הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 17415-09-14

מספר בקשה:30
לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

תובעים

  1. דניאל מועלם
  2. מועלם אדריכלות והנדסת בנין בע"מ

נגד

נתבעת
מיכל גור

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעת למחיקת כתב התביעה בשל הפרה של צו לגילוי מסמכים ולחילופין להורות לתובעים להוסיף ולענות על שאלון וליתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

לטענת הנתבעת, לאחר שניתנה החלטת בית המשפט מיום 4.6.17 , אשר קיבלה מרבית דרישותיה למתן עיון ותשובות לשאלון, נערכה ביום 26.7.17 פגישה במשרדי באת כוח התובעים, בה ניתנה לנתבעת האפשרות לעיין במסמכים המבוקשים . בפגישה זו גילתה הנתבעת, כי הושמט חומר רב מתיקי הבניין של הנכסים ובפרט אסמכתאות המלמדות על קשרים פסולים עם בעלי תפקיד באגף התכנון, וכי כבר במעמד זה הביעה הנתבעת מחאתה על חוסר במסמכים, אשר נותרה ללא מענה מצד התובעים.
על כן ביום 16.8.17 העבירה לתובעים דרישה חוזרת לעיון במסמכים, שנשמטו מתיק הבניין, תוך פירוט ממוקד של המסמכים הנדרשים לה, וכן צירפה שאלון משלים קצר, נוכח עמדת התובעים באי חשיפת המסמכים המבוקשים.
לטענת הנתבעת, מאז ד רישתה המקורית לגילוי ועיון במסמכים ומתן מענה לשאלון, אירעו מספר התפתחויות המצדיקות סבב נוסף של גילוי ועיון וכן מתן מענה לשאלון כמבוקש: התובעים הגישו כתבי תביעה ותשובה מתוקנים מטעמם, אשר מקנים לנתבעת הזכות לדרישה נוספת של גילוי מסמכים ושאלונים כקבוע בתקנה 120 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות); במסגרת כתב התביעה המתוקן הוסיפו התובעים עילות, שמקורן בפרסומים נטענים נוספים , שביצעה לכאורה הנתבעת מול ראש עיריית גבעתיים והמשנה לראש העיר; סדרת כתבות , שפורסמה בעניינו של התובע בין החודשים יולי עד נובמבר 2016, אשר נעשתה לא חר העברת הדרישה הראשונית לשאלונים וגילוי מסמכים.
במסגרת בקשתה עתרה הנתבעת לקבלת מענה לשאלון וכן עתרה לקבלת המסמכים הבאים:
הסכמי התקשרות בין התובעים והתכתבויות ביחס לרכישת הזכויות בביצוע פרויקט ברחוב ההגנה 48 בגבעתיים , לרבות התכתבויות עם בע לי הזכויות במקרקעין.
אסמכתאות בקשר עם תשלומים של אגרות היטלי השבחה וכתבי טענות, החלטות ותכתובות בנוגע לעררים, הכוללים כתבי ערר ותגובות בקשר עם הפרויקט ברחוב ההגנה 48 בגבעתיים .
אסמכתאות להפקעה, שביצעה העירייה , של מגרש עליו יבנה מבנה לציבור בסמוך לשטח עליו מתבקש אישור היתר בניה לפרויקט ברחוב פועלי הרכבת 17.
אסמכתאות לפעולות שביצעו בני משפחה לביטול ההפקעה מהם כעולה מסעיף 36 לכתב התשובה המתוקן.
דוחות כספיים מבוקרים של התובעת 2 בין השנים 2009 – 2016 ומאזני בוחן של התובעת 2 לשנת 2017 נוכחת טענותיהם כי מסע ההכפשות גרם לפגיעה ממונית בעסקיהם. לעניין זה נטען , כי בסבב הראשון הוצגו פירו ט ההכנסות לשנים הרלבנטיות, אך המדובר בתמונה חלקית ב לבד ביחס למצבה של התובעת 2 ומידת ההשפעה הנטענת על מצבה.
פרטים בנוגע לאופן בו נודע לתובעים על הפרסומים המהווים לשון הרע , שהציגה הנתבעת , לכאורה , לגב' איריס אברהם ומה כללו פרסומים אלו.
