הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 18874-01-15

לפני
כבוד ה שופטת - הרשמת נועה גרוסמן

תובעים

  1. אר.די.פי מחקר, פיתוח וייצור בע"מ
  2. זיו אוחנה

ע"י ב"כ עו"ד גלעד ברמן

נגד

נתבעים

  1. עמוס גזית בע"מ
  2. מר עודד גזית
  3. קרדיולו-ג'י טכנולוגיה רפואית בע"מ
  4. תפוז טכנולוגיות רפואיות (טי.אמ.טי. 2004) בע"מ
  5. עמוס גזית
  6. עינת גזית

נ' 1-3 5-6 ע"י ב"כ עו"ד בנימין חורף

החלטה
כללי:

1. לפני שני נושאים לדיון בעקבות פסק דינו של כב' השופט אטדגי בע"ר 40828-01-19 – ערעור שהוגש על החלטתי מיום 20.12.18:

א. האם כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה המקורי כולל עילות חדשות שחלה עליהן התיישנות, וההשלכות הנובעות מכך.

ב. תיקון או הבהרה ביחס לתשלום האגרה על ידי המבקשים 3-5 (שצירופם כתובעים נוספים התבקש במסגרת בקשת התיקון).

רקע עובדתי וההליכים עד כה:

2. לצורך הבנת הסוגיה העומדת לפני, אפרט את השתלשלות העניינים הרלוונטית עד ליום זה.

3. תחילתו של הליך זה בכתב תביעה שהוגש בחודש ינואר 2015 בו התבקש על ידי התובעים, אר. די. פי מחקר, פיתוח וייצור בע"מ וזיו אוחנה (בעלי התובעת 1), סעד כספי בסך 15,000,000 ₪, סעד של מתן חשבונות והרמת מסך (להלן: "כתב התביעה המקורי").

4. כפי שעולה מכתב התביעה המקורי, התובעת 1 היא בעלת מניות מיעוט בנתבעת 4, תפוז טכנולוגיות רפואיות (טי. אמ. טי 2004) בע"מ (להלן: "תפוז טכנולוגיות"), ואילו הנתבעת 1, עמוס גזית בע"מ, היא בעלת השליטה בה. עוד עולה כי הנתבע 2, מר עודד גזית היה בתקופה הרלוונטית המנכ"ל המשותף של הנתבע 1 והמנכ"ל של הנתבעת 3, קרדיולו-ג'י טכנולוגיה רפואית בע"מ.

5. הנתבעת 4, תפוז טכנולוגיות, היא חברה שעל פי הנטען הוקמה לצורך פיתוח ומכירת מוצרים מתקדמים ובמסגרתה נרכשו זכויות פיתוח מכונס נכסים. במסגרת כתב התביעה המקורי נטען, כי הנכס המהותי של תפוז טכנולוגיות היה חוזה זכויות הפיתוח, שעם ביטולו על ידי יתר הנתבעים, נותרה כעלה נידף וללא נכסים, דבר שהוביל לשרשרת הפרות מהותיות של הסכמים שונים.

6. כן עולה מכתב התביעה המקורי, כי הנתבע 5, מר עמוס גזית, הינו בעל השליטה בנתבעת 1 והרוח החיה מאחורי ביצוע פעולות עושק, ביטול ההסכמים, רישום כוזב במסמכי הפטנט, והאיש שעל פיו יישק דבר בקבוצת החברות נושא כתב התביעה, כך על פי הנטען.
הנתבעת 6, הגב' עינת גזית, הייתה על פי הנטען, בתקופה הרלוונטית, המנכ"ל המשותף של הנתבע 1 והמנכ"ל של תפוז טכנולוגיות.

7. בכתב התביעה המקורי נטען לנזקים שנגרמו לתובעים על ידי הנתבעים במסגרת פעילות תפוז טכנולוגיות, בעקבות טענות להפרות מהותיות שנעשו תוך עושק בעלי המיעוט בתפוז טכנולוגיות, הפרת הסכמים שונים, ביצוע עוולות נזיקיות, רמיסת זכויות התובעים ותוך התעלמות מהוראות חוק החברות, דבר שהוביל על פי הנטען להפסדים ניכרים, אבדן רווחים והפסקת פעילותה של תפוז טכנולוגיות.

8. בהחלטת כב' השופטת עינת רביד בשיבתה כרשמת מיום 8.9.16, נדחתה בקשת התובעים בכתב התביעה המקורי לפטור מאגרה. עם זאת, הובהר על ידה כי באפשרותם לתקן את כתב התביעה המקורי ולהעמידו על סכום נמוך יותר, תוך שצוין כי האגרה ששולמה בסך 56,000 ₪, מהווה אגרת מחצית לתביעה כספית בסך של כ- 4 מיליון ₪, וכי על התובעים להודיע האם ברצונם לעשות כן.

9. התובעים הודיעו כי הם מעוניינים לתקן את כתב התביעה המקורי, כך שיתאים לסכום האגרה ששולם, וביום 18.12.16 ניתנה להם ארכה להגשת כתב תביעה מתוקן, עד ליום 10.1.17.

10. ביום 11.1.17 הוגש כתב תביעה מתוקן לפי סך של כ- 4.4 מיליון ₪.
מבלי להרחיב בנושא, אציין כי בסופו של דבר כתב תביעה זה נמחק בהסכמה ביום 17.5.18 במסגרת ע"ר 51973-10-17.

