הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 11109-07-18

מספר בקשה:12
לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשת - התובעת

נ. ת. מ. שירותי נדל"ן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור ו/או ערן נאמן ו/או אוהד אלמליח

נגד

המשיבות - הנתבעות

1. יוניון נכסים בע"מ
ע"י עו"ד אמיר שוהם ו/או ניר סמוגורה – שוהם ושות'

2. אמדוקס (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישראל פפר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'

החלטה בבקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון

א. רקע עובדתי

1. ביום 4.7.2018 הגישה המבקשת (להלן גם: נת"מ) תביעה כספית כנגד הנתבעת 1 (להלן: יוניון) וכנגד הנתבעת 2 (להלן: אמדוקס) שהן המשיבות, בעילות חוזיות של גרם הפרת חוזה, אי תשלום דמי תיווך ועשיית עושר ולא במשפט. במסגרת התביעה טענה נת"מ שהנתבעות הפרו התחייבויות כלפיה בנוגע לתשלומי דמי תיווך בקשר לעסקה שנערכה ביחס למקרקעין ברעננה (להלן: המקרקעין).

2. בחודש מרץ 2015 נת"מ ערכה עבור אמדוקס, על פי הזמנתה, מחקר סקירת אתרים פוטנציאליים לצורך ביצוע עסקת שכירות ארוכת טווח להקמת קמפוס משרדים חדש. במסגרת המחקר, אוזכרו גם המקרקעין שהיו בבעלות יוניון . אמדוקס שילמה את שכר טרחתה של נת"מ בגין הכנת סקירה זו.

3. ביום 19.4.2015 חתם מר יורם קדם – מנכ"ל חטיבת הנכסים המניבים בחברת תדהר (להלן: תדהר), בשם תדהר, על "טופס הזמנת שירותי תיווך" המסדיר את תנאי שכר הטרחה לו תהא זכאית נת"מ, ככל שיושג הסכם עם אמדוקס ביחס למקרקעין. בטופס נמחק המשפט המתייחס לגובה שכר הטרחה במקרה של מכירת המקרקעין והוא מתייחס לשכירות בלבד וקובע כי תדהר תשלם לנת"מ שכר בגובה של חודש שכר דירה (להלן: הסכם התיווך).

4. ביום 4.5.15 שלח מר יורם קדם, על נייר פירמה הנושא "לוגו" הן של יוניון והן של תדהר, מכתב בשם תדהר לנת"מ ואמדוקס שבו הציע להשכיר לטווח ארוך את המקרקעין לאמדוקס. העסקה לא יצאה אל הפועל ו בחודש יוני 2015 מכרה יוניון את המקרקעין לחברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: טבע).

5. בשנת 2017 פנתה טבע ליוניון והודיעה לה שבכוונתה למכור את המקרקעין ונוכח זכות הסירוב הראשונה שניתנה ליוניון לפי ההסכם שנכרת ביניהן, היא הציעה לה לרכוש את המקרקעין.

6. לאחר מגעים שניהלו אמדוקס ויוניון, סוכם כי הם יירכשו את המקרקעין באמצעות אחזקה משותפת בחברה שהוקמה לשם כך – עתיד נכסים (רעננה) בע"מ (להלן: החברה). הוסכם ביניהן שי וניון ואמדוקס יחזיקו בחלקים שווים במקרקעין, באמצעות חברות שבשליטתן.

7. לאחר שנודע לנת"מ כי בין אמדוקס ליוניון בוצעה עסקה ביחס למקרקעין, היא פנתה למשיבות וטענה שהן פעלו בחוסר תום לב, בעודן מודעות למעורבותה ול זכאותה לדמי תיווך, תוך הפרת הסכמים מפורשים ביניהן. לטענת נת"מ, המשיבות הפרו את הסכם התיווך, ביצעו גרם הפרת חוזה, פעלו בחוסר תם לב והתנהלות הנתבעות אף עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט. על בסיס עילות אלו, הגישה נת"מ את תביעתה כנגד המשיבות, על סך של מעל תשעה מיליון ש"ח.

8. ביום 25.7.2019 שלחה נת"מ ליוניון מכתב דרישה ראשון לגילוי מסמכים ומענה על שאלון. ביום 17.11.2019 המציאה יוניון תצהיר גילוי מסמכים אליו צירפה מסמכים שונים וכן צירפה תצהיר מענה על שאלון באמצעות מנהלה מר אליעזר מזינתר (להלן: אליעזר). ביום 28.1.2020 פנתה נת"מ שוב ליוניון בדרישה לגילוי מסמכים נוספים ומענה על שאלות נוספות. ביום 27.2.2020 השיבה יוניון למכתב הדרישה השני.

9. ביום 25.7.2019 שלחה נת"מ לאמדוקס מכתב דרישה ראשון לגילוי מסמכים כללי וספציפי ומענה לשאלון. אמדוקס השיבה ביום 17.11.2019 והעבירה תצהירי גילוי מסמכים ותצהיר מענה לשאלון. ביום 28.1.2020 פנתה נת"מ לאמדוקס במכתב דרישה שני בו ביקשה גילוי מסמכים נוסף ומענה על שאלות נוספות. ביו ם 12.2.2020 השיבה אמדוקס למכתב דרישה השני. אמדוקס צירפה תצהירי מענה לשאלון חתומים ע"י שרון ברשף מנהל קטגוריית רכש נדל"ן (להלן: שרון) וע"י חן פורמן , סמנכ"ל תפעול גלובלי באמדוקס (להלן: חן).

10. משלטענת נת"מ, יוניון ואמדוקס לא עמדו בדרישה לגילוי מסמכים ו המענה לשאלון, הגישה נת "מ לביהמ"ש בקשות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ומענה לשאלון: ביום 6.3.2020 הגישה נת"מ בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמענה לשאלון כנגד יוניון וביום 8.3.2020 הגישה נת"מ בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמענה לשאלון כנגד אמדוקס (להלן: הבקשות המקוריות).

11. ביום 9.3.2020 התקיים דיון ק.מ, במסגרתו קבעתי כי ב"כ נת"מ יודיע בתוך 7 ימים האם יש שינוי בשאלונים ובדרישה לגילוי מסמכים.

12. ביום 16.3.2020 הגישה נת"מ הודעה ו"בקשה (מצומצמת) למתן צו לגילוי עיון במסמכים ספציפיים ולמענה לשאלון" כנגד יוניון וכנגד אמדוקס (להלן: הבקשות).לאחר שהוגשו תגובות ותשובות לתגובות, ניתנת כעת החלטתי.

