסכמות בעל פה, בכתב ובהתנהגות, במסגרתן פעלו דריה החל משנת 2003 עבור אלסטום ובשמה, כנציגיה וסוכניה הבלעדיים בתחום ה-IPP, בתמורה לעמלה בגובה אחוז מסוים משוויים של פרויקטים או עסקאות שיתממשו בעתיד בין אלסטום לבין גורמים שונים בשוק החשמל הפרטי שהוצגו לה על-ידם.

4. ממשיכים דריה וטוענים, כי השקיעו מאמצים רבים, פעלו ללא לאות לקידום האינטרסים של אלסטום בתחום ה-IPP והניחו את התשתית לפעילותה בשוק זה.

נטען כי מהלך שנים פעלו דריה עבור אלסטום מבלי שקיבלו ממנה כל תמורה תוך שנשאו בכל הוצאותיהם (למעט החזר הוצאות שולי וחד פעמי), וזאת בהסתמך על התחייבותה של אלסטום לתשלום עמלות. עוד נטען כי לבקשת אלסטום, קיבלה זו גם שירותים נוספים לקידום עסקיה בישראל, ובכלל זה ייצוג מול גורמי ממשל, אנשי עסקים, חברות ויזמים בתחום ה -IPP, כמו גם סיוע בהקמת משרד הנציגות של אלסטום בישראל. הסיוע בהקמת משרד הנציגות ניתן לאחר שאלסטום חזרה והבטיחה לדריה כי הקמת המשרד לא תפגע בהם – הבטחות שהתבררו כריקות מתוכן.

5. לשיטת דריה, לאחר שקיבלה את מבוקשה, ביססה את מעמדה בשוק החשמל הפרטי בישראל וניהלה מגעים ומו"מ עם חברות וגורמים עסקיים אשר הוצגו לה על-ידם בנוגע לשורה של פרויקטים והזדמנויות עסקיות, החלה אלסטום לפעול מאחורי גבם של דריה, מידרה ודחקה אותם מטיפול בפרויקטים שונים בהם השקיעו זמן ומאמץ רב, ולבסוף הודיעה להם בשנת 2009 באופן חד-צדדי על סיום מיידי של תפקידם כנציגים וכסוכנים של אלסטום – מבלי לשלם להם דבר.

6. דריה מדגישים בכתב התביעה, כי אלסטום לא העלתה בזמן אמת טענה או טרוניה לגבי תפקודם או התנהלותם בהקשר לשירותים שניתנו על-ידם או בכל נושא אחר, ואף נהפוך הוא. נטען, כי במהלך התקופה הרלוואנטית לתובענה קיבלו דריה מאלסטום שבחים על תפקודם, וזו הכירה בתרומתם הרבה והחשובה לקידום האינטרסים שלה בשוק החשמל הפרטי בישראל ובזכותם לקבל ממנה תמורה הוגנת וראויה עבור פועלם.

7. דריה טוענים, כי אלסטום בגדה באמון שניתן בה, הפרה בחוסר תום לב שורה של הסכמות, התחייבויות ומצגים שניתנו על-ידה, ניצלה אותם עד תום, ולאחר שקיבלה את מבוקשה זרקה אותם ככלי שאין בו חפץ, מבלי לשלם להם תמורה בגין המאמץ והעבודה רבי השנים אשר הושקעו על ידם לקידום האינטרסים הכלכליים שלה, מהם היא מפיקה הנאה גם כיום.

דריה מוסיפים וטוענים, כי בדיעבד הסתבר להם כי דובר במהלך שתוכנן היטב, כי אלסטום פעלה מאחורי גבם, ניהלה מגעים מול חברות וגורמים עסקיים אשר הוצגו לה על-ידם תוך הסתרתם מדריה ובמקביל עשתה שימוש בכישוריהם וקשריהם לקידום האינטרסים שלה, תוך ניצול לרעה של האמון הרב שנתנו בה, ונישולם מפירות עמלם.

8. עוד נטען, כי הניסיונות להגיע עם אלסטום להסכמות שייתרו צורך בפנייה לערכאות, עלו בתוהו. אלסטום התנהלה בחוסר תום לב ובעורמה, גררה רגליה במשך תקופה ארוכה מבלי להשיב באופן ענייני (או בכלל) לפניות דריה, ניסתה להוציא מהם מידע ומסמכים ולבסוף הודיעה להם חד-צדדית על ניתוק היחסים העסקיים רבי השנים בין הצדדים, באופן מיידי וללא מתן פיצוי או תמורה. בנסיבות אלו, לא נותרה לדריה ברירה אלא להגיש את התובענה.

9. דריה עותרים במסגרת התובענה לסעדים כספיים שפורטו ואשר מתייחסים לכמה פרויקטים; לסעדים הצהרתיים בענין זכאות לתגמול בשיעורים (אחוזים) מסוימים לגבי פרויקטים אחרים (שצוינו); לפיצוי כספי בגין הפרה בחוסר תום לב של ההסכם בין הצדדים; ולפיצוי כספי בגין אי מתן הודעה זמן סביר מראש על סיום ההסכם בין הצדדים.

לשיטת דריה קיימת להם זכאות לסעדים הנדרשים בתובענה מכוחן של עילות שונות ובכלל זאת על יסוד דיני החוזים, הנזיקין ועשיית עושר ולא במשפט.

תמצית ההגנה
10. בכתבי ההגנה דוחה אלסטום את טענות דריה מכל וכל. לדידה, התובענה הינה ניסיון חסר תום לב מצד דריה לכפות עליה יחסים משפטיים שלא היו ולגזור עמלות אדירות וחריגות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שדריה אינם זכאים להן.

נטען, כי אין בטיעוני דריה ממש, כי אין כל הסכם כתוב, קל וחומר חתום, בין דריה לבין מי מהנתבעות; כי היחסים המשפטיים שדריה טוענים להם, לא התקיימו; כי דריה לא היו "גורם יעיל" באף לא אחד מהפרויקטים הנטענים על ידם; וכי גם הטענה לפיה דריה חשפו בפני אלסטום את שוק החשמל הישראלי, שגויה מיסודה.

11. אלסטום טוענת, כי קבוצת אלסטום לא נזקקה לחשיפתה לשוק האנרגיה הישראלי על ידי דריה; מדובר בשוק ריכוזי באופן יחסי, מספר ה"שחקנים" הרלבנטיים בו מצומצם מאוד וכולל שורה של חברות בינלאומיות אשר מספקות ציוד ושירותים בתחום החשמל והאנרגיה, ובכללם קבוצת אלסטום. נטען כי ציוד שמספקת קבוצת אלסטום מסייע באספקת כ-25% מהחשמל המיוצר בעולם וכ-40% מהשוק הישראלי. בשוק החשמל והאנרגיה מקובל שהגורמים המתניעים את הפרויקטים, פונים לשחקנים מרכזיים על מנת שישתתפו במכרז ויציעו את הצעותיהם במסגרתו. כך נמצא כי כמעט בכל פרויקט IPP המתבצע או מתוכנן בישראל, מתמודדים במכרזים אותם שחקנים מרכזיים ובהם אלסטום. אלסטום לשיטתה פעילה עוד משנות ה-80' בתחום ה -IPP והיא שחקן מוכר ומוביל בתחום זה בעולם ובישראל שנים קודם לפתיחת שוק החשמל בישראל לתחרות.

12. עוד טוענת אלסטום כי חברה עולמית מסוגה מתנהלת בהתאם לנהלים ברורים ומנהלת מערכות יחסים חוזיות בהתאם להסכמים כתובים ברורים וחתומים. בהתאם לפרקטיקה הארגונית, ככל שנעשית התקשרות עם נציג או סוכן מטעמה של אלסטום, נעשית זו בהסכם מפורט ובכתב עם הוצאתו לפועל של פרויקט ספציפי נשוא אותו הסכם ספציפי. מקום בו לא התגבש פרויקט ולא נחתם הסכם המסדיר את העמלות להן זכאי הסוכן בגין אותו פרויקט ספציפי, סוכן אינו זכאי לקבלת תשלום בגין פועלו (למעט החזר הוצאות, ככל שהדבר מסוכם במפורש).

נטען כי עמדת דריה לגבי קיומה של התקשרות גורפת על יסוד הסכמות בעל פה והתנהגות לכאורית כזו או אחרת, עומדת בסתירה לדרך פועלה של קבוצת אלסטום, ומהווה, לכל היותר, משאלת לב. עוד נטען כי התובענה כוללת פרויקטים שלא יצאו לפועל או לא הניבו דבר לאלסטום באופן המלמד, כי הלכה למעשה דריה אינם מצויים בפרויקטים ולא היוו "גורם יעיל" להתגבשותם. כן נטען כי אם פרויקטים הנזכרים בתובענה יצאו לפועל, הרי שדריה, אשר מזה תקופה ארוכה אינם פועלים או מעורבים בפרויקטים, אינם אלו אשר הביאו למימושם ואינם זכאים לכל תשלום בגינם.

13. אלסטום גורסת, כי התכתבויות של התובע עם מי מנציגיה לגבי דרישות כספים, אינה מספיקה כדי ליצור יחסים חוזיים מחייבים; אינה הופכת את דריה ל"גורם היעיל" בהתגבשות הפרויקטים נשוא התובענה ונועדה כנראה לייצר לדריה יש-מאין רושם של פעילות. נטען, כי במהלך אותן שיחות והתכתבויות אלסטום מעולם לא מינתה את התובע או כל חברה מטעמו כסוכנים מורשים או כנציגים שלה ומעולם לא נחתם בין הצדדים הסכם שמכוחו הוענקה לדריה סמכות לפעול בשמה.

עוד נטען, כי כל פעולה שנעשתה על ידי דריה ללא הסכמה מראש ובכתב של אלסטום, נעשתה על דעתם בלבד ואינה מחייבת את אלסטום בכל אופן שהוא.

14. בנוסף לאמור טוענת אלסטום, כי התובענה אינה מגלה כלפי הנתבעת 3 יריבות או עילה, כי חלק נכבד מהאירועים הנטענים בתובענה קודמים למועד יסודה של נתבעת זו וכי עצם צירופה לתובענה הינו מהלך סרק חסר תום לב שמטרתו כנראה ליצור מסלול עוקף המצאה של כתבי טענות לנתבעים זרים (הנתבעות 1 ו-2).

15. סופם של דברים, אלסטום סבורה כי עסקינן בתביעה מופרכת, שאין לה כל בסיס בעובדה או במשפט ויש לדחותה.

הערות דיוניות; הראיות
16. האמור לעיל אינו ממצה את טיעוניהם הרבים-מאד של הצדדים בכתבי הטענות או בכלל. הטיעונים יובאו וידונו בהמשך, בהתאם ובכפוף לצורך.

17. ההליך התאפיין לא רק בריבוי טיעונים אלא גם בריבוי התדיינויות. עיון בתיק (שנדון רוב שנותיו בפני מותבים אחרים) העלה כי מאז ראשיתו התדיינו הצדדים בסוגיות רבות, וניתנו בו (ע"י מספר מותבים) החלטות רבות ומפורטות.

18. קודם לדיון ולמען הסדר הטוב יצוינו שמות העדים שנחקרו בשלב ההוכחות.

מטעם דריה נשמעה עדותם של:
התובע (מר אביב דריה).
מר גבריאל (גבי) קינן – שהיה, בין השאר, מנהל בקבוצת נייר חדרה (עד שנת 2008).
מר אבי וינטר – שהיה מנכ"ל חברת אפקון תעשיות בע"מ.
מר ליאון אפרימוב – יועץ לפרויקטים בתחום האנרגיה.
מר אלי רונן – ששימש, בין השאר, כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות.
מר חיים זילברשטיין – חבר של התובע שצילם (בוידאו) טקס הנחת אבן פינה של תחנת כח דליה.

מטעם אלסטום נשמעה עדותם של:
מר Hugue Barbier (להלן גם: " Barbier") – אשר היה בשנים 2006-2005 (לערך) בתפקיד סגן נשיא של Alstom Power למזה"ת ואפריקה.
מר Thierry de-Margerie (להלן גם: " de-Margerie") – אשר היה מאמצע שנת 2006 עד לינואר 2009, בתפקיד מנהל אזור שכלל אחריות לפיתוח העסקי של Alstom Power בישראל.
מר אבי מוגינשטיין (להלן גם: "מוגינשטיין") – שהצטרף לאלסטום בישראל בספטמבר 2007 ועבד באלסטום עד לחודש מאי 2015 (בסמוך לפני שמיעת עדותו).

19. עוד יצוינו כבר עתה, כ"הכנה" לדיון, כמה שמות וכינויים בהם עשו הצדדים שימוש באופן תכוף ואשר קשורים למחלוקות ולפרויקטים בתחום ה-IPP:
AIPM / נייר חדרה – לשעבר מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ ( American Israeli Paper Mills Ltd.).
פרויקט OPC / רותם.
פרויקטים של "אגירה שאובה" (גלבוע, מנרה, נשר, כוכב הירדן).
BS / Brightsource (ובהקשר זה גם: לוז2; איוונפה; פרויקט אשלים; הבוילר הסולארי).
דליה (ובהקשר זה גם: חירם אפסילון).
ים המלח / DSW ( Dead Sea Works).

תיאור או פירוט לגבי שמות וכינויים אלה יובא לאורך הדיון ובמידת הצורך.

20. נסיונות רבים לסייע לצדדים להביא את המחלוקת לידי גמר בדרך חילופית או מקוצרת, לא צלחו. כך בין השאר כשל הליך גישור שהתקיים לאחר שמיעת הראיות. גם נסיונות אחרים לא עלו יפה (ר' החלטות מיום 13.7.2016). משכך, אין אלא ליתן פסק דין זה.

21. ההפניות להלן לעמודים מסוימים, הן הפניות לפרוטוקולים של דיוני ההוכחות (המיספור רציף) אלא אם מצוין או משתמע אחרת.

אשר להפניות לנספחים, בשים לב לכך שרוב – גם אם לא כל – המסמכים אליהם הפנו הצדדים צורפו כנספחים לתצהירו של התובע (לשם הפנו גם הנתבעות) ולמניעת סרבול הכתיבה, הפני ה לנספחים להלן משמעה הפניה לנספחים לתצהיר התובע, אלא אם מצוין או משתמע אחרת.

רבדי המחלוקות
22. רובד ראשוני במחלוקות שבין הצדדים נוגע למהות מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP עד לסוף חודש מרץ 2009 או בכלל.

רובד נוסף מתייחס לפעילות או תפקיד של דריה, אם בכלל, בפרויקטים קונקרטיים שונים בתחום ה-IPP ולקיום או העדר זכאות של דריה לתגמול מאת אלסטום בגין איזה מהפרויקטים, בין על בסיס חוזי ובין על בסיס אחר. יוער כי לאורך ההליך הוברר סטטוס חלק מהפרויקטים, באופן המשליך על הדיון – בין משום שהתובעים הסירו דרישתם לגבי פרויקט כזה או אחר, בין משום שהסעד המבוקש לגבי חלק מהפרויקטים הוא הצהרתי, ובין מסיבה אחרת.

אל שני רבדים מרכזיים אלה מתווספים היבטים נוספים והיבטים נגזרים, כפי שיפורט בהמשך.

23. בין הרבדים השונים קיימת חפיפה. כך בפרט בשים לב לכך שהמחלוקות מתייחסות לתקופה בת מספר שנים, ונוגעות לאנשים, תכתובות, פרויקטים ומסמכים רבים. בחינת סוגיה מסוימת או ראיה מסוימת יכולה להיות רלוונטית, למשל, הן לשאלת עמדות הצדדים לגבי מהותה של מערכת היחסים בין הצדדים והן למחלוקות בענין פרויקט מסוים. סוגיה או ראיה אחרת יכולה לבוא לידי ביטוי הן בשאלת מהות היחסים והן בהתייחסות לטענות קונקרטיות כמו לגבי מידור דריה החל משלב מסוים, ועוד.

בהינתן היקף הטיעון, הדיון שיבוצע להלן לגבי רובד כזה או אחר במחלוקות, יכלול על פי רוב דוגמאות בלבד. לא פעם ניתן יהא למצוא בחלקים מסוימים של הדיון, התייחסויות או סוגיות שיכולות היו לידון גם במסגרת פרק אחר.

מהות מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP (עד למרץ 2009 )
כללי
24. מחלוקת בסיסית ומרכזית בהליך מתייחסת למהותה של מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP עד לחודש מרץ 2009.

לדידם של דריה, הם שימשו החל ממחצית שנת 2003 כנציג/סוכן בלעדי של אלסטום בשוק חשמל הפרטי בישראל ואלסטום סיימה את מערכת היחסים המסחריים האמורה שלא כדין.

אלסטום מצדה טוענת כי לא נכרת הסכם יצוג או יעוץ בין הצדדים וממילא דריה לא היו סוכן, נציג או יועץ מטעמה בישראל בתחום ה-IPP. לדידה, דריה היו "יועץ פוטנציאלי" אשר ניתנה לו הזדמנות להפוך ליועץ בפרויקטים מסוימים, אם יוכל להביא ערך מוסף לאותם פרויקטים ובהתקיים תנאים לכך.

25. מטבעם של דברים, כנראה, הציגו הצדדים את טיעוניהם בסוגיות אלה בהקצנה. זה מאדיר את חלקו וזה מקטינו ומאיינו.

בסופו של יום, לאחר שמיעת עשרות שעות של עדויות ועיון במאות מסמכים (ויותר) ברי לטעמי כי המציאות העובדתית והמשפטית בסוגיה זו קרובה יותר, באופן משמעותי, לעמדת דריה מאשר לעמדת אלסטום.

26. המארג הראייתי הכולל, כפי שהוא מתגבש מהרכיבים הרבים, מצייר תמונה בה דריה היוו בפועל ובאופן שהיה ידוע ומוסכם, משום נציג או סוכן של אלסטום בתחום ה-IPP בישראל.

אין מדובר בקיומו של מסמך אחד כזה או אחר המגבש תנאים של התקשרות אלא במעמד שהשתקף בהתנהלות שוטפת וניתן למצוא לו ביטוי הן בהתנהגות והן בכתובים.

להלן יובאו התייחסויות לחלק מטיעוני וראיות הצדדים בסוגיה זו.

27. במקביל לאמור יצויין כבר כאן, כמעין "הערת אזהרה", כי עצם ההכרה בכך שדריה היו נציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP אין משמעה בהכרח כי יש לקבל את כל טעוניהם ודרישותיהם וזאת בשים לב בין השאר למשמעות תפקיד הנציג בנסיבות ובהקשר. לכך נשוב בהמשך. אך תחילה – המארג הראייתי לגבי מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה -IPP.

פאריז 2003
28. דריה רואים את ראשיתה של ההתקשרות לגבי תחום ה-IPP במפגש שהתקיים במטה אלסטום בפאריז בשנת 2003. אין למעשה מחלוקת כי המפגש התקיים במידה רבה על רקע הכרות עסקית קודמת בין משפחת דריה לבין אלסטום. אביו של התובע (שנכח בפגישה) היה בעל קשר רב שנים לאלסטום בתחום התחבורה וחברה בבעלות משפחת דריה שימשה כנציגה של אלסטום בתחום האמור.

29. לפי עדותו של התובע, במפגש השתתפו מטעמה של אלסטום, מר Marc Chagnas שהיה סגן נשיא בכיר למזרח התיכון ואפריקה וכן סגניתו גב' Carole Borghese, שהם נציגים בכירים של אלסטום שישבו בהנהלה הראשית במטה בפאריז, כשמר Chagnas היה אחראי להתקשרות עם נציגים וסוכני ם בארצות בתחום אחריותו (עמ' 168 ש' 5-2). בפגישה נדונו התפתחויות בשוק החשמל בישראל, התובע הציג הזדמנויות עסקיות הצפויות כתוצאה מפתיחת השוק לתחרות, נציגי אלסטום ביקשו להתמקד בשוק החשמל הפרטי, הביעו עניין רב בנושא, וציינו, כי הקונצרן רואה פוטנציאל עסקי רב בתחום ויהיה מעוניין להשתלב בשוק ה -IPP בישראל.

התובע הצהיר, כי מר Chagnas וגב' Borghese ביקשו ממנו להעביר לאלסטום מידע באופן שוטף בנוגע להתפתחויות ולהזדמנויות עסקיות בשוק, דנו עמו בדרכים לקידום האינטרסים של הקונצרן בשוק, להשגת יתרון על פני מתחרים פוטנציאליים וליצירת דריסת רגל בשוק. הוצהר כי בתום הפגישה סוכם שהתובע (או מי מטעמו) יסייע לאלסטום בהנחת תשתית להשתלבותה בשוק ע"י זיהוי ואיתור הזדמנויות עסקיות, פרויקטים רלוואנטיים ושותפים פוטנציאליים, העברת מידע שוטף, ייצוג הקונצרן מול גורמים עסקיים וגורמי ממשל בשוק ה-IPP בישראל וקידום האינטרס העסקי של אלסטום מול גורמים אלו.

יובהר כבר כאן כי גם לשיטת דריה, ההסכמות בין הצדדים באותה פגישה לא כללו תגמול בגין עבודה שוטפת אלא על בסיס הצלחה בלבד, לפי אחוזים מפרויקטים קונקרטיים באופן שיוסכם בנפרד. לענין זה עוד נשוב.

30. עצם קיומה של הפגישה בשנת 2003 אינו שנוי במחלוקת. המחלוקת מתייחסת לתוכנה, אשר מוכחש על ידי אלסטום.

31. התובע השתתף בפגישה והצהיר ונחקר על תוכנה. העדים מטעמה של אלסטום לא השתתפו בישיבה זו ולא דוּוחו עליה בזמן אמת (עמ' 528 ש' 17 – עמ' 529 ש' 5; עמ' 663 ש' 19-13). אלסטום מצדה לא מצאה לנכון להביא לעדות מטעמה את מי מנציגיה באותה פגישה – מר Chagnas או גב' Borghese – או לקבל את הערותיהם לטענות התובע לגביה. לא אותר הסבר לכך (עמ' 529 ש' 11-6).

32. מכל מקום, לוז עמדתו האמורה של דריה לגבי תוכנה של הפגישה בפאריז בשנת 2003, מתיישב עם ראיות לגבי התנהלות הצדדים לאחר אותה עת. אמנם ספק אם יש לקבל את מלוא הדרך בה הוצגו הדברים מטעם דריה (כדוגמת טענתם שנציגי אלסטום "התרשמו מדבריו של [התובע] ....והציעו ל[תובע] לסייע לאלסטום .... [התובע] נענה להצעה...", סע' 2 לסיכומים). אולם, מבלי שיהא צורך להצביע על הצעה וקיבול, עולה מהמכלול כי אכן התגבשה בין הצדדים הבנה לגבי פעילות של דריה לטובת אלסטום בשוק ה-IPP באופן שתואר לעיל – סיוע בהנחת תשתית, זיהוי ואיתור הזדמנויות עסקיות, העברת מידע שוטף, וכו'.

לא בכדי העיד מר Barbier כי כאשר נכנס ב -2005 לתפקיד בו היה ממונה על ישראל בסקטור האנרגיה, אמרה לו גב' Borghese כי יש בישראל הזדמנויות בתחום והמליצה לו להפגש ולהיות בקשר עם התובע (עמ' 529 ש' 19-11). כן ר' עדותו של מר Barbier לגבי קיומן של הבנות לפיהן התובע יעקוב וישמור על האינטרסים של אלסטום לגבי פרוייקטים מסויימים:

"…Aviv Darie was coming to us….. to act as a representative or an agent on different, on some projects…..we had some understandings… and we agreed that he would look at our interest on some of the projects…"
עמ' 572 ש' 21-15.

הערת ביניים: עדותו של התובע
33. מטיבם וטבעם של דברים, עדותו של התובע נבחנה בזהירות מוגברת. האינטרס האישי של התובע הוא רב. ניתן גם לציין כי מעורבותו הרגשית היתה ניכרת לאורך ההליך. העד היה בקיא בפרטי-פרטים של התרחשויות ומסמכים ובמקביל, עדותו היתה "טעונה" וברור היה כי המתין מהלך זמן רב "לפרוק" את אשר על לבו (ור' למשל עמ' 131 ש' 3). בכל סוגיה, נבחנו הדברים למול וביחד עם ראיות נוספות שבכתב ובעל פה לגבי התקופות הרלוונטיות.

אינטרס אלסטום בנציג
34. בכל הנוגע לעצם הצורך של אלסטום בנציג בישראל בתחום ה-IPP יוזכר, כי אלסטום טוענת שלא נזקקה לחשיפתה לשוק הישראלי על ידי דריה. נטען, כי מדובר בשוק ריכוזי באופן יחסי, אשר מקובל בו כי הגורמים המתניעים את הפרויקטים, פונים לשחקנים המרכזיים הספורים (חברות בינלאומיות המספקות ציוד ושירותים בתחום החשמל והאנרגיה, ובכללם קבוצת אלסטום) על מנת שישתתפו במכרז ויציעו את הצעותיהן. נטען, כי אלסטום היא שחקן מוכר ומוביל בתחום ה-IPP בעולם ובישראל זה מכבר.

35. דא עקא, הראיות שהובאו בהליך מצביעות על העדר פעילות של אלסטום בתחום זה בישראל בשנים הרלוונטיות, ויש בהן כדי לחזק את טענת דריה בדבר הצורך שהיה לאלסטום בפעילות עבורה אותה עת (וממילא, בהגיון במינוי דריה כנציג או סוכן).

כך, מר גבי קינן, שהיה מנהל בקבוצת נייר חדרה בין השנים 1998 ל-2008 (נייר חדרה הוא אחד הפרויקטים בתחום ה-IPP לגביהם הרבו הצדדים לטעון) העיד, כי היתה בעיה לגבי אלסטום לפי שזו לא עבדה מעולם בישראל ולא מכרה לחברת החשמל דבר בתחום תחנות הכח. לפי עדותו, חברת החשמל שימשה כיועץ של נייר חדרה "והייתה דעה די עגומה על ALSTOM באותה עת" (עמ' 32 ש' 27-24). בהמשך העיד מר קינן כי לא היה לאלסטום כל מעמד בארץ בתחום זה ("ש. ...מר קינן, הזכרת בחקירה שלך ש -ALSTOM לא עבדו בארץ והיה צריך כביכול לשקם את מעמדם באותה עת; ת. לא לשקם, הוא לא היה." עמ' 38 ש' 21-19). מצאתי לקבל את עדותו של מר קינן בעיקרה. העד ניסה לדייק בעדותו, תשובותיו היו ישירות וענייניות ולא מצאתי בנסיונות למצוא פסול או פגם בעד זה (כמו לגבי דברים שצוינו או לא צוינו בתצהיר) כדי לגרוע ממהימנותו כל עיקר.

36. מעדותו של מי ששימש כמנכ"ל משרד התשתיות באותה תקופה, מר אלי רונן, עלה כי חברת החשמל, שהיתה השחקן העיקרי אותה עת בהעדר יצרנים פרטיים, עשתה שימוש בציוד של General Electric (GE) ושל Siemens (עמ' 83 ש' 15-8). מר רונן הכיר את הטכנולוגיות של GE ושל Siemens (להלן גם: "סימנס") אך לא הכיר את פעילות אלסטום חשמל, להבדיל מתחום התחבורה , הגם שידע כי היא קיימת (עמ' 84 ש' 9-5).

37. עוד ניתן לציין כי מר מוגינשטיין, שהעיד מטעמה של אלסטום, אישר בחקירתו כי בתחילת שנות האלפיים נקלעה אלסטום למשבר פיננסי חמור, היתה על סף חדלות פירעון וניצלה כתוצאה מסיוע חירום של ממשלת צרפת בהיקף של כמה מיליארדי דולרים, באזור שנת 2004-2003 (עדות מוגינשטיין, עמ' 887 ש' 21 – עמ' 888 ש' 1). יוער כי לפי עדותו של מר קינן, אלסטום לא היתה דומיננטית בתחום הקבלנות הראשית לפרויקט, תחום בו סימנס היתה הדומיננטית, אלא בתחום של אספקת ציוד (לקבלנים ראשיים) (עמ' 30 ש' 11-1).

38. אלסטום מצדה לא הביאה עדות כלשהיא בענין פעילות שבוצעה על ידה בישראל קודם לפגישה משנת 2003 (שבין נציגיה לבין דריה) בשוק החשמל הפרטי, שממילא היה בחיתוליו, או בענין מוניטין שהיו לה בתחום זה בישראל אותה עת.

39. הראיות תומכות בקיומו של אינטרס של אלסטום למנות סוכן או נציג בישראל לצורך קידום עניניה בתחום החשמל הפרטי בתקופה אליה מתייחסים דריה. כך בפרט כאשר עסקינן בהבנות אשר אינן כוללות תשלום שוטף לגורם שלישי כלשהוא אלא תשלום על יסוד הצלחה בלבד.

40. על האמור ניתן להוסיף, כי גם במקום בו יש לחברה מוניטין ו"נוכחות" בתחום מסוים, יש חשיבות ומשמעות לקיומו של נציג המקדם את עניניה. על כך ניתן היה ללמוד אפילו מעדותו של מוגינשטיין, שהעיד מטעמה של אלסטום (ואשר ניכר כי לאורך חלקים נרחבים בעדות ניסה לנחש את מטרת השאלות אותן נשאל ולוודא כי אינו משיב באופן שישרת את אינטרס דריה; ר' להלן). בעדותו הבהיר מוגינשטיין, בעקבות שאלות של בית המשפט, כי גם אם שמה של חברה כמו אלסטום מדבר בעד עצמו, יש חשיבות בנציגים של החברה בארץ, למשל לצורך קשר עם לקוח והבנת הצרכים. העד ציין בעדותו כי מכירותיה של אלסטום בישראל בשנים האחרונות היו גבוהות יותר מאלה של מתחרותיה באופן המעיד כי קיום הנציגות בארץ הוא מוצדק (עמ' 1017 ש' 7 – עמ' 1018 ש' 15 (ור' גם החל מעמ' 1015 ש' 13); עמ' 907 ש' 3 – עמ' 909 ש' 12).

41. דברים אלה מתיישבים עם האמור בתצהירו של מר אפרימוב, שהוא יועץ עצמאי לפרויקטים בתחום האנרגיה, לרבות לקבוצת נייר חדרה ולמפעלי ים המלח. מר אפרימוב הצהיר, כי מספרן של חברות התשתיות המסוגלות לקחת חלק בפרויקטים מתחום ה -IPP הוא מוגבל, קיימת תחרות עזה ביניהן, ומנסיונו כיועץ בתחום נוכח כי משתתפים פוטנציאליים בפרויקטים לא ממתינים לפרסום הזמנה פורמלית להצעת הצעות ( RFP) ופונים באופן אקטיבי לגורמים הרלוונטיים בפרויקטים כדי ליצור לעצמם מבעוד מועד יתרון על פני המתחרים (בין השאר ע"י בירורים ובקשות למידע, הצבעה על יתרונות יחסיים שיש להם למול המתחרים, עריכת מצגות וסיורים, מפגשים עם אנשי החברה הזרה, ויצירת היכרויות עם הגורמים הרלוונטיים. הצהרה זו לא נסתרה בחקירה (שדומה כי לא התייחסה לכך).

42. הדבר אושש גם מחקירתו של מר de-Margerie, שאישר למעשה כי התובע עסק באיתור וזיהוי פרויקטים ולקוחות, וכי אמנם אלסטום היתה חברה ידועה ולקוחות היו אמורים להגיע אליה בכל מקרה, אבל אולי התובע איתר אותם קצת מוקדם יותר לאור היכרותו עם השוק המקומי (עמ' 719 ש' 14-5.

דריה כנציג בפועל ולמול צדדים שלישיים
43. העדויות שהובאו בהליך גם מלמדות כי הלכה למעשה דריה הוכרו "בשטח" כנציג של אלסטום, וזאת בידיעתה של אלסטום ומבלי שזו התכחשה לכך ואף להיפך.

44. מר קינן הצהיר (סע' 6 ואילך לתצהירו) כי בפגישות שהתקיימו בישראל בהשתתפות נציגי קונצרן אלסטום, לרבות מר Barbier ומר דינו פצלה ( Dino Pezzella), הוצג התובע כנציג אלסטום בישראל בתחום ה-IPP, כי התובע פעל כאיש קשר בין מפעלי נייר חדרה לבין אלסטום, כי דרך התובע הועברו מסרים לאלסטום לגבי קידום שיתוף פעולה, ועוד. עדותו זו לא נסתרה בחקירתו. למעשה, מר קינן הוסיף בחקירה כי לאור ספקות שהיו לו האם התובע הוא אכן נציג של אלסטום (לאור קיום פניות של גופים רבים באמצעות סוכנים שונים), הוא דרש מהתובע להביא לו ראיה לכך שהוא הנציג, כי מסמך הובא (אך לא אותר על ידי העד) וכי הוא דאג לכך שבמהלך פגישות עם נציגים פורמליים של אלסטום, יאשרו לו אלה כי התובע הוא אכן נציג אלסטום – וכך היה. הנציגים השונים אישרו לקינן שהוא אמור לעבוד באמצעות התובע, "בהעברת מידע, בקבלת מידע, בקבלת הצעות, וכולי" (עמ' 37 ש' 13 – עמ' 38 ש' 15).

45. מר רונן, מנכ"ל משרד התשתיות בתקופה הרלוונטית, הצהיר כי הוא הכיר את התובע כמי שפעל מטעם אלסטום ביחס לשוק החשמל הפרטי (סע' 3 לתצהירו), כאשר הכיר עוד קודם לכן את אביו של התובע כנציג קונצרן אלסטום בתחום התחבורה (ובין המשפחות אף נרקמו קשרים אישיים). בשנת 2005 התקיימה פגישה לבקשת התובע כנציג אלסטום ובנוכחות מר Barbier מאלסטום, עם מר רונן כמנכ"ל משרד התשתיות, בענין פרויקטים בשוק החשמל הפרטי. מר Barbier אישר כי התובע השתתף באותה פגישה כמי שבא מצדה של אלסטום (עמ' 611 ש' 14-13).

46. מר אפרימוב העיד כי להערכתו הכיר את התובע באזור השנים 2005-2003 כנציג של חברת אלסטום, לפי שבגדר עיסוקיו נדרש מר אפרימוב בנסיבות שונות לקבל מידע מחברות כמו אלסטום. לדידו, התובע היה סוכן של אלסטום כפי שיש סוכן של Siemens, סוכן של GE ועוד (עמ' 48 ש' 26 – עמ' 49 ש' 20). העד הצהיר כי במסגרת פרויקט להקמת תחנת כח פרטית במפעלי ים המלח, הוא פנה לתובע כדי לקבל מידע מאלסטום לגבי ציוד מתוצרתה וכי מידע כאמור אכן הועבר אליו באמצעות התובע (סע' 6 לתצהיר).

47. עוד ניתן לראות כי בשנת 2007 התייחס אחד ממנהלי חברת Brightsource (הגם שבתכתובת פנימית) אל התובע כנציג אלסטום בישראל (" Israel rep of Alstom is Aviv Darie"; נספח 22).

48. גם ראיות נוספות לגבי עצם הפעילות של דריה לאורך השנים הרלוונטיות, מתיישבות עם הטענה כי דריה פעלו כנציג וסוכן של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP. חלק מהדוגמאות לכך נזכרו לעיל, חלק יובאו בהמשך, לרבות בפרקים העוסקים בפרויקטים קונקרטיים.

דריה כנציג של אלסטום בכתובים
49. התייחסות לדריה כנציג, סוכן, איש קשר מוסמך (וכדומה) של אלסטום, ניתן למצוא אף בכתובים שונים (למרות קיומן המקביל של אמירות לסתור). קיימות התבטאויות מזמן אמת המביאות לידי ביטוי מערכת יחסים מהסוג הנזכר. ההתרשמות היא שהתבטאויות אלה, להבדיל מאחרות, הן אשר שיקפו את המצב לאשורו.

50. כך, למשל, במכתב של אלסטום מאוגוסט 2004 אל נייר חדרה, שהתייחס למענה לשאלות שהופנו לאלסטום בענין הצעתה התקציבית לפרויקט, נכתב כי ניתן לפנות אל התובע (או במישרין אל אלסטום בנירנברג) לכל סיוע נוסף ("Please feel free to contact Mr. Darie or us in Nuremberg directly for any further assistance in the evaluation of this important project."). ר' נספח 1 לתצהירו של התובע.

51. וכך, בתכתובת מחודש ספטמבר 2005 בין אנשי אלסטום (Dino Pezzella ו -Barbier), הומלץ כי "נציג של אלסטום" ("ALSTOM representative") יהיה נוכח בכנס קבלני EPC (Engineering Procurement and Construction) בנוגע לפרויקט נייר חדרה וכי התובע הוא שישתתף בכנס מטעמה של אלסטום (וכך אכן ארע). ר' לענין זה מכלול התכתובת שצורפה כנספח 34 לתצהירו של התובע, בה גם צוין כי במידת הצורך יקבל התובע מידע ומסמכים לצורך רקע; תכתובת המדברת בעד עצמה. ר' גם עדותו של Barbier בענין זה (עמ' 586 ש' 14 – עמ' 587 ש' 21).

52. כן ר' למשל מוצגים ת/13 ו-ת/14 במסגרתם מתבקש התובע לבצע בירורים אצל לקוח ולהמשיך ולעדכן לגבי פרוייקט (ור' עמ' 591 ש' 17-2).

53. ניתן לעיין, בין השאר, גם בתכתובת מחודש נובמבר 2005 שהוחלפה לאחר פגישתו של מר Barbier בישראל עם מנכ"ל משרד התשתיות אותה עת, מר רונן (פגישה אשר נזכרה לעיל). במסגרת תכתובת זו, בין היתר, מעביר מר Barbier לתובע את הדיווח הפנימי אותו שלח למר Pezzella לגבי הפגישה עם מר רונן (נספח 79 לתצהירו של התובע).

54. במסמך מספטמבר 2006 (נספח 84) מתבקש התובע מטעמה של אלסטום, למלא דו"ח בענין ישראל ובכלל זאת להתייחס למתחרים בשוק המקומי ולהציע אסטרטגיה לשנים הקרובות (עמ' 635 ש' 12 – עמ' 639 ש' 20).

55. אפשר גם להפנות לדוא"ל מיום 25.9.2007 מאת מר de-Margerie אל התובע. באותו חודש הצטרף למשרד אלסטום בישראל מר מוגינשטיין, מהנדס בהשכלתו שעבד עד אותה עת לערך בחברת החשמל לישראל בע"מ (לעיל ולהלן: " חברת החשמל"). de-Margerie כתב לתובע כי מר מוגינשטיין, יקח "חלק משמעותי" מהתפקיד שמלא התובע עבור אלסטום ( "…will take significant part of the role you had in his absence and bring in addition his technical knowledge", נספח 260). בא ללמדך כי לתובע היה תפקיד של ממש ביצוגה של אלסטום וכי היה מקום וצורך לעדכנו לגבי משמעות הצטרפות מוגינשטיין, שכן היה בכך כדי לשנות את התפקיד שמילאו דריה בישראל עבור אלסטום. ניתן להוסיף כי de-Margerie אף ציין באותו מכתב שבפגישה שצפויה להתקיים (בעיר באדן), ידונו כללי העבודה "החדשים" ( "Then we shall find an agreement on these "new" working rules"). דברים אלה מדברים במידה רבה בעד עצמם.

56. מחקירתו הנגדית של מר de-Margerie בהקשר תכתובת זו אף עלה (לבסוף, לאחר סתירה מסוימת ושאלה מטעם בית המשפט), כי עד להצטרפותו של מוגינשטיין, התובע היה למעשה היחיד (למעט הפונקציה שנקראה " country president") שפעל מישראל ובישראל מטעם אלסטום מול לקוחות בשוק החשמל הפרטי (עמ' 716 ש' 22 – עמ' 717 ש' 26).

57. בתכתובת נוספת בין התובע לבין de-Margerie בסמוך לאחר מכן, מצא לנכון מר de-Margerie להתייחס לפעילות בישראל, לרבות של התובע ומוגינשטיין, בביטוי " Let's keep this good team spirit with Avi now joining" (נספח 261). דומה כי de-Margerie מתייחס אל דריה בזמן אמת כחלק מצוות ( team) אשר מוגינשטיין הוא אשר מצטרף אליו.

58. על רקע הדוגמאות האמורות, ניתן לפנות למסמך נוסף אשר לגביו הרבו הצדדים לטעון. מדובר בהסכם מיום 1.1.2008 שנחתם בין אלסטום לבין התובעת, וצורף כנספח 4 לתצהיר התובע (להלן: "הסכם 2008"). הסכם 2008 עוסק בסוגיה נקודתית של החזר הוצאות בהיקף 15,000€ שהוציאה התובעת בענין קונקרטי (המכונה: לוז2).

המוקד לענין הדיון הנוכחי הינו בניסוח ראשיתו של הסכם 2008. ב"והואיל" הראשון בהסכם נכתב כדלקמן:

"WHEREAS Darie has been active in the Israeli market as agent and representative of Alstom on various projects;"

מדובר אפוא בהסכם בו מוצהר וחתום כי דריה שימשו כ-"agent and representative" של אלסטום בישראל בפרויקטים שונים.

59. ההסכם חתום גם על ידי אלסטום. אלסטום אינה חולקת על כך או על כי היתה מחוייבת לתשלום על פיו. למרות זאת סבורה אלסטום כי אין לקבל את הכתוב בהסכם כמשקף את המצב כהווייתו. לא מצאתי לקבל עמדה זו.

