הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 2177-05-18

תובעים

  1. ישראל קריב
  2. קארין לאונה

על ידי ב"כ עוה"ד נמרוד כנפי ועדי לוי

נגד

נתבעים

  1. מוטי אל חי
  2. גניה סיטון
  3. פרידה יצהר סיטון
  4. רונן גבעתי
  5. מזל כהן
  6. שמעון יעקב

על ידי ב"כ עו"ד לירון כהנא

7. חיים דמול (חסוי)
ע"י ב"כ עו"ד יובל דמול

החלטה

1. כללי
לפני תביעה לאכיפת הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 15.12.10 ולמתן צו עשה שמחייב את הנתבעים לבצע את הפעולות הדרושות לצורך השלמת העסקה.

2. רקע
התובע 1 (להלן: "קריב") הינו יזם ובעליה לשעבר של חברת "קריב מערכות בניה בע"מ", חברה קבלנית שלימים מניותיה נמכרו ושמה הוחלף ל"אלקטרה בניה בע"מ". התובעת 2 (להלן: "לאונה") התקשרה בהסכם הלוואה עם קריב למימון פרוייקט תמ"א 38/1 בבניין מגורים ברח' הירקון 16 בתל אביב הידוע כגוש 6916 חלקה 78 (להלן: "הבניין"). הנתבעים הינם חלק מבעלי הדירות בבניין (להלן: " הנתבעים").

ביום 15.12.10 נכרת בין התובעים לבין 8 מתוך 9 בעלי הדירות בבניין הסכם לביצוע פרוייקט תמ"א 38/1 בבניין (להלן: "ההסכם").

עובר לכריתת ההסכם, סוכם בין הצדדים כי קריב יפעל לשיפוץ הבניין באופן מיידי ועל מנת שלא יוכרז על ידי עיריית תל אביב כמבנה מסוכן. בהתאם, חתמו הנתבעים על כתב התחייבות ולפיו התחייבו להשיב לקריב את הוצאות התיקונים שבוצעו על ידו בפועל, אם מסיבה כלשהי לא ייחתם ההסכם (להלן: " כתב הסכמה והתחייבות").

במסגרת התיקונים ביצע קריב בדיקת יציבות של יסודות הבניין ממנה עלה שלנוכח מצבו של הבניין, יש מקום לשקול להמיר את פרוייקט תמ"א 38/1 בפרוייקט תמ"א 38/2 שעניינו הריסה ובינוי מחדש. בסופו של יום, ולאחר שכשל המו"מ, לא נכרת הסכם לפרוייקט תמ"א 38/2 .

לטענת התובעים, השהיית פרוייקט תמ"א 38/1 נעשתה בהסכמת וברצון הנתבעים ומשהתובע פעל לצורך ביצוע ההסכם, יש לקבוע כי הינו תקף ומחייב וכי הודעת הביטול שניתנה על ידי הנתבעים ניתנה שלא כדין.

אליבא דנתבעים 1-6 בהסכם נקבעו שורה של תנאים מתלים שאף לא אחד מהם התקיים, כך שבכל מקרה ההסכם כלל לא נכנס לתוקף או לחילופין, בוטל ופס מן העולם. הנתבע 7, באמצעות אפוטרופסיו, אינו מתנגד לקיום ההסכם, בכפוף למספר תנאים וביניהם שיקבע לוח זמנים מהיר בהינתן שחלפו שנים רבות מבלי שהתובעים ביצעו את המוטל עליהם במועדים שנקבעו.

3. הליך תלוי ועומד

במסגרת כתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-6 הועלתה טענה לעיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד", בהינתן שבבית משפט השלום מתנהל הליך בת.א 66797-06-16 (להלן: "ההליך המקביל") העוסק באותו הסכם, באותן שאלות עובדתיות ומשפטיות ואף יתרה מכך בסעדים סותרים. משכך, ציינו הנתבעים כי ככל שלא יעוכב ההליך דנן יכול ותינתנה הכרעות סותרות עם סעדים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת והעולים כדי כפל פיצוי.

