הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 22243-03-15

התובעת
אלבש יזום וניהול בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל כהן

נגד

הנתבעים
1. גיא קריטי (פש"ר)

2. משה קריטי
ע"י ב"כ עו"ד יוסי סלמה

3. מעיין מימון (פש"ר)

4. א.ה. אגמון תקשורת שווק והדרכה בע"מ (נמחקה)

5. אסף הרוש
ע"י ב"כ עו"ד רונית פינקלשטיין (סיוע משפטי)

נגד
צד ג'
אסף הרוש
ע"י ב"כ עו"ד רונית פינקלשטיין (סיוע משפטי)

פסק דין

1. עסקינן בתביעה " כספית, נזיקית ושטרית", כך על פי כותרתה, אשר הגישה התובעת ( להלן: "אלבש") כנגד הנתבעים לתשלום סך של 2,779,000 ₪ - חוב נטען בגין הלוואות שהעמידה אלבש ל"קרייזי פון" (להלן: "קרייזי פון" או " העסק") ואשר לא נפרעו.
התביעה סומכת, בין השאר, על " הסכם הלוואה ללא ריבית" מיום 10.11.2014, שנחתם בין אלבש לקרייזי פון ( להלן: "הסכם ההלוואה" – נספח ט' לת/1), כמו גם על המחאות של הנתבע 2 והנתבעת 4, אשר ניתנו כבטוחות וחוללו.

2. ההליכים כנגד הנתבעים 1 ו- 3 עוכבו בהיותם בהליכי פשיטת רגל ( ראו החלטה מיום 26.5.2015), התביעה כנגד הנתבעת 4 נמחקה ( ראו החלטה מיום 1.6.2015), כך שהתביעה העיקרית צומצמה והתנהלה כנגד הנתבעים 2 ו- 5 בלבד.

3. התביעה הוגשה כנגד הנתבע 2, אביו של הנתבע 1, כמי שעל פי הנטען הקים ביחד עם בנו את העסק, אשר נרשם ברשויות המס על שמה של הנתבעת 3, כלתו/רעיית בנו ו"היה למעשה המוציא והמביא ו"הרוח החיה"" בו (ראו סעיפים 2-3 לכתב התביעה).

3.1 בבסיס התביעה כנגדו מונחת הטענה כי חב בחובה של קרייזי פון הן כמי שהתחייב באופן אישי לתשלום ההלוואות שניתנו לה והפר התחייבותו זו (" העילה החוזית" - ראו סעיפים 47-50 לכתב התביעה) והן מכוח אותה המחאה שנחתמה על ידו על החלק ונמסרה לידי אלבש כבטוחה לפירעון ההלוואות (" העילה השטרית" -ראו סעיף 57 לכתב התביעה).
עוד ובנוסף נטען למעשה גזל ותרמית בהתאם להוראות סעיפים 52 ו- 56 לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש] (ראו סעיפים 51-56 לכתב התביעה).

3.2 הנתבע 2 הכחיש בכתב הגנתו את כל שיוחס לו בתביעה, תוך שהוא מבקש להרחיק עצמו מהעסק ומאלבש גם יחד.
מכאן טענותיו כי "לא הקים את העסק... לא ניהל אותו, לא היה שותף בו, לא קיבל שכר ו/או כל תמורה אחרת מהעסק, לא במישרין ולא בעקיפין" ( ראו סעיף 16 לכתב ההגנה), אין ולא היה לו שום קשר לאלבש, "הוא אינו חתום ואינו חלק מ"הסכם ההלוואה" ואף "לא ערב כלפי חובה ( הנטען) של" קרייזי פון ( ראו סעיף 8 לכתב ההגנה).
באשר להמחאה עליה סמכה, בין השאר, אלבש תביעתה טען כי " אינו מכיר את השיק, לא נתן אותו, לא חתם עליו וכי השיק מזויף ואולי אף גנוב" ( ראו סעיף 47 לכתב ההגנה).

3.3 לצד ההכחשות הודה כי "במהלך שנת 2012, לתקופה קצרה ומוגדרת של מספר חודשים, נתבקש ... לסייע לנתבעת 3 עם הכנסה להיריון, ולשם כך צורף .. . כבעל זכות חתימה נוסף ( לא כבעלים ולא כערב) בחשבון" ( ראו סעיף 20 לכתב ההגנה), כאשר זכות זו בוטלה לאחר הלידה.
עוד אישר כי לבקשת הנתבע 1, "מתוך דאגת אב לבנו... מסר לו המחאות בודדות לצורך ביטחון", זאת לאחר שבנו טען בפניו כי הוא נסחט על ידי אלבש, באמצעות מר הררי. חלק מההמחאות האמורות הוחזרו לו וביחס לאחרות, ככל שמוחזקות על ידי אלבש באמצעות מר הררי, טען כי הן מוחזקות שלא כדין והינן חסרות תוקף ( ראו סעיפים 21-22 לכתב ההגנה).

3.4 יוער כי הנתבע 2 עתר בבקשה לסילוק התביעה על הסף "בהעדר עילת תביעה נוכח אי קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993" (ראו בקשה 18) ובהסכמתו לא נדונה הבקשה כבקשת סף ומלוא טענותיו נשמרו לו לסופו של יום ( ראו פרוטוקול ישיבת יום 21.4.2016).

4. התביעה הוגשה כנגד הנתבע 5, כמי שעל פי הנטען הקים ביחד עם הנתבע 1, גיסו, את הנתבעת 4, אשר המחאות שלה נמסרו לפרעון ההלוואות על פי הסכם ההלוואה וחוללו.

4.1 בבסיס התביעה כנגדו מונחות טענות לחיובו האישי בעילה חוזית ומכוח הרמת מסך ההתאגדות ( ראו סעיפים 59-62 לכתב התביעה).

4.2 הנתבע 5 סמך הגנתו על הטענה כי הינו קורבן מזימתו של הנתבע 1, גיסו, אשר הוליכו שולל, עת ניצל את תמימותו ומצוקתו לאחר שפוטר ממקום עבודתו, כמו גם את האמון שנתן בו לאור קשרי המשפחה ביניהם.
לטענתו לא היה שותף למעשה התרמית של הנתבע 1 אלא זה נודע לו בדיעבד לאחר שנדרש לפרוע המחאות של הנתבעת 4, או אז התחוור לו כי הקמת החברה, בה היה לבעל המניות היחיד, נועדה לצורך קבלת מימון בנקאי לפרעון חובותיו של הנתבע 1 ולא לשם פעילות עסקית בתחום הסלולר, כפי שהוצג לו.

4.3 עוד ובנוסף טען כי "אין להרים מסך ולהטיל עליו את החובה לשאת באופן אישי במלוא חיוביה של החברה וזאת מפני שחובות אלו של החברה נעשו שלא על ידו ... בתור בעל המניות היחיד בחברה, לא רק שלא הוא זה שפעל בשמה אלא גם לא ידע מה הנתבע 1 מעולל מאחורי גבו" ועל כן "לא יהיה זה צודק להרים את מסך ההתאגדות כלפי מי שלא ידע על ההתנהגות האסורה ולא לקח בה חלק", גם אם ניתן לראות בהתנהלותו משום התנהלות רשלנית ( ראו סעיפים 42-43 לכתב ההגנה).

5. הנתבע 5, לאחר קבלת אישור בית משפט של פשיטת רגל, הגיש הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע 1", " צד ג'", "גיא") בעילה של טעות/הטעייה ( ראו סעיפים 24-27 להודעה לצד ג').

5.1 בבסיס ההודעה לצד ג' מונח תצהיר, שערך הנתבע 2 ביום 26.11.2014 במסגרת התדיינות אחרת, בו נטל אחריות מלאה להתנהלותה של הנתבעת 4, מהקמתה, דרך הוצאת ההמחאות לאלבש ועד לסגירת חשבון הבנק, תוך הודאה מלאה בעובדה כי הפעילות העסקית היחידה שנעשתה בחברה היתה פעילותו האישית וכי הוא האחראי לפירעון כל שיק שנמשך על ידי החברה ( ראו סעיפים 4-6 ונספח ג' להודעה לצד ג').

5.2 צד ג' לא הגיש כתב הגנה, אך התייצב למתן עדות בתמיכה לטענות ההגנה של נתבע 5 כנגד התביעה כלפיו, עניין לו אדרש בהמשך.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993

6. ראשון לכל יש לדון ולהכריע בטענת הנתבע 2 לפיה דין התביעה כנגדו להידחות מחמת העדר עילה "נוכח אי קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 " (להלן: "החוק").

7. לשיטת הנתבע 2 "לא יכולה להיות מחלוקת כי עסקינן בתובעת שעיסוקה במתן הלוואות חוץ בנקאיות ולפיכך יש להחיל על התובענה את הוראות" החוק ( ראו סעיף 17 לבקשה 18), אשר לא מולאו בהסכם ההלוואה-
"הסכם לכאורה זה, מפר באופן גורף את הוראות החוק באשר לחובת הגילוי באשר אינו מפרט את סכומי ההלוואות, המועד בו ניתנו, שיעורי הריבית ביחס לסכומי ההלוואות, את מרכיבי הריבית, את סוג ההצמדה, את שיעור העלות הממשית של האשראי; כמו גם את תקופת ההלוואות, סכום התשלומים לפירעון ההלוואות ומועדי התשלומים"
(סעיף 19 לבקשה 18)

8. מנגד טוענת אלבש כי אינה עוסקת ומעולם לא עסקה במתן הלוואות כ"דרך עיסוק" ועל כן חל בנסיבות הסייג הקבוע בסעיף 15( א) לחוק ולפיו הוראות סעיפים 2 ( הסכם כתב), 3 (חובת גילוי) ו- 7 (הקדמת מועד פרעון) לא חלות על "מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק".
טענתה העובדתית לפיה "אינה עוסקת במתן הלוואות, ... מעולם לא עסקה במתן הלוואות ולבטח אין זה דרך עיסוקה" נתמכה בתצהירו של מר אורי הררי מיום 6.1.2015, אשר צורף לתגובתה לבקשה לסילוק על הסף ( בקשה 18) וכן בתצהיר עדותו הראשית ( ת/1).