ב. הבקשה כנגד יוניון

א) הבקשה

1. במסגרת הבקשה המצומצמת שהוגשה כנגד יוניון לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון, נדרש גילויים של המסמכים הבאים ומענה על השאלות הבאות:

2. גילוי מסמכים:

א. כל מסמך המלמד על מערכת היחסים העסקית בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין תדהר ו/או מי מטעמה בכל הקשור למקרקעין מושא התביעה ובפרט בנוגע לפרויקט שעתידה היתה תדהר להקים על המקרקעין, ובכלל זה, כל מסמך שיש בו אזכור ו/או התייחסות ו/או מחויבות ו/או התחייבות שהיתה ו/או קיימת בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין תדהר כלפי צד ג' ו/או כלפי נת"מ. (סע' 33 לבקשה המקורית - להלן: סע' 33).

ב. כל מסמך המלמד על מערכת היחסים העסקית בין יוניון ו/או מי מטעמה לאמדוקס ו/או מי מטעמה בכל הקשור למקרקעין מושא התביעה ובפרט לפרויקט שעתיד להיבנות על המקרקעין, ובכלל זאת כל מסמך שיש בו אזכור ו/או התייחסות ו/או מחויבות ו/או התחייבות שהיתה ו/או קיימת בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין אמדוקס כלפי צד ג' ו/או כלפי מרשתנו. כן מבוקש לקבל העתק סיכומי פגישות ביחס למקרקעין בהן מוזכר שמה של נת "מ. (סע' 40 לבקשה המקורית - להלן: סע' 40).

ג. הסכם המכר על נספחיו אשר נחתם בין טבע לאמדוקס בשנת 2017. (סע' 48 לבקשה המקורית - להלן: סע' 48).

ד. כל החלטה שנתקבלה בחברה בקשר למקרקעין נושא התביעה. (סע' 50 לבקשה המקורית - להלן: סע' 50).

ה. ההסכם הסופי בנוגע לעסקת ההקצאה במסגרתו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים בע"מ ליוניון קמפוס. (סע' 52 לבקשה המקורית - להלן: סע' 52).
מענה לשאלון:

א. מה היה מתווה שיתוף הפעולה העסקי בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין תדהר בכל הקשור למקרקעין מושא התביעה ולפרויקט שעתידה היתה תדהר להקים על המקרקעין? מבוקש לקבל כל הסכם (אף אם אינו חתום) ו/או טיוטת הסכם ו/או כל מסמך שיש בו כדי ללמוד על ההבנות ו/או ההתחייבויות בין יוניון לתדהר בכל הקשור למתווה שיתוף הפעולה העסקי בין יוניון לתדהר. (סע' 57 לבקשה המקורית - להלן: סע' 57).

ב. כיצד ומתי נודע ליוניון כי אמדוקס נכונה לבחון בשנית את מגרש יוניון/טבע? נוכח המענה שניתן ע"י יוניון לשאלה זו בשאלון הראשון עליו ענתה, הופנו שאלות משנה נוספות שעיקרן – מה היה תוכן הפגישה שנערכה ב-2017? מי יזם את הפגישה? מי נכח בה? מה היתה מטרתה? האם הושגו הבנות ביחס למקרקעין ומה הן? האם נערכו פגישות נוספות בעניין זה? ( סע' 62 ו- 63 לבקשה המקורית - להלן: סע' 62-63)

ג. מי היו הנציגים שפנו מטעם אמדוקס אל נציגי יוניון? מי היו נציגי יוניון אליהם פנו נציגי אמדוקס? מה היה תוכן פניית אמדוקס אל נציגי יוניון? מי היו אותם נציגים ביוניון שהודיעו לאמדוקס כי בכוונתם לממש את אותה זכות? מי היו נציגי אמדוקס אליהם נמסרה אותה הודעה של יוניון? (סע' 67 לבקשה המקורית - להלן: סע' 67).

ד. מי היו הגורמים מטעמה של יוניון שנכחו באותו מו"מ אינטנסיבי בין יוניון לאמדוקס? מי היו הנציגים מטעם אמדוקס? (סע' 70 לבקשה המקורית - להלן: סע' 70).

ב) תשובת יוניון

1. ביום 19.5.2020 הגישה יוניון תגובה לבקשה המצומצמת אותה הכתירה "הודעה מטעם הנתבעת 1" אליה צירפה תצהיר גילוי מסמכים נוסף ומענה לשאלון אשר התייחס לחלק מהסעיפים שנדרשו (להלן: ההודעה).

2. ביום 16.6.2020, לאחר שהתובעת הגישה תגובתה להודעה, פנתה יוניון לביהמ"ש בבקשה לאפשר לה להגיש תשובה לגופה של הבקשה המצומצמת. לפנים משורת הדין התרתי ליוניון להגיש תגובה קצרה ולנת"מ ליתן תשובה לתגובה.

3. יוניון טוענת שיש לסלק על הסף את הבקשה בשל התנהלותה של נת"מ והשיהוי בהגשת הבקשה לאור המועדים הקבועים בתקנות. כמו כן, היא טוענת שמדובר בתביעה רעועה ביותר שעל פניה אינה מגלה עילה כלפי הנתבעים.

4. נת"מ לא הצביעה על זיקה בין המידע שגילויו מבוקש לבין העניין נשוא התובענה ולא הצביעה על כך שהמידע אכן יסייע לבירור המחלוקת.

5. בהודעה שהגישה יוניון היא התייחסה ל סע' 33 לבקשה וטענה שאין מסמך בין יוניון לתדהר בקשר עם מערכת היחסים ביניהן ביחס למקרקעין ולפרויקט, שכן זו לא הוסדרה בכתב. כמו כן אין בידיה כל מסמך שנערך בינה לבין תדהר בו קיים אזכור או התייחסות כלפי נת"מ בקשר למקרקעין והפרויקט. הודעת הדוא"ל בינה לבין תדהר, אשר מתייחסת להזמנת התיווך שחתמה תדהר כלפי נת "מ צורפה לכתב התביעה.

6. באשר למסמכים הנדרשים לפי סע' 40, טוענת יוניון בהודעה כי המסמכים כבר גולו בגילוי המסמכים. וזו תשובתה לפי מספרי הסעיפים:

7. סע' 48 – ההסכם כלל לא נערך עם יוניון, ללא ידיעתה של יוניון, ללא מעורבותה ובלא שהיתה שותפה בכך.

8. סע' 50 – התובעת בחרה שלא לכלול את חב רת יוניון קמפוס בתביעה והיא מזכירה אותה פעם אחת כפרט שולי בתביעתה.

9. סע' 52 – ביחס להסכם בנוגע להקצאת המניות של חברת אמדוקס נכסים בע"מ ליוניון קמפוס - מדובר בהסכם מסחרי הכולל סודות עסקיים ומסחריים בין שתי חברות שכלל אינן צד לתביעה. נת"מ לא טוענת ואינה יכולה לטעון שהיא תיווכה בעסקת ההקצאה וכי מגיעים לה דמי תיווך בגינה. מאחר שאין לתובעת כל קשר לעסקה זו, אין מקום לאפשר גילוי המסמך.