בנוסף וככל שייקבע , כי המסמכים שנדרשו לעיל אינם נכללים במסגרת הצו , אשר ניתן על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 4.6.17, התבקש בית המשפט ליתן צו המו רה לתובעים להמציא המסמכים הבאים:
הסכמי התקשרות בין התובעים מול מזמינים או יזמים בפרויקטים מסוימים לגביהם התיר בית המשפט מתן עיון במסמכים בהחלטתו מיום 4.6.17.
כתבי טענות והחלטות ותכתובות בנוגע לעררים על החלטות רשויות בקשר עם פרויקטים מסוימים.
אסמכתאות ותכתובות בקשר עם תשלומים של אגרות והיטלי השבחה וכן שומות שנערכו לקביעת היטל השבחה בפרויקטים מסוימים.
כתבי טענות החלטות ותכתובות בנוגע לעררים והחלטות הרשויות בקשר עם פרויקטים מסוימים.
הסכמי התקשרות שנערכו עם מודדים ומשרדם והתכתבויות או חוות דעת שנערכו בקשר עם טיפולם של המודדים בפרויקטים מסוימים.
התכתבויות שנערכו בין עו"ד מוטי בר לב ומשרדו או חברת שדמור או התובעים ומי מהם לעיריית גבעתיים ורשויות נוספות בקשר עם הפרויקטים ברחוב אהרון שר ושדה בוקר בגבעתיים.
חוות דעת ואישורים מטעם יועץ התנועה של עיריית גבעתיים לאורך כל השלבים טרם קבלת כל היתרי הבניה ועד קבלת טופס 4 ותעודת גמר בקשר עם הפרויקט ברחוב שינקין 22 גבעתיים.
לטענת הנתבעת עיקר דרישותיה נוגעות לחומר החסר בקשר עם נכסים מסוימים, שבעניינם כבר התיר בית המשפט את מתן העיון, כ אשר בדרישתה המקורית עמדה על קבלת כל המסמכים האדריכליים והתכנוניים, פרוטוקולים, החלטות, היתרים , לרבות כל הבקשות או החלטות הו ועדה המקומית לתכנון ובניה או כל מוסד תכנוני או רישוי אחר או התנגדויות שהוגשו בתיק בקשר עם נכסים מסוימים. זאת כאשר המסמכים המבוקשים הם מסמכים, שבהם לא ניתן עיון , הכולל ים הסכמי התקשרות עם יזמים או בעלי זכויות בפרויקטים מסוימים, אסמכתאות בקשר עם תשלומי אגרות, היטלי השבחה ושומות , שנערכו לקביעת היטל השב חה בפרויקטים מסוימים, והסכמי התקשרות , שנערכו עם מודדים ומשרדם והתכתבויות או חוות דעת שנערכו בקשר עם טיפולם של המודדים בפרויקטים מסוימים. לטענ תה, יש במסמכים אלו כדי להצביע על ההטבות אות ן קיבלו התובעים או הקשרים האסורים בין התובעים לגורמי רישוי בעירייה.
לטענת הנתבעת, בכתב ההגנה המתוקן מטעמה טענה ביחס לחלק מהפרסומים טענה של "אמת דיברתי" וכי במהלך ניהול הגנתה תציג, בין היתר, ראיות שונות בנוגע לקיומם של קשרים עסקיים בניגוד עניינים מובנה בין התובע לבין גורמים בעלי תפקיד ברשויות התכנון. עוד טוענת הנתבעת, כי בטענת "אמת דיברתי" רשאי נתבע להתגונן ולהוכיח אמיתות הפרסום, באמצעות כל ראיה המאמתת את הפרסום, הן אם היה מודע לקיומה בעת הפרסום ובין אם לאו. על כן היא רשאית לדרוש גילוי ועיון ביחס לראיות וממצאים שהובאו לידיעתה לאחרונה, לאחר ביצוע הפרסומים, ככל שיש בהן לאשר את טענותיה ובפרט ביחס לניצול קשריו האישיים של התובע עם גורמים במועצת העיר או הקשורים במוסדות התכנון של העיר גבעתיים, הקלות משמעותיות וזכויות בניה בהיקפים חריגים בוועדות התכנון, להם זכו פרויקטים שביצעו התובעים, ללא הצדקה עניינית ובניגוד לחוק, וכן ביחס ליכולתו של התובע לקבל אישורים, שיביאו להגדלה של זכויות הפרויקטים לבניה בניגוד לדין , ובזכות קשריו בוועדה המקומית לתכנון ובניה.