הסכם 2008 הוא מסמך קצר. למעשה, כעמוד אחד בלבד אורכו. אין מדובר בהצהרה הנחבאת ומוסתרת אי שם בין סעיפים רבים באופן שיש בו כדי להכשיל את החותם. גם אם טיוטת ההסכם הוכנה על ידי התובע עצמו והועברה לחתימת אלסטום, וגם אם התובע עשה כן על רקע תחושתו כי מעמדו באלסטום מתערער (ר' להלן), אין היא יכולה להתנער מהכתוב בו. כך בפרט, כאשר אלסטום עצמה מדגישה את חשיבותם של מסמכים בכתב הנחתמים על ידה (ולדידה היא מחויבת אך ורק בהם).

כמו כן, הסכם 2008 אינו עומד בפני עצמו אלא משתלב בראיות שהוצבו לגבי השנים שקדמו לו. בהינתן טיבם של היחסים בין אלסטום לדריה מאז 2003 בתחום ה -IPP, תוכנו של ההסכם – ההצהרה לגבי מעמד דריה – לא "קפצו לעינו של הקורא" כהתבטאות חריגה, לא סבירה, שאינה מתיישבת עם המציאות. מתוך הראיות עלה שמוגינשטיין עצמו (שהעיד תחילה כי לא ראה את ההסכם לפני חתימתו ועדותו זו נסתרה), קיבל לידיו טיוטות של הסכם 2008 עוד קודם לכך שנחתם ולא מצא לנכון להעיר לגביהן דבר (עמ' 930 ש' 12 – עמ' 932 ש' 9). פשיטא כי לא סבר בזמן אמת כי הן כוללות דבר מה "צורם" (השווה: עמ' 932 ש' 11-10).

60. בהסכם 2008 יש אם כך כדי לחזק חיזוק נוסף וממשי את טיעוני דריה לגבי מעמדם כנציגי אלסטום בישראל בתחום ה -IPP.

61. זאת ועוד. בתכתובת פנימית של אלסטום מחודש אוגוסט 2008 (אליה עוד נדרש בהמשך), תכתובת בה מוגינשטיין המליץ שלא לעבוד עוד עם התובע בתחום ה-IPP בישראל (מוצג ת/26), מתייחס מוגינשטיין אל התובע כאל סוכן של אלסטום. כותרת התכתובת היא "תפקידו של אביב דריה בישראל", והמשפט הראשון בה, הינו כדלקמן (ההדגשה בקו תחתון הוספה – ת.א.):

"I would like to raise the issue of the role of Aviv Darie as Alstom agent in Israel for the IPP's market."

בהמשך אותו דוא"ל, המופנה לממונים עליו, כותב מוגינשטיין, בין השאר, כי "היסטורית", התובע עקב אחר מספר הזדמנויות ("opportunities") בתחום ה-IPP, והוא כותב כי לדעתו ולהמלצתו אין "להקצות" ("allocate") לתובע הזדמנויות נוספות ("further opportunities").

מבלי להדרש בשלב זה לענין ההמלצה (ר' להלן), ניתן ללמוד מהדוא"ל כי התובע היה agent בישראל וכי הוא עקב אחר "הזדמנויות" (ומההקשר ברי כי מדובר בפרויקטים) ש"הוקצו" לו.

62. מוגינשטיין עומת עם דברים אלה שנכתבו על ידו. התשובה שנתן (עמ' 961 ש' 24 – עמ' 963 ש' 21), כאילו בדוא"ל זה הוא אך התייחס לדרך בה התובע הציג את עצמו למרות שהדבר אינו נכון, אינה יכול להתקבל. תשובה זו אינה מתיישבת עם הכתוב. מר מוגינשטיין ידע להתנסח בבהירות כאשר חפץ בכך. לו היה רוצה לכתוב כי מדובר בדרך בה התובע מציג עצמו הגם שהדברים אינם נכונים, היה כותב זאת. אף תוך כדי מתן העדות הרושם הברור היה כי אין בתשובה זו כדי ליתן מענה של ממש.

63. להשלמת התמונה בלבד ואף שהדברים אינם משנים את תוצאת הדיון בסוגיה זו, יוער, כי להתבטאות כתובה (ובלתי כתובה) קונקרטית אחרת אליה הפנו דריה, לא מצאתי לתת את המשקל שהם מבקשים לייחס לה. דריה מפנים לדוא"ל מיום 26.9.2007 בו מתאר התובע את עצמו כ-"agent" של אלסטום העוקב אחר פרויקטים עבורה, ולתשובת de-Margerie מאותו תאריך לדוא"ל זה (חלק מנספח 260, נספח כבר נזכר לעיל). דריה מצביעים על כך שבתשובתו, מר de-Margerie אינו מכחיש, מסייג או מתקן את התיאור שתואר בדוא"ל של התובע. דומה כי הדרך בה השיב de-Margerie מאופיינת בעיקרה בנימוס ובנסיון שלא "להעלות את גובה הלהבות" שהחלו, כך נראה, "ללחך" את קשריהם של הצדדים. de-Margerie נמנע מעימות והתנגחות ישירה ואך מציין בקצרה כדלקמן: "…Your role started early, and it can now compliment ours. Let's find a fair agreement."

בתשובה זו אין כדי לאשר או לשלול את תיאורו של התובע בדוא"ל שקדם לכך. לא מצאתי ליתן לכך משקל בסוגיה זו. ממילא אף אין הדבר דרוש, לפי שדי בראיות אחרות שהוצגו ובמארג הראייתי הכולל, על מנת לתמוך בעמדת דריה בענין מעמדם מהלך תקופה לא מבוטלת.

מדיניות ונהלי אלסטום
64. אלסטום טוענת כי למרות כל האמור, דריה לא שימשו כנציג שלה בישראל בתחום ה-IPP. זאת בין השאר ובפרט, משום שהבנות כאלה ומינוי כזה שלא בהסכם מפורט ומדויק, נוגדים את מדיניותה ונהליה.

אלסטום טוענת לקיומם של נהלים ברורים המסדירים התקשרות עם נציגים מסוגים שונים; כי בהתאם לאותם נהלים, מינוי יועץ או נציג טעון הסכם בכתב שייחתם לאחר הליך בדיקה ואישור של היועץ, הכולל שורת תנאים סטנדרטיים; כי תנאי הסכם ייעוץ כאמור כוללים, בין היתר, את הגדרת הפרויקט הספציפי ותחולת ההסכם, משך תקופת התקשרות, הגדרת השירותים שנדרש היועץ לספק, רשימת התחייבויות של היועץ, התנאים לתשלום ליועץ של עמלת ההצלחה הנגזרת מזכיית אלסטום בפרויקט ותניית יישוב סכסוכים במסגרת של בוררות; וכי הנהלים עמדו בתוקפם גם בתקופות הרלוונטיות לתובענה ופעלו על פיהם.

65. ככלל, בהחלט ניתן להבין את ההגיון לפיו חברה גדולה בסדר גודל של אלסטום קובעת מדיניות ונהלים ומורה לעובדיה לעבוד על פי אלה. ברם, רצונה זה של חברה לעבוד כך ואף הטעם הרב שיש בכך, אינם משנים מציאות אשר הוכח כי התרחשה בפועל. בפועל, הסתבר, הגיעו נציגי אלסטום לא פעם להבנות שיתכן כי לא בהכרח עלו בקנה אחד עם כל הנהלים.

66. יוער כי בכל מקרה, אלסטום לא הציגה את הקוד האתי והנהלים שחלו בשנת 2003, אלא נהלים ממועדים מאוחרים יותר. עדי אלסטום לא יכולים היו לומר מה היו הנהלים בתקופת הפגישה בפאריז (עמ' 514 ש' 3 – עמ' 515 ש' 19). לאורך ההליך הצדדים גם ניהלו התדיינות לגבי חשיפת המסמכים במלואם (ר' החלטת כב' סג"נ השופט שנלר מיום 30.10.2014; החלטת כב' השופט דנציגר מיום 24.11.2014 ברע"א 7838/14).

67. כמו כן, לפי הראיות שהובאו בהליך, דובר במסמכים פנימיים (למשל, עמ' 504 ש' 17-4; עמ' 520 ש' 17 – עמ' 521 ש' 3; עמ' 685 ש' 16-12). העדים לא מסרו לתובע את המסמכים ואין ראיה כי הפנו אותו אליהם בזמן אמת (ר' למשל עמ' 505 ש' 21-2; עמ' 507 ש' 10-2; עמ' 522 ש' 20 – עמ' 523 ש' 3; עמ' 685 ש' 15-13). העדים אך העריכו כי היתה לתובע מודעות לנהלים על רקע העבר שבין משפחתו לבין אלסטום (לענין זה ר' להלן). הקוד האתי לא כלל הוראה לפיה אין זכאות לתגמול בהעדר הסכם פורמלי (עמ' 510 ש' 19-4). נספחי נהלי אלסטום, שאמורים לכלול פרטים מרכזיים לגבי התקשרות עם יועצים כמו דריה ואשר אמורים היו להיות רלוונטיים להתקשרות עמו, לא צורפו ולא הוצגו כראיות, מבלי שהיה לכך הסבר (עמ' 525 ש' 3 – עמ' 526 ש' 19).

68. על האמור ניתן להוסיף כי במסגרת הדיון התברר שפעילות בניגוד למדיניות ולנהלים לא היתה זרה לאלסטום כלל ועיקר באותה תקופה. התברר כי בתקופה הרלוונטית ההתנהלות 'בשטח' מטעמה של אלסטום למול יועצים בוצעה לא פעם תוך הפרת נהלים. אלסטום אישרה את הדבר במסגרת הסדרי טיעון עליהם חתמה ובהודעות שפורסמו לעיתונות (ור' מוצגים ת/7-ת/12; עמ' 535 ש' 8 – עמ' 547 ש' 13). באותם הסדרים הודתה אלסטום, בין השאר, כי פעלה במודע בניגוד לנהליה הפנימיים בכל הנוגע להעסקת יועצים ותשלומים ליועצים (ר' למשל סע' 32, 65-62 למוצג ת/9). הסדרי הטיעון התייחסו גם לחברות בקבוצת אלסטום שאמורות היו להיות המפקחות על התקשרויות עם יועצים וסוכנים (עמ' 551 ש' 15-1). לא מצאתי לקבל את הטענה כי מדובר בחריג המעיד על הכלל. יתכן כי כך הוא לגבי האישומים הנזכרים בהסדרי הטיעון (ומגיעים כדי שוחד) אך המסכת הראייתית שהוצבה בהליך מספקת על מנת להבין כי התנהלות שאינה תואמת את הנהלים באופן מסודר וקפדני, לא היתה ענין נדיר בתקופה הרלוונטית.

69. עוד טוענת אלסטום כי התובע, אשר חברה שבשליטת משפחתו (דריה אינג'ינירינג בע"מ, להלן: "דריה אינג'") שימשה כנציגה של קונצרן אלסטום בתחום התחבורה, היה מודע לכך שהתקשרות עם הקונצרן כפופה לנהלים לגבי התקשרות בהסכם כתוב ספציפי.

נטען כי דריה אינג' פעלה תחילה מכוח הסכם ייצוג כללי, וכי בהמשך, בשנת 2000, שונה המתווה להתקשרות על בסיס הסכם ייעוץ פרטני לכל פרויקט ספציפי בהתאם לנהלים הכלליים. אלסטום טוענת כי התובע, שכיהן כמנכ"ל ודירקטור בדריה אינג', ביקש פעמים רבות כי ייחתמו עם התובעת הסכמי ייעוץ, ולא בכדי, שכן היה מודע לצורך בכך.

עוד נטען כי התובע הכיר את הנוסח הסטנדרטי של הסכמי הייעוץ הפרטניים עליהם חתמה דריה אינג' על הסעיפים השונים שנכללו בהם, ידע שהסכמי הייעוץ הפרטניים היו דומים זה לזה, ואף אישר כי חתם על הסכם ייעוץ פרטני מעין זה כמנכ"ל דריה אינג', לאחר שפניותיו לאלסטום לשנות חלק מתנאי ההסכם – לא נענו.

70. מהראיות שהוצגו בהליך עלה כי טענות אלסטום לגבי הדברים שהתרחשו בענין הקשר שבין הקונצרן לבין דריה אינג' בתחום התחבורה בתקופה שקודם לפעילות בתחום ה-IPP, נשענות על עדות שמיעה וסברה. כל העדים מטעם אלסטום לא היו נוכחים או מעורבים ביחסים אלה (עמ' 489 ש' 8 – עמ' 490 ש' 18; עמ' 570 ש' 15-2; עמ' 689 ש' 7 – עמ' 690 ש' 14; עמ' 861 ש' 17-13). הגם שעצם הנוהג לחתום על הסכמים היה ידוע (ור' להלן גם הפרק העוסק בהתנהלות לגבי חתימה על הסכמים פרטניים), הרי שלפי עדות התובע שלא נסתרה, הסכם היעוץ היחיד עליו הוא חתם בשם דריה אינג' היה מסמך אשר כשלעצמו לא התיישב עם הנהלים הנטענים ולו בשל היותו הסכם שנחתם בדיעבד, לאחר שאלסטום כבר זכתה במכרז (עמ' 129 ש' 17-9; עמ' 131 ש' 14-10; עמ' 328 ש' 18 – עמ' 329 ש' 18; ת/1). חתימה על הסכם כזה יכולה לכאורה אף לאשש הכרה של דריה לגבי קיום אפשרות להבנות שבעל פה שיגובו בכתב בדיעבד ולגבי רלוונטיות ולגיטימיות פעילות עבור אלסטום קודם לזכייה במכרז ותגמול עבורה לאחר מכן. טענות התובע לפיהן אלסטום עבדה בצורה בלתי מסודרת ("פעם החוזה יצא בסוף, פעם החוזה יצא בהתחלה, פעם החוזה לא יצא בכלל", עמ' 189 ש' 10-9 וכן ר' עמ' 192 ש' 9-1) מתיישבות עם המכלול הראייתי.

71. בנוסף לאמור, נקדים את המאוחר ונציין כי גם כאשר הגיעו הצדדים להסכמות פרטניות לגבי פרויקטים קונקרטיים, 'גררה' אלסטום רגליה לגבי העברת הסכמים.

72. בנסיבות הענין, לרבות האמור ולרבות הנסיבות שיפורטו בהמשך, מנועה אלסטום מלטעון כי אין להכיר בהתקשרויות אם אלה אינן בכתב ובאופן הנזכר במדיניותה או בנהליה.

סיכום ביניים
73. המארג הראייתי הכולל, שאינו נשען על מסמך אחד או עדות אחת אלא על מכלול אשר דוגמאות ממנו הובאו לעיל, מלמד כי בין אלסטום לבין דריה (מבלי להדרש בשלב זה לשאלות של יריבות קונקרטית בין ישות משפטית זו או אחרת, ענין שידון בנפרד) התקיימה מהלך שנים מערכת יחסים במסגרתה דריה שימשו כנציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP וכי ההתקשרות לא היתה תלוית קיומו של הסכם מסודר חתום בכלל וקודם לזכיית אלסטום בפרויקט בפרט.

74. שאלת ההמשך המתבקשת הינה, מה משמעותה של מסקנה זו ובמה, אם בכלל, היא מזכה או מחייבת את מי מהצדדים בהקשר הארועים אליהם מתייחסת תובענה זו.

כאשר 'פורטים' את מהות הקשר ל'פרוטות' של ישימוּת מעשית מסתבר, כי בסוגיות מסוימות ההבדל בין עמדות הצדדים אינו כה רב. כך, אין למעשה מחלוקת כי דריה, אף בהינתן מעמד של נציג, לא היו זכאים לתשלום עבור מאמצים שנעשו (או בגין הוצאות שהוצאו) כשלעצמם ולא היו זכאים למעשה לתשלום שוטף מכל סוג. מוסכם על הצדדים, כי ככלל קמה לדריה זכאות לתגמול כספי רק במקרה של "הצלחה" לגבי פרויקט. לדריה ניתנה הזדמנות לתגמול בגין פרויקטים מסוימים. כן מוסכם, כי כל זמן שאין הבנה קונקרטית אחרת, הוצאות שהוציאו דריה כדי לקדם אינטרסים של אלסטום בתחום ה-IPP או בפרויקט ספציפי, נעשו כולן על חשבון דריה, בגדר נטילת סיכון (לשם הסיכוי האפשרי בתגמול במקרה של הצלחה). נתון זה היה ידוע לדריה מלכתחילה והוא חל גם במקרה בו מתקבלות טענות דריה לגבי תוכנה של פגישת פאריז (למשל).

75. לאור האמור, אחת הדרכים לבחון את השלכות המסקנה בענין מעמד דריה כנציג, היא על ידי בחינת הפרויקטים הרלוונטיים ועמדות הצדדים לגביהם.

76. אולם עוד קודם לבחינת הפרויקטים, יש להדרש אל הדרך בה הסתיימה מערכת היחסים בין הצדדים ודריה חדלו להיות נציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP (מעמד בו אחזו, לאור המסקנה לעיל). להשתלשלות עניינים זו ולעמדות הצדדים לגביה יש רלוונטיות בין השאר בהקשר בחינתם של פרויקטים קונקרטיים וגם בהקשרים נוספים.

סיום מערכת היחסים בין הצדדים בתחום ה-IPP
כללי
77. כפי שנזכר לעיל, דריה טוענים כי לאחר שאלסטום ביססה את מעמדה בשוק החשמל הפרטי בישראל וניהלה מגעים עם גורמים עסקיים שהוצגו לה על-ידם בנוגע להזדמנויות עסקיות, החלה זו לפעול מאחורי גבם, מידרה ודחקה אותם מטיפול בפרויקטים בהם השקיעו זמן ומאמץ רב, גררה רגליים בנוגע להעברת הסכמי ייעוץ פורמאליים, ולבסוף הודיעה באופן חד-צדדי ובניגוד לדין על סיום מיידי של תפקידם כנציגים וכסוכנים שלה.

אלסטום מצדה טוענת, בין השאר, כי אין יסוד לטענת המידור; כי בהעדר הסכמי יעוץ אין בסיס לטענה בדבר סיום התקשרות שלא כדין; כי ניתנה לדריה אפשרות לאתר הזדמנויות עבור אלסטום בישראל; כי לו היו הזדמנויות מאותרות כאמור היה נערך ונחתם הסכם בענין זה אולם על פי רוב דריה "לא סיפקו את הסחורה" ובמקום בו הם אינם מייצרים לאלסטום יתרון בפרויקט, ולעתים אף מקשים את המגעים למול פרויקט, אין סיבה להתקשר עמם; וכי עצם מתן הזדמנות אינו מהווה הסכם ואלסטום אינה מחוייבת במתן הודעה מוקדמת לשם סיומו.

78. מהראיות ומטיעוני הצדדים עולות מספר 'אבני דרך' בסוגיות אלה. הראשונה בהן, הגם שלא העיקרית, היא הקמת משרד אלסטום בישראל.

הקמת אלסטום ישראל (המשרד)
79. בסוף שנת 2005 הודע לדריה כי אלסטום מתכוונת להקים משרד בישראל. לפי הצהרתו של התובע שלא נסתרה, הדבר הודע לו במסגרת פגישה בפאריז עם מר Chagnas, סגן נשיא בכיר למזרח התיכון ואפריקה (ומי שהשתתף בפגישה ב-2003 אשר נדונה לעיל).

80. התובע הצהיר, כי הופתע מאד למשמע ההודעה וכי ביקש ממר Chagnas הבהרות בנוגע לתפקיד המיועד של משרד הנציגות, סמכויותיו והשפעתו על היקף תפקידי וסמכויות דריה. המשיך התובע והצהיר כי מר Chagnas הבהיר לו שהקמת משרד הנציגות מהווה צעד טכני שלא נועד לפגוע בתפקידו, מעמדו או זכויותיו של התובע, וכי המשרד יתמקד בעניינים טקסיים-אדמיניסטרטיביים, ללא התערבות בתחומי פעילות דריה (סע' 144-143 לתצהיר). בחקירתו ציין התובע, כי הבנתו מהשיחה עם Chagnas היתה "שיש איזושהי יריבות פנימית, בכל מיני חלקים של Alstom ... למי יש יותר שליטה בטריטוריה והוא היה מזווית אחת, והם היו מחטיבה אחרת, והוא רצה שכאילו יהיה משרד לגוף הזה שנקרא Alstom, משרד שהוא Alstom ישראל והוא אמר, אל תדאגו, אנחנו נשלח איזשהו מישהו דיפלומטי, הוא יישב לבד, האמת, שזה היה בהתחלה ככה..." (עמ' 216 ש' 7-1).

עוד הצהיר התובע, כי עם פתיחת משרד הנציגות בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך, הוא שוחח פעם נוספת עם מר Chagnas וזה שב והבהיר לו, כי תפקידו, מעמדו וזכויותיו לא יפגעו וחזר על כך גם בשיחות נוספות שקיימ ו השניים (סע' 146 לתצהיר התובע).

81. הצהרותיו ועדותו של התובע בענין הפגישות והשיחות עם מר Chagnas בהקשר הקמת משרד אלסטום בישראל, לא נסתרו. אלסטום לא הביאה את מר Chagnas לעדות. מר Barbier ומר de-Margerie העידו כי לא היו מעורבים כלל בנושא הקמת משרד אלסטום בישראל (עמ' 651 ש' 21-17; עמ' 673 ש' 6-3). מוגינשטיין לא עבד באלסטום אותה עת וממילא אינו יודע דבר מכלי ראשון על הסוגיה.

82. גרסתו של התובע לגבי ההבהרות שניתנו לו בנוגע למהות המשרד המוקם בישראל והעדר פגיעה במעמד דריה, גם מתיישבת עם העובדה שדריה פעלו – כך מעלות ראיות שלא נסתרו – כדי לסייע בהקמת המשרד בישראל.

המשרד שהוקם כָּלל אותה עת אדם אחד בלבד, מר Alan Toubiana, והנ"ל החל את עבודתו מתוך משרדים בהרצליה השייכים למשפחת דריה עצמה. מר Toubiana שהה שם מספר חודשים עד אשר המשרד עבר למיקומו הנוכחי (בשדרות שאול המלך בתל-אביב).

83. היבטים נוספים של סיוע דריה להקמת משרד אלסטום בישראל עולים ממסמכים מזמן אמת. כך למשל ניתן לראות, כי התובע עדכן את מר Toubiana בסמוך להקמת המשרד, לגבי פרויקט נייר חדרה ובמידע רלוואנטי לקראת ביקור צפוי בישראל של נציג אלסטום בהקשר פרויקט זה (דוא"ל מיום 18.2.2006, נספח 252). וכך ניתן לראות, כי התובע סייע למר Toubiana בניסוח ומשלוח מכתבים לגורמי ממשל (למ"מ ראש הממשלה דאז ולשר התחבורה דאז) לקראת ביקור צפוי בישראל של מר Patrick Kron, יו"ר ומנכ"ל Alstom SA (ר' תכתובות משלהי חודש פברואר 2006, נספחים 17 ו-18).

84. יוער כי פעילות הסיוע של דריה בהקמת משרד אלסטום בישראל מעידה בין השאר גם על היחסים הקרובים שהיו בין הצדדים עובר למהלך זה. פעילות כזו, בדומה לראיות רבות אחרות, אינה מתיישבת עם המעמד ה"מוקטן" אותו ניסתה אלסטום לשוות לדריה לאורך ההליך.

85. מכל מקום, לפי עדותו של התובע שלא נסתרה, בתחילה פעל המשרד החדש של אלסטום בישראל (בראשות מר Toubiana) בתיאום ובשיתוף עם דריה; בדומה לאופן שהובהר על ידי מר Chagnas מבעוד מועד. נראה כי בשלב זה היתה 'עירנות' מסוימת מצד דריה, לאור חששות משינוי בהתנהלות ובמעמדם (חששות שהובעו מלכתחילה) ודומה כי דריה אף פעלו באופן מוגבר בנסיון לעגן את מעמדם בהסכמים כתובים, יתכן כי גם לאור התקדמות בפרויקטים, אולם על פי רוב וככלל , לא חל "בשטח" שינוי מהותי בדרך בה התנהלו הדברים ובפעילות ומעמד דריה כנציגים של אלסטום; ודריה ומר Toubiana פעלו בשיתוף פעולה.

86. אבן הדרך הבאה, והמרכזית, היא הצטרפותו של מר מוגינשטיין לאלסטום. לכך נפנה עתה.

הצטרפות מר מוגינשטיין
87. בראייה הכוללת נראה כי הצטרפותו של מר אבי מוגינשטיין למשרד אלסטום בישראל, היוותה נקודת מפנה ביחסים בין הצדדים. החל מאותה עת החלו היחסים לעלות על שרטון עד שהסתיימו באופן רשמי בחודש מרץ 2009.

88. מר מוגינשטיין הצטרף למשרד אלסטום בישראל בחודש ספטמבר 2007. לשיטת התובע, אמר לו מר Toubiana קודם להצטרפות, כי שירותי מוגינשטיין נשכרו כרפרנט בתחום החשמל הכללי, כדי להיעזר בקשריו של זה בחברת החשמל ביחס לשוק החשמל הכללי, להבדיל משוק החשמל הפרטי ( IPP).

בין אם הדברים נאמרו ובין אם לאו, בכל מקרה התחוור לדריה עוד בחודש ההצטרפות, כפי שנראה מייד, כי לא כך פני הדברים וכי למהלך של הצטרפות מוגינשטיין יכולה להיות השלכה ממשית על תפקידם ומעמדם.

89. בשלהי חודש ספטמבר 2007 כתב מר de-Margerie לתובע כי עם הצטרפותו של מוגינשטיין, יטול הלה חלק נכבד מהתפקיד שמילא עד אותה עת התובע עצמו (וכן יביא בנוסף ידע טכני).

כפי שכבר צוטט, כתב de-Margerie לתובע כדלקמן:

"… he [מוגינשטיין – ת.א.] will take significant part of the role you had in his absence and bring in addition his technical knowledge." (נספח 260)

de-Margerie גם כתב לתובע כי עליו לכלכל צעדיו היטב בענין הוצאות לליווי לקוחות פרטיים לפגישות עם אלסטום באירופה, שכן מעתה פיתוח הקשרים יהא חלק מאחריותו של מוגינשטיין.

"I advise that you consider your costs carefully before deciding on journeys to Europe when a customer visits us. Developing their relationship with our Businesses will be a direct responsibility of Avi [ מוגינשטיין]." (שם)

90. בתשובתו לדוא"ל זה ציין התובע בין השאר, כי הוא מברך את מוגינשטיין וישמח לשתף עימו פעולה אך אינו נכון לקבל פגיעה בתפקידו ומעמדו בפרויקטים אחריהם עקב מהלך תקופה ארוכה ואשר לגביהם פיתח יחסים קרובים עם הלקוחות (ר' דוא"ל מיום 26.9.2007, חלק מנספח 260).

התובע כתב, כי במסגרת תפקידו כ-agent, הוא פעל לקידום אלסטום בפרויקטים בתחום ה-IPP בישראל ללא תשלום או החזר הוצאות אלא רק על בסיס הצלחה וכי מדובר בהליך ארוך ומייסר בתחום זה בישראל. עוד כתב התובע, כי לאור קשריו הקרובים עם הלקוחות, מצפים הללו שהוא יתלווה אליהם בביקורים שהוא מארגן באלסטום וכי המוניטין שפותח בשוק המקומי הקטן יפגע משמעותית אם יהיה ברור שנפגע מעמדו. לקראת סיום ציין התובע כי הוא מצפה לפגוש את מר de-Margerie בבאדן (בביקור שתוכנן לחודש אוקטובר בענין "לוז2") ומצפה כי בפגישתם יושגו הבנות שיהיו מקובלות על הכל ( "I look forward to meeting you and to reaching a fair understanding acceptable by all").

91. תכתובת זו הסתיימה במענה קצר מאת de-Margerie בו מתואמת פגישה ומצוין בתמציתיות כדלקמן: "…Your role started early, and it can now compliment ours. Let's find a fair agreement." (דוא"ל מיום 26.9.2007, נספח 260).

בעוד כבר צוין לעיל, כי אין ללמוד ממענה כזה כשלעצמו על הסכמה לדברים שנטענו בדוא"ל שקדם לו, ניתן לראות במענה זה משום הכרה בקיום "role" של התובע עבור אלסטום בשלב בו לא היה לה יצוג אחר בארץ בתחום ה-IPP, הצהרה בדבר נכונות לשיתוף פעולה ו"שילוב זרועות" עתידי, וציפיה להשגת הסדר הוגן. באלה יש הכרה במעמד דריה עבור אלסטום בישראל למצער קודם להצטרפותו של מוגינשטיין ואף הכרה בלגיטימיות הציפיה להשגת הבנות הוגנות (וממילא, באפשרות שיהיו מִתווים שאינם משום הבנה הוגנת).

92. ימים ספורים לאחר האמור, התקיימה במשרדי אלסטום בבאדן (שוויץ), ביום 8.10.2007 או בסמוך לכך, פגישה בין מוגינשטיין, התובע, מר de-Margerie ומר Denis Peranic (להלן גם: " פגישת באדן אוקטובר 2007").

התובע טוען כי במסגרת הפגישה הנ"ל הוסכם שתפקידו, סמכויותיו ומעמדו לא ייפגעו כתוצאה מהצטרפותו של מוגינשטיין. עוד טוען התובע, כי סוכם ברוח טובה על עבודה בשיתוף פעולה, תוך שהובהר כי מוגינשטיין לא יתערב בעבודתו של התובע. בענין זה טען התובע בחקירתו: "אמרו לי תחפוף אותו, ותראה לו, ותסביר לו, ואתם עכשיו תהיו צוות, אתה יותר מסחרי, והוא יותר מהנדס, ותעבדו ביחד, ויהיה נפלא" (עמ' 215 ש' 4-2). "הם הציגו את זה שנעבוד כסוג של צוות, הוא איש יותר טכני, הנדסי, ואני איש יותר מסחרי..." (עמ' 433 ש' 11-10).

93. עמדתו של התובע לגבי תוכנה של פגישת באדן אוקטובר 2007 לא נסתרה ואף קיבלה חיזוקים. בתצהירו של מר de-Margerie, תצהיר המתייחס לסוגיות רבות בתצהיר התובע, לא אותרה התייחסות כלשהיא לסוגיית הפגישה האמורה, הגם שנכח בה. גם בתצהירו של מוגינשטיין לא אותרה התייחסות לפגישה זו. יתר על כן, אלסטום עצמה טוענת בסיכומיה (סע' 11) כי תחום אחריותו של מוגינשטיין היה שונה מתחום האחריות של דריה וכי הגעתו של מוגינשטיין לא שינתה את מערך היחסים ע מם וניתנה להם הזדמנות זהה להיות יועץ מטעם אלסטום בפרויקטים שונים. אלסטום מפנה, בין השאר, לחקירתו של מר de-Margerie שם ציין העד כי דריה ומוגינשטיין "... ...can work, can complement each other." (עמ' 721 ש' 17-16).

94. טענת התובע כי הפגישה הנ"ל הסתיימה ברוח טובה של שיתוף פעולה נתמכת גם בדוא"ל אותו שלח לו de-Margerie לאחר הפגישה ובו ונכתב: "Let's keep this good team spirit with Avi now joining". (נספח 261).

יצוין כי לפי אותה תכתובת שבין התובע לבין de-Margerie (בסמוך לאחר פגישת באדן אוקטובר 2007), ביקש התובע מ- de-Margerie עותק של פרוטוקול הפגישה, מר de-Margerie השיב כי מסמך ישלח שבוע לאחר מכן, אולם אין ראיה כי המסמך הועבר. התובע טוען כי המסמך לא הועבר מעולם ומר de-Margerie לא יכול היה לציין אחרת או להצביע על מסמך כאמור (ר' נספח 261 וכן עמ' 725 ש' 28-13).

95. מן האמור עולה למעשה, כי אליבא דכולי עלמא, פגישת באדן אוקטובר 2007 היתה ברוח חיובית של שיתוף פעולה. הראיות תומכות גם בטענה כי הובהר לתובע שהצטרפות מוגינשטיין למשרד אלסטום בישראל לא אמורה לשנות את מערך היחסים בין הצדדים (וזאת למרות הדברים שנכתבו בדוא"ל שקדם לאותה פגישה). ככל שיש הבדל בין הצדדים, הבדל זה נובע מעמדתם לגבי מהות היחסים שהיו בין הצדדים לפני אותה פגישה. לסוגיה זו נדרשנו לעיל וראינו, כי התשתית הראייתית תומכת בעמדת דריה באופן משמעותי יותר מאשר היא תומכת בעמדת אלסטום. ההתנהלות 'מסביב' להצטרפות מוגינשטיין, לרבות התכתובות והפגישה הנ"ל בבאדן, מחזקת אף היא את העמדה לפיה היו לדריה תפקיד ומעמד של ממש מטעם אלסטום בתחום ה-IPP בישראל. לא בכדי מצאה אלסטום לנכון להודיע לתובע על הצטרפות גורם לאלסטום בישראל ולהפגש במטרה להגיע עמו להבנות כיצד יעבדו דברים מאותה עת ואילך.

ההתנהלות (בסוגיות אלה) למן פגישת באדן אוקטובר 2007 ועד למרץ 2009
עמדות הצדדים
96. דריה טוענים כי בהסתמך על ההבנות אליהן הגיעו הצדדים בפגישת באדן אוקטובר 2007 (ובפגישה נוספת מחודש נובמבר 2007), שיתף התובע פעולה עם מוגינשטיין ואף הציג אותו לגורמים רלוונטיים בפרויקטים בהם פעל עבור אלסטום. דא עקא, לקראת סוף 2007 התברר, כך נטען, כי מוגינשטיין לא עומד בסיכומים שהושגו ומנהל מאחורי גבו של התובע מגעים בפרויקטים שבטיפולו.

97. עוד טוענים דריה, כי בחודש ינואר 2008 נערכה פגישה נוספת בין התובע למוגינשטיין, בה התחייב האחרון לעמוד בסיכום שהושג בבאדן, אך עד מהרה הסתבר כי הוא ממשיך לפעול מאחורי גבו של התובע, למדרו ולדחוק את רגליו ממעורבות בפרויקטים. גם התחייבות בכתב של מוגינשטיין, בעקבות פניות של התובע, לדאוג לכתב ולעדכן את התובע במגעים עם לקוחות הנמצאים בטיפולו, לא הועילה ולא קוימה. זאת, תוך שאלסטום ממשיכה במקביל לנצל את קשריו של התובע בתחום ה-IPP.

98. ממשיכים דריה וטוענים, כי בחלוף מספר חודשים נוספים, לאחר שקיבל מהתובע את המידע הדרוש לו, השתלט על רובם המכריע של הפרויקטים שהיו בטיפול התובע ומידר אותו ממידע בנוגע אליהם, פנה מוגינשטיין למנהלי אלסטום בחו"ל והמליץ להפסיק לעבוד עם התובע. בהמשך מתארים דריה את התקופה שבין פנייה זו של מוגינשטיין לבין המכתב בו הודיעה להם אלסטום על הפסקת היחסים באופן רשמי.

99. דריה טוענים, כי התנהלותם של מוגינשטיין ושל אלסטום מנוגדת לדין ומהווה הפרת הסכם, הפרה של חובת תום הלב והפרה של חובת האמון שהם חבים לדריה כסוכנים ונציגים של אלסטום. נטען, כי סיומה של ההתקשרות בין הצדדים באופן המנוגד לדין אינה יכולה לאיין את זכותם של דריה לקבלת עמלה. כן נטען, בין השאר, כי הודעה על ניתוק יחסי סוכנות מחייבת מתן הודעה מוקדמת זמן סביר מראש בהתאם לאורך הקשר בין הצדדים וכי אין בניתוק היחסים כדי לפגוע בזכות הסוכן לקבלת עמלה מוסכמת בגין עסקאות שנעשו לאחר ניתוק היחסים עמו בפרויקטים עליהם עבד ושנמנע ממנו לסיים את עבודתו עליהם.

100. אלסטום מצדה טוענת, כי אין יסוד לטענה שדריה מוּדרו מעת תחילת העסקתו של מוגינשטיין וכי טענה זו עומדת בסתירה לראיות המוכיחות כי גם במהלך שנת 2008 עבד מוגינשטיין בשיתוף פעולה עם דריה, כיתב אותם על מסמכים שונים, ניסה להסתייע בשירותיהם וערך עמם פגישות ביחס לפרויקטים השונים. אלסטום מציינת כי הגעתו של מוגינשטיין לא שינתה את מערך היחסים עם דריה וכי תחום אחריותו היה שונה מתחום פעילותם. לגישתה, במידה שדריה היו עומדים בתנאים למינויים כיועץ ביחס לאלו מהפרויקטים, היה נחתם הסכם ייעוץ בהתאם לנהלים. נטען, כי בפרויקטים בהם היו לדריה תרומה או ערך מוסף, המשיכה אלסטום באמצעות מוגינשטיין לעבוד בשיתוף עמם, אולם בפרויקטים רבים כשלו דריה להעביר מידע טכני בצורה ברורה או שהעבירו מידע שאינו רלבנטי לאלסטום דבר אשר הקשה על המגעים עם הלקוח הפוטנציאלי; לא הצליחו לענות לשאלותיו של מוגינשטיין ולברר את המידע הנדרש אצל הלקוח הפוטנציאלי; וכאשר ביקש מוגינשטיין לדבר ישירות עם היועץ של הלקוח, אף התנגדו לתיאום פגישה כאמור והשיבו באופן בוטה ולא הולם לפניותיו. נטען, כי אך מובן הוא שבמקום בו דריה אינם מייצרים לאלסטום יתרון בפרויקט מסוים ואף מקשים את המגעים אל מול אותו פרויקט, אין סיבה כי זו תתקשר עמם.

101. ברמה הכללית נטען על ידי אלסטום , בין השאר, כי משלא היתה התקשרות בין הצדדים, אין יסוד לטענה של "סיום התקשרות שלא כדין". מבחינת אלסטום ניתנה לדריה אפשרות לאתר הזדמנויות עבורה בישראל ולו היו הזדמנויות מאותרות כאמור, היה נערך ונחתם הסכם בענין זה; ברם, עצם מתן הזדמנות אינו מהווה הסכם, ואלסטום אינה מחוייבת במתן הודעה מוקדמת לשם סיומו.

דיון
102. התקופה הרלוונטית (החל מאוקטובר 2007) אינה קצרה והיא נוגעת לקשרים עם לקוחות שונים בענין כמה וכמה פרויקטים. במסגרת שפע הראיות שהוצגו בהליך המתייחסות לכל זאת, ניתן למצוא מסמכים שיכולים לשמש חיזוק לעמדות שני הצדדים.

103. ניתן למצוא מספר תכתובות בהן מוגינשטיין כיתב את התובע (הגם שבחלק גדול מהמקרים, גם אם לא בכולם, מדובר בדוא"ל של סיכום פגישה בה התובע היה נוכח או מענה לדוא"ל של אדם אחר שכיתב מלכתחילה את התובע; להבדיל מתכתובת שניתן לראות בה פעולה יזומה של מוגינשטיין תוך שיתופם של דריה). ר' למשל נספחים 224, 242, 246, 247, 248, 144 ו-248 (הנספחים מצוינים לפי סדר כרונולוגי). אלמנט של שיתוף ניתן לראות גם בנספח 227 (וגם נספח 229, שהוא למעשה מעין המשך ל-227, באותו ענין), הגם שראשיתה של אותה תכתובת, שהיא מתקופה מאוחרת יחסית ב-2008, בדוא"ל שכתב אדם שלישי הן אל מוגינשטיין והן אל התובע (ואל גורם נוסף) יחדיו.

יוער בהקשר זה כי חלק מהנספחים אליהם הפנתה אלסטום אינם מלמדים בעיקרם על כיתוב יזום של התובע מצדו של מוגינשטיין, אלא על דיווחים של דריה ועל בקשות של אלסטום למידע או פעילות, ענין שיש בו לתמוך גם בעמדת הצד שכנגד (למשל נספחים 70, 71, 137, 152).

104. אלא שלמרות קיום ראיות שיכולות להעיד על שיתוף, הרצף הראייתי והמבט הכולל על התשתית שהוצבה בתיק, מצביעים במידה רבה יותר על התנהלות מוקשית מצדה של אלסטום בפרט באמצעות מוגינשטיין ומאז הצטרפותו, כלפי דריה.

105. כרקע לבחינת הראיות נזכיר, כי מוגינשטיין הצטרף לאלסטום בחודש ספטמבר (ככל הנראה ביום 15.9.2007, עמ' 875 ש' 26-25; עמ' 916 ש' 21-20). ראינו כי תכתובת לגבי השלכת הצטרפות זו על מעמד דריה התקיימה בהמשך חודש ספטמבר 2007. הפגישה הנזכרת בבאדן התקיימה בראשית אוקטובר 2007. נמצא, כי הפגישה הנ"ל היתה ברוח חיובית של שיתוף פעולה בין הצדדים והובהר לתובע שהצטרפות מוגינשטיין למשרד אלסטום בישראל לא אמורה לשנות את מערך היחסים בין הצדדים.

106. בשלהי החודש בו התקיימה הפגישה בבאדן, אוקטובר 2007, ארגן התובע פגישה עם מר גיורא אלמוגי, מנכ"ל חברת OPC (שהיתה בשליטת החברה לישראל) לגבי הפרויקט המכונה OPC/רותם. בפגישה, שהתקיימה ביום 30.10.2007, השתתפו התובע עצמו, מר מוגינשטיין ומר אלמוגי (ואולי גם מר גיורא גוטמן, עמ' 985 ש' 22-18). לא היתה זו הפגישה הראשונה שהתובע ארגן בין מר אלמוגי לאנשי אלסטום. פגישה קודמת אורגנה ונערכה עוד לפני שמוגינשטיין הצטרף לאלסטום. מוגינשטיין, שהצהיר כי פרויקט רותם היה אחד הפרויקטים הראשונים להקמת תחנת כוח פרטית, פרויקט שעבר גלגולים רבים והיה ידוע לכל העוסקים בתחום, לא הכיר את מר אלמוגי קודם לכך שהתובע הציג לו אותו (עמ' 971 ש' 18-12).