10. סע' 57 - המתווה התבסס על כך שתדהר תקבל על עצמה לנהל, לבנות ולשווק פרויקט על המקרקעין עבור שוכרים אסטרטגיים. סוכם בין הצדדים שרק לאחר שתתגבשנה הבנות מול שוכרים אסטרטגיים לשכירות שטחים נרחבים במקרקעין לטווח ארוך, ידונו הצדדים על תנאי ומסגרת שת"פ ביניהם ויערך מסמך מתאים. נוכח מכירת המקרקעין לטבע, לא הוסדרו תנאי ומסגרת שיתוף הפעולה עם תדהר ולא נחתם כל מסמך עם תדהר בעניין זה.

11. סע' 62-63 - יוניון מפרטת את תוכן הפגישה שנערכה בחודש יולי 2017 עם אמדוקס וטוענת שבחלוף הזמן, לא זכור אם התקיימה פגישה נוספת או שיחה טלפונית.

12. סע' 67 ו-70 – מדובר בניסיון פסול לדוג שמות עדים א פשריים וראיות.

ג) תגובת נת"מ לתשובת יוניון

1. יש לדחות את טענת יוניון לפיה נת"מ גררה רגליים משך חודשים ארוכים, שכן יוניון שכחה לציין שבמשך אותה תקופה הוחלפו מכתבים בין הצדדים. כמו כן, יש לתהות מדוע אם יוניון טוענת שמדובר בתביעה רעועה שאינה מגלה עילה, היא לא הגישה עד כה בקשה לסילוק על הסף?

2. באשר לסעיף 48 – הסכם המכר שנחתם בין טבע לבין אמדוקס בשנת 2017 בנוגע לאותם מקרקעין נשוא התביעה – על בסיס הסכם זה, מכוח ו ומיד אחריו נולדה ההתקשרות הסופית בין יוניון לאמדוקס בנוגע לאותם מקרקעין. מדובר בהסכם שהיווה נדבך מרכזי לקראת ההתקשרות הסופית בין יוניון לאמדוקס. ה הסכם חיוני לבירור התביעה. ניתן ללמוד על הזיקה הישירה שיש להסכם זה לעסקת המקרקעין, כבר מכתב ההגנה של יוניון בו היא מתארת את פנייתה המקדמית של אמדוקס ליוניון והמו"מ האינטנסיבי ביניהן בתקופה הרלוונטית. בנסיבות העניין, הדעת נותנת שיוניון נחשפה להסכם עם טבע והוא מצוי בחזקתה.

3. באשר לסעיפים 50 ו-52 - דרישה לקבלת הסכם המייסדים של חברת יוניון קמפוס רעננה בע"מ וכן החלטות שנתקבלו בחברת יוניון קמפוס בקשר למקרקעין וכן את ההסכם הסופי בנוגע לעסקת ההקצאה במסגרתו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים ליוניון קמפוס - ישנה חשיבות רבה לקבלת מסמכים אלו הקשורים בהקמת חברה מצדה של יוניון כדי להתקשר בעסקה יחד עם אמדוקס, על מנת להחזיק בזכויות במקרקעין. כל ניסיון ליצור חיץ בין יוניון לבין החברה הנמנית על קבוצת יוניון, הינו מלאכותי ופסול. ברור כי דרישה זו רלוונטית לבירור התביעה .

4. השאלות בסע' 67 ו- 70 . ברור שישנה רלוונטיות למענה לשאלות אלו הנוגעות להתקשרות מאחורי גבה של נת "מ בין יוניון לאמדוקס ולגורמים שניהלו את המו"מ.

ג. הבקשה כנגד אמדוקס

א) הבקשה

1. במסגרת הבקשה המצומצמת שהוגשה כנגד אמדוקס לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון , נדרש גילויים של המסמכים הבאים ומענה על השאלות הבאות:

2. גילוי מסמכים:

א. הסכם המכר על נספחיו שנחתם מול טבע ביחס למקרקעין. (סע' 31 לבקשה המקורית - להלן: סע' 31).

ב. כלל התכתובות (בכל אמצעי תקשורת – כגון, וואטסאפ, הודעות סמס, הודעות דוא"ל וכיוצ"ב) שבוצעו ו/או הוחלפו בין אמדוקס ו/או מי מטעמה לבין יוניון ו/או מי מטעמה בקשר למקרקעין מושא התביעה. ( סע' 36 לבקשה המקורית - להלן: סע' 36).

ג. ההסכם הסופי אשר נחתם בין החברה שרכשה את הקרקע מושא התביעה (אמדוקס נכסים הנקראת כיום עתיד נכסים) לבין יוניון ו/או מי מטעמה בו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים לחברת יוניון קמפוס. (סע' 41 לבקשה המקורית - ל הלן: סע' 41).

ד. העתק מכל מסמך ו/או תכתובת פנימית שבו למדה לראשונה אמדוקס ו/או מי מטעמה על המקרקעין מושא התביעה בזיקה לפרויקט אמדוקס 2020. (סע' 54 לבקשה המקורית - להלן: סע' 54).

ה. דו"חות ו/או מצגות ו/או מסמכים ו/או תכתובות (בכל אמצעי תקשורת) שהוגשו להנהלת אמדוקס ו/או לכל גורם רלבנטי אחר באמדוקס בקשר למקרקעין מושא התביעה. (סע' 57 לבקשה המקורית - ל הלן: סע' 57).

מענה לשאלון:

א. מאלו כתבי בי דין קיבלה אמדוקס את "המידע" לפיו נת"מ הציגה "מצג שווא" בפני המציעים? מהם אותם "נושאים הקשורים לניהול הליך משפטי" מהם הגיע לאמדוקס אותו "מידע"? (סע' 73 לבקשה המקורית - להלן: סע' 73).

ב. בהתייחס לסעיף 9(ב) לכתב ההגנה – עם אילו גורמים עסקיים חדשים יצרה נת "מ קשר בתחום הנדל"ן בשל מתן השירותים לאמדוקס אשר לא הכירה מקודם? (סע' 76 לבקשה המקורית - להלן: סע' 76).

ג. מהם אותם עקרונות בסיסיים שנקבעו במסגרת המגעים בין חן לשלומי להב מטבע? (סע' 84 לבקשה המקורית - להלן: סע' 84).

ד. מה היו הנסיבות שהובילו את אמדוקס למסקנה שאין לה רצון בשכירות אלא בהקמת מבנה לצרכיה בבעלותה? (סע' 88 לבקשה המקורית - ל הלן: סע' 88).

