הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 16901-05-19

מספר בקשה:13
לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

תובעת/נתבעת שכנגד

סנסוגארד בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לירון פרמינגר

נגד

נתבעות/תובעות שכנגד

  1. רבטק בע"מ
  2. RBTECH INC.

ע"י ב"כ עו"ד גיא קדם

החלטה

כללי:

1. לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 9.6.2020, במסגרתה התרתי לשני הצדדים לצרף לעמדותיהם ביחס לבקשות הנוגדות להפקדת ערובה להוצאות מסמכים מסחריים אך עם מחיקות בשיטת "העיפרון הכחול".

הצדדים:

2. סנסוגארד בע"מ היא התובעת בתביעה העיקרית והנתבעת בתביעה שכנגד (להלן: " סנסוגארד").
הנתבעת 1 בתביעה העיקרית היא התובעת 1 בתביעה שכנגד, רבטק בע"מ (להלן: " רבטק"). בתביעה שכנגד, ישנה תובעת 2 חברה זרה מארצות-הברית RBTECH INC., שלא נתבעה בתביעה העיקרית (להלן: "החברה האמריקאית").
בתביעה העיקרית, אך לא בתביעה שכנגד, ישנו נתבע נוסף מספר 2 והוא מר יחזקאל ריבק הדירקטור (להלן: " ריבק").

הבקשות:

3. בקשה מספר 5 בתיק היא בקשה שהגישה סנסוגארד בכובעה כנתבעת שכנגד , עוד ביום 5.9.2019 , כנגד רבטק והחברה האמריקאית, להפקדת ערובה להוצאות בתביעה שכנגד.

4. בקשה מספר 10 בתיק היא בקשה שהגישו רבטק וריבק , בכובעם כנתבעים בתביעה העיקרית, ביום 12.3.2020, להפקדת ערובה להוצאות בתביעה העיקרית.

5. בקשה מספר 6, הוגשה ביום 26.9.2019 ע"י רבטק והחברה האמריקאית, כאשר התיק היה עוד בבית משפט השלום. כבוד השופט אבי שליו שדן בתיק נתן הוראה לתגובה.
עניינה של בקשה 6 מופיע בכותרתה: "בקשה למתן צו למניעת גילוי סוד מסחרי ובקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה להפקדת ערובה".
בפועל, מה שביקשו שם רבטק והחברה האמריקאית הוא כי כבר בשלב הדיון בבקשה להפקדת ערובה יחיל בית המשפט את הוראות סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 ויינתן צו למניעת גילוי סודות מסחריים שלהן. הן ביקשו, לצורך ההכרעה בבקשת סנסוגארד לחיובן בהפקדת ע רובה, לבסס טענה לאיתנות כספית. ברם, הן לא חפצו לגלות את הדוחות הכספיים שלהן לעיני סנסוגארד.
לצורך כך, ביקשו בעתירה א' שם: "הדוחות הכספיים של המבקשות יוגשו לבית המשפט במעטפה סגורה ולא ייסרקו לנט המשפט. הדוחות הכספיים יועברו לעיונו של המותב בלבד". עוד ביקשו בהמשך, לאסור על סנסוגארד ובאי כוחה לעשות שימוש בכל מידע שקשור לדוחות הכספיים דנן, אם וככל ויגיע לידיעתם במסגרת הבקשה לחיוב בערובה.

הבקשה לעיון חוזר:

6. כדי לקדם את הדיון בשתי התובענות, הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד, יש להכריע קודם כל בבקשות 5 ו- 10 בהפקדת ערובה להוצאות. לצורך כך הוריתי ביום 9.6.2020 על השלמת התשובה והתגובה לבקשה מספר 5 לפי סדרי הדין ותקנותיו. התשובה והתגובה לבקשה מספר 10 כבר הוגשו ובקשה זו באופן פרטני היתה בשלה להכרעה. אלא ש לטעמי ראוי להכריע בשתי הבקשות בנושא הערובה בהעלם אחד.
קבעתי ביום 9.6.2020 כי בנושא צרוף המסמכים ניתן להסתפק בהגשת מסמכי רבטק והחברה האמריקאית לתשובתן לבקשה, תוך מחיקת נתונים בשיטת "העיפרון הכחול", סעיף 4 להחלטתי מיום 9.6.2020. על סעיף זה בהחלטתי הוגשה הבקשה מס' 13 לעיון חוזר.
בקשה מספר 13:

7. רבטק והחברה האמריקאית טוענות, כי המסמכים הסודיים שהגשתם התבקשה במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד, הם דוחות כספיים. הן מסבירות, כי אם בשיטת "העיפרון הכחול" ימחקו המספרים בדוחות הכספיים, לא תוכלנה להשתמש בהם לצורך הוכחת יכולת כלכלית כדי למנוע הפקדת ערובה. אם לא יימחקו המספרים הללו יגולו הסודות המסחריים והתשובה שלהן לבקשה תסוכל. הן מצביעות על כך שדוחות כספיים מהוות סוד מסחרי כמשמעותו בחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 כאשר סנסוגארד היא מתחרה שלהן. לטענתן – שלא נתמכה בתצהיר - שוק האבטחה הרלוונטי בה פועלות החברות המעורבות בתיק זה הוא שוק קטן והמידע הכלול בדוחות הכספיים יקר מפז. לכן, הן עותרות לעיון מחדש בהחלטה מיום 9.6.2020 ולאפשר להן להגיש את הדוחות הכספיים באופן חסוי לעיון בית המשפט בלבד.

8. נתבקשה תשובתה של סנסוגארד לבקשה לעיון חוזר. היא טענה, כי לא חל שינוי נסיבות מאז מתן ההחלטה ואין הצדק לעיון מחדש. עוד טענה, כי המידע הכלול בדוחות הכספיים הוא מידע קריטי ביחס להכרעה בבקשה להפקדת ערובה מספר 5, על כל המשתמע מזה.

9. בתגובה לתשובה, הצביעו רבטק והחברה האמריקאית על הגמישות הנוהגות בשינוי החלטות ביניים פרוצדוראליות. לעצם העניין, טענו, כי הן מוכנות להגיש דוחות כספיים ומידע פיננסי סודי כדי להשיב על הדרישה להפקדת ערובה בבקשה מספר 5, אבל הן מבקשות לעשות זאת באופן שסודיות המידע תישמר, דהיינו במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד. כלל "העיפרון הכחול" לטענתן אינו ישים בנסיבות העניין שכן אם יימחק המידע הפיננסי הסודי, בפועל לא יהיה מידע פיננסי להציג.

עיון חוזר:

10. ייאמר לאלתר : אין כאן נסיבה חדשה או שינוי עובדתי ההולם את כללי העיון החוזר. יחד עם זאת, מדובר אכן בהחלטת ביניים פרוצדוראלית ולא מהותית. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי בכל עת לחזור בו מהחלטת ביניים שנתן, גם אם השינוי צריך להיעשות במתינות ובזהירות.

ראו:
רע"א 4015/02, ע"א 3604/02 אילן אוקו נ. יחיאל שמי , כבוד השופט א' גרוניס (ניתנה ביום 28.5.02, פורסמה בנבו) שם בפסקה 5:
"כלל ידוע הוא, כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה, רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה (ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין, פ"ד יט(1) 655; ע"א 161/73 ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228; ע"א 37/68 גינז נ' מאירי, פ"ד כב(1) 525). פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 774). אולם, אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה ...".
לאור זאת, נעתרתי שבתי ועיינתי בהחלטתי מיום 9.6.2020.

לגופם של דברים:

11. לגופם של דברים, רבטק והחברה האמריקאית מבקשות להשיב לבקשה מספר 5 בנושא הערובה להוצאות, כאשר חלק מהותי של התשובה המתייחס לאיתנותן הכספית יהיה חסוי ולא יובא לעיון הצד שכנגד. סנסוגארד לא תוכל להגיב לחלק מהותי מתוך התשובה.
הרי לצורך הכרעה בבקשה להפקדת ערובה להוצאות בין לפי סעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט-1999 ובין לפי תקנה 519 לתסד"א תשמ"ד-1984, יש משמעות לאיתנות הכספית של מי שמבקשים לחייבו בהפקדת ערובה. הנטל להוכחת איתנות כספית לצורך אי חיוב בהפקדת ערובה מוטל על שכם הטוען טענה זו, דהיינו המשיבות בבקשה להפקדת ערובה. לצורך בקשה מספר 5 אלה הן רבטק והחברה האמריקאית.
ראו:
רע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב , כבוד השופט דנציגר (ניתנה ביום29.6.17 , פורסמה בנבו) שם ב פסקה 14:

"הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה".

12. רבטק והחברה האמריקאית מעוניינות לבסס את איתנותן הכספית ע"י הגשת דוחות כספיים. אולם, הן מבקשות להסתיר את הדוחות הללו מן הצד שכנגד, מטעמים של סודות מסחריים. בכך ייגרם נזק של ממש לסנסוגארד המבקשת הפקדת הערובה לפי בקשה מספר 5, שכן לא תוכל לעיין בדוחות הללו ולהתייחס לנתונים המופיעים בהם. ייגרע ממנה יסוד חשוב המופיע בתקנה 241 (ג)(1) לתסד"א תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והוא הזכות להגיש תגובה לתשובה בנוגע לסוגיה הספציפית של איתנות כלכלית .