9. לאחר שנתתי דעתי להוראות החוק ולפסיקה הנוהגת, כמו גם לכלל הראיות שהוצגו בעניין זה, באתי לכלל דעה כי דין טענת הנתבע 2 לתחולת החוק בענייננו להידחות.

10. החוק חל על "מלווה" כהגדרתו בסעיף 1 - "מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ..." וסייג לתחולתו עוגן בהוראת סעיף 15(א) - "הוראות סעיפים 2 (הסכם בכתב – ש.י.), 3 (חובת גילוי – ש.י.) ו- 7 (הקדמת מועד פרעון – ש.י.) לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק".

10.1 בתי המשפט נדרשו לבחינת תחולתו של הסייג ולמקרא הפסיקה עולים מספר פרמטרים רלוונטיים לקביעה באם עסקינן בהלוואה שניתנה "שלא דרך עיסוק", אם לאו, וביניהם -
א. מקצועיותו של המלווה בתחום ההלוואות
ב. היקף עיסוקו של המלווה בתחום ההלוואות, לרבות מספרן וסכומיהם
ג. מספר הלווים להם נתן הלוואות
ד. תדירות מתן ההלוואות
ה. תנאיהם המסחריים של ההלוואות
ו. האינטרס של המלווה בהענקת ההלוואות
(ראו: ת.א ( י-ם) 35577-12-11 סרי נ' רוזנטאל (2014) וכל פסקי הדין הנזכרים שם)

דומה כי בכל אלה יש כדי לשמש כלי לזיהויו של מלווה, העוסק דרך קבע ולפרנסתו במתן הלוואות ומשזו " עבודתו" / "עסקו" בא בגדרי החוק ( סעיף 1 שבו) ולהבדילו ממי שנתן הלוואה " שלא דרך עיסוק", הבא בגדר הסייג לתחולת החוק הקבוע בסעיף 15( א) לחוק.

10.2 אין חולק כי הנטל להוכחת הסייג, כברגיל, מוטל על הטוען לו, קרי; על המלווה – אלבש ( ראו: ע"א ( ת"א) 4003/07 בס נ' אברהם (2009)) ודומה עלי כי בענייננו עמדה זו בנטל להוכיח כי ההלוואות ניתנו על ידה לקרייזי פון " שלא דרך עיסוק", זאת הגם שהוענקו לה מספר הלוואות לאורך תקופה.

11. על פי עדותו של מר אורי הררי אלבש לא עסקה במתן הלוואות ולא היה זה דרך עיסוקה-
"המשיבה (אלבש – ש.י.) ואני לא עסקנו מעולם במתן הלוואות – המשיבה ואני מעולם לא נתנו אף הלוואה לשום גורם, לא פרטי ולא ציבורי – המשיבה ואני מעולם לא הרווחנו ולו שקל אחד ממתן הלוואות ולמעשה הכספים הראשונים והיחידים שאני העמדתי באמצעות המשיבה היו במסגרת יחסיה העסקיים של המשיבה עם קרייזי פון – כספים ש ... הועמדו ... מתוך רצון לעזור לקרייזי פון להמשיך ולקיים את עסקיה בשל מצוקתה התזרימית שנבעה מאופן התשלום של שוטף +45 ועל מנת להבטיח שזו תצליח לעמוד על רגליה ולהחזיר בעקבות כך את חובותיה למשיבה"
(סעיף 3 לתצהירו של מר אורי הררי מיום 6.1.2015, אשר צורף לתגובת אלבש לבקשה לסילוק על הסף ( בקשה 18)) ( ההדגשה במקור)

"לפני סיום ולאור טענתו של מר משה קריטי ולפיה אני והתובעת (אלבש – ש.י.) עוסקים " במתן הלוואות חוץ בנקאיות", אבהיר ואדגיש באלף ואחת הדגשות כי טענה זו פשוט מעליבה וכל כולה יריקה אל תוך הבאר ממנה שתית. ואדגיש, לא אני ולא התובעת לא נתנו מעולם הלוואות למאן דהוא מלבד קרייזי פון ומשפחת קריטי, ההלוואות היחידות שניתנו, ניתנו לקרייזי פון ולמשפחת קריטי כפי שפרטתי לעיל וכל טענה הזויה לפיה זהו " עיסוקי" – מוטב היה לה משלא הייתה נטענת.
הנני בעל תואר שני במנהל עסקים ומערכות מידע ועיסוקי הוא במתן שירותי ניהול לחברות היי-טק, מסחר ועוד – זהו תחום עיסוקי הראשי וכל הטוען כי אני עוסק " בהלוואות" – אינו אלא דובר שטויות"
(סעיף 67 לתצהיר עדות ראשית – ת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

11.1 ב"כ הנתבע 2, אשר האריך בחקירתו הנגדית של מר אורי הררי, בחר מטעמיו שלא לחוקרו כלל בעניין זה, על הנובע ומשתמע מכך ואף לא הציג כל ראיה הסותרת או למצער בוקעת בקיעים בעדות זו, לרבות בתצהיר שערך הנתבע 2 בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף ( בקשה 18) ובתצהיר עדותו הראשית ( נ/1). בשני התצהירים נמנע הנתבע 2 מלהתייחס לעיסוקה הנטען של אלבש במתן הלוואות.

11.2 יוצא, איפוא, כי לבד מאותן הלוואות מושא התביעה שלפניי, אשר ניתנו אגב התקשרות עסקית ( להבדיל ממתן הלוואות ללווה קטן/אדם פרטי, מצב אליו כיוון החוק – ראו: רע"א 5777/04 מרנץ נ' רודריגז (2004)), לא הוכח כי אלבש נתנה הלוואות למאן דהוא במהלך וכחלק מפעילותה.
משכך דומה עלי כי יקשה ליתן מענה חיובי לזיהויה כ"מלווה דרך עיסוק" בשים לב לפרמטר שעניינו בהיקף עיסוקו של המלווה בתחום ההלוואות, כמו גם לפרמטר שעניינו במספר הלווים להם נתן הלוואות.

12. לעדותו של מר אורי הררי חוברים תנאי ההלוואה, אשר גם בהם, לדידי, יש כדי לתמוך בטענת אלבש.
ההלוואה ניתנה ללא ריבית, כך על פי כותרת ההסכם - " הסכם הלוואה ללא ריבית" – ומשלא הוכח אחרת, הרי שיפה עדותו של מר אורי הררי בעניין זה-
"ובאם הדבר (הטענה כי אלבש לא עסקה במתן הלוואות – ש.י.) זקוק לראיה כלשהי, הריני לציין כי כל הכספים אותם העמדנו לקרייזי פון ולקריטי לא נשאו ריבית כלשהי – ריבית שכל " מלווה מתחיל" דואג לקבלה ..."
(סעיף 68 לתצהיר עדות ראשית – ת/1)

13. אמת, אלבש, כעדותו של מר אורי הררי, העמידה לקרייזי פון " מקדמות על חשבון" התשלום השוטף ולימים " הלוואות" מתוך אינטרס לשמר את ההתקשרות העסקית בין השתיים, לרבות ובמיוחד את המשך פעילותה של קרייזי פון, פעילות משותפת אשר הצמיחה לאלבש רווח בשיעור העמלה שנקבעה ( ראו " הסכם שיתוף פעולה בתפעול מוקדי מכירה" – נספח ג' לת/1 וכן הנטען בעניין זה בסיכומי הנתבע 2), אך בכך אינני מוצאת לראות משום טעם מספק לקביעה לפיה אותם כספים ניתנו כהלוואה על ידי מי שדרך עיסוקו בכך.

14. הורתו ולידתו של החוק בחיובי ריבית נשך, אשר היו נוהגים ב"שוק האפור", אותה מסגרת חוץ בנקאית, אשר העמידה הלוואות למי שלא יכולים היו לקבלן מהמערכת הבנקאית.
החוק נועד להסדיר פעילותם של אותם גורמים חוץ בנקאיים, כך שמחד תעמוד ללווים שנדחו על ידי המערכת הבנקאית אפשרות לקבל הלוואה, ומאידך לא תנוצל מצוקתם לרעה בדרך של קביעת תנאים בלתי סבירים ( ראו: הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993, ה"ח 2172; ע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' יצחק צוניאשווילי (2007)).

15. בנסיבות מתן ההלוואות, כפי שהוכחו לפניי ולהם אדרש בהמשך, דומה כי לא מתקיימת כלל התכלית לשמה נחקק החוק ולהחלתו בענייננו אין טעם והצדקה, משכלל לא קם, לדידי, החשש להתממשות הסיכונים, אותם נועד החוק למנוע.