ה. מתי, כיצד ובאיזה אופן הודיעה יוניון שבכוונתה לממש את זכות ההצעה? (סע' 92 לבקשה המקורית - ל הלן: סע' 92).

ו. מה קרה בחלון הזמן בין "הפגישה הראשונה" ב-17.7.2017 בין נציגי אמדוקס לנציגי יוניון לבין מועד החתימה על הסכם המכר בין אמדוקס לטבע בחודש ספטמבר 2017? (סע' 99 לבקשה המקורית - להלן: סע' 99).

ז. אלו חלופות שונות נדונו בין נציגי אמדוקס לנציגי יוניון בקשר לרכישת המקרקעין במשותף? (סע' 101 לבקשה המקורית - להלן: סע' 101).

ב) תשובת אמדוקס

1. יש לדחות את הבקשה. למרות שנת"מ העבירה לאמדוקס במסגרת ההליכים המקדמיים דרישת מידע רחבה וכוללנית לגילוי מסמכים כללי וספציפי , עיון במסמכים ומענה על שאלון, אמדוקס נענתה לבקשה והעבירה באופן מסודר ומפורט את המידע במסגרתו גולו עשרות מסמכים שהתבקשו וכן תצהירי מענה על שאלון ע"י חן ושרון.

2. לאחר שהועברו לתובעת מסמכים רבים היא הגישה, באיחור של כמעט חודשיים ביחס למועד הקבוע לעניין זה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), דרישה חוזרת לגילוי מסמכים ומענה לשאלון ולאחר שאמדוקס דחתה דרישה חוזרת זו, הגישה נת"מ את הבקשה לגילוי ועיון ומענה לשאלון לביהמ"ש . נת"מ חרגה מהמועדים הקבועים בתקנה 120 לתקסד "א וכל מטרתה של הדרישה החוזרת לגילוי מסמכים היתה על מנת "לאפס" באופן מלאכותי את מנין הימים להגשת הבקשה לביהמ"ש כקבוע בתקנות.

3. הבקשה "המצומצמת" שהגישה נת"מ הינה רחבה ביותר, כוללנית ובלתי מוצדקת, שכל תכליתה ״מסע דיג״ פסול אחר מידע שיסי יע בידי נת"מ לגבש עילת תביעה כלפי אמדוקס.

4. התייחסות לסעיפי הבקשה לגילוי מסמכים:

א. ביחס לסע' 31 – מדובר במסמך סודי בין אמדוקס לטבע. טבע אינה צד להליך ויש להבטיח שלא יפגעו גם האינטרסים שלה.

ב. ביחס לסע' 36 ו-41 – מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה שאיננה רלוונטית לאור העובדה שלא הוצגה ולו ראשית ראיה למעורבות נת"מ בעסקה ולתובעת אין זכות לקבל מידע בנוגע לכך.
ג. ביחס לסע' 54 – מדובר בדרישה טורדנית וקנטרנית . נת "מ מופנית לתשובת אמדוקס בתצהיר של שרון.

ד. ביחס לסע' 57 – דרישה כוללנית ומכבידה לקבלת מסמכים פנימיים סודיים. לתובעת אין זכות לקבל מידע היות ואין ראשית ראיה למעורבותה בעסקה.

5. התייחסות לסעיפי הבקשה למענה על שאלון – לגבי חלק מהשאלות ניתן מענה הולם במסגרת המענה שניתן לבקשה המקורית. כמו כן, חלק מהשאלות הינן קנטרניות וטרדניות והמקום להתייחס אליהן הוא במסגרת החקירות והסיכומים. כמו כן, באשר למידע פנימי סודי הקשור לחברת טבע - מידע מסוג זה אינו רלוונטי להליך.

ג) תגובת נת "מ לתשובת אמדוקס

1. על מנת לקדם את ההליך ולהביא לחיסכון בזמן שיפוטי ולמען היעילות הדיונית, נת "מ צמצמה את בקשתה וויתרה על חלק מדרישותיה. חרף זאת, אמדוקס מצדה מסרבת באופן מוחלט ללא מתן הסבר המניח את הדעת, להעביר לעיונה של נת"מ את המסמכים וליתן מענה על השאלות עליהן נדרשה להשיב.

2. ביחס לסע' 31 - הסכם המכר בין אמדוקס לטבע הינו רלוונטי ובעל זיקה ישירה לעסקה נושא התביעה שנרקמה בסופו של דבר בין אמדוקס ליוניון בנוגע למקרקעין. מדובר בהסכם שהיווה נדבך מרכזי לקראת התקשרות סופית בין אמדוקס ליוניון בנוגע למקרקעין.

3. סע' 36 – מדובר על מסמכים חיוניים לבירור התביעה , מאחר שהנתבעות פעלו מאחורי גבה של נת "מ.

4. סע' 41 – ההסכם הסופי בין אמדוקס נכסים ליוניון בו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים לחברת יוניון קמפוס – מדובר במסמכים רלוונטיים לבירור התביעה בכל הנוגע למערכת היחסים העסקית בין אמדוקס ליוניון שנרקמה מאחורי גבה של נת "מ.

5. סע' 54 – המסמכים רלוונטיים לתביעה ונת "מ היא זו שחשפה בפני אמדוקס לראשונה את המקרקעין. גם באשר לסע' 57 – המסמכים הינם רלוונטיים לתביעה.

6. באשר למענה לשאלון, מדובר בשאלות רלוונטיות להליך ואמדוקס התחמקה ממתן מענה ממשי לשאלות שנשאלה.

ד. דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשות על נספחיהן, בתשובות המשיבות ובתגובות נת"מ, שוכנעתי כי דין הבקשה כנגד יוניון להתקבל רק באופן מצומצם ביותר ביחס לרכיב אחד ודין הבקשה כנגד אמדוקס להידחות במלואה והכל מהנימוקים שיפורטו להלן.

