הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 11170-05-16

לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשת

סם רוז בע"מ בני הדייג אחזקות 2014 בע"מ
ע"י עו"ד בועז אדלשטיין

נגד

המשיבים

  1. בני הדייג אחזקות 2014 בע"מ
  2. זהבה רבה
  3. בנימין רבה

ע"י עו"ד מקליס

החלטה בבקשה להטלת עיקול זמני

1. ביום 8.9.14 נחתם הסכם בין המשיבים 2 ו–3 (להלן: "בנימין" ו " זהבה") אשר מנהלים רשת מסעדות תחת המותג "בני הדייג" לבין המבקשת (להלן: "רוז"), ולפיו רכשה רוז זיכיון להפעלת מסעדה בנתניה בתמורה לתשלום סך של 200,000 דולר למשיבים (להלן: "ההסכם").

2. רוז העבירה את תפעול המסעדה בנתניה לזכיין משנה שאושר על ידי המשיבים, ואולם כעבור זמן קצר, התברר כי המסעדה לא מתנהלת כראוי ויש בה ליקויים תברואתיים רבים וחמורים העלולים לגרום סכנה לבריאות הציבור. כמו כן, התפרסמה כתבה בערוץ 2 לפיה מוצרים רבים במסעדת בני הדייג בנתניה פגומים, וחמור מכך, נזרק רימון יד לעבר המסעדה. כתוצאה מכך ניתן צו סגירה למסעדה.

3. לאור אירועים אלו, המשיבים הגישו ביום 4.5.16 תביעה כספית כנגד המבקשת ואחרים על סך של 3,730,00 ₪, בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם מהפרת הסכם זיכיון שנחתם בין הצדדים לרבות פגיעה במותג ובסימן המסחר בני הדייג.

4. לאחר הגשת התביעה ולאחר שהתקיים דיון בבקשה לצו מניעה זמני, ניהלו הצדדים מו"מ.

5. משכשל המו"מ, הגישה רוז כתב תביעה שכנגד על סך של 2,182,552 ₪ בגין עילות חוזיות, נזיקיות ועשיית עושר כנגד המשיבים.

6. במקביל, הגישה רוז בקשה להטלת עיקולים לצורך הבטחת התביעה. כבוד השופט חסדאי קבע כי אין מקום ליתן צו עיקול במעמד צד אחד. משהבקשה הועברה לטיפולי, נקבע אתמול דיון בבקשה להטלת עיקולים. שני המצהירים מטעם הצדדים נחקרו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

7. רוז מבקשת הטלת עיקולים בגין ארבע עילות תביעה, ואלו הן:

העילה הראשונה - השבת דמי הזיכיון ששילמה רוז למשיבים : לטענתה של רוז, היא עשתה מעל ומעבר על מנת לסלק את זכיין המשנה שגרם נזקים למסעדה. בין היתר, היא הגישה כנגדו ת ביעת פינוי והצליחה לסלקו מהאתר. לטענתה, המשיבים נהגו בחוסר תום לב כאשר לא הסכימו ל המשיך ולפעול על פי הסכם הזיכיון והם בחרו לבטלו באופן חד-צדדי, כאשר הם מסרבים להשיב לרוז את דמי הזיכיון בסך של 200,000 דולר שהועברו אליהם.
לטענת רוז, התנהגות המשיבים אינה כדין וחלה עליהם חובת השבה, אף מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

העילה השנייה - החזר הלוואה: בחודש דצמבר 2014 נחתם הסכם הלוואה בין רוז לבנימין ולפיו העבירה רוז לבנימין סך של 200,000 ₪ (נספח 34 לבקשה) . לדברי רוז, בנימין לא השיב את ההלוואה אשר הייתה אמורה להיות מוחזרת באמצעות קיזוז מדמי התמלוגים שרוז צריכה להעביר . משההסכם בוטל והופר על ידי המשיבים, לא קיבלה רוז את ההלוואה חזרה.

העילה השלישית: החזר דמי זיכיון נוסף: ביום 12.3.15 נחתם הסכם לרכישת זיכיון נוסף של המותג "בני הדייג" לצורך הקמת מסעדה בבית האופרה בתל אביב (נספח 36 לבקשה) . לצורך כך, של מה רוז סך של 100,000 ₪ לבנימין וזהבה ואולם התנאי המתלה כמפורט בסעיף 4.3 להסכם לא התקיים. לכן , ח ייבים בנימין וזהבה להשיב את הסך של 100,000 ₪ לידי רוז, מאחר וההסכם לא יצא אל הפועל.