16. בהינתן כל האמור לעיל, שוכנעתי כי אותה התנהלות כספית של הקדמת תשלומים על חשבון בדרך של " גלגול המחאות" –
"כל נושא ההלוואות שאתם מדברים עליהם זה היה בעצם סוג של גלגול ... בכל רגע נתון היו תמיד צ'קים בחוץ שהיה חובה של קרייזי פון כלפי מי שהוציא אותם. ..." (עמ' 26 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

"אתה לא יכול לספור את כל הצ'קים שנתתי לאורך התקופה ולהגיד הנה זאת הלוואה, זה היה גלגול. ... הם היו מקבלים את הצ'ק של החודש הבא, מחזירים איתו את הצ'ק הקודם, מקבלים צ'ק חדש ומחזירים ... לאורך זמן אפשר לראות שהסכומים בעצם רוב התקופה נשארו קבועים, למרות שיצאו עוד ועוד צ'קים ..."
(עמ' 29 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

אשר לימים הפכו להלוואות, אשר תועדו וסוכמו בהסכם ההלוואה -
"זה צילום תמונת מצב של כל הצ'קים שהיו באותו רגע בחוץ ... היה צורך ליישר קו, להבין בצורה בהולה מה צ'קים שכרגע בחוץ, דרך אגב על זה אין עוררים, זה הצ'קים כרגע שהיו בחוץ ולסכם בשלב זה מה מול מה בדיוק, שלא יהיו אי הבנות"
(עמ' 51 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

באים בגדר מתן הלוואה " שלא דרך עיסוק" ומשכך חל הסייג הקבוע בהוראת סעיף 15( א) לחוק.

מתן ההלוואות וגובה החוב

17. כמבואר לעיל, התביעה נסמכת על הסכם ההלוואה, אשר נחתם על ידי אלבש מצד אחד ועל ידי הנתבע 1 בשם קרייזי פון מהצד השני.
הסכם ההלוואה, כעדותו של מר אורי הררי, נועד לשקף ולסכם את חובה של קרייזי פון נכון למועד חתימתו, קביעת מועדי פירעון ובטוחות-
"המטרה של המסמך (הסכם ההלוואה – ש.י.) הייתה לרכז מה כרגע הצ'קים שבחוץ, עם מספרי הצ'קים, מספרים ומתי אמורים לקבל את הכסף. ... לא ניסיתי פה לנסח איזשהו משהו חדש בעולם, פירוט של הצ'קים שיצאו ומה היו האמצעים שניתנו לסגור את זה, זה הכל" (עמ' 69 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

בהינתן העובדה כי לא נטענה וממילא לא הוכחה כל טענה היורדת לשורש תוקפו המשפטי של מסמך זה, דומה עלי כי התביעה השכילה להוכיח באמצעותו את עצם מתן ההלוואות המפורטות בו.
הנתבע 1 והוא בלבד יכול היה להכחיש חתימתו ו/או תוכנו ומשבחר שלא להעיד ( עניין לו אדרש בהרחבה בהמשך), הרי שמתבקשת קביעתי לעיל.

18. לא כן, לדידי, באשר לגובה החוב – גובה התביעה.
בעניין זה טען הנתבע 2 כי מהסכום הכולל של ההלוואה, כפי שנקוב בהסכם ההלוואה, יש להפחית סך של 220,000 ₪ ששולמו בהמחאה מספר 5000001 ז.פ. 13.11.2014 שנמשכה מחשבונה של א.ה. אגמון תקשורת שווק והדרכה בע"מ ונפרעה ( נספח ח' לת/1) וכן סכום נוסף של 229,500 ₪, תשלומים ששולמו במועדים שונים (1.1.14, 3.2.14, 17.2.14, 19.3.14, 20.4.14) לחשבונו הפרטי של מר אורי הררי, על חשבון החוב הנטען ( נספח יז' לת/1).

19. לטענות אלה נדרש מר אורי הררי בעדותו בחקירה הנגדית.
באשר להמחאה שנמשכה מחשבונה של א.ה. אגמון תקשורת שווק והדרכה בע"מ העיד כי סכום החוב הנקוב בהסכם ההלוואה הינו לאחר קיזוז המחאה זו, אשר נמסרה לו עובר לחתימת הסכם ההלוואה, זאת הגם שטרם נפרעה באותו מועד-
ש: יש את הצ'ק של החברה, של אגמון שניתנה לכיסוי החובות האלה בין היתר לטענתך שנפרע ב-13.11, 3 ימים אחרי, הוא לא אמור לקזז את זה?
ת: אתה, לא. זאת אומרת קודם כל נתחיל מהסוף התשובה היא לא ולא הקשבת. אני ציינתי מפורשות,
ש: כן.
ת: שמה שיש לי בהסכם, כל פעם אני בעצמי נופל בטרמינולוגיה, אני מתנצל. באותה רשימה של צ'קים מדבר על מה שהיה פתוח לאותו זמן, בסדר? כאשר מבחינתי הצ'קים האלה שכבר ניתנו, שני הצ'קים שגם כובדו אחר כך בבנק הם כבר הורידו, לא מופיעים פה הצ'קים בחוץ נגדם"
(עמ' 70 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017) ( ההדגשה שלי – ש.י.)

19.1 עדות זו של מר אורי הררי נתמכת בכרטסת ההלוואות שנערכה על ידי רואה החשבון של אלבש והוצגה כראיה – נספח ז' לת/1 נושא כותרת "קרייזי פון – הלוואה כרטיס 2005".
בחינת הכרטסת מעלה בבירור כי אותה המחאה בסך של 220,000 ₪ נזקפה כתשלום על חשבון חובה של קרייזי פון ( ראו תנועה מספר1163 – זקיפת הסך של 220,000 ₪ ביום 13.11.2014 על חשבון החוב הביא להפחתתו מסך של 1,316,950.14 לסך של 1,096,950.14), כנטען על ידי מר הררי, שאם לא כן היה סכום החוב הכולל עומד על 2,778,648.14 ₪ + 220,000 ₪ (ראו העמוד האחרון של הכרטסת).

20. באשר להפקדות שבוצעו בהוראת קרייזי פון לחשבונו האישי העיד מר אורי הררי כי "כנראה" היו אלה על חשבון החוב, אך התקשה להציג ראיות על סמכן ניתן לקבוע כי סכומים אלה הועברו על ידו לאלבש וקוזזו מחובה של קרייזי פון -
"העד, מר אורי הררי: אתה מדבר על העברות שהעבירו אלי חזרה?
...
ש: העברות האלה היה לכיסוי הלוואות אישיות שלך או הלוואות של החברה?
ת: ככה, אני לא יודע להגיד לך,
ש: התשובה היא פשוטה, כן או לא.
ת: כנראה שלא.
...
ש: אז הכספים האלה, אני חוזר על השאלה.
ת: זה משהו טכני.
ש: נועדו לכסות חובות אישיים או חובות לחברה? ה-250 אלף שקל שמפורטים בנספח י"ז, שאלה פשוטה.
...
ת: אני מעריך לפי התאריכים והיקף הסכומים שזה לכסות את חלק מההלוואה שניתנה בתקופה של המעבר. זאת אומרת בקיצור אין לי, אני לא יכול להגיד לך בצורה חד משמעית. לפי הסכומים פה זה כנראה הסגירה מול הלוואות רגילות של אלבש. לא היו חובות כאלה ברמה פרטית מולי"
(עמ' 37-38 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"ש: יופי. אתה יכול להפנות אותי בקשה לכרטסת ולהראות לי איפה זיכו את הכספים האלה בכרטסת?
...
העד, מר אורי הררי: חשוב, חשוב רק לציין, זה סכומים שעברו,
עו"ד סלמה: אתה יכול, יש לך, יש לך את הקבלות האלה פה?
ת: פה לא.
ש: להראות לנו שזה לא תשלום אחר או העברה בנקאית או תשלום של צ'ק, אתה לא יכול להראות לנו.
ת: פה אין לי את זה.
ש: אין לך, אוקיי.
ת: חשוב לציין אם הסכומים הועברו לחשבון פרטי והם הועברו אחר כך יכול להיות שהם הועברו בסכום אחר, נניח בשתי העברות והן כן מופיעות בקבלות. זאת אומרת הכרטסת הזאת לא ממש אפשר ללמוד ממנה"
(עמ' 38-40 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2019) (ההדגשה שלי – ש.י.)

20.1 לאור עדותו של מר אורי הררי ומשמכרטסת ההלוואה, כמו גם מהראיות האחרות שהוצגו, לא ניתן ללמוד על זיכוי חשבונה של קרייזי פון, באותם סכומים שהופקדו בחשבונו הפרטי של מר אורי הררי, מתחייבת, לדידי, הקביעה לפיה יש לקזז סכומים אלה מסכום החוב הנטען, כך שזה יעמוד על סך של 2,549,500 ₪ תחת הסך הנתבע בתביעה.

התביעה כנגד הנתבע 2

21. התביעה כנגד הנתבע 2 מושתתת, בין השאר, על " עילה חוזית" – הפרת התחייבותו האישית של הנתבע 2 להשיב לידי אלבש את אותם כספים ששולמו לאורך תקופה לקרייזי פון כמקדמות על חשבון תשלום ולימים הפכו להלוואות, המעוגנות באותו " הסכם הלוואה".
דיון בעילה זו מחייב לפרוש ולסקור את כלל העדויות שבאו לפניי באשר למערכת היחסים שבין כל הגורמים המעורבים לאורך שנים מספר.