בעקבות פגישת 30.10.2007 פנה מר אלמוגי אל מוגינשטיין וביקש הצעה תקציבית של אלסטום לשמש קבלן מפתח (turnkey supply) של פרויקט OPC/רותם (דוא"ל מיום 5.11.2007, נספח 9 לתצהיר מוגינשטיין) (ור' עמ' 973 ש' 21 – עמ' 974 ש' 1; עמ' 974 ש' 11-9). מוגינשטיין עדכן את התובע בכך (נספח 9 הנ"ל).

107. בדיעבד הסתבר כי במקביל או בסמוך לכך, נוצר "ערוץ" תקשורת נוסף לגבי מעורבות של אלסטום בפרויקט OPC/רותם. מוגינשטיין טען כי נציג של מר עידן עופר (החברה לישראל) פנה אל אלסטום באירופה ואלה הפנו אותו אליו (אל מוגינשטיין) (סע' 83 לתצהיר מוגינשטיין, עמ' 974 ש' 12 – עמ' 975 ש' 7).

מוגינשטיין קיים פגישה עם מר Christian Wilhelm (להלן: " מר וילהלם"), נציגו של מר עידן עופר, במשרדי אלסטום בישראל, וזאת כשבוע וחצי/שבועיים לאחר הפגישה שקוימה עם מר אלמוגי (נספח 10 לתצהיר מוגינשטיין; עמ' 978 ש' 13 – עמ' 979 ש' 11), ולאחר שמר אלמוגי כבר העביר בקשה לקבלת הצעה תקציבית.

מתוך התכתובת (נספח 10 הנ"ל) עולה כי היתה הידברות הן בין מוגינשטיין למר וילהלם והן בין מוגינשטיין לבין מר אלמוגי, וכן כי היו הבנות בין מוגינשטיין לבין מר וילהלם לגבי הדרך בה יוצגו הדברים כלפי מר אלמוגי (עמ' 979 ש' 12 – עמ' 980 ש' 23).

108. אין אינדיקציה ממשית לכך שמוגינשטיין עדכן את דריה בקיומו של הערוץ המקביל האמור. התובע טען כי לא עודכן בכך וכי רק בסוף 2007 התברר לו שמוגינשטיין ניהל מגעים ללא ידיעתו. אין טענה בתצהירו של מוגינשטיין כי הוא עדכן את התובע. עת עומת מוגינשטיין עם ענין זה בחקירתו הנגדית, טען כי למיטב זכרונו הוא עדכן את התובע "בקצרה" לגבי הפגישה עם מר וילהלם (עמ' 980 ש' 25-24) וזאת בשיחה בעל פה (עמ' 981 ש' 3-1). אין תימוכין לכך, כאמור.

במקביל, קיימת תכתובת מהתאריכים 11.11.2007 ו-18.11.2007 (נספחים 103 ו-100) בה כותב התובע למוגינשטיין דברים כאלה ואחרים (יהא ערכם אשר יהא) בענין פרויקט OPC/רותם. כן קיים אזכור של פגישה נוספת שתואמה ע"י התובע עם מר אלמוגי, בהשתתפות מוגינשטיין, ליום 20.11.2007 (נספח 102). אין בנמצא מענה של מוגינשטיין בו נזכר קיומו של ערוץ המנוהל על ידו במקביל או התייחסות אחרת ממנה ניתן היה ללמוד על פעילות מקבילה לגבי אותו פרויקט. זאת, עת הפגישה עם מר וילהלם היתה כנראה באותו יום בו נשלחה אחת מהפניות של התובע, 11.11.2007.

109. עוד עולה מהחומר, כי מוגינשטיין העביר מידע לאלסטום באירופה בענין הפרויקט, לא עדכן את התובע לגבי הסטטוס וכי הדבר הביא לכך שעֵת שלח התובע עדכון מיוזמתו בענין פרויקט OPC/רותם בדצמבר 2008, נכתב לו בקצרה מאירופה כי כל המידע כבר התקבל מישראל, וכי יקבל את הפרטים ממוגינשטיין (נספח 12 לתצהיר מוגינשטיין). לשון אחר, בין אם במכוון (כעמדת דריה) ובין אם שלא במכוון (כעמדת מוגינשטיין, עמ' 983 ש' 22-21), העדר העדכון של מוגינשטיין את התובע הציב את התובע במצב לא נעים למול אלסטום אירופה ולא סייע לביסוס מעמד דריה באלסטום, בלשון זהירה.

110. לאחר האמור התקיימה בין מוגינשטיין לדריה פגישה, ביום 1.1.2008. לפי סיכום פגישה שהוציא מוגינשטיין בו ביום (נספח 266 (שצורף גם כנספח 172 וגם כנספח 240)), בפגישה עדכן מוגינשטיין את התובע לגבי התקדמות אלסטום בענין פרויקט רותם; סוכם שדריה ימשיכו לעקוב אחר פרויקטים שצוינו (נייר חדרה (AIPM), לוז2, אלקטרה (אגירה שאובה, מנרה וגלבוע), ים המלח (DSW), כלל השקעות (אגירה שאובה, נשר)); צוין כי יש צורך להגיע להבנה על פרויקט רותם; וכן בוצעה התייחסות פרטנית לחלק מהפרויקטים.

111. דא עקא, מתכתובת שנערכה ימים ספורים לאחר מכן וראשיתה בדוא"ל של מר אורי בינדר (מאלקטרה, בהקשר פרויקט מנרה) שנשלח על ידי הלקוח הן לתובע והן למוגינשטיין, הסתבר כי החל משלב מסוים הפסיק מוגינשטיין לכתב את התובע בתשובה ללקוח (נספח 268). התובע גילה על המשך התכתובת משום שהלקוח העביר לו עותק (ר' הערת התובע בדוא"ל מיום 18.1.2008 נספח 267 לתצהירו). התובע כתב אפוא למוגינשטיין במפורש כי הוא מבקש לכתב אותו על תכתובות עם לקוחות בפרויקטים שהוא מעורב בהם (נספח 268).

112. מספר ימים לאחר מכן העיר מוגינשטיין לתובע שלא יכתוב לצוותים הטכניים של אלסטום בלי תיאום עימו תחילה. או אז כתב התובע למוגינשטיין, עם עותק למר de-Margerie, דוא"ל מפורט ובו טענות לגבי מידורו ולגבי התייחסותו הכללית של מוגינשטיין לתובע כמתחרה, במקום כמי שאמור לשתף עימו פעולה לשם הצלחת החברה; התובע כותב למוגינשטיין בין השאר כי המטרה של הצלחת אלסטום בישראל היא משותפת וכי עליו להבין שהתחרות אינה התובע אלא חברות מתחרות.

"Avi, I am glad you have brought up the subject of coordination, hence kindly note the following:
…...…I was surprised when you sent them your last email without copying me. As you know, they have immediately forwarded the email to me…in order to show a united front I told them you probably forgot to copy me.
I would have overlooked this minor incident yet, unfortunately this is a repeated pattern in your behavior which I therefore must address.
As you know, since your appointment, I have acted in good faith to update you with all relevant information and copied you to all my reports on all projects. Moreover, after I have acted in good faith and introduced you to the management of OPC you have consistently acted to exclude me from this project and continued the dialog with OPC without updating me…
……
……
Avi, our goal for the success of Alstom in Israel is mutual. You have to understand that your competition is not myself but the other bidding companies.
…..
I will respect your request to copy only you with any technical info, yet I would expect you to respect our years of activity and vast investment in promoting Alstom in the Israeli market in general and in specific projects in particular.
…….."
דוא"ל מיום 18.1.2008, נספח 267.

113. בחודש פברואר 2008 ציין מוגינשטיין עצמו בדוא"ל לתובע כי זו היא אחריותו (של מוגינשטיין) לכתב את התובע על תכתובת מאלסטום ללקוחות שהתובע "עוקב" אחריהם:

"Every correspondences, which is delivered from Alstom to a customer which you are following will be copied to you - THIS IS MY RESPONSIBILITY TO MAKE SURE YOU ARE POSTED and well informed."

דוא"ל מיום 9.2.2008, נספח 273 (ההדגשה היא במקור – ת.א.).

ענין הכיתוב ההדדי על מסמכים בין אלסטום ללקוחות הודגש שוב בתכתובת האמורה (נספח 273), הן בדוא"ל מצד מוגינשטיין והן בדוא"ל מצד התובע.

114. העולה מן המודגם הוא כי מוגינשטיין מצא לנכון שלא לעדכן את דריה באופן מלא במגעים שקוימו בענין פרויקטים אחריהם עקבו דריה זה מכבר, והדבר יצר חיכוכים החל מראשית הדרך.

115. מחקירתו הנגדית נחזה, כי מוגינשטיין סבר שאם דריה מביאים לו מידע אבל עדיין אין "קביעה" שדריה עוקבים אחר פרויקט ואין הסכם יעוץ, מבחינתו דריה אינם מטפלים והוא אינו מחויב כלפיהם בדבר. זאת, כאשר מוגינשטיין העיד כי הוא זה שמחליט אחרי מה דריה יעקבו בשיתוף עם מנהליו (עמ' 1113 ש' 21 – עמ' 1114 ש' 1; עמ' 1114 ש' 15-12).

116. ומשנזכרה השאלה כיצד נקבע אחר איזה פרויקט יעקבו דריה, ניתן להקדיש מספר מלים לפרויקט כוכב הירדן ולהערה שצוינה לגביו בדיונים.

ראינו כי בדוא"ל מיום 1.1.2008 סיכם מוגינשטיין פגישה שהתקיימה באותו יום בינו לבין התובע. במסגרת סיכום זה ציין מוגינשטיין מספר פרויקטים אחריהם סוכם כי דריה יעקבו. מוגינשטיין ביקש לדעת האם יש לתובע הערות. התובע רשם מיידית, בו ביום, את הערותיו, על גבי הסיכום שכתב מוגינשטיין. בין שאר ההערות ציין התובע, כי הוא מעונין להוסיף משפט לגבי פרויקט כוכב הירדן, אשר יכיר בעבודה שבוצעה על ידו למול הנהלת תהל/קרדן ותפקידו העתידי האפשרי. מוגינשטיין לא השיב דבר להערות שכתב התובע לסיכום הפגישה. בכלל האמור, הוא לא הסתייג ולא כתב או אמר דבר לגבי הוספת כוכב הירדן. למרות זאת, עמדתו בדיון היתה כי לדריה אין כל מעמד בענין כוכב הירדן. כשנשאל בדבר אמר מוגינשטיין בחקירתו כי מבחינתו הוא לא היה צריך להשיב להערות התובע (עמ' 1117 ש' 11-6).

117. התייחסות זו של העד ושל אלסטום, איננה סבירה. כמו כן, ומצער לכתוב את הדבר, ניתן היה לזהות – בה, בתוכנה ובהתייחסויות נוספות מסוג זה של אלסטום ועדיה בראיות ובדיון – יותר מקורטוב של יהירות והתנשאות שאינן במקומן. ודוק: אין מדובר אך בגישה כללית שאין לה השלכה, אלא בהתנהלות שיש לה השלכות מעשיות ומשפטיות, כפי שיבואר.

118. בהקשר דומה ניתן לציין בהערת אגב, כי כאשר אלסטום מפנה בטיעוניה (סע' 11) לסעיפים שונים בתצהיר התובע כדוגמאות לכך שמוגינשטיין "ערך עמם" (עם דריה) פגישות לגבי פרויקטים שונים (וזאת במסגרת דחיית הטענה למידור), כוללות הדוגמאות גם הפניות לפגישות שיזם ותיאם התובע עם לקוחות ואשר מוגינשטיין הוזמן להשתתף בהן. בין השאר בוצעה הפניה לפגישה רבת משתתפים עם אנשי Brightsource עליה, אין חולק, עמל התובע זמן רב (ועוד קודם לכניסתו של מוגינשטיין לאלסטום) ואשר התקיימה בשויץ בראשית חודש אוקטובר 2007, ימים אחדים לאחר כניסת מוגינשטיין לתפקידו. למרות זאת ואף שברי כי מדובר בפגישה שהתובע ולא מוגינשטיין, זכאי לקבל ואף קיבל עליה קרדיט (ר' נספח 132), מובאת גם פגישה זו על ידי אלסטום כדוגמא לכך שמוגינשטיין שיתף פעולה עם דריה ולא מידר אותם. ר' לענין זה גם הפנ יה לסעיפי תצהיר אשר עוסקים, לפי הכתוב בהם, בפגישה שיזם התובע וסייע לתאם בראשית פברואר 2008 בין אלסטום לאנשי כלל תעשיות לגבי פרויקט נשר, בפגישה מראשית חודש מרץ 2008 שתואמה עם מר קרויזר (BS) ביוזמת התובע עקב ביקור צפוי בישראל של מר de-Margerie, ועוד. הפניית אלסטום אל פגישות כאלה כדוגמא לשיתוף פעולה של מוגינשטיין עם דריה ולהעדר מידור, לא רק שאינה מחזקת את הטיעון של אלסטום בענין קונקרטי זה אלא שיש (גם) בה תחושה של 'ביטול' פועלו של הצד שכנגד.

119. מכל מקום, מן האמור עד כה ומהחומר בתיק עולה כי מאז שהצטרף מוגינשטיין לאלסטום במחצית ספטמבר 2007, החלה העגלה 'לחרוק'.

120. במסמכים מחודש יולי 2008, הדבר כבר גלוי לעין והדברים מגיעים למעשה לידי התלקחות.

121. בתכתובת בין מוגינשטיין לתובע בענין כמה מהפרויקטים, כותב מוגינשטיין מיידית ובקצרה לאחר תשובה של התובע, כי התובע עדיין לא ענה על שאלותיו ("Aviv: you still didn't answer my questions…(1)…. (2)…. I'll appreciate your response here. Thanks.") (דוא"ל מיום 28.7.2008, 16:17, חלק ממוצג נ/19).

התובע, שברי מההקשר ולאור הרצף הכולל כי חש שהתייחסות מוגינשטיין אינה הולמת וטוען כי היא אף גורמת נזקים (וחושש ממעמדו ומהעתיד לבוא), מתחיל את המענה באופן הבא (דוא"ל מיום 28.7.2008, 16:31, חלק ממוצג נ/19):

"I suggest you relax the hostile attitude. I wish your responses were as prompt on other issues. Maybe this way we wouldn't be loosing [כך במקור] opportunities with Luz2.
The same applies to my obvious concerns regards my remuneration for my work for Alstom for which I do not seem to get any answers.
As for your email…".

אכן, קשה לומר כי סגנון כתיבה זה מחמיא לכותב. מכל מקום, עולה בברור מהכתוב חששו של התובע מפגיעה מעמלתו. כמו כן כולל דוא"ל זה התייחסות לקושי של התובע למול אלסטום בכל הנוגע לסיכומים כתובים בענין זכאותו לעמלות, ענין אליו נידרש בנפרד.

122. מוגינשטיין משיב לתובע כי לא היתה לו כוונה עוינת (hostile) וכי הוא סבור כי התשובה של התובע היתה "rude and inappropriate". הוא כותב כי כל שרצה היה לקבל תשובות ברורות לשאלותיו, הוא מצטער אם התובע אינו יכול להשיב בלי להפוך לאמוציונאלי ("w/o getting emotional") וכי אין זו הפעם הראשונה. מוגינשטיין אף כותב כי הוא ידון בכך עם הממונים שלו ("I will approach my superiors to discuss the situation") (דוא"ל מיום 28.7.2008, 16:59, חלק ממוצג נ/19).

123. המשך התכתובת אינו מלבב יותר. התובע משיב כי גישתו של מוגינשטיין בבירור אינה תמת לב חרף מאמצי התובע לתמוך בו עם הגעתו לאלסטום, וכי מוגינשטיין מתבקש לדון גם בכך עם הממונים באלסטום (דוא"ל מיום 28.7.2008, 17:09, חלק ממוצג נ/19). מוגינשטיין משיב, בין השאר, כי אינו מבין את עמדתו של התובע אבל מכבד את הרגשתו וכי אם זו הדרך בה בוחר התובע, כי אז ילכו בדרך זו ("and if this is the track you choose then lets follow it") (דוא"ל מיום 28.7.2008, 17:30, חלק ממוצג נ/19).

124. בסמוך לאחר האמור, ביום 21.8.2008, בחלוף פחות משנה מהצטרפותו לאלסטום, שולח מוגינשטיין לאלסטום באירופה ולמר Toubiana דוא"ל בו הוא ממליץ שלא לעבוד עוד עם התובע (מוצג ת/26).

כותרתו של הדוא"ל: "Role of Aviv Darie in Israel" והוא פותח במשפט:

"Gentlemen, I would like to raise the issue of the role of Aviv Darie as Alstom agent in Israel for the IPP's market."

125. לעיל עמדנו על כך שהתייחסותו של מוגינשטיין עצמו בדוא"ל זה, משקפת את העובדה שדריה, בניגוד לנטען על ידי אלסטום, שימשו כסוכן של אלסטום בתחום ה-IPP בישראל.

מכל מקום ואם נשוב להקשר הנוכחי, הדוא"ל מיום 21.8.2008 ממשיך בהצהרת מוגינשטיין כי מאז הצטרפותו בספטמבר 2007 הוא לא ראה תרומה משמעותית של התובע לפעילויות המקומיות של אלסטום וכי הוא לא רואה ערך מוסף בתפקידו הנוכחי של התובע. מוגינשטיין מציין כי היסטורית, התובע עקב אחר מספר הזדמנויות ("opportunities") בתחום (ומציין איזה לטעמו יכול ותתממש), כותב כי לדעתו ולהמלצתו אין "להקצות" ("allocate") הזדמנויות נוספות לתובע וכי הוא אינו סבור כי הגישה הנוכחית של אלסטום לשוק במקומי גרועה מהגישה שיש לתובע. יחד עם זאת, כך ממשיך מוגינשטיין ומציין, יתכן שיש טיעונים "פוליטיים" לשמור על מעמדו של התובע, לאור התפקיד ההיסטורי של משפחתו עבור אלסטום בישראל. מוגינשטיין מבקש את הנחיית הממונים.

126. בחודש ספטמבר 2008 התקיימה פגישה בברלין בין התובע לבין מר Philip Delleur, סגן נשיא בכיר באלסטום למזרח התיכון ואפריקה. לפי תצהירו של התובע, במסגרת אותה פגישה הוא שטח את טענותיו ביחס להתנהלותה של אלסטום והשינוי ביחסה כלפיו. ממשיך התובע ומצהיר כי מר Delleur ביקש ממנו להעלות את הדברים על הכתב, וכי הוא פעל בהתאם ושלח לאלסטום ביום 28.10.2008 מכתב בו פירט, בין היתר, את הסיכום שהושג בין הצדדים בנוגע לעמלות בגין שורה של פרויקטים; התייחס לשורה של פרויקטים נוספים בתחום ה -IPP אשר בעניינם פעל עבור אלסטום ובשמה ואשר לגביהם טרם נקבע שיעור העמלה אותה יהיו דריה זכאים לקבל; וכן התייחס לבעיות במערכת היחסים בין הצדדים ולצורך להגיע בדחיפות לפתרון מוסכם.

המכתב המפורט מיום 28.10.2008 המופנה אל מר de-Margerie (עם העתק אל מר Delleur ואל מר Toubiana), צורף כנספח 277. המכתב מסתיים בפיסקה הבאה:

"In as much as Darie would like to continue the collaboration with Alstom, it is clear that, under the current circumstances, Alstom – or certain people/personnel at Alstom – do not feel the same and do not see themselves committed to Alstom's past undertakings towards Darie. This situation will need to be resolved in the near future. I am confident that the matter can be resolved amicably, if Alstom addresses the relevant issues in question in good faith and in a most sincere, fair and appropriate manner (as I believe Darie is doing). I will be more than happy to discuss with you various possibilities for resolving the current situation, as well as listen to Alstom's concrete suggestions in this regard. I believe that such discussion should take place in the very near future, and I look forward to hear from you soon."

127. תקוות דריה, כפי שהובעה במשפט הסיום, לקבל מענה ולקיים דיון במועד סמוך, לא נענתה. אלסטום לא השיבה למכתב שבוע, שבועיים או אף חודש או חודשיים לאחר שנשלח אליה.

128. ביום 21.1.2009 העביר התובע למוגינשטיין פנייה שקיבל מאת סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת אפקון, בה ציין הסמנכ"ל כי הוא מעונין בשיתוף פעולה עם אלסטום לגבי פרויקט מסוים. התייחסותו של מוגינשטיין להעברת פנייה זו היתה על דרך של כתיבת דוא"ל במישרין לסמנכ"ל אפקון (תוך כיתוב התובע ואנשים באלסטום אירופה) בו הוא מודיע לסמנכ"ל כי אלסטום אינה עובדת עם סוכנים על פרויקטים של חברת החשמל וכי אם אפקון שוקלת שיתוף פעולה עם אלסטום, יש לפנות אליו ישירות.

לאור דוא"ל זה, פנה התובע בו ביום אל מר Toubiana (תוך כיתובם של מר de-Margerie, מר Delleur ומר מוגינשטיין) (נספח 278). בפנייתו של התובע נכתב כי הטון של מוגינשטיין ( "his rude tone") אך מאשש, למרבה הצער, את הטענות במכתב מיום 28.10.2008 שהתובע עדיין ממתין לתשובה לגביו.

התובע ציין כי הוא אינו מבקש תפקיד בפרויקט אליו התייחס סמנכ"ל אפקון וכי רק העביר בתום לב ("in good faith") את הפנייה של חברת אפקון, שדריה הציגו אותה לאלסטום ואשר רגילה לפנות לדריה בשאלות לגבי שיתוף פעולה עם אלסטום. התובע כתב, כי התנהגותו של מוגינשטיין היא "shameful" וגורמת נזק למוניטין אלסטום (אליה מתייחס התובע בביטוי "our company"). עוד כותב התובע כי דברים כאלה התרחשו גם בהזדמנויות אחרות בעבר והוא סבור כי יש להדרש לנושא שהועלה במכתבו מיום 28.10.2008 ללא דיחוי נוסף. התובע מציין כי ישמח לקיים פגישה עם מר Toubiana עם שובו של זה מפריז, כדי למנוע מחלוקות מיותרות.

129. ביום 13.3.2009 כתב התובע דוא"ל נוסף למר Toubiana, עם העתקים למוגינשטיין, למר de-Margerie, מר Delleur, ולמר Dino Pezzella (נספח 279 (שצורף גם כנספח 88)). בדוא"ל זה כתב התובע כי להבנתו, אמור מר Pezzella להגיע לישראל בקרוב לצורך דיון בפרויקט OPC/רותם ופרויקט דליה; התובע כתב כי הוא שהציג לאלסטום פרויקטים אלה ועקב אחריהם על יסוד התחייבות כתובה כי ייצג אותה בפרויקטים. התובע מוסיף כי ישמח להפגש עם מר Pezzella בביקורו ולסייע לו לגבי הפרויקטים ומציין כי הוא מזכיר שעודו ממתין ל -"proper administration" של תרומתו לאלסטום בפרויקטים השונים אחריהם עקב בשנים האחרונות, כפי שתואר בפנייתו מיום 28.10.2008. התובע סיים בציינו כי הוא מצטער כי הדבר לא נעשה עד כה.

130. לאחר כל אלה ובחלוף זמן מה נוסף, התקבל אצל התובע, כנראה לקראת סוף חודש מרץ 2009, מכתב (שאינו נושא תאריך) בחתימת מר Delleur ומר Andreas Wittke בו מאשרת אלסטום את קבלת מכתבו מיום 28.10.2008 ודוחה את טענותיו (נספח 280; להלן גם: " מכתב אלסטום 3/2009" או "מכתב 3/2009").

במכתב 3/2009 נכתב, בין השאר, כי התובע (או מי מטעמו) מעולם לא מונה כסוכן או נציג של אלסטום, כי יש לתובע זכות לתגמול רק במקרה בו אלסטום העסיקה אותו במפורש, כי אלסטום יכולה להשתתף בכל פרויקט בישראל בלי מעורבותו, כי לא ניתנה לו מעולם זכות לבלעדיות, כי יש לדחות טענה שנציג אלסטום ניסה למנוע מהתובע ליטול חלק מטעם אלסטום בפרויקט, כי לאלסטום שיקול דעת מלא אם להשתתף בפרויקט וכי יש לדחות טענה לפיה החלטה של אלסטום שלא להשתתף בפרויקט גרמה לתובע נזק.

המכתב מתייחס באופן פרטני לטענות שהועלו במכתבו של התובע מיום 28.10.2008 לגבי פרויקטים שונים (לוז2, אלקטרה (אגירה שאובה – מנורה וגלבוע), OPC/רותם, DSW (מפעלי ים המלח), AIPM, כלל, תהל, באר טוביה, אפקון, Etgal, דליה) ונכתב כי בכל הנוגע לשיתוף פעולה עתידי, ככל שתעלה הזדמנות בה אלסטום תזקק לשירותיו של התובע, היא תיצור עימו קשר אם הדבר יהיה רלוונטי לשם דיון בתנאים הספציפיים של ההתקשרות.

דריה התבקשו להפסיק כל פעילות בשמה של אלסטום והודגש כי הם אינם סוכנים או נציגים של אלסטום ואינם יכולים לדבר בשמה.

131. שני הצדדים מתייחסים למכתב 3/2009 כמכתב ניתוק היחסים, ואכן, זוהי מהותו.

132. יוער כי במועד ניתוק הקשר בין אלסטום לבין דריה, מר de-Margerie כבר לא היה אחראי על ישראל ואין לו ידיעה אישית על אשר התרחש בסוגיות אלה. לא הובאה עדותם של מר Delleur ומר Wittke (הגם ש במועד הדיונים לפחות מר Delleur, עדיין עבד באלסטום; עמ' 746 ש' 28 – עמ' 747 ש' 1).

לאחר מרץ 2009
133. לשם השלמת התמונה יצוין כי לאחר מכתב אלסטום 3/2009 ועובר להגשת התביעה (נובמבר 2011) הועברו מספר תכתובות או מסמכים והתקיימו מספר פגישות (ללא הועיל).
במכתב מיום 7.4.2009 דחו דריה את האמור במכתב 3/2009 (נספח 281).
בחודש יוני 2009 התקיימה לבקשת התובע פגישה בישראל עם מחליפו של מר Delleur בתפקיד כסמנכ"ל בכיר לאפריקה ולמזרח התיכון – מר Thierry Best, שהיה מוכר היטב למשפחת התובע.
בסיום חודש יוני 2009, בעקבות הפגישה ולבקשת מר Best, העביר התובע למר Best מסמכים רלוונטיים.
בחודש ספטמבר 2009 התקיימה פגישה נוספת בישראל בין התובע לבין מר Best ביוזמת התובע. לפי תצהירו של התובע, באותה פגישה ניסה מר Best לשכנעו לוותר על כל תביעותיו כלפי אלסטום "בנזיד עדשים", תוך התעלמות מהיקף תרומתו לקידום האינטרסים של אלסטום בשוק ה -IPP ולהתחייבויות אלסטום כלפיו ובנסיבות אלה "נאלץ" התובע לדחות את ההצעה (סע' 186 לתצהירו).
לאחר הפגישה מחודש ספטמבר 2009 שוב הועברו מסמכים מהתובע למר Best (בחודש אוקטובר 2009, באמצעות מר זוילי, נשיא אלסטום ישראל).
ביום 28.10.2009 התקיימה התכתבות בין התובע לבין מר Best (נספח 162) לגבי פנייה שהתקבלה ממר קרויזר ( Brightsource, לוז2). לפירוט בענין זה ר' בפרק המתאים. יצוין רק כי המענה של מר Best לפניית התובע היה, כפי שהוא מסר לתובע בפגישה, כי אלסטום החליטה לסיים באופן מוחלט כל קשר עם דריה ומשכך, אם מר קרויזר רוצה לדבר עם אלסטום, עליו לפנות לנשיא אלסטום בישראל. התובע התבקש לא למסור כל הצהרה ולא לבצע כל התחייבות בשם אלסטום.
בשלהי חודש נובמבר 2009 חזרה אלסטום, באמצעות מר Best, על הצעתה הקודמת לתובע (וכן הציבה מועד לסוף תוקפה של ההצעה, סיום שנת 2009) (נספח 284). התובע דחה הצעה זו באמצעות באי כוחו והעלה דרישה נגדית לתשלום (מכתב מיום 5.1.2010, נספח 1).
ביום 17.6.2010 פנה התובע באמצעות באי כוחו אל אלסטום בדרישה לתשלום עמלה קונקרטית (נספח 286 לתצהירו), וזאת בעקבות פרסום בחודש מאי 2010 כי אלסטום תשקיע סכום של 55 מיליון דולר בחברת Brightsource.
ביום 27.6.2010 השיבה אלסטום באמצעות באי כוחה הישראליים למכתבים מיום 5.1.2010 ומיום 17.6.2010 ודחתה את עמדת ודרישת דריה (נספח 2).
דרישה נוספת לתשלום עמלה קונקרטית נשלחה מטעמו של התובע ביום 15.12.2010 בעקבות פרסום ידיעות בענין פרויקט דליה (נספח 288 לתצהירו) ונדחתה במכתב מטעמה של אלסטום ביום 3.1.2011 (נספח 289).

134. לפני שיבוצע סיכום ביניים של העולה מן האמור לעיל, ראוי לציין מספר הערות לגבי התנהלות הצדדים בענין חתימת הסכמים פרטניים לגבי פרויקטים.

הערות לגבי ההתנהלות לגבי חתימת הסכמים פרטניים בענין פרויקטים
135. בדיון בפרק קודם נמצא כי מהלך שנים התקיימה מערכת יחסים במסגרתה דריה שימשו כנציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP.

136. גם לפי גישת דריה, עצם היות ם משום נציג או סוכן של אלסטום בישראל בתחום ה -IPP, כשהיא בפני עצמה, אינה מקנה להם זכאות לתשלום שוטף בגין שירותים שניתנו או להחזר הוצאות. כן מוסכם על הצדדים כי זכאות לעמלה אמורה להיווצר בענין פרויקט מסוים (בתחום ה -IPP בישראל) אשר אלסטום זוכה בו.

137. אין למעשה גם מחלוקת, כי אף במעמד של נציג אלסטום (מבלי להדרש לפרטי משמעות המונח 'נציג' בנסיבות), דריה לא היו אמורים להיות זכאים לעמלה בגין כל-פרויקט-שהוא בישראל. אלסטום אמורה לתת את הסכמתה לכך שדריה "יעקבו" אחר פרויקט או לקוח מסוים (ר' למשל, "…he was following several opportunities with the IPP's" ת/26; "…a customer which you are following", נספח 273, ועוד). ראיות שכבר נזכרו במסגרת דיון בפרקים קודמים שיקפו את ההתנהלות האמורה. לפי מסמכיה של אלסטום, פרויקטים או לקוחות מסוימים "הוקצו" לדריה ("allocate", ת/26), ובשלב מסוים המליץ מוגינשטיין שלא לבצע לדריה "הקצאה" נוספת ("I will recommend not to allocate further opportunities to Darie", שם).

138. לפי הדיון בפרק קודם, מערכת היחסים בה דריה שימשו כנציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP לא היתה תלוית קיומו של הסכם מסודר חתום. במקביל, קיומם של הסכמים פרטניים מסודרים לגבי פרויקטים קונקרטיים היה שאיפה גם של דריה, ולו על רקע רצונם לעגן באופן מסודר את זכאותם לעמלה בענין לקוחות או פרויקטים בהם עסקו. לכך התייחסו דריה לפרקים במסגרת מגעיהם עם אלסטום.

139. ראיות שהובאו לגבי התנהלות הצדדים בקשר עם התקשרות בהסכמים לגבי פרויקטים קונקרטיים (הן בתקופה שקדמה להצטרפות מוגינשטיין לאלסטום והן לאחר מכן), משתלבות במארג הראייתי הכולל שהודגם לעיל והן בעלות השלכה גם על בחינת הפרויקטים. להלן יובאו דוגמאות לראיות מסוג זה.

140. בדוא"ל מיום 21.2.2006 כותב התובע למר Barbier כי הבין שיש הסכמה לעמלה של 3% בענין פרויקט נייר חדרה וכי לאור לוחות הזמנים הרלוונטיים הוא מציע כי Barbier יאשר לו בחוזר את ההסכמה בענין שיעור העמלה ויעביר הסכם יועץ פרטני עד לסוף חודש מרץ (2006). מר Barbier אישר בחוזר את ההסכמה לגבי שיעור העמלה וכי יחל בתהליך הדרוש (נספח 38).

הסכם כאמור לא הועבר. כך גם טיוטה של הסכם או מסמכים מקדמים הדרושים לשיטת אלסטום לשם הערכות לקראת הסכם.

141. בדוא"ל מיום 3.11.2006 מאת התובע אל Barbier, ביקש התובע "למען הסדר הטוב" ("for the sake of good order") כי יועברו לו הסכמים בענין שלושה פרויקטים אשר הוסכם עליהם ("we have agreed upon") – נייר חדרה (AIPM), DSW (ים המלח) ודליה. התובע ציין כי ההסכמים צריכים לציין את שמה של התובעת, וצירף פרופיל של החברה (התובעת) (נספח 254).

142. ביום 10.12.2006 שלח התובע תזכורת למר Barbier בענין זה, ממנה עולה כי הצדדים גם שוחחו טלפונית (נספח 255).

143. מר Barbier השיב (מיום 11.12.2006) כי אינו אחראי עוד על ישראל וכי הגורם הרלוונטי הוא עתה מר Denis Cochet (נספח 255 שם). מר Cochet כוּתב לתשובה זו. מר Barbier לא ציין בתשובתו דבר לגופו של ענין ובכלל האמור לא התייחס למה שכתב התובע לגבי קיום הסכמה בענין שלושה פרויקטים.

כאשר הופנה מר Barbier בחקירתו לכך שלא הסתייג בתשובתו מהדברים שכתב התובע בענין קיום הסכמות לגבי שלושה פרויקטים, השיב העד כי לא תיקן או הסתייג משום שכבר לא היה אחראי על ישראל והעביר את החומר למר Cochet. מר Barbier נשאל האם אפוא כתב למר Cochet כי הדברים שכותב התובע אינם נכונים או האם התקשר אל Cochet כדי להגיד לו שהדברים אינם נכונים. העד לא יכול היה להשיב ואמר כי אינו זוכר (עמ' 644 ש' 21-16). אלסטום לא הציגה ראיה כלשהיא בסוגיה זו, וחזקה היא כי לא בכדי.

144. לאור תשובתו של מר Barbier פנה התובע למר Cochet , תוך שהוא מכתב את Barbier (נספח 9 לתצהיר Barbier).

אין בחומר שהובא בהליך כל ראיה כי מר Cochet השיב לתובע באופן כלשהוא.

145. לפי תצהירו של התובע, בסמוך לאחר מכן מונה מר Delleur כסגן נשיא בכיר למזה"ת ואפריקה (במקום מר Chagnas בתפקידו), מר de-Margerie, מונה כסגנו (במקום גב' Borghese; יוזכר כי Chagnas ו -Borghese הם שנכחו בפגישה בפאריז בשנת 2003) והשניים הגיעו לביקור בישראל בחודש דצמבר 2006 (או בסמוך), כאורחי אלסטום ישראל. התובע מצהיר כי לבקשת מר Toubiana, הוא נפגש עם Delleur ו- de-Margerie בביקורם האמור, סקר בפניהם את שוק החשמל הפרטי בישראל ואת פעילותו לקידום האינטרסים של אלסטום בפרויקטים בתחום, לרבות פרויקט נייר חדרה, פרויקט DSW ופרויקט דליה. בתצהירו של מר de-Margerie אין התייחסות לפגישה זו.

עוד הצהיר התובע כי לאחר הפגישה עם Delleur ו- de-Margeri, פנה למר Toubiana מספר פעמים בעל-פה על מנת שיבדוק מול הגורמים הרלוונטיים באלסטום האם יש התקדמות "בהכנת הסכמי הייעוץ הפורמאליים" בפרויקטים בהם עסק באותה התקופה (סע' 153 לתצהיר התובע).

146. במסמכים שהוגשו בהליך קיים דוא"ל מיום 11.5.2007 מהתובע אל מר Toubiana בו התובע "מזכיר" לו, בהמשך לשיחתם ( "As discussed, I am reminding you") את הצורך להכין הסכמי ייעוץ לפרויקטים נייר חדרה, ים המלח ו-Luz2 וכי יש לציין בהם גם את התובעת (נספח 256).

לא הוצג מענה לדוא"ל זה. לא נשלחה או הוצגה תשובה לפיה אין הסכמות או כי לא אמורים להחתם הסכמים בשלב זה . לא הוצג גם כל מענה אחר. התובע מצהיר כי מר Toubiana מסר לו בעל-פה שהעניין בטיפול.

147. ביום 26.7.2007 התקיימה פגישה בתל אביב, בעת ביקור של מר de-Margeri בישראל (ר' תכתובות נספחים 257 ו-260). לפי הצהרת התובע שלא נסתרה, במסגרת פגישה זו עם de-Margeri נדונו בין היתר, פרויקטים שבטיפול התובע ועמלות, ובסיום הפגישה הבטיח de-Margerie לחזור אל התובע עם תשובות בנוגע לגובה העמלה המוסכמת על אלסטום בנוגע לפרויקטים לגביהם טרם נקבעה עמלה ספציפית.

בתצהירו של מר de-Margeri לא היתה כל התייחסות לפגישה מחודש יולי 2007 ובחקירתו הנגדית העיד תחילה כי אינו זוכר פגישה כזו (עמ' 695 ש' 15-9). בהמשך ולאחר שהובאו לפניו מסמכים בענין, אישר de-Margeri את קיומה של הפגישה, העיד כי לא מצא לנכון להעיר דבר על האמור בתצהירו של התובע לגבי הפגישה (עמ' 696 ש' 16-3) ולא סתר את האפשרות בפגישה סוכם גם שדריה יפעלו עבור אלסטום לקידום פרויקטים של אגירה שאובה – גלבוע, מנרה, כוכב הירדן ונשר (עמ' 696 ש' 21-14).

148. אשר להכנת הסכמים פרטניים, בדוא"ל מיום 5.8.2007 (נספח 258) כתב מר Peranic לתובע כי בהסכמה עם מר de-Margerie, הוא יחל בתהליך הכנת הסכם ייעוץ לפרויקט ים המלח (DSW). בדוא"ל מיום 21.8.2007 ביקש מר Peranic מהתובע כי ימלא "פרופיל סוכן" (לענין הכנת הסכם DSW) ובדוא"ל מיום 26.8.2007 השיב התובע ל-Peranic את פרופיל הסוכן בצירוף פרופיל חברה של התובעת (והציע כי בנסיבות העניין ונוכח פרק הזמן הנדרש להתממשות פרויקטים בישראל, יערך ההסכם לתקופה של שנתיים לפחות) (נספח 259).

למרות ולאחר האמור, לא הועבר לדריה הסכם (ולא הועברה טיוטת הסכם או שלב מקדמי אחר בדרך להסכם) בענין פרויקט ים המלח.

149. בדוא"ל מיום 13.9.2007 שלח התובע אל de-Margerie עדכון בענין פרויקטים שונים, בהמשך לפגישה מיום 26.7.2007 (סיפא נספח 260). העדכון התייחס לפרויקט נייר חדרה, פרויקט ים המלח, לוז2 ופרויקטים של אגירה שאובה.

בתחילת הדוא"ל הזכיר התובע כי הוא מחכה להסכמי היעוץ הפרטניים לגבי הפרויקטים שהוסכמו, וכן ציין כי שיעור העמלה הפרטנית הוסכם בענין חלק מהפרויקטים וטרם הוסכם לגבי חלק מהם (נספח 260 הנ"ל):

"Following our meeting in Israel on July 26 I am listing below a brief update for the projects under my mandate. As discussed during our meeting I am currently waiting for the consultancy agreements for "Darie Energy Ltd" for the projects agreed upon.
As you know, for some of these projects the level of remuneration has already been agreed upon and for others we need to determine it in line with previous understandings. "

150. בשלב זה "מתחברת" השתלשלות העניינים לתיאור שהובא לעיל לגבי הצטרפותו של מוגינשטיין לאלסטום. דוא"ל התשובה של de-Margerie נשלח שלא בסמוך לאחר מכן (אלא ביום 25.9.2007) וכלל, בין השאר, אמירות לפיהן מוגינשטיין יקח "חלק משמעותי" מהתפקיד שמלא התובע עבור אלסטום, כי על התובע לכלכל צעדיו היטב בהוצאת הוצאות לליווי לקוחות פרטיים לפגישות עם אלסטום באירופה, שכן מעתה פיתוח הקשרים יהא חלק מאחריותו של מוגינשטיין, וכי בפגישה שצפויה להתקיים בבאדן ידונו כללי העבודה החדשים (נספח 260). במקביל התייחס de-Margerie גם לפרויקטים בענין ים המלח, נייר חדרה, לוז2 ואגירה שאובה (שם).

על דברים אלה עמדנו במסגרת דיון בפרק קודם, שם גם תוארה התכתובת בין הצדדים לאחר אותה עת ועד למכתב אלסטום 3/2009 בו נותקו היחסים.

151. מהאמור וממכלול החומר עולה כי יש טעם בטענת דריה לפיה אלסטום 'גררה רגליה' בכל הנוגע להעברת או הסדרת הסכמים פרטניים, גם כאשר היו הסכמות בין הצדדים. גם מטעם זה מנועה אלסטום מלהסתמך על העדר הסכמים חתומים לפי נהליה.

סיכום ביניים (נוסף)
152. מן המקובץ עד כה מצטיירת בין השאר התמונה הבאה.

153. בין אלסטום לבין דריה התקיימה מהלך מספר שנים מערכת יחסים במסגרתה שימשו דריה כנציג של אלסטום בישראל בתחום ה-IPP וניתנה להם הזדמנות לקבלת תגמול בגין פרויקטים מסוימים. מעמדם כנציג, כשהוא לעצמו, לא הקנה לדריה זכאות לתשלום שוטף או לתשלום עבור הוצאות אלא אם הוסכם אחרת. זכאות לתגמול כספי (עמלה) היתה צפויה להווצר במקרה של הצלחה של אלסטום בפרויקט רלוונטי בתחום ה-IPP בישראל. פרויקט רלוונטי הינו פרויקט (או לקוח) אשר אלסטום נתנה את הסכמתה לכך שדריה "יעקבו" אחריו עבורה. הוצאות שהוציאו דריה כדי לקדם אינטרסים של אלסטום בתחום ה -IPP או בפרויקט ספציפי, נעשו על חשבונם; בגדר נטילת סיכון לצורך הסיכוי הגלום בתגמול במקרה של הצלחה . אלסטום 'גררה רגליה' בהסדרת חתימת הסכמים פרטניים לגבי פרויקטים ואינה יכולה להיבנות מהעדרם של אלה.

154. הצטרפותו של מר מוגינשטיין לאלסטום בישראל, או שמא – החלטת אלסטום לשלב גורם מקומי כחלק מהחברה עצמה (להבדיל מנציג חיצוני), הביאה לשינוי ממשי באופן התנהלותה של אלסטום כלפי דריה, שינוי אשר סופו בסיום הקשרים (במרץ 2009).

בסמוך להצטרפות מוגינשטיין לאלסטום, נמסר לדריה כי הלה עתיד ליטול חלק נכבד מהתפקיד שמילא עד אותה עת התובע עצמו. צוין, כי יש לדון על הסדר הוגן. בסמוך לאחר מכן, סוכם ברוח טובה על עבודה בשיתוף פעולה, תוך שהובהר כי תחום אחריותו של מוגינשטיין יהיה שונה מתחום האחריות של דריה וכי תנתן להם אותה הזדמנות כמקודם לפעול עבור אלסטום בפרויקטים שונים.

בפועל, ההתנהלות כלפי דריה מצדה של אלסטום באמצעות מוגינשטיין ומאז הצטרפותו, היתה מוקשית. בין השאר לא מצא מוגינשטיין לנכון לעדכן את דריה באופן מלא במגעים שקוימו בענין פרויקטים אשר דריה עקבו אחריהם זה מכבר, דבר אשר יצר חיכוכים וחוסר אמון החל מראשית הדרך. אלסטום, לרבות באמצעות מוגינשטיין, התייחסה אל דריה באותה תקופה (ואף לאחריה) באופן שיש בו מן ההתנשאות, ולעתים תוך התעלמות מפועלם לאורך השנים ומעמדם עד אותה עת.

155. בחודש אוגוסט 2008, בחלוף פחות משנה מהצטרפותו לאלסטום, שלח מוגינשטיין לאלסטום באירופה פנייה כתובה בה המליץ שלא לעבוד עוד עם התובע. החודשים הבאים היו 'פרפורי סיום'. לאחר פגישה בספטמבר 2008 ולבקשת אלסטום, העלה התובע את עמדת דריה במכתב מפורט באוקטובר 2008. אלסטום לא מצאה לנכון להשיב למכתב מהלך חודשים ארוכים, עד שלבסוף הודיעה במכתב פורמלי בחודש מרץ 2009 על ניתוק הקשרים.

156. ההסברים שנתנה אלסטום לדרך בה התנהלה כלפי דריה מאז סתיו 2007 אינם מסתברים. הקושי בהם ניכר החל מהסתירה הברורה שניתן לראות בין הדוא"ל מיום 25.9.2007 (נספח 260) בו נכתב לתובע כי מוגינשטיין עומד ליטול חלק גדול מהתפקיד אותו מילא התובע עד הצטרפותו, לבין טענת אלסטום לפיה תחום אחריותו של מוגינשטיין היה שונה מתחום האחריות של דריה, כי הגעתו לאלסטום לא שינתה את מערך היחסים עמם וכי ניתנה לדריה הזדמנות זהה לפעול עבור אלסטום בפרויקטים שונים.

157. דומה כי הכוונה האמיתית והמקורית של אלסטום היא זו שעלתה מהדוא"ל מיום 25.9.2007; מוגינשטיין נועד לקחת את עיקר התפקיד של דריה, שלא לומר – להחליפם. ודוק: בהחלט יתכן כי עצם המהלך של צירוף עובד חברה אשר יטול את רוב תפקידיו של גורם חיצוני שפעל מטעם אלסטום קודם לכן, היה מעשה נבון מבחינת הקונצרן. אין לומר שחברה בינלאומית אינה יכולה לעבור לעבוד עם אנשים המועסקים על ידה חלף נציגים חיצוניים. אף יתכן, כי מוגינשטיין, בשל כישוריו, הכשרתו או מכל סיבה אחרת, היה מתאים יותר לפעול עבור אלסטום בישראל, לרבות בזיהוי פרויקטים. אלא שגם בהנחה כזו, היה על אלסטום להסדיר תחילה ובאופן הולם את סיום ההתקשרות עם הגורם הקודם; אותו גורם שפעל עבור אלסטום בתחום ה-IPP משלב מוקדם ( "…Your role started early, and it can now compliment ours. Let's find a fair agreement…"; דוא"ל מיום 26.9.2007, חלק מנספח 260). לא כך פעלה אלסטום.

158. הרושם שהתקבל הוא של מהלך לא סדור ולא מחושב שבוצע באופן לקוי, בלשון המעטה. אין גם לשלול את האפשרות, כי עת גויס על ידי אלסטום, המסר אותו קיבל מוגינשטיין הוא כי אין לאלסטום נציג בארץ, דבר שלא עלה בקנה אחד עם המצב בפועל. משהסתבר הקושי, ניסו באלסטום "לרבע את המעגל" באמצעות הבנות כלשהן על שיתוף פעולה. אך את הנעשה לא ניתן היה להשיב. המהלך המסורבל הביא להתנהלות מקרטעת ובעייתית מהלך תקופה ממושכת, עד לסיום הקשר באיבחה. במקביל לקתה אלסטום גם בניתוק הקשר ללא הסדרת הסוגיות בהן טיפלו דריה, לרבות על דרך של הסכם בענין שווי תגמול להם יהיו דריה זכאים אם פרויקט זה או אחר יתממש בתוך תקופה מסוימת.

159. הדרך בה סיימה אלסטום את ההתקשרות עם דריה מהווה הפרת הסכם ובוודאי פעולה בחוסר תום לב. בגין האמור זכאים דריה לסעד. הסעד הרלוונטי בעיקרו (הגם שלא כולו) מתייחס לפיצוי בענין פרוייקטים פרטניים שנדונו בין הצדדים, תוך נסיון להעמיד את דריה ככל הניתן, במקום בו היו לולא פעלה אלסטום שלא כדין.

160. נעבור אפוא לבחון האם יש מקום למתן סעד לגבי איזה מהפרויקטים הפרטניים בעניינם תובעים דריה תשלום, על רקע המסקנות עד כה והתשתית שהובאה ולא הובאה לגבי כל פרויקט. לאחר זאת יבחנו סעדים נוספים שנתבעו בכתב התביעה, ואינם קשורים לפרויקט קונקרטי.

161. הצדדים מצאו לנכון לדון בפרויקטים בסיכומיהם בסדר שאינו זהה, ודומה כי פעלו כך שלא באקראי. דריה החלו את הדיון בפרויקטים שהתממשו לדידם בעוד אלסטום החלה את הדיון בפרויקטים שלא התממשו מבחינתה.

בפסק דין זה ידונו הפרויקטים לפי סדר אזכורם בכתב התביעה.

פרויקטים
פרויקט נייר חדרה (AIPM)
162. בתחילת שנות האלפיים הוחלט בחברת מפעלי נייר אמריקאים ישראליים בע"מ (AIPM, כיום נייר חדרה בע"מ) להשבית את תחנת הכוח הפרטית הקטנה שהייתה במפעל ולהקים תחתיה תחנת כוח גדולה יותר. לפירוט בענין זה ר' תצהירו של מר גבי קינן, שהיה מנהל בקבוצת נייר חדרה (עד שנת 2008).

163. הראיות שהובאו בהליך מאששות את מעורבות דריה בענין זה עבור אלסטום. מבלי להדרש למכלול הפרטים ניתן לציין כי בחקירתו ציין מר de-Margerie את פרויקט נייר חדרה ( AIPM) כאחת ההזדמנויות שהתובע "זיהה" עבור אלסטום (עמ' 701 ש' 13-1); קיימות תכתובות של דריה למול אנשי אלסטום ואנשי נייר חדרה בסוגיית הפרויקט החל משנת 2004 (נספחים 49-24); קיים אישור בכתב כי אלסטום מסכימה לתשלום עמלה של 3% לתובע בענין הפרויקט (דוא"ל מיום 21.2.2006, נספח 38) ובכוונתה לפעול להוצאת הסכם פרטני לגבי פרויקט זה (שם) (ענין שלא בוצע), וגם במהלך החקירות אושר ע"י עדי אלסטום כי היתה הסכמה לתשלום של עמלה בת 3% (עמ' 597 ש' 15 – עמ' 598 ש' 4). ר' גם סע' 32-24 לתצהירו של התובע.

ענין פרויקט AIPM נדון גם בפגישה שהתקיימה בחודש נובמבר 2007 (עמ' 727 ש' 19-13). התכתובת האחרונה שאותרה בענין זה הינה משלהי חודש ינואר 2008 (נספח 49).

164. אין צורך להרחיב את הדיון בסוגיית מעורבות דריה ומעמדם בענין פרויקט AIPM וזאת משום שנכון למועד הדיון ואף הגשת הסיכומים, אין מחלוקת כי בכל הנוגע לאלסטום, פרויקט AIPM לא התממש. אלסטום לא השתתפה במכרז, לא זכתה בו ולא קיבלה תשלום בענינו. גם לדידם של דריה, הזכות לתשלום עמלה קמה רק במקרה של הצלחה ואין מחלוקת כי במקרה בו אלסטום אינה זוכה בפרויקט, לא קיימת זכאות. בנסיבות אלה גם אין צורך להדרש למחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בסוגיות כמו התאמת הפרויקט או הקונפיגורציה של הפרויקט, לאלסטום.

165. בשלב הסיכומים מאשרים דריה כי הפרויקט לא התממש. למעשה, דריה מתייחסים בסיכומים לפרויקט AIPM כדוגמא לפעילותם כנציגים של אלסטום בשוק ה -IPP בישראל, "...אופי עבודתם והיקפה, ו...העובדה כי אלסטום ראתה בהם נציגיה לכל דבר" (סע' 79 לסיכומים). בכל הנוגע להיבט זה ניתן לומר כי בראיות המתייחסות לפרויקט AIPM אכן יש כדי לאשש את טענות דריה לגבי מעמדם, פועלם ותפקידם כלפי אלסטום. דוגמאות לכך הובאו במסגרת פרקים רלוונטיים.

יחד עם זאת, אין באמור כדי לבסס זכאות לסעד הצהרתי מהסוג שהתבקש בכתב התביעה לגבי פרויקט זה. בסע' 143.4 התבקש בית המשפט להצהיר "כי התובעים זכאים, לקבל מהנתבעות יחד ולחוד, עמלה בשיעור 3% משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בנוגע לפרויקט "נייר חדרה"".

זהו סעד תאורטי, כוללני ומעורפל יתר על המידה. לא כל עסקה באשר היא, בכל מועד, תוכל להעמיד בסיס לזכאות של דריה לעמלה לגבי שיתוף פעולה בין אלסטום לבין נייר חדרה. זאת, גם אם לוקחים בחשבון את פועלם של דריה בשנים 2008-2004 בסוגיה זו, גם אם נותנים את הדעת לכך שבתחום ה-IPP מדובר בעסקאות ופרויקטים ש'מבשילים' לאט (ר' הפניות בפרק להלן) וגם אם משקללים את הדרך בה הסתיימו היחסים בין אלסטום לדריה (והעדר יכולתם של דריה להיות מעורבים בפרויקט, אף לו רצו לעשות כן).

166. אף התובע ציין כי "...אני חושב שכל מקרה צריך להיות לגופו, וצריך להיות הגיוני והגון. ...יש דברים, שאם הם מבחינתי, לא קשורים, ויצאו אי שם בעתיד, ואני אחשוב שזה לא רלוונטי, אני לא אתבע עליהם. בפרויקטים הספציפיים שעבדתי עליהם, ככל שחשבתי שזה רלוונטי, מה שחשבתי שרלוונטי, תבעתי. אני לא חושב שכל מה ש-Alstom תעשה מעכשיו ועד סוף הדורות יש לי זכאות לגביו, תלוי בנסיבות" (עמ' 252 ש' 10-4).

כן ר': "ש. ....בוא נניח שמחר מתפרסם מכרז של נייר חדרה? היום, 7 במאי......ו-Alstom זוכה במכרז ב -2015........ האם מגיעה לך בגין זה עמלה, והאם אתה חושב שהעמלה היא 3 אחוז?.... עו"ד דורון: גברתי אני מתנגד, זו שאלה היפותטית, זה הרי תלוי בכל כך הרבה גורמים, ואי אפשר לבקש מהעד לבוא ולשער. אם היום יתפרסם ב -2015, מי יודע מה יהיה תוכן המכרז, מי יודע על מה מדובר?.... אני חושב שמבקשים מהעד לשער, הוא גם לא נתן לו את תוכן המכרז, הוא לא הסביר, אנחנו לא יודעים איך זה קשור למה שהתפרסם קודם, אנחנו לא יודעים אם זה יהיה מכרז, אנחנו לא יודעים..." (עמ' 262 ש' 16 – עמ' 263 ש' 13).

167. מן המקובץ עולה כי אין מקום להענקת הסעד המבוקש בסע' 143.4 לכתב התביעה. אם וככל שתעמוד על הפרק התקשרות קונקרטית של אלסטום לגביה יטענו דריה לזכאות לעמלה, שמורות להם וכן לאלסטום, הטענות והזכויות בסוגיה זו, בכפוף לכל דין.

פרויקט ים המלח (DSW)
כללי
168. בשטח מפעלי ים המלח בע"מ ("מפעלי ים המלח") היתה תחנת כוח בהספק של 110 מגה-וואט (MW). בשנת 2004 או בסמוך לכך, בחנו מפעלי ים המלח אפשרות לשדרג את תחנת הכוח. בשנים 2005-2004 היתה פעילות בין אלסטום לבין מפעלי ים המלח בהקשר זה, תוך מעורבות רבה של דריה. בשלב מסוים הוקפא הפרויקט על ידי מפעלי ים המלח. בהמשך יצא הפרויקט מקפאונו.

מהלך תקופה מסוימת שקלו מפעלי ים המלח 2 אפשרויות: בניית תחנת כח חדשה בהספק 400 MW או שדרוג התחנה הקיימת לתחנה בהספק 250-200 MW.

בספטמבר 2007 הוחלט במפעלי ים המלח לבחור באפשרות השנייה (תחנה בהספק 250-200 MW). מסמכי המכרז יצאו לבסוף בשנת 2010.

169. אלסטום ניגשה למכרז כספקית ציוד של חברה קוריאנית. הצעה זו לא זכתה (נספח 8 לתצהיר מוגינשטיין). מי שזכתה במכרז ונבחרה לשמש כקבלן EPC בפרויקט היא חברה ספרדית בשם ABENER. חברת ABENER רכשה מאלסטום לצורך הפרויקט טורבינת קיטור (ומחברת סימנס, טורבינת גז).

170. במסגרת כתב התביעה עותרים דריה, בין השאר, להכרה בזכאות לקבל עמלה בשיעור 1.5% "משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בנוגע לפרויקט". באופן קונקרטי מתייחסים דריה בטיעוניהם לשווי התקשרות מכירת טורבינת הקיטור לחב' ABENER לצורך הפרויקט.

דיון
171. לא יכול להיות חולק כי דריה פעלו החל משנת 2004 ומהלך תקופה ארוכה לקידום עניינה של אלסטום במפעלי ים המלח.

172. מר de-Margerie העיד כי פרויקט ים המלח הוא אחד הפרויקטים שדריה זיהו עבור אלסטום (עמ' 701 ש' 13-4). ראיות לגבי השנים שקדמו להקפאת הפרויקט ע"י מפעלי ים המלח, הן רבות. ר' למשל נספחים 12א (ו-50), 50א, 50ב, 51, א4 לתצהיר התובע, מהם ניתן ללמוד בין השאר על ביקור של אנשי אלסטום בלווי דריה במפעלי ים המלח בחודש מאי 2004, עדכון אלסטום את דריה ביוני 2004 לגבי הגשת הצעה למפעלי ים המלח בענין ציוד קיטוֹר בעקבות הביקור, הסכמה לכאורה של אלסטום לעמלה של 3% ולהתקשרות קונקרטית בענין האמור, נסיעה של התובע עם נציגי מפעלי ים המלח אל אלסטום ותחילת העיסוק בענין תחנת הכח.

173. בהמשך, נתנה אלסטום הסכמתה בכתב לכך שתיוצג על ידי דריה בפרויקט IPP של מפעלי ים המלח – ר' דוא"ל ממר Barbier מיום 21.11.2005 (נספח 52 לתצהיר התובע; נספח 6 לתצהיר Barbier, עמ' 614 ש' 15 – עמ' 615 ש' 1). הוסכם על עבודה משותפת (עמ' 626 ש' 16-7).

174. באותו דוא"ל מיום 21.11.2005 של מר Barbier (נספח 52) גם צוין, כי ההסכמה בענין היצוג הינה ככל שמסמכי המכרז יוצאו עד לתום שנת 2006. נכתב, כי אם הענין ישתהה יהא צורך לבחון את המצב ביחד ולראות אם להמשיך את ההסכם או לזנוח אותו ( "…then we should need to review our situation together, and either extend our agreement or abandon it").

השתלשלות הענינים בפועל בתקופה שלאחר דוא"ל זה מלמדת כי הצדדים התנהלו כאילו ההסכמה הוארכה; אין לראות בסייג הנזכר בשנת 2005 כשלעצמו, משום מניעות לקבלת עמלה. עבודת דריה למול אלסטום בענין פרויקט ים המלח המשיכה מהלך שנים לאחר מכן.

175. לדוגמאות להמשך שיתוף פעולה והכרה בפועל בפעילות דריה בשם אלסטום בנוגע לפרויקט ים המלח גם כאשר היה ברור שמסמכי מכרז לא יצאו בשנת 2006 וכן בשנים 2007 ו-2008, ר' למשל נספחים 61-60 (נובמבר 2006, לרבות ביקור נציג אלסטום עם התובע במפעלי ים המלח), נספח 56 (שלהי דצמבר 2006), נספח 57 (ינואר 2007, לרבות התייחסות לכך שבמפעלי ים המלח מעדיפים כנראה את האפשרות של שדרוג התחנה הקיימת, האפשרות שאכן נבחרה לבסוף, אך עדיין לא מתחייבים לכך), נספחים 67-63 (אפריל-מאי 2007, לרבות מגעים למול קבוצת "דלק" למקרה שמפעלי ים המלח ישכרו את שירותיהם לצורך הפרויקט).

176. תכתובת מהתקופה הרלוונטית בענין בקשות ותזכורות להעברת הסכמי יעוץ פרטניים, לרבות בענין פרויקט ים המלח, נזכרה בפרק קודם. כפי שצוין שם, ביולי 2007 התקיימה בישראל פגישה בהשתתפות התובע ומר de-Margerie בה נדונו, בין היתר, פרויקטים שבטיפול התובע ועמלות. de-Margerie העיד כי ידע ביולי 2007 שפרויקט ים המלח הוא בטיפולו של התובע (עמ' 844 ש' 7-5; ור' גם ת/19, מיום 18.7.2007, בו פירט התובע "an update on the current status of the energy projects I am handling for Alstom", ופרויקט ים המלח נכלל בכך). בחודש יולי 2007 גם נערך ביקור של נציג אלסטום במפעלי ים המלח בנוכחות התובע. מספר ימים לאחר הפגישות כתב מר Peranic לתובע כי הוא יחל בתהליך הכנת הסכם ייעוץ לפרויקט ים המלח (דוא"ל מיום 5.8.2007, נספח 258). לשם ההכנה ולפי בקשת מר Peranic העביר התובע "פרופיל סוכן" (וכן צירף פרופיל חברה של התובעת והציע כי בנסיבות העניין ונוכח פרק הזמן הנדרש להתממשות פרויקטים בישראל, יערך ההסכם לתקופה של שנתיים לפחות, נספחים 75, 76, 259).

177. דומה כי לא בכדי הובטח לדריה באוגוסט 2007 להעביר הסכם לגבי פרויקט ים המלח. הפרויקט יצא באותה תקופה מקפאונו, ובסמוך לאחר מכן התקבלה במפעלי ים המלח החלטה לגבי תחנת הכח (ר' נספח 68 מאוגוסט 2007, לרבות העברת מסרים בין אלסטום למפעלי ים המלח לגבי זמני אספקה; ור' דוא"ל מהתובע אל מר Peranic מיום 2.9.2007, נספח 69).

178. התייחסות לפעילות בפרויקט ים המלח קיימת גם בראיות הנוגעות לסתיו 2007 ואילך. ר' למשל נספח 77 (ספטמבר 2007, לרבות התייחסות לעמלת הצלחה של 1.5% לגבי פרויקט זה; ור' גם התייחסות בפגישה עם de-Margerie בנובמבר 2007, עמ' 727 ש' 24-13 לפרוטוקול), נספח 266 (ינואר 2008 עם אישור שדריה ימשיכו לעקוב עבור אלסטום בין השאר אחר פרויקט ים המלח), נספחים 59, 70, 71 (ינואר 2008, לרבות מידע שהתובע קיבל מ'מקור' שלו, בענין טורבינת הקיטור הקיימת שמפעלי ים המלח עודם שוקלים אם להשאיר או להחליף), מוצג נ/18 (שלהי יולי 2007, סוגיות טכניות; הגם שאלסטום טוענים עתה כנגד איכות התוכן מצד דריה), ונספח 72 (יולי-אוגוסט 2008, תשובות מקצועיות מאנשי אלסטום בענין הפרויקט).

179. ברור מהחומר כי לכל הפחות עד לקיץ 2008 התייחסו הצדדים לפרויקט זה כפרויקט שדריה 'עוקבים' אחריו ונמצא בטיפולם. את הראיות לגבי התקופה שמסתיו 2007 ואילך יש לבחון מטבע הדברים, לאור הממצאים לעיל בענין הדרך בה החלו יחסי הצדדים 'לחרוק' לאחר הצטרפותו של מר מוגינשטיין לאלסטום בישראל. כך בפרט לאחר קיץ 2008, כאשר ידוע כי באוגוסט 2008 שלח מוגינשטיין מכתב בו הוא ממליץ שלא לעבוד עם דריה (כמפורט לעיל).

180. בנסיבות הענין, לרבות כל שתואר בפרקים קודמים לגבי מהות היחסים בין הצדדים, שינוי אופיים ואי חתימת הסכמים פרטניים – עובדת העדרו של הסכם יעוץ (שאלסטום לא מצאה לנכון להעביר קודם לכך שסיימה חד צדדית את היחסים) כשהיא עומדת בפני עצמה, אינה יכולה לעמוד לדריה לרועץ. כך גם הוראות אשר לטענת אלסטום אמורות היו להיות כלולות בהסכם פרטני, לו היה מועבר ולו היה נחתם (לענין היקף הפרויקט, משך ההתקשרות, חריגיה או סוגיות אחרות).

181. מהאמור עד כה בענין פרויקט ים המלח עולה, אם ננקוט בדרך ההפשטה, כי לו היתה אלסטום זוכה במכרז מפעלי ים המלח (כפשוטו של המונח 'זכיה במכרז') זמן לא רב באופן יחסי לאחר שהודיעה לדריה על ניתוק הקשר, כי אז ברי שהיה עליה לשלם לדריה עמלה של 1.5%.

182. השאלה הבאה הינה, האם מסקנה זו תקפה גם בנסיבות כפי שהיו בפועל: כשמעורבותה של אלסטום בפרויקט היתה לבסוף על דרך של מכירת טורבינת קיטור לחברה שזכתה בפרויקט.

בהתנגדותה לדרישת דריה לעמלה מתייחסת אלסטום בין השאר ללוחות הזמנים; להבדל בין זכייה במכרז לבין אספקת ציוד למי שזכה במכרז; ולכך שהציוד שנמכר היה טורבינת קיטור (ST), להבדיל מטורבינת גז (GT).

183. תחילה יובהר כי בכל מקרה אלסטום בחרה שלא לגשת למכרז כקבלן אלא כספק של ציוד בלבד (טורבינת גז בעיקר). כאשר אלסטום כותבת בטיעוניה כי לא זכתה במכרז, כוונתה היא כי במכרז לא זכתה הצעתה של חברה קוריאנית אשר נסמכה על ציוד של אלסטום. דומה כי גם בשלבים מוקדמים יותר של פרויקט ים המלח הביעה אלסטום ענין בעיקר באספקת ציוד (הגם שהתמקדה בטורבינת גז). משכך, עצם העובדה שמדובר באספקת ציוד לקבלן להבדיל מזכייה כקבלן עצמו, אינה בסיס לאי תגמול. גם לשיטת אלסטום עצמה (לרבות בסיכומיה) לו היה נחתם הסכם יעוץ פורמאלי עם דריה לגבי פרויקט ים המלח, היה ההסכם מתייחס למכירת ציוד (טורבינת גז).

184. בסופו של יום, אלסטום מכרה לקבלן הזוכה טורבינת קיטור ולא טורבינת גז. כנראה עסקינן בהיקף כספי נמוך משמעותית ממכירת טורבינת גז, שהיתה אמורה להיות ענין מרכזי בפרויקט (ואין מחלוקת שיש הבדלים ניכרים בין טורבינת קיטור לטורבינת גז, ענין עליו עמד גם מר אפרימוב, עמ' 71 ש' 18-15 ועמ' 71 ש' 27 – עמ' 72 ש' 19).

למרות שאלסטום חפצה באספקת טורבינת גז, סוגיית טורבינת הקיטור כחלק מהפרויקט עלתה לאורך השלבים השונים ולא היתה זרה לצדדים ולמעורבות דריה בכלל זאת. מלכתחילה, בשלב מוקדם של קשרים בין מפעלי ים המלח לאלסטום, הקשר (לרבות הצעה במכרז) התמקד בציוד קיטור דווקא (ר' 2005-2004: נספח 12א, נספח 50 ונספח 51). בהמשך, לאחר שהפרויקט הפשיר מההקפאה אליה הוכנס, שקלו מפעלי ים המלח מהלך תקופה ארוכה האם במסגרת הפרויקט לעשות שימוש בטורבינת הקיטור הקיימת תוך שדרוג או שיש להחליפה. תכתובת רבה עסקה בסוגייה זו ובהעברת מסמכים לגבי טורבינת הקיטור, גם מתוך מטרה מוצהרת להעמיד את אלסטום במעמד עדיף על מתחריה כדי לגבש עמדה בענין האסטרטגיה המתאימה לפרויקט (ר' למשל נספח 69 מ ספטמבר 2007; נספח 54 מ ינואר 2008). דריה העבירו מידע טכני ממקורותיהם בסוגיה זו כדי לסייע לאלסטום (שם). אלסטום חפצה לספק את הציוד העיקרי, טורבינת הגז, אולם לא משכה ידה גם מסוגיית טורבינת הקיטור, לרבות אפשרות שדרוגה של טורבינת הקיטור שהיתה קיימת, ונתונים בסוגייה זו הועברו לאורך התקופה אף באמצעות דריה.

אף בעצם העובדה שאלסטום סיפקה טורבינת קיטור ולא טורבינת גז, אין אפוא כדי להצדיק אי תשלום עמלה.

185. ענין קשור אך נפרד הוא הבדל נטען בין מקרה בו מכירת הציוד לחברה הזוכה במכרז מסוכמת עם חברה זו מלכתחילה בשלב בו הוגשו הצעות (בדרך בה סוכמו הדברים בין החברה הקוריאנית לבין אלסטום) לבין מקרה בו המכירה מסוכמת בדיעבד. מהקשר הדברים נראה כי אלסטום הגיעה לסיכום בדבר מכירת טורבינת הקיטור לקבלן הזוכה, ABENER, לאחר שהוחלט על זכייתו בפרויקט.

אלסטום טוענת, כי בהסכמי היעוץ הסטנדרטיים שלה קיים תנאי ולפיו במקרה בו היא עצמה לא זכתה במכרז והזוכה במכרז החליט להשתמש בשירותיה (למשל כספק משנה), כי אז היועץ לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו אלא אם הוסכם במפורש אחרת.

186. ראינו לעיל, כי לא נחתם עם דריה הסכם יעוץ וכן כי בנסיבות הקונקרטיות, לרבות הדרך בה הביאה אלסטום את היחסים לכדי לסיום, אין להעמיד את הדבר לרועץ כלפי דריה. משלא נחתם הסכם, אין בנמצא תנאי מהסוג הנזכר לגבי סיוג הזכאות לתגמול.

187. לצורך ביסוס טענתה מפנה אלסטום לתנאי מסוג זה בהסכם שנחתם ע"י חברת דריה אינג' (מוצג נ/5). כפי שנזכר בפרק קודם בפסק דין זה, טענות אלסטום לגבי דברים שהתרחשו בקשר שבין הקונצרן לבין דריה אינג' בתחום התחבורה נשענות על עדות שמיעה וסברה, העדים לא היו נוכחים או מעורבים ביחסים אלה, והסכם היעוץ היחיד עליו חתם התובע בשם דריה אינג' לא התיישב עם הנהלים הנטענים בהיותו הסכם שנחתם בדיעבד, לאחר שאלסטום זכתה במכרז. ניתן גם להפנות למסמך פורמלי בענין הליך חתימת הסכם יעוץ שאלסטום שלחה לתובע בהקשר פרויקט ים המלח עצמו, בשנת 2004 (נספח 50ב), שלא אותר בו או בצרופה לו, תנאי מסוג זה. עוד יצויין כי גם לפי אלסטום, הסייג לגבי מכירת ציוד לקבלן זוכה אינו בל-יעבור והדבר כפוף להסכמות קונקרטיות (סע' 6.6 לנ/5). ניתן גם להציב סימן שאלה לגבי הדרך בה יש לפרש את סעיף 6.6 הנזכר לעיל (לרבות לגבי משמעות המונח "competitor", במקרה בו אלסטום לא נגשה למכרז כמציע באופן המקביל למציע עמו התקשרה לבסוף; עמ' 335 ש' 4-1). אין די בהפניה להסכם אחד על מנת לבסס נוהג בין הצדדים באופן שיצדיק השלמה בדרך זו לפי סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. בנסיבות בהן הסתיימו יחסי הצדדים ללא הסדרה ובאופן חד צדדי, אין זה הכרחי להניח כמובן מאליו כי תניות כאלה או אחרות היו באורח הנטען על ידי אלסטום כיום. נסיבות הענין, בהן בין השאר מעורבות אלסטום מלכתחילה בדרך של אספקת ציוד, אף מגבירות ומחזקות את ההערכה כי אפשרות של אספקת ציוד לקבלן הזוכה היתה נכללת בהבנות המזכות את דריה בתגמול.

188. בכל הנוגע ללוחות הזמנים, מסמכי המכרז יצאו מטעם מפעלי ים המלח בשנת 2010 (לאחר סיום הקשר בין אלסטום ודריה בשנת 2009, בידי אלסטום). לא הוצבע על שינוי מהותי בפרויקט בין המועד בו דריה היו מעורבים בטיפול בו לבין מועד יציאת המכרז, וחזקה כי לא בכדי. גם מתיאור הדברים ע"י אלסטום עולה כי המכרז שיצא לבסוף הוא המכרז שצפו כי יצא גם בתקופה הרלוונטית. בהעדר הסבר אחר, אין אלא להניח לצורך הדיון הנוכחי, כי השיהוי נבע מטעמיה הפנימיים של מפעלי ים המלח. על ההבשלה האטית של פרויקטים בתחום זה, ודאי בשלב בו התחום נמצא אותה עת בישראל, ר' למשל סע' 8-7 לתצהירו של מר רונן שהיה מנכ"ל משרד התשתיות והיה מעורב בתחום, ועדותו בעמ' 82 ש' 8-6; סע' 13 לתצהיר מר קינן, וסע' 5 לתצהיר מר וינטר.

189. בהקשר זה גם יוזכר כי בשנת 2005 ההערכה היתה שמפעלי ים המלח יוציאו את המכרז בשנת 2006 (ודוא"ל של Barbier מחודש נובמבר 2005 התייחס בהתאם להסכמה הכפופה ליציאת מסמכי המכרז עד לסוף 2006) ; בחודש ספטמבר 2006 כבר עודכנה אלסטום ע"י התובע כי נמסר לו שמסמכי המכרז יצאו בשנת 2007 (נספח 53) ; מסמכי המכרז לא יצאו גם בשנת 2007, אך אלסטום המשיכה להתייחס לתובע כאל מי שפועל מטעמה, עוקב אחר הפרויקט ובעל זכאות לתגמול (ר' תכתובת לגבי הכנת הסכם יעוץ, אוגוסט 2007). בדוא"ל מיום 25.9.2007 כתב de-Margerie כי הבין (ממר Peranic) שפרויקט ים המלח הפך להיות פעיל ואם אלסטום תחליט להיות מעורבת בפרויקט, יוכן הסכם יעוץ על יסוד עמלה של 1.5% (נספח 77 (הממוספר גם כ-260)). ההתייחסות בדוא"ל זה אינה מסוייגת בתקופה.

מפעלי ים המלח התמהמהו. בשלהי 2007 ובראשית 2008 דובר על כך שמסמכי המכרז יצאו במחצית השנייה של 2008 (נספח 266). בינואר 2008 אישר מוגינשטיין שים המלח הוא אחד הפרויקטים שהתובע ימשיך לעקוב אחריו עבור אלסטום (נספח 266). בקיץ 2008 עוד התכתב מוגינשטיין עם התובע על הפרויקט (מוצג נ/18). בסמוך לאחר מכן פעל מוגינשטיין, כפי שראינו, להפסקת עבודת אלסטום עם דריה (מוצג ת/26). השתלשלות העניינים שלאחר אותה תכתובת כפי שהודגמה בפרק קודם מלמדת על חוסר תום לב של אלסטום בניתוק הקשר עם דריה ללא הסדרת הסוגיות בהן טיפלו עד אותה עת, לרבות על דרך של הסכם בענין שווי תגמול לו יהיו זכאים אם פרויקט זה או אחר יתממש בתקופה כזו או אחרת.

190. ראינו כי ההסכמה שהוגבלה לכאורה בזמן (להוצאת מסמכי המכרז עד סוף 2006) הוארכה בהתנהלות בפועל ובכתובים עקיפים גם לשנים שלאחר מכן. על החסר שנוצר בשל הסיום מצדה של אלסטום, יש להחיל וליישם את התנהלות הצדדים הקונקרטיים לאורך השנים. היישום מוביל להערכה בדבר המשך ההתקשרות, ודאי כך שהמכרז היה יוצא בתוך תקופה אשר רלוונטית לתגמול של דריה (בשים לב לסיום הקשר ב-2009 ויציאת המכרז ב-2010). זאת בפרט כאשר, כנזכר, אין אינדיקציה לשינוי של ממש בפרויקט בתקופה בה השתהו מפעלי ים המלח.

191. בשלב זה יש לומר כי לטענת אלסטום, הסכם היעוץ שאמור היה להחתם אם מסמכי המכרז יצאו בתוך התקופה המוסכמת, אמור היה להיות מוגבל בשנה. יש אינדיקציות לכך שהכלל ה'רגיל' של אלסטום הוא הסכם לשנה (ר' דוא"ל של Peranic לתובע מסוף אוגוסט 2007, נספח 3 לתצהיר de-Margerie). מנגד, עולה מהחומר שעתירת התובע לתקופה ארוכה יותר היתה אמורה להבחן וכמו כן, בטיוטת הסכם יעוץ שאלסטום שלחה לתובע בשלב מוקדם של הפרויקט, בשנת 2004 (נספח 50ב), התקופה שנזכרה היא שנתיים (ולא שנה), כפי שביקש התובע מאוחר יותר מ-Peranic.

בנוסף, יש לציין כי לפי לוחות הזמנים שעלו מהראיות בהליך, ולא היו למעשה שנויים במחלוקת, עסקינן בפרוייקטים שהבשלתם אורכת שנים רבות (ור' הפניות לעיל בתצהירי ועדויות ה"ה רונן, קינן ווינטר). יש טעם בטענת התובע בעדותו, כי מלכתחילה קביעת הסכמים התחומים לשנה אחת בתחום זה היתה בלתי ישימה והצדדים לא עבדו באופן זה בפועל (עמ' 135 ש' 11-1; עמ' 201 ש' 18 – עמ' 202 ש'1). הצדדים היו מבצעים סיכום בסיסי ואז "מתגלגלים" מהלך שנים. לעתים נחתם הסכם בדיעבד (כפי שנחתם בענין נ/5). בנסיבות הענין, פער הזמנים שבין ניתוק הקשר בין הצדדים (2009), מועד יציאת מסמכי המכרז לפרויקט (2010), המועד בו הודע כי הצעתה של החברה הקוריאנית לא זכתה במכרז (יולי 2012, סע' 68 לתצהיר מוגינשטיין) ומועד ההתקשרות למכירת הציוד לפרויקט (כנראה המשך 2012), אף אם אינו מהמוגבלים והמצומצמים, אינו מהסוג שיש בו כדי לנתק את הקשר להבנות אשר ליוו את הצדדים מהלך שנים בענין פרויקט זה. כך בפרט כאשר לא הובאו ראיות לסתור את הדמיון בין הפרויקט בו דובר במועד בו דריה עקבו אחריו עבור אלסטום לבין הפרויקט שהתממש.

192. בטיעוניה מתייחסת אלסטום גם לשאלת תרומתם ומעורבותם של דריה. נטען כי התובעים לא היו מעורבים בפרויקט כלל החל משנת 2008, לא הביאו ערך מוסף ביחס ולא היו מעורבים ביצירת הקשר בין אלסטום לבין חברת ABENER, וכי גם מטעם זה אין לזכותם בעמלה.

193. ראינו כי לדריה היתה מעורבות רבת שנים בענין פרויקט ים המלח, לרבות במהלך שנת 2008 כשיחסי אלסטום-דריה כבר לא היו כבעבר. בשים לב לכך שאלסטום לא איפשרה את המשך היצוג על ידי דריה וסיימה עמם את הקשר ב-2009, העדר המעורבות החל מאותה עת, אינו יכול להזקף לחובתם. בכלל האמור, אין משקל רב לטענת אלסטום לפיה מסמכי המכרז הועברו אליה ישירות. דברים דומים ניתן לציין לגבי העדר מעורבות של דריה בשלבים מתקדמים יותר. יחד עם זאת, להעדר המעורבות של דריה בשלבים מאוחרים יכולה להיות השלכה על מסקנות הדיון, כפי שיצויין להלן.

אשר לטענה שלדריה לא היתה מעורבות בקשר בין אלסטום לבין חברת ABENER – נתון זה נכון ברמה העובדתית. הקשר בין החברות לצורך פרויקט ים המלח היה מאוחר למועד ניתוק היחסים של אלסטום עם דריה, ובמובן זה אין רבותא בהעדר מעורבותם של אלה. אלסטום טוענת כי ההתקשרות עם ABENER, שהיא חברה ספרדית, נעשתה במסגרת ההיכרות העסקית בין החברות מחוץ לישראל ללא קשר מצד התובעים. טענה זו, הגם שניתן למצוא בה הגיון, לא גובתה בראיה של ממש מצדה של אלסטום. ניתן לזכור בהקשר זה את חובתו של בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו (ר' למשל ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (24.9.2015); ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד דוברונסקי (28.7.2015); רע"א 3542/10 מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ (18.5.2014); ע"א 9096/11 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' ג'בארין (10.7.2012) ). ובפרט כך כאשר הצד שכנגד מציב תשתית ראייתית לא מבוטלת לגבי כל הידוע לו בענין הפרויקט.

כמו כן, ניתן לתת את הדעת לכך שהיכרות עם לקוח ופרויקט, היכרות לה תרמו דריה, יכולה לתת לחברה יתרון בהצעת פתרון מתאים לצורך התקשרות בענין אותו פרויקט (כפי שעלה גם מעדויות מטעם אלסטום), בין כמציע ובין כספק של מציע (ור' עמ' 282 ש' 24-20; עמ' 283 ש' 19 – עמ' 284 ש' 18; עמ' 285 ש' 15-6).

194. דריה הראו את מעורבותם ותרומתם לפרויקט וכן דמיון בין הפרויקט בו דובר במועד בו עקבו עבור אלסטום אחר הפרויקט, לבין הפרויקט שהתממש בפועל הגם שחלקה של אלסטום בו לא היה גדול כפי שרצתה. דריה גם הראו כי סוגיית טורבינת הקיטור, אף שלא עמדה במרכז הדיון, "נכחה" ברקע לאורך התקופה וכי היו מעורבים אף בכך. אלסטום מצדה נשענת על נתונים עובדתיים כמו המועד בו התרחשו הדברים ועצם אספקת טורבינת קיטור, אולם לא הביאה ראיות לסתור את הדמיון הנזכר. כן לא הובאו ראיות לגבי פעולות שנעשו בענין הפרויקט ובענין מכירת טורבינת הקיטור לקבלן הפרויקט לאחר ניתוק היחסים עם דריה, באופן שיכול להצביע – מעבר לעובדות הבסיסיות – על אובדן קשר סיבתי בין פעילות רבת השנים של דריה לקראת המכרז לבין העובדה שאלסטום בסופו של דבר השתלבה בחלק מסוים ממנו (על דרך אספקת ציוד מסוים), אף שבחלק שאינו גדול.

195. בנסיבות הענין אין אלא לומר כי לו היו עדיין בקשר, היו הצדדים אמורים לבוא בדברים כדי לראות כיצד הדבר משליך על ההסכמות ביניהם בענין פרויקט זה (הסכמות שהתייחסו לעמלה של 1.5%). לכאורה, הקטנת ההיקף הכספי של תמורה המתקבלת מפרויקט מבחינה של אלסטום יכולה גם להגדיל את שיעור העמלה (לגבי היחס בין היקף העסקה לבין שיעור העמלה, ר' למשל עמ' 210 ש' 18-14; עמ' 258 ש' 22-16; עמ' 259 ש' 23-18). במקביל ניתן לתת את הדעת למרחק הזמן וכן לכך שאף אם לא מרצונו, התובע לא המשיך לפעול מטעם אלסטום בתקופה של הגשת המסמכים למכרז (ואישר כי לא היתה לו מעורבות בענין החברה הקוריאנית, עמ' 285 ש' 19) ולאחר מכן, במגעים בענין מכירת טורבינת הקיטור (התובע אישר כי לא היו לו מגעים עם חברת ABENER, עמ' 275 ש' 20-13).

בסופו של יום, לאחר שקלול מכלול הנסיבות, לרבות אלה המפורטות לעיל, מצאתי כי יש לחייב את אלסטום כלפי דריה בתשלום בהיקף השקול לשיעור של 0.5% מהיקף ההתקשרות בה אלסטום מכרה ציוד עבור פרויקט ים המלח.

פרויקט רותם/OPC
196. לפי כתב התביעה, פרויקט רותם/OPC הוא פרויקט של חברת OPC (או.פי.סי רותם בע"מ) לגבי הקמת תחנת כוח שתופעל בגז טבעי במישור רותם שבנגב. בעת הגשת כתב התביעה, חברת OPC הוחזקה ע"י משפחת עופר (80%) וחברת דלקיה ישראל בע"מ (20%) (שהיא חברת בת של Dalkia International S.A. הצרפתית מקבוצת Veolia). חברת דלקיה החליפה את חברת Siemens הגרמנית, שאף הייתה אמורה להקים את הפרויקט עבור השותפות.

197. התובענה עוסקת בפרויקט רותם/OPC, הגם שצוין עוד בכתב התביעה כי אלסטום בסופו של דבר הפסידה את הפרויקט לחברות אחרות. אחד הסעדים בכתב התביעה התייחס לפרויקט זה: עתירה לסעד הצהרתי כי התובעים זכאים לקבל עמלה בשיעור 1.5% "משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בנוגע לפרויקט" (סע' 143.3 לכתב התביעה).

198. בחקירתו אמר התובע כי אינו תובע עמלה לגבי פרויקט רותם/OPC משום שלמיטב ידיעתו אלסטום הפסידה את הפרויקט (עמ' 293 ש' 12 – עמ' 294 ש' 5). ב"כ התובע ציין בדיון, כי מאז שנותקו היחסים בין הצדדים בשנת 2009 ביוזמת אלסטום, אין לדריה מידע מפורט לגבי פרויקט זה ופרויקטים נוספים, ורק לאחר שיחקרו עדי אלסטום ניתן יהא לדעת האם אכן פרויקט מסוים התממש או לא (עמ' 294 ש' 15 – עמ' 296 ש' 3). סיכומי התובעים אינם כוללים התייחסות לפרויקט רותם/ OPC בכל הנוגע לדרישה לגבי הפרויקטים הפרטניים (להבדיל משילוב דוגמאות לגבי העבודה בענין פרויקט זה, במסגרת טענותיהם האחרות).

בנסיבות אלה אין אלא לומר כי התובעים אינם דורשים סעד לגבי פרויקט רותם/OPC. למען הזהירות יצוין כי האמור בסיפא הפרק לגבי פרויקט נייר חדרה, נכון בעיקרם של דברים גם בענין פרויקט רותם/OPC.

פרויקטים של אגירה שאובה
כללי
199. אגירה שאובה (pumped storage) היא טכנולוגיה המאפשרת יצור חשמל באמצעות ניצול משאבי טבע והפרשי גובה. לפי ההסבר שהובא בהליך, מדובר במקרה בו אנרגיה נשמרת כאנרגיה פוטנציאלית, בדרך כלל על ידי שאיבת מים ממאגר נמוך למאגר גבוה; בעת שיש צורך לעשות שימוש באנרגיה, המים השאובים מופלים והאנרגיה הפוטנציאלית הופכת לאנרגיה קינטית.

200. ארבעה פרויקטים של הפקת חשמל 'פרטי' בטכנולוגיית אגירה שאובה נזכרו בכתב התביעה: מנרה, גלבוע, נשר וכוכב הירדן.

201. הן פרויקט מנרה והן פרויקט גלבוע הם פרויקטים בהם מעורבת חברת 'אלקטרה' (או חברות הקשורות בה). פגישות ותכתובות מסוימות עוסקות בשני הפרויקטים האמורים, מנרה וגלבוע, שהיו מקושרים שניהם לאלקטרה, יחדיו. הביטוי 'אלקטרה' נזכר לא פעם בהליך. חברות נוספות שנזכרו בטיעונים ובדיונים בהקשר פרויקטים של אגירה שאובה הן 'כלל' (כלל תעשיות והשקעות בע"מ) הקשורה בפרויקט נשר, ו'תה"ל' (חברת תכנון המים לישראל בע"מ או חברות הקשורות בה) הקשורה בפרויקט כוכב הירדן.

לא פעם התייחסו הצדדים בתכתובות שונות אל הפרויקטים של אגירה שאובה (PSP: pumped storage projects) שלא לפי שמות הפרויקטים אלא לפי שמות החברות שעסקו בהם; היינו – התכתובות התייחסו לאלקטרה (מנרה וגלבוע), כלל (נשר) ותה"ל (כוכב הירדן).

מנרה
202. פרויקט מנרה הוא פרויקט ליצור חשמל פרטי בתחנת כח בטכנולוגיה של אגירה שאובה, באזור צוק מנרה בגליל העליון. חברת אלקטרה הובילה את הפרויקט בתקופה הרלוונטית.

203. אין חולק כי התובע הוא מי ש'זיהה' עבור אלסטום את פרויקט מנרה (בדומה לפרויקט גלבוע) (עמ' 701 ש' 13). הדבר אושר על ידי עדי אלסטום ונזכר בכתובים מזמן אמת. התובע הביא פרויקט זה (כמו גם פרויקט גלבוע) בפני מר de-Margerie בדוא"ל מיום 23.7.2007 (נספח 175). הפרויקטים נדונו גם בפגישה עם de-Margerie שהתקיימה בישראל ביום 26.7.2007 (עמ' 696 ש' 21-14) ונזכרו בתכתובות מחודש ספטמבר 2007.

204. הראיות שהובאו בתיק מעידות על פעילות של התובע עבור אלסטום למול אלקטרה בעניני פרויקטי אגירה שאובה, ובענייננו – פרויקט מנרה, מאז שהתובע עדכן לראשונה בענין זה את אלסטום בחודש יולי 2007 ועד לניתוק היחסים בין הצדדים במרץ 2009. בכלל האמור הועבר מידע, תואמו וקוימו פגישות הן בישראל והן בחו"ל בין גורמים רלוונטיים, ועוד.

כך למשל הועבר מידע טכני לגבי פרויקט מנרה מאלקטרה לאלסטום באמצעות התובע באוגוסט 2007. מידע נוסף הועבר בין הצדדים באמצעות התובע באוגוסט ובספטמבר 2007. פגישה בין אנשי אלקטרה ואלסטום בתיאום והשתתפות התובע, התקיימה בפאריז באוקטובר 2007. הצעת תקציב ומפרט טכני הועברו מאלסטום לאלקטרה בנובמבר 2007. המשך דין ודברים המשיך בסוף 2007 ולאורך שנת 2008, לרבות פגישה נוספת בפאריז בינואר 2008. לענין זה ר' למשל נספחים 207-176, 209, 210.

205. לתובע היו קשרים טובים באלקטרה ובפרט עם מר אורי בינדר, שהיה מנכ"ל החברה היעודית שהוקמה לצורך ניהול פרויקטים גלבוע ומנרה (עדות מוגינשטיין עמ' 1029 ש' 24-21; סע' 114 לתצהיר התובע) (להלן: "בינדר"). קשריו של התובע באלקטרה נתנו לאלסטום ערך מוסף בפרויקטים של אגירה שאובה בהם אלקטרה מעורבת, ואיפשרו מגעים בין הצדדים, לרבות העברת הצעה תקציבית מאת אלסטום, באופן שיהא בו כדי לשמש את אלקטרה בשלב גיבוש ההזמנה להגשת הצעות (ור' למשל עמ' 733 ש' 27 – עמ' 734 ש' 17).

דריה פעלו לקידום הפרויקט, גם עת לא היה ברור אם אלסטום תביע ענין, לאור עומס עבודה (סע' 24 לסיכומי אלסטום).

206. תגמול דריה בענין הפרויקטים של אלקטרה, ובהם מנרה, נדון בין הצדדים במהלך 2007. אין למעשה חולק, כי אלסטום הסכימה לעמלה בענין פרויקטים אלה בסך של 500,000€ לפרויקט אם ההתקשרות תניב לאלסטום תקבולים של 50-25 מיליון € (ולטענת אלסטום – אם מסמכי המכרז יצאו עד לסוף הרבעון הראשון של 2008 או עד לסוף שנת 2008) (עיין: עמ' 738 ש' 23-14; מכתב התובע מיום 28.10.2008 נספח 277; סע' 24 לסיכומי אלסטום). סכום העמלה הנזכר – 500,000 € לפרויקט – היה מבוסס על חישוב של בין 1% ל-2% משיעור עסקה, בהנחה של עסקה בהיקף שבין 25 ל-50 מליון € (עמ' 738, שם). מר de-Margerie אישר כי ההסכמה היתה בעל פה (עמ' 731 ש' 6-4). גם במכתב בו הודיעה על ניתוק הקשרים עם דריה (מכתב 3/2009) כתבה אלסטום, כי חרף העובדה שמסמכי מכרז לא יצאו בשנת 2008, היא נכונה להציע לתובע שימוש בשירותיו בפרויקטים אלה כנגד חתימת הסכמי יעוץ פרטניים (נספח 280).

207. בכל הנוגע לפרויקט מנרה, אין צורך להרחיב מעבר לאמור, שכן נכון למועד הדיונים בתובענה, אין לאלסטום קשר לפרויקט מנרה והיא אינה זכאית או צפויה להיות זכאית לגביו לכל תקבול. הן דריה והן אלסטום ציינו, כי למיטב ידיעתם הפרויקט 'מוקפא' (ר' גם מכתב משנת 2011, נספח 21 לתצהיר מוגינשטיין).

208. קיומה של אפשרות שהפרויקט יצא מהקפאתו בשלב כזה או אחר, אינה מספקת למתן הסעד ההצהרתי שהתבקש בכתב התביעה (זכאות ל"עמלה בשיעור 1.5% משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בנוגע לפרויקט", סע' 143.3 לכתב התביעה).

כפי שצוין גם לגבי פרויקט נייר חדרה, מדובר בסעד תאורטי, כוללני ומעורפל יתר על המידה. לא כל עסקה באשר היא, בכל מועד, תוכל להעמיד בסיס לזכאות של דריה לעמלה פרויקט מנרה. זאת, גם אם לוקחים בחשבון את פועלם של דריה בסוגיה זו, גם אם נותנים את הדעת לכך שבתחום ה-IPP מדובר בעסקאות ובפרויקטים ש'מבשילים' לאט, וגם אם משקללים את הדרך בה הסתיימו היחסים בין אלסטום לדריה (והעדר יכולתם של דריה להיות מעורבים בפרויקט, אף לו רצו לעשות כן). יוער בהקשר זה כי לפי טענת אלסטום, אלקטרה מכרה את עיקר חלקה בפרויקט (עמ' 739 ש' 21-17; סע' 24 לסיכומיה), וככל שכך הדבר, ספק אם יתרונו של התובע בכל הנוגע לקשריו באלקטרה (יהא אשר יהא המועד בו בינדר חדל להיות מעורב), יהיה רלוונטי לתקופה עתידית.

209. אם וככל שתעמוד על הפרק התקשרות קונקרטית של אלסטום לגבי פרויקט מנרה אשר דריה יטענו לגביה לזכאות לעמלה, שמורות להם ולאלסטום הטענות והזכויות בסוגיה זו, בכפוף לכל דין.

גלבוע
210. פרויקט גלבוע הוא פרויקט ליצור חשמל פרטי בתחנת כח בטכנולוגיה של אגירה שאובה, באזור הגלבוע. חברת אלקטרה הובילה גם פרויקט זה.

211. בשונה ממנרה, פרויקט גלבוע התממש. בשנת 2011 קיבלה אלסטום הודעה על זכייתה בפרויקט זה (עמ' 1030 ש' 28 – עמ' 1031 ש' 3) ובהמשך חתמה על חוזה או חוזים בהיקף של 120 מ' $ וכן על חוזה Operation and Management (O&M) ל-18 שנה בהיקף ניכר (ת/17; עמ' 752 ש' 20-18).

212. רוב האמור לעיל בענין פרויקט מנרה נכון גם לפרויקט גלבוע (מה גם שהצדדים, לרבות אלסטום עצמה, התייחסו לא פעם לשני הפרויקטים כמיקשה אחת – כפרויקטים של אלקטרה באגירה שאובה; ר' למשל מכתב 3/2009, נספח 280).

בכלל האמור, הראיות שהובאו בתיק כוללות זיהוי הפרויקט והצגתו ע"י התובע לאלסטום ביולי 2007 (נספח 175; עמ' 740 ש' 4-2) ופעילות של התובע עבור אלסטום למול אלקטרה בעניני פרויקטי אגירה שאובה מאז אותה עת ועד לניתוק היחסים. דריה פעלו לקידום הפרויקט גם עת לא היה ברור אם אלסטום תביע בו ענין. פגישות בין אנשי אלקטרה ואלסטום, בתיאום והשתתפות התובע, התקיימו בפאריז באוקטובר 2007 ובינואר 2008. דין ודברים המשיך בסוף 2007 ולאורך שנת 2008. במחצית השנייה של שנת 2008 הודיע התובע לאלסטום כי נראה שפרויקט גלבוע הוא המתקדם ביותר והוא שצפוי להיות פרויקט האגירה השאובה הראשון להתממש בישראל (עמ' 740 ש' 13-5). דין ודברים התקיים גם בשנת 2009, בפרט בסמוך לקבלת הרשיון ועד שדריה הוּצאו מהתמונה על ידי אלסטום. התובע שימש איש קשר בין אלסטום לאלקטרה (עמ' 1011 ש' 28-27). ר' רוב הנספחים שצוינו לענין מנרה לעיל וכן התייחסות קונקרטית בענין גלבוע, לרבות העברת נתונים בענין מים לפרויקט גלבוע, עדכון בענין הענקת הרשיון לגלבוע, בקשת אלקטרה שהועברה לאלסטום דרך התובע, לקבל הצעה תקציבית לגבי פרויקט גלבוע, ועוד, נספחים 180, 185, 195, 196, 208 ו-211. כן ר' ת/16, ת/28.

213. לתובע, כנזכר, היו קשרים טובים באלקטרה ובפרט עם מר בינדר, באופן שנתן לאלסטום ערך מוסף בפרויקטים של אגירה שאובה בהם אלקטרה מעורבת. ר' למשל עמ' 920 ש' 21-6; וכן למשל:

"…When there was added value by Mr. Darie and is it was the case for Electra…..on Electra a corporation did happen, and the base for this was that the added value, the fact that Mr. Darie on this particular project was really added value".
עמ' 745 ש' 16-5.

214. אין לקבל את נסיון אלסטום עתה לצמצם ולהקטין את תפקיד ומעורבות דריה בפרויקט גלבוע ("על חשבון" פרויקט מנרה, לוֹ אלסטום נותנת כיום דגש, כשהטעם לכך מובן: פרויקט מנרה לא התממש ופרויקט גלבוע התממש). יוער, כי חלק ניכר מהפעילות היתה באופן כללי בין אלסטום לאלקטרה. חלק ממשי מהראיות אינו מאבחן כלל בין הפרויקטים, הגם שברי כי מדובר בפרויקטים נפרדים, שכן ההתייחסות היתה לאלקטרה בעניני אגירה שאובה (ובהתאמה – לשני הפרויקטים). היו שלבים בהם ניתן יותר דגש לפרויקט מנרה והיו שלבים בהם ניתן יותר דגש לפרויקט גלבוע. כל פרויקט והדינמיקה הקונקרטית שלו. מר de-Margerie ציין בחקירתו כי יתכן ולא דייק בתצהירו עת ייחס לתובע העדר מעורבות בפרויקט גלבוע (עמ' 746 ש' 7-3). מוגינשטיין אישר – את אשר עולה ממילא מעיון במסמכים עצמם – כי למרות האמור בתצהירו (סע' 125) חלק מהנספחים אליהם הפנה התובע בתצהירו עוסקים גם בפרויקט גלבוע ולא רק בפרויקט מנרה (עמ' 1004 ש' 11-4; עמ' 1007 ש' 14-12).

215. תגמול דריה בענין הפרויקטים של אגירה שאובה של אלקטרה ובהם גלבוע, נדון בין הצדדים במהלך 2007, לרבות ובפרט בפגישה שהתקיימה בנובמבר 2007 (עמ' 727 ש' 24-13, עמ' 804 ש' 21-16). כנזכר, אלסטום הסכימה לעמלה בענין פרויקטים אלה בסכום שהתבסס על חישוב של בין 1% ל-2% משיעור עסקה, בהנחה שהעסקה תעמוד על סך של 25 עד 50 מליון € (עמ' 738), הכל כפי שפורט בפרק קודם.

216. בסיכום פגישה שנערכה בין מוגינשטיין לבין תובע מראשית ינואר 2008 צוין בין השאר, כי הוסכם שהתובע ימשיך לעקוב עבור אלסטום עבור הפרויקטים של אגירה שאובה של אלקטרה (נספח 266). ככל שההסכמה בענין פרויקטים של אלקטרה היתה תחומה מלכתחילה לסוף הרבעון הראשון של 2008, הרי ששיתוף הפעולה המשיך בפועל לאחר מכן, ומר de-Margerie אישר בחקירתו כי ההבנות הוארכו בפועל (עמ' 736 ש' 15-8) וכ ן כ י שיתוף הפעולה בין אלסטום לדריה לגבי פרויקט גלבוע עוד היה פעיל במרץ 2009 (עמ' 737 ש' 27 – עמ' 738 ש' 5).

ימים ספורים עובר לקבלת מכתב 3/2009 הודיע התובע לאלסטום כי פרויקט גלבוע קיבל רשיון. באותו חודש גם פנתה אלקטרה באמצעות התובע אל אלסטום, בבקשה לקבלת הצעה תקציבית (אלסטום העבירה הצעה בסמוך, באפריל 2009).

217. אכן, לא בכדי כתבה אלסטום, במכתב בו הודיעה על ניתוק הקשרים עם דריה (מכתב 3/2009), כי חרף העובדה שמסמכי מכרז לא יצאו בשנת 2008, היא נכונה להציע לדריה שימוש בשירותיו בפרויקט כנגד חתימת הסכם יעוץ פרטני (נספח 280) (ענין שלא התרחש בפועל ולאור הנסיבות ועצם הקרע, אין לאי היישום משקל).

218. בפועל, החל ממועד מכתב 3/2009 לא התאפשר עוד לדריה ליטול חלק בקשר בין אלסטום לאלקטרה. כבר עת הועברה לאלקטרה ההצעה התקציבית, הצעה אשר התובע הוא שהעביר לאלסטום את בקשת אלקטרה כי תשלח, לא כוּתב התובע למסמך (נספח 25 לתצהיר מוגינשטיין, מוצג ת/16). בנסיבות הענין, אין להעלות טענה כנגד דריה על אי תרומה לפרויקט לאחר מרץ 2009. אלסטום אשר הודיעה על ניתוק הקשר ומיידית חדלה מכיתוב דריה על התכתובת בענין הפרויקט, אינה יכולה כעת להיבנות מכך.

219. בהינתן הראיות שהובאו מאת דריה לגבי יצירת הקשר ותרומתם לגבי הפרויקטים של אגירה שאובה של אלקטרה לרבות גלבוע, תרומה שאלסטום היתה מוכנה להתקשר בגינה בהסכם שיכול לזכות בתשלום עמלה; בהינתן ניתוק הקשר על ידי אלסטום ואי מתן אפשרות להמשך פעילות של דריה; וכאשר ידוע שאלסטום זכתה לבסוף בפרויקט בטווח סביר מסיום היחסים; הרי שאם טוענת אלסטום כי יש נתונים לגבי הדרך בה התקדמו הדברים לאחר מרץ 2009 ועד לזכייתה במכרז אשר מנתקים קשר סיבתי מתרומת דריה (כמו טענה לאי מעורבות של בינדר משלבים מסוימים, פנייה ישירה במועד שלא צוין, תכתובות מול חברה קבלנית (ללא פרטים), ועוד), הנטל מוטל עליה להביא ראיות לגבי נתונים אלה. אלסטום לא מצאה לנכון לעשות כן. אלסטום הקפידה שלא לצרף אפילו מסמכים מרכזיים בענין פרויקט גלבוע, כמו המסמך בו הודיעו על זכייתה. היא גם הקפידה שלא לציין את המועד המדויק בו הודע לה על הזכייה במכרז (להבדיל ממתן דגש למועד בו נחתם ההסכם בעקבות הזכייה, שהוא מטבעם של דברים מאוחר יותר). בסוגיות מסוימות כגון דא, החוסרים עומדים לחובת אלסטום.

220. שניים מהעדים שהעידו מטעמה של אלסטום, מר Barbier ומר de-Margerie, לא היו מעורבים כלל בתקופה הנזכרת ואין להם כל ידיעה אישית (מעורבותו של Barbier הסתיימה בספטמבר/אוקטובר 2006 (עמ' 485 ש' 15-7; עמ' 486 ש' 7 – עמ' 488 ש' 1); מעורבותו של de-Margerie הסתיימה בינואר 2009 (עמ' 664 ש' 28-25; עמ' 665 ש' 22-20). העד הרלוונטי היחיד מצדה של אלסטום לתקופה זו הוא מר מוגינשטיין.

למוגינשטיין יש, כמתואר לעיל, תפקיד מרכזי בהשתלשלות הענינים שהביאה לסיום הקשר בין אלסטום לדריה, לרבות פנייתו המפורשת לאלסטום לסיום ההתקשרות.

הערת ביניים: עדותו של מוגינשטיין
221. בשלב זה יצוין באופן כללי כי בתצהירו ובעדותו של מר מוגינשטיין ניכרה מגמה של נסיונות לצמצום וביטול פועלם של דריה כמו גם נסיונות לכוון ככל הניתן לתשובות שלא יסייעו לחוקר ולתובעים (לענין אחרון זה, ר' למשל עמ' 910 ש' 11 – עמ' 912 ש' 1 (לרבות הערה בעמ' 911 ש' 20-19); עמ' 1002 ש' 19 – עמ' 1003 ש' 5; עמ' 1017 ש' 13-11 ; עמ' 1060 ש' 12-11).

222. לעיל כבר נזכר, למשל, כי בתצהירו של מוגינשטיין נטען שנספחים בתצהיר התובע התייחסו רק לפרויקט מנרה להבדיל מפרויקט גלבוע, זאת בעוד לכל הפחות חלק מהנספחים התייחס בברור גם לפרויקט גלבוע. וכך, בחקירתו של העד, המגמה הנזכרת הביאה לעתים לקבלת תשובות בלתי סבירות או לתשובות שאינן מתיישבות עם חלק אחר בעדות. כך לדוגמא ניסה העד לבטל את משמעות העובדה שקשר מסוים למול לקוח נעשה באמצעות דריה כשהוא מדגיש לשם כך את מרכזיותה של אלסטום בתחום ומעיד כי בכל מקרה היו מגיעים אל אלסטום לצורך הפרויקט (עמ' 1015 ש' 8 – עמ' 1016 ש' 13, עמ' 1017 ש' 6-3). אולם בסמוך לאחר מכן, במענה לשאלות בית המשפט, העיד מוגינשטיין לגבי חשיבות קיום נציגות בישראל למרות מרכזיות אלסטום בתחום, וכיצד יש בכך לתרום גם להשגת פרויקטים (עמ' 1018 ש' 15-5). וכך למשל, בחלקים מסוימים ניסה העד למזער את תפקיד התובע לכדי תפקיד של מעין מינהלן, שלא לומר 'מזכירה' (עמ' 946 ש' 18 – עמ' 947 ש' 8), ובמקביל אישר כי היו פרויקטים בהם היה לתובע ערך מוסף, כי נעשה נסיון לשימוש בקשריו, כי התובע התבקש לקדם מהלכים שיקנו לאלסטום יתרון על פני מתחריה, ועוד (למשל, עמ' 910 ש' 26-15; עמ' 911 ש' 7 – עמ' 912 ש' 1; עמ' 920 ש' 21-14).

לדוגמאות בענין קשיים או סתירות לכאוריות אחרות בעדות, ר' למשל התייחסות לעדות מוגינשטיין לקראת סוף הדיון (להלן) בענין פרויקט דליה.

גלבוע – המשך
223. בשים לב לאמור ולמכלול הנסיבות, אין די באמור בתצהירו של מוגינשטיין בנוגע לפעילות לאחר ניתוק היחסים עם דריה. זאת בפרט כאשר ברי, ולו ממהות הסוגייה, כי אמורה להיות בנמצא תכתובת רבה ביותר לשקף את טענות אלסטום לגבי פרויקט גלבוע (תכתובת נוספת למסמכים 'בסיסיים' כמו ההודעה על זכייה בפרויקט שאף הם לא הוצגו). בחקירה אושר כי יש בנמצא אלפי מסמכים רלוונטיים שניתן היה, ולא את מקצתם, לצרף ולהציג (עמ' 1027 ש' 10 – עמ' 1029 ש' 17). אלסטום בחרה שלא להציגם.

224. לאור האמור וכאשר נותנים את הדעת בין השאר גם לדיון שבוצע בפרקים קודמים לרבות לגבי קיומם והעדרם של הסכמים פרטניים ולגבי התנהלות אלסטום בענין סיום היחסים, יש להכיר בזכאות דריה לתגמול בענין פרויקט גלבוע.

225. דריה דרשו בכתב התביעה (סע' 143.3) הכרה בזכאות לעמלה בשיעור 1.5% משווי "כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בנוגע לפרויקט". בשלב הסיכומים, לאחר שמיעת הראיות, ציינו דריה כי לאור היקף העסקה בפרויקט גלבוע (ר' לעיל) זכאותם בענין פרויקט זה היא ל-1.8 מליון $ (סכום המתקבל מחישוב של 1.5% מסך של 120 מליון דולר), בתוספת 1.5% משווי חוזה ה-O&M.

226. בקביעת שיעור התגמול ניתן להתחשב במגוון שיקולים. ראינו כי הכוונה המקורית היתה לקביעת גמול בשיעור של בין אחוז לשני אחוזים מהיקף הפרויקט (חישוב שהביא לסכום התגמול המשוער על בסיס הנחה של פרויקט בהיקף 50-25 מליון ~ (עמ' 738 ש' 23-14). כן ראינו, כי העדר תרומה של דריה לקידום הפרויקט החל ממרץ 2009, נבע ממניעה שמקורה באלסטום. במקביל ניתן לתת את הדעת לכך שבפועל אכן לא פעלו דריה החל ממרץ 2009 לקידום הפרויקט, וזאת כאשר מדובר בתקופת פעילות מרכזית, החל ממתן הרשיון. גם בהנחה שהפרויקט לא היה שונה משמעותית מהמהות שהיתה ידועה במועד ניתוק היחסים ואף שהעדר הראיות מצדה של אלסטום בענינים אלה פועל לחובתה, עדיין יש להניח קיומה של פעילות לא מבוטלת עד למועד הזכייה בפרויקט ועד לחתימת ההסכם (וכו'), פעילות שלא בוצעה על ידי דריה. עוד ניתן לקחת בחשבון, למשל, את ההבדל בין זיהוי פרויקט ועבודה לקראת עצם זכייה של גוף כמו אלסטום בפרויקט של אספקת והתקנת תחנת כח בטכנולוגיה כזו או אחרת, לבין הדרוש לצורך התקשרות בהסכם O&M (הגם שההתקשרויות באות ככלל בצוותא, עמ' 245 ש' 24 – עמ' 246 ש' 2).

בסופו של יום ולאחר שקלול המרכיבים השונים אני מוצאת לקבוע זכאות של דריה לתגמול בהיקף 0.75% משווי הסכם גלבוע למעט הסכם O&M שלגביו התגמול יתייחס ל -0.25%.

נשר
227. האמור לעיל בענין פרויקט נייר חדרה ובענין פרויקט מנרה, יפה בשינויים המחוייבים גם לגבי פרויקט נשר.

יצוין כי פרויקט זה נזכר בכתב התביעה ונכללה לגביו דרישה לסעד כללי באופן דומה לדרישה בענין פרויקט מנרה. התובע ציין בחקירתו לגבי פרויקט זה: "הוא לא יצא לפועל לפי מיטב ידיעתי.... זה עדיין לא היה ברור כשהוגשה התביעה, אני יכול להגיד לגבי נשר, שאין לי תביעה לגבי נשר" (עמ' 416 ש' 24 – עמ' 417 ש' 5). סיכומי התובעים אינם כוללים התייחסות לפרויקט נשר בכל הנוגע לדרישה לגבי הפרויקטים הפרטניים (להבדיל משילוב דוגמאות לגבי העבודה בענין פרויקט זה במסגרת טענותיהם האחרות).

כוכב הירדן
228. כוכב הירדן הוא פרויקט נוסף של אגירה שאובה, באתר כוכב הירדן. שני גורמים נזכרו בדיונים כקשורים לפרויקט זה: תה"ל (שבשליטת קבוצת "קרדן") וחברת טריפל-אר אנרג'י (1995) בע"מ (שכונתה: "טריפל R").

229. בכל מועד הרלוונטי להליך זה, לרבות הגשת כתבי הטענות והגשת הראיות, לא היו ראיות לכך שאלסטום קיבלה את הפרויקט או עתידה לקבל ממנו תקבולים. דריה התייחסו לפרסומים בעיתונות משנת 2013 (עמ' 415 ש' 5-1 וש' 16-10). עדי אלסטום העידו כי לא ידוע שהיא זכתה בפרויקט (עמ' 759 ש' 22-17; עמ' 1120 ש' 27-8). בשלב הסיכומים כתבה אלסטום (בסע' 23), כי "הפרויקט מצוי במו"מ, וטרם ברור אם אלסטום תזכה בו אם לא". בסיכומי התשובה הפנו דריה בהערת שוליים (באמצעות "לינק") לפרסום בעיתונות ממועד המאוחר לסיכומי אלסטום.

230. בנסיבות הענין, לא הוצבה בתיק תשתית ראייתית מספקת לענין סטטוס הפרויקט מבחינת אלסטום וממילא גם לשאלת הזכאות האפשרית של דריה לתגמול כספי בענין פרויקט זה. בדומה לאמור לגבי פרויקטים אחרים, אין מקום למתן סעד הצהרתי כוללני מהסוג שהתבקש. זכויות הצדדים שמורות להם.

231. יחד עם זאת, מצאתי לנכון להוסיף התייחסות מסוימת בנוגע לפרויקט כוכב הירדן. ותחילה, למען הסדר הטוב ולנוכח טיעוני הצדדים, להלן מספר נתונים וראיות שהובאו בדיון או עלו ממנו לגבי הפרויקט.

מהחומר שהוצג בהליך עולה, כי בחודש נובמבר 2006 עדכן התובע את אלסטום כי קיים פגישה עם משנה למנכ"ל תה"ל לגבי פרויקט אגירה שאובה באתר וציין כי הוא מבקש לעקוב אחר פרויקט זה עבור אלסטום (נספח 168). אלסטום לא השיבה.
במסגרת העדויות נזכר פרויקט כוכב הירדן כאחד הפרויקטים שהתובע זיהה עבור אלסטום (עמ' 701 ש' 13-1).
בחודש אוגוסט 2007 שלח התובע לאלסטום (למר de-Margerie) עדכון לגבי שיחה עם מנכ"ל תה"ל בענין פרויקט כוכב הירדן (נספח 169). לשיטת התובע, העדכון נשלח לאחר שבפגישה עם de-Margerie מיום 26.7.2007 סוכם כי דריה יעקבו גם אחר פרויקט זה. מכל מקום, תשובתו של de-Margerie היתה כי אין לו שאלות בשלב זה וכי הוא נמצא בחופשה עד ליום 26.8.2007 (נספח 169 שם).
לשיטת אלסטום, היתה פנייה ישירה אליה בענין פרויקט כוכב הירדן, באמצעות טריפל R, ללא כל קשר ליחסים בין התובע לתה"ל. אלסטום מצביעה על מסמך הזמנה להציע הצעות אשר נושא תאריך 2.9.2007 (נספח 15 לתצהיר מוגינשטיין) וטוענת כי הוא הגיע אליה מאת מר רטנר מחברת טריפל R (עמ' 1104 ש' 7-6) (דריה טוענים כי אין לכך או לפניה הישירה לה טען מוגינשטיין, כל הוכחה וכי אלסטום נמנעה מהבאת ראיות לכך). כן מפנה אלסטום למסמך שצורף לכתב הגנתה (כנספח 7) ונחזה להיות מפרט טכני שהכינה אלסטום עוד ביוני 2007 לגבי פרויקט כוכב הירדן. בעדותו אמר מוגינשטיין כי היתה אליו פנייה ישירה (מאת מר יוחנן רטנר מחברת טריפל R) בסמוך לאחר שהצטרף לאלסטום (סתיו 2007) וכי אחר כך נודע לו כי עוד קודם להצטרפותו, היתה אל אלסטום פנייה באמצעות חברה יוונית (עמ' 1102 ש' 21-14).
פרויקט כוכב הירדן, המכונה בתכתובות גם "תה"ל" (הגם שכינוי זה היה נכון לעתים גם לגבי פרויקט אחר, באר טוביה, שיוזכר בהמשך), הינו אחד מהפרויקטים של אגירה שאובה הנזכרים באופן כללי בתכתובות בין דריה לאלסטום מחודש ספטמבר 2007.
במחצית הראשונה של חודש נובמבר 2007 מעדכן התובע את מוגינשטיין לגבי שיחה עם מנכ"ל קרדן (המחזיקה בתה"ל) בענין הפרויקט והצעה לקיום פגישה עם נשיא קבוצת תה"ל מר קרוננברג. התובע מציע למוגינשטיין להצטרף לפגישה וזה נענה להצעה. הפגישה התקיימה במשרדי תה"ל (נספחים 171-170).
במסמך מיום 20.12.2007 העבירה אלסטום לטריפל R הצעה תקציבית לגבי הפרויקט (נספח 16 לתצהיר מוגינשטיין).
במסמך סיכום הפגישה שבין התובע למוגינשטיין מיום 1.1.2008 (נספח 172, שהוא גם נספח 240 ונספח 266), לא כלל מוגינשטיין את כוכב הירדן ברשימת הפרויקטים אשר סוכם כי דריה ימשיכו לעקוב אחריהם. אחת מהערות התובע לסיכום זה (נספח 172, שם) היתה בקשה להוסיף משפט לגבי פרויקט כוכב הירדן, אשר מכיר בעבודתו של התובע למול הנהלת תה"ל/קרדן ותפקיד עתידי אפשרי, תוך ציון שמוגינשטיין יכול להוסיף משפט שיקח בחשבון את השפעת תה"ל/קרדן על הפרויקט למול תפקיד טריפל R ( "I would also like to add a sentence about the "Cochav Hayarden" project, which acknowledges my work versus the "Tahal"/Kardan management and potential future role (you can add a sentence which takes into account "Tahal/Kardan" influence on the project versus TripleR's role)").
מהערת התובע לסיכום הפגישה מיום 1.1.2008 עולה כי התובע היה ער אותה עת לקשר למול חברת טריפל R. כמו כן, מעדותו של התובע עלה כי עת היה באוקטובר 2007 בפגישה באלסטום באירופה הוא למד שאלסטום שמעה על הפרויקט מחברה יוונית כלשהיא שהיתה בקשר עם חברת טריפל R (עמ' 413 ש' 21-12). לתובע עצמו לא היה קשר לחברת טריפל R.

אין באמור כדי למצות את ההיבט הראייתי בהליך מבחינת פרויקט כוכב הירדן אלא להביא מספר עיקרים בלבד.

232. לא ברור האם התשתית הראייתית יכולה להוות בסופו של יום בסיס להכרה בזכאות דריה לתקבול כזה או אחר בענין פרויקט כוכב הירדן, ככל שזה התממש או יתממש עבור אלסטום. ענין זה, כאמור, אינו מוכרע בהליך הנוכחי.

יחד עם זאת ותהא המסקנה בענין תקבול אשר תהא, עיון בטיעוני וראיות הצדדים לגבי פרויקט כוכב הירדן מחזק את הרושם לגבי התנהלות לא ראויה של אלסטום כלפי דריה.

233. ענין מינורי באופן יחסי, הוא שאלסטום לא טרחה להשיב כלל לפניית התובע מנובמבר 2006 בענין הפרויקט. היא לא אישרה את בקשתו לעקוב אחריו, היא לא כתבה כי אינה מעונינת בכך או שהפרויקט כבר בידיעתה, אף לא דבר. כבר ראינו מקרה בו נציג אלסטום סבור כי אינו צריך כלל להשיב (עמ' 1117 ש' 11-6; סע' 116 לעיל ); הדברים שצוינו שם בענין יחס מתנשא ו'מבטל' ש אינו במקומ ו והוא בבחינת התנהלות שאינה נעדרת השלכה, רלוונטיים גם בהקשר פניית התובע בנובמבר 2006.

234. מכל מקום, המשך ההתנהלות מעלה תמיהות רבות עוד יותר. לצורך הדיון נצא מנקודת הנחה כי תוכח עמדת אלסטום לגבי פנייה ישירה אליה בענין פרויקט כוכב הירדן במועד מוקדם, עד כי מפרט טכני הוצא עוד ביוני 2007.

והנה, הראיות מצביעות על כך שבפגישה ובתכתובת של התובע עם מר de-Margerie (שלאחר יוני 2007) משתקפת התנהלות כאילו דריה עוקבים אחר הפרויקט עבור אלסטום; ובכל מקרה, גם אם אין הכרה פורמלית במעקב כזה אותה עת, ברי מהחומר כי אלסטום יודעת שדריה מבקשים וחפצים לעקוב אחר הפרויקט, והיא מודעת לכך שהם עוקבים אחר הפרויקט בפועל ומעדכנים אותה באשר ידוע להם. אלסטום מצדה אינה אומרת לדריה כי הפרויקט מוכר לה, כי היא כבר פועלת ומעבירה מסמכים וכי אין מקום שישקיעו משאבים בענין זה המטופל על ידה. אלסטום אינה נותנת לדריה סימן כי פועלם יהיה לריק. משעומת מר de-Margerie בחקירתו עם ענין זה, תשובותיו – לפיהן מוגינשטיין טיפל אותה עת בענין (תשובה שבכל מקרה אינה רלוונטית למועדים שלפני המחצית השניה של ספטמבר 2007 עת הצטרף מוגינשטיין לאלסטום ); כי היה בחופשה בעת הרלוונטית; כי התובע היה אמור לדעת בעצמו על המצב מתוך היכרות עם השוק – אינן מענה ממשי (עמ' 756 ש' 17-6, עמ' 757 ש' 15 – עמ' 759 ש' 14). אלסטום אינה אומרת לדריה דבר; במקביל היא מאשרת בהתכתבות בחודש ספטמבר 2007 כי התובע "זיהה" את הפרויקטים של אגירה שאובה שהזכיר במכתבו (לרבות כוכב הירדן).

235. אם נניח, באופן המקל עם אלסטום (ואף שטיעון זה לא עלה מצידה), כי האמור לעיל אינו אלא תקלה הנובעת בדרך כזו או אחרת מגודלו של הקונצרן, מריבוי מַחְלקות בו, מהעדר ידיעה של מר de-Margerie על אשר קורה במחלקת ה"הידרו", או מטעם אחר מסוג זה, הרי שקיימים רבדים נוספים המעוררים אי נוחות רבה יותר.