העילה הרביעית – השבת כספים ששולמו ביתר : רוז טוענת כי היא שילמה בהזדמנויות שונות לידי המשיבים סך נוסף של 311,000 ₪ ביתר, לאור דרישותיו של בנימין, וחלה על המשיבים החובה להשיב את הכספים.

8. המשיבים טוענים בין היתר, כי אין עילת תביעה להשבת דמי הזיכיון . לטענתם, בסעיף 1.3 לנספח א' להסכם הזיכיון נאמר כי "דמי הזיכיון לא יוחזרו לזכיין בשום מקרה, אף אם לא פתח הזכיין בסופו של יום את העסק ו/או לא הפעילו מכל סיבה שהיא". לטענת המשיבים, סעיף זה מלמדנו כי סכום הזיכיון אינו בר החזר בכל מקרה, ולכן לא קיימת שום חובת השבה של כספי הזיכיון ששולמו על ידי רוז.

9. כמו כן, טוענים המשיבים כי סעיף 18.1 להסכם הזיכיון אשר קובע כי "מובהר בזאת שאין בהפעלת הסניף באמצעות זכיין משנה כדי להעביר את זכויותיו ו/או התחייבויותיו של הזכיין על פי הסכם זה למפעיל המשנה...", מלמד כי בכל מקרה רוז אחראית לכל מה שקרה למסעדה. לכן, כל נזק שנגרם למסעדה עקב פעילות זכיין המשנה, מטיל על רוז חובה לשלם למשיבים פיצוי, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות רוז וזכיין המשנה.

10. לטענת המשיבים, מסעיף 24.8 להסכם הזיכיון אשר קובע כי "הזכיין מאשר בזה כי ידוע לו, כי החברה בלבד היא הצד השני להסכם זה והוא לא ישמע בכל טענה אישית כנגד מי מבעליה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או נציגיה.", אנו למדים כי החבות היא רק של חברת בני הדייג אחזקות 2014 בע"מ (להלן: "החברה") ואין כל חבות אישית לבנימין ואשתו זהבה בגין הזיכיון.

11. המשיבים טוענים כי אין מקום להטלת העיקול גם לאור העובדה שהוגשה על ידם תביעה כספית גדולה שסיכוייה טובים ויש אף לדחות את הבקשה לעיקול מאחר והיא הוגשה בשיהוי רב.

12. תקנה 274 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

13. במקרה דנן, אני סבור שרוז הוכיחה עילת תביעה טובה לכאורה. העובדה שבהסכם הזיכיון נקבע כי הזיכיון אינו בר החזר, הוא סעיף שאף אותו יש לקיים בתום לב. מבלי שאני קובע כל מסמרות ביחס לתביעה לגופה, על פניו נראה כי רוז התנהלה בתום לב וקיימת עילת תביעה לכאורה להשבת כספי הזיכיון. כמו כן, ביחס להסכם ההלוואה ולהסכם הזיכיון לצורך הקמת סניף בבית האופרה בתל אביב, יש מסמכים בכתב וראיות לכאורה, ולפיכך גם בגין רכיבים אלו יש בסיס לכאורי לתביעה.

14. כמו כן, על פניו נראה כי יש עירוב בין החברה לבין בנימין וזהבה. על פי תדפיסי הבנק שהוגשו, עולה כי סך של 621,676 ₪ הועבר לחשבונה של זהבה ולא ישירות לחברה. כמו כן אציין, כי הבקשה לעיקול לא הוגשה בשיהוי. אין מחלוקת כי הצדדים ניהלו מו"מ והתביעה שכנגד הוגשה לאחר שהמו"מ כשל ויחד עם התביעה, הוגשה הבקשה להטלת עיקול.

15. בנוסף, יש בסיס לכאורי לתביעת ההשבה בגין כספים ששולמו ביתר למשיבים והמשיבים לא מכחישים את הסכם ההלוואה ואת העובדה שהם קיבלו כספים עברו זיכיון הסניף בבית האופרה . לפיכך, את המשוכה הראשונה הנדרשת עברה המבקשת.

16. מכאן נעבור לבחון את השאלה - האם יש חשש להכבדה בביצוע פסק-הדין?

המשיבים הגישו תצהיר לתגובה לבקשה להטלת עיקולים מאת מר ליאור פוקס שמשמש מנהל תפעול של הרשת. בחקירתו, התברר כי למר פוקס אין שום ידיעה על חוסנה הכלכלי של החברה ואין לו שום מידע מכלי ראשון אודות החוסן הכלכלי של זהבה ובנימין. מר פוקס אישר בחקירתו (עמוד 13 שורות 12, 13) כי אין לו שום קשר לתחום הכספי של החברה או להנהלת החשבונות. מר פוקס לא ידע אפילו מי בעל זכות החתימה בחברה (שם שורות 19-20) ואין לו מושג מידיעה אישית מה הנכסים שיש לחברה או למשיבים בעצמם.