עדות מר אורי הררי

22. על פי עדותו הראשית של מר אורי הררי (ת/1), פגש הוא , לראשונה, את הנתבע 2 בפגישה שהתקיימה לבקשת הנתבע 1 במחצית השנייה של שנת 2011, תקופה בה שימשה קרייזי פון כקבלן משנה של חב' ה.ק.א. מיקא שיווק בע"מ ( להלן: "מיקא"), חברה בה שימש כמנהל והחזיק בשליש ממניותיה.
באותה פגישה " עמדה סוגיית תזרים המזומנים של קרייזי פון ובקשתם של גיא (הנתבע 1 – ש.י.) ומשה (הנתבע 2 – ש.י.) קריטי את עצתי באשר למצוקת תזרים המזומנים של קרייזי פון, שנבעה כתוצאה מהעובדה שפלאפון שילמה למיקא ( אשר שילמה לקבלן המשנה שלה – קרייזי פון) בתנאי תשלום של שולף +45 ... כאשר בעקבות כך נוצר " חור" בתזרים המזומנים של קרייזי פון".
(סעיף 4 לת/1)

22.1 כפתרון לאותה בעיה ביקש הנתבע 2 לברר מולו "האם מיקא תוכל לשלם לקרייזי פון " מקדמות על החשבון" ולאחר שהבהיר כי הדבר יהא אפשרי בכפוף לקבלת בטחונות הצהיר הנתבע 2 "במילים אלו או דומות להן: "אל תדאג" ... "אני אתן לך כבטחון שקים אישיים שלי ... " ( סעיף 6 לת/1 – ההדגשה במקור).

22.2 הסדר זה של מתן מקדמות אושר על ידי מיקא ולהבטחת פרעונן התקבלו שקים לבטחון מחשבונו האישי של הנתבע 2 ( ראו נספח א' לת/1),שקים שמעולם לא נדרשה מיקא לממשם מאחר ש"גיא ומשה קריטי לא היו חייבים ... ולו אגורה, נכון לאותה תקופה" (סעיף 11 ל- ת/1 – ההדגשה במקור).
לימים הסתיימה ההתקשרות בין מיקא לפלאפון וכפועל יוצא גם בין מיקא לקרייזי פון.

22.3 באותה עת "ובשל העובדה שהיקף הפעילות העסקית של קרייזי פון מול מיקא פחת משמעותית, נוצר מצב שהחוב של קרייזי פון כלפי מיקא, בגין אותן מקדמות ... הלך ותפח וחוב זה הגיע לכדי מאות אלפי שקלים" (סעיף 13 לת/1).

22.4 או אז פנה גיא בבקשה לעזרה בהקמת מוקד טלפוני למכירת מינויים של פלאפון, פנייה שנענתה בחיוב על ידי מר אורי הררי כעדותו, בהעמדת הלוואה בסך של 500,000 ₪ לקרייזי פון , "אשר חלק מהסכום שבה נועד לפרוע את חובה של קרייזי פון למיקא, וכאשר החלק הארי שבה מאפשר לקרייזי פון להמשיך ולהתפתח" (סעיף 15 ל- ת/1).
הנתבע 2 שב ואישר התחייבותו להחזר הלוואה זו ולידי אלבש נמסרו שקים מעותדים לביטחון מחשבונו האישי –
"... לצורך הבטחת הלוואה זו, התקשרתי למשה קריטי וביקשתי לוודא עמו שהוא יעביר לי שקים לביטחון להבטחת פירעון ההלוואה האמורה, כפי שנהג עד אותו מועד. משה אישר לי את הדבר ואמר לי כי את השקים הוא ימסור לגיא בנו וזה יעביר לי אותם. ואכן, לאחר מספר ימים קיבלתי מגיא את השקים לביטחון אותם עשה משה, ואשר היו מעותדים לתאריכים ..."
(סעיף 16 ל- ת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

22.5 תנאי ההתקשרות בין קרייזי פון לאלבש עוגנו לימים בהסכם שנחתם ביום 7.4.2013 ( נספח ג' לת/1).
"קרייזי פון לא הצליחה להשיא רווחים משמעותיים, סכומי ההלוואות מאלבש להם נזקה קרייזי פון על מנת להמשיך את עסקיה רק הלכו וגדלו, מה גם שהעמלות אותן קיבלה קרייזי פון מפלאפון בקושי הספיקו לכיסוי הוצאותיה השוטפות של קרייזי פון, וכך יתרת החוב" כלפי אלבש הלכה וגדלה ( סעיף 18 לת/1).
בהינתן מצב דברים זה העמידה אלבש "מידי חודש בחודשו ... לקרייזי פון " קו אשראי" וזאת בדרך של מתן המחאה עם תאריך פירעון עתידי – המחאה אותה היה גיא " מנכה" אצל חברת האחים נאווי ..., כאשר באמצעות הכספים שקיבל גיא .... קרייזי פון היתה משלמת את משכורות העובדים, את הוצאותיה השוטפות וכן משיבה לאלבש חלק מסכום ההלוואה", זאת כאשר הנתבע 2 ממשיך "לתת שקים אישיים שלו כבטחון לפירעון כל ההלוואות וסכום החוב המלא" (סעיפים 18-20 לת/1).

22.6 על פי עדותו של מר אורי הררי הודה לו הנתבע 2, בפגישה שהתקיימה במשרדיה של קרייזי פון באזור על עזרתו לבנו גיא, תוך ששב והתחייב בפניו – "אל תדאג אנחנו נחזיר לך את החוב ... הכל יהיה בסדר..." ( סעיף 21 לת/1 – ההדגשה במקור).

22.7 לימים, נענתה בקשה נוספת של הנתבע 1 לקבלת "שתי המחאות מידי חודש, המחאה אחת מעותדת אותה ינכה אצל האחים נאווי והמחאה נוספת שתופקד אצל האחים נאווי ושתשמש כביטחון בלבד להחזר הכספים אותם תיתן נאווי לקרייזי פון" (סעיף 24 לת/1).
בדיעבד התברר כי אותן המחאות שנמסרו לידי הנתבע 1 כביטחון ואשר לא נועדו לפרעון, נוכו גם הן-
"... לאחר זמן מה, קיבלתי שיחת טלפון ממר דורי נאווי, מקבוצת האחים נאווי, אשר ביקש לדעת האם אני מעודכן שחברתו מחזיקה בהמחאות שלי בלמעלה ממיליון ₪ (!!!!). אני נדהמתי לחלוטין מהודעתו זו של מר נאווי, כאשר רק בעקבות הודעה זו התחלתי להבין כי גיא ומשה קריטי ניכו אף את המחאות הביטחון ועל בסיסן קיבלו מנאווי כספים, ובעקבות כך גדל סכום ההלוואות אותן העמדתי, לכדי למעלה ממיליון ש"ח"
(סעיף 28 לת/1)

22.8 בשיחה שהתקיימה לאחר " הגילוי" בין מר אורי הררי לנתבע 1, ביקש האחרון שלא לערב את אביו, הנתבע 2, מחשש שזה יחליט לסגור את העסק, תוך שניסה להרגיע – "... "יהיה בסדר" ... אתה יודע שאבא שלי עומד מאחורי העסק" ... "יש לך שקים לביטחון של אבא שלי" ... אתה יודע שאבא שלי יחזיר לך כל אגורה" ..." ( סעיף 29 לת/1) ובהמשך אף מסר לידי מר אורי הררי המחאה נוספת של אביו, הנתבע 2 "חתומה על החלק, כביטחון להחזר כלל ההלוואות, אלה שניתנו בעבר ואלה שיינתנו בעתיד" (סעיף 30 לת/1 – ההדגשה במקור).

22.9 על פי עדותו של מר אורי הררי בעקבות פיגור משמעותי בהחזר ההלוואות "באופן כזה שהגדיל את סכום החוב לסך של כ- 2 מיליון ₪" (סעיף 32 לת/1 – ההדגשה במקור) ומשהבין כי נקלע "לצרה הרבה יותר גדולה ממה" שחשב, יצר קשר עם הנתבע 1 וביקש לזמן פגישה משותפת עם אביו הנתבע 2 על מנת "לדבר איתו ישירות על מנת להסדיר את כל הנושא" (סעיף 37 לת/1).
פגישה, כאמור, זומנה אך הנתבע 2 לא הגיע אליה.

באותה פגישה יידע הנתבע 1 את מר אורי הררי בדבר קיומו של "שותף חדש" לעסקים, גיסו הנתבע 5, אשר ביחד "הקימו חברה חדשה בשם " אגמון תקשורת בע"מ", ש"קיבלה מימון בנקאי, אשר ישמש בין היתר לפירעון ההלוואות" ( סעיף 38 לת/1).
במעמד זה נמסרו לידי מר אורי הררי שלוש המחאות של אגמון תקשורת על סך כולל של 620,000 ₪, שתי המחאות נוספות של החברה חתומות על החלק וכן שתי המחאות של קרייזי פון על סך כולל של 588,000 ₪ ( נספח ח' לת/1).
בהמשך, כעדותו, העביר מר אורי הררי לנתבע 1 "המחאות נוספות שהיו אמורות להיפרע רק בתנאי שכנגדן יעבירו ... סכום נגדי, אלא שאותן המחאות נפרעו בסופו של יום וסכום החוב גדל לסך של 2,779,000 ₪ " (סעיף 40 לת/1 – ההדגשה במקור).

23. "כדי למנוע כל ספק ומחלוקת בשאלת סכום החוב" ערך מר אורי הררי את " הסכם ההלוואה" מיום 10.11.2014, במסגרתו פורטו כל ההמחאות ... לקרייזי פון ..., תוך פירוט מועדי הפירעון האחרונים של אותן הלוואות, כאשר בסופו של המסמך" צוינה יתרת החוב לאלבש, "דהיינו הסך של 2,779,000 ₪" (סעיף 41 לת/1 – ההדגשה במקור).
בהסכם פורטו בנוסף הבטוחות שניתנו לפרעון ההלוואות והוא נחתם על ידי הנתבע 1 בשם קרייזי פון ( נספח ט' לת/1).

23.1 על יסוד ההסכמה הופקדה לפרעון המחאה של אגמון חברה תקשורת בע"מ על סך של 220,000 ₪ וכן המחאה של קרייזי פון על סך של 371,000 ₪, אשר חוללה.
הנתבע 1 מצא להסביר את חילול ההמחאה בחישוב לא נכון של תזרים המזומנים, תוך שהוסיף ואמר – "אל תדאג, אני ואבא שלי חושבים למשכן לך דירה שמתכוונים לעשות שם תמ"א 38" ( סעיף 43 לת/1 – ההדגשה במקור).

23.2 משניסיון לפרוע את יתר ההמחאות של אגמון תקשורת לא צלח, באשר חשבון הבנק של החברה נסגר, הבין מר אורי הררי, כעדותו , "כי אין מנוס אלא לפנות אל מי שהעמיד ... את הבטחונות ולמי שהבטיח ... לכל אורך הדרך כי הוא אחראי אישית להחזר ההלוואות ולשם כך גם נתן ... שקים אישיים שלו, דהיינו" לנתבע 2 ( סעיף 45 לת/1 – ההדגשה במקור).

23.3 פגישה כאמור זומנה והתקיימה ביום 20.11.2014 בקפה ארומה באזור.
באותה פגישה השתתפו הנתבע 2 , מר אורי הררי ואביו מר אלברט הררי ( עת/3 – ת/3).

על פי עדותם של אורי ואלברט הררי, שב הנתבע 2, באותו מעמד, על התחייבותו האישית לפרוע את החוב – "אל תדאג, כפי שהבטחתי לך, אני ערב ואחראי באופן אישי שתקבל את כל מה שמגיע לך, לא סתם מסרתי לך המחאות אישיות שלי" - זאת לאחר שעודכן בסכום החוב והוצגו לו הסכם ההלוואה, ההמחאות שניתנו כביטחון, לרבות צילום ההמחאה האישית שלו החתומה על החלק ( סעיפים 46-47 לת/1, סעיפים 5-6 לת/3) (ההדגשה שלי – ש.י.)

23.4 הנתבע 2, על פי עדותם של אורי ואלברט הררי, ביקש לראות את ההמחאה החתומה על החלק, אך מחשש ש"הוא מבקש לראות את מספרה על מנת לאפשר לו לבטלה" מצא מר אורי הררי להציג "לו את צילומה של אותה המחאה מתוך מכשירי הנייד, תוך" שהוא "דואג שהוא (הנתבע 2 – ש.י.) יראה רק את חלקה העליון של ההמחאה, בלא שמספר השיק ייראה" (סעיף 49 לת/1 – ההדגשה במקור).
למראה ההמחאה מלמל הנתבע 2 – "אני אטפל בעניין...." (סעיף 49 לת/1), כאשר בסיומה של אותה פגישה ובמענה לשאלתו של מר אלברט הררי האם לא כדאי להגיש כבר את ההמחאה שניתנה על החלק לפרעון השיב הנתבע 2 – "תמתינו עוד קצת, אני צריך זמן לגייס את הסכום הנדרש..." (סעיף 50 לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.).

23.4 באותה פגישה, כך על פי עדותם של אורי ואלברט הררי, אישר הנתבע 2 כי אפשרות משכונה של דירה, כהצעת בנו הנתבע 1, אכן נשקלה וביקש "זמן כדי לבחון את כל האפשרויות השונות העומדות לרשותם, תוך שהוא מעלה ... אף את האפשרות שהוא ישלם ... בתשלומים את כל החוב" (סעיף 52 לת/1).

23.5 לאחר מסכת התכתבויות ארוכה בין מר אורי הררי לנתבע 2, אליה אדרש בהמשך, ומש"כלו כל הקיצין" הופקדה ההמחאה שנמסרה על החלק, לאחר שמולאה על ידי מר אורי הררי-
"הפקדתי בחשבונה של התובעת את שיק הבטחון אותו עשה משה קריטי ואשר נמשך מחשבונו האישי, תוך שאני ממלא את סכום השיק בכתב יד, בהתאם לסכום החוב מעודכן והנכון ובהתאם להסכמה שעל בסיסה ניתן לי אותו שיק ... אלא ששיק זה חולל אף הוא" (סעיף 59 לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.).

23.6 בעקבות הפקדת השיק ולאחר נתק ארוך יצר הנתבע 1 קשר טלפוני עם מר אורי הררי ובשיחה הטיח בפני האחרון- "מה עשית ? למה רשמת 2 מיליון על השיק ... היית רושם עליו 300,000 ₪ ואבא שלי היה מסדר את זה כפי שהבטיח לך" (סעיף 60 לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.).

24. אקדים את המאוחר ואציין כי עדותם של אורי ואלברט הררי בכל הנוגע לפגישה המשותפת בקפה " ארומה", לרבות ובמיוחד התחייבותו האישית של הנתבע 2 לפרעון ההלוואות שניתנו – החוב, לא נסתרה בחקירתם הנגדית.

עדות הנתבע 2

25. אל מול עדותם של אורי ואלברט הררי ניצבת עדותו של הנתבע 2.
על פי עדותו הראשית ( נ/1) וכקו הגנתו, כפי שעולה מכתב ההגנה שהגיש, לא הכיר את אלבש ולא שמע " את שמה מעולם עד לקבלת כתב התביעה" ( סעיף 36 לנ/1).
כך גם לא הכיר ולא פגש " את מנהל התובעת עצמו", אורי הררי, "אם כי ייתכן" שנתקל בו והחליף "אתו מס' מילות ברכה במהלך אירוע החתונה של" בנו עם כלתו "בחודש פברואר 2012" (סעיף 19 לנ/1), זאת עד שלראשונה פגש בו ביום 20.11 .2014, באותה פגישה שיזם מר אורי הררי בקפה " ארומה" באזור-
"הפעם הראשונה שמנהל התובעת פנה אליי ויידע אותי לגבי ההלוואות שהעביר לכאורה לקרייזי פון הייתה ב- 20.11.14 בפגישה שיזם ובפועל כפה עליי מנהל התובעת לאחר אין סוף פעמים שפנה אלי באמצעות הטלפון או בהודעות אס אמ אס, לפגוש אותו בקפה " ארומה" "
(סעיף 37 לנ/1)

25.1 לצד עדות זו אישר כי "מתוך דאגה ורצון של אב לסייע לבנו" מסר לידי האחרון ולבקשתו, מעת לעת, המחאות שישמשו כבטוחה לכספים שישולמו לקרייזי פון, זאת לאחר שהוברר לו "על פי המסמכים שהוצגו" לפניו ש"התשלום המגיע לקרייזי פון היה גבוה בהרבה מסכום ההמחאה" שמסר "ואכן הצ'קים לא הוצגו לפירעון כפי שגיא התחייב" (סעיף 17 לנ/1).
כך גם אישר בחקירתו הנגדית כי מסר לידי בנו המחאות מעותדות ששימשו את האחרון לביטחון מול האחים נאווי, מר אורי הררי או change אחר ( עמ' 88-90 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017).

25.2 באשר לאותה המחאה, אשר נחתמה על החלק, העיד כי התוודע לה, לראשונה, באותה פגישה שהתקיימה ביום 20.11.2014 עם מר אורי ואלברט הררי בקפה " ארומה"-
"במהלך הפגישה העלה מנהל התובעת (מר אורי הררי– ש.י.) טענות כנגד בני גיא שלטענתו לווה ממנו כספים.
במהלך פגישה זו גם נודע לי לראשונה שהוא מחזיק בפועל צ'ק חתום ריק מרישום שנמסר לו לדבריו כביטחון, אותו הציג בפניי באמצעות הנייד שהיה ברשותו"
(סעיף 39 לנ/1)

כאשר בתגובה, כך על פי עדותו הראשית, מסר לשניים כי הצ'ק נמסר שלא בידיעתו ולא בהסכמתו-
"מיד הבהרתי לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי אין לי קשר או אחריות לטענות שמנהל התובעת ואביו העלו בפניי וחזרתי והדגשתי בצורה נחרצת ביותר, כי אין לי כל קשר לכספים אלה, הצ'ק לא נמסר בידיעתי ו/או בהסכמתי ועליהם לפנות לגיא ולהתנהל מולו"
(סעיף 40 לנ/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

25.3 כאן המקום ליתן את הדעת לגרסה נוספת ושונה שהעלה הנתבע 2 כ"קו הגנה ראשון", ממנו נאלץ לסגת.
בכתב ההגנה, כמו גם בתצהיר שערך הנתבע 2 בתמיכה לבקשה לסילוק התביעה כנגדו על הסף ( בקשה 18), טען כי אותה המחאה נגנבה ממנו ולא נחתמה על ידו, דבר שאף נאמר על ידו למר אורי הררי באותה פגישה בקפה " ארומה"-
"... ההמחאה נשוא כתב התביעה מעולם לא נרשמה ו/או נחתמה על ידי. ... במסגרת הפגישה שכפה עליי מר הררי ... הוצג בפניי צילום של הצ'ק כאשר הוא ריק ורק חתום באמצעות מכשיר הנייד שלו, ואז למעשה גיליתי בפעם הראשונה שצ'ק שנגנב ממני מצוי ברשותו. מיד הודעתי לו שהצ'ק הוצא מרשותי שלא בידיעתי ולא כדין והחתימה עליו מזוייפת ושלא יעשה בו כל שימוש"
(סעיפים 5-6 לנ/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

26. לאור טענת הזיוף מונתה בהסכמה הגב' פנינה אריאלי לשמש כמומחית לכתב יד מטעם בית המשפט.
בחוות הדעת שערכה מיום 20.12.2016 ( ת/4) קבעה כי "נמצאה התאמה בולטת בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה באספקט הצורני, הארגוני והתנועי" ומכאן מסקנתה "בדרגת סבירות גבוהה שהחתימה שבמחלוקת נכתבה על ידי משה קריטי עצמו".
המומחית הוסיפה וציינה כי "זוהי הדרגה הגבוהה ביותר לבדיקה מסוג זה"

27. משכך ובאין מנוס לא עמד עוד הנתבע 2 על טענת הזיוף ( "נכון להיום לאחר הגרפולוג כבר לא" – עמ' 109 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017) ודומה כי אף מטענת " הגניבה" חזר בו-
"כב' הש' יעקובוביץ: ... אחרי שהגרפולוג אמר שהחתימה היא חתימה של אדוני, באיזה נסיבות אדוני נתן צ'ק פתוח כזה? יסביר לנו
העד, מר קריטי: אז אני טענתי שהוא נגנב, בשביל זה הוגשה תלונה במשטרה.
כב' הש' יעקובוביץ: הצ'קים שלך ... חתומים פתוחים ונגנבים?
העד, מר קריטי: לא, צ'ק אחד בבית אצלי, אני אמרתי שיש לי חשוד עיקרי שזה הבן שלי שהוא ידע הכל ויכול להיות שהוא לקח את זה ללא רשות...
כב' הש' יעקובוביץ: אדוני מחזיק בבית פנקס צ'קים חתום?
העד, מר קריטי: לא פנקס, למה פנקס? היה צ'ק חתום
...
כב' הש' יעקובוביץ: והוא נגנב
העד, מר קריטי: הוא נלקח. עכשיו בדיעבד מסתבר שהוא גם לא נגנב כי הוא נלקח, אין לי סימני פריצה ... אני גם אמרתי את זה במשטרה..."
(עמ' 109-110 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017) ( ההדגשה שלי – ש.י.)

28. סקירת הראיות לעיל מעלה גרסאות שונות שאינן דרות בכפיפה אחת ומוצאת אני לבכר את זו שהביאה אלבש בראיותיה לפיה הנתבע 2 התחייב באופן אישי להשיב/לפרוע את ההלוואות על פני זו שהעמיד הנתבע 2.
עדותו של מר אורי הררי זוכה לתימוכין ממקורות שונים בעוד עדותו של הנתבע 2 נותרה עדות יחידה של בעל דין, אשר לא הותירה בי רושם אמין.

28.1 עדותו של מר אורי הררי לפיה הנתבע 2 התחייב לפניו בהזדמנויות שונות לשאת באופן אישי בתשלום/פרעון ההלוואות נתמכת בעובדה כי החזיק ברשותו שקים לביטחון שנחתמו על ידי הנתבע 2 ונמשכו מחשבונו האישי.
משיכת השקים, מסירתם לידי הנתבע 1 והעברתם לידי מר אורי הררי הינה ביטוי לאחריות האישית שקיבל הנתבע 2 על עצמו לתשלום, כאשר ההמחאה אינה אלא האמצעי שנועד להוציא התחייבות זו מן הכוח אל הפועל.

28.2 הנתבע 2 הודה בפה מלא במסירתם של שיקים לביטחון לאורך תקופה ורק ביחס להמחאה שנחתמה על החלק טען כי זו נמסרה שלא בידיעתו ולא בהסכמתו אלא שאין בידי לקבלה ( ראו דיון בגרסאות השונות שהעלה הנתבע 2 ביחס לחתימת המחאה זו והוצאתה מרשותו בסעיפים 25-28 לעיל).

28.3 בעוד שאין חולק כי ההמחאה נמסרה על ידי הנתבע 1, הרי שטענת הנתבע 2 כי זו נלקחה שלא בהסכמתו וברשותו לא אומתה על ידי הנתבע 1, הגם שלא הייתה כל מניעה לכך.
שתיקתו של הנתבע 1 בעניין זה רועמת, זאת בהינתן העובדה כי בחר להעיד בגזרת מחלוקת מצומצמת בלבד, הנוגעת להתנהלותו של הנתבע 5 ובתמיכה לטענות ההגנה של האחרון.
נוכח בחירתו זו מקבלת שתיקתו משנה תוקף ויש בה, לדידי, כדי לבסס את דחיית עדותו של הנתבע 2 לפיה ההמחאה נמסרה שלא בידיעתו ולא על דעתו, כמו גם את הקביעה כי הנתבע 2 לא סתר את החזקה הקבועה בסעיף 20 לפקודת השטרות [ נוסח חדש] לפיה "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך... חזקה שנמסר על ידי מסירה כשרה וללא תנאי".

28.4 כך מוצאת אני תמיכה לעדותו של מר אורי הררי באשר לפגישה שהתקיימה ביום 20.11.2014 בקפה " ארומה" בעדות אביו, מר אלברט הררי, שלא נסתרה, כמו גם בחליפת המסרונים בינו לבין הנתבע 2 לאחר הפגישה בקפה " ארומה", ממנה עולה כי האחרון ראה עצמו כמי שמחויב יחד עם בנו גיא למציאת פתרון ולמצער לא טען אחרת בזמן אמת-
"תודה על הפגישה. מבקש עזרתך להבין מגיא עד כמה זה רציני הנושא של משכון הדירה. זה יכול להוות בסיס למתווה החזר חוב וחשוב לי מאוד שתתאמץ לברר מולו עד כמה זה אמיתי. תודה אורי"
(הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 20.11 בשעה 17:35- נספח י' לת/1)

"יש נכונות היה סבלני תן לי שהות מספקת ולתת תשובות אמיתיות"
(מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"משה, בוא לא נשלה את עצמנו. לגיא אין מקורות מימון. לי יש בטחונות שמתוך רצון טוב אני דוחה הניצול שלהם אך אם לא תהיה התקדמות ונכונות מהצד שלך למצוא פתרון אז לא תהיה לי ברירה. אין לי בעיה לדבר עם גיא אבל ברור לשנינו שנדרש שיתוף הפעולה שלך. מחכה לעדכון שלך. תודה אורי"
(הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 24.11 - נספח י' לת/1)

"תנסה בכל זאת מול גיא"
(מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1)

"היי משה, חשוב שנדבר. עבר זמן ואין התקדמות. אני רוצה לשבת איתך ועם גיא ולהגיע להסדר. כמו שאמרתי לגיר (כך במקור – ש.י.) וגם לך אני פתוח וגמיש כרגע ויכול לבוא לקראתם (כך במקור – ש.י.) בנושא החוב – אבל אם אראה שהנושא תקוע – אז כמו שציינתי בעבר – אעביר את הנושא לטיפול הגורמים המשפטיים והמקצועיים על כל גובה חוב כולל שימוש בשיקים הפתוחים שיש לי. לדעתי בשלב זה חשוב שלפחות ניפגש ונדבר. נזק זה לא יכול לעשות. חזור אלי בבקשה. תודה אורי"
(הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 11 .12 בשעה 11:41- נספח י' לת/1)

"אני נמצא מחוץ לעיר ניצור קשר מתואם"
(מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.)

28.5 דומה עלי כי התנהלותו של הנתבע 2 אל מול מר אורי הררי לאחר אותה פגישה בקפה " ארומה", כפי שעולה מהמסרונים, שונה מהמצופה ממי שעל פי עדותו לא התחייב מעולם לשאת בתשלום, לא ידע על ההמחאה על החלק שנמסרה לביטחון לידי מר אורי הררי וכבר באותה פגישה אמר כעדותו – "... איך אתה פונה אלי בכלל? ..." (עמ' 120 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017).
אך סביר היה כי כל פנייה מתועדת בכתב של מר אורי הררי לאחר אותה פגישה, המציבה את הנתבעים 1 ו- 2 יחדיו ב"אותה סירה", תענה על ידי הנתבע 2 באמירה מפורשת כי אין לו כל מחויבות, טענה בה הוא אוחז עתה להגנתו, אשר יקשה שלא לראות בה גרסה מאוחרת וכבושה.

28.6 בעניין זה אף תמוהה, בלשון המעטה, התנהלותו של הנתבע 2, אשר לא נזעק לאחר אותה פגישה לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה על גניבת ההמחאה וזיוף חתימתו. בהסבר שמצא ליתן לכך אין כדי להניח את הדעת-
"העד, מר קריטי: ... הוא (מר אורי הררי– ש.י.) אמר לי אני הולך למשטרה כי זה עבירה פלילית ... אתה והבן שלך תשבו בבית סוהר, ככה הוא אמר לי.
כב' הש' יעקובוביץ: ...אז לא מקדימים והולכים למשטרה?
העד, מר קריטי: סמכתי עליו שהוא הולך. אומר לי ששכן קצין משטרה.
כב' הש' יעקובוביץ: סמכת עליו שהוא ילך להתלונן עליך?
העד, מר קריטי: לא ידעתי שיגיש נגדי תביעה, מאיפה אני יודע?
כב' הש' יעקובוביץ: ... אתה יודע שאוחזים בצ'ק שלך פתוח
העד, מר קריטי: כן
כב' הש' יעקובוביץ: אין עליו סכום
העד, מר קריטי: כן
...
כב' הש' יעקובוביץ: אתה טוען שהצ'ק הזה זויפה חתימתך
...
העד, מר קריטי: האמנתי שהוא הולך למשטרה
....
כב' הש' יעקובוביץ: רצית שהוא יהיה מתלונן כשאתה מחזיק בטענה של זיוף
העד, מר קריטי: אבל עובדה שהתלוננתי ... אני הלכתי להתלונן במשטרה..."
(עמ' 112-113 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

בהמשך ולאחר שההמחאה הופקדה, הגיש הנתבע 2 ביום 25.2.2015 (מ ועד הפקדת ההמחאה), שלושה חודשים לאחר הפגישה בקפה "ארומה", תלונה במשטרה ודומה כי זו נדרשה כלפי הבנק ולצורך חילולה (ראו נספח א' לכתב הגנתו של הנתבע 2).

