הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 18847-10-18

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקש (הנתבע 3):

עו"ד צבי פורת

נגד

המשיבות (התובעות):

  1. בן-דהן שיר אסתר
  2. פופקין ארביב קרן

החלטה בבקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצדדים שלישיים

המבקש ייצג את המשיבות בעסקה לרכישת שתי דירות שאמורות היו להיבנות כתוספת לבניין קיים במסגרת תמ"א 38 על ידי הנתבעת 1 בתביעה, "פז קבלנים, יזמות ובנייה בע"מ", שהנתבע 2, ששי פז, הוא מנהלה.
המבקש, הנתבע 3 , עורך דין, ייצג את המבקשות בכל הקשור להסכמי הרכישה.
הנתבעת 1 מצויה בהליכי פירוק והנתבע 2 מצוי בהליכי פשיטת רגל, כך שהתביעה מתנהלת כנגד המבקש בלבד.
המשיבות תובעות מהמשיב להשיב להם את הכספים ששילמו על ח שבון התמורה המוסכמת, בניכוי סכום מסוים שהושב ל הן, סך של 3,074,566 ₪.
עילת התביעה נגד המשיב: התרשלותו בניסוח הסכם שנעשה כשנתיים וחצי לאחר החתימה על הסכמי הרכישה, ולפיו הסכמי הרכישה מבוטלים, ויחד עמם נמחקות גם הערות האזהרה שנרשמו לטובתן על זכויות הנתבעים 1 ו-2 בפרויקט, כאשר הכספים ששולמו הפכו להיות הלוואה שעל הנתבעים 1 ו-2 להשיב, ולצורך כך הובטח להם לשעבד את זכויות הנתבעים 1 ו-2 בדירות אחרות בפרויקט אחר.
השעבוד לא נעשה והכספים ששולמו לא הושבו, למעט סכום חלקי כאמור, עד לכניסת הנתבעת 1 להליכי פירוק ולכניסתו של הנתבע 2 להליכי פש"ר.

2. המבקש הגיש כתב הגנה, במסגרתו הוא פרש את הגנתו נגד התביעה.
כתב ההגנה הוגש ביום 27.1.2019 וכבר בו העלה המבקש את הטענה, לפיה באי כוחן של המשיבות בתביעה זו, אשר קיבלו ייפוי כוח לפעול בשמן בכל הקשור לדרישותיהן מהנתב עים 1 ו-2 עוד בחודש מרץ 2017 התרשלו בייצוגן מולם ובכך גרמו או תרמו לנזק שנגרם למשיבות.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 24.3.2019, הודיע ב"כ המבקש כי בדעתו להגיש בקשת ארכה להגשת הודעה לצד שלישי כלפי באי כוח המבקשות, לאחר שיקבל לידיו מסמכים שביקש במסגרת הליך גילוי מסמכים.
לאחר אותה ישיבה הוגשה לבית המשפט הסכמה דיונית, לפיה, המבקש יודיע את עמדתו בקשר לבקשה האמורה לאחר סיום כל ההליכים המקדמיים.
משהסתיימו ההליכים המקדמיים (לאחר מתן מספר אורכות) הגיש המבקש בקשה זו ל הארכת המועד להגשת ההודעה לצד שלישי.
המשיבות מתנגדות לבקשה.

4. בהתאם לתקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), ההודעה לצד שלישי צריכה להיות מוגשת בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב ההגנה, היינו, יחד עם כתב ההגנה.
מאחר שמועד זה נקבע בחיקוק, נדרש "טעם מיוחד שיירשם" לשם הארכת המועד (תקנה 528 סיפא לתקנות).
כפי שנפסק בבש"א 724/13 אפ. אמ. אר. מחשבים ותוכנה בע"מ נ' שטיין (17.4.2013), בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק נבחנת בשני שלבים: בשלב הראשון – קיומו של טעם מיוחד, המצדיק את קבלתה, ואם קיים טעם שכזה, בשלב השני – נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד.
במסגרת השלב הראשון, טעם מיוחד יכול ויבוסס על אינטרס פנימי של המבקש או על אינטרס ציבורי, ובמסגרת השלב השני נבחנים בין היתר אינטרס ההסתמכות של הצדדים, מועד הגשת הבקשה וסיכויי הצלחת ההליך שבגינו הוגשה הבקשה.

