הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 12744-04-14

לפני
כבוד ה שופטת שלומית יעקובוביץ

התובע

א.א.
ע"י ב"כ עו"ד יצחק מועלם ואח'

נגד

הנתבעים

  1. מרכז צלילה – מנטה ישרוטל ים סוף
  2. ישרוטל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עזריאל רוטמן ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובע "לעשות שימוש" בסמכותי "לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [ נוסח חדש], תשל"א – 1971" ולהורות על שמיעת "עדותם של עדי התביעה ד"ר פרנססקה ניומן ( להלן: "הרופאה") ורואה חשבון דייב קולינס (להלן: "רואה החשבון") באמצעות וידאו קונפרנס".

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגיש התובע בחודש אפריל 2014 כנגד הנתבעים לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו, על פי הנטען, ביום 8.4.2007 במהלך צלילה באילת (להלן: "התאונה").

3. בהחלטה מיום 10.6.2018 נקבע כי "הראיות יוגשו בתצהירים / חוו"ד בליווי תיק מוצגים ממוספר ( עותק נייר" ( ראו בקשה 36).

3.1 ביום 30.1.2019 הגיש התובע ראיותיו – תצהיר מטעמו ותצהיר מטעם רעייתו בליווי נספחים (369 עמודים).
בקשה שהגיש ביום 31.3.2019 להגשת תצהיר נוסף של מר עאבד חוג'יראת נעתרה ( ראו בקשה מס' 51 וההחלטה מיום 8.4.2019).

4. בפתח שמיעת עדותו של התובע התנגד ב"כ הנתבעים להגשתם של מספר מסמכים כראיה , אלה המונחים עתה בבסיס הבקשה שלפניי, אשר נערכו על ידי הרופאה ועל ידי הפירמה Fooks& Co."" וצורפו לתצהיר עדותו הראשית, והתנגדותו זו התקבלה -
"מהתייחסותו של עורך דין מועלם להתנגדויותיו של עורך דין רוטמן דומה כי אין מחלוקת שאותם מסמכים אליהם התייחס עורך דין רוטמן בהתנגדותו לא יכולים בעת הזו, במתכונת בה הוגשו והובאו בפני בית המשפט לשמש כראיה קבילה. ככל שיעלה בידי בא כוח התובע, הוא עורך דין מועלם, להכשיר מסמכים אלה, הרי שיהיה עליו לפעול בהתאם, קרי להגיש בקשה סדורה ומנומקת להבאתן של ראיות קבילות נוספות בשלב זה של ההליך"
(עמ' 13 לפרוטוקול ישיבת יום 25.6.2019 - להלן: "ההחלטה")

5. ביום 5.9.2019 הוגשה הבקשה שלפניי, בה עותר התובע לאפשר העדתם של הרופאה ורואה החשבון בדרך של היוועדות חזותית "על מנת שיאמתו את נכונות המסמכים שהם חתומים עליהם שיהיו חלק מחומר הראיות בתיק בית המשפט", זאת לאחר ש"כל ניסיונותיו" לשכנעם "להגיע לארץ על מנת לתת עדותם בפני בית המשפט נכשלו", מה גם ש"לא יכולה להיות מחלוקת כי" עדותם "רלוונטית לשאלה במחלוקת, והיא אף עדות מהותית בתביעה, במיוחד נוכח הרצון להראות לבית המשפט את האמת ורק האמת".

6. הנתבעים מתנגדים למבוקש משני טעמים.
הראשון נעוץ בעובדה כי הבקשה הוגשה בניגוד גמור להחלטה המורה כי שני המסמכים, אותם מבוקש להגיש עתה באמצעות העדים, לא ישמשו כראיה קבילה, ותחתה לא הוגשה בקשה להתיר הבאת עדותם של העדים באיחור, לאחר הגשת ראיות הנתבעים ותחילת שמיעת ראיות התובע, בין בתצהיר ובין בחוות דעת מומחה, כהחלטתו הראשונה של בית המשפט באשר לאופן הגשת ושמיעת הראיות.
השני עניינו בהוראות הדין והפסיקה הנוהגת באשר להיוועדות חזותית.
התובע לא השכיל לשיטתם להוכיח "סיבה טובה" המונעת מעם העדים להגיע לישראל וליתן עדותם לפני בית המשפט, זאת משהסתפק באמירה לאקונית לפיה "נסיבות אישיות" מונעות הגעתם של העדים, בה אין די.