29. זאת ועוד.
ליבת גרסתו של הנתבע 2 קרסה וניסיונו להרחיק עצמו מהעסק, כמו גם מאותה המחאה שנחתמה על החלק, לא צלח.
בראיות שבאו לפניי הוכחה טענתו של מר אורי הררי לפיה הנתבע 2 היה מעורב בעסק, זאת בניגוד גמור לטענותיו.

29.1 התובעת קראה לעדות מטעמה את מר יעקב אליה ( עת/2), אשר עבד בעסק.
בעדותו הראשית ( ת/2) העיד כי הנתבע 2 היה הכתובת לטיפול בכל עניין כספי שהתעורר-
לאחר כחודשיים מתחילת עבודתי ועם הגעת המועד לקבלת משכורתי, גילי להפתעתי כי משכורתי לא שולמה לי.
בהתאם פניתי למר גיא קריטי, אשר אמר לי כי הוא עצמו אינו מטפל בעניינים הכספיים וכי עליי לפנות אל אביו מר משה קריטי וכדבריו במילים כאלה או אחרות: " הוא היחיד שאחראי על כל הנושאים הכספיים של העסק" "
(סעיפים 3-4 לת/2)

"זה היה מתחיל מזה שהייתי פונה לגיא ואורי, אחרי שהייתי פונה לגיא ואורי גיא היה מפנה אותי לאבא שלו והיה אומר לי תתקשר לאבא שלי תסדר איתו שיעביר לי שזה, תגיד לו היה ככה וככה, תגיד היה ככה וככה ואז זה היה נפתר. כן זה היה באופן קבוע. ... זה היה חוויה חודשית" (עמ' 73 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

29.2 בחקירתו הנגדית אישר הנתבע 2 כי נהג לתת לנתבע 1, בנו, המחאות מעותדות ששימשו את האחרון לביטחון מול האחים נאווי, מול מר אורי הררי או כל change אחר לצורך תשלום משכורות ( ראו עמ' 88-90 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017), כמו גם קיומה של התנהלות כספית הנוגעת לקרייזי פון מחשבון הבנק האישי שלו, לרבות תשלום משכורות לעובדי העסק בהעברה בנקאית ( ראו עמ' 95 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017).

29.3 כמו כן הצהיר הנתבע 2 בתצהיר מיום 26.1.2017 , שערך במענה לשאלון שהופנה אליו, "כי לאורך תקופת פעילות עסקה – קרייזי פון" סייע "הן במתן סיוע כספי, בהן במתן ביטחונות להלוואות שנלקחו... והן בסיוע בתשלום המשכורות לעובדי העסק" (סעיף 3 לת/7).

29.4 בנוסף אישר כי היה בעל זכות חתימה בחשבון הבנק של קרייזי פון, הגם שהעיד כי הדבר היה זמני ונדרש בעת שהנתבעת 3, כלתו, היתה בהריון ונעדרה מהעסק.
גם עדות זו לא זכתה לתימוכין, בין בהעדתם של הנתבע 1 והנתבעת 3 ובין בהצגת אישור מתאים מטעם הבנק.

29.5 כך גם הוסיף ואישר כי הכיר את רואה החשבון של העסק והיה בקשר עמו, תוך שהדגיש כי היה מגיע למשרדו כ"שליח" בלבד ( ראו עמ' 98 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2019).
רואה החשבון לא זומן לעדות וגם בעניין זה נותרה עדותו של הנתבע 2 עדות יחידה.

29.6 די בכל אלה, כך דומני, לדחות את הגרסה " המרחיקה" בה ביקש הנתבע 2 למצוא הגנה מפני התביעה כנגדו ולקבוע כי היה מעורב בהתנהלות הכספית של העסק, אשר לפחות בחלקה נוהלה על ידו מחשבון הבנק האישי שלו.

30. לא זו אף זו.
חיזוק ותמיכה לגרסת אלבש - לעדותו של מר אורי הררי, מוצאת אני בעובדה שהנתבע 2 בחר שלא לקרוא לעדות לבנו, הנתבע 1, דבר אשר התחייב בנסיבות.
חלקים רבים ומשמעותיים בעדותו של מר אורי הררי התייחסו להתנהלות מול שני הנתבעים גם יחד, לרבות ובמיוחד לאמירות המיוחסות לנתבע 2, שנאמרו במספר הזדמנויות בהן נכח הנתבע 1.
גרסתו של הנתבע 2 יכולה היתה מטבע הדברים לזכות לאישוש ואימות בעדותו של הנתבע 1 אלא שזו כאמור לא הובאה.

הימנעותו של הנתבע 2 מלהעיד את הנתבע 1 עומדת לו לרועץ, זאת מכוחו של הכלל ה"נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה(1) 736).

31. על יסוד כל האמור לעיל מוצאת אני לקבוע כי הנתבע 2 התחייב באופן אישי לשאת בתשלום/פרעון ההלוואות ומכוח התחייבותו זו לחייבו בדין .

העילה השטרית

32. אלבש סמכה תביעתה, בין השאר, על עילה שטרית – אותה המחאה שנחתמה על ידי הנתבע 2 על החלק והופקדה על ידי מר אורי הררי לאחר שמילא את כלל הפרטים החסרים בה ( נספח יד' לת/1)-
"... כשכלו כל הקיצין, הפקדתי בחשבונה של התובעת את שיק הבטחון אותו עשה משה קריטי ואשר נמשך מחשבונו האישי, תוך שאני ממלא את סכום השיק בכתב ידי, בהתאם לסכום החוב המעודכן והנכון ובהתאם להסכמה שעל בסיסה ניתן לי אותו שיק, היינו הסך של 2,770,000 ₪, אלא ששיק זה חולל ..."
(סעיף 59 לת/1)

32.1 לשיטת אלבש, משהוכחה חתימתו של הנתבע 2 על ההמחאה ומשזו חוללה בשל הצהרתו הכוזבת כאילו מדובר בהמחאה שנגנבה והחתימה בה זו זויפה "יש לחייב את הנתבע 2 אף מכח דיני השטרות" (ראו סעיפים 24-27 לסיכומי אלבש).

32.2 לטענת הנתבע 2 אין די בכל אלה כדי לחייבו מכוח השטר עצמו, זאת משהשטר הושלם שלא " תוך זמן סביר" ו"לא בדיוק לפי ההרשאה שניתנה" (ראו סעיפים 213 ואילך לסיכומי הנתבע 2).

33. דין טענת הנתבע 2 לפיה פטור הוא מתשלום השטר מחמת העובדה שהסכום שננקב בו אינו " בדיוק לפי ההרשאה שניתנה" להתקבל.

33.1 הוראת סעיף 19 לפקודת השטרות [ נוסח חדש] מעגנת את הרשות להשלים פרטים חסרים בשטר שניתן על החלק, תוך קביעת שתי מגבלות – השלמה " תוך זמן סביר" ו"בדיוק לפי ההרשאה שניתנה".
על פי הפסיקה הנוהגת די באי התאמה שבין הסכום שמולא בהמחאה / בשטר לבין ההרשאה שניתנה כדי להביא לדחיית התביעה על פי השטר ( ראו: ע"א 2688/91 רפפורט נ' רוט (1995), ע"א ( ת"א) 2275/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תבל ציוד משרדי בע"מ (2006), ע"א ( חי') 17742-01-12 לנדסהוט נ' פהימה (2012).

33.2 לאור עדותו של מר אורי הררי בכל הנוגע לגדר ההרשאה שניתנה - "כביטחון להחזר כלל ההלוואות, אלה שניתנו בעבר ואלה שיינתנו בעתיד" (סעיף 30 לת/1 – ההדגשה במקור) מחד ולאור קביעתי באשר לגובה החוב שהוכח ( ראו סעיפים 18-20 לעיל), דומה כי הנתבע 2 השכיל להרים את הנטל ולהוכיח כי ההמחאה הושלמה שלא בדיוק לפני ההרשאה שניתנה וכפועל יוצא מתחייבת דחייתה של התביעה בעילה השטרית.

33.3 למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי למקרא הסכם ההלוואה עולה כי מועד פרעון אחרון שנקבע היה חודש מרץ 2015 ועל כן דומה כי בהשלמת סכום ההמחאה בגובה החוב המלא כבר ביום 25.2.2015 יש משום חריגה מההרשאה שניתנה.

34. בנסיבות שבאו לפניי אין בידי לקבל טענת הנתבע 2 לפיה ההמחאה מולאה שלא " בתוך זמן סביר".
בהמחאה הנמסרת כבטוחה לתשלום/פרעון הלוואה כבענייננו אין, לדידי, לבחון את פרק " הזמן הסביר" בראי מועד משיכתה של ההמחאה אלא ממועד זכאותו של האוחז בה לתמורה ( ראו: ע"א ( חי') 17742-01-12 לנדסהוט נ' פהימה (2012)).
ההמחאה הושלמה, כאמור, ביום 25.2.2015 זאת בעוד שעל פי הסכם ההלוואה מועד הפרעון האחרון היה " סוף מרץ 2015".