13. כלל היסוד בהליך המשפטי האזרחי הוא, כי הצד שכנגד נחשף למכלול המסמכים שיש בידי הצד השני. היטיב לנסח זאת כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט ש. לוין בפסק הדין הקלאסי רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב ואח', פד"י נ"ה (1) עמ' 515:

"הדעה המקובלת היום היא שיש לאפשר לבעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה...."

ראוי לציין כי הדברים נאמרו אומנם ביחס לפרוצדורת גילוי מסמכים, אך לטעמי כוחם יפה בשינויים המחויבים גם לענייננו.

14. מאידך גיסא, נתונים כספיים של חברה פרטית מהווים ככלל מידע סודי שנדרשת הצדקה כבדת משקל כדי לגלותו. מחובתו של בית המשפט לאזן בין אינטרס המשיב לחקר האמת וניהול ההליך בקלפים גלויים לבין אינטרס המבקשים בשמירה על סודותיהם המסחריים.
בתיק רע"א 7515/16 עמוס לוזון ואח' נ' צבי ברקוביץ, פסקה 23 (ניתן מפי כב' השופט דנציגר ביום 5.12.2016, פורסם בנבו) נקבע, כי במקרה זה ראוי שבית המשפט יעיין במסמכים בעצמו בטרם יחליט אם ובאיזה היקף לגלותם.
עם זאת, חשוב להדגיש כי כלל זה שואב כוחו מתקנה 119 לתקנות ונוגע להליכים מקדמיים כדוגמת בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי . לכלל זה היגיון בצדו – שהרי אם בית המשפט שוקל האם לחייב בעל דין בצו לגלות מסמך ספציפי על אף הטענה כי המסמך כולל סודות מסחריים, שומה עליו קודם לכן לעיין במסמך בעצמו .
ראו גם:
רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית נ' פרופ' ירון זליכה, פסקה 17 (פורסם בנבו, 29.3.16);
רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו , פסקה 11 (פורסם בנבו, 13.6.07);

15. יש לאבחן כלל זה מהמקרה דנן, בו אין מדובר בבקשה למתן צו המחייב את הצד שכנגד, רבטק והחברה האמריקאית, לגלות את הדוחות הכספיים. בענייננו, מדובר בבקשה להשתת ערובה להוצאות שאין במסגרתה כל חובה מי מהצדדים לחשוף בפני האחר מסמך כלשהו. חשיפת המסמכים בשלב זה הם בבחינת זכות ולא חובה וכל בעל דין רשאי להסתמך על מסמכים שלטעמו יו עילו לו במסגרת הבקשה. לא למותר לציין, כי רבטק והחברה האמריקאית, ידעו שבעצם הגשת התביעה שכנגד יקום הסיכוי להגשת בקשה לחיוב ן בערובה להוצאות ולהוכ חת איתנות ן הכלכלית, על כל הכרוך בכך.
מן האמור, אם ברצון רבטק והחברה האמריקאית לשכנע ולהוכיח כי מצבן הכלכלי איתן באמצעות מסמכים שלטענתן הם בבחינת "סוד מסחרי" , הן רשאיות כמובן לעשות כן, אך תוך מתן אפשרות לצד שכנגד לעיין באותם מסמכים ול התגונן מפניהם, לפי הכלל של "קלפים גלויים".

בהקשר זה ראיתי להפנות לדברי כב' השופטת דפנה ברק-ארז בתיק רע"א 933/20 פלונית נ' פלוני ( ניתן ביום 1.4.2020) , ביחס לטענה לחיסיון מסמכים בבקשת ביניים לפטור מעירבון , והסתרם מן הצד שכנגד באופן שלא יוכל להתייחס אליהם בתשובה/תגובה:

"למעלה מן הצורך אוסיף, כי לפי גוף הדברים, גם אם ניתן להבין לליבה של המבקשת, הסעד שלו עתרה – חסיון מסמכים הנוגעים לבקשת פטור מן הצד האחר להליך – חותר תחת יסודותיה של שיטתנו האדוורסרית".
(שם, פסקה 7).

16. אוסיף ואומר, כי בהחלטתי מיום 9.6.2020, בה התרתי צרוף המסמכים תוך השחרת נתונים בשיטת "העיפרון הכחול" , סברתי ועודני סוברת, כי מנגנון זה עשוי ליצור את האיזון הנאות הנדרש. אך כאמור ההחלטה הייתה לצנינים בעיני רבטק והחברה האמריקאית, שטענו כי השחרת הנתונים לא תועיל.