7. בתשובה לתגובת הנתבעים שב התובע והדגיש כי העדים "אינם בשליטתו ... ואינם יכולים להגיע ארצה מנסיבות אישיות שלהם למרות כל" בקשותיו וכי בקשתו "אינה היא, ניסיון לצרף מסמכים או לצרף חוות דעת מעבר למועד שנקבע להגשת ראיות" ותכליתה "היא אך ורק להראות לבית המשפט כי המסמכים של ד"ר ניומן ושל רואה החשבון קולינס אמת הם".

8. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לטיעוני הצדדים בכתב, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה, כפי המבואר בנימוקיה ובתשובה לתגובת הנתבעים, נועדה לאפשר הגשתם של שלושה מסמכים כראיות מטעם התובע-

מסמך חתום על ידי הרופאה הנושא תאריך 4.6.2018 ומופנה לכל מאן דבעי ובלשון הכותבת - "To whom it may concern" ;

שני מסמכים חתומים על ידי הפירמה Fooks& Co."" -
הראשון נושא תאריך 7.12.2007, מופנה לכל מאן דבעי ("To Whom it May Concern") ועניינו בפירוט הכנסתו הכוללת של התובע בשנת התאונה 2007, לפניה ו לאחריה.
השני נושא תאריך 24.12.2014 (לאחר הגשת התביעה), מופנה גם הוא לכל מאן דבעי ובו התייחסות להכנסותיו של התובע לאחר התאונה ובעקבותיה, לרבות ובמיוחד להפסדים הנטענים .

8.1 המסמכים צורפו, כאמור, לתצהיר עדותו הראשית של התובע והגשתם באופן זה כראיה קבילה לא הותר.
יחד עם זאת נקבע כי " ככל שיעלה בידי בא כוח התובע, הוא עורך דין מועלם, להכשיר מסמכים אלה, הרי שיהיה עליו לפעול בהתאם, קרי להגיש בקשה סדורה ומנומקת להבאתן של ראיות קבילות נוספות בשלב זה של ההליך" אלא שהתובע בחר מטעמיו שלא לנהוג כן ותחת הגשת בקשה להארכת מועד להגשת תצהירים ו/או חוות דעת מומחה או לחילופין לפטור מהגשת אלה, כך שעדותם הראשית של העדים תשמע בין בבית המשפט ובין בהיוועדות חזותית, הגיש את הבקשה שלפניי הניצבת באופן חזיתי אל מול החלטותיי.

8.2 מכתבה של ד"ר ניומן ממוען לכל מאן דבעי ועל פי תוכנו הוזמן ו נערך לצרכי ההליך המשפטי במטרה להבהיר את הרשומה הרפואית מזמן אמת ועוד יותר מכך לנסות ולהוסיף עליה -
"I have been asked to clarify an entry in his medical record relatin g to a

consultation which took place on 22nd March 2007…'
(ההדגשה שלי – ש.י.)

הלכה למעשה נועד מסמך זה לשמש כתחליף לעדותה הראשית של הרופאה או לחוות דעת מומחה מטעמה.
התובע לא עתר, בין לאחר ההחלטה מיום 10.6.2018 ובין עתה, בבקשה להתיר הבאתה של העדות שלא בדרך של תצהיר ו/או חוות דעת מומחה וממילא לא הובאו נימוקים להתיר זאת.
דבר זה התחייב ונדרש בלא קשר לשאלה היכן תשמע עדות העדה, בישראל או במקום מושבה בבריטניה.

יוער ויודגש כי מכתבה של ד"ר ניומן בא להוסיף על הרשומה הרפואית המתעדת טיפול שוטף בתובע, שהוגשה כראיה לאמיתות תוכנה על ידי הנתבעים בהסכמת התובע ( ראו ההחלטה בעמ' 91 לפרוטוקול ישיבת יום 25.6.2019).

