בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 14381-04-17

לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

תובעת

ADIDAS AG
ע"י ב"כ עו"ד שאולסקי

נגד

נתבעים

1.סאלח זהוה
ע"י ב"כ עו"ד כיפאח
2.מדינת ישראל- האוצר/ אגף מכס ומע"מ

פסק דין

התובעת הגישה תביעה אשר עניינה הפרת סימני מסחר, גניבת עין ופגיעה במוניטין ובמסגרתה עתרה למתן צו מניעה, צו השמדה, מתן חשבונות ופיצוי כספי בסך של 80,000 ₪. לטענת התובעת הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ייבא לישראל כמות מסחרית של 520 זוגות נעליים המפרים את סימני המסחר של התובעת (להלן: הנעליים). הנעליים עוכבו על ידי הנתבעת 2 ולא הוכנסו לשיווק בישראל.
הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי לאחר תפיסת הנעליים נחתם הסכם בין הנתבע לתובעת להשמדת הסחורה וויתור תביעות. עוד נטען בכתב ההגנה כי שולם למכס סכום של 1,801 ₪ להשמדה ואיחסון.
בדיון שנקבע ביום 30.1.18 התייצב ב"כ התובעת בלבד וטען כי הנתבע לא שילם את דמי האחסון וההשמדה ולכן אין מנוס מהמשך הדיון. בדיון נוסף ביום 18.3.18 התייצבו באי כוח הצדדים והובהר שהנתבע שילם את מלוא הוצאות האחסנה. על פי הסכמת הצדדים באותו דיון הוסכם שוב על השמדת הנעליים וכך ניתנה הוראה בפסק הדין החלקי במועד הדיון. עוד הוסכם על מתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ללא מתן נימוקים, לקביעת הסכום אותו ישלם הנתבע לתובעת כפיצוי וזאת לאחר טיעון קצר בכתב בן שני עמודים אליו יצורפו אסמכתאות רלוונטיות.
בסיכומיה טענה התובעת כי פנתה לנתבע עוד קודם להגשת התביעה בהצעה לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט אולם הוא לא הסכים וההליכים נמשכו שנה ללא הצדקה, כאשר ההפרה של זכויות התובעת ברורה. התובעת מפנה לפסקי דין שונים בהם נפסקו פיצויים בסכומים בין 14,000 ₪ ל- 30,000 ₪.
הנתבע טען כי מדובר במקרה חד פעמי שבו ניסה ידו ביבוא נעליים, כאשר הוא מחזיק עסק לעבודות עפר ועובד בו. עוד ציין כי מעולם לא ראה את הנעליים קודם להגעתם וסמך על הנציג בסין שרכש את הנעליים. לטענתו, הסכים בכל שלב להשמדת הסחורה אשר הושמדה על חשבונו, ולכן לא נגרם נזק ממוני לתובעת, אשר מוצריה כלל לא נכנסו לשוק. עוד הפנה הנתבע לפסקי דין אשר פטרו את הנתבע כליל מתשלום פיצו יים בנסיבות אותם פסקי דין .
לאחר קריאת סיכומי הצדדים ועיון בכל טענותיהם וכן בפסקי הדין שהפנו הצדדים, ולאחר שהבאתי בחשבון כי הסחורה נעצרה בעודה במכס, וכי הנתבע הסכים מיד להשמדת הטובין ואף נשא בעלות ההשמדה והאחסון, אני פוסקת כי על הנתבע לפצות את התובעת בסך של 3,000 ₪ וכן לשלם הוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪.
ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ח, 08 מאי 2018, בהעדר הצדדים.