17. העובדה שהוגש תצהיר מטעם מנהל התפעול ולא מטעם זהבה או בנימין שהם הרוח החיה מאחורי המותג בני הדייג והבעלים של העסקים , פועלת לחובתם של המשיבים. המשיבים לא גילו מה חוסנה של החברה, איזה רכוש יש לה ומה הרכוש שיש להם אישית.

18. רוז צרפה לבקשתה מספר פסקי דין שבהם נקבע כי על בנימין לשלם כספים. לדוגמא: בנספח 47 לבקשה צורף פסק הדין בת.א. 7891-12-09 שנית ן ביום 22.2.11 שבו חויב בנימין לשלם סכום של מעל 1,683,000 ₪. כמו כן צורפו פסקי דין נוספים אשר מהווים ראיה לכאורה לקושי כספי של בנימין. בנוסף, למרות שהרוח החיה מאחורי המותג הוא בנימין, מתברר כי סימן המסחר רשום על שם אשתו זהבה. אף עובדה זו מעוררת תהיות.

19. מאחר והמשיבים בנימין וזהבה, לא גילו כלל מה מצבה של החברה, ומה חוסנם הכלכלי, וכאמור, הם נמנעו מלהיחקר, אני סבור כי אכן קיים חשש שאי מתן צו עיקול יכביד על מימוש פסק הדין ככל שיינתן לטובת רוז . מקבילית הכוחות ומאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת. כמו כן, המשיבים לא הוכיחו כי הטלת עיקול על סכום התביעה תקשה על תפעול החברה או על התנהלות המשיבים 2 ו-3.

20. כמו כן, לא ניתן הסבר על ידי המשיבים לעובדה, כי כמפורט בנסח הטאבו שצורף לבקשה (נספח 49 עמ' 359 לקובץ הנספחים) רשומה הערת אזהרה לטובת עו"ד מקליס שמייצג את המשיבים בהליך זה, על הימ נעות מעשיית עיסקה בגין חלקה של זהבה בדירה שמחציתה שייכת לה. למרות שטענה זו נטענה גם בסיכומים בע"פ מטעם ב"כ חב' רוז, עו"ד מקליס לא הסביר דבר בנושא זה והדבר אף הוא מעורר חשד בייחס ליכולת הכלכלית של זהבה ובנימין. יש לציין גם, כי המצהיר מטעם המשיבות העיד כי לחברה אין נכסים וכל המסעדות פועלות בנכסים מושכרים.

21. לפיכך, אני סבור, כי יש להיעתר לבקשה ברובה ובכפוף להפקדה של 50,000 ₪ בערבות בנקאית או במזומן לפי תקנה 364(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מורה על עיקול בסכומים אלו כדלקמן:

א) עיקול שלא יעלה על 842,000 ₪ על כל נכסי חברת בני הדייג אחזקות 2014 ח.פ. 515139574 ועל כל תקבול שמגיע לחברת בני הדייג אחזקות 2014 אצל כל המחזיקים. סכום זה נועד להבטיח את התביעה להחזר דמי הזיכיון בגין המסעדה בנתניה.

ב) עיקול על סך 200,000 ₪ על כל נכס וכספים השייכים למר בנימין רבה וכן על כל סכום אשר מגיע למר בנימין רבה אצל כל אחד מהמחזיקים וזאת, לצורך הבטחת התביעה להחזר הלוואה מחודש דצמבר 2014.

ג) עיקול על סך של 100,000 ₪ על כל הכספים השייכים למר בנימין רבה ולגב' זהבה רבה אצל כל אחד מהמחזיקים, וזאת לצורך הבטחת החזר התשלום עבור הזיכיון למסעדה בבית האופרה בת"א.

22. העיקול לא יחול על חשבונות עו"ש ועל חשבונות שיש למי מהמשיבים עם צדדים שלישיים שאינם המשיבים בהליך זה.

23. לא ראיתי לנכון בשלב זה להטיל עיקול על יתר הכספים המבוקשים וזאת מאחר ויתכן כי כתוצאה מתביעת המשיבים, תחוב גם המבקשת בסכום כלשהו לטובתם.

24. המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט בגין הליך זה בסך של 7,500 ₪.

25. המזכירות תנפיק את צווי העיקול רק לאחר שהערבות הכספית בסך 50,000 ₪ כמפורט לעיל תופקד בקופת בית המשפט.

26. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

27. החלטה זו ניתנה בתפקידי כרשם.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.