הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 24671-07-20

לפני
כבוד ה שופטת סיגל רסלר-זכאי

תובע
(משיב)

מרטין (מאיר) רוס (רוזנבלום)
ע"י ב"כ עו"ד עמיהוד שרגאי

נגד

נתבעים

(מבקשת)

  1. עזבון המנוחה ורדה בוגן ז"ל
  2. עזבון המנוח מרדכי בוגן ז"ל
  3. רות שריד שריד

ע"י ב"כ עו"ד דני כביר ועו"ד ארתור קליימן

4. דירת בוגן רוזנבלום בע"מ (פורמלי)
5. משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות (פורמלי)
6. כונס הנכסים הרשמי מחוז תל אביב (פורמלי)

החלטה

לפני בקשה מטעם נתבעת 3 (להלן: "המבקשת") לחייב את התובע (להלן: "המשיב"), תושב זר, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה היה והתביעה תדחה, וזאת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ( להלן: "התקנות החדשות"). החלטתי לקבל את הבקשה.

התביעה היא לפיצוי ותשלום דמי שימוש ראויים, בגין שימוש בדירה שהייתה, בהתאם לנטען משותפת לאביו המנוח והוריה המנוחים של המבקשת (להלן: "המנוח" ו"המנוחים" בהתאמה). כמו-כן, התבקש צו למינוי כונס נכסים לדירה, לפירוק החברה בבעלותה הדירה, ולרישום הבעלות בדירה. המשיב תושב ואזרח ארצות הברית, יליד 1926 . לטענתו, בשנת 1962 רכשו המנוח והמנוחים במשותף דירה בשדרות דוד המלך 51 בתל אביב (להלן: "הדירה"). הדירה נרשמה של שם חברת דירת בוגן רוזנבלום בע"מ, ששמה מורכב משמות השותפים ומניותיה התחלקו בין השותפים (להלן: " החברה"). משנת 1963 המנוחים וילדיהם התגוררו בדירה. בשנת 1975 נפטר המנוח מבלי שהותיר אחריו צוואה, בעת שילדיו – המשיב ואחותו המנוחה התגוררו בניו יורק ולא ידעו אודות זכויות אביהם בדירה ובחברה. נטען, כי רק בשנת 2016 ועקב פנייתה של המבקשת למשיב לחתום על כתב ויתור זכויות והסכמה להעברת מלוא הזכויות בדירה על שמה, למד המשיב את העובדות והחל לפעול לשם השלמת צווי ירושה ותביעת זכויות המנוח בחברה ובדירה.

בכתבי ההגנה נטען כי המנוחים נעזרו במנוח בהיותו תושב חוץ על מנת להחזיר מטבע זר ארצה. נטען כי מסמכי החברה נוסחו כך שלמנוח לא תהיינה זכויות של ממש בחברה, סמכויות למנות מנהל או לכפות החלטה כלשהי בחברה. נטען כי המנוח ידע כי אין לו זכויות בדירה, המניות נרשמו על שמו בהיותו "איש קש" וכי הוא אמור היה להשיבן. המנוח נפטר כשהוא חסר כל ונסמך על שולחנם של אחרים ומבלי שהותיר אחריו צוואה או כל רכוש מסוג שהוא להוריש. עוד נטען כי דין התובענה להיות מסולקת על הסף מחמת התיישנות, העדר יריבות, העדר עילה, השתק ויתור ומניעות.

בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לחייב את המשיב להפקיד ערובה בנקאית להבטחת הוצאות המשפט, אשר יפסקו בסופו של ההליך ככל שהתובענה נגדה תדחה. נטען כי במקרה שלפנינו, מתקיימות החזקות אשר הוכרו בפסיקה כחזקות המצדיקות חיוב בערובה מאחר ועסקינן בתובע תושב חוץ, ללא נכסים אשר כתובתו אינה ידועה וסיכויי התובענה קלושים ביותר.

נטען כי כאשר תובע מתגורר בחוץ לארץ ואין בידיו נכסים בארץ, מהם הנתבע יוכל להיפרע או שאין הוא ממציא את מענו העדכני, כמתחייב מהוראות הדין, הנטייה תהיה לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע. (רע"א 1572/14 דוד עזר נ' אמריקה-ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (14.7.14)). נטען כי המשיב יליד 1926, אזרח ארצות הברית, כתובתו אינה מצוינת בכתב התביעה ולא הצביע על קיומם של נכסים במדינת ישראל. נטען כי, הדירה נשוא התובענה , בעת שסיכויי התביעה קלושים, אינה יכולה לשמש מקור ממנו תוכל המשיבה להיפרע בגין הוצאותיה, ככל שייפסקו לטובתה. (ת"א (מחוזי ת"א) 59399-11-12 פרייס ואח' נ' וכטל ואח' (1.12.13)).

לסיכויי התביעה, נטען כי אלו קלושים שעה שמדובר בזכויות נטענות שמקורן בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה הקודמת ולכן התובענה התיישנה. נטען כי המנוח לא ראה עצמו כבעל זכויות כלשהן, בדירה או בחברה, וככל שהיו לו זכויות, הוא ויתר עליהן במעשה ובמחדל מתמשכים. אין אדם יכול להעביר יותר ממה שיש לו. מותו של המנוח וצו הירושה הנטען לא יכולים להצמיח ליורשים יותר ממה שהיה למוריש. על פי כתב התביעה, הדירה בבעלותה של צד שלישי להליך – חברה שנמחקה ולפיכך למשיב אין כל יריבות עם המבקשת ואין לו עילת תביעה נגדה .
בתשובת המשיב נטען כי דין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשת בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב. נטען כי המשיב הינו קרוב משפחה של המבקשת וכתובת מגוריו ידועה לה. בעת הגשת התביעה נמסרה כתובתו של ב"כ של המשיב ככתובתו של המשיב לצורך המצאה רשמית של מסמכים בישראל בקשר עם ההליך. פרטיו האישיים של המשיב, לרבות שמו, מספר דרכונו האמריקאי וכתובת מגוריו מצויים בידי המשיבה ובמסמכי בית המשפט, במסגרת הליכים רשמיים בהם נקט בשנים האחרונות. עוד, פירט המנוח כתובתו המלאה בניו יורק , ארצות הברית ( ס' 2.1 לתשובה).

נטען כי על פי צווי הירושה (נספחים א1, א2 לכתב התביעה) המשיב הינו היורש הבלעדי של המנוח, על שמו רשומות ברישומי רשם החברות בישראל מניות בחברה , על שמה רשומה הדירה. חלקו של המנוח בהון המניות המונפק של החברה עומד על 37.5% ועל פי חו"ד שמאי שו וי הדירה לחודש פברואר 2020 , עמד על 5,000,000 ₪.

נטען כי, בעת שמדובר במימוש זכות הפניה לבית משפט בערכאה ראשונה, גובר השיקול שלא להטיל על בעל הדין הפונה נטל כלכלי והוצאות כספיות וזאת על מנת לאזן בין הצורך להבטיח הוצאותיו של צד "הנגרר" להליך משפטי לבין הרצון שלא להטיל מגבלות על מי שמבקש לפנות לבית המשפט למימוש זכויותיו. (רע"א 2442/98 מיוחס, עו"ד נ' רוזן עו"ד (10.5.99)).

נטען כי בהתאם לסעיפים 28(א) ו- 29 לתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית) תשי"ד-1954 (להלן: " אמנת האג"), נמנעים בתי משפט בישראל מלהורות לתובעים שהינם אזרחי ותושבי המדינות החתומות על אמנת האג מלהפקיד ערבון להוצאות משפט כאשר הם מגישים תביעות בבתי משפט בישראל, אך בשל היותם תושבי חוץ. הגם שארה"ב, מדינת אזרחותו ותושב ותו של המשיב, איננה צד לאמנת האג, אין בכך כדי לשנות את גישתה הכללית של מדינת ישראל ורשויותיה לעצם העניין.

לסיכויי התביעה, נטען כי המשיב נסמך בתביעתו על רישומים מוסדיים, אשר על פי הדין מהווים ראיה לאמיתות תוכנם. בתביעתו פרש יריעה עובדתית רחבה, ממנה ניתן להבין את קשרי המשפחה בין הצדדים, הרקע לשותפות בקניית הדירה ובהקמת החברה. מנגד, טענתה העיקרית של המבקשת היא כי המנוח החזיק במניות החברה בנאמנות לטובת המנוחים, במסגרת ביצוע "קנוניה" להעברת כספים זרים מחו"ל. נטען, כי נטל השכנוע וההוכחה מוטלים על כתפי המבקשת בעת שהיא מכחישה את אמיתות הרישום ברישומי רשם החברות בנוגע לבעלותו האמ יתית של המנוח בחברה.
נטען כי המבקשת מנהלת קרב התשה נגד המשיב במסגרתו הגישה בקשה לסילוק על הסף לסכום האגרה ששילם המשיב, בקשה לעיכוב המועד להגשת כתב הגנה, שתי בקשות נוספות לסילוק על הסף במסגרת כתב ההגנה והבקשה דנן.

דיון והכרעה

לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה, בתשובה ובתגובה מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.

בית המשפט מוסמך לחייב תובע, יחיד או חברה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, כתנאי לניהול התובענה (תקנה 519(א) לתקנות, תקנה 157 לתקנות החדשות, סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999).

לחיובו של יחיד בהפקדת ערובה, תקנה 519(א) לתקנות קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". בהתאם לתקנה 157 (א) לתקנות החדשות: " (א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה". קרי, תקנה 157 לתקנות החדשות לא קובעת קריטריונים או שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון כאשר הוא עורך את האיזון הנדרש.

בהתאם להלכה הפסוקה, טרם התקנת התקנות החדשות, שכוחה יפה גם כעת, על בית המשפט לפעול במתינות תוך הפעלת שיקול דעת זהיר, איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע, לבין זכות הנתבע למנוע הגשת תביעות סרק כנגדו וכן להבטיח הוצאותיו. בין מכלול השיקולים שעל בית משפט לשקול, סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה, מיהות הצדדים ותום ליבם וכן הפגיעה בזכות הקניין של התובע. (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (12.2.09)). שיקול מרכזי הינו היעדר מען של התובע בארץ, שאז קיים החשש כי הנתבע לא יוכל להיפרע מהתובע את הוצאותיו, לרבות באמצעות מנגנוני אכיפה. (רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין (13.11.2014) (להלן: "עניין קרמין")). "בעיקרון, רשאי בית המשפט להורות על המצאת ערובה על-ידי התובע להבטחת הוצאות הנתבע. על פי הפסיקה, היותו של התובע תושב חוץ שגביית הוצאות ממנו אם תפסקנה כנגדו תהיה בלתי אפשרית או קשה, מהווה טעם מוצדק לחיוב בהפקדת ערובה". (רע"א 6787/99 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל (28.11.99)). זאת ועוד, בתי המשפט נוטים ביתר קלות לחייב חברה בהפקדת ערובה מאשר אדם פרטי מתוך שאיפה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות המהווה זכות חוקתית (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, (05.02.1990); רע"א 3746/20 קריל נ' ריטיקר (12.11.20)).

בהיות התובעים יחידים תושבי מדינה אשר הינה חברה באמנת האג, קבע כב' השופט נ. סולברג:

"בהקשר זה, אין די בתחולתה של אמנת האג על מנת לפטור את המבקש מהפקדת הערובה. עניינה של האמנה הוא "כי לא תוטל ערובה להוצאות על מתדיין רק מחמת היותו תושב זר, אך אין בכך כדי לשלול הטלת ערובה מטעמים אחרים המצדיקים זאת" (רע"א 2795/10 פיטוסי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (17.3.2011)). אכן, אילו היתה ההחלטה נסמכת אך ורק על היותו של המבקש אזרח ותושב חוץ, כאשר מדינתו חתומה על האמנה, היה בכך כדי להצדיק להורות על בטלותה של ההחלטה. אולם בענייננו המבקש אינו מפרט דבר על אודות נכסיו – לא בארץ ולא מחוצה לה – ומתעקש שלא להמציא מען מדויק בארצו. מכאן מתעורר חשש ממשי בדבר יכולת הגבייה, ככל שיהיה בכך צורך. נוסף על אלו שקלל בית המשפט גם את העובדה שלתפיסתו, התביעה מעוררת קשיים כאלו ואחרים, אף אם הדבר נאמר בזהירות בשל השלב המקדמי שבו מצויה התביעה. מדובר כאמור במלאכת שיקול דעת שבמסגרתה יש להביא בחשבון משתנים שונים"
(רע"א 1120/17 ז'אברגלי קסיקבייב נ' מקס בלובבנד (27.2.17) פס' 10).

בעניין קרמין קבע כב' השופט הנדל ארבעה פרמטרים המסייעים בידי בית המשפט להכריע בסוגיה - האם המקרה מצדיק חיוב בהפקדת ערובה, אם לאו:

"הפסיקה התרכזה עד כה בארבעה שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע האם המקרה הקונקרטי שבפנינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה. נדמה כי ניתן לחלק ארבעה שיקולים אלו לשני אשכולות. האחד, תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה. השני, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד של התובע". (שם, עמ' 7-8).