עוד עתרה הנתבעת, כי ככל שמסמכים אלו לא נכללו בצו העיון והגילוי שניתן, אזי יינתן צו נוסף למתן עיון וגילוי.
באשר לנכס ברחוב פועלי הרכבת 17 טוענת הנתבעת, כי נכון למועד הצהרת בא כוחה בפרוטוקול דיון מיום 23.6.15 היו ברשות הנתבעת כל המסמכים הנדרשים לו ביחס לפרויקט זה , אלא לאחר המועד התובעים ערכו מסמכים נוספים ונקטו בהליכים משפטיים בקשר עם הפרויקט ועל כן מבוקש גילוי מסמכים אף ביחס אליהם.
תשובת התובעים
לטענת התובעים, מטרת הנתבעת היא לסרבל הדיון ולדחות את הקץ, וכי הם פעלו בהתאם לצווים שניתנו בתיק, אלא שהנתבעת לא מצאה את מבוקשה במסמכים אלו ועותרת עתה לפתיחת הליכי גילוי המסמכים מחדש, ואין לאפשר זאת.
התובעים טוענים, כי אין בתיקון כתב התביעה וכתב התשובה מטעמם , כדי לאפשר לנתבעת לדרוש כל מסמך שתחפוץ בו , גם אם אין להם קשר כלשהו לטענה או עובדה שהועלתה בכתב התביעה המתוקן.
בנוסף טוענים התובעים כי יש לדחות הדרישות לגופן. המדובר בדרישות רחבות וכוללניות, שהתובעת לא הצביעה על הרלוונטיות שלהם למחלוקות בין הצדדים. לשיטת הנתבעת , עצם העלאת הטענה , כי נחשפה להתנהלות פסולה מצד התובעים במספר פרויקטים בעיר או כי תכניות הבניה מטעמם ז כו להקלות משמעותיות וזכויות בניה בהיקפים חריגים מאפשרת לה לדרוש חשיפת הסכמי התקשרות עם היזמים ובעלי הזכויות בנכסים השונים לרבות התכתבויות עמם. כאשר בעניין זה שכחה את מושכלות היסוד לעניין נטל ההוכחה של טענת ההגנה "אמת דיברתי" המוטל על כתפיה.
עוד טוענים התובעים, כי בהתאם לצו מיום 4.6.17 , העמידו לעיונה את כל המסמכים שנזכרו בצו בנוגע ל- 10 פרויקטים שצוינו בו, וכי מתוך מאות מסמכים ביקשה לעיין ב- 4 מסמכים בלבד. לטענתם, בניגוד לטענתה, לא הושמט כל מסמך מתיקי הפרויקטים, אלא נמסרו לעיון כל המסמכים אשר התבקשו על ידי המבקשת בדרישה לעיון במסמכים. לעניין זה ציינו כי צו גילוי המסמכים לא ניתן בגין כל המסמכים הקשורים באופן כלשהו לפרויקטים אלא היה ממוקד, כפי שנוסח על ידי הנתבעת עצמה, לסוגי מסמכים ספציפיים בלבד.
לטענת התובעים, אם פרסומי הדיבה של הנתבעת נעשו לאחר בדיקה מעמיקה ודרישה, לא ברורה דרישתה זו לגילוי ועיון במסמכים.
עוד טוענים התובעים, כי אין מקום לדיון נוסף לגילוי מסמכים ושאלונים וכי אין די בכך שהוגשו כתב תביעה וכתב תשובה מתוקן כדי להצדיק הליך זה. לטענת התובעים על הנתבעת להראות איזו טענה חדשה עלתה בכתבי הטענות המצדיקה דרישת גילוי נוספת. לעניין זה מפנים התובעים לרע"א (חיפה) 67618-10-13 ש. משיח אודיו ואקוסטיקה בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ (10.11.13) (להלן: פסק דין משיח).
התובעים טוענים כי עיון בדרישות הגילוי מעלה כי אין קשר בינן לבין עובדה או טענה חדשה שהוספה במסגרת תיקון כתבי הטענות מטעמם וכי בשאלון נכללה שאלה 6, אשר כן הייתה רלוונטית לתיקון, והיא נענתה על ידי התובעים.
באשר לסדרת הכתבות אליהן התייחסה הנתבעת, טוענים התובעים , כי הנתבעת יכלה לפנות בדרישת גילוי נוספת מיד לאחר פרסומם.
בנוסף טוענים התובעים כי אין די בטענת הנתבעת לפיה היא זכאית לדרוש המסמכים נוכח טענתה ל"אמת דיברתי", וכי היה עליה לפרט את טענות ההגנה שלה על מנת שהתובעים יוכלו להתייחס אליהן ויוגדרו המחלוקת בתיק.
התובעים אף התייחסו לגופן של דרישות כפי שהועלו בשאלון הנוסף וכן בבקשה לגילוי מסמכים.
במסגרת פרוטוקול דיון מיום 28.9.17 ניתנה תגובת הנתבעת לתשובת התובעים.
דיון והכרעה
בפסק דינו של בית משפט העליון בעניין רע"א 6720/13 סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' Anton Hubner gmbh (16.10.13) התייחס בית המשפט להליך של גילוי מסמכים ושאלונים וציין הדברים הבאים:
"הליכי גילוי מסמכים ושאלונים הינם הליכים מקדמיים שלא ניתן להפריז בחשיבותם. ברגיל, העובדה כי ניתן לקבל תשובות גם בחקירה נגדית בשלב ההוכחות, אינה מייתרת את הצורך במתן תשובות לשאלון (להבדיל מסוגים של שאלות, שאין לשאול אלא בחקירה נגדית ולא בשאלון). עם זאת, ההליכים המקדמיים הם אך הפרוזדור לטרקלין, וכאשר נוכחת הערכאה הדיונית כי בעלי הדין מתעכבים בפרוזדור יתר על המידה, רשאית היא לומר "עד כאן" ולהורות על הגשת תצהירי עדות ראשית אף אם לא נסתיימו הליכי הגילוי המוקדם (השוו רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (26.1.1998)). לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב בכגון דא, ולא למותר להזכיר את תקנה 120(ג) הקובעת כי "מתן צו לפי תקנה זו אינו עילה לעיכוב הדיון בבית המשפט".
קיצורו של דבר, כי על הערכאה הדיונית לאזן בין שני האינטרסים העומדים בבסיס הליכי הגילוי, והם האינטרס של גילוי האמת ואינטרס היעילות, ולעיתים, הגשת בקשה להשלמת הליכים מקדמיים בשלב מאוחר של ההליך, תצדיק דחיית הבקשה (השוו רע"א 3511/09 קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ (10.5.2009))".
וראו פסק הדין בעניין משיח, אליו הפנו התובעים, שם קבע בית המשפט המחוזי בחיפה את הדברים הבאים:
"ככלל, הגשת כתב תביעה מתוקן אינו מאפשר פתיחת כל ההליכים מחדש תוך התעלמות מההליכים הקודמים שהיו, והכל בתוקף הרשות שניתנה.
תובע שקיבל רשות לתקן כתב תביעתו בתנאים מסוימים, אינו יכול לבצע התיקון אלא בכפוף לאותם תנאים; ומשננקטו הליכים קודם לכן, שהם נדרשים גם על פי כתב התביעה המתוקן, אין מקום לכאורה ובהעדר בקשת הבהרה, לאפשר פתיחת הדיון בנוגע לנושאים שכבר נדונו והוכרעו, הגם שנתונה הסמכות העקרונית לעשות כן.
במקרה דנן, כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים בשלב כה מאוחר של ההליך, ובמיוחד לאור העובדה שכתב התביעה המתוקן, נעשה לגבי נושאים שעלו כבר בכתב התביעה המקורי - תוך צמצום השאלות שבמחלוקת - היה על המבקשים ליתן פירוט של ההליכים שהיו עד לאותו מועד, לפרט מהם המסמכים שגולו אם גולו, ומדוע יש להידרש לבקשה - שהיא בקשה נוספת על זו שהועלתה כבר במהלך הדיונים הקודמים - תוך ציון נסיבות ועובדות, ולא להסתפק בטענות משפטיות בדבר סמכות בית המשפט לאפשר גילוי בעקבות תיקון כתבי טענות".
בהמשך פסק הדין בעניין משיח מציין בית המשפט כי תיקון כתבי טענות מאפשר פתיחת הליכי קדם משפט , ואולם אלה אינם יכולים להיעשות תוך התעלמות מההליכים שהיו עד לאותו מועד.