א) המסגרת הנורמטיבית והדין החל

2. תקנה 120 לתקסד"א שכותרתה "תנאי למתן צו" קובעת כי :

"(א) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה.
(ב) בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א). "

3. מבחינה פרוצדוריאלית, נת"מ לא עמדה במועדים הקבועים בתקנות. ראשית, היא איחרה את המועד , עת לא פנתה לנתבעות בתוך 30 ימים מיום המצאת כתב התשובה. אף אם שקלה נת"מ להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (כפי שעלה בדיון מיום 27.1.19) וסברה בהתאם להחלטתי בדיון , כי המועדים יחלו להמנות רק לאחר מכן, הרי משהודיעה (אף זאת בשיהוי) כי אין בכוונתה להגיש בקשה כאמור, היה עליה לשלוח את מכתב הדרישה הראשון ב תוך 60 ימים לכל המאוחר . אולם , היא התמהמה עם משלוח מכתב הדרישה הראשון לנתבעות. לא זו אף זו : גם לאחר קבלת המענה למכתב הדרישה הראשון , לא הגישה נת"מ את הבקשה לביהמ"ש ותחת זאת בחרה לשלוח לנתבעות מכתב דרישה שני ביום 28.1.20 (כחודשיים לאחר קבלת המענה למכתב הראשון וכחודש וחצי לאחר המועד שבו היה עליה להגיש בקשה לביהמ"ש).
אין ספק כי נת"מ חרגה מהמועדים הקבועים בתקנה. יחד עם זאת, תקנה 120(ב) אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט אלא מותירה בידי ביהמ"ש את הסמכות להחליט בכל מקרה לפי נסיבותיו "ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א)". במסגרת השיקולים, על ביהמ"ש לבחון בין היתר האם יש במתן הצו כדי לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות וכן את השלב בו מצוי ההליך. (ת"א (כלכלי) 9030-10-15 ווייב גארד טכנולוגיות בע"מ נ' ויקטור מדינה (2.11.16); ת"א (מרכז) 52872-09-12 רועי ליאון נ' איתי סחיש (24.8.15)).

בבקשה המקורית נת"מ ציינה כי באמצעות משלוח שני מכתבי הדרישה לנתבעות היא ניסתה לקדם את ההליך ולהימנע מהגשת הבקשה לביהמ"ש. אולם , בתגובתה לתשובת אמדוקס , היא כלל לא התייחסה לטענת האיחור במועדים ו בתגובתה לתשובת יוניון, היא טע נה שיוניון שכחה לציין ש במשך אותה תקופה הוחלפו בין הצדדים מכתבים. בנוסף, בתיק כבר התקיימו שני קדמי משפט, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון קדם הוכחות. יחד עם זאת, אין די בטיעון בדבר האיחור במועדים כשלעצמו, על מנת להביא לדחיית הבקשות מטעם זה בלבד.

4. לפיכך, נבחן את הבקשות לגופן: דרך המלך וברירת המחדל בנוגע לעיון וגילוי מסמכים, היא גילוי מרבי. הנחת היסוד היא, שיש ליתן עדיפות לזכות העיון על פני מניעתה וזכות זו תוגבל רק במקרים נדירים. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (כרכים א-ב, מהדורה 13, 2020) בעמ' 357, 364 (להלן: " גורן"); רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (15.8.12)).

כמו כן, היות שהבקשה לגילוי ועיון הינה חלק מההליכים המקדמיים בתיק ונוכח הגישה המרחיבה באשר לחובת הגילוי והעיון, נפסק כי על מבקש הגילוי להצביע על כך שלמסמך המבוקש עשויה להיות רלוונטיות לדיון ואין הוא נדרש להוכיח רלוונטיות ודאית (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' יוסף נח'לה (15.3.11)). יחד עם זאת , נקבע שלמרות שיש לפרש את דרישת הרלוונטיות בהרחבה, הרי שיש להתחשב ב אינטרסים מוגנים של המשיב וכן בעוצמת הרלוונטיות של המסמכים ( רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (10.11.14)).

לצד הפרשנות המרחיבה שניתנת להליכי הגילוי והעיון, מושכלות יסוד הן כי הליכים אלה אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג" ו אין בית המשפט נוטה להיעתר לבקשת גילוי מסמכים כאשר לא נראה לו מראש, לאור טענות הצדדים או מהחומר המצוי לפניו, כי הגילוי עלול להועיל למבקש. בודאי שלא יינתן הצו כאשר בולט הדבר שכל מגמת המבקש היא "לדוג" חומר מאמתחתו של מתנגדו ולא לחזק טענה מסויימת מטענותיו הוא או להחליש נקודה ידועה בעמדת מתנגד ו (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 163 (1950); רע"א 3860/16 וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ (22.6.16)).

5. ברע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד ליעד וטשטיין ( 04.02.2020)‏‏ התייחס כב' השופט גרוסקופף לשיקולים השונים שעל ביהמ"ש להתחשב בהם בבואו להכריע בבקשה ופסק כי:

"כידוע, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, עליו לבחון בראש ובראשונה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שהותוו על ידם במסגרת כתבי הטענות. ככלל, נוהגת הפסיקה לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, ככל הניתן, "בקלפים פתוחים", ולהגיע אל חקר האמת... עם זאת, עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד.. זאת ועוד, בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך בתחימת היקפם ומשכם של הליכי הגילוי המוקדם, לבל יתהפכו היוצרות והשלב המקדמי יהפוך עיקר ..".

ראו גם: יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" , ספר אורי קיטאי (תשס"ח) , 247, 252.

6. ברע"א 8571/16 מעברות נכסים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ )פורסם בנבו, 19.01.2017)‏‏ (להלן: פס"ד מעברות) קבע כב' השופט עמית כי:

"אמת המידה העיקרית לגילויו של מסמך היא מידת חיוניותו לבירור המחלוקת שבהליך, והיא קודמת לשאלת קיומו של חיסיון או אינטרס מוגן אחר. עם זאת, בין שאלת הרלוונטיות ושאלת החיסיון קיימת מעין 'מקבילית כוחות', כך שככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, יהיה לכך משקל בהחלטת בית המשפט אם להורות על הסרת חיסיון יחסי".

7. כאמור, בית המשפט יסטה מהכלל רק במקרים חריגים. בת"א (ת"א) 48086-05-16 ליאב בכרך נ' זיקה תעשיות בע"מ (28.10.18) ציין כב' השופט גונטובניק כי:

"הואיל והכלל הוא גילוי מרבי, על בעל הדין הטוען להתקיימות החריג מוטל הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. הנטל הזה הוא כבד משקל. תמיד קיים חשש כי צד להליך "ישפץ" גרסתו נוכח מסמכים כאלה או אחרים שיגיעו לידיו. לאימוץ הגישה בדבר "קלפים פתוחים" יש חסרונות, שזהו אחד מהם. יחד עם זאת, יש לה גם יתרונות, ושיטת המשפט שלנו בחרה את שבחרה, ואת בחירתה זו יש לכבד. אם בגין חשש, ואפילו יהא זה חשש שאינו קל ערך, נשנה סדרי גילוי ועיון בראיות, לא נותיר שריד ופליט להכרעה העקרונית שאימצה ההלכה."

8. באשר לשאלונים נאמר כי: " מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת: א. לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו; ב. להשיג הודיות מהיריב; ג. לחסוך בדרך זו את הטרחה ואת ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים" (גורן,345).

9. תקנה 107 לתקסד"א קובעת את הסייג לשאלות בגדרו בוחן בית המשפט האם להתיר את השאלות, ונקבע כי "...הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה". כלומר, על השאלות להיות מהותיות ורלוונטיות להליך ולעניין שבמוקד התביעה.

10. ברע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (20.08.2008)‏‏ קבע כב' השופט רובינשטיין כי:

"אשר לשאלונים ולשאלות: נזכור, כי נושא השאלונים הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים... שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השיפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי. .. ב-1999 ניתח ד"ר ש' לוין, כעניין תיאורטי וגם על סמך ניסיון שיפוטי רב, את הליכי הגילוי, ותיאר את גישת סדרי הדין הישראליים לכגון דא כמעין פשרה: "מגמתם שלא להפוך את הליכי ההכנה והגילוי למעין חזרה כללית לקראת המשפט, ומנגד – לתת הזדמנות לבעל דין לגלות את עיקרי הראיות שבידי יריבו ולפעמים גם מידע נוסף", ולעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת, תוך שהמגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו".

11. בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 3914/09 שוטן יעקב נ' אייזנברג צבי (פורסם בנבו, 02.04.2009)‏‏ ציין כב' השופט (כתוארו אז) אורנשטיין כי:

"הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועד, עד כמה שניתן, להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית ונקודת זינוק פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. ההלכה הפסוקה מורה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות."

12. אכן, תכליתם של הליכי הגילוי , העיון והשאלונים היא לקדם את הדיון ולייעל אותו ולא ניתן להפריז בחשיבותם של הליכים מקדמיים אלה . יחד עם זאת מדובר בהליכים מקדמיים שאינם ההליך עצמו, אלא הם אך "הפרוזדור לטרקלין" ואין לעכב ולהתעכב בפרוזדור יתר על המידה (גורן, 345). כפי שנקבע ברע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (7.5.00):

"מטרתם העיקרית של הליכים אלה היא, אפוא, לייעל ולקצר את הדיון, אך אין ללמוד מכך שיש למצות באמצעותם את הדיון עד "טיפת הראיות האחרונה". במלים אחרות, השאיפה היא לייעל אך לא לבטל."

ב) מן הכלל אל הפרט

1. כפי שציינו הנתבעות בתגובותיהן, ובצדק, אכן לא ניכר צמצום משמעותי בין הדרישות לגילוי מסמכים שהציגה נת"מ בבקשות המקוריות לבין הדרישה שהציגה בבקשות המצומצמות.

נת"מ העבירה לנתבעות שני מכתבי דרישה מקיפים ורחבים ובהם עשרות שאלות ותתי שאלות וכן דרישה לגילויים של מסמכים רבים. ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008)‏‏ נדון השיקול בדבר מניעת הכבדה על בעל דין כשיקו ל העשוי להצדיק בנסיבות מסויימות חריגה מן הכלל בדבר גילוי רחב, וזאת גם כאשר מדובר במסמכים רלוונטיים. נקבע כי:

"לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין... מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ודוק: מניעת הכבדה בלתי סבירה מבעל דין הינה שיקול העשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטיים. עם זאת, שאלת הרלוונטיות אינה מנותקת מהשאלה האם מדובר בהכבדה בלתי סבירה ."

ברע"א 5452/16 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת יוסף )08.08.2016)‏‏ נקבע כי:

"בין הרלוונטיות המסמכים ובין ההכבדה על הצד שכנגד ישנם יחסי גומלין: ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, כך יש להקפיד במידת הרלוונטיות של המסמכים; ככל שהמסמך יותר רלוונטי לליבת המחלוקת, ייטה בית המשפט להיעתר לדרישה על אף ההכבדה הכרוכה בה...."

אין ספק כי היקף הבקשות לגילוי ועיון ו היקף השאלות בשאלון יש בהם כדי להכביד על הנתבעות הכבדה לא מבוטלת, אולם אין לראות בכל הבקשה כמכבידה באופן בלתי סביר. ברם, כפי שיפורט להן, יהיו רכיבים לגביהם י קבע שמדובר בהכבדה משמעותית ובלתי סבירה, המצדיקה שלא להיעתר לבקשה ה ספציפית.

2. הבקשה כנגד יוניון

נבחן את רלוונטיות הנושאים שבמחלוקת לגופם והאם קיים חסיון או אינטרס מוגן אחר:

א. סע' 33 - כל מסמך המלמד על מערכת היחסים העסקית בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין חב' תדהר ו/או מי מטעמה בכל הקשור למקרקעין מושא התביעה ובפרט בנוגע לפרויקט שעתידה היתה תדהר להקים על המקרקעין, ובכלל זה, כל מסמך שיש בו אזכור ו/או התייחסות ו/או מחוייבות ו/או התחייבות שהיתה ו/או קיימת בין יוניון ו/או מי מטעמה לבין תדהר כלפי צד ג' ו/או כלפי התובעת:

אין להיענות לבקשה זו . הדרישה בסעיף זה הינה דרישה רחבה, כוללנית ומכבידה. בנוסף, הדרישה נוגעת לצד שלישי, חברת תדהר, שהתובעת עצמה בחרה שלא לצרפה כנתבעת בהליך וזאת לאחר שניתנה לה האפשרות להגיש בקשה מתאימה לצירופה. יש לבחון את הרלוונטיות של המסמך בראי הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים (רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31.1.16) (להלן: פס"ד אריה). בענייננו, משבחרה נת"מ, מסיבותיה, שלא לצרף את תדהר כצד לתביעה, משלא ניתנה לתדהר הזדמנות לטעון טענותיה ו לאור הצורך לשמור על פרטיות צד ג' שעלול להיפגע, אין מקום לגלות את המסמכים המבוקשים. כמו כן, בתצהיר שצורף לתגובתה לבקשה המצומצמת, השיבה יוניון לשאלות בנושא זה ונת"מ אף לא התייחסה לסעיף זה בתשובותיה.

ב. סע' 40 - כל מסמך המלמד על מערכת היחסים העסקית בין יוניון לאמדוקס בכל הקשור למקרקעין:

אין להיענות לבקשה זו. בתשובתה למכתב הדרישה הראשון טענה יוניון שמדובר בדרישה כוללנית, גורפת, טורדנית ומכבידה אשר נוגעת למסמכים סודיים וחסויים שהוחלפו במסגרת מו"מ מסחרי עליהם חל חיסיון. יש לקבל עמדה זו. בתשובתה לבקשה המצומצמת טענה יוניון שהמסמכים הרלוונטיים כבר גולו בגילוי המסמכים. עיון במסמכים שצורפו למענה שנשלח מיוניון ביום 17.11.19 מעלה שמה שצורף בהקשר זה הוא מייל מאליעזר לחן במסגרתו ציין אליעזר כי נעשתה אליהם פניה בנוגע לדמי תיווך וצ ורפה תשובתו לפניה של נת"מ. כמו כן צורפה תשובת חן לאליעזר. בנוסף, מאחר שהתובעת כלל לא התייחסה לרכיב זה בתשובותיה, המשמעות היא שהיא הסכימה שדרישת הסעיף נענתה.

ג. סע' 48 - הסכם המכר על נספחיו שנחתם בין טבע לאמדוקס בשנת 2017 בנוגע למקרקעין נשוא התביעה:

אין להיענות לבקשה זו. ראשית , מדובר במסמך שיוניון כלל אינה צד לו ולכן אין מקום לדרוש ממנה לגלות מסמך זה. שנית, הלכה היא כי הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים אמנם אינה חוסמת את גילוי המסמכים, אך היא בעלת משקל בבחינת ההכבדה שיוצרת דרישת הגילוי (בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (20.6. 05) (להלן: פס"ד פלוני); פס"ד אריה). בפס"ד אריה נקבע עוד כי "בנסיבות דנן נראה לי כי יש לתת לשיקול זה משקל משמעותי, משום שקולה של החברה שעשויה להיפגע מן הגילוי כלל לא נשמע."
במקרה דנן, טבע אינה צד בתיק, התובעת לא טענה כנגד טבע טענה לפיה יש לה חלק בעילות המקימות את תביעתה ולא טענה באשר לאחריותה ו/או חלקה של טבע בהפרת ההתחייבויות של יוניון ואמדוקס כלפיה. היות שטבע הינה צד שלישי שאינו צד להליך, מתן האפשרות לחשוף את ההסכם בינה לבין אמדוקס עלול לפגוע באינטרסים של טבע, אשר לא ניתנה לה האפשרות להציג את עמדתה בדבר הפגיעה בפרטיותה ובאינטרסים המוגנים שלה. מה גם, שלא הוכחה כלל הרלוונטיות של מסמך זה להוכחת התביעה ולכן באיזון בין משקל הראיה והרלוונטיות שלה להליך לבין ההגנה על האינטרסים של הצד השלישי – נוטה הכף לטובת ההגנה על צד ג'.

ד. סע' 50 - כל החלטה שנתקבלה בחברת יוניון קמפוס בקשר למקרקעין:

אין להיענות לבקשה זו. לא הוברר כלל מה הרלוונטיות של ההחלטות שהתקבלו בחברה זו לבין עילת התביעה כנגד יוניון ומדובר אף בדרישה כוללנית ורחבה.

סע' 52 - יוניון נתבקשה להעביר את ההסכם הסופי בנוגע לעסקת ההקצאה במסגרתו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים ליוניון קמפוס:

אין להיענות לבקשה זו. יוניון טענה כי "יוניון קמפוס רעננה בע"מ הינ ה צד שלישי אשר אינו צד לתיק זה" (במסגרת מענה יוניון מיום 17.11.19), אולם אחד החריגים לכלל לפיו גילוי יהיה בין בעלי דין בלבד, כפי שמציין כב' השופט עמית בפס"ד מעברות, הוא במקרים בהם הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין או במקרים בהם נטענת טענת קנוניה בין הצד השלישי הנמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין (ראה גם: רע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ (23.8.15)). בענייננו, אין מחלוקת שיוניון קמפוס רעננה בע"מ הוקמה ע"י יוניון ומצויה בבעלותה ומטרת הקמתה היא קיום העסקה הנמצאת במוקד תביעה זו. יחד עם זאת, מדובר על הסכם שנחתם בין אמדוקס ליוניון לאחר שכבר נוצר ביניהן הקשר העסקי , כלומר, עצם קיומו של ההסכם הינו עובדה רלוונטית להליך אולם תוכנו של ההסכם ופרטיו אין בהם כשלעצמם כדי לקדם את ההליך. זאת ועוד, אחד השיקולים העומדים כנגד עקרון הגילוי הרחב הוא השיקול בדבר ההגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד המגלה (רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ (23.12.19) (להלן: פס"ד חדד)). בענייננו, נראה כי גילוי ההסכם, יותר משאולי יועיל לנת"מ , עשוי בסבירות גבוהה יותר להביא לפגיעה באינטרסים הלגיטימיים של הנתבעות.

ה. סע' 57 - מה היה מתווה שיתוף הפעולה העסקי בין יוניון לבין תדהר:

אין להתיר את השאלה. בתצהיר שצורף לתשובה לבקשה המצומצמת השיבה יוניון לשאלה זו והתובעת לא טענה כנגד המענה שניתן. בנוסף, בתשובתה סיפקה יוניון מענה הולם ומספק לשאלה וככל שהמבקשת מעוניינת להרחיב בנושא, היא רשאית לעשות כן במסגרת החקירה הנגדית. כמו כן, כפי שצוין לעיל , נת"מ בעצמה בחרה שלא ל צרף את תדהר כצד לתביעה ולכן מדובר על זכויות ואינטרסים של צד שלישי שגם עליהם יש מקום להגן ולשמור .

ו. סע' 62-63 - מתי ואיך נודע ליוניון כי אמדוקס נכונה לבחון את המגרש? מה היה תוכן הפגישה שנערכה ב-2017? מי יזם את הפגישה? מי נכח בה? מה היתה מטרתה? האם הושגו הבנות ביחס למקרקעין ומה הן? האם נערכו פגישות נוספות בעניין זה?

אין להתיר את השאלות. יוניון פירטה את תוכן הפגישה ולא ברורה הרלוונטיות של הפגישה להוכחת עילת התביעה. כמו כן, נת"מ כלל לא התייחסה לסעיפים אלו בתשובותיה להודעה ולתגובה של יוניון.

ז. סע' 67 וסע' 70 - זהות הנציגים של אמדוקס שפנו ליוניון ואופן פנייתם בהתאם לסעיף 15 לכתב ההגנה של יוניון וזהות הנציגים והגורמים שנכחו במו"מ בין יוניון לאמדוקס:

יש להתיר את השאלה. על פניו, נראה כי מדובר ב שאלות הרלוונטיות להליך והקשורות למו"מ שהתקיים לקראת ביצוע העסקה במקרקעין שהיא במוקד התביעה.

3. הבקשה כנגד אמדוקס

נבחן את הרלוונטיות של הבקשות לגופן והאם קיים חסיון או אינטרס מוגן אחר:

גילוי מסמכים:

א. סע' 31 - הסכם המכר עם טבע על נספחיו :

אין להיענות לבקשה זו. כאמור לעיל, טבע הינה צד שלישי ויש להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ועל פרטיותה.

ב. סע' 36 - כלל התכתובות (בכל אמצעי תקשורת – כגון, וואטסאפ, הודעות סמס, הודעות דוא"ל וכיוצ"ב) שבוצעו ו/או הוחלפו בין אמדוקס ו/או מי מטעמה לבין יוניון ו/או מי מטעמה בקשר למקרקעין מושא התביעה:

אין להיענות לבקשה זו. לא ברורה הרלוונטיות של כלל התכתובות לתביעה. כאמור, הליכי הגילוי אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג" ובמקרה זה מדובר על דרישה כוללנית ורחבה שיש בה כדי להכביד באופן בלתי סביר על אמדוקס. לא ברור כיצד גילוי מסמכים אלו יתרום להוכחת התביעה. שהרי , לצורך הוכחת התביעה בעילה של גרם הפרת חוזה , ראשית על נת"מ להוכיח קיומו של חוזה מחייב ורק לאחר מכן הפרת החוזה וקיומו של קשר סיבתי. לא שוכנעתי כי יש בגילויים של כלל התכתובות כדי להועיל לנת"מ להוכיח את תביעתה.

ג. סע' 41 - ההסכם הסופי אשר נחתם בין החברה שרכשה את הקרקע מושא התביעה (אמדוקס נכסים הנקראת כיום עתיד נכסים) לבין יוניון ו/או מי מטעמה בו הוקצו 50% ממניותיה של חברת אמדוקס נכסים לחברת יוניון קמפוס:

אין ל היעתר לבקשה זו. ראו האמור בסעיף קטן ד' בחלק הדן בבקשה נגד יוניון.

ד. סע' 54 - העתק מכל מסמך ו/או תכתובת פנימית שבו למדה לראשונה אמדוקס ו/או מי מטעמה על המקרקעין מושא התביעה בזיקה לפרויקט אמדוקס 2020:

אין להיענות לבקשה זו. אין בגילוי מסמכים אלו רלוונטיות , שכן גילויים לא יואיל לנת"מ להוכיח את תביעתה . זאת , מאחר שגם אם יתברר שאמדוקס למדה לראשונה על המקרקעין מושא התביעה דרך נת"מ, אין בכך כדי לסייע לנת"מ בתביע תה שכן אין מחלוקת שאמדוקס פנתה לנת"מ על מנת לבצע עבורה סקר אתרים פוטנציאליים ובמסגרתו הוזכרו המקרקעין .

ה. סע' 57 - דו"חות ו/או מצגות ו/או מסמכים ו/או תכתובות (בכל אמצעי תקשורת) שהוגשו להנהלת אמדוקס ו/או לכל גורם רלבנטי אחר באמדוקס בקשר למקרקעין מושא התביעה:

אין להיענות לבקשה זו. מדובר על בקשה כוללנית ורחבה שהרלוונטיות שלה להוכחת עילת התביעה לא ברורה. בקשה זו היא בבחינת מסע דיג אסור, שיש בה אף כדי להכביד באופן בלתי סביר על אמדוקס.

מענה לשאלון:

א. סע' 73 - מאלו כתבי בי דין קיבלה אמדוקס את "המידע" לפיו נת"מ הציגה "מצג שווא" בפני המציעים? מהם אותם "נושאים הקשורים לניהול הליך משפטי" מהם הגיע לאמדוקס אותו "מידע"?
ב. סע' 76 - בהתייחס לסעיף 9(ב) לכתב ההגנה (קשרים עסקיים) – ע ם אילו גורמים עסקיים חדשים יצרה נת"מ קשר בתחום הנדל"ן בשל מתן השירותים לאמדוקס אשר לא הכירה מקודם?

אין להתיר את השאלות. הכלל בנוגע לשאלון הוא כי הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לעניין הנדון. במקרה זה לא ברורה הרלוונטיות של השאלות הללו לבירור עילת התביעה ואין בה כדי לקדם או להועיל לתובעת בהוכחת טענותיה. לכן , אין מקום להתיר את השאלות.

ג. סע' 84 - מהם אותם עקרונות בסיסיים שנקבעו במסגרת המגעים בין חן לשלומי להב מטבע?

אין להתיר את השאלה. מדובר במידע הנוגע לצד ג' שהינו גוף זר להתדיינות ואין מקום לפגוע בזכויותיו, בייחוד כאשר עוצמת הרלוונטיות של השאלה לעניין נמוכה מאוד.

ד. סע' 88 - מה היו הנסיבות שהובילו את אמדוקס למסקנה כי אין לה רצון בשכירות אלא בהקמת מבנה לצרכיה בבעלותה?

אין להתיר את השאלה. לא ברורה הרלוונטיות של נושא זה לתובענה.

ה. סע' 92 - מתי כיצד ובאיזה אופן הודיעה יוניון כי בכוונתה לממש את זכות ההצעה?
ו. סע' 99 - מה קרה בחלון הזמן בין "הפגישה הראשונה" ב-17.7.2017 בין נציגי אמדוקס לנציגי יוניון לבין מועד החתימה על הסכם המכר בין אמדוקס לטבע בחודש ספטמבר 2017?

אין להתיר את השאלות. התשובה שניתנה על ידי על אמדוקס במסגרת המענה למכתב הדרישה הראשון, מהווה מענה מספק והולם לשאלות הללו . מדובר על שאלה כוללנית ורחבה וב"כ נת"מ יוכל לחקור ביחס לשאלות אלו בחקירה הנגדית.

ז. סע' 101 - אלו חלופות שונות נדונו בין נציגי אמדוקס לנציגי יוניון בקשר לרכישת המקרקעין במשותף?

אין להתיר את השאלה. מידת הרלוונטיות של המידע המבוקש היא פחותה. מדובר על פרטים המצויים "מאחורי הקלעים" שאין לחייב את הנתבעות לחשוף, מה גם שמענה לשאלה זו אינו רלוונטי למבחן התוצאה שבו העסקה בין אמדוקס ליוניון בוצעה. מה הרלוונטיות לחלופות שהיו או לא היו בין הנתבעות? בסופו של דבר הוחלט על חלופה אחת ומידת הרלוונטיות של החלופות השונות, ככל שהיו כאלה, היא נמוכה מאוד להוכחת התביעה.

ה. סיכומו של דבר

1. הבקשה כנגד יוניון נדחית רובה ככולה למעט בנושא סעיפים 67 ו – 70 כמפורט לע יל וביחס אליהם תשיב יוניון בתוך 7 ימים .

2. הבקשה כנגד אמדוקס נדחית כולה .

3. המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 10,000 ₪ שישולמו ליוניון ובסך של 20,000 ₪ שישולמו לאמדוקס.

4. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.8.20 והנתבעות יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.10.20. כל המסמכים שברצון הצדדים להגיש, יש לצרף לתצהירים.

5. ישיבת קדם ההוכחות שנקבעה לחודש ספטמבר 2020 מבוטלת ואני קובע ישיב ות הוכחות לימים: 18.10.2020 ו- 20.10.2020 בשעה 9:00.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, בהעדר הצדדים.