ב"כ התובעים התבקש להתייחס לנטען. בתגובתו הוא מציין, כי הסעדים בתביעה דכאן הינם הצהרתיים ואילו בהליך המקביל מדובר בתביעה כספית שבמסגרתה נתבע מר מוטי אל חי (להלן: "אל חי") בלבד והקשורה להסכם תמ"א 38/2 . ודוק: בעוד שבהליך דנא מתבקש ליתן צווים לאכיפתו של ההסכם, הרי שבמסגרת ההליך המקביל מתבקש בית משפט השלום לחייב את אל חי בלבד לשלם לתובע את הוצאותיו בגין מעשיו ומחדליו שסיכלו את הוצאתו לפועל של הסכם תמ"א 38/2.

עוד יודגש, כי בהליך המקביל הוגשה תביעה שכנגד על ידי בעלי הדירות בבניין נגד קריב, לאונה וכן שני נתבעים שכנגד נוספים: עו"ד נתן לם, מי שייצגם במו"מ ויעקב לב, שהחזיק דירה בבניין. (להלן: "התביעה שכנגד"). במסגרת התביעה שכנגד מועלות טענות שונות, בין היתר, בנוגע לתקפות ההסכם כך שלגישת התובעים שכנגד, נוכח זניחת הפרוייקט, אי התקיימות התנאים המתלים בהסכם, מצב הבניין ועמדת העירייה כי לא ניתן לבצע בו פרוייקט תמ"א 38/1, הוא בטל ומבוטל, כאילו לא נחתם כלל וכלל. משכך, עותרים התובעים שכנגד לפיצויים כספיים וכן להורות על הסרת הערות האזהרה שנרשמו לטובת הנתבעים קריב ולאונה על חלקם בבניין של חלק מהתובעים שכנגד וכן על ביטול ייפוי הכח.

4. דיון והכרעה

הכלל של "הליך תלוי ועומד" המבוסס על השוואה בין עילות, מאפשר להעמיד את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין בעלי הדין. ודוק: הכלל חל באותם מקרים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי המשפט בשל אותה עילה, אולם אין הכרח שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. כך גם אין הכרח לזהות בין בעלי הדין. (ר' אורי גורן, מהדורה שתים עשרה, 2015 בעמ' 173 – 174).
הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא כפול : מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט אשר עשוי אף להגיע להכרעות סותרות. (ר' ע"א 9/75 - שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי, פד כט(2), 477( 12.6.75)).

ולענייננו;

ההליך המקביל, שבמסגרתו כאמור הוגשה גם תביעה שכנגד, עוסק באותם בעלי דין, באותם הסכמים בדיוק ובעניינים חופפים לאלו המועלים בתביעה דכאן. במסגרת הליך המקביל, שנפתח עוד קודם לכן בשנת 2016 ואף נמצא בשלבים מתקדמים של הגשת תצהירים, יידרש בית המשפט ל טענות הצדדים ובכלל זה לדיון בהסכם מושא התובענה שלפני, כך שקיימת אפשרות שקביעת הממצאים יהוו מעשה בית דין בתובענה דכאן, לא כל שכן ייתרו את ההליך ולמצער חלק מהמחלוקות.

בנוסף, מתעורר קושי בנוגע לסעדים הנתבעים בהליך דכאן ובהליך המקביל, שכן ברי שלא ניתן היה מלכתחילה לקיים שני הסכמים במקביל, קרי לא ניתן לבצע בבניין הן את פרוייקט תמ"א 38/1 ופרוייקט תמ"א 38/2 והבחירה היא בין השניים. משכך, לכאורה, הסעדים הנתבעים לא יוכלו לדור בכפיפה אחת, זאת בהתחשב שעל פניו ההוצאות שהוצאו בפועל היו הכרחיות גם לצורך פרוייקט תמ"א 38/1.

נוכח האמור לעיל ומטעמי יעילות, יש לעכב את ההליך דכאן עד להכרעה בהליך המקביל.

הצדדים יעדכנו את בית המשפט בדבר סיומו של ההליך המקביל ותוצאותיו וכן בצורך בהמשך בירור תביעה זו.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ט,2 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.