מהאמור לעיל עולה, כי אין די בתיקון כתבי הטענות, כדי להתיר ניהול הליכי גילוי מסמכים ושאלונים מחדש, ויש לבחון האם יש בתיקון כתבי הטענות כדי להצדיק השאלונים והמסמכים המבוקשים כעת.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובשים לב כי בקשת הנתבעת לגילוי ועיון במסמכים נדונה והוכרעה על ידי בהחלטה מיום 4.6.17, איננ י מוצאת מקום לקבל את בקשתה הנוכחית של הנתבעת.
בבקשתה הראשונה להמצאת מסמכים פירטה הנתבעת את המסמכים המבוקשים על ידה ואשר נתחמו ל- 11 נכסים, ואשר דרישתה להמצאת המסמכים נתקבלה בהחלטה מיום 4.6.17. כפי שעולה מתגובת התובעים, אלו המציאו לנתבעת רשימה מפורטת של כל המסמכים העומדים לעיונה של הנתבעת שאותם חוייבו לגלות בהחלטה מיום 4.6.17 (סעיף 14 לתשובת התובעים).
מעיון בבקשתה הנוכחית של הנתבעת נטען כי המסמכים המבוקשים הם מסמכים, שנתבקשו עוד בבקשה הראשונית , אך לא הומצאו לה על ידי התובעים. דין הטענה להידחות, שכן הנתבעת פירטה את סוג המסמכים אשר התבקשו על ידה בבקשתה הראשונית, כאשר מעיון בבקשה הנוכחית עולה כי המדובר במסמכים שונים , אשר לא נדרשו בתחילה על ידי הנתבעת.
לטענת הנתבעת זכותה לקבלת המסמכים הנוספים נובעת מתיקון כתב התביעה וכתב התשובה וכן בשל כך שהפרסום בעיתונים ביחס למעשיו של התובע, נעשו רק לאחר שנשלחה בקשתה הראשונית לגילוי ועיון במסמכים.
לא מצאתי כי יש בנסיבות העניין, שהן תיקון כתב התביעה, וכן פרסום בעיתונים בין החודשים יולי – נובמבר 2016 , כדי להצדיק הרחבת גילוי מסמכים למסמכים המבוקשים, שכן אין בתיקון כתב התביעה רלוונטיות לדרישה לחשוף המסמכים הנוספים בנוסף למסמכים , שנדרשו על ידי הנתבעת בתחילה. באשר ל טענת הנתבעת בדבר פרסום הכתבות בהקשר לתובע בעיתונים, אזי אומנם הפרסום נעשה לאחר שהוגשה הבקשה הראשונה לגילוי מסמכים, אך היות וזו לא הוכרעה בשעתו בשל הליכי הגישור שהתקיימו בין הצדדים, יכולה הייתה הנתבעת לבקש להרחיב את בקשתה לגילוי מסמכים טרם שניתנה החלטה בבקשתה הראשונה , אך הנתבעת בחרה שלא לעשות כן.
בנוסף לכל האמור לעיל, ונוכח עמדת הנתבעת, כי המסמכים המבוקשים הם חלק מתיק הבניין, וכן עמדת התובעים בסעיף 45 לתשובתם לפיה הנתבעת יכולה לעיין בחלק מהמסמכים המבוקשים בתיק הבניין, אזי אין בדחיית הבקשה, כדי למנו ע מהנתבעת לפנות בבקשה לעיון במסמכים אלו בתיק הבניין.
עוד אוסיף, כי אין מקום לקבל את בקשת הנתבעת להמצאת מסמכים, או להשיב על שאלונים, אשר אינם נובעים מתיקון כתב התביעה וכתב התשובה על ידי התובעים, ואשר מהווים בקשה מחודשת מטעם הנתבעת לגילוי ושאלונים, אשר לטעמי אין מקום להיעתר לה.