11. זה המקום לציין, כי מספר חודשים לאחר תחילת ההליך, בחודש אוקטובר 2015, הוגשה בקשה אחרת לתיקון כתב התביעה, בה התבקש צירוף שלושה תובעים נוספים – עמר סיגל בע"מ, ד"ר עקיבא שרון וסיגל שרון – בעלי מניות נוספים בתפוז טכנולוגיות.
במסגרת אותה בקשה אחרת לתיקון כתב התביעה, הועמד סכום התביעה על סך של כ- 35 מיליון ₪.
בד בבד, התבקש לפטור מאגרה את התובעים, שצירופם התבקש.
בהחלטת כב' השופטת הרשמת רביד מיום 12.10.15, הועברה בקשת התיקון הנ"ל להוספת תובעים נוספים לקבלת עמדות.
אשר לבקשה לפטור מאגרה ביחס לתובעים הנוספים, קבעה כב' השופטת רביד בכובעה כרשמת, כי אין מקום לדון בה טרם הכרעה בבקשה לצירוף תובעים נוספים.
בפועל, בקשת התיקון לצירופם של תובעים נוספים לא נדונה ולא הוכרעה.

12. ביום 13.9.19 הוגשה בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (להלן: "הבקשה לתיקון כתב התביעה") – זו הבקשה דכאן . במסגרת בקשה זו התבקש בין היתר, לצרף לכתב התביעה את אותם שלושה שצירופם עוד התבקש בראשית ההליך, עמר סיגל בע"מ, ד"ר עקיבא שרון וסיגל שרון (להלן: "המבקשים 3-5").
במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, הועמד סכום התביעה על סך של כ- 27 מיליון ₪: כ- 10 מיליון ₪ עבור התובעים בכתב התביעה המקורי, אר. די. פי מחקר, פיתוח וייצור בע"מ וזיו אוחנה (ראו להלן גם: "המבקשים 1-2"), וסך של כ- 17 מיליון ₪ עבור המבקשים 3-5.
המבקשים 1-2 שילמו אגרה נוספת בסך 75,000 ₪, כך שסכום האגרה הכולל ששולם על ידם מתחילת ההליך עומד על כ- 130,000 ₪.
לשיטתם, סכום אגרה כולל זה משקף את סכום התביעה הנתבע על ידם.

13. בהחלטתי מיום 20.12.18 התרתי את הגשת כתב התביעה המתוקן (להלן: "כתב התביעה המתוקן"), תוך שנתתי משקל, בין היתר , לעובדה כי טרם הוגש כתב הגנה בתיק. עוד קבעתי כי אגרה תשולם כדין.

14. הנתבעים 1-3 ו- 5-6 (ראו להלן גם: "המשיבים") הגישו ערעור על החלטתי מיום 20.12.18 במסגרת ע"ר 40828-01-19 (להלן: "הערעור").
עיקר טענותיהם בערעור היו:
א. כי ההחלטה לאשר תיקון כתב התביעה ניתנה בחוסר סמכות שכן טרם שולמה מלוא האגרה בגין כתב התביעה המקורי (בו נתבע סך של 15,000,000 ₪).
ב. כי כתב התביעה המתוקן כולל עילות תביעה שחלה לגביהן התיישנות, ולפיכך גם מטעם זה לא ניתן לאשר את תיקונו המבוקש.

15. מאידך, טענו המבקשים 1 -2 והמבקשים 3 -5 (המשיבים בערעור) (ראו להלן: "המבקשים"), כי שולמה אגרה ביחס לתביעת המבקשים 1 -2, ואילו ביחס למבקשים 3 -5, הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
בנוסף, טענו המבקשים כי לא חלה התיישנות על עילות התביעה שפורטו בכתב התביעה המתוקן, מאחר שאינו כולל עילות תביעה חדשות, אלא מפרט ומרחיב את עילות התביעה שנטענו במקור, בעיקר עקב צירופם המבוקש של המבקשים 3 -5 כתובעים נוספים.

16. במסגרת הערעור, ניתן פסק דין ביום 15.4.19 על ידי כב' השופט אטדגי.
כב' השופט אטדגי קבע כי הלכה למעשה, לא ניתנה כל החלטה המורה על מחיקת התביעה, ולפיכך כתב התביעה היה שריר וקיים בעת מתן החלטתי מיום 20.12.18. כב' השופט אטדגי הוסיף וציין כי עם מתן ההחלטה המתירה את הגשת כתב התביעה המתוקן, שילמו המבקשים 1 -2 אגרה נוספת שתתאים לסכום התביעה הנתבע על ידם, ומכאן דחה את טענת המשיבים בעניין זה (סעיף 10 לפסק הדין בערעור).
כן דחה כב' השופט אטדגי, את טענת המערערים שעניינה אי צירוף תצהיר על ידי המבקשים, לתמיכה בעילות התביעה החדשות שנכללו על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן (סעיף 11 לפסק הדין בערעור).
17. יחד עם זאת, סבר כב' השופט אטדגי כי יש מקום לקיום דיון בטענת המשיבים, לפיה בכתב התביעה המתוקן נכללו עילות תביעה חדשות, שחלה עליהן התיישנות וההשלכות שיש להכרעה בטענה זו על שאלת תיקון כתב התביעה. זאת, בשים לב להלכה הפסוקה הקובעת כי אין להתיר הגשת כתב תביעה מתוקן , הכולל עילות תביעה שהתיישנו במועד הגשת הבקשה לתיקונו.
לפיכך, ההכרעה בטענה זו הוחזרה לדיון לפני.
זאת ועוד, על אף שנכתב על ידו כי נושא האגרה לא נטען על ידי הצדדים במסגרת הליך הערעור, סבר כב' השופט אטדגי בפסק דינו כי יש מקום להבהרה או תיקון ביחס לשאלת תשלום האגרה על ידי המבקשים 3 -5, שכן ההחלטה היחידה בעניין זה היא החלטת כב' השופטת רביד, כרשמת, מיום 8.9.16, שהכריעה בבקשת המבקשים 1- 2 לפטור מאגרה בלבד.

18. בתוך כך, בהחלטתי מיום 5.7.19 הוריתי על קבלות עמדות הצדדים בנושאים אלה, כמפורט שם. גם עמדת המדינה (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה) בנושא האגרה, התבקשה בהמשך.

19. יצוין כי במהלך הזמן שחלף עד להכרעה בערעור, הוגשה בקשה מטעם המבקשים 3 -5 לפטור מאגרה ובקשה מטעם הנתבעים (למעט הנתבעת 4) למחיקת כתב התביעה המתוקן על הסף, מחמת אי תשלום אגרה מספקת.
עמדות הצדדים לבקשות אלה הוגשו, אך בהחלטתי מיום 3.3.19 קבעתי כי יש להמתין להכרעה בערעור שהוגש. נושאים אלה מקופלים ומשיקים הלכה למעשה בסוגיות נושא הכרעה זו. לפיכך כוחה של ההחלטה דנן יפה גם ביחס לבקשות אלה.

20. לאחר שהוגשו כלל טענות הצדדים בנושא התיישנות עילות כתב התביעה המתוקן ובנושא האגרה, הגיעה העת ליתן הכרעתי בסוגיות אלה.

עמדות הצדדים בנושא ההתיישנות:

21. לעמדת המשיבים, תביעת המבקשים 3 -5 התיישנה במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, ולפיכך לא ניתן לאשר הוספתם כתובעים, וזאת בשים לב לתקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ולהלכה הפסוקה.
המשיבים מציינים כי בכתב התביעה המתוקן נטען במפורש כי עילות התביעה של כל המבקשים נולדו ביום 13.1.08, ומפנים בהקשר זה לסעיפים 41 ו- 42 ולסעיפים 88.1-88.3 לכתב התביעה נושא בקשת התיקון.

22. המשיבים מוסיפים ומציינים, כי בכתב התביעה שתיקונו התבקש גם נטען במפורש בסעיפים 51 -57, כי אחת העילות, שהינה ייחודית למבקש 4, נולדה עוד בשנת 2007.
לשיטת המשיבים, אילו המבקשים 3 -5 היו מגישים תביעה נפרדת במועד הגשת בקשת התיקון, דינה היה להידחות מחמת התיישנות, ולא ניתן לעקוף זאת על ידי צירוף נטען של תביעת המבקשים 3 -5 במסגרת תיקון כתב תביעה של המבקשים 1 -2.
לדידם של המשיבים, עילות התביעה של המבקשים 3 -5 התיישנו אף במועד בו הוגשה בקשתם הראשונית לתיקון כתב התביעה המקורי, בחודש אוקטובר 2015.

23. זאת ועוד – סבורים המשיבים כי אין לאשר תיקון כתב התביעה גם ביחס לעילות תביעה נוספות שהועלו והתבקשו ביחס למבקשים 1 -2.
בהקשר זה טוענים המשיבים כי העילה בעניין התביעה להשבת הלוואת בעלים, כמפורט בסעיף 96.3 לכתב התביעה המתוקן, התיישנה מאחר שנדרשה על ידי המבקש 2 עוד בשנת 2007.
כן טוענים המשיבים, כי תביעה של חוב למבקש 2, בסך 119,000 אירו, כמפורט בסעיף 34.8 לכתב התביעה המתוקן, התיישן אף הוא, זאת משנטען במפורש כי חוב נטען זה התגבש הרבה לפני יום 13.1.08.
בנוסף , לעמדת המשיבים הטענה להפרת ההתחייבויות להזמין חגורות – הסעד שהתבקש בסעיף 96.6 לכתב התביעה המתוקן – נטענה בסעיף 26.5 לכתב התביעה המתוקן כהפרת התחייבות לביצוע הזמנות החל מחודש מרץ 2006, ומכאן שגם עילה זו התיישנה.

24. לשיטת המשיבים, הנ"ל מהוות אך "דוגמיות", שכן עיון מדוקדק בכתב התביעה המתוקן מעלה כי רובם הגדול של האירועים הנטענים בו כעילות תביעה, אירע הרבה לפני יום 13.1.08 – התאריך אותו מנסים המבקשים 1 -2 להציג כ"האירוע המכונן" אשר ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות.

25. לתשובת המבקשים, כתב התביעה המתוקן אינו מעלה עילות תביעה חדשות ואינו מרחיב את היריעה, מעבר לאמור בכתב התביעה המקורי ובבקשת התיקון מטעם התובעים 3 -5 שהוגשה עוד בחודש אוקטובר 2015. לשיטתם, כתב התביעה המתוקן מנסה לאחד את סיפור המעשה מצד התובעים כמכלול אחד, לרבות נזקיהם, באופן שניתן יהיה לדון בתיק כמקשה אחת. עיקר השוני הוא בסכומי הנזק הנתבעים אשר המבקשים 1 -2 עותרים לו.
המבקשים סבורים כי תיקון כתב התביעה המבוקש, עולה בקנה אחד עם המדיניות הליברלית של הפסיקה ועם הקריטריונים שנקבעו בעניין זה.

26. המבקשים סבורים כי בענייננו תיקון כתב התביעה נדרש מטעם לגיטימי – איחוד תביעות כלל התובעים על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בכלל השאלות השנויות במחלוקת כאשר תהיה מונחת לפניו תמונה מלאה של הנזקים. כך גם ייחסך לשיטתם הליך משפטי נוסף.
עוד סבורים המבקשים, כי לא קיימים במקרה זה שיקולים המונעים את תיקון כתב התביעה.
לגישתם, אין מדובר בדיון אודות כתב התביעה המתוקן כפי שמבקשים המשיבים לעשות, אלא בפתח צר בלבד אותו הקנה כב' השופט אטדגי בפסק דינו בערעור בטיעוני ההתיישנות לגבי עילות ספציפיות.

27. ביחס לטענות להתיישנות העילות בעניינם של המבקשים 1 -2: העמדת הלוואת בעלים; תביעת החוב בסך 119,000 אירו בגין הזמנת הקרדיווסט; הזמנת מינימום של חגורות – עילות אלה לא התיישנו לטענת המבקשים, כפי שפורט ונומק בסעיף 8 לתשובתם.

28. ביחס לטענות להתיישנות העילות הנוגעות למבקשים 3 -5, טוענים המבקשים כי לא חלה כל התיישנות בעניינו של המבקש 4 בעניין גזל הפטנט. בהקשר זה מציינים המבקשים כי סירובו של מר גזית לתיקון הרישום נולד רק בשנת 2009, כך שהעילה בעניין זה לא התיישנה. מכל מקום, סבורים המבקשים כי לא ניתן לדון בעילה זו טרם ניהול הוכחות בתיק. לחילופין, מתקיימת בענייננו "הודאה בקיום זכות" של מר גזית לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, הדוחה את תקופת ההתיישנות.
המבקשים מפנים לפעולות, למסמכי רישום הפטנט ולתכתובות שונות המלמדות על התנהלות עסקית עוד בשנת 2010. אלה מלמדים לשיטתם כי אין התיישנות במקרה זה. לעמדתם, אף לא ניתן לדון בנושאים שהועלו בהקשר זה במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה.

29. במסגרת תגובתם, גרסו המשיבים כי אין בתשובת המבקשים התייחסות עניינית לטענות המשפטיות שהועלו על ידי המשיבים. כן נטען כי הועלתה על ידי המבקשים בתשובת טענה עובדתית חדשה לפיה עילת תביעתו של המבקש 4 נולדה רק בשנת 2009, עילה שהתיישנה במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

עמדות הצדדים בנושא האגרה:

30. המשיבים מציינים כי כתב התביעה היחידי המצוי כיום בתיק, הוא כתב התביעה המקורי שהוגש על ידי המבקשים 1-2, בו התבקש סעד כספי של 15,000,000 ₪. לטענתם, האגרה המתחייבת בגין כתב התביעה המקורי היא 187,500 ₪, ואילו עד ליום זה שולמה אגרה בסך של כ- 130,000 ₪ בלבד. מכאן, שעד ליום זה לא קוימה חובת תשלום האגרה בגין כתב התביעה המקורי.
לעמדת המשיבים, כל עוד לא שולמה מלוא האגרה בגין כתב התביעה המקורי, בית המשפט אינו מוסמך לדון בבקשה כלשהי מצד המבקשים. זאת, לנוכח הוראת תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 אשר קובעת כי בית המשפט לא ייזקק לכל הליך, כל עוד לא קוימה חובת תשלום האגרה.

31. לפיכך, לשיטת המשיבים יש לדון בנושא האגרה בגין כתב התביעה המתוקן, רק לאחר שתשולם מלוא האגרה בגין כתב התביעה המקורי ,וככל שתידחה טענת ההתיישנות הנ"ל ותותר הגשת כתב התביעה המתוקן.
לעמדת המשיבים, ככל שיתקיימו התנאים האמורים, יש לשלם בגין כתב התביעה המתוקן אגרה נוספת בסך של 157,989.50 ₪, המשקפת השלמה לסעד כספי בסך 27,639,159 ₪ אשר נתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן.

32. המשיבים מדגישים, כי בהתאם להלכה הפסוקה חובת תשלום האגרה חלה על כלל התובעים, יחד ולחוד, ולפיכך אף אם תשולם מלוא האגרה בגין כתב התביעה המקורי, ואף אם תותר הגשת כתב התביעה המתוקן ותתקבל בקשת המבקשים 3 -5 לפטור מאגרה, עדיין לא יהיה בכך כדי לפטור מתשלום מלוא האדרה בגין כתב התביעה המתוקן.
מכאן גם סבורים המשיבים כי יש להורות על מחיקתה על הסף של בקשת המבקשים 3 -5 לפטור מאגרה, ככל שיגיע המועד לדון בה.

33. המבקשים מבהירים בראשית עמדתם, כי טענת המשיבים לפיה לא ניתן לדון בתיק כל עוד לא שולמה האגרה בגין כתב התביעה המקורי, נדחתה על ידי כב' השופט אטדגי בפסק דינו בערעור. לעמדתם, כל שהורה כב' השופט אטדגי הוא כי יש ליתן החלטה לעניין תשלום האגרה, שכן החלטת כב' השופטת רביד (בשבתה כרשמת) שניתנה בעבר, קבעה כי הבקשה לפטור מאגרה שהוגשה על ידי המבקשים 3 -5, תידון רק לאחר ההכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה . בקשה שעודנה תלויה ועומדת.
מכאן, סבורים המבקשים כי יש להכריע בבקשת המבקשים 3 -5 לפטור מאגרה בגין כתב התביעה שתיקונו התבקש, רק לאחר הבקשה לתיקונו, בקשה שכבר הוכרעה במסגרת ההחלטה מיום 20.12.18, למעט נושא "העילות החדשות".
לעמדת המבקשים, מאחר שכבר היה מונח לפני בית המשפט כתב התביעה המקורי, הרי שלאחר שתוכרע הבקשה לתיקון כתב התביעה, ניתן יהיה לשלם אגרה בהתאם, ולא בטרם ההכרעה בה.