17. לטעמי, פיתרון זה הולם ומאזן נכונה האינטרסים של הצדדים, בשים לב למהות הבקשה שעל הפרק.
אני מוצאת כי הפתרון שרבטק והחברה האמריקאית שבות ומציעות, כי בית המשפט יעיין בעצמו במסמכים שיוגשו אליו במעטפה סגורה, ויחליט מבלי לקבל את תגובתה של סנסוגארד לאותם מסמכים, חותר תחת אושיות ההליך האזרחי. זוהי פגיעה בזכותו של בעל הדין להיחשף למסמכי הצד שכנגד בכלל , ו בשים לב למהות הבקשה להפקדת ערובה להוצאות בפרט, (כמבואר בהחלטה זו ובמיוחד בס' 15).
כאמור, ניסיתי להלך בין הטיפות ולהעניק לשני הצדדים אפשרות שתהלום גם את שיטת המשפט האדוורסרית , אך גם תצמצם את הפגיעה בסודות מסחריים.
ברם, אם לדעת רב טק והחברה האמריקאית השחרת נתונים לא תועיל, והן מסבירות היטב כי עיון של סנסוגארד במסמכים יפגע בנתונים, זהו לכל הדעות מבוי סתום.

18. אני מתקשה למצוא דרך אחרת, שתוכל לשמר, הן את כללי הדין והן את רצונן של רבטק והחברה האמריקאית, לאי חשיפת סודות מסחריים.
שני פתרונות אפשריים עולים בדעתי, שייתכן ויהיה בהם כדי לאזן את הפגיעה הנטענת ברבטק והחברה האמריקאית בשלב זה:
האחד, כפי שהציע לחלופין כבוד השופט דנציגר ברע"א 7515/16 הנ"ל או כפי שציינו רבטק והחברה האמריקאית בעתירה ב' לבקשה מספר 6, כי יאסר על סנסוגארד ומי מטעמה לעשות שימוש במידע הקשור לדוחות הכספיים, ולצורך כך יחתמו על התחייבות עובר ל הגשת המסמכים לתיק בית המשפט. בנוסף, אאשר חסיון הבקשה הספציפית, באופן שרק בעלי הדין הישירים לתיק יוכלו לעיין בה במערכת נט המשפט.
השני, כי רבטק והחברה האמריקאית יבחרו בעצמן, מתוך מסמכיהן אלו מסמכים הן יכולות להציג או להשחיר באופן בו ישמרו זכויות שני הצדדים.
לא ראיתי לנכון לעשות את הסינון הזה בעצמי בשלב הדיוני הנוכחי, לנוכח העובדה שאיחשף למסמכים אשר סנסוגארד לא תוכל להכיר ולהגיב להם.
אלה אינם פתרונות מיטביים. אך בנסיבות ענייננו לא מצאתי דרכים אחרות.
ככל שאף אחד מהפתרונות הללו לא יהיה מקובל על רבטק והחברה האמריקאית, יאלצו בכל הכבוד לנסח את תשובתן לבקשה מספר 5 להפקדת ערובה להוצאות ללא הנתונים הללו.

19. רבטק והחברה האמריקאית יודיעו את הפתרון שנבחר על ידן תוך שבעה ימים.
בשלב זה, אני נעתרת לבקשה המוסכמת מיום 30.6.2020, ואשר לפיה יוארך המועד להגשת תשובה לבקשה מספר 5. הארכת המועד היא בשינוי קל מן המבוקש. דהיינו : תחילה תוך 7 ימים יודיעו המשיבות לאותה בקשה, רבטק והחברה האמריקאית, את עמדתן לאופן צרוף המסמכים על ידן , אם בכלל.
בהתאם לעמדה שתוגש, אתן הוראות ואקבע את לוח הזמנים להגשת תשובה ותגובה לבקשה מספר 5.

סיכום:

20. מן המקובץ לעיל, שבתי ועיינתי בהחלטתי מיום 9.6.2020. לגופם של דברים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לאפשר הגשת המסמכים המבוקשים במעטפה ס גורה לעיונו של בית המשפט בלבד. ודאי לא בשלב דיוני זה שכל כולו בקשת ביניים מקדמית ולא דיון לגופו. שיטתנו האדוורסרית מחייבת לאפשר לצד השני עיון ותגובה מושכלת.
כיוון שהפתרון של השחרת הנתונים לא נראה לרבטק והחברה האמריקאית כמתאים, הוצעו שני פתרונות אחרים בסעיף 19 להחלטה זו.
רבטק והחברה האמריקאית יודיעו את הפתרון שנבחר על ידן תוך 7 ימים ובהתאם אתן את הוראותיי להגשת תגובה ותשובה לבקשה מספר 5.
כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה זו.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"פ, 01 יולי 2020, בהעדר הצדדים.