באשר לטענתה של הנתבעת כי בכתב ההגנה מטעמה טענה, כי עלה בידה לחשוף התנהלות פסולה מצד התובע מול וועדות התכנון במספר פרויקטים בעיר וכן לחשדות לפעולות מרמה מצד התובע וניצול קשריו עם מספר אנשים במועצת העיר ובמוסדו ת התכנון של עיריית גבעתיים, אזי מדובר בטענות, אשר הנטל להוכ יחן מוטל על הנתבעת, ואין מקום להעברת נטל ה באת הראיות על שכמם של התובעי ם. הנתבעת לא ציינה מדוע יש צורך במסמכים המבוקשים, וכיצד הדרישה למסמכים הספציפיים המבוקשים עולים מטענותי ה בכתב ההגנה.
באשר לבקשת הנתבעת לקבלת אסמכתאות להפקעה לצר כי ציבור של המגרש הסמוך לשטח עליו התבקש היתר בניה נשוא הפרויקט ברחוב פועלי הרכבת 17, וכן לקבלת אסמכתאות לפעולות שביצעו "בני משפחה" לבטל את ההפקעה של העירייה, כפי עלה מסעיף 36 לכתב התשובה המתוקן, דין הבקשה להידחות, וזאת בשים לב כי סעיף 36 לכתב התשובה המתוקן אינו סעיף חדש, אלא סעיף אשר הוזכר כבר בכתב התשובה המקורי (סעיף 27).
דרישה נוספת אותה מצאתי לדחות היא דרישת הנתבעת לקבלת דוחות מבוקרים כספיים ומאזני בוחן של התובעת בין השנים 2009 – 2016 ולשנת 2017. אין בתיקון כתב התביעה כדי להצדיק הרחבת גילוי המסמכים בעניין זה. בבקשתה הראשונית עתרה הנתבעת לקבלת נתונים ב אשר למחזור ההכנסות של התובעים , והללו הומצאו לה. ככל שסברה הנתבעת כי יש מקום בהמצאת דוחות כספיים ומאזני בוחן היה עליה לדרוש או תם בבקשתה הראשונה. יוער לעניין זה, כפי שאף טענו התובעים, כי הנטל להוכחת הנזקים הכספיים מוטל עליהם, על כן, וככל שלא יומצאו על ידם המסמכים המוכיחים טענותיהם בסוגיית הנזק, הדבר יפעל לחובתם.
בנוסף, לא מצאתי מקום להיענות לדרישתה של הנתבעת לקבלת מסמכים כמפורט בסעיפים יא-יג לבקשה, ואשר לא נזכרו בבקשה הראשונה, ואינם נובעים מתיקון כתבי הטענות על ידי התובעים.
באשר לשאלות 1-4 לשאלון הנוסף, אני מקבלת את טענות התובעים כי המדובר בשאלות, אשר ניתן היה להעלותן כבר בשאלון הראשון שהועבר, שכן המדובר בנכסים אליהם נעשתה התייחסות כבר במסגרת הבקשות הקודמות שהגישה הנתבעת בתיק. בנסיבות אלו אין כדי להצדיק משלוח שאלון נוסף, אשר אינו נובע מתיקון כתב התביעה וכתב התשובה על ידי התובעים.
באשר לשאלה 5 לשאלון, במסגרתה נעשתה התייחסות לסעיף 53 לכתב התביעה המתוקן, והתובעים נשאלו באיזה אופן ומאיזה גורם נודע לתובעים כי הנתבעת יצרה קשר עם הגב' איריס אברהם והעלתה בפניה טענות חמורות ביחס לתובע, אזי המדובר בטענה שהועלתה כבר בכתב התביעה המקורי (סעיף 48) ואין המדובר בטענה שהועלתה רק בכתב התביעה המתוקן המצדיקה שליחת שאלון נוסף.
האמור לעיל תקף אף ביחס לשאלה 7 לשאלון, ואשר התייחס לסעיף 36 לכתב התשובה המתוקן, נשאלו התובעים אילו פעולות ביצעה המשפחה על מנת לבטל את ההפקעה הנ טענת ובאיזו תקופה, זאת בשים לב כי הטענה נזכרה בכתב התשובה המקורי (סעיף 27) ואין המדובר בטענה חדשה אשר הועלתה רק בכתב התשובה המתוקן.
סוף דבר
בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ושאלונים נדחית.
התובעים יגישו תצהירים עד ליום 7.12.17.
הנתבעת תגיש תצהירים עד ליום 7.2.17.
זכות לתובעים להגשת תצהירי הזמה תוך 9.3.18.
מועדי הוכחות נקבעו בפרוטוקול הדיון מיום 28.9.17.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.