34. זאת ועוד, טוענים המבקשים כי האגרה ששולמה עד כה בסך של 131,000 ₪, מתייחסת לסך של 10,479,970 ש"ח עבור המבקשים 1 -2, כך שטענת המשיבים לפיה לא שולמה האגרה, אינה נכונה. סכום זה משלים לשיטתם את יתרת הסכום בסך 17,159,159 ₪, שנתבע במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה ושהוגשה וחודשה בגינו בקשת המבקשים 3-5 לפטור מאגרה.

35. המבקשים מדגישים כי קיימת הפרדה ברורה בין שתי קבוצות התובעים בעילות, בסעדים וכפועל יוצא מכך, בסכום האגרה, כאשר המבקשים 3 -5 ביקשו להצטרף לתביעה לאחר כ- 10 חודשים ולפני שהתחילה פעילות שיפוטית בתיק לגופם של דברים.

36. לשיטת המבקשים, בית המשפט (כב' השופטת רביד בשבתה כרשמת) עשה הפרדה דיונית בין שתי בקשות הפטור מאגרה שהוגשו על ידי המבקשים 1 -2 ובהמשך על ידי המבקשים 3 -5, הפרדה עליה לא השיגו המשיבים, ומכאן שהם מנועים כיום לטעון כנגד כך.

37. עוד מציינים המבקשים, כי המבקש 4 עבר אירוע מוחי שלוש וחצי שנים קודם להגשת כתב התביעה המקורי . המבקשת 5 טיפלה בו כל אותה תקופה תוך קריסה כלכלית ומשברים במשפחה שהביאו לפירוקה. על פי הנטען, המבקשים 3 -5 אינם מיוצגים ואמנם ניתן היה במקרה זה להגיש תביעות נפרדות, ואז הייתה עומדת למבקשים זכות לבקש פטור מאגרה עצמאית, אך הדבר היה מחייב ניהול הליכים כפולים וגזילת זמן דיוני כפול. לפיכך, טוענים המבקשים כי אין להפלות ולפגוע בזכותם של המבקשים 3 -5 אך משום שמבקשים הם להגיש תביעתם במשותף עם המבקשים 1 -2. גם האינטרס הדיוני והשיפוטי יצא בחסר.
38. מוסיפים המבקשים, כי למשיבים אין כל מעמד בבקשה לפטור מאגרה, כך שאינם יכולים להשיג על ההחלטה בעניין הפטור מאגרה וכפועל יוצא מכך, אינם יכולים להגיש בקשה המתבססת על טיעון זה.

מכל האמור, מבוקש תיקון כתב התביעה ומתן פטור מתשלום אגרה למבקשים 3 -5.

39. המשיבים הגיבו לתשובת המבקשים וחזרו הלכה למעשה על עמדתם.

עמדת המדינה:

40. לעמדת המדינה, בהיותה משיבה נחוצה לעניין האגרה, המבקשים 3 -5 אינם עומדים בתנאים למתן פטור מאגרה שכן לא הרימו את נטל ההוכחה להעדר יכולת כלכלית מצידם . זאת ועוד, מציינת המדינה כי מתן פטור מאגרה למבקשים 3 -5 אין בו כדי לפטור מתשלום אגרה בגין כתב התביעה. זאת, משלא הורם הנטל להוכיח כי אין באפשרות יתר התובעים – המבקשים 1 -2 – לשאת בתשלום האגרה, ו לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה חובת תשלום אגרה חלה על כל התובעים, יחד ולחוד.

דיון הכרעה:

נושא התיישנות עילות התביעה בעקבות התיקון המבוקש:
המסגרת הנורמטיבית:

41. סמכותו של בית המשפט לתקן כתב תביעה בכל עת, מעוגנת בתקנה 92 לתקנות, כשמטרת העל הינה לאפשר מתן הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין:

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות את לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."

42. בית המשפט העליון (מפי כב' השופט סולברג) התייחס לתקנה 92 הנ"ל, ושב והבהיר במסגרת רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון (פורסם בנבו, 28.3.16) (להלן: "עניין אמסלם") כי:

"...החלטה בנושא של תיקון כתב תביעה היא מסוג ההחלטות הדיוניות המובהקות, הנתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית..."
"מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) (להלן: "עניין דנגור "); רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, [פורסם בנבו] פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין, [פורסם בנבו] פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016) (להלן: "עניין עובדיה")). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות.
(שם, פסקאות 13 -14).

עם זאת, הובהר בעניין אמסלם על ידי כב' השופט סולברג, בנוגע לזכות הגישה לערכאות של מבקש התיקון:

"ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין..."
(עניין אמסלם, פסקה 15).

43. זאת ועוד, בית המשפט אף רשאי במסגרת סמכותו ושיקול דעתו, מכוח תקנה 26(א) לתקנות, להורות על תיקון כתב התביעה על ידי צירוף בעלי דין נוספים, כדוגמת הוספת תובעים נוספים.

44. עם זאת, קובעת תקנה 26(ב) לתקנות:

"הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לענין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן".

הלכה למעשה קובעת תקנה 26(ב), כי מרוץ ההתיישנות בכל הנוגע לבעל הדין שצירופו מתבקש במסגרת תיקון כתב התביעה, אינו נמנה ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, אלא ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

45. הלכה פסוקה היא, כי מקום בו כתב התביעה שתיקונו מבוקש כולל עילות חדשות שתקופת התיישנותן חלפה, לא תותר הגשתו (רע"א 4645/19 פלוני נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו - בימים האחרונים - 11.9.19); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 132-131 (1980); רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו, פסקה 5 (פורסם בנבו, 5.10.09)).
הדבר נכון כמובן גם כאשר העילות החדשות הן תולדה של תיקון כתב תביעה על ידי צירוף תובעים חדשים.

46. כב' הנשיא (כתוארו אז)השופט גרוניס, בהסכמת כב' המשנה לנשיא ריבלין וכב' השופט הנדל, היטיב לחדד נקודה במסגרת רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.5.12) (להלן: עניין עזבון פואד") והבהיר כי במקרים בהם צירוף בעל דין אגב תיקון כתב התביעה, לא יוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית, ניתן יהיה לאשר את התיקון המבוקש גם אם הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בחלוף תקופת ההתיישנות.

וכלשונו:

"כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על הוספת בעלי דין, בדרך של תיקון כתב התביעה (תקנה 26(א) ל תקנות סדר הדין). אחד השיקולים שנבחנים בהקשר זה הינו האפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מן הצד שכנגד טענת הגנה, כגון טענת התיישנות (רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל, פיסקה ד(2) ([פורסם בנבו], 2.7.2006)). כאשר מועלית טענה כי הוספת בעל דין תוביל לעקיפת כללי ההתיישנות חלה הוראת תקנה 26(ב) ל תקנות סדר הדין. תקנה זו קובעת, כי אם "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן". היינו, המועד הרלוונטי למניין תקופת ההתיישנות לגבי בעל הדין החדש אינו מועד הגשת כתב התביעה המקורי, אלא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן. לצד זאת חובה להדגיש, כי עצם צירוף בעל דין חדש לאחר חלוף תקופת ההתיישנות אין בו כדי למנוע בהכרח את התיקון המבוקש. הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת התיישנות, אשר הייתה עומדת לו אלמלא התיקון (ראו, רע"א 1527/09 מדינת ישראל – משהב"ט נ' אבו עודה, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 14.10.2009)). אולם, אם תיקון כתב התביעה לא יוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית, אין מניעה מיוחדת לאשר את התיקון. בהקשר זה נפסק, כי לצורך בחינת עילת התביעה לפני ואחרי התיקון המבוקש "די בייחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי, לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתישנות" ( ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 132 (1980) (השופט ש' לוין); וראו עוד, רע"א 2607/12 אל על נתיבי אוויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 10 ([פורסם בנבו], 29.4.2012))".
(שם, פסקה 11).

ראו גם: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 156-157 מהד' 12 (2015).

47. בשוקלו האם להתיר תיקון כתב תביעה, על בית המשפט ליתן משקל, בין היתר, לשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה ומידת התועלת שיש בתיקון ביחס להליך (ראו פסקה 7 לפסק דינה של כב' השופטת ( כיום הנשיאה) חיות, במסגרת רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (פורסם בנבו, 25.1.16)) (להלן: "עניין עובדיה").

מן הכלל אל הפרט :

48. לאחר שבחנתי את התיקונים המבוקשים ועיינתי בנימוקי הצדדים, ראיתי לנכון להתיר את הגשת כתב התביעה המתוקן במתכונתו תוך צירוף המבקשים 3 -5 כתובעים נוספים, בכפוף לשמירת טענות הצדדים בנושא התיישנות כתב התביעה המתוקן להמשך (בכפוף להעלאתן בכתב ההגנה שיוגש), כאשר הן תוכרענה במידת הצורך במסגרת ההליך גופו.

49. אלה הם נימוקי:

א. הגישה לפיה הערכאה הדיונית רשאית להתיר צירוף בעלי דין ולהורות על תיקונו של כתב תביעה בהתאם, בכפוף לשמירת הטענה בדבר התיישנות עילות כתב התביעה המתוקן להמשך ההליך, אושרה והוכרה על ידי בית המשפט העליון.
ראו:
עניין אמסלם;
החלטת כב' השופט הנדל ברע"א 7847/17 האפוטרופוס הכללי נ' נתיבי ישראל–החברה הלאומית לתשתיות (פורסם בנבו, 30.1.18);

ב. נימוק נוסף, שראיתי ליתן לו משקל נכבד בקביעתי זו, נעוץ בעובדה שמדובר בתיק בן למעלה מ- 4.5 שנים, כאשר חרף זאת עדיין מצוי בשלב התחלתי ביותר שלו, עת טרם קוימה ישיבת קדם משפט ראשונה ואף טרם הוגש כתב הגנה. לטעמי, בנסיבות אלה הותרת נושא ההתיישנות לעת לבוא תוך שמירת טענות הצדדים בעניין, נכונה מבחינה דיונית, שכן היא צפויה להקטין משמעותית את הסיכוי להשגות והתפלפלויות נוספות בנושא זה , בשלב הנוכחי-המקדמי ואולי אף הטרום-מיקדמי של התיק. השגות שככל שתהיינה, עשויות באופן טבעי להביא לעיכוב נוסף בבירור המחלוקות לגופן.
הותרת שאלת ההתיישנות לעת לבוא, תסייע בקידומו של התיק:הגשת כתב הגנה וקביעת קדם משפט ראשון סוף סוף, בהליך שהחל עוד בחודש ינואר 2015.

ג. השלב הדיוני הטרום מיקדמי בו מצוי התיק, הוא בעיני בעל משקל מזוית נוספת. אמנם חלפו מספר שנים ממועד הגשת כתב התביעה המקורי תוך תשלום אגרה נכבדת, אך הלכה למעשה , בירור התביעה לגופה טרם החל. אנו מצויים אך בשלב מקדמי ביותר של התיק כאשר טרם הוגש כתב הגנה ואף טרם נקבע מותב שהוא שופט לתיק.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בגישה הליברלית של בתי המשפט לבקשות כגון אלה, נוטה הכף אל עבר התרת התיקון המבוקש (ראו עניין אמסלם, פסקה 18).

ד. זאת ועוד, שוכנעתי כי המבקשים 3-5 הם גורמים נחוצים לבירור המחלוקות גופן. על פי הנטען, המבקשים 3-5 הם בעלי מניות בחברת תפוז טכנולוגיות והיו אחראים על פיתוח מוצרים במסגרתה. לפיכך, דומה כי צירופם כבעלי דין יסייע במידה ניכרת להגיע לחקר האמת ולבירור הטענות והמחלוקות הנוגעת לחברת תפוז טכנולוגיות, וכן לייעול הדיון הנוגע לסוגיות הצריכות הכרעה בנוגע לאותה חברה. זאת כמובן, בכפוף לשמירת הזכויות בטענות התיישנות העילות, כאמור.

ה. שיקול אחרון לקביעתי זו, נובע מן ההלכה פסוקה לפיה:

"לצורך הדיון בבקשה שעניינה תיקון כתב טענות ניתנת למונח "עילה" פרשנות רחבה כמתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין" ( עניין עזבון פואד, פסקה 11; עניין עובדיה, פסקה 7).

מבלי להביע עמדה בשאלת התיישנות עילות התביעה של כתב התביעה המתוקן, ובשים לב להלכה זו המבקשת לבחון את עילת התביעה של כתב התביעה המתוקן בראייה רחבה, הרי שאין מחלוקת כי הטענות המועלות בכתב התביעה המתוקן אינן מנותקות מן הסכסוך העיקרי הנוגע לחברת תפוז טכנולוגיות ומסיפור המקרה, כפי שנפרש במסגרת כתב התביעה המקורי.
בנסיבות אלה, הדעת נותנת כי ראוי ונכון יותר, שנושא התיישנות עילות כתב התביעה המתוקן, יתברר במסגרת ההליך העיקרי, לאחר בירור עובדתי מקיף של טענות הצדדים, ולא על סמך כתבי הטענות ונספחיהם בלבד במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה. הדבר יאפשר בחינה נאותה ומקיפה יותר של העובדות המועלות בנושא ההתיישנות ובכלל, בהשתתפות כלל בעלי הדין הרלוונטיים.

50. מן הקובץ לעיל, אני מאשרת את הבקשה לתיקון כתב התביעה המקורי במתכונתה הקיימת, תוך צירופם של המבקשים 3- 5 כתובעים נוספים. כאשר טענות הצדדים הנוגעות להתיישנות עילות בעקבות התיקון, נשמרות להם להמשך ההליך, בכפוף לכך שטענות המשיבים בעניין זה יועלו על ידם במסגרת כתב ההגנה שיוגש.

כמצוות הפסיקה - אני רואה מקום לחייב את המבקשים 3- 5 בהוצאות המשיבים בגין הבקשה לתיקון כתב התביעה, בסך של 10,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
על פני הדברים ובשים לב לגובה הנזק שנגרם למשיבים, גובה הסכום הנתבע והעיכוב שנגרם להליך עקב בירור הבקשה , אכן היה מקום להשית עליהם הוצאות .
בקביעת סכום ההוצאות, לקחתי בחשבון את מצבם הכלכלי הנטען של המבקשים 3 -5,.

נושא האגרה:

51. לאלתר אומר, כי טענת המשיבים לפיה אין לקדם תיק זה בטרם שולמה מלוא האגרה בגין כתב התביעה המקורי, אינה ראויה להידון במסגרת הנוכחית. טענה זו הוכרעה זה מכבר על ידי כב' השופט אטדגי בפסק דינו (ראו סעיף 10 לפסק הדין) ואינה דרושה הכרעה נוספת. ויובהר – החלטתי זו ניתנת לאחר שכב' השופט אטדגי ראה צורך במתן הבהרה או תיקון ביחס לשאלת תשלום האגרה על ידי המבקשים 3 -5, ולכך בלבד אדרש בהחלטה זו.

52. אפנה עתה אל מלאכת ההכרעה בנושא האגרה :
סכום אגרת המחצית ששול ם עד כה עומד על סך של 131,000 ₪.
על פני הדברים, נראה כי סכום זה משקף סעד כספי של כ- 10,000,000 ₪.
כידוע, הסכום שנתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן עומד על סך של 27,639,159 ₪. מכאן, שתיקון רכיב הסעד הכספי כאמור יגרור עמו את הצורך להשלים את סכום אגרת המחצית כך שיהלום את הסעד הכספי הנ"ל.

53. מובהר בזאת, כי לא ניתן לבצע את ההפרדה המבוקשת בין המבקשים 1- 2 לבין המבקשים 3- 5, בכל הנוגע לסעד הכספי הנתבע והחיוב בתשלום האגרה הכרוך בו .
ליתר דיוק: לא ניתן לשייך חלק מן הסעד הכספי הנתבע עבור מבקשים 1- 2 תוך חיובם באגרה בגין אותו חלק בלבד, ובה בעת לשייך חלק אחר של הסעד הכספי למבקשים 3- 5 תוך חיובם באגרה הנדרשת בגין אותו חלק.
כתב התביעה המתוקן הוא אחד ומתייחס לכלל המבקשים.
בהתאם לכך, האגרה המשולמת היא משותפת וצריכה להיגזר מהסעדים הנתבעים בכתב התביעה בשלמותם , ולא לפי זהות התובע. ברי כי לא ניתן לייחס תשלום אגרה בגין סעד כזה או אחר, כולו או מקצתו, לתובע מסוים. הפרדה זו היא מלאכותית, אינה אמיתית וחותרת תחת העיקרון הבסיסי לפיו האגרה היא נגזרת של הסעד הנתבע בכתב התביעה .