עילות תרמית וגזל

35. התביעה הוגשה, בין השאר, בעילות תרמית וגזל מכוח הוראות סעיפים 56 ו- 52 (בהתאמה) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

36. על פי הפסיקה הנוהגת נטל ההוכחה בעילת תרמית, שהינה בעלת גוון פלילי, הוא נטל מוגבר, כך שהתובע מכוח עילה זו נדרש להציג ראיות כבדות משקל ולהוכיח "מצב נפשי" של "המרמה" (ראו: ע"א 9040/10 פנחס גדעון ובניו בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2012), ע"א 1237/13 קונין נ' גפני (2013), ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד דניאל (2016)).

36.1 לאור המארג הראייתי שבא לפניי אין בידי לקבוע כי הנטל הורם וכי הוכח שהתחייבותו האישית של הנתבע 2 לשלם/לפרוע את ההלוואות הייתה מצג כוזב מתוך כוונה להטעות את מר אורי הררי ואת אלבש.

37. כך גם אינני סבורה כי עלה בידי אלבש להוכיח את טענת הגזל, המכוונת להעברת כספים ששולמו לקרייזי פון לחשבונו האישי של הנתבע 2. הנסיבות הצריכות לקביעה כי ב"גזל" עסקינן ("העברה שלא כדין של מטלטלין לשימוש עצמי כשהזכות להחזיקם היא של התובע) לא הובררו דיים וממילא לא הורם נטל ההוכחה בעניין זה.

התביעה כנגד נתבע 5

38. התביעה כנגד הנתבע 5 הינה תביעה להרמת מסך וחיובו בחיובי הנתבעת כמי ש"פעל להונות את התובעת ומנהלה באמצעות פתיחת חברה ועשיית המחאות לפירעון ההלוואות – המחאות שיצאו תחת ידו ... מתוך ידיעה כי אלה יחוללו" (ראו סעיף 33 לסיכומי אלבש).

39. נסיבות הקמתה של הנתבעת 4, בה היה הנתבע 5 בעל מניות יחיד ובעל זכות החתימה בחשבון הבנק, נפרשו בעדותו הראשית ( נ/2), אשר דומה כי ליבתה לא נסתרה.

39.1 הנתבע 5, כעדותו, נענה להצעה אטרקטיבית שהניח גיסו, הנתבע 1, לפניו "לפתוח חברה לשיווק פלאפונים ומוצרים נלווים", זאת שעה שהיה מצוי במצוקה כלכלית לאחר שפוטר ממקום עבודתו וחיפש אחר מקור פרנסה.
על פי אותה הצעה תירשם החברה על שם הנתבע 5, זאת בשל מניעה שקיימת לנתבע 1 מלרשום חברה על שמו – "בגלל שהנתבע 1 חייב חובות לצ'קים שטרם סולקו".
החברה תנוהל על ידי הנתבע 1, כ"בעל הניסיון העסקי בתחום", משכורתו של הנתבע 5 תעמוד על סך של 4,000 ₪ לחודש "בתור התחלה ובהמשך כשהחברה תעמוד על רגליה תגדל" הכנסתו החודשית בהתאם להכנסות החברה, כאשר הנתבע 1 אף ילמדו ויכשירו לניהול עסק.
כך מצא עצמו הנתבע 5 חותם על פי בקשתו של הנתבע 1 על "כל השקים בשני פנקסים למוטב בלבד" ועל "שלושה שקים" פתוחים, לאחר שהאחרון הסביר לו כי אלה מיועדים לתשלום לספקים בעבור מכשירים ניידים לשיווק במסגרת הפעילות העסקית.
בסמוך לאחר החתימה על אותם שקים "עוד לפני שנפתח לחברה תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי, ועוד לפני שהחברה החלה בפעילות עסקית כלשהי" החל הנתבע 5 "לקבל שיחות טלפון מאנשים שאינם מוכרים" לו ואף "אינם ספקי הסחורה שדרשו את כספם לאחר שהשיקים שנתן להם נתבע 1 חזרו". מ"הטון והאיומים" שהושמעו כלפיו באותן שיחות הבין הנתבע 5 כי "מדובר באנשי עולם תחתון שכנראה גיא, הנתבע 1, הסתבך עימם בעבר".
ניסיונותיו לקבל הסבר מהנתבע 1 לא צלחו, זאת מש"נעלם והתחמק". משנוצר קשר בין השניים ביקש הנתבע 1 להרגיעו - "הכל בשליטה" והציע לו ללכת לתחנת המשטרה ולדווח "על אבידת ארבעת פנקסי השיקים", כפי שעשה ביום 21.11.2014. ביום 23.11.2014 פנה לסניף הבנק בו התנהל חשבון החברה, הורה על סגירתו ואת היתרה שהיתה בו העביר לנתבע 1, מאחר ולא רצה "כל קשר לכסף שנמצא בחשבון".

39.2 הנתבע 5 הדגיש בעדותו כי נתן אמון מלא בנתבע 1, כבבן משפחה, ולא העלה בדעתו כי זה ינצל את מצוקתו ויעשה בו שימוש למטרותיו האישיות " הלא כשרות", כך שימצא עצמו מעורב במעשי תרמית והונאה.

39.3 בחקירתו הנגדית אישר הנתבע 5 כי מחד היה מודע למצבו הכלכלי של הנתבע 1 - "ידעתי שהוא בחובות מסוימים, חובות קטנים שהוא אמור לסדר אותם בהמשך" – אך מאידך לא ידע דבר על חשבון הבנק של החברה שהוקמה, לרבות ובמיוחד בעת שמשך המחאות מחשבונה-
"ש: דיברת עם מנהל הסניף כמה אשראי? ... אתה ידעת מה זה מסגרת אשראי?
ת: לא, אין לי מושג
...
ש: מי ביקש צ'קים לחברה? אתה ביקשת מהבנק שיכינו צ'קים ...
ת: כנראה, כנראה
ש: מן הסתם אתה גם חתמת עליהם כמו שאתה אומר
ת: חתמתי, כן
ש: חתמת. עכשיו, כשאתה, שמת את היד שלך, כששמת את היד אתה יודע כמה יש בבנק? כשחתמת עכשיו?
ת: על מה? על הצ'קים?
ש: כן, ידעת כמה יש בבנק? בחשבון בנק? כן. לא ידעת
ת: לא, לא ידעתי"
(עמ' 128-129 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017)

40. לאור התנהלות זו של הנתבע 5 מבקשת אלבש לראות בו משום שותף פעיל במעשה הרמייה ומטעם זה להרים את מסך ההתאגדות ולחייבו בהתחייבויותיה של החברה – אותן המחאות שנמשכו מחשבונה וחוללו.

41. "הרמת מסך" ההתאגדות מעוגנת בהוראת סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 כחריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה–
"בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד"

כאשר על פי הפסיקה הנוהגת יורם מסך ההתאגדות במשורה, במקרים חריגים בלבד, מקום ש"פלוני עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן פסול, המצדיק כי הוא יעמוד באופן אישי מול בעל דינה של החברה" ( בג"צ 132/15 ר-צ פלסטק בע"מ נ' איפראימוב פאולינה (2017)).

42. על יסוד הראיות שבאו לפניי והתרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של הנתבע 5, אשר הותירה בי רושם אמין, באתי לכלל דעה כי אין לראות בו שותף למעשה הרמייה אלא אחד מקורבנותיו של הנתבע 1, אשר הודה במעלליו במספר הזדמנויות, לרבות בעדות שמסר לפניי ( ראו נ/3, נ/4, נ/5).
הנתבע 5, בשעת דחק ומצוקה, מצא להאמין לנתבע 1, גיסו, אשר " שיווק" לו הצעה מפתה – אור בקצה מנהרה בה יצעדו יחדיו. שליטתו של הנתבע 1 בכל שנעשה בחברה באותו שלב היתה ברורה ואף לא מחשידה לאור ניסיונו העסקי בתחום. חוסר ניסיונו של הנתבע 5 בעולם העסקי נוצל עד תום על ידי הנתבע 1.
43. עם זאת, היה מצופה, לדידי, מהנתבע 5 " להתעניין" במצבה הכספי של החברה, לרבות ביתרת חשבון הבנק, אך בנסיבות כולן דומה עלי כי התנהלותו עולה כדי " עצימת עיניים" או אף כדי רשלנות, בהם לא די כדי לחייבו בחיובי החברה.

44. לא למותר יהא להתייחס גם להתנהלותה של אלבש, באמצעות מר אורי הררי, אשר דומה כי אף היא עצמה את עיניה, שעה שקיבלה לידיה את ההמחאות מבלי לבדוק ולברר דבר וחצי דבר על אותה " חברה חדשה", כל זאת על רקע הידיעה בדבר מצבם הכלכלי של הנתבע 1 וקרייזי פון ( ראו עדותו של מר אורי הררי בחקירה נגדית – עמ' 62-64 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017).

45. בהינתן האמור לעיל מורה אני על דחיית התביעה כנגד הנתבע 5.

הודעה לצד ג'

לאור דחיית התביעה כנגד הנתבע 5 מתייתרת ההודעה לצד ג' שנשלחה על ידו לנתבע 1 ומורה אני על דחייתה.

סוף דבר

א. אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 2,549,500 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 87,750 ₪.
כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ב. אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 5.
בנסיבות כולן אינני מוצאת לחייב את התובעת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבע 5.

ג. אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג'.
בנסיבות כולן אינני מוצאת לחייב את הנתבע 5 התשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לצד ג'.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ט, 16 מאי 2019, בהעדר הצדדים