הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 22987-07-17

לפני
כבוד ה שופט ארז יקואל

התובעת

בולווארד נדל"ן - שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עוה"ד מ' פירון ושות'

נגד

הנתבעים

1. אלי כהן
ע"י ב"כ עוה"ד א' ילין

2. חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד נ' פרץ ו/או א' זרנקין

החלטה

על הפרק סוגיית ההוצאות שנותרה במחלוקת בין הצדדים לאחר שנמחקה התובענה שבכותרת.

רקע ותמצית טענות הצדדים

מקורו של תיק זה בהודעות לצדדים שלישיים שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגדרי ת"א 17584-07 -13, שם נתבעה התובעת על ידי חברת ע.ע אבו ראס חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (להלן: "התיק העיקרי"). הדיון בתיק העיקרי ביחס להודעות לצדדים שלישיים הופרד בהחלטה מיום 19.2.16 והדיון בתיק זה נדחה ללא מועד.

הצדדים בתיק העיקרי הגיעו להסדר פשרה ואז הגישה התובעת בקשה למחיקת התיק שבכותרת ללא צו להוצאות בטענה, כי הסדר הפשרה שהושג מייתר את בירור המחלוקות שנותרו מלפניי. כן הובהר, כי בתיק זה לא התקיים כל דיון וכל שהוגש מתמצה בכתבי טענות הצדדים.

הנתבע 1 טוען, כי יש לדחות את התביעה להבדיל ממחיקתה וכן לחייב את התובעת בהוצאותיו. הודגש, כי התובעת הפנתה כלפי הנתבע 1 טענות כלליות חסרות ממש ותום לב, שגרמו לעוגמ ת נפש ולנזקים כספיים. הנתבע 1 מוסיף על כך וטוען טענות לגופה של מחלוקת , שעיקרן מבוקשו ללמד כי הוא פעל ללא מתום וכי מעולם לא היה "גורם מאשר" כמיוחס לו. בכלל זה, מפנה הנתבע 1 לכספים שהועברו בין גורמים שונים, להפסקת עבודתו בשורות התובעת ולהתמשכות הפרויקט שנגרמה משום רשלנות, חוסר מקצועיות ותכנון לקוי מטעמה של התובעת שתוצאתן נזק אדיר שאותו ניסתה לגלגל על אחרים. הנתבע 1 מפנה לסכום של 85,690 ₪ ששילם לבא כוחו כשכר טרחה ולגישתו, אין עליו לשאת בהפסד זה מבלי שיקבל החזר ממי שתבע אותו לשווא ונסוג מתביעתו . הנתבע 1 מפנה לכתב ההגנה שהגיש ולנוכחות מטעמו בשני דיונים שנערכו בתיק העיקרי וכן בעשרות פגישות , גם לשם ניהול מו"מ והכל , ביחס למסמכים אליהם נדר ש בהיקף של אלפי עמודים, לחוות דעת הנדסיות ולאסמכתאות משפטיות .

הנתבעת 2 טוענת, כי יש לחייב את התובעת בהוצאות משפט ריאליות ונכבדות. מצוין, כי לצורך התמודדות עם ההליך המיותר שבחרה התובעת לנקוט , נדרשו שעות רבות ללימוד ולעיבוד היקפים עצומים של חומר שכפי שהועברו, להגשת כתב הגנה ולהתייצבות לדיונים. עוד מפנה הנתבעת 2 לתשלום שכר טרחת בא כוחה וטוענת אף היא כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות שתצא חסרה.

התובעת הגישה תשובה לתגובות הנתבעים והתייחסה, בין היתר, להעדר מעורבות הנתבעים בתיק העיקרי במשך תקופה ארוכה; להפרדת הדיון ולהפסקתו עד כה ; להגשת כתב הגנה והתייצבות לדיון אחד מטעם הנתבעים בתיק העיקרי וכן להגעה להסדר הפשרה גם מתוך רצון לחסוך בעלויות ובהוצאות. התובעת תמכה טענותיה באסמכתאות.

דיון והכרעה

כעת, אני נדרש להכרעה בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן. אציין כי לא מצאתי ממש בבקשת ה נתבע 1 להורות על דחיית התובענה חלף מחיקתה. הנתונים אליהם הפנה מצדיקים חקירה ודרישה, שלא תערכנה בהתחשב ברצון המוציא מחברו – התובעת – לסגת מבירור התובענה. בהעדר ירידה לחקר האמת, אין לקבל את הנתונים אליהם מפנה הנתבע 1 כממצא עובדתי המצדיק את דחיית התובענה ויצירת מעשה בית דין.

כלל הוא כי בעל דין שזכה בדין זכאי לפסיקת הוצאותיו על מנת שלא יימצא בחסרון כיס בבחינת ההוצאות ושכר הטרחה אליהם נדרש (ר' ע"א 1182/90 שחם נ' רוטמן פד"י מו (4) 330; ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" פד"י ס(1) 391). יש לפסוק למי שזכה בדין הוצאות ריאליות כפי אלו ששילם בפועל או שהתחייב לשלמן ורק בנסיבות מיוחדות ניתן להימנע מפסיקת הוצאות . בכך לא מסתכמת בחינת הדברים הנדרשת. בגדרי שיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן, ניתן להתחשב, בין היתר, באופן בו הסתיים ההליך – האם בהסכמה, בפסק דין או בדרך אחרת; במועד ובשלב הדיוני בו הסתיים ההליך; במורכבותו של ההליך ובסבירות ההוצאות ושכר הטרחה בהתכתב עם טיבו של העניין הנדון. כך, יש: "... לבדוק אם ההוצאות מתבקשות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין" (ר' בג"ץ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (30.6.05); ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נצרת עילית פד"י ס(1) 600); י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מה ד' שביעית) 1995 עמ' 541 – 540 ).

ובהתאמת הדברים לנסיבות העניין שמלפניי; סבורני כי יש מקום לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים בגין הגשת ההודעה , אך זאת על הצד הנמוך. כך ו בין היתר, משום הצורך להתחשב באינטרס המשותף לצדדים ולציבור להביא לסיום מהיר של ההליכים. ראיתי לנכון לייחס משקל זכות לא מבוטל לנכונות התובעת שלא להוסיף ולהתעבר על ריב מיותר בגדרי תובענה נפרדת זו.

ההליך העיקרי נפתח ביולי 2013 והוא התנהל למעלה משלוש שנים עד להגשת ההודעה לצדדים שלישיים ביום 15.9.16. לא הוגשו תצהירים ובקשות , כתבי ההגנה שהוגשו נושאים היקף מצומצם והדיון הופרד בסמוך כדי פתיחת תיק זה שנדחה ללא מועד לפי הוראות תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. מאז ועד כה לא התברר ולא נעשה דבר.

מחיקת התביעה איננה משולה לזכיית הנתבעים בדין ולא נקבע ממצא בדבר העדפת טענותיהם על פני טענות התובעת.

נוסף על כך, בהשוואה לטענות בדבר השקעת משאבים ומורכבות המחלוקת , במהלך הדיון שהתקיים בתיק העיקרי מסרו הנתבעים כאן כי הצטרפו להליך לפני מספר חודשים, כי אינם מודעים להתרחשות העבר וכי עליהם לבחון התנהלות למול מומחה , כשאין בידם דבר באותה עת. לדיון נוסף שנערך, התייצב רק בא כוח הנתבע 1, במהלכו נחקר מומחה ו נטען כי ב"כ הנתבע 1 אינו מקבל בקשות וכי יש לשתפו בהליך או למח קו ממנו.

בהינתן כל אלו, ראיתי לנכון לפסוק הוצאות לרבות שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ לזכות הנתבע 1 ובסכום של 10,000 ₪ לזכות הנתבעת 2. סכומי ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום ורק ככל שלא ישולמו במועד, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ט, 30 מאי 2019, בהעדר הצדדים.