54. בהקשר זה, בדין ובצדק הפנו המשיבים והמדינה להלכה הקובעת כי חובת תשלום האגרה מוטלת על כלל יוזמי ההליך יחד, כך שמדובר בחובה משותפת שיש לשאת בה ביחד ולחוד. אמנם התובעים רשאים להגיע ביניהם, במסגרת מערכת יחסים פנימית, להסכמה על חלוקת הנטל בתשלום האגרה, אך אין בכך כדי להשליך על חובת תשלום האגרה כלפי בית המשפט – חובה החלה על כלל התובעים ביחד ולחוד, בהתאם לסעד הנתבע כולו.
ראו:
בש"א 875/06 סלאמה (עוביד) ואח' נ' עזבון בשארה פראג' ואח' (פורסם בנבו, 17.5.06);
ת.א. (מרכז) 63939-12-16 בלום נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 17.7.17);
ת.א. (ת"א) 15803-08-16 רנסו בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.3.17);
ת.א. (חיפה) 732/01 לוי תולי נ' חיפה כימיקלים בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.17);
ת.א. (מרכז) 56006-01-12 מלסה מליא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.10.12);
ת.א. (מרכז) 27933-09-10 שטיגליץ ואח' נ' נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים ואח' (פורסם בנבו, 17.3.11);

55. לאור זאת ועם כל האמפתיה ל מצבו הרפואי הנטען של המבקש 4 , אין בבקשת המבקשים 3- 5 לפטור מאגרה כדי לסייע להם, זאת גם אם יש בה ממש (ואיני קובעת כך) . הרי גם אם ייקבע כי המבקשים 3- 5 עומדים בתנאים המצדיקים פטור מאגרה, עדיין החובה לשאת בתשלום האגרה בגין הסעד הנתבע בכתב התביעה המתוקן לא תבוטל, אלא תחול על יתר התובעים, הלא הם המבקשים 1- 2, שאינם שותפים לבקשה לפטור מאגרה.

56. מכאן שלא ניתן ליתן פטור מאגרה, ביחס לחלק מהסכום הנתבע תוך זקיפת חלק זה למבקשים 3- 5 בלבד, מחד גיסא, ואילו לזקוף חלק אחר של הסכום הנתבע למבקשים 1- 2 תוך חיובם באגרה עבור אותו חלק בלבד , מאידך גיסא.
המבקשים כולם בחרו לתבוע יחד באותו כתב תביעה, תהא הסיבה לכך אשר תהא.
לפיכך עליהם לשאת יחד ולחוד בתשלום האגרה.
בקשת המבקשים 3- 5 לפטור מאגרה לא תסייע, איפוא, במתן פטור ביחס ליתרת האגרה הנדרשת לתביעה כספית מעל לסך של כ- 10,000,000 ₪ (בקירוב) .

מסקנות לנושא תיקון כתב התביעה והאגרה גם יחד :

57. מן המקובץ לעיל, ניתן היתר להגשת כתב התביעה המתוקן כאמור, כאשר הסעד הכספי הנתבע במסגרתו מוגבל בשלב זה לתקרה העולה בקנה אחד עם אגרת המחצית ששולמה בסך 131,000 ₪ (כ- 10,000,000 מיליון ₪).

58. ככל שהמבקשים מעוניינים לתבוע במסגרת כתב התביעה המתוקן סעד כספי גבוה יותר, הם רשאים לעשות כן, על ידי תשלום תוספת אגרה בסכום שישקף את גובה הסכום הנתבע. המבקשים רשאים לעשות כן תוך 30 ימים ממועד מסירת החלטה זו , אחרת יעמוד הסכום הנתבע לפי סכום האגרה ששולם עד כה.

סיכום:

59. אשר על כן, אני פוסקת כדלקמן :

א. הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת. המבקשים 3- 5 יתווספו כתובעים נוספים במסגרת כתב התביעה המתוקן. טענות הצדדים בנושא התיישנות עילות כתב התביעה המתוקן שמורות להמשך ההליך (בכפוף להעלאת טענה זו מצד המשיבים במסגרת כתב הגנה), כמפורט בהחלטה זו.

ב. אשר להוצאות המשיבים בגין הבקשה לתיקון כתב התביעה : אני מחייבת את המבקשים 3- 5 בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי . מובהר כי ההוצאות נפסקות בשים לב לנזק שנגרם למשיבים, גובה הסכום הנתבע והעובדה שנושא תיקון כתב התביעה הביא לעיכוב מהותי של בירור התיק. חרף כל זה, מדובר בהוצאות על הצד הנמוך, לאור מצבם הכלכלי הנטען של המבקשים 3 -5.

ג. לא ניתן לבצע את ההפרדה המבוקשת בין המבקשים 1 -2 לבין המבקשים 3 -5, בכל הנוגע לסעד הכספי הנתבע והחיוב בתשלום האגרה הכרוך בכך. החיוב באגרה חל על כלל התובעים ביחד ולחוד, ומשלא ניתן פטור מאגרה למבקשים 1 -2, ממילא סכום התביעה הכולל שנתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן אינו פטור מאגרה, גם אם המבקשים 3 -5 היו פטורים מאגרה. לפיכך נדחית בקשת המבקשים 3 -5 לפטור מתוספת אגרה.

ד. כתב תביעה המתוקן שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה מוגבל בשלב זה לסעד כספי לפי סכום האגרה ששולם עד כה בסך 131,000 ₪ (כ- 10,000,000 ₪).
המבקשים/התובעים רשאים תוך 30 ימים ממועד מסירת החלטה זו, להגדיל את הסכום הנתבע על ידי תשלום תוספת אגרה בסכום אשר ישקף את הסכום הנתבע.
במידה ויבחרו שלא לעשות כן, יודיעו על כך לבית המשפט גם כן תוך פרק הזמן של 30 יום.

ה. כתב הגנה יוגש 30 ימים לאחר מכן.

ניתנה היום, בשבתי כרשמת, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.