5. בענייננו קיים לכאורה אינטרס של המבקש להגשת ההודעה לצד ש לישי, באופן שאם תוטל חבות פיצוי גם על באי כוח המשיבות, הם יתחלקו עמו בפיצוי המשיבות (כמובן, אם גם עליו תוטל חבות), ולמרות זאת אני סבור שאין להיעתר לבקשה, מהנימוקים הבאים:
א. מועד הגשת הבקשה – כאמור לעיל, המבקש העלה את הטענות כנגד באי כוח המש יבות כבר בכתב הגנתו. מכאן, שכבר אז היה עליו לצרף את הודעתו לצד שלישי, או לכל הפחות להגיש כבר אז בקשה להא רכת מועד להגשת ההודעה לצד שלישי, עד לתום הבירורים הנדרשים על ידו.
רק בישיבת קדם המשפט שהתקיימה קרוב לחודשיים לאחר הגשת כתב ההגנה, אמר ב"כ המבקש לראשונה כי "ייתכן גם שנבקש ארכה להגשת הודעה צד שלישי כנגד עורך הדין שהיצג [צ"ל ייצג] במהלך המשא ומתן שזה ב"כ התובעות כאן" (עמ' 6 לפרוטוקול).

ב. סיכויי הצלחת ההודעה לצד שלישי – הטענה כ י באי כוח המשיבות התרשלו בייצוגן יכולה להתיישב לכל היותר עם תקנה 216(ג) ל תקנות, לפיה הגשת הודעה לצד שלישי ניתנת להיעשות, "כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה, היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם בינם לבין הצד השלישי".
תנאי להפעלתה של תקנה זו הוא, ששתי העילות – עילת התביעה ועילת ההודעה – נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררות שאלה או פלוגתה משותפת, שראוי להכריע בה במאוחד גם נגד הצד השלישי (ע"א 6381/00 עו"ד קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ, פ"ד נו(1) 425).
בענייננו, שתי העילות נובעות ממערכות עובדתיות שונות ומעוררות שאלות שונות:
המערכת העובדתית הקשורה לתביעה זו הינה ההסכם המאוחר שהמבקש היה מעורב בו, במסגרתו בוטלו הסכמי הרכישה ונמחקו הערות האזהרה שנרשמו לטובת המשיבות; המערכת העובדתית הקשורה להודעה לצד שלישי מאוחרת יותר – אופן ייצוגן של המשיבות כלפי הנתבעים 1 ו-2 לאחר שכבר בוטלו הסכמי הרכישה ונמחקו הערות האזהרה.
השאלה שמתעוררת בקשר למבקש הינה, האם הוא התרשל בכל הקשור לעריכת הסכם הביטול ומחיקת הערות האזהרה והשאלה המתעוררת בקשר לב"כ המשיבות הינה האם התרשלו בייצוגן בשלב שלאחר מכן וקודם לכניסתם של הנתבעים 1 ו-2 להליכי פירוק ופשיטת רגל.
גם העובדה, שהמשיבות אינן מעלות כל טענה בקשר לייצוג של באי כוחן בשלב שבין ביטול הסכמי הרכישה ומחיקת הערות האזהרה ועד לתחילת הליכי הפירוק ופשיטת הרגל מפחיתה מאוד מסיכוייה של ההודעה לצד שלישי להתקבל.

ג. קבלת הבקשה תגרום להפסקת ייצוגן של המשיבות על ידי באי כוחן בתביעה זו ויצריך אותן לתור אחרי ייצוג אחר, לאחר שבאי כוחן הנוכחים כבר נכנסו לעובי הקו רה.

ד. דחיית הבקשה איננה סוף פסוק מבחינת המבקש, שיוכל (על פניה דברים) להגיש ת ביעה עצמאית נגד באי כוח המשיבות.

6. התוצאה:
הבקשה להארכת מועד להגשת ההודעה לצד שלישי נדחית.
המבקש ישלם למשיבות הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.

7. בישיבת קדם המשפט הודיע ב"כ המשיבות כי הן מוכנות להליך גישור וב"כ המבקש ביקש לתת את תשובתו לכך לאחר סיום ההלכים המקדמיים.
לא התקבלה ה הודעה על כך, אולי בשל ההמתנה למתן החלטה בבקשה זו.

משניתנה ההחלטה, יודיע ב"כ המשיב את עמדתו ביחס להליך הגישור, עד יום 4.12.2019.
אם תינתן תשובה חיובית, ייקבע מועד לתזכורת פנימית לשם עדכון בית המשפט באשר להליך הגישור.
אם תינתן תשובה שלילית, ומשהסתיימו ההליכים המקדמיים, יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית.
בשלב זה נקבע לתזכורת פנימית ליום 5.12.2019.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.