תושבות חוץ ואי ציון מען עדכני בכתב התביעה - היעדר מען בארץ יקשה בפועל על המבקשת לגבות את הוצאות המשפט היה והתביעה תדחה ואלו יוטלו. עסקינן במחסום טכני הדורש איזון שיבטיח את זכויותיה של המשיבה. כך, גם לטענת היעדר מען עדכני בכתב התביעה, אשר נועד לספק למבקשת כתובת אליה תוכל לפנות לצורך גביית הוצאותיה ככל שאלו יפסקו לטובתה.
בעניינינו, הגם שבתשובתו ציין המשיב את כתובת מגוריו בארצות הברית, אין מחלוקת כי המדובר במשיב תושב חוץ אשר אין לו חשבונות בנק או נכסים בארץ. בנוסף, המשיב לא צירף לתשובתו תצהיר ולא ביקש להוכיח כי הינו בעל אמצעים אחרים מהם תוכל המשיבה להיפרע.

סיכויי התביעה - במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בחינת סיכויי ההליך הינה רלבנטית. אף, בעניין זה, מוטל הנטל על כתפי המשיב ועליו להוכיח, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיובו בהפקדת ערובה. הלכה היא, כי בשלב זה אין להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה, ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. עוד, על בית המשפט להיזהר שעה שהוא מביע דעתו בנוגע לסיכויו של הליך תלוי ועומד, בשלב מקדמי זה. מעיון בכתבי הטענות, הגם שכנגד המשיב נטענו טענות כבדות משקל של התיישנות העדר יריבות והעדר עילה, עדיין נטועות בין הצדדים טענות ומחלוקות עובדתיות סותרות, טענות כנגד רשומות מוסדיות ו טענות נוספות אשר יש לבררן במסגרת ההליך ואין זה השלב להכריע בהן או להביע עמדה לחוזק או חולשת הנטען.

מצב כלכלי ירוד - המדובר בשיקול המחייב לנקוט זהירות יתירה.

"מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בוודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד".
(ר' עניין קרמין עמ' 8).

בענייננו, המבקשת אינה טוענת למצבו הכלכלי של המשיב, פרט לכך שלא הצביע על קיומם של נכסים במדינת ישראל. בבקשה מתייחסת המבקשת למצבו הכלכלי הירוד של המנוח, אשר היה חסר אמצעים, נסמך לשולחנם של אחרים ואשר לא היו לו נכסים להוריש למשיב. גם המשיב לא התייחס בתשובתו למצבו הכלכלי ולא צירף לתגובתו תצהיר כאמור. כל שהפנה הוא לדירה נשוא המחלוקת, אשר שאלת זכויותיו ב ה, טרם נקבעה והוכרעה ולפיכך לא ניתן לראות בה מקור למשיבה להיפרע ממנו.

מכל המקובץ לעיל, לאחר ששקלתי כל אלו, מצאתי כי משקלם המצטבר של השיקולים שפורטו לעיל, מטים את כ פות המאזניים לקבלת הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה. היינו, העובדה י המשיב מתגורר בחו"ל, מצבו הכלכלי אינו ידוע וסיכויי ההליך אינם מובהקים.
לקביעת שיעור הערובה- הערובה הנדרשת צריך שתהא מידתית ותאזן נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים. את שיעורה יש לגזור משיעור ההוצאות הצפויות להיפסק במידה ותדחה התובענה, שכן זוהי מטרת הערובה. בדרך זו ניתן לאזן בין זכות המ בקשת לתשלום הוצאותיה במידה והתובענה תדחה לבין זכות המשיב כי תהא לו גישה לערכאות משפטיות. בבקשה לא פירטה המבקשת מהו שיעור הערבות המבוקש, אלא שתהא " מספקת וראויה להבטחת הוצאות המבקשת". בנוסף, לא פירטה מהן ההוצאות הצפויות אותן היא מבקשת להבטיח. מאידך, גם המשיב לא התייחס בתשובתו לשיעור גובה הערובה, ככל שתקבע או לשאלת ההוצאות הנטענות.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, סכום התביעה, סיכויי ההליך, העובדה כי המדובר במשיב בן 94, שהינו תושב חוץ, ללא נכסים בארץ או נכסים מוכחים בחו"ל על כל המשתמע מכך, שיעור שכר הטרחה וההוצאות שעשויות להפסק, תוך איזון עם הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפניו ראיתי לנכון לחייבו בהפקדת ערובה על סך של 50,000 ₪. סכום זה או ערבות בנקאית מתאימה יופקדו, בתוך 30 יום מהיום ויהוו תנאי להמשך ניהול ההליכים בתובענה.

המשיב יישא בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

מזכירות תקבע תז"פ ליום 1.6.21 לקבלת אישור על הפקדת הערובה. לא תופקד הערובה עד למועד שנקבע, תמחק התביעה.

ניתנה היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.