בסמוך לאחר הצטרפותו של מוגינשטיין לאלסטום בסתיו 2007, התקיימה פגישה בבאדן. ענין זה נסקר בפרק קודם, על ממצאיו, לרבות הממצא בענין אווירת שיתוף פעולה באופן שתואר שם. זמן קצר לאחר מכן, במחצית הראשונה של נובמבר 2007, התובע פונה אל מוגינשטיין ומזמין אותו להצטרף לפגישה עם נשיא תה"ל, מר קרוננברג, בענין פרויקט כוכב הירדן. מוגינשטיין מצדו אינו מציין בתשובתו כי הוא מכיר את קרוננברג (כנטען בהמשך), ובנוסף, לאחר אותה פגישה – בה משתתף התובע בהינתן סברתו לגבי מעורבותו בפרויקט – מוגינשטיין אינו מוצא לנכון לשתף את התובע בהתקדמות או במידע בענין הפרויקט. הוא אף אינו סבור שעליו לעשות כן ("מה זה מידרתי? איזה זכויות יש לו, אני לא מבין את השאלה. באמת אני לא מבין. מה זה מידרתי אותו? איפה זה היה כתוב שיש לו מנדט על הפרויקט הזה?... אתה אומר מידרת. מידרת המשמעות שלי שהייתי אמור לשתף אותו ולא שיתפתי אותו. ככה אני מבין", עמ' 1110 ש' 17-13).

236. אלסטום איפשרה אפוא לדריה לסבור כי הם זיהו עבורה את הפרויקט, כי הם עוקבים אחריו, כי יש להם ערך מוסף עבורה ("ת. ... אז זה כן יכל להיות איזשהו קשר מעניין, אז כן יכולתי להצטרף. כן רציתי להצטרף [לפגישה בנובמבר 2007 – ת.א.]. ש. אז היה Added value. ת. היה Added value, נכון. אני לא מסתיר...", עמ' 1109 ש' 26 – עמ' 1110 ש' 1; השווה: "'כוכב הירדן'? לא, 'כוכב הירדן' ידעתי על הפרויקט, הכרתי את האנשים, לא היה לו שום ערך מוסף נוסף" עמ' 1114 ש' 7-6). זאת כאשר לשיטתה היא, לא היה בכך דבר, הפרויקט היה ידוע לה קודם לכן, המגעים והפנייה אליה קדמו לדריה ובלי קשר אליהם, ואין צורך להתייחס אליהם כ"פקטור" רלוונטי או לשתף אותם בדבר.

237. מוגינשטיין גם העיד כי הוא, ביחד עם מנהליו , החליט כי התובע לא יעקוב אחר פרויקט כוכב הירדן (עמ' 1114 ש' 15-12; השווה: עמ' 904 ש' 25 – עמ' 905 ש' 9). מוגינשטיין לא מצא לנכון לומר זאת לתובע במפורש. אחת מהערות התובע לסיכום הפגישה מיום 1.1.2008 אותו העביר מוגינשטיין להערות, היתה לגבי פרויקט כוכב הירדן (ר' לעיל). מוגינשטיין לא מצא לנכון להשיב על איזה מההערות, לרבות הערה זו, אף לא על דרך הבהרה כי הוחלט כך או אחרת (עמ' 1115 ש' 24-11) ואינו רואה פסול בכך שאינו משיב דבר (עמ' 1117 ש' 11-6). מבחינת אלסטום, באמצעות מוגינשטיין, אין בין הצדדים כל יחס שמצריך שאלסטום תשיב להערות אותן ביקשה וקיבלה; די בכך שהיא יודעת מה מוסכם עליה ומה לא, והיא אשר מחליטה (שם). מחליטה, אף אם לא משתפת בהחלטתה בזמן אמת (מסתבר) ומאפשרת למי שעומד מולה להשאר במצב בו הוא יכול להוציא הוצאות או לעשות פעולות אחרות בשל העובדה שאינו יודע מה מצבו מבחינת אלסטום. מכלול האמור משקף התנהלות בעייתית, אשר מתיישבת עם דוגמאות נוספות שכבר הובאו לגבי יחסה של אלסטום לדריה.

Brightsource
מבוא – מונחים ועמדות הצדדים
238. בפתחו של פרק "Brightsource" יצוינו מספר מונחים בהם עשו הצדדים שימוש במסגרת הבאת הראיות והטיעונים לגבי פרק זה.

החברה שכונתה על ידי הצדדים "לוז2" היא חברה ישראלית בתחום האנרגיה. עיקר פעילותה של לוז2 תוכנן להיות פיתוח טכנולוגיה סולארית והקמת תחנות כוח סולאריות. שמה העדכני של לוז2 הוא ברייטסורס תעשיות (ישראל) בע"מ (Brightsource Industries (Israel) Ltd.) (ת/30).

חברת Brightsource Energy Inc. (להלן גם: " Brightsource" או "BS"), המאוגדת בארה"ב, היא חברת האם של לוז2. Brightsource Energy Inc. כונתה בתכתובות בין הצדדים לעתים גם " BSE".

לעתים נעשה שימוש בטיעוני הצדדים וגם בפרק זה להלן, במונח Brightsource (או – BS) הן לחברה האמריקאית והן לחברה הישראלית. אבחנות יבוצעו בהקשר המתאים.

במונחים "ההשקעה" או "עסקת ההשקעה", מתייחסים הצדדים להשקעות שביצעה אלסטום ב-Brightsource החל מחודש מאי 2010.

עוד מתייחסים הצדדים במסגרת הטיעונים בפרק זה לפרויקט בארצות הברית בשם "איוונפה" (Ivanpah); לפרויקט בשם "אשלים" אשר פרטים נוספים לגביו יצוינו בהמשך; וכן לפיתוח בוילר סולארי (נושא הנזכר הן בהקשר פרויקט איוונפה והן באופן כללי).

239. דריה טוענים, כי במרץ 2007 יצר התובע את הקשר הראשוני בין אלסטום לקבוצת Brightsource; כי היה לדריה מנדט לעקוב בשם אלסטום אחר הזדמנויות עסקיות עם BS; כי מלכתחילה היה ברור שמדובר ב'פרויקט' ייחודי שעיקרו יצירת שיתוף פעולה רחב ויחסים ארוכי טווח מעבר לפרויקט זה או אחר, שיקנו לאלסטום יתרון באספקת ציוד ובשיתוף פעולה עם BS גם בעתיד וכך הבהירו הצדדים עצמם בזמן אמת; וכי דריה פעלו רבות ליצירת וביסוס קשר ויחסי אמון בין אלסטום ל- BS, תוך חתירה ליצירת שיתוף פעולה רחב, ארוך טווח ומגוון, שלא הוגבל לפרויקט ספציפי.

לשיטת דריה, לנוכח פעילותם, החל מיצירת קשר בין אלסטום ל-Brightsource ולאורך השנים, לאור ההסכמות מול אלסטום והכרתה בפועלם, ובהינתן מכלול נסיבות הענין, הם זכאים לעמלה בשיעור של 1% משווי השקעת אלסטום ב -BS; לעמלה בשיעור של 1% משווי ההסכם ב'אשלים'; לעמלה בשיעור של 1% משווי ההתקשרות בין אלסטום ל-BS בנוגע לפיתוח הבוילר; וכן לעמלה בשיעור של 1% משווי כל הסכם, עסקה או התקשרות אחרת של אלסטום עם Brightsource. לחלופין דורשים דריה שכר ראוי בגין כל אחת מהעסקאות האמורות.

240. אלסטום טוענת, כי מעורבותם של דריה נגעה רק לבחינת שיתוף פעולה אפשרי, ספציפי וממוקד בין אלסטום לבין Brightsource לפיתוח בוילר סולארי בפרויקט איוונפה. בסופו של יום, אלסטום לא נטלה חלק בפרויקט איוונפה ובהתאם לא נחתם עם דריה הסכם ייעוץ. נטען, כי הגם שדריה ניסו לאתר פרויקטים, תוך נטילת סיכון כמקובל, לא יצאו לפועל פרויקטים ממשיים עם BS. אלסטום טוענת, כי אין לומר שניתן לדריה מנדט בלתי מוגבל לעקוב אחר כל סוג של הזדמנות עסקית שיתכן ותיווצר עם כל חברה מקבוצת Brightsource וללא תיחום בזמן. אלסטום דוחה הן את הדרישה לעמלות והן את הדרישה לשכר ראוי.

241. אין באמור כדי למצות את טיעוני הצדדים בענין Brightsource, סוגיה בה הרחיבו הצדדים. הטיעונים יוזכרו במידת הצורך במסגרת הדיון ברכיבי המחלוקות.

242. הראיות בענין הסוגיות השונות הנוגעות ל-BS שזורות זו בזו ברמה הכרונולוגית ולעתים גם באופן כללי. כך לעתים גם הטיעונים.

משכך, קודם לדיון פרטני ברכיבי המחלוקות, יצוינו מספר מועדים ומספר התייחסויות כלליות לגבי יחסי אלסטום – BS ולגבי טעוני דריה ואלסטום.

כללי
243. נקודת המוצא הכרונולוגית במחלוקות בסוגיה זו היא חודש מרץ 2007. במועד זה – ועל כך אין מחלוקת – נוצר באמצעות התובע קשר בין אלסטום לבין לוז2 (עדות de-Margerie, עמ' 760 ש' 10-5; נספח 106-105). דריה מדגישים שהיתה זו יצירת קשר בין אלסטום לבין Brightsource בכלל.

הקשר נוצר על רקע היכרות מוקדמת בין התובע לבין מר ישראל קרויזר, שהיה מנכ"ל לוז2 וה-COO ( Chief Operating Officer) של חברת האם Brightsource (עמ' 1070 ש' 9-4).

244. בחודשים מאי 2007, יוני 2007 ואוקטובר 2007, נערכו באירופה פגישות בין אנשי אלסטום ו-Brightsource בהשתתפות התובע אשר גם פעל לארגון המפגשים.

245. 1.1.2008 הוא מועד הסכם שנחתם בין אלסטום לבין דריה בענין החזר הוצאות בהקשר Brightsource (נספח 4 לתצהיר התובע). בפרק קודם הוגדר הסכם זה כ-"הסכם 2008".

246. עוד נזכיר (לקורא הנאמןם שהגיע עד הלום), כנקודות ציון כלליות, כי בחודש ספטמבר 2007 הצטרף מוגינשטיין לאלסטום; בקיץ 2008 כתב מוגינשטיין לאלסטום שהוא ממליץ להפסיק לעבוד עם דריה; באוקטובר 2008 כתבו דריה מכתב ארוך לאלסטום (לאור הדרדרות היחסים); ותשובת אלסטום ניתנה במרץ 2009 במכתב בו נותקו היחסים באופן פורמאלי.

247. קודם לבחינת המחלוקות הקונקרטיות ראוי להדרש לטענת אלסטום (סע' 29 לסיכומים) לפיה "המעורבות של התובעים נגעה לבחינת שיתוף פעולה אפשרי וספציפי בין אלסטום לבין ברייטסורס - שיתוף פעולה ממוקד - לשם פיתוח בוילר סולארי בפרויקט איוונפה בארה"ב".

248. דין טענה זו להדחות. אמנם, ראשית הקשר בבדיקה קונקרטית לגבי פיתוח בוילר סולארי וכן נכון הוא כי בתקופה מסוימת שמו הגורמים המעורבים (אלסטום, BS, דריה) דגש רב על פרויקט איוונפה מתוך כוונה ורצון לקדמו. משאבים רבים הושקעו בכך (ודריה חשו תסכול רב כאשר לבסוף, לאחר כל העמל, חזרה בה אלסטום מכוונתה המקורית לנטילת חלק משמעותי בפרויקט; ר' נספח 141). ברם, מסמכים רבים מזמן אמת מלמדים כי הקשר שיצר התובע בין אלסטום ללוז2 או BS ומעורבותו במגעים בין הצדדים, התייחסו למגוון נושאים ובוודאי שלא הוגבלו לפרויקט איוונפה (ור' להלן). אפילו בסיכומי אלסטום עצמה, טענתה לגבי מעורבות דריה לגבי פרויקט איוונפה בלבד, אינה מתיישבת עם ניסוח הטענה בסיומו של אותו סעיף עצמו בסיכומים (מס' 29), שם כבר נכתב כי "שיתוף הפעולה הנדון היה מצומצם ועסק בעניין פיתוח בוילרים סולאריים לתחנות כח", ניסוח שהוא נרחב יותר באופן משמעותי מהטיעון הקודם ואינו מוגבל לפרויקט קונקרטי.

249. מהראיות עולה כי מאז ראשית הדרך, התייחסותה של BS אל אלסטום ואף התייחסותה של אלסטום אל BS היו במונחים של שיתוף פעולה כללי (וכי בכל הנוגע לפיתוח בוילר סולארי, לא בהכרח לפרויקט קונקרטי).

גורמים במחלקה האסטרטגית של אלסטום (Alstom Power) מצאו לנכון ליטול חלק בפגישה עם מר קרויזר (BS), כבר בראשית הדרך.

250. בשלב בו בוצע נסיון לתיאום פגישות בחודש מאי 2007 ונערכו בירורים לגבי מתכונת הפגישות, כתב מר Alexis De Beaumont (שתפקידו היה: Business Strategy Manager, Power Systems sector והיה אחראי במיוחד על שיווק טכנולוגיות חדשות ועל בחינת תחומים עסקיים חדשים – עמ' 707 ש' 25 – עמ' 708 ש' 9) לתובע, כי בכוונת אלסטום לערוך תחילה מפגש מצומצם של מנהלים מאלסטום ולוז2 כדי לדון בשיתוף פעולה אפשרי (דוא"ל מיום 4.5.2007, נספח 109). לבסוף, כנראה בשל בעיות לו חות זמנים, נערך מפגש אחד בחודש מאי בבאדן (שוויץ) ומפגש נוסף, עם דגש מסחרי יותר, נערך ימים ספורים לאחר מכן בחודש יוני 2007 בפאריז.

251. לפי תצהירו של מר אפרימוב, שהשתתף בפגישה בחודש מאי 2007 בבאדן מצדה של Brightsource, כבר באותה פגישה נדון לא רק פיתוחו של בוילר סולארי אלא גם שיתוף פעולה לטווח הארוך בין אלסטום ל-Brightsource בהתבסס על הטכנולוגיה שפותחה ב-BS להקמת תחנות כח סולאריות ברחבי העולם (סע' 3 לתצהירו). עדות זו לא נסתרה בחקירה. יצוין כי תצהירו של מר אפרימוב הוגש מטעם דריה אולם אין מדובר בבעל ענין, אלא כמי ששימש כיועץ חיצוני בפרויקטים מתחום האנרגיה (לרבות לנייר חדרה ולמפעלי ים המלח) (סע' 2-1 לתצהירו), ומהלך תקופה ארוכה פעל דה-פקטו כעובד של Brightsource (עמ' 56 ש' 6-1).

252. לאחר המפגש בחודש מאי 2007 ועוד קודם לפגישת יוני, הועבר מלוז2 מסר באמצעות התובע לפיו דעתם של אנשי לוז2 עתה היא שאלסטום היא השותף הטבעי ארוך הטווח עבורם ("They are now in the opinion that Alstom is the natural long time partner for them") (נספח 113).

253. בפגישה בחודש יוני 2007 השתתף מטעמה של אלסטום גם מר George Geh, אשר היה "ראש הסקטור האסטרטגי באלסטום" (עדות מוגינשטיין, עמ' 1069, ש' 25-24) (השם המדויק של התפקיד, לפי המסמכים מאותה עת, הוא: Vice President Strategy, Power Systems sector). בהמשך חודש יוני 2007, לאחר הפגישה, הועברו באמצעות התובע פידבקים (משובים) הדדיים בין אלסטום ל-BS. משובים אלה כללו התייחסות לשיתוף פעולה. הן מיהות המשתתפים והן המשובים שלאחר מכן, תומכים בטענת דריה לגבי כך שהפגישה כללה התייחסויות לשיתופי פעולה ארוכי טווח ובוודאי מעבר לפרויקט קונקרטי. ר' למשל (נספח 115):

"Mr. Kroizer… would be glad to achieve long term cooperation with Alstom and he is open-minded and flexible on the ways to achieve this.
On the subject of the pilot for the receiver, he said that although he would be glad to cooperate with Alstom with or without the pilot, the pilot has significance…."

ור' (נספח 129):

"Alstom management gave a positive go ahead for an extensive collaboration with Luz2.
Before communicating its suggestions Alstom strategy people are currently waiting for the technical response from the sectors dealing with the steam turbines and the boiler/receiver."

254. בעוד עמדת דריה נתמכת לא רק בעדותו של התובע, שנכח הן בפגישת מאי 2007 והן פגישת יוני 2007 (ועדותו נבחנת בזהירות המתחייבת, ר' לעיל), אלא גם בעדותו של מר אפרימוב שנכח בפגישה מחודש מאי וכן במסמכים מזמן אמת לרבות אלה הנזכרים לעיל, הרי שעמדת אלסטום לגבי מעורבות מוגבלת לפרויקט איוונפה, לא נתמכה ולו בעדות אחת של אדם שנכח בפגישה. לא הובאה עדות של נציגי אלסטום בפגישה ואף לא של נציגי BS, למרות שכיום מדובר בחברה אשר אלסטום היא בעלת מניות מהותית בה, על המשתמע מכך בענין יכולת וסבירות בהבאת עדות (השווה: עמ' 292 ש' 8-2).

255. בתכתובת מחודש אוגוסט 2007 כבר הוחלפו בין אלסטום ל-BS טיוטות של מסמך הבנות ( MoU – Memorandum of Understandings ) (וכן של הסכם לשמירת סודיות).

הגם שכותרות מיילים הן על פי רוב תוך שימוש בשם לוז2 ("Luz2"), מתוכנן של התכתובות עולה כי בשלב זה הצדדים דנים גם בשיתוף פעולה למול חברת האם האמריקאית, BSE.

אלסטום עצמה שלחה ל-BS בראשית אוגוסט 2007 טיוטת MoU אשר מתייחסת גם ל- BSE (כותרת המסמך היא: " Memorandum of Understandings between BSE/Luz2 and Alstom") (חלק מנספח 130). גם בגוף הטיוטה יש חזרה על שמות שתי החברות (BSE/Luz2). הנוהג בין הצדדים לעשות שימוש בביטוי לוז2, גם כאשר ההתייחסות כוללת אף את חברת האם בארה"ב, המשיך לאורך זמן (ר' למשל פנייתו מאוקטובר 2009 לאלסטום של מר Jose Barak, סגן נשיא פרויקטים ב-BSE ובעל תפקיד גם בחב' המקומית, נספח 163).

256. הטיוטה ששלחה אלסטום ל-BS בתחילת אוגוסט 2007 כוללת מספר סעיפים של שיתוף פעולה אפשרי. בין השאר מתייחס המסמך לתכנון, פיתוח והתקנה של פיילוט לבוילר סולארי; תכנון, פיתוח והתקנה של בוילרים סולאריים בכלל; תכנון, פיתוח והתקנה של optimized power blocks; וכן – "Equity".

תחת סעיף "Equity" (סע' 1.4 לטיוטה, נספח 130) כתבה אלסטום כי במהלך תקופת ה-MoU, יתנו BSE/Luz2 לאלסטום התראה של 30 יום מראש לפני שמבוצעת הגדלת הון או שיש שינוי בבעלות של BSE/Luz2. עוד צוין, כי בתקופת ה-MoU, יעניקו BSE/Luz2 לאלסטום זכות סירוב ראשונה לרכוש את ההון שיוצע או הבעלות שתוצע לפי שוויים כפי שיוערך ע"י חברת רו"ח עצמאית בינלאומית מוכרת.

257. אין חולק כי ה-MoU האמור לא נחתם, ודאי לא בנוסח הטיוטה שנשלחה ע"י אלסטום (ור' הערות BS לטיוטה, שם, בכל הנוגע לסע' 1.4 תחת המונח " Equity" צוין: " to be further discussed" (נספח 128). גם לא נעלם מעיני שטיוטת הסכם שמירת סודיות (NDA) שנשלחה במקביל היתה מוגבלת כנראה לפרויקט איוונפה (בשים לב מן הסתם להבדל בין חתימת הסכם סודיות לגבי סוגיות שנחשפות מיידית לבין הצהרת כוונות לגבי ההמשך). אולם, העברת טיוטת MoU כאמור מחזקת אף היא את טענת דריה לפיה הצדדים בחנו מלכתחילה, החל מיצירת הקשר באמצעות התובע ועבור במגעים ביניהם בסיוע של התובע (תחילה), באופן ממשי ותוך הבנה של יתרונות אסטרטגיים, את האפשרות ליצוֹר שיתוף פעולה ויחסים ארוכי טווח באופן שאינו תחוּם לפרויקט כזה או אחר.

258. הגם שיש עוד דוגמאות לא מעטות דומה, כי די באמור כדי להבין שאין יסוד לנסיון לראות את מעורבות דריה ביחסים בין אלסטום ל-Brightsource – יחסים שנוצרו בסיועו של התובע ותמיכתו – כמעשה קונקרטי "ספציפי וממוקד" של פרויקט איוונפה, ואף לא שיתוף פעולה הממוקד רק בבוילרים סולאריים.

259. לפי התשתית הראייתית שהוצבה בהליך, אלסטום ידעה והסכימה שדריה יפעלו לזיהוי וקידום הזדמנויות עסקיות עם Brightsource (ובלשון חלק מטיעו ני הצדדים – היה לדריה ה"מנדט" לעשות כן), ולא רק לגבי פרויקט איוונפה (מר de-Margerie עמ' 790 ש' 25-21 ועמ' 791 ש' 18-12). אלסטום גם ידעה כי התובע שואף ופועל לקידום יחסים ארוכי טווח בין אלסטום ל- BS:

"Q: My question is – first, you know now when Mr. Darie is writing to you that what is his intention, what is his role, what does he do. One of his main goals that he is trying to advance is a long term collaboration that is intended to make Alstom the main supplier and partner in future plant projects, in plural. Correct?
A: That is what he would like to do, yes."

(מר de-Margerie עמ' 709 ש' 26-20).

260. דוגמא בהקשר סיוע ותמיכה של התובע ליצירת יחסי אלסטום-BS ניתן לראות בתכתובת מראשית חודש אפריל 2007, ימים ספורים לאחר יצירת הקשר הראשוני (נספח 108 לתצהיר התובע). מאותה תכתובת עולה כי אנשי אלסטום הביעו חשש או ספק לגבי קשר עם לוז2, יתכן כי בשֶל קשר שהיה אותה עת לאלסטום עם חברה ישראלית אחרת בתחום תחנות הכח הסולאריות ששמה "סולל" (חברה שלימים נרכשה ע"י סימנס, ר' להלן). התובע ביצע בדיקות למול לוז2, העביר לאלסטום מסרים 'מרגיעים', והדגיש כי ראוי לתת ללוז2 הזדמנות לפגוש את הגורמים המתאימים מהתחום הסולארי באלסטום ( "...I believe that they clearly deserve the opportunity to meet with the relevant persons in the solar field at Alstom"; דוא"ל מיום 1.4.2008, נספח 108(. אלסטום קיבלה גישה זו, נאותה להפגש עם אנשי לוז2 ודוגמאות לכיוון החיובי של מפגשים אלה, הובאו לעיל.

261. לתובע היה קשר מיוחד וטוב עם אנשי BS ובראש ובראשונה עם מר קרויזר, עימו היתה לו היכרות מוקדמת. יחסיו הטובים והקרובים של התובע עם מר קרויזר הביאו מלכתחילה ליצירת הקשר בין הצדדים באמצעות התובע ולאחר מכן היה בהם כדי ללוות את המגעים בין הצדדים לאורך זמן (ואף לאפשר לאלסטום הזדמנויות של קבלת בלעדיות). כמו כן, מהמסמכים ואף מהראיות האחרות עולה כי התובע לא הסתפק בעצם ההכרות הקרובה אלא פעל רבות לקידום הקשר שבין אלסטום ל- Brightsource והשקיע בכך מאמצים רבים.

"…Mr. Darie indeed had a relationship with Luz2, especially Mr. Croizer who was a senior manager in Luz2…

Well he [דריה – ת.א. ] was in charge, so my comment is he was in charge of, he had the good relationship with Luz2, he brought this good relationship with Luz2 to Alstom, Alstom decided to consider a technical corporation with Luz2 which never by the way did not materialize, but it was contemplated, and to this purpose yes, he was useful. He also tried to identify business opportunities related to the solar business which did not materialize."

עמ' 766 ש' 22-20; עמ' 767 ש' 12-5.

(ור' למשל גם נספחים 132, 246).

262. לתמיכת חלק מטיעוניהם, לרבות היקף המנדט שהיה להם בענין BS ותרומתם המהותית ליצירת יחסי אמון בין אלסטום ל- BS, מפנים דריה גם להסכם 2008 (נספח 4) בו הוסכם על שיפוי התובעת בדרך של החזר הוצאות הקשורות ללוז2 (מונח שהוגדר כ-"Luz2/BSE") בסכום של 15 אלף אירו. במבוא להסכם קצר זה מצוין, בין השאר, כי התובעת הציגה לאלסטום את לוז2, היתה פעילה בסיוע ליצירת יחסים בין אלסטום ללוז2, ארגנה, תיאמה וליוותה ביקורים של לוז2 באלסטום, השיגה ועיבדה מידע הקשור לפרויקט, ייעצה לגבי פיתוח שיתוף הפעולה בין אלסטום ללוז2 וניהלה מו"מ עם לוז2 בשמה של אלסטום. ההסכם גם מציין, כי החזר ההוצאות לא יגרע מתמורה עתידית לה תהא התובעת זכאית כתוצאה מהזדמנויות עסקיות ממשיות שיוסכמו בין אלסטום ללוז2.

263. אלסטום טוענת, כי הסכם החזר ההוצאות (הסכם 2008) נכרת לאחר שדריה נקטו בפעולות לקידום הזדמנות עסקית עבורה במסגרת שיתוף פעולה ספציפי עם BS ביחס לפרויקט איוונפה ואפשרות לפיתוח בוילר סולארי במשותף במהלכו; כי פעולות אלו של דריה שהובילו למשא ומתן מסוים בין אלסטום ל- BS ביחס לפרויקט איוונפה גרמו להוצאות לדריה; כי בסופו של יום אלסטום לא הייתה מעוניינת להשקיע בפרויקט זה אך הכירה בהוצאות שהוצאו על ידי דריה בקשר לקידום הזדמנות זו שלא צלחה, והסכימה באופן חריג לשפות בגינן.

עיון בהסכם 2008 מעלה כי המונח איוונפה אינו נזכר בו. אין גם אזכור של כל פרויקט אחר. ההתייחסות בהסכם אל הקשרים בין אלסטום ל-BS היא כללית. יוער כי דומה שהחלטת אלסטום שלא להשקיע בפרויקט איוונפה היתה מאוחרת למועד הסכם 2008 (נספח 140). מכל מקום, בפרק קודם, בהקשר המעמד הכללי של דריה למול אלסטום, עמדנו על כך שאלסטום אינה יכולה להתנער מהכתוב בהסכם 2008, שאין חולק כי נחתם על ידה כדין והוא מחייב אותה. בדומה לאמור באותו פרק, גם לגבי תיאור פעילות דריה בענין BS, הסכם 2008 אף אינו עומד בפני עצמו אלא משתלב בראיות שהוצגו (ועיין: עמ' 803 ש' 26 – עמ' 804 ש' 3). בהינתן פועלם של דריה לגבי לוז2/BSE, תוכנו של ההסכם וההצהרה לגבי פעילות דריה, לא "קפצו לעינו של הקורא" (לרבות מוגינשטיין) כהתבטאות חריגה, לא סבירה, שאינה מתיישבת עם המציאות.

264. דחיית טענת אלסטום כי דריה היו מעורבים רק בבחינת שיתוף פעולה קונקרטי וממוקד, והממצא לפיו היה לדריה מנדט לזהות ולקדם פרויקטים וכן היו רצון וכוונה לקדם יחסים ארוכי טווח, אינם מובילים מתוך עצמם לקבלת מכלול טענות דריה לגבי Brightsource ולקביעה כי הם זכאים לתגמול הנתבע על ידם. גם דריה לא סברו כך וברי כי יש לבחון כל סוגיה לגופה.

265. נעבור אפוא לבחינת הסוגיות הפרטניות. הבחינה תעשה לאור ממצאים לעיל ובפרקים קודמים, לרבות בענין העדר מניעות מהעלאת טענות לתגמול חרף העדר הסכם בכתב (אין חולק כי לא נחתם הסכם כתוב בין אלסטום לדריה לגבי BS, למעט הסכם 2008 בענין החזר הוצאות) ולרבות התנהלות אלסטום כלפי דריה בהקשר סיום היחסים.

ההשקעה (של אלסטום ב-BS)
266. השקעתה הראשונה של אלסטום ב-Brightsource בוצעה בחודש מאי 2010, בהיקף של 55 מליון דולר. השקעות נוספות בוצעו בשנים 2011 ו-2012. ההיקף הכולל של השקעות אלסטום ב- Brightsource הינו, לפי דברים שצוינו בהליך, כ -170 מליון דולר או כ-200 מליון דולר (סע' 100-99 לתצהיר התובע; נספחים 167-164; עדות de-Margerie, עמ' 773 ש' 27 – עמ' 774 ש' 1).

267. דריה טוענים, כי השקעת אלסטום ב-BS נדונה עוד בשנת 2007 בפגישות ושיחות שיזם וארגן התובע; כי המגעים נמשכו באמצעות התובע באופן רציף; וכי ההשקעות שביצעה לבסוף אלסטום ב- BS היו בהתאם למתווה עליו דובר בשנים 2008-2007.

268. אלסטום טוענת, כי אין יסוד לדרישת התמורה בגין ההשקעה. נטען, בין השאר, כי לא נחתם בין הצדדים הסכם תיווך להשקעה; כי המגעים בנוגע לעסקת ההשקעה של אלסטום ב-BS החלו רק בשנת 2009; כי דריה לא היו מעורבים בעסקת ההשקעה, לא היתה להם נגיעה לעסקה זו והם לא שימשו גורם יעיל לה; כי התובע לא יצר את הקשר בין מנכ"ל אלסטום ובין מנכ"ל Brightsource; כי לא הייתה לתובע כל תרומה לנושא; וכי בכל מקרה, מי שיזם פניה לדריה בעניין ההשקעה היא דווקא Brightsource (ולא אלסטום) כך שהיה על דריה לדרוש עמלה, אם בכלל, מ -BS (והם לא עשו כן).

269. לעיל בואר כי החל מהתקופה בה נוצר, באמצעות התובע, קשר בין אלסטום ל-Brightsource, נדונו בין הצדדים לא רק פרויקט קונקרטי זה או אחר, אלא גם שיתוף פעולה כללי וארוך טווח. הן אלסטום והן Brightsource ראו בכך חשיבות. כן ראינו כי המגעים בין הצדדים לא היו מוגבלים לחברת הבת לוז2 אלא נגעו גם לחברת האם BSE. דוגמאות הובאו לעיל.

270. שיתוף הפעולה האמור נזכר תכופות בהקשר פיתוחים, פרויקטים עתידיים, והיותה של אלסטום ספק/EPC "מוביל" (ר' למשל מוצג ת/19 , נספח 141, נספחים 158-157); לא כל המסמכים אליהם מפנים דריה בסיכומיהם לגבי דיון בהשקעה עוד בשנת 2007, כוללים התייחסות להשקעה להבדיל מהתייחסות לשיתוף פעולה או יחסים ארוכי טווח (והא בהא לא בהכרח תליא). יחד עם זאת, בראיות הקשורות למגעים בהם מעורב התובע ניתן למצוא אינדיקציות גם לאפשרות של השקעות אלסטום ב- Brightsource. להלן יובאו דוגמאות.

271. זמן לא רב לאחר יצירת הקשר הראשוני באמצעות התובע, ולאחר שתי הפגישות הראשונות אותן ארגן התובע בין הצדדים, העבירה אלסטום ל-Brightsource בראשית חודש אוגוסט 2007 טיוטת MoU הכוללת סעיף המכונה "Equity". אותו סעיף, שכבר נזכר בדיון לעיל, נועד לתת לאלסטום, במקרה של הגדלת הון או שינוי בעלות של BSE/Luz2, זכות סירוב ראשונה לרכוש את ההון שיוצע או הבעלות שתוצע (נספח 130, סע' 1.4 לטיוטה). בהערות BS לטיוטה, צוין לגבי הסעיף האמור (" Equity") – "to be further discussed" (נספח 128).

272. במפגש רב משתתפים שהתקיים באלסטום בשוויץ באוקטובר 2007 בסיועו הרב של התובע, התקיים גם מפגש בין מר Geh לבין מר קרויזר, בנוכחות התובע. התובע הצהיר כי באותו מפ גש נדונה אפשרות ההשקעה של אלסטום ב-Brightsource. מוגינשטיין העיד כי היו "פגישות צד" בבאדן שהוא לא נכח בהן ואינו יודע מה דובר בהן, לרבות פגישה בין מר Geh לבין מר קרויזר, הוא אינו יודע האם התובע נכח ואינו יכול להתייחס לאפשרות שנדונה בפגישה השקעה פוטנציאלית של אלסטום ב -Brightsource (עמ' 1067 ש' 26-25; עמ' 1069 ש' 22 – עמ' 1070 ש' 3; עמ' 1070 ש' 22-13). הטענה כי אפשרות ההשקעה נדונה בפגישה בבאדן עם מר Geh, נתמכת בתכתובת מהמשך שנת 2007, כמפורט להלן.

273. בדוא"ל מיום 2.12.2007 (נספח 135, חלק מתכתובת שראשיתה דוא"ל מאנשי BS) כותב בשלב מסוים התובע לאנשי אלסטום, כי כפי שידוע להם, BS בודקים אפשרויות לסיבוב שלישי של מימון. עוד כותב התובע, כי כפי שעדכן את אלסטום בעבר, מר קרויזר אמר לו לאחר השיחה עם מר Geh בבאדן, שהאפשרות של ההשקעה ע"י אלסטום היא מעניינת מאד. התובע שואל האם לבצע בדיקות נוספות בענין.

בהקשר תכתובת זו, טענה אלסטום בסיכומיה כי התובע לא קיבל מענה לשאלה אותה שאל וכי ממילא הנמען לאותו דוא"ל (מר Forrest Chen) לא היה הנציג הרלוונטי לקבלת החלטות בנוגע להשקעות של אלסטום שכן אינו חבר בהנהלה ואינו עוסק במיזוגים ורכישות. טענה זו אינה משנה את עצם האינדיקציה העולה מהתכתובת לגבי הדיון בשאלת ההשקעה בפגישה בבאדן לה תרם התובע ולכך שהנושא עלה, גם בסיועו עוד בשנת 2007 (גם מר de-Margerie אישר כי הנושא היה אז "על השולחן", עמ' 792 ש' 25-17). יתר על כן, אלסטום מתעלמת מהעובדה שלא רק מר Chen היה מכותב לפנייתו האמורה של התובע (מיום 2.12.2007). אמנם מר Chen היה מי ששמו נזכר בראש המכתב אולם המכתב נשלח ע"י התובע במקביל גם למר George Geh בעצמו (כמכותב ראשי, להבדיל ממי שמקבל העתק; העתק נשלח למוגינשטיין). אלסטום לא העלתה טענה כי מר Geh אינו הגורם הנכון לדון בסוגיות כאלה. כמו כן, הפנייה כוללת התייחסות לפגישה שבין מר Geh לבין מר קרויזר בבאדן, ולו סבר מר Geh כי האמור בה אינו נכון, יכול היה לתקן או להעיר על הדבר.

274. אלסטום לא הביאה לעדות מי מהגורמים הרלוונטיים. בכלל האמור ובפרט, לא הובאה עדות של מר Geh.

275. האפשרות של השקעה של אלסטום ב-Brightsource עלתה אפוא עוד בשנת 2007 ותוך מעורבות של התובע. יחד עם זאת, הראיות שהובאו מלמדות רק על העלאת הרעיון באופן כללי. אזכור אפשרותו, הבעת ענין של הצדדים או מי מהם, שיחות כלליות. אין אינדיקציות לפעולה או דיון קונקרטיים יותר. גם התובע אינו טוען שקיבל תשובה ממשית לדוא"ל ששלח ביום 2.12.2007 (חלק מנספח 135) או כי בוצעה השקעה בסמוך לאחר מכן. עיקר העיסוק היה בסוגיות של שיתוף פעולה טכנולוגי (וכיוצ"ב). כך גם עולה מטיוטות ה-MoU שנזכרו לעיל.

276. אין ראיות לעיסוק כלשהוא להשקעה במסגרת המגעים בין אלסטום ו-Brightsource בהם היה מעורב התובע ואף בכלל, בשנת 2008. תכתובות משנה זו עוסקות בעיקרן באפשרויות לפרויקטים קונקרטיים וכן לשיתוף פעולה עתידי בהקשר פרויקטים וטכנולוגיות (ר' למשל נספח ים 141, 143, 156, 158, 159 ). גם במכתב הארוך של דריה לאלסטום מיום 28.10.2008 (נספח 277), בו מתייחס התובע באופן מפורט לפרויקטים ולהבנות אליהן הגיע לשיטתו עם אלסטום, לרבות בענין לוז2/BSE, אין התייחסות להשקעה של אלסטום ב-BS.

277. כזכור, לאחר הצטרפות מוגינשטיין לאלסטום, חלה הדרדרות ביחסי אלסטום ודריה; בקיץ 2008 המליץ מוגינשטיין לאלסטום להפסיק לעבוד עם דריה; והדברים הגיעו לכדי מכתב ניתוק יחסים ע"י אלסטום במרץ 2009.

278. מספר חודשים לאחר שאלסטום הודיעה על ניתוק היחסים, קיבל התובע פנייה ממר קרויזר ולפיה, לאור הרכישה של חברת "סולל" על ידי סימנס, לוז2 מעונינים לחדש את המגעים עם אלסטום, לא רק בהקשר של אספקת ציוד אלא גם לגבי אפשרות של השקעה או רכישה. בדוא"ל מיום 28.10.2009 עדכן התובע את מר Best מאלסטום לגבי פנייה זו וציין כי בעבר היו דיונים עם לוז2, לרבות לגבי MoU ולגבי אפשרות רכישה של לוז2 ע"י אלסטום. התובע הוסיף נתונים לגבי לוז2, ציין כי האנשים באלסטום עמם היה בעבר בקשר היו Alexis De Beaumont ו- George Geh וציין כי לוז2 רוצה להפגש עם נציג בכיר של אלסטום בענין זה. התובע הדגיש את קשריו עם לוז2 וכתב כי הוא סבור שלאור הדיאלוג בעבר והנסיבות הנוכחיות בשוק, מדובר בהזדמנות שיש מקום לדון בה במקביל ובלי קשר לסוגייה התלויה ועומדת של יחסי אלסטום-דריה.

המענה של מר Best (מאותו מועד) היה, כי – כפי שהוא מסר לתובע בפגישה – אלסטום החליטה לסיים באופן מוחלט כל קשר עם דריה ומשכך, אם מנכ"ל לוז2 רוצה לדבר עם אלסטום, עליו לפנות למר ניסים זוילי, נשיא אלסטום בישראל. התובע התבקש לא למסור כל הצהרה ולא לבצע כל התחייבות בשם אלסטום. למענה כותבו מר זוילי ומר Cochet.

התובע השיב, כי מדובר בפנייה שנעשתה אליו ע"י לוז2, מן הסתם בשל מעמדו המוביל ביצירת הקשר בין אלסטום ללוז2; כי אלסטום אינה צריכה לחשוש שכן לא נעשו ולא יעשו בשמה הצהרות או התחייבויות; והוא מדגיש כי התפתחות אחרונה זו בשוק צריכה להלקח בחשבון בדיון לגבי סיום היחסים בין אלסטום לדריה, בין אם אלסטום תעשה שימוש בשירותי דריה במגעים עתידיים עם לוז2 ובין אם לא תעשה בהם שימוש.

התכתובת בין התובע למר Best מיום 28.10.2009 צורפה כנספח 162.

279. בהמשך היום בוצעה פנייה מסודרת של Brightsource אל מר זוילי (תוך כיתובו של התובע). ר' נספח 163.

280. מאותה עת לא היתה לתובע כל נגיעה למגעים. כחצי שנה לאחר מכן, בחודש מאי 2010, בוצעה השקעה של 55 מליון דולר של אלסטום ב-Brightsource (ובהמשך בוצעו השקעות נוספות).

281. יוער כי במהלך החקירות הנגדיות עלתה טענה של אלסטום לפיה הקשר בין אלסטום ל-Brightsource לגבי ההשקעה נעשתה ביוזמת בית השקעות (עמ' 773 ש' 23 – עמ' 774 ש' 3), אולם לטיעון זה לא אותר בסיס ראייתי בחומר שהוגש לתיק. בתצהירי העדים מטעם אלסטום עצמה הטיעון הינו שהיוזמה בענין ההשקעה הגיעה על דרך של פניית Brightsource לאלסטום (ור' הפנייה מיום 28.10.2008 שנזכרה לעיל).

282. עד כאן לתשתית ראייתית שהוצגה בהליך בכל הנוגע ליחסים שבין אלסטום, דריה ו-Brightsource בסוגיית ההשקעה. למסקנות העולות מ התשתית שהוצבה, ר' בהמשך.

אשלים
283. ברקע המחלוקות בסוגיה המכונה "אשלים" עומד פרויקט (או פרויקטים) להקמת שלוש תחנות כח באזור אשלים שבנגב: שתי תחנות כח תרמו-סולאריות ("TS") בהספק של כ-110 מגה-וואט כל אחת, ותחנת כח אחת פוטו-וולטאית ("PV") בהספק של 30 מגה-וואט.

284. בסופו של יום, אלסטום ניגשה ביחד עם Brightsource למכרז בענין אחת מתחנות הכח התרמו-סולאריות (בחלקה B ( Plot B)), וזאת באמצעות חברת "מגלים אנרגיות סולאריות בע"מ" (להלן: "מגלים") הנמצאת בבעלות משותפת של אלסטום ולוז2. הצעתן היתה היחידה במכרז וזכתה בו. נחתם הסכם להקמת התחנה (EPC) והסכם O&M ל-25 שנה. שווי ההיקף הכספי לאלסטום הוא כ -450 מליון אירו (עמ' 822 ש' 23-15; ת/18).

285. דריה טוענים, כי במסגרת המנדט שניתן להם ע"י אלסטום לעקוב אחרי הזדמנויות עסקיות עם BS, עקבו גם אחר פרויקט 'אשלים'. עוד נטען, כי אלסטום הייתה מודעת לעבודה המושקעת על ידי דריה בנדון, לא הסתייגה או ביקשה לחדול מכך ואף להיפך: התובע התבקש ע"י אלסטום לבצע עבורה בירורים, לקבוע פגישות ולקדם את ענייניה בנדון.

286. אלסטום מצדה טוענת, כי דריה לא היו מעורבים ביצירת הקשר בינה לבין BS בפרויקט זה, קשר שנולד על רקע השקעת אלסטום ב -BS; כי לא ניתן לדריה המנדט הראשוני לנסות ולהיות יועץ פוטנציאלי; כי לא רק שדריה לא היוו גורם יעיל להתקשרות, אלא שלא הייתה להם כל מעורבות; כי דריה לא נטלו חלק בהתממשות הפרויקט עבור אלסטום; וכי גם אם עשו דריה פעולות כלשהן בנוגע לפרויקט תוך נטילת סיכון, שרשרת האירועים בפרויקט שאירעה לאחר סיום מעורבות דריה, ניתקה כל קשר סיבתי, ככל שהיה כזה, בין פעולותיהם לבין העסקה.

287. המסמך המוקדם ביותר מבחינה כרונולוגית שהוצג בהקשר פרויקט אשלים (וקשר בין אלסטום ל -Brightsource) הוא דוא"ל של התובע אל אלסטום מיום 3.1.2008 בו הוא מעדכן את אלסטום במספר סוגיות בעקבות שיחה שקיים עם גורם בכיר במשרד התשתיות. במסגרת דוא"ל זה (נספח 147) מתייחס התובע אל הפרויקט הסולארי הצפוי באשלים, אל לוח הזמנים המתוכנן על ידי משרד התשתיות, ולכך שהמכרז יהיה פתוח הן לחברות ישראליות (לוז2, סולל) והן לחברות בינ"ל. התובע מוסיף, כי הוא יודע מלוז2 שבכוונתם להשתתף במכרז (ר' גם עמ' 808 ש' 26-21). אין אינדיקציה ממשית בחומר הראייתי לכך שאלסטום זיהתה 'הזדמנות' זו קודם לכן או שהמידע כבר היה בידיה. ודוק: כפי שראינו בחלק מוקדם יותר בדיון, אלסטום עצמה אישרה את היתרון שיש בזיהוי הזדמנויות, יצירת קשרים באופן מוקדם וכו'. הדבר יכול להיות נכון לא רק למול לקוח סופי (ואין טענה כי דרישת דריה לגבי אשלים נובעת מקשר קונקרטי עם לקוח) אלא גם לגבי שיתוף פעולה אחר בענין פרויקט או מכרז, המוביל לזכייה בפרויקט או חלק הימנו.

288. בפנייה של התובע לאלסטום מיום 12.2.2008 (נספח 148) מעדכן התובע כי קיבל פנייה ממר קרויזר לגבי פרויקט אשלים, כי ה-PQ (הכוונה כנראה ל -Preliminary Qualification) אמור לצאת בחודש מרץ, כי קרויזר היה רוצה לחבור לאלסטום בפרויקט זה (לפי שהוא רואה בה "long term strategic partner") ומבקש לדעת את עמדתה (וכן לקבוע פגישה במספר נושאים שעל הפרק). בחקירתו העלה מר de-Margerie סברה כי באותו שלב לא היתה ל- BS כוונה ממשית לשיתוף פעולה עם אלסטום לאור יצירת שיתוף פעולה שלה עם חברת Veolia (עמ' 809 ש' 7-5). עסקינן בסברה, כאמור, אין לה משקל של ממש ובפרט עת לא ידוע המועד בו נוצר שיתוף הפעולה של BS עם Veolia (לשיטת דריה, ספק אם הדבר מתיישב עם לוח הזמנים העולה מסע' 107-106 לתצהיר העד).

289. בסוף חודש פברואר 2008 פונה התובע אל מר קרויזר ומציין כי מר de-Margerie צפוי להיות בישראל ביום 4.3.2008 והיה מעונין להפגש בענין פרויקט אשלים (נספח 150).

פגישה אכן התקיימה ביום 4.3.2008 במשרדי BS בירושלים, בהשתתפות קרויזר, de-Margerie, התובע ומוגינשטיין. בתצהיר התובע הוצהר כי בפגישה זו נדון שיתוף פעולה בין הצדדים במכרז אשלים. בתצהיריהם, לא התייחסו מר de-Margerie ומר מוגינשטיין לפגישה זו ולא העמידו גירסה שונה בענין קיומה או תוכנה. בחקירותיהם הנגדיות אושר דבר קיומה של הפגישה ולא הוצבה גרסה הולמת שיש בה כדי לסתור את הצהרת התובע לגבי תוכנה של הפגישה. הגירסה לפיה שיתוף פעולה בענין אשלים נדון בפגישת 4.3.2008 גם מתיישבת עם תכתובות שקדמו לה, לרבות ובפרט פנייה בה מתבקשת פגישה לגבי אשלים.

290. התובע שב ופנה לאלסטום לגבי הענין של BS לשתף עימה פעולה בפרויקט אשלים, בדוא"ל מיום 13.3.2008 (נספח 149, סומן גם כ-151).

291. לשיטת אלסטום, נסיונות דריה לקדם מגעים בינה לבין BS בענין פרויקט אשלים נגעו לאחת מתחנות הכח התרמו-סולאריות ( TS). גם דריה מציינים, כי עד לאותה נקודת זמן התמקדו השיחות בין הצדדים בשיתוף פעולה אפשרי בתחנת TS. אלסטום טוענת כי לא ניגשה למכרז ה-TS בו דובר תחילה (תחנת ה- TS הראשונה), לאחר ששותפות שהקימה (בלי מעורבות דריה) עם קבוצת מנרב וסולאר מילניום, התפרקה. BS מצדה שיתפה פעולה עם חברת Veolia וכנראה הגישה עימה הצעה למכרז, אך גם שותפות זו התפרקה לאחר זמן.

292. אין אינדיקציה מתועדת לגבי פעילות רלוונטית בחודשים אפריל ומאי 2008. בחודש יוני 2008 פונה אלסטום אל דריה ומבקשת ממנו לבדוק עם לוז2 – לאור רכישת חברה ספרדית בתחום זה ע"י אלסטום – אפשרות לשתף פעולה במכרז לתחנת הכח הפוטו-וולטאית ( PV) בפרויקט אשלים (נספח 152). מהבירור שערך התובע עלה כי ללוז2 כבר היה שותף לצורך המכרז לתחנת ה-PV (דוא"ל התובע, נספח 154). התובע כתב כי עודו ממתין לתשובה מלוז2 "…as to the option of EPC from Alstom" (שם). דריה טוענים כי מדובר בתשובת לוז2 לגבי שיתוף פעולה ב- TS. מוגינשטיין בעדותו אמר בהקשר זה כי יתכן שהתובע פעל למול לוז2 בענין תחנות ה-TS אולם הדבר היה מיוזמתו, לא משום שהתבקש לכך, וכי מבחינת אלסטום הדבר לא היה רלוונטי אותה עת מטעמיה (עמ' 1087 ש' 18-8; עמ' 1088 ש' 6-3).

נזכיר כי אלסטום ידעה והסכימה שדריה יפעלו לזיהוי וקידום הזדמנויות עסקיות עם BS, והיה לדריה מנדט לעשות כן לא רק לגבי פרויקט כזה או אחר (ר' לעיל). ממילא גם פעולות של התובע לנסות ולקדם אפשרות שיתוף פעולה עם BS לגבי תחנות TS היה לגיטימי ובתחום ה 'מנדט' שלו. הטענה כי איש לא ביקש זאת מהתובע, אינה במקומה. יצוין בנוסף כי מוגינשטיין לא מצא לנכון להשיב לתובע דבר בענין ההערה לגבי פרויקט TS (ולציין למשל כי הדבר אינו בסמכותו, לו סבר כן).

293. בסופו של יום, שותפות של אלסטום ו-BS (ע"י לוז2) ניגשה למכרז לאחת מתחנות הכח ה- TS (וזאת כנראה ביולי 2010) וזכתה בו . de-Margerie אישר בחקירתו כי המכרז בו זכו אלסטום עם BS היה למעשה המכרז שהוצג ע"י דריה בשנת 2008 (עמ' 821 ש' 22-13) תוך שהדגיש במקביל כי בשלב בו הוגשה ההצעה, אלסטום כבר ביצעה השקעה ב- Brightsource כך שאופי היחסים לא היה כבעבר, וכן כי ההכנה למכרז זה בוצעה מול BSE ללא מעורבות של התובע (עמ' 821 ש' 22 – עמ' 822 ש' 3).

294. עד כאן לתשתית ראייתית שהוצגה בהליך בכל הנוגע ליחסים שבין אלסטום, דריה ו-Brightsource בסוגיית אשלים.

בוילר סולארי
295. דריה טוענים, כי שיתוף פעולה נוסף שקידם התובע בין אלסטום לבין BS הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות; כי מאמצי התובע נשאו פרי ואלסטום פיתחה עבור BS בוילר סולארי אשר שימש אותה בפרויקטים נוספים, כולל בפרויקט 'אשלים'; וכי דריה זכאים לעמלה גם כנגזרת משווי ההתקשרות בין אלסטום ל -BS בנוגע לפיתוח הבוילר הסולארי.

296. אלסטום טוענת, כי גם בענין זה לא היתה לדריה כל מעורבות והם אינם זכאים לתגמול. נטען, בין היתר, כי עמדת דריה נסמכת על נסיונם של אלה לקדם שת"פ בין אלסטום ל-BS בשנת 2008 ביחס לפיתוח בוילר סולארי לפרויקט איוונפה, פרויקט שלא יצא אל הפועל; וכי הבוילר הסולארי הנזכר בתובענה אינו תוצאה של שיתוף הפעולה עליו דובר בשנת 2008 (ומזכר הבנות שנחתם לגביו), אלא תוצאת פעילות משותפת שהחלה רק לאחר רכישת מניותיה של BS על ידי קבוצת אלסטום ואין לדריה כל קשר או תרומה לה.

297. ניתן לומר בתמצית, כי התשתית הראייתית שהובאה בתיק בסוגיית הבוילר הסולארי אינה מאפשרת הדרשות ממשית אליה או הסקת מסקנות. אכן, הקשר בין אלסטום ל-BS נוצר באמצעות התובע. כמו כן, ניתן לראות תכתובות ומגעים לגבי אפשרות שיתוף פעולה בפיתוח בוילר סולארי ( נספחים 159-156) . יש גם ראיות לכך שבוצעו לבסוף פעולות פיתוח בוילר סולארי בשיתוף כזה או אחר של אלסטום ו-BS (עדות אפרימוב, עמ' 59 ש' 18-15; עמ' 61 ש' 4-2). אולם, באופן מובהק יותר מאשר בסוגיות הקודמות (ודאי פרויקט כמו אשלים), לא ניתן לדעת מהו היחס בין המגעים שהיו במועד בו היתה מעורבות של התובע לבין פעולות הפיתוח שבוצעו, כך נראה, לאחר שאלסטום הפכה לבעלת מניות מהותית ב -Brightsource (עדות אפרימוב עמ' 62 ש' 13-3). יש גם ראיות ש- BS עשתה בתקופה מקבילה או סמוכה, פעולות פיתוח של בוילר סולארי ללא מעורבות של אלסטום (עדות אפרימוב עמ' 63 ש' 19-5; ור' גם עמ' 64). אמנם מוגינשטיין, שהצהיר בסוגיה זו מטעם אלסטום, לא היה בעל ידיעה אישית בנושא (עמ' 1094 ש' 16-7) וכך גם de-Margerie (עמ' 824 ש' 21 – עמ' 825 ש' 13). אולם בשונה מסוגיות אחרות, לא הוצבה מטעם התובעים בענין זה תשתית ראייתית אשר מצדיקה את העברת הנטל לצד שכנגד להביא תשתית ראייתית שתסתור את אשר עולה לכאורה מראיות שהובאו. הסוגיה כוללנית ועמומה יתר על המידה. דומה כי לא בכדי לא מצאו דריה להקדיש לה טיעון נרחב בשלב הסיכומים.

שונות וסיכום (בענין Brightsource)
298. מן המקובץ עד כה עולה כי הסוגיות – בהקשר Brightsource – לגביהן יש לשקול את דרישת דריה לתגמול הן סוגיית ההשקעה וסוגיית אשלים. אין מקום לכך בכל הנוגע לדרישת הגמול בסוגיית פיתוח הבוילר הסולארי, כמבואר לעיל. כמו כן, בדומה לאשר נזכר בפרקים אחרים, אין מקום למתן סעד הצהרתי כללי לגבי זכאות לעמלה (ולעמלה בשיעור מסוים בפרט) "משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות נוספת של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן... להשקעה, או לשיתוף פעולה עם BrightSource .... כולל התקשרות לאספקה – ישירות או בעקיפין – של ציוד ו/או שירותי תכנון, רכישה והקמה ( EPC)" (סע' 143.5 לכתב התביעה). מדובר בסעד תאורטי, כוללני ומעורפל יתר על המידה. לא כל עסקה באשר היא, בכל מועד שהוא, תוכל להעמיד בסיס לזכאות של דריה, גם אם ניקח בחשבון את כל השיקולים לזכות. אם וככל שתעמוד על הפרק התקשרות קונקרטית אשר לגביה יטענו דריה לזכאות לעמלה, שמורות להם ולאלסטום הטענות והזכויות בסוגיה זו, בכפוף לכל דין.

299. האם דריה זכאים לתגמול בענין ההשקעה של אלסטום ב-Brightsource או בענין אשלים?

300. דריה פעלו לקידום שיתוף פעולה בין אלסטום ל-Brightsource גם בהתייחס לסוגיית פרויקט אשלים. הדבר היה, כפי שצוין לעיל, בתחום ה'מנדט' שלהם. אלסטום השתתפה ביחד עם Brightsource באחד ממכרזי אשלים בשנה לאחר סיום הקשר עם דריה, וזכתה בו. לוח הזמנים מתאים ללוחות זמנים שהיו מזכים את דריה בתגמול לו היתה אלסטום ממשיכה לקיים את ההתקשרות מולם באופן תם לב. אין אינדיקציה להבדלים מהותיים בין המכרז האמור לבין המכרז בתקופת פעילות דריה. בנסיבות הענין, לרבות הממצאים בפרקים הקודמים, יש להכיר בזכאות של דריה לתשלום כספי בענין פרויקט זה.

301. לפי הראיות שהוצגו בתיק, שיעורי התגמול בהם דובר בין אלסטום לדריה בענין Brightsource היו עמלה בשיעור של 1.5% משווי העסקה הראשונה ( בין אלסטום ל-Brightsource) ועמלה בשיעור של 1% מכל עסקה נוספת.

302. את ההשקעה של אלסטום ב-Brightsource בכל מקרה אין לראות כ"עסקה" במובן בו דובר בין הצדדים. כל הסיכומים בהם דובר היו, אף לפי גרסת דריה, סיכומים בענין עמלות לגבי פרוייקטים ספציפיים והתגמול נקבע כנגזרת של היקף הפרויקט במובן היקף הכספים שאלסטום עתידה לקבל (להבדיל מרווחיה). מקובלת עלי טענת אלסטום כי עסקת השקעה היא דבר שונה, אף לענין תגמול (ור' להלן). משכך, אף אם עסקת אשלים הגיעה לאחר עסקת ההשקעה, לכאורה מדובר בעסקה הראשונה, ומשכך – הזכאות אמורה להיות בשיעור של 1.5%.

יחד עם זאת ולמרות ההכרה בזכאות בתגמול, ראוי להתחשב במכלול נסיבות הענין ובכלל האמור בכך שעסקת אשלים בוצעה לאחר שכבר בוצעה השקעה ראשונה של אלסטום ב-Brightsource. הדעת נותנת כי לשינויים והתפתחויות כאלה יש השלכה אשר אדוותיה מורגשות גם באפיקים של שיתוף פעולה בעסקאות. הדבר אינו מביא לאיון תפקידם של דריה וזכאותם לתשלום בענין פרויקט זה, אך יש בכך כדי להשליך על היקף התשלום.

303. בסופו של יום מצאתי לקבוע זכאות של דריה לתשלום בשיעור של 0.75% משווי הסכם אשלים למעט הסכם O&M שלגביו התגמול יתייחס ל -0.2%. שווי הסכם לענין זה יגזר מחלקה (הישיר) של אלסטום בחברת מגלים במועד ההתקשרות.

304. על הפרק נותרת שאלת התגמול האפשרי לגבי ההשקעה של אלסטום ב-Brightsource. ראינו כי התובע הוא שיצר את הקשר בין הצדדים. הוא גם עמל רבות על עידוד הקשר ושיפורו. אלסטום הכירו בכך שהיתה לתובע תרומה גדולה בכך. פעילות התובע לא היתה מוגבלת לפרויקט קונקרטי ודובר, במעורבותו, גם בסוגיות של השקעה. הראיות שהובאו בכל הנוגע להשקעה של אלסטום ב-Brightsource מסתיימות למעשה בפנייה שבוצעה מאת Brightsource אל התובע לצורך קשר עם אלסטום בענין זה. הדבר היה בשלהי אוקטובר 2009. בחודש מאי 2010 כבר השקיעה אלסטום ב -Brightsource סכום של 55 מליון דולר. בהעדר אינדיקציה אחרת, ביצוע ההשקעה נתרם משמעותית על ידי יצירת וסיוע בבניית הקשר לאורך שנים על ידי התובע (וזאת, גם אם בשלב כזה או אחר היתה מעורבות של בית השקעות). על כך ראוי היה לתגמלו. יחד עם זאת, אין דין תגמול כזה לדין תגמול עבור פרויקט. עסקינן בסוגיות שונות באופן מהותי. דומה כי גם התובע היה ער לכך (עמ' 470 ש' 20-18 ). כפי שצוין לעיל, תגמול לגבי פרויקט נגזר מהיקף ההכנסה של אלסטום מהפרויקט. מנגד, בהשקעה, אלסטום מוציאה כספים מכיסה. כמו כן, בעוד קיימות אינדיקציות ראיתיות (שחלק מהן צוין לעיל, וקיימות נוספות) לגבי שיעור העמלה שהיה מקובל בתחום בכלל ובין הצדדים בפרט בענין תגמול עבור פרויקטים , אין לראיות אלה רלוונטיות לתגמול בענין ההשקעה . לא הובאו ראיות לבסס תשתית בסוגיה זו , לרבות בענין הנוהג לגבי תגמול עבור יצירה וסיוע בבניית קשר. הנטל לענין זה, הדרוש אף לשם פסיקת שכר ראוי, הוא על התובע והחסר עומד לחובתו. משכך וחרף האמור לעיל , אין לקבוע היקף סכום לו יהיה זכאי התובע בענין ההשקעה. עוד יוער כי גם לו היה מקום לקביעת שיעור מסוים לגבי ההשקעה בת ה-55 מליון דולר, לא היה מקום להתייחס להשקעות מאוחרות יותר באותו אופן. מכל מקום, אין תשתית ראייתית בענין זה.

פרויקט דליה
כללי
305. הפרויקט המכונה על ידי הצדדים פרויקט דליה, הוא פרויקט להקמת תחנת כח פרטית שנועדה תחילה לקום במוצא נחל דליה ובהמשך עבר מיקומה לאזור צפית שבשפלה. החל משנת 2005 לערך, הובל הפרויקט על ידי חברת דליה אנרגיות כוח בע"מ (להלן: "דליה" או " חברת דליה"). יוער כי פרויקט זה כונה בחלק מהתכתובות גם 'חירם אפסילון', בהינתן זהות חלק מהמחזיקים בחברת דליה.

306. הקשר של אלסטום לפרויקט דליה החל בשלהי שנת 2005, באמצעות דריה. בשנת 2006 אושר לתובע בכתב כי אם יתממש פרויקט דליה, תעבוד אלסטום עם דריה.

307. עד לשלב מסוים בחיי הפרויקט (או: הפרויקט הפוטנציאלי), התצורה הטכנית, הקונפיגורציה, שנבחרה על ידי דליה עבור הפרויקט היתה תצורה שכונתה על ידי הצדדים "מחזור פתוח" (להבדיל מ"מחזור משולב"; להבדל בין התצורות ר' למשל עדותו של מר רונן, עמ' 82 ש' 25 – עמ' 83 ש' 4; עדות התובע עמ' 305 ש' 21-15). לאלסטום לא היה ענין בתצורה זו. כמו כן, מהלך תקופה מסוימת היו מגעים, ואף מגעים מתקדמים, בין דליה לבין חברת סימנס לגבי הפרויקט.

308. בסופו של יום, בשנת 2011 התקשרו דליה ואלסטום בחוזים לגבי הפרויקט, בתצורה של מחזור משולב. היקף ההסכם היסודי של אלסטום בפרויקט (נספח 33 לתצהיר מוגינשטיין) הוא כ-500 מליון אירו (עדות de-Margerie עמ' 826 ש' 24 – עמ' 827 ש' 1; נספח 89 לתצהיר התובע). בנוסף, נחתם הסכם O&M לתקופה של 20 שנים שיתכן והיקפו עומד על 330 מליון אירו (נספח 90; עמ' 827 ש' 19-2).

309. במסגרת התביעה עותרים דריה לחייב את אלסטום לשלם להם "עמלה בסכום של 7,500,000€..., המהווה 1.5% משווי העסקה שנחתמה בין Alstom לבין דליה אנרגיות, בהקשר לפרויקט דליה, בהתאם לעמלות המקובלות והנהוגות בהסכמים בין Alstom לבין התובעים ( 3%-1%), ולחלופין, לשלם לתובעים את שכרם הראוי...". כן עותרים דריה לסעד הצהרתי ולפיו הם זכאים לקבל מאלסטום "עמלה בשיעור 1.5% משווי כל הסכם ו/או עסקה ו/או התקשרות של הנתבעות, או מי מהן, ו/או מי מטעמן, בהקשר לאספקת שירותי תפעול ותחזוקה (Operation and maintenance) לפרויקט דליה (מעבר להתקשרות הנזכרת....)".

310. אלסטום טוענים כי פרויקט דליה הוא פרויקט שעבר תמורות ושינויים מהותיים בשלבי תכנונו, כאשר בשלב הראשון, בו ניסו דריה לעניין את אלסטום בפרויקט, היה מדובר בקונפיגורציה שלא הייתה רלוונטית מבחינת אלסטום, שכן לא היה לה ציוד מתאים לספק וכי בהתאם, התובעים לא התבקשו לפעול בעניין. עוד נטען כי באותה עת הייתה לסימנס בלעדיות בפרויקט ולכן מבחינת אלסטום "לא היה שום פרויקט" (סע' 37 לסיכומי אלסטום).

ממשיכה אלסטום וטוענת, כי בשלב השני של חיי הפרויקט, הביא שינוי רגולציה (במבנה התעריפי של רשות החשמל, שנתן תמרוץ להקמת תחנות כח במחזור משולב) לשינוי מהותי בקונפיגורציית הפרויקט, סימנס החליטה שאינה מעונינת לשמש כקבלן הקמה של הפרויקט ובלעדיותה בפרויקט פגה, אנשי דליה פנו לאלסטום במישרין, והתקיימו בין הצדדים מגעים אשר לתובעים לא הייתה כל מעורבות בהם.

לשיטת אלסטום, לא קמה לדריה זכאות לקבלת עמלה, הן מאחר שלא היה הסכם בין הצדדים והן מאחר שדריה לא ביצעו פעולה שיש בה כדי להוות גורם כלשהו, לבטח שלא גורם יעיל, בזכייתה בפרויקט. לדידה, שינוי קונפיגורציית הפרויקט מכזו שאין לאלסטום טכנולוגיה מתאימה להתמודד בה לכזו שלאלסטום יש את הציוד המבוקש, ושינוי נסיבות ממצב בו סימנס מעורבת בפרויקט למצב בו אינה מעורבת בו, יצרו למעשה פרויקט חדש המנותק מקודמו.

311. אין למעשה חולק כי ברמה העובדתית, דריה לא היו מעורבים במגעים שהתקיימו בין אלסטום לדליה החל משנת 2008 ועד להתקשרויות בשנת 2011 (או לכל המוקדם, בשנת 2010).

דריה טוענים כי לא בכדי לא היו מעורבים במגעים אלה. לטענתם, אלסטום מנעה מהם המשך מעורבות וקבלת מידע לגבי הפרויקט ואף הציגה להם מצגי שווא על מנת "להרדימם", לדחוק אותם מטיפול בפרויקט ולנתק קשר בין תרומתם לאיתור ההזדמנות וליצירת הקשר בין אלסטום לדליה ובין זכייה אפשרית של אלסטום בפרויקט שתחייב את אלסטום בתשלום עמלת הצלחה. לשיטת דריה, אלסטום "...שהבינה כי מאמציהם והשקעתם של התובעים עומדים לשאת פרי, וכי בהתאם להסכמה בין הצדדים, יהיה עליה לשלם להם עמלה, דאגה מבעוד מועד לסלק את [דריה] מן השטח, במהלך ברוטאלי וחסר תום לב, ותוך הפרת ההסכמות, המצגים וההתחייבויות שנתנה לתובעים" (סע' 93 לכתב התביעה). בנסיבות נטענות אלה סבורים דריה כי הם זכאים לעמלה הנתבעת על ידם.

דיון
312. כבסיס לדיון יש לבחון תחילה מה ניתן ללמוד מהתשתית הראייתית שהובאה (ולא הובאה) בהליך בענין פרויקט דליה.

313. מהראיות עולה כי בחודש נובמבר 2005 או בסמוך לכך, זיהו דריה את פרויקט דליה כהזדמנות אפשרית עבור אלסטום. אין על כך מחלוקת למעשה (סע' 61 לתצהירו של Barbier; סע' 114 לתצהיר de-Margerie; עמ' 827 ש' 26-20).

התובע יזם וארגן פגישה שהתקיימה בחודש נובמבר 2005 בין נציגי אלסטום – מר Barbier, מר Pezella והתובע בעצמו – לבין מי שהיה אותה עת מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, מר אלי רונן (עדות מר רונן, עמ' 79 ש' 8-4). בין הפרויקטים שנדונו בפגישה שהתקיימה בנובמבר 2005, היה גם פרויקט דליה (עדותו של מר רונן, עמ' 80 ש' 21-4, עמ' 81 ש' 16 – עמ' 82 ש' 27-16; עדות Barbier עמ' 611 ש' 21 – 613 ש' 4; כן ר' התייחסויות בחלק מנספח 79 ובדוא"ל הכלול בנספח 81).

314. פרויקט דליה נכלל בין הפרויקטים שצוינו בסקירה מיום 16.2.2006 שהעביר התובע למר Barbier לגבי פרויקטים עתידיים בישראל בתחום ה -IPP.

315. בהמשך, בדוא"ל מיום 23.3.2006 אישר מר Barbier לתובע, כי אם פרויקט דליה יתממש, אלסטום תעבוד עם דריה (נספח 81):

"I confirm that if the project flies and if we decide to follow it we will work with you".

316. פרויקט דליה נזכר גם בתכתובות מחודש ספטמבר 2006.

כך, בדוא"ל מיום 11.9.2006 מהתובע למר Peranic (נספח 82) נכלל תיאור פרויקט דליה, תוך שהתובע מציין כי פרויקט זה (כמו גם פרויקט ים המלח) הוא בעל סיכויים להיות בין אלה שיתממשו תחילה (בתחום ה- IPP).

בדו"ח פנימי של אלסטום מחודש ספטמבר 2006, דו"ח שהתובע התבקש על ידי אלסטום למלא בו חלקים הנוגעים לישראל (ור' לעיל הדיון בענין מהות היחסים בין דריה לאלסטום), נכללה התייחסות גם לפרויקט דליה (ר' נספח 84). במסמך צוין, בין השאר, כי דריה עוקבים אחר פרויקט זה עבור אלסטום (כך נכתב גם בענין פרויקט ים המלח ופרויקט נייר חדרה). הדו"ח הועבר גם לה"ה Barbier, Peranic ו -Pezella ולא ידוע כי מי מהם הביע הסתייגות לכתוב. מר de-Margerie ראה את הדו"ח כשישראל היתה בסמכותו וידע כי דריה עוקבים אחר "הזדמנות" זו (עמ' 833 ש' 19-10).

317. בסתיו 2006 ביקרו נציגי דליה אצל אלסטום בבאדן (ללא התובע, ר' הערת התובע למר Toubiana בענין זה, לרבות אזכור האישור שניתן לו בכתב בענין הפרויקט; נספח 85).

318. ביום 3.11.2006, במסגרת פנייה של התובע אל מר Barbier לשם קבלת הסכמי יעוץ פרטניים, מונֶה התובע גם את פרויקט דליה (ביחד עם נייר וחדרה וים המלח) כפרויקטים לגביהם היה סיכום, והוא מבקש בעניינם הסכם מסודר בכתב (נספח 8 לתצהיר Barbier; שהוא נספח 254 לתצהיר התובע).

319. ביום 20.11.2006, במסגרת תכתובת באלסטום אליה כוּתב גם התובע (נספח 86 לתצהירו), כתב מר Peranic כי עמדתה הנוכחית של אלסטום לגבי הפרויקט היא כי אין בכוונתה להיות מעורבת בהינתן התצורה הטכנית הנוכחית (הכוונה היתה ל'מחזור פתוח').

"To re-iterate, our today's position on this project is that we would not become involved on the basis of current technical solution (simple cycle GT26)."

320. ההתנהלות בין התובע לבין אלסטום בחודשים שלאחר מכן, בה ניסה לתזכר ולקדם את פנייתו (מיום 3.11.2006) לקבלת הסכמי יעוץ פרטניים, נזכרה בפרק קודם (לרבות, דוא"ל תזכורת מיום 10.12.2006 נספח 255 לתצהיר התובע (וכן נספח 8 לתצהיר Barbier); תשובתו הבלתי מסויגת של מר Barbier, נספח 255 שם (והחקירה בסוגיה זו); הפנייה למר Cochet ; העדר ראייה לתשובה של מר Cochet). לענייננו יש לומר כי לא היה סיוג ושינוי של הבקשה לקבלת הסכם גם לגבי פרויקט דליה (והדוא"ל מיום 10.12.2006 הוא מאוחר מהדוא"ל שצוטט לעיל, מיום 20.11.2006, לגבי עמדת אלסטום בפרויקט נכון לאותה עת).

ניתן להעיר כי בהינתן הדוא"ל מיום 3.11.2006 והדוא"ל מיום 10.12.2006 שנזכרו בתצהיר מטעם אלסטום וצורפו אליו, טענת אלסטום בסיכומים, כפי שצוינה ללא כל סיוג, לפיה דריה לא פנו לבקש הסכם יעוץ לגבי פרויקט דליה, אינה מדויקת.

321. בכפוף לאמור, אין אינדיקציה בכתב לפעילות של דריה בפרויקט דליה לאחר אותה עת ועד לחודש אוקטובר 2007. בעדותו אמר התובע כי כאשר אלסטום אמרה שאין לה מה להציע ברמה הטכנית, היתה תקופה בה הוא עבד על פרויקטים אחרים (עמ' 305 ש' 12-6). במקביל העיד התובע על פעילות של פגישות ושיחות שאינה מתועדת בכתב (עמ' 325 ש' 4 – עמ' 326 ש' 5). גם בתצהירים מטעם אלסטום צוין, כי התובעים המשיכו לעקוב אחר התקדמות הפרויקט במטרה לשמר ולקדם את האינטרסים של אלסטום, וזאת גם לאחר הפסקת המגעים בין אלסטום לדריה עקב העדר ההתכנות הטכנית (תוך שצוין כי הם עשו כן מיוזמתם "על דעתם בלבד", מבלי שהתבקשו או מונו; סע' 163-162 לתצהיר מוגינשטיין; סע' 118-117 לתצהיר de-Margerie). בהקשר שלהי תקופה זו יצוין, כי ככל הנראה בחודש ספטמבר 2007 ניתן לדליה רשיון להקמת תחנת כח.

322. בשלב זה נזכיר כי בחודש ספטמבר 2007 הצטרף מוגינשטיין לאלסטום בישראל.

במסגרת תכתובת שנסקרה לעיל בהקשר הצטרפותו של מוגינשטיין לאלסטום (נספח 260), כותב התובע ל-de-Margerie (דוא"ל מיום 13.9.2007) עדכון וסיכום של הפרויקטים בטיפולו ( "I am listing below a brief summary update for the projects under my mandate"). בסקירה זו מתייחס התובע אל פרויקט נייר חדרה, פרויקט ים המלח, לוז2 וארבעה פרויקטים של אגירה שאובה. התובע אינו מזכיר את פרויקט דליה. דוא"ל התשובה של de-Margerie (מיום 25.9.2007, חלק מנספח 260) מתייחס לפרויקטים אותם ציין התובע.

323. בדוא"ל מיום 24.10.2007 (נספח 87) כותב התובע למוגינשטיין ולמר Toubiana, את הדברים הבאים בענין פרויקט דליה, וזאת בעקבות שיחה שקיים עם מר איתן מאיר שמונה למנכ"ל דליה והיה מוכר לתובע:

"As discussed, I spoke to Eitan Meeir the newly appointed CEO of "Dalia energy" … and he has updated me as follows:
They are currently in advanced negotiations with Siemens and are currently negotiating the term sheet with Siemens.
However he said, it is not signed yet, so if Alstom has any counter offer he is open minded to discuss.
Their configuration hasn't changed, and it is an open cycle of 560MW (they hope to upgrade it in a later stage to 830MW combined cycle).
Kindly advice if we are interested to follow.
Best Regards
Aviv"

מוגינשטיין השיב בקצרה כדלקמן (נספח 87, שם):
"Aviv,
we'll take it up tomorrow during our meeting.
BR
Avi"

324. דריה מפנים לכך שמוגינשטיין אינו כותב בתשובתו לתובע שפרויקט דליה אינו בסמכותם או באחריותם של דריה. מכל מקום, השאלה המתבקשת הינה, מה ארע באותה פגישה שנועדה להתקיים למחרת היום בין מוגינשטיין לתובע (שהרי, מענה מהסוג שניתן יכול להיות מבוא לאמירה דומה במסגרת פגישה, תוך הימנעות מפתיחת 'חזית' כבר בדוא"ל).

325. תצהירו של התובע אינו כולל התייחסות לתוכנה של הפגישה עם מוגינשטיין ביום 25.10.2007. גם תצהירו של מוגינשטיין אינו כולל התייחסות לתוכנה של הפגישה. בחקירה אמר מוגינשטיין, כי אינו זוכר מה היה בפגישה זו (עמ' 1048 ש' 8-1). בהינתן תוכנו של דוא"ל התשובה של מוגינשטיין ובהעדר מידע לגבי תוכנה של הפגישה שלמחרת, נותרה על כנה ההערכה כי העדכון בענין השיחה עם מר איתן מאיר היה מקובל מבחינת אלסטום והיא לא ראתה בכך נסיון לפעול בפרויקט שאינו בתחום המנדט של דריה.

326. ביום 27.11.2007 התקיימה פגישה של התובע עם מר de-Margerie במשרדי אלסטום בתל אביב. גם מוגינשטיין נכח בפגישה. פגישה זו נזכרה בפרק קודם בהקשרים שונים. התובע טוען בתצהירו כי במסגרת אותה פגישה נדון בינו לבין de-Margerie ענין העמלה בגין פרויקט דליה. התובע מצהיר, כי במסגרת הפגישה הכיר de-Margerie בתרומתו של התובע לפרויקט דליה ובכך שהתובע זכאי לקבל עמלה בגין פרויקט זה במידה ויתממש, וכי סוכם ששיעור העמלה הספציפית ייקבע בהמשך (סע' 58 לתצהיר התובע).

327. גם מתצהירי אלסטום עולה כי פרויקט דליה עלה בפגישה מחודש נובמבר. לפי הצהרת de-Margerie, הוא אמר לתובע בפגישה שהפרויקט – במתווה ובקונפיגורציה שהיו אותה עת – אינו מעניין את אלסטום. ממשיך de-Margerie וכותב: "בהתאם [דריה] לא קיבלה כל מנדט לעקוב אחר הפרויקט ולא מונתה ליועצת מטעם [אלסטום] בנוגע לפרויקט" (סע' 43.ד לתרגום התצהיר). הן de-Margerie והן מוגינשטיין מצהירים כי נאמר לתובע שהסכמה בדבר עמלה ספציפית בגין פרויקט דליה ככל שיתממש, כפופה להסכם בכתב בהתאם לנהלי קבוצת אלסטום "שהיו ידועים לו" (סע' 164 לתצהיר מוגינשטיין; סע' 119 לתצהיר de-Margerie).

328. אין מחלוקת כי לא היתה הסכמה על עמלה ספציפית לגבי פרויקט דליה גם בפגישה מיום 27.11.2007. זאת ניתן לראות מתוך מכתב מאוחר יותר של התובע לאלסטום (מיום 28.10.2008; נספח 277) המסכם את פועלם של דריה, ושם נכלל פרויקט דליה ברשימת הפרויקטים לגביהם שיעור העמלה טרם סוכם.

מחלוקת בין הצדדים קיימת בשאלה האם היה לדריה גם אחרי פגישת 27.11.2007, מנדט מטעמה של אלסטום "לעקוב" אחר פרויקט דליה.

329. כחודש מאוחר יותר (ביום 1.1.2008) התקיימה פגישה בין מוגינשטיין לתובע ובעקבותיה הוציא מוגינשטיין סיכום פגישה אשר לה שלח התובע את הערותיו (מסמך שצורף כנספח 172, 240 ו-266 לתצהיר התובע). גם סיכום פגישה זה נזכר בפרקים קודמים, ובפרט בהקשר השתלשלות העניינים לאחר הצטרפותו של מוגינשטיין לאלסטום.

לפי סיכום הפגישה, עדכן מוגינשטיין בפגישה את התובע לגבי התקדמות אלסטום בענין פרויקט רותם; סוכם שדריה ימשיכו לעקוב אחר פרויקטים שצוינו במסמך; צוין כי יש צורך להגיע להבנה על פרויקט רותם; ובוצעה התייחסות פרטנית לחלק מהפרויקטים. סיכום הפגישה אינו מזכיר כלל את פרויקט דליה.

התובע העביר למוגינשטיין את הערותיו לסיכום הפגישה (ר' אותו נספח). בכלל האמור הוסיף התובע פרויקטים ו'תפקידים' שלא נזכרו בסיכום אותו כתב מוגינשטיין. גם התובע לא הזכיר כלל את פרויקט דליה בהערותיו לסיכום הפגישה.

330. משהתובע לא מצא לנכון, בניגוד לפרויקטים אחרים, להעיר כל הערה לגבי העדרו של פרויקט דליה ברשימת הפרויקטים אחריהם ימשיכו דריה לעקוב, יש קושי לשלול את עמדת אלסטום ולפיה נכון לאותו מועד, דריה לא עקבו אחר הפרויקט מטעמה.

331. המסקנה האמורה נכונה, גם לאחר שלוקחים בחשבון את טענת דריה ולפיה התנהלותם – ולצורך האמור, ניתן להתייחס גם להעדר ההערה בענין פרויקט דליה – נבעה מהנחתם כי הפרויקט אינו עומד על הפרק, בהינתן מצגי אלסטום כלפיהם (שהם רואים בהם מצגי שווא שנועדו 'להרדימם'). שהרי, ראינו בסקירת התכתובות לעיל, כי עמדתה של אלסטום לפיה אין לה ענין בפרויקט לאור התצורה הטכנית שנועדה לו באותה תקופה, היתה ידועה לתובע כבר מחודש נובמבר 2006. היא הועלתה על הכתב בבירור. למרות זאת, גם לאחר נובמבר 2006 מצאו דריה לנכון להמשיך לעקוב אחר הפרויקט, מתוך שמירה על אינטרסים (וכדומה). מבלי להדרש לעמדת אלסטום ולפיה דריה לא מונו לעשות כן, לא היתה כל מניעה מצד דריה עצמם להמשיך ולפעול כפי שפעלו קודם. אם קודם לינואר 2008 עקבו דריה אחר פרויקט דליה גם מבלי שקיבלו הסכם יעוץ חתום (ולכל היותר, על יסוד הדוא"ל מיום 23.3.2006, נספח 81), כי אז יכולים היו להמשיך לעשות כן גם בינואר 2008 ואילך.

332. יתר על כן, ראינו כי לשיטת דריה עצמם, עמדתם כי הם עוקבים אחר פרויקט דליה לא נשללה בתכתובת מיום 24.10.2007 בה עדכן התובע את אלסטום לגבי שיחתו עם מר איתן מאיר (ובפגישה שהיתה עם מוגינשטיין למחרת היום). לטעמו של התובע, אפשרותו לעקוב אחר הפרויקט לא נשללה גם בפגישה מיום 27.11.2007 (ואף להיפך). כמו כן, התובע מצהיר כי סבר ששיחתו עם מר מאיר כללה מידע חשוב (ולענין זה ר' עוד להלן). לאור זאת ובהינתן עמדת התובע עצמו, היה זה אפוא אך מתבקש כי פרויקט דליה יצויין בברור בסיכום הפגישה מיום 1.1.2008 בין התובע למוגינשטיין לגבי הפרויקטים אחריהם התובע ימשיך לעקוב, וככל שלא נכלל בסיכום כפי שנכתב ע"י מוגינשטיין, היה מקום לצפות כי התובע יעיר לגבי כך, כפי שמצא לנכון להעיר לגבי פרויקטים אחרים. ברם, התובע לא עשה כן.

333. שנת 2008 נפתחה ב"ישור קו" בין התובע למוגינשטיין, ולו מבחינת ציפיות, לגבי פרויקטים אחריהם דריה ימשיכו לעקוב עבור אלסטום. דליה לא נכלל ברשימה זו.

334. למעשה, בכל הנוגע לתקופה שמאז סוף 2007 ועד למאי 2008, אין ראיות לגבי פעילות או התייחסות של מי מהצדדים בענין פרויקט דליה.

335. לפי הצהרות אלסטום, בחודש מאי או יוני 2008 היתה אליה פנייה ישירה מאת מר ירון קסטנבאום, יו"ר מועצת המנהלים של חברת דליה כדי לעניין אותה בפרויקט.

במקביל הוצהר מטעם אלסטום, כי "בין השנים 2007 ו-2008 שונתה הרגולציה בתחום ייצור החשמל הפרטי, ובעקבות זאת הוחלט כי הפרויקט יתוכנן מלכתחילה במתכונת של 'מחזור משולב'. במקביל לתקופה זו, או בסמוך לכך, החליטה סימנס כי היא אינה מעוניינת לשמש כקבלן הקמה של הפרויקט, אלא רק כספקית ציוד, ובלעדיותה בפרויקט פגה" (סע' 166 לתצהיר מוגינשטיין).

336. לטענות שהעלו דריה לגבי ליקויים ראייתיים בסוגיות אלה נדרש בהמשך. מכל מקום, ברי כי בין אלסטום לבין דליה התקיימו מגעים למצער החל מאותה עת (מאי/יוני 2008). מגעים אלה הבשילו לבסוף לזכיית אלסטום בפרויקט, לפי מחזור משולב (ולא פתוח), ולחתימה על הסכמים. דריה לא היו מעורבים במגעים אלו.

337. דריה מלינים כי אלסטום לא עידכנה אותם לגבי המגעים עם דליה. אלסטום לא סברה כי עליה לעשות זאת (עמ' 1055 ש' 26 – עמ' 1056 ש' 7).

מחד גיסא, אין לקבל את נסיונו של מוגינשטיין למזער את מעמדו של התובע באלסטום, כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בשלב זה בעדות (לשאלה מדוע לא עדכן את התובע, חרף המסר שהעביר לו באוקטובר 2007 ממר מאיר, השיב מוגינשטיין כי אין לו סיבה לעדכן את התובע ואמר: "אתה יודע כמה עדכונים מכל מיני אנשים אני מקבל ביום?", עמ' 1056 ש' 21-16; ור' גם: "אלסטום בדרך כלל לא מעדכנת אנשים שאין להם שום קשר מסחרי איתה על מגעים מסחריים עם לקוחות, זה הרי מגוחך", עמ' 1058 ש' 11-10). נסיון זה, שמנסה לצייר את התובע כאחד משורה ארוכה של גורמים שפעלו למול אלסטום, וכמי שאין לו כל קשר מסחרי עם אלסטום, רחוק מלשקף את מעמד דריה כלפי אלסטום עובר להגעתו של מוגינשטיין (וליחס בין מעמד זה לבין מה שאולי נמסר למוגינשטיין, ר' לעיל). גם אם סבר מוגינשטיין לפני הצטרפותו לאלסטום כי אין לאלסטום נציג בארץ ולא ידע כי לדריה יש מעמד לא מבוטל, הרי שבשלב בו מדובר, מאי או יוני 2008, לאחר תכתובות ופגישות שכבר נזכרו לעיל, כבר היה למוגינשטיין מידע רב יותר לגבי המצב כהווייתו. משכך, הערה מהסוג שנכלל בעדות מוגינשטיין (גם) בהקשר זה, שנועדה למזער את סטטוס דריה, לו היתה עומדת בפני עצמה, לא היתה יכולה לבסס הסבר לכך שמוגינשטיין לא עדכן את התובע לגבי פניית דליה.

אלא מאי? האידך גיסא נמצא, כפי שראינו, בכך שהתובע עצמו לא כלל את דליה כאחד הפרויקטים שדריה ממשיכים לעקוב אחריהם, במסגרת הערותיו לסיכום הפגישה מיום 1.1.2008. משכך ואף אם ניתן לחוש חוסר נוחות – בהינתן ה'היסטוריה' של התובע בענין פרויקט זה (אף שאלסטום סבורה כי היא דלילה בכל מקרה) לרבות קיום מסמך בו נכתב לו כי אם הפרויקט יתממש, אלסטום תעבוד עם התובע – יש קושי להעמיד כנגד אלסטום את העובדה כי לא עדכנה את התובע לגבי פרויקט שהוא עצמו לא ציין אותו ברשימת הפרויקטים אחריהם הוא עוקב.

338. זאת ועוד. יתכן כי הדברים היו שונים לו היה התובע ממשיך, כפי שהמשיך בשנים קודמות ובפרויקטים אחרים, לעקוב אחר פרויקט דליה מיוזמתו. אם, דרך משל, היה התובע מגלה ממקורותיו כי המגעים עם סימנס הגיעו לידי גמר ומדווח על כך לאלסטום; אם היה התובע מעדכן את אלסטום לגבי שינויי הרגולציה; או לו היתה פעילות אחרת בין התובע לאלסטום אשר היתה מלמדת על כך שהוא המשיך בפועל לעקוב אחר הפרויקט (בידיעת אלסטום), גם אם שמו של הפרויקט לא נכלל בסיכום הפגישה ובהערותיו. או אז אולי ניתן היה להניח כי דובר בהשמטה שאין להחזיק אותה כנגדו. ברם, אין אינדיקציה לפעילות של דריה לגבי פרויקט דליה בכלל ולמול אלסטום בפרט לאורך כל שנת 2008. אֵלֶם זה יכול היה לחזק אצל אלסטום את ההנחה העולה מסיכום הפגישה של ינואר 2008, היינו – כי דריה אינם עוקבים עוד אחר פרויקט זה.

339. כאשר דריה טוענים בסיכומיהם כי אלסטום מנעה את מעורבותם בפרויקט, התכתובת היחידה אליה הם מפנים היא מכתב של התובע מחודש מרץ 2009 (דוא"ל מיום 13.3.2009, נספח 88 (שצורף גם כנספח 279)), היינו – ימים ספורים לפני קבלת מכתב 3/2009, כהגדרתו לעיל, לגבי ניתוק היחסים. במכתב זה (נספח 88) מציין התובע כי להבנתו, אמור מר Pezzella להגיע לישראל בקרוב לצורך דיון בפרויקט OPC/רותם ובפרויקט דליה; התובע כותב כי הוא שהציג לאלסטום פרויקטים אלה ועקב אחריהם על יסוד התחייבות כתובה כי ייצג אותה בפרויקטים. התובע מוסיף כי ישמח להפגש עם מר Pezzella בביקורו ולסייע לו לגבי הפרויקטים ומציין כי הוא מזכיר שעודו ממתין ל -"proper administration" של תרומתו לאלסטום בפרויקטים השונים אחריהם עקב בשנים האחרונות, כפי שתואר בפנייתו מיום 28.10.2008. התובע מסיים בציינו כי הוא מצטער שהדבר לא נעשה עד כה.

אין זו דוגמא ממשית למעורבות של דריה אשר נמנעה על ידי אלסטום. לא זו בלבד שמדובר בחודשים רבים מאד לאחר הפעילות האחרונה של דריה בענין, אלא שיש לראות את המסמך בהקשרו. בשלב זה יחסי הצדדים היו מתוחים (בלשון זהירה) זה מספר חודשים. מכתבו של התובע מיום 28.10.2008, אותו הוא מזכיר במרץ 2009, הינו מכתב בו ציין התובע כי אמנם היה רוצה להמשיך בשיתוף הפעולה עם אלסטום אבל ברור שבנסיבות הנוכחיות אלסטום אינה חשה באותו אופן ואינה רואה עצמה מחויבת כלפיו בהתחייבויות העבר (ר' נספח 277). לא בכדי כתוב המכתב מיום 13.3.2009 באופן בו הוא כתוב.

340. היבט נוסף בטיעונים בענין פרויקט דליה הוא תהיה (ויותר מכך) אותה מעלים דריה לגבי ההסברים שנתנה אלסטום בענין הסיבה לנכונותה לדון במאי או יוני 2008 עם דליה לגבי הפרויקט, בעוד הוצהר כלפי דריה בנובמבר 2007 שהפרויקט אינו מעניין אותה. דריה סבורים כי ההסברים אינם מגובים בראיות ואין לקבלם.

341. נכונה אני להסכים כי יש קשיים לגבי הפן הראייתי בחלק מטעוני אלסטום בסוגיה זו (ר' להלן). ברם, אין בקשיים אלה כדי לסייע לדריה. ואבאר.

342. דריה טוענים שאלסטום הבינה כי מאמציהם והשקעתם עומדים לשאת פרי ולכן דאגה מבעוד מועד "לסלק [אותם] מן השטח", הציגה להם מצגי שווא על מנת "להרדימם" ולדחוק אותם מטיפול בפרויקט ומנעה מהם המשך מעורבות וקבלת מידע לגבי הפרויקט.

בשים לב, בין השאר, לכך שאלסטום הצהירה לאורך תקופה כי אינה מעונינת בפרויקט בשל התצורה הטכנית שלו ולכך שדריה עצמם לא ציינו את הפרויקט בינואר 2008 כאחד הפרויקטים שהם ממשיכים לעקוב אחריהם (או חפצים לעשות זאת), הרי שכדי לבסס את טענות דריה לגבי דחיקתם ולגבי מצגי השוא, יש להראות כי במועד בו התובע פנה אל אלסטום לגבי שיחתו עם מר מאיר באוקטובר 2007 או בסמוך לאחר מכן, ולכל המאוחר בינואר 2008 עת יצא סיכום הפגישה לגבי הפרויקטים אחריהם יעקבו דריה, כבר יכולה היתה אלסטום להבין, כנטען, כי הפרויקט עומד להבשיל, מאמצי דריה עומדים לשאת פרי ויש להציג מצגי שוא ו"להרדים" את דריה.

343. אולם אין ראיה לכך בענייננו. מכתבו של התובע מיום 24.10.2007 לגבי שיחתו עם מר מאיר (נספח 87), אינו כולל את כל המיוחס לו על ידי דריה כעת. דריה טוענים כי בשיחה עם מר מאיר למד התובע שהנהלת דליה שוקלת לבצע שינוי בתצורת הפרויקט (ל'מחזור משולב') והגדלתו (ל-830 מגה-וואט ) "בדיוק כפי שקרה לבסוף" (סע' 56 לסיכומים). נטען, כי מדובר בשינוי שהיווה 'פתיחת דלת' להשתלבות מחדש של אלסטום בפרויקט. בהמשך אף מכנים דריה את השיחה, לרבות נכונות דליה לקבל הצעה מאלסטום, משום "התפתחות דרמטית".

לא מצאתי לקבל תיאור זה. במכתב צוין כי התצורה לא השתנתה והיא עדיין 'מחזור פתוח' של 560 מגה-וואט . רק בסוגריים מצוין כי דליה מקווים לשדרג זאת בשלב מאוחר יותר ל'מחזור משולב' של 830 מגה-וואט . זאת, להבדיל משינוי התכנון מלכתחילה למחזור משולב. לפי הכתוב, התובע עצמו לא ייחס לדבר בזמן אמת חשיבות של ממש, לא ראה בכך התפתחות דרמטית ולא ניסח את הפנייה באופן שיכול היה ללמד על משמעות הרת גורל כנטען עתה. מדובר בעדכון המלמד על נכונות של דליה לשמוע חברה נוספת, למרות שהיא נמצאת ב"מגעים מתקדמים" עם מתחרה ולמרות שבשלב זה אין שינוי בתצורה שכבר הובהר כי אינה רלוונטית לאלסטום (אך עם אפשרות לשדרוג בשלב מאוחר יותר). התובע אינו אלא מביא את הדברים ושואל מה עמדתה של אלסטום. בקריאת המסמך אין למצוא את המשקל והמשמעות שמבקשים ליתן לו עתה. ככל הנראה, לא בכדי. לפי העדויות שלא נסתרו, הקושי של אלסטום עם תצורה של 'מחזור פתוח' עדיין עמד בעינו. האפשרות הכללית לשינוי בשלב מאוחר יותר, לא פתרה את העדר המענה לשלב הראשוני (עמ' 837 ש' 19-13; עמ' 838 ש' 19-18; עמ' 1045 ש' 16-9). בנסיבות אלה וכאשר ידוע לחברה כמו אלסטום כי יש מגעים מתקדמים עם המתחרה שלה (סימנס), ניתן להבין את הטיעון כי השקעת משאבים באפשרות תאורטית כזו אינה מובנת מאליה והיא החלטה ניהולית (עמ' 1061 ש' 25-12).

המכתב אינו מעלה מתוך עצמו השלכות שמצדיקות מצגי שוא, העלמת מידע ועוד פעולות המיוחסות לאלסטום בענין הפרויקט. אין גם כל ראיה אחרת שיכולה להראות כי אלסטום הבינה כבר אותה עת או בסמוך לכך, כי הפרויקט עומד להבשיל וללמד כי משכך התנהלה אלסטום כפי שהתנהלה במענה לתובע באוקטובר 2007, בפגישה בסוף נובמבר 2007 או בפגישה מיום 1.1.2008 בין התובע למוגינשטיין.

344. בנסיבות הענין כמתואר לעיל, בכל הנוגע לפרויקט זה לא גובשה תשתית ראייתית מספקת על מנת להעביר את הנטל אל כתפי אלסטום להצדיק את מהלכיה ולהוכיח כי אכן רק בחודש מאי או יוני 2008 חודש הקשר בין אלסטום לדליה בעקבות פנייה יזומה של דליה וכו' (ויוער כי דריה עצמם טוענים, ברמה הכרונולוגית, למפגש וחידוש קשר בין אלסטום לדליה הָחל מחודש מאי 2008).

345. להשלמת התמונה בלבד יאמר כי אכן עלו קשיים ראייתיים לגבי טענות אלסטום. אלסטום טענה, כנזכר, כי היתה פנייה ישירה של מר קסטנבאום בחודש מאי או יוני 2008, כי בין השנים 2007 ו-2008 שונתה הרגולציה בתחום ייצור החשמל הפרטי, ובעקבות זאת הוחלט כי הפרויקט יתוכנן מלכתחילה במתכונת של "מחזור משולב", וכי במקביל לתקופה זו או בסמוך לכך, החליטה סימנס כי היא אינה מעוניינת לשמש כקבלן הקמה של הפרויקט אלא רק כספקית ציוד, ובלעדיותה בפרויקט פגה (סע' 166 לתצהיר מוגינשטיין).

לטענות אלה לא הובאה תשתית ראייתית הולמת. de-Margerie ציין כי הפנייה לא היתה אליו ולא ידע לציין את זהותו הקונקרטית של האיש אליו בוצעה הפני יה (עמ' 838 ש' 20 – עמ' 840 ש' 21). למעשה, העד היחיד מטעם אלסטום שהוא רלוונטי לתקופה זו, הוא מוגינשטיין (שני העדים האחרים כבר עברו אותה עת לתפקיד שאינו כולל אחריות על ישראל). מר קסטנבאום לא פנה במישרין למוגינשטיין (עמ' 1053 ש' 19-18). מוגינשטיין העיד כי הפנייה אליו מאלסטום אירופה, היתה טלפונית וכי בעקבות כך היתה תכתובת. ברם, לא צורף דבר (עמ' 1055 ש' 7-3). מסמכים מזמן אמת שיכולים היו להעיד, ולו בעקיפין, על הפנייה של דליה אל אלסטום ועל מועד פנייה זו, לא הוצגו ולא הוגשו. דריה גם הצביעו על הבדל בין עדות de-Margerie לבין עדות מוגינשטיין בשאלה האם הפנייה נעשתה על ידי דליה אל מישהו ב -Alstom Power או אל מישהו ב -Alstom Transport. יחד עם זאת, עדותו של מוגינשטיין לגבי הפנייה אליו מאלסטום באירופה והדיווח שקיבל אותה עת על פנייה מדליה, היא עדות ישירה.

346. לגבי הבלעדיות הנטענת של סימנס ותפוגתה, ראיות אלסטום הינן הצהרות של עדיה בלבד, ללא תימוכין (וזאת כאשר דריה טוענים כי לא היתה בלעדיות שכזו). אין אלה ראיות הולמות (ר' למשל עמ' 646 ש' 19-10; עמ' 649 ש' 17 – עמ' 650 ש' 3; השווה: עמ' 834 ש' 23-17; עמ' 1033 ש' 25-17). כך גם אין מידע לגבי המועד בו פגה הבלעדיות הנטענת של סימנס (ולגבי שאלת קיומה באוקטובר 2007 ר' חקירת de-Margerie עמ' 837 ש' 13-1; השווה: חקירת מוגינשטיין עמ' 1035 ש' 6-4 (ב-2006, 2007 וחלק מ-2008 הפרויקט היה עדיין תחת אקסקלוסיביות של סימנס) ועמ' 1040 ש' 20-18 (האקסקלוסיביות התבטלה ב -2007)) וממילא, לגבי הַקֶשר בין מצב דברים זה לבין הַקֶשר בין דליה לדריה.

347. גם מועד ההחלטה לעבור מ'מחזור פתוח' ל'מחזור משולב' נותר עם סימן שאלה מסוים. בתצהיר מוגינשטיין נטען כי הדבר ארע לאחר שינוי רגולציה בתחום החשמל הפרטי שארע בין השנים 2007 ו-2008. בחקירה אמר העד כי שינוי הרגולציה לא היו עדיין "באוויר" בשנת 2007 (עמ' 1062 ש' 3-2). בשלב מסוים העיד מוגינשטיין כי ההחלטה הסופית לעבור למחזור משולב היתה בסוף 2008 (עמ' 1059 ש' 8-6; עמ' 1060 ש' 3-2). מר de-Margerie העיד כי הדבר ארע בדצמבר 2008 (עמ' 836 ש' 19-16).

348. לכאורה יכולה היתה אלסטום להביא ראיות בסוגיות אלה ללא קושי. לא זו בלבד שהמידע אמור להיות בידיה אלא שהיא בקשר הדוק עם דליה, ועל פני הדברים, ניתן היה להביא את עדותו של מר קסטנבאום או גורם רלוונטי אחר מחברת דליה (בעוד לדריה יכול להיות קושי רב יותר להבאת עדות כזו). זאת לא נעשה.

349. האמור לעיל מדגים את הקשיים הראייתיים בטיעונים שהובאו מאת אלסטום בסוגיה זו. שקלתי האם אין בקשיים אלה כדי לחזק את טיעוני דריה. עיינתי בשימוש בכלל לפיו הימנעות מהבאת ראייה ללא הסבר סביר מקימה חזקה כי לו הובאה הראייה, היתה זו פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מהבאתה.

בסופו של יום באתי לכלל מסקנה כי היקף ומשקל הראיות שהובאו מטעם דריה אינם מספקים כדי להעביר אל אלסטום את הנטל וכי אין בחוסרים ובכלליים הראייתיים של אלסטום כדי להביא למעבר רף זה.

350. ניתן להעיר, כי גם אם נניח, לצורך הדוגמא, שלסימנס לא היתה בלעדיות בשלב כלשהוא, וגם אם ההחלטה הסופית לשינוי התכנון ממחזור פתוח למחזור משולב ארעה רק בסוף שנת 2008 (ר' הפניות לעיל) – ומשכך, לכאורה במובנים אלה לא אמור היה להיות שינוי במוטיבציה של אלסטום לדון עם דליה במאי או יוני 2008 בהשוואה לאוקטובר 2007 – מדובר לכל היותר בטענות לגבי נסיבות בשאלת הסבירות של נכונות אלסטום לשנות את עמדתה לגבי קיום דיון עם דליה בענין פרויקט אפשרי. די בשינוי מסוים בפרמטר זה או אחר (למשל, מוטיבציה העולה מכך שדליה פנתה, אם פנתה, במישרין אל אלסטום באירופה או "הדים" מדליה לגבי התרופפות המגעים עם סימנס) כדי לשנות את התמונה. זאת, אף מבלי להדרש לאפשרות כי גורם באלסטום יעשה עיון מחדש בהחלטתו לגבי הקצאת משאבים למעקב אחרי פרויקט פוטנציאלי כלשהוא.

351. לא מצאתי גם בשאר טענות דריה בסוגיה זו כדי לשנות את מסקנת הדיון בענין הפרויקט. בכלל האמור, טענת העדר סבירות שאלסטום לא תהא נכונה באוקטובר 2007 אפילו לבחון את אשר נכתב בעדכון של התובע, ובפרט לאור גודל הפרויקט ומהירות קבלת עמדה זו; השלב בעדות מוגינשטיין בו יכול היה להשתמע פקפוק בכך שהעדכון שהועבר באוקטובר 2007 היה מהימן (מענה שיש להבינו על רקע דינמיקת החקירה וכן התייחסותו הכללית של העד, שכבר נזכרה לעיל, אך לא מצאתי לייחס לו משמעות קונקרטית בהקשר זה ); הסברה בענין הסיבה לנכונות דליה באוקטובר 2007 לבוא בדברים עם אלסטום וההערכה לגבי מניע שעמד מאחורי הדברים; הסתירות בין העדויות (לרבות שאלת עומס העבודה באלסטום בתקופות מסוימות); ההבדל בין הנוסח בסע' 167 לתצהיר מוגינשטיין לבין השתלשלות הענינים כפי שתוארה בעדות; ועוד.

352. ניתן להבין ללבו של התובע. ההיכרות הראשונה של אלסטום עם הפרויקט היתה באמצעותו. התובע הוא שהפגיש את אלסטום עם מנכ"ל משרד התשתיות ששוחח עמם גם על פרויקט זה. בשנת 2006 נכתב לו כי אם הפרויקט יתממש, אלסטום תעבוד עימו. בשנת 2007 הוא הביא לידיעת אלסטום נכונות של דליה להפגש עמם. אלסטום זכתה בסופו של דבר בפרויקט (ואף תוך שימוש בטורבינה בדגם שנזכר בתכתובות מוקדמות - GT26; ר' נספחים 82 ו-84 (ספטמבר 2006), עמ' 1041 ש' 18-13). למרות זאת, בנסיבות הענין כפי שפורטו לעיל והובאו בהליך, לא הוצבה תשתית כדי ללמד על זכות משפטית של דריה לקבל תקבולים מאלסטום בענין פרויקט דליה. יובהר כי לאור התשתית העובדתית שהובאה לעיל, מסקנה זו נכונה גם בנוגע לטענה החילופית ולפיה יש לדריה זכאות לכל הפחות לשכר ראוי (להבדיל מעמלה).

פרויקט באר טוביה
353. האמור לעיל בענין פרויקט רותם/OPC יפה בשינויים המחוייבים גם לגבי פרויקט באר טוביה. פרויקט זה נזכר בכתב התביעה ונכללה לגביו דרישה לסעד (באופן דומה לדרישה בענין פרויקט רותם). התובע ציין בחקירתו: "אני אקצר ואני אחסוך זמן נוסף לבית המשפט. חברת Siemens זכתה בפרויקט באר טוביה, גם לאחר הגשת התביעה, אז מעבר להראות את העבודה כמכלול, גם לגבי פרויקט באר טוביה, אני לא תובע עמלה, כי Siemens זכתה בפרויקט" (עמ' 417 ש' 13-9). סיכומי התובעים אינם כוללים התייחסות לפרויקט באר טוביה בכל הנוגע לדרישה לגבי הפרויקטים הפרטניים.

פרויקט אפקון אנרגיות רוח
354. האמור לעיל בענין פרויקט רותם/OPC יפה בשינויים המחוייבים גם לגבי פרויקט אפקון. פרויקט זה נזכר בכתב התביעה ונכללה לגביו דרישה לסעד (באופן דומה לדרישה בענין פרויקט רותם). התובע ציין בחקירתו: "בוא אני אעשה לך את החיים עוד יותר קלים. גם אפקון לא יצא לפועל מבחינתה של Alstom. חברת גמסה זכתה, ש: אז אתה לא תובע? ת: לא, לא תובע לגבי פרויקט אפקון" (עמ' 418 ש' 9-6). סיכומי התובעים אינם כוללים התייחסות לפרויקט אפקון בכל הנוגע לדרישה לגבי הפרויקטים הפרטניים.

סעדים נוספים שנתבעו (שאינם קשורים לפרויקט קונקרטי)
355. במסגרת כתב התביעה עתרו דריה גם לשני סעדים כספיים נוספים, שאינם קשורים לפרויקט קונקרטי. סעד אחד הוא דרישת פיצוי בסך 1 מליון ₪ "בגין הפרה בחוסר תום לב של ההסכם בין הצדדים"; וסעד שני הוא פיצוי בסך 1 מליון ₪ בגין "אי מתן הודעה על סיום ההסכם בין הצדדים זמן סביר מראש" (סע' 143.8-143.7 לכתב התביעה).

356. התנהלותה של אלסטום בכל הנוגע לסיום ההתקשרות בין הצדדים תוארה באופן מפורט ונרחב לעיל (ר' בפרט סע' 134-77, 159-154). בניגוד לטענתה, מאז סתיו 2007 לא נתנה אלסטום לדריה את אותה הזדמנות כמקודם לפעול עבורה בפרויקטים שונים. התנהלותה של אלסטום, באופן שתואר לפרטים לעיל, עלתה כדי הפרת הדין (בין אם תראה בכך משום הפרת הסכם ובין משום חוסר תום לב), ויש בסיס לקביעת פיצוי בגינה. פרט לשאלת הזכאות לעמלה שהיתה אמורה או לא היתה אמורה להיווצר לדריה בגין פרויקטים קונקרטיים (ענין שנדון בפרקים הרלוונטיים לכל פרויקט), ברור מהתשתית הראייתית כי התנהלותה של אלסטום גרמה להוצאות לאורך תקופה ארוכה (עוד קודם להוצאות ההליך) כמו גם לעוגמת נפש רבה. את הפיצוי מצאתי לאמוד ולהעמיד על סך של 500,000 ₪.

357. הדברים שונים בכל הנוגע לדרישת הפיצוי בגין "אי מתן הודעה על סיום ההסכם בין הצדדים זמן סביר מראש" ולו משום שהדיון לגבי כל אחד מהפרויקטים מתייחס להעמדתם של דריה במצב בו היתה ההתקשרות בין הצדדים מסתיימת באופן ראוי, לרבות בענינים אשר הודעה מראש נועדה עבורם (וזאת מבלי להדרש למחלוקות בסוגיית מטרתה של הודעה מוקדמת ולגבי חוזים מסוג זה או אחר, ענין שהצדדים הפנו לגביו לפסיקה). אין מקום למתן סעד נפרד באורח המבוקש, אף מבלי להדרש לטענות נוספות של אלסטום בסוגיה זו (כמו הטענה שפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לסיום הסכם לתקופה בלתי מוגדרת במהלכו השכר היה תלוי תוצאה, אמור להגזר מרווח ממוצע בשנות ההתקשרות ולא היה רווח שכזה).

יריבות
358. אלסטום העלתה מגון טענות של העדר יריבות בין חלק מהצדדים בהליך. לשיטתה, היריבות הינה בין התובעת (דריה אנרגיה בע"מ) לבין הנתבעת 2 (Alstom Power SA) ובין כל יתר הצדדים אין יריבות.

יוער כי התובעת היא בבעלותו המלאה של התובע ואילו הנתבעת 2 היא בשליטתה של הנתבעת 1 (כל הנתבעות הן חלק מ'קונצרן אלסטום'). במובן זה, אין לטענות אלה משמעות 'אופרטיבית' של עירוב גורם שהוא 'חיצוני' לגמרי.

359. לגופו של ענין, ברי מהראיות כי הגורם עימו היתה לאלסטום מערכת יחסים חוזית היה בראש ובראשונה התובע, להבדיל מהתובעת. התובעת שימשה "כלי" תאגידי לצורך מסמכים כאלה ואחרים (לרבות פניית דריה עצמם ביום 28.10.2008), אך ברמה המהותית, לב ההבנות היה בזהותו של התובע באופן אישי (ולא מצאתי בטענה זו משום הרחבת חזית כנטען).

לאלסטום לא היה משנה אם התובע יבחר לפעול באמצעות תאגיד חדש (כמו התובעת), יבחר לעשות שימוש בחברה המשפחתית שעסקה בתחום התחבורה (דריה אינג') או יפעל במבנה אחר. היתה זו החלטה של התובע (ולאחר שהיה בוחר ב"פורמט" הרצוי לו, היה הדבר אמור להתקדם בהליכים הפורמליים של התקשרות בכתב, שעל אי קיומם כבר עמדנו לעיל). ר' למשל – "…it was his decision to go with Darie Engineering or Darie Energy…. Q: You had no preference how, right? A: No." (עמ' 599 ש' 21-13).

הקשר היה אך ורק עם התובע ( "We were discussing with Aviv Darie and no one else", עמ' 602 ש' 21). או למשל –

Hon. Judge: The approval that you received from your manager for a 3% commission…… was not for anyone in Israel?
A: No, I was for Aviv Darie and for this specific project.

Hon. Judge: For this specific project and being under whatever entity that will be authorized or whatever.
A: Yes."
עמ' 604 ש' 9-1.

360. לא נעלם מעיני כי היו תכתובות בין הצדדים (דוגמת נ/8 ו-נ/9) בהן היתה התייחסות משולבת הן לתחום התחבורה (בו עסקה דריה אינג') והן לתחום ה-IPP, ולפרקים תוך שימוש בשמה של דריה אינג', שהתובע היה נושא משרה בה בחלק מהתקופה. לא מצאתי בהן כדי להוביל למסקנה כי היריבות היא למול דריה אינג' או למול התובעת בלבד (להבדיל מאשר יריבות למול התובע באופן אישי). ניתן גם ללמוד מכך את היפוכם של דברים. הגורם המשמעותי מבחינת אלסטום היה התובע עצמו.

361. יוער כי גם לו היית סבור שהיריבות היתה מלכתחילה למול דריה אינג', להבדיל מיריבות למול התובע באופן אישי, הרי שיש לפנינו עדות של מי שהיה מנכ"ל דריה אינג' בתקופה בה הוקמה התובעת אשר מלמדת שמלוא הזכויות כלפי אלסטום בתחום ה-IPP הינן עתה של התובעים (ולהמחאת זכות אין דרישות צורניות) . גם התכתובות שבין הצדדים בתקופות המאוחרות להקמת התובעת, מעידות על כך שהיריבות כלפיה מבחינתה של אלסטום התייחסה גם לסוגיות שמקורן בשנים שקדמו להקמתה.

362. עוד ניתן להעיר כי אין מדובר במקרה בו היה לתובעים קושי לצרף את דריה אינג' כאחד התובעים, לו היה צורך אמיתי בכך (עמ' 456 ש' 9-8). אף אין טענה לקושי כזה. לעתים היה דומה כי עמידתה של אלסטום על טענת העדר יריבות של התובע הינה נסיון להדוף חלק מטענות התביעה על דרך של התייחסות למועד הקמתה של התובעת למול המועדים אליהם נוגעים חלק מהטענות (שהם מועדים מוקדמים יותר, כמו הסכם פאריז). לא מצאתי לקבל נסיון זה.

363. נפנה עתה לבחינת שאלת היריבות למול הנתבעות 1 ו-3.

364. הנתבעת 3 היא חברה ישראלית בשליטת הנתבעת 1 שהוקמה בנובמבר 2009. הנתבעת 3 הוקמה לאחר הודעת אלסטום לדריה על ניתוק יחסי הצדדים (מרץ 2009). למעשה, הנתבעת 3 מהווה הסדרה של פעילות משרד אלסטום בישראל, אשר על השתלשלות הארועים לגבי הקמתו, פורט בפרקים קודמים. לא הוצג הבדל ממשי בין פעילות אלסטום בישראל באמצעות המשרד שהוקם למול הפעילות באמצעות החברה עת הוקמה (הנתבעת 3) (ור' למשל עדות מוגינשטיין עמ' 867 ש' 25 – עמ' 868 ש' 2; עמ' 881 ש' 16 – עמ' 882 ש' 2).

365. עילות התביעה הנזכרות בכתב התביעה, הינן: חוסר תום לב בביצוע הסכמים שנכרתו עם התובעים; הפרה בחוסר תום לב של התחייבויות לתשלום עמלות; סיום היחסים המסחריים בחוסר תום לב ושלא כדין; הפרת יחסי אמון והצגת מצגי שווא; ועשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעים.

עילות אלה אינן רלוונטיות בעיקרן לנתבעת 3 אף אם יש לראותה כמי שבאה בנעלי הנציגות שקדמה לה. דריה אינם טוענים כי התקשרותם היתה עם אלסטום ישראל. נהפוך הוא. לשיטתם, היחסים המסחריים וההתקשרות קדמו להקמת נציגות אלסטום בישראל. גם כאשר מתייחסים דריה להבנות לגבי פרויקטים קונקרטיים, עיקרם של דברים מופנה כלפי אלסטום באירופה. לא הנתבעת 3 (ולא הנציגות) היתה מחויבת כלפי התובעים בתשלום עמלה. לא הוצבה תשתית ללמד על עושר שעשתה הנתבעת 3 על חשבון התובעים והסעדים אינם נגזרים מעושר כזה. גם טענות כמו מצג שוא לא בוססו באופן המציב כלפי הנתבעת 3 יריבות עצמאית.

366. אין לשלול את טענת אלסטום כי צירופה של הנתבעת 3 מלכתחילה לתובענה לא היה נטול קשר לטעמים של המצאה וסמכות. ברם, בשים לב בין השאר לפסק הדין שניתן בין הצדדים בסוגיית ההמצאה (ע"ר 2795-09-12), לקשר המובהק של התובענה לישראל ולמעורבות הנתבעת 3 לגופם של ארועים שנדונו בתובענה, אין בכך כדי להשליך על הדיון. כמו כן, לא נמצא כי בצירופה של הנתבעת 3 נגרמו לנתבעות הוצאות שונות או גבוהות יותר. אין גם טענה כאילו עצם קיומה של תובענה כנגד הנתבעת 3 גרם לנזקים.

367. השאלה הנותרת על הפרק היא לגבי קיומה של יריבות למול הנתבעת 1. אלסטום טוענת כי אין יריבות כלפי הנתבעת 1 לפי שהיא חברת אחזקות שאינה בעלת פעילות עסקית, אינה עוסקת בפרויקטים בתחום האנרגיה ואינה חותמת על הסכמי ייעוץ.

368. היריבות המובהקת בתחום ה-IPP הינה כלפי הנתבעת 2. לא בכדי היתה הפנייה המסודרת הראשונה של דריה אל חברה זו בקונצרן (נספח 277). יחד עם זאת, יש בסיס גם לטענת יריבות למול הנתבעת 1.

369. החומר הראייתי שהובא בהליך מלמד כי ההבחנה אותה מבקשת אלסטום לבצע בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 אינה משקפת את ההתנהלות בפועל, בה אלסטום ונציגיה באופן תכוף אינם מבצעים הבחנות שכאלה.

כך למשל, בתצהירו של מר מוגינשטיין, שהעיד מטעם אלסטום, יש התייחסות לביטוי "קבוצת אלסטום" שלא הוגדר בתצהיר. מחקירתו של מוגינשטיין היה ברור כי החלוקה בין שלוש הנתבעות אינה בעלת משמעות מבחינתו (ר' למשל עמ' 872 ש' 15 – עמ' 873 ש' 26). ההבחנה בין הישויות המשפטיות היא על פי רוב סמנטית ומשתנה לפי הצורך, כאשר מוקד הענין הוא תחום הפעילות (אנרגיה, תחבורה וכו') להבדיל מהישות המשפטית באמצעותה נעשית פעולה כזו או אחרת, שכולן באותה שליטה (עמ' 867 ש' 13-4; עמ' 868 ש' 26 – עמ' 869 ש' 11). ר' גם עדותו של מר Barbier: "Alstom SA is a legal entity, I mean I am working for sectors, I mean, Alstom is organized by activity ." (עמ' 488 ש' 5-4 (. לאורך הדיונים עלו גם שמות של חברות נוספות בקבוצה – כמו חברת לורלק או חברת Alstom Holdings – שהמכנה המשותף לכולן הוא היותן חלק מקבוצת אלסטום אשר בראשה עומדת הנתבעת 1. שמות של חברות אחרות גם נזכרו ככאלה הרשאיות להתקשר בהסכמים עם יועצים (עמ' 521 ש' 18-13). מכתבה של אלסטום לגבי ניתוק היחסים ( מכתב 3/2009) הוצא על גבי מסמך של חתום על ידי Alstom Holdings, שהיתה כנראה חברה אם של הנתבעת 2 (עמ' 867 ש' 8-7; עמ' 869 ש' 3-2). דריה גם מצביעים על כך שהנתבעת 1 עצמה היתה מחוייבת בקנסות שהוטלו על אלסטום במסגרת הסדרי טיעון שנזכרו לעיל (מוצגים ת/7-ת/12), בענין, בין השאר, פעילות בניגוד לנהלים לגבי העסקת יועצים ותשלומים ליועצים.

370. די באמור על מנת שלא ליתן משקל לטענת העדר היריבות המועלה כעת בעניינה של הנתבעת 1. אין צורך להדרש לפרטי טענות נוספות של דריה בסוגיות אלה, לרבות לגבי תיאורה של הנתבעת 1 במסמכים חתומים על ידה באופן הכולל גם פעילות בתחום האנרגיה ( עמ' 552 ש' 20 – עמ' 553 ש' 9) ולגבי ראיות שנטען כי הן מעידות על פעילות של הנתבעת 1 עצמה בתחום ( ר' הפניות בסע' 95-94 לסיכומיהם) ובחלק מהן לכאורה ניתן למצוא טעם.

371. בשולי הדברים יצוין כי יש לקוות כי טענות אלסטום בענין העדר יריבות של הנתבעת 1 לא הועלו על בסיס שינוי בקבוצת אלסטום שהיה בו כדי לרוקן מתוכן את הנתבעת 2 ( השווה: עמ' 869 ש' 11-2).

הערה וסיכום
372. לא מצאתי בטעונים הרבים האחרים אשר הובאו מטעם מי מהצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (בע"מ 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.2011); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)) ובכלל האמור, התייחסות התובע (באוגוסט 2005, נספח 51) לליווי פרויקט תחנת הכח בים המלח כשונה מהסוגיות שנדונו ב-2004 (מעמדו הוכר בהמשך גם בענין פרויקט תחנת הכח); העדר ראיות ישירות מטעם אלסטום לטענתה בענין נסיון שיתוף הפעולה עם חברות מנרב וסולאר מילניום לגבי הגשת הצעה לאחת מתחנות הכח ה-TS באשלים; עדות אפרימוב לגבי בקשות הפטנט שהוצגו לו; עמדת התובע בחקירתו כי מוגינשטיין פעל באופן שחיבל בשיתוף פעולה עם לקוח; עמדת אלסטום כי התובע חיבל בפגישות עם אנשים טכניים; ציון שם אביו של התובע על חלק מהמסמכים בתקופות ראשונות (ור' עדות התובע לגבי מצבו הבריאותי של האב אותה עת, עמ' 466 ש' 4 – עמ' 467 ש' 2); העדר מענה של התובע למייל שהזכיר " screening committee"; ועוד.

373. מן המקובץ לעיל ומכלול החומר שהובא בפני, מחוייבות הנתבעות 1 ו-2 כלפי התובעים כמפורט לעיל (סע' 195, 226, 303 ו-356) . התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

374. בכל הנוגע להוצאות: עסקינן בהליך מורכב, רחב היקף, מרובה מסמכים (אף לאחר "קיזוז" מסמכים שצורפו פעמיים ושלוש פעמים בהקשרים שונים ), עדים והתדיינויות. הסעדים שנפסקו לטובת התובעים אינ ם אחוז ניכר מאלה שהתבקשו אך גם לא אחוז מבוטל מהם. חלק ממשי מההתדיינות נגרם על רקע התכחשותה של אלסטום למצב דברים שעלה ממסמכיה שלה והדרך ה'מבטלת' בה נהגה (באופן שהיווה במובנים מסוימים משום המשך להתנהלותה במועדים הרלוונטיים לארועים שפורטו לעיל). התנהלות זו הצריכה פרישת תשתית ראייתית נרחבת, חקירות ארוכות וטיעונים רבים אשר חלק ניכר מהם יכול היה להתייתר או להצטמצם משמעותית לולא נהגה כך. בשים לב למכלול נסיבות הענין והשיקולים הרלוונטיים (בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת, פ"ד ס(1) 600 (30.6.2005)), מחוייבות הנתבעות 1 ו-2 בהוצאות התובעים בסך 450,000 ₪. אין צו נפרד להוצאות בענין הנתבעת 3.

לפני סיום בית המשפט מוצא לציין לחיוב את באי כח הצדדים על הופעתם המקצועית בהליך מורכב זה.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ז, 11 נובמבר 2016, בהעדר.