9. המכתבים החתומים על ידי Fooks& Co"" עניינם, כאמור, בהכנסותיו של התובע עובר לתאונה ולאחריה, תוך התייחסות לירידה בהכנסות בקשר סיבתי נטען לתאונה .
כפי שבואר במהלך שמיעת הראיות המסמכים אינם נושאים חתימה שמית של מאן דהוא אלא את שם הפירמה בלבד ( ראו עמ' 8-10 לפרוטוקול ישיבת יום 25.6.2019).

9.1 הבקשה נעדרת כל התייחסות לעניין זה ויוצאת מנקודת הנחה כי מי שערך את המסמכים (אך כאמור לא חתם עליהם) הוא מר דייב קולינס אלא שלא הונחה ולו ראשית ראיה לכך ( מכתב או תצהיר של מר דייב קולינס המאשר כי ערך את המסמך הגם שאינו חתום על ידו).
גם בעניינו של עד זה היה מקום להקדים ולעתור בבקשה סדורה ומנומקת לפטור מהגשת תצהיר עדות ראשית ו/או חוות דעת מומחה, כל זאת טרם העתירה לאפשר שמיעת עדותו בהיוועדות חזותית, דבר אשר לא נעשה.

10. לא זו אף זו.
על פי הפסיקה הנוהגת עדות בדרך של היוועדות חזותית אינה צריכה ויותר מכך אינה יכולה להיות דרך המלך בהליכים המערבים עדים, אשר מקום מושבם מחוץ לישראל, אלא תנאי ראשון וחיוני (הגם שאינו יחיד) לשמיעת עדותו של עד באופן זה הוא כי נבצר ממנו להגיע לדיון בישראל או כאשר יש קושי משמעותי לזמנו –
"המבקש טוען כי "הסיבה הטובה" להימנעות המומחים מהגעה לישראל היא מקום מושבם בארצות-הברית וכן עומס העבודה המוטל עליהם. סיבה זו אינה מספיקה לביסוס צורך של ממש במתן עדות בדרך של ועידת חוזי. דומה כי בכל מקרה שבו מקום מושבו של עד מסוים הוא מחוץ לישראל, ההגעה לישראל תהיה כרוכה באי-נוחות והעד ייאלץ לחדול מעיסוקיו הרגילים במשך תקופת שהותו בישראל. ... חשוב שהשימוש באמצעי של ועידת חוזי יישמר למקרים שבהם קיימת "סיבה טובה" להימנעות מהגעה לישראל ..."
(רע"א 7265/09 לירון מסס נ' משרד הבריאות (2009))

10.1 התובע, לדידי, לא הניח את המסד הצריך לקביעה כי אלה אומנם פני הדברים בעניינו.
התובע נמנע מלפרט בתצהירו מתי ובאיזה אופן פנה לעדים, מה היתה בקשתו ומה היה המענה לה ומצא להסתפק באמירה הכללית כי "כל ניסיונות לשכנע את העדים להגיע לארץ על מנת לתת עדותם בפני בית המשפט נכשלו".
ככל שהפניות והמענה היו בכתב ( כך צפוי וראוי היה להיות), הרי שלא היה כל קושי לצרפם כנספחים לבקשה, וככל שנעשו בעל פה, או אז לא היתה כל מניעה מלהעלות את הדברים
על הכתב בתצהיר, בין תצהיר מטעם העדים ובין בתצהירו של התובע חלף האמירה הלאקונית "נסיבות אישיות", אשר רב הנסתר בה על הנגלה. משסתם התובע בעניין קרדינאלי זה ולא פרש, הרי שבקשתו לוקה בחסר.

11. בהינתן כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית הבקשה.
הוצאות הבקשה ידונו ויפסקו בסופו של יום.

שמיעת הראיות תמשך כסדרה בישיבה הקבועה ליום 8.12.2019 .

ניתנה היום, כ"ו חשוון תש"פ, 24 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים