הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 9091-01-13

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

החייב

רם אל רום
ע"י ב"כ עו"ד אודליה משולמי

נגד

המשיבים
.1 כונס נכסים רשמי תל-אביב
ע"י ב"כ עו"ד מור מהלל-כהן
.2 נדב שפירא (נאמן)
ע"י ב"כ עו"ד רונן ברזני
3. דוד חורי (הנושה)
ע"י ב"כ עו"ד עמרי חממה

החלטה

עניינה של הבקשה:

1. מהי תוכנית הפירעון הראויה בעניינו של חייב זה? זוהי השאלה הניצבת לפני.

2. מדובר בתיק פש"ר ותיק, שהחל דרכו במערכת עם הגשת בקשה לצו כינוס בחודש ינואר 2013.

עמדת הנאמן:
3. התסקיר מטעם הנאמן, הוגש עובר לדיון ועוד בחודש אוגוסט 2018. הנאמן ציין בתסקירו כי צו הכינוס ניתן ביום 17.2.13 בגין חובות מדווחים בשיעור 65,895 ₪ לשבעה נושים.
החיוב החודשי שהושת על החייב הועמד על 300 ₪.

4. ביום 21.5.15 התקיים דיון ראשון בעניינו של החייב לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי. בדיון עלה עניין גובה המזונות, והגרושה התייצבה לדיון והסבירה את מצב הגבייה בתחום זה. הואיל וכך, נמצא אז כי אין מקום להכריז על החייב פושט רגל ונקבע מועד חדש.
5. ביום 14.12.15 התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב לפני כבוד השופטת חנה פלינר. שם אושרה תוכנית פירעון לפיה ישהה החייב בהליך תקופה של 52 חודש בצו תשלומים של 200 ₪. כיוון ש הנושים לא נכחו בפועל בדיון, נשלח אליהם הפרוטוקול.
לאחר שהביעו התנגדותם, בוטלה תוכנית זו.

6. בקופת הפש"ר צבורים נכון להיום כספים בשיעור כולל של 14,000 ₪ ללא פיגורים. כנגד החייב אושרו שלוש תביעות חוב בסך כולל של 45,664 ₪ בדין רגיל.

7. הנאמן סבר, כי אין מקום להורות על הפטרו של החייב ויש לחייבו בתשלום 100% דיבידנד נטו לנושים. לדבריו, מדובר בחייב שלא הגיש דו"חות למעלה משנה, טרם המציא פרטת עיזבון אביו המנוח שכללו זכויות בדירת מגורים וטרם הומצא דו "ח מסלקה פנסיונית.

עמדת החייב:

8. החייב גרס, כי יש להעניק לו הפטר לאלתר. החייב מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי לאחר שהסתבר כי הינו חסר כל. מצבו התדרדר מיני אז, פיזית ונפשית ולא רק כלכלית.
לטענת החייב, הסיבה שלא קיבל הפטר עד היום הינה סכסוך אישי עם הזוכה היחיד שנותר בתיק זה - עו"ד חורי - בעקבות הוצאות משפט בהליכים מול גרושתו.
הגרושה עצמה קיבלה לטענתו את מלוא דרישותיה , ואין סיבה שתיק המזונות יישאר פתוח.
החייב טוען כי היה על סף הפטר לפי החלטת כבוד השופטת פלינר מיום 14.12.15 והוא המשיך לשלם עוד שלוש שנים ובכך כלשונו בסעיף 16 לבקשתו מספר 7 בתיק : "המתיק לזוכה בעוד 80% את זכייתו ". הזוכה רוצה כלשונו "לשמר מצב בו החייב עבד עולם שלו והוא הקובע גורלו והתנהלותו האישית והכלכלית", ראו סעיף 17 לבקשה מספר 7.

9. החייב טוען כי הוא במצב בריאותי קשה, מבלה ימיו במוסדות רפואיים, מתקיים מקצבת נכות שקוצצה בשליש בשנת 2018, נכה עם אובדן כושר השתכרות לצמיתות ואין לו אדם ורע בעולם. גם אביו נפטר השנה, ראו סעיף 21 לבקשה מספר 7.
החייב טען שם, כי אינו מבין כלל את פשר הדרישה להמצאת דו "ח מסלקה פנסיונית, שנתקבלה אצלו רק בשלהי אוגוסט 2018.

עמדת הנושה:

10. בתיק זה חרף הסכום החוב הנמוך יחסית, גילו הנושים פעילות רבה. הנושה עו"ד דוד חורי וכן הנושה גרושת החייב גב' סופיה ארגמן. הנושה עו"ד דוד חורי עמד על זכויותיו כאשר סבר שיש למצות את ההליכים ולא לאשר תוכנית פירעון שלא תקנה לו את מלוא זכויותיו.

11. הנושה סופיה ארגמן היתה פעילה בשלבים מוקדמים יותר של ההליך אך לא התייצבה לישיבת יום 19.11.18.

עמדת הכנ"ר:

12. עמדת הכנ"ר הובאה בדיון מיום 19.11.18. הכנ"ר סבר, כי מדובר בתיק ותיק יחסית בסכומי חוב לא גבוהים שיהיה נכון לסיימו. עמ' 3 לפרוטוקול מיום 19.11.18 ש' 30-32.

דיון והכרעה:

13. מדובר בחייב שמצבו נסקר היטב בדו"ח הנאמן, יותר מפעם אחת. החייב נכה 100% ועל רקע זה נקבע לו צו תשלומים נמוך ותוכנית פירעון מיטיבה שזכתה אז להמלצת הנאמן והכנ"ר ביום 14.12.15. זו התוכנית שבוטלה לאחר מכן נוכח התנגדות הנושים עו"ד חורי וגב' סופיה ארגמן.

14. כך קבעה אז חברתי כבוד השופטת פלינר בהחלטה מיום 14.12.15 עמ' 6 לפרוטוקול ש' 6-16:

"בכל הנוגע לבקשה אשר הוגשה ביום 22/11/15 למתן הפטר חלוט לחייב בדיון היום, אזי נושים לא זומנו לדיון בבקשת הפטר, אולם סבורני כי ניתן לקדם את התיק במתווה שהוצע וברוח הרפורמה.
החייב אמנם ביקש לקבל הפטר חלוט לאלתר. לחייב נימוקים טובים וכבדי משקל למתן הפטר, וזאת לנוכח גילו של החייב (56), היותו מוכר כנכה מטעם המל"ל משנת 2000 בשיעור של 100%, העובדה כי מתגורר הוא בדירת הוריו ואין על שמו כל רכוש. צו התשלומים עומד על סך של 200 ₪ לחודש, וברי כי כשצו זה אשר תואם את יכולותיו הינו בתוקף, היכולת של הנושים להיפרע הינה מזערית.

התנהלות החייב בהליך תקינה. חרף האמור לעיל איני סבורה שמדובר בתיק להפטר לאלתר, ולפיכך הצעתי ברוח הרפורמה שהחייב יקבל הפטר לאחר ביצוע תשלומים המגלמים שהות של 54 חודש בהליך. החייב הסכים לכך, וכך גם בעלי התפקיד".

15. יוער, כי לאחר מכן התקיימה ישיבה נוספת ביום 7.3.16 לפני כבוד השופטת פלינר. שם נבחנו החיובים כלפי הנושה ארגמן והנושה עו"ד חורי. נקבע, כי אין מקום לקבל את בקשת ההפטר באותה מתכונת ועל החייב לשפר את הצעתו. עם זאת, השופטת פלינר ציינה, כי עובדה שהורי החייב הם בעלי נכסים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין ההפטר, וכי יש לשקול אך ורק את יכולותיו של החייב.

16. הדיון נדחה שוב וחודש לפני בישיבת יום 19.11.18.
מה השתנה מאז ?
מצבו הפיזי של החייב הורע. הוא עדיין מתפרנס מקצבת נכות, אלא שקצבת הנכות קוצצה וצומצמה לפי הנתונים שהגיש.
יחד עם זאת, החייב הצהיר כי אביו הלך לבית עולמו.
בישיבת יום 19.11.18 הציג ב"כ הנאמן לפני, נתונים באשר לדירה שהיתה כביכול בבעלות החייב, נרכשה על ידו ביום 3.9.2007 והועברה ללא תמורה לידי אביו ביום 10.11.10. אביו של החייב נפטר כאמור ואמו של החייב יורשת את כל נכסיו, לפי הצוואה שהוגשה לעיוני. יחד עם זאת בסעיף 2 לצוואה מתייחס המנוח כדלהלן: "דירת המגורים של בננו, רמי אלרום, שהוא מתגורר בה שייכת רק לו ברח' מיכאל אנג'לו 33 יפו בקומה שניה, 4 חדרים, ובקומה 3 קומת הגג + 2 חדרים, הידועות כגוש 3036, חלקה 36, תת חלקה 7/5 בתשריט דירת הגג ידועה כמחסן".

17. הנושים טענו, כי צוואה זו מלמדת על כך שהחייב הוא הבעלים של דירת המגורים ברח' מיכאל אנג'לו 33, יפו ומכאן יש לגזור את היותו בעל נכסים. גם הנאמן צידד בגרסה זו.
עוד נטען, כי פטירתו של האב אפשר וגלגלה זכויות נוספות לידיו של החייב וזאת יש לבדוק.

18. הצוואה שהוגשה בזמן הדיון נמסרה לידי ואף נסרקה במערכת נט המשפט. גם מסמכי ההעברה משנת 2007 ו- 2010 נסרקו במערכת. בנוסף, הגיש ב"כ החייב ביום 21.11.18 הן את הצוואה, הן את הנספח וצו קיום הצוואה, אך צרף אליהם גם פסק דין הצהרתי. זהו פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב תמ"ש 22782-06 אלרום נ' אלרום מפי כבוד השופט יהושע גייפמן ביום 4.7.10.
שם נקבע מפורשות, כי בו צעה עסקת מתנה תקפה שנשלמה כדין. על כן, התובע 1 שהוא מר אלרום חיים אביו של החייב דכאן, הוא הבעלים של הזכויות בדירה הידועה כגוש 7076 חלקה 36 תת חלקות 5/7 .
כפועל יוצא, ביטל בית המשפט לענייני משפחה את העיקולים שהוטלו על חלקו של החייב דכאן בדירה האמורה , בגין חוב המזונות לבנו הקטין.

19. מן הנתונים שנחשפו לעיני, אני קובעת, כי החייב לא הוסיף רכוש מאז הדיונים הקודמים שהתקיימו בתיק. הדירה ברח' מיכאל אנג'לו 33 יפו אינה דירה בבעלותו, גם מכוחו של פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה וגם לפי הצוואה והנספח לה.
מכל הנ"ל עולה, כי הנכס אכן נרכש על שמו של החייב, אך כפי שהסביר בדיון לפני, הדבר נעשה משיקולי נטילת משכנתא ותו לא. בפועל היתה זו דירה של האב שאכן הוחזרה לידיו. כיום, הדירה עברה בירושה לידיה של האם והיורשת יהודית אלרום לפי צו קיום הצוואה.

20. עולה מכך, כי החייב אינו בעל נכסים מהם ניתן להיפרע לצורך ההליך הנוכחי. מדובר בתיק משנת 2013 אשר הגיעה השעה לקדמו לקראת הפטר. כאמור, תוכנית פירעון עוצבה כבר בישיבת יום 14.12.15 לפני כבוד השופטת פלינר. דומה, כי היום כמעט שלוש שנים לאחר מכן, הגיעה השעה לתת לה נפקות.

21. גם בדו"ח הנאמן לא הושם דגש על יכולת השתכרותו של החייב דווקא, אלא על נכסים שעל החייב לכאורה ירש מאביו.
לאחר שהוברר, להנחת דעתי, כי החייב לא ירש נכסים מאביו, נראה כי יש להשיב את הגלגל אחור מבחינת גיבוש תוכנית הפירעון על פי יכולת ההשתכרות של החייב. יכולת זו כאמור אינה רבה, גם אליבא דהנאמן.
מדובר בחייב המתקיים מקצבת נכות. על פי הדוח שהוגש ביום 25.2.18 באותה עת נמצאו בקופה כספים בסך של 19,000 ₪ ללא פיגורים. מאז חלפו כתשעה חודשים ויש לשער כי התווסף סך נוסף של כ- 2,700 ₪ לפי תעריף של 300 ₪ לחודש.

22. יש לקחת בחשבון כי החייב מצוי בהליך תקופה ממושכת. אכן, הדגש כיום מושם ביתר שאת על שיקום החייב, ושילובו בחברה כערך משמעותי.
מטרות הליך הפש"ר כפי שהן מוגדרות בסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") הינן כדלקמן:
"חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1) להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים
הכלכליים;"

בדברי ההסבר לתזכיר חוק חדלון פירעון ( פורסמו בהצ"ח 1027 מיום 2 .3.16), הובלטה מגמת המחוקק :

"הצעת החוק מבקשת להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים".

23. אך, גם לפי פקודת פשיטת רגל תשמ"א-1981, הדין הנוהג היה, כי מטרתם היתה לרדת לנכסי החייב אך לא לחייו של החייב.
ראו:
דברי כבוד השופט איתן אורנשטיין בפש"ר (מחוזי ת"א) 2274/06 שרה חימאווי נ' הכנ"ר, (ניתן ביום 17.5.15, פורסם ב'נבו').
ספרם של המלומדים ש. לוין ו- א. גרוניס "פשיטת רגל" מהדורה שלישית, 2009-2010, שם בעמ' 23.
צו כינוס בתיק זה ניתן ביום 17.2.13. מיד בסמוך לאחר מכן, החל מיום 1.9.13 נכנסה לתוקפה הרפורמה בהליך הפש"ר אשר לפיה לאחר 18 חודשים מיום שהחייב קיבל צו כינוס, אמור בעל תפקיד להגיש תוכנית פירעון.

24. התיק דכאן אומנם אינו מתנהל על פי הרפורמה וגם לא על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אולם, רוחם של תוכניות וחיקוקים אלה מנשבת ומשפיעה גם על הטיפול בעניינו של חייב זה.
פסק דינו של כבוד השופט דוד מינץ בתיק ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן נ' עו"ד איתן ארז, ניתן ביום 19.3.18 (פורסם בנבו), ממחיש זאת היטב.
כבוד השופט מינץ ציין בפסקה 47 לפסק דינו, כי מאז הוגש הערעור והתקיים הדיון בו השתנה באופן מהותי המצב החוקי בתחום דיני חדלות פירעון. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אושר בכנסת ויצר שינויים מהותיים בתשתית החוקית הקיימת בנושא חדלות הפירעון.
הוסיף בית המשפט וציין שם, כי אומנם על ההליך שלפניו יחול ההסדר שחל על פי הדין הקודם אך יחד עם זאת קבע:
"על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש, אשר פורסם כאמור בימים אלה ממש, הרי שאין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסוימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים..."
הדברים הללו מתאימים גם לענייננו.

25. על כן, משנמצא כאמור כי לחייב אין כל זכויות בעיזבון אביו , ו כי הנכסים ששויכו ע"י הנושה עו"ד דוד חורי לחייב – לאו נכסיו הם אלא נכסי האב שעברו בירושה אל האם, יש לשק לל תוכנית פירעון שתיקח בחשבון את מכלול הפרמטרים. הזמן הרב בו היה נתון החייב בהליך עד כה , תוך התחשבות ביכולת הפירעון המצומצמת שלו, בהיותו מתפרנס מקצבת נכות בלבד.

26. בהקשר זה יוער, כי החייב נדרש להמציא דו"ח מסלקה פנסיונית ע"י הנאמן ועדיין לא עשה כן עובר לדיון.
אני מצווה על החייב להמציא דו"ח מסלקה פנסיונית כאמור, בנוסף לתוכנית הפירעון שתיקבע כאן. על החייב לעשות כן תוך 30 יום מקבלת החלטה זו במשרד בא כוחו.
אני קובעת, כי כל נכס פיננסי לא מוגן שיימצא רשום על שם החייב, יועבר לזכות קופת הכינוס בנוסף לתוכנית הפירעון להלן.

27. החייב הציע בעת הדיון להוסיף לקופה סך של 10,000 ₪. לטענתו, ה וא מקבץ סכום זה כעזרה מבני משפחתו ואין באפשרותו להוסיף מעבר לכך.
אני מורה, כי על החייב להוסיף לקופת הכינוס סך נוסף של 24,000 ₪.
החייב יעשה כן בפריסה של 30 תשלומים בגובה 800 ₪ מחודש החל מחודש דצמבר 2018.
החייב רשאי להקדים תשלומים ויהיה פטור מהגשת דוחות אלא לפי דרישה.

28. בכפוף לביצוע התשלום של 24,000 ₪ כסדרו ובכפוף לבדיקת הנכסים הבלתי מוגנים על פי דוח מסלקה פנסיונית שיגיש החייב תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, יינתן לחייב הפטר חלוט.

סיכום:

29. מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן:

א. הגיעה העת לגבש תוכנית פירעון לחייב זה ולקדמו לקראת שיקום כלכלי.
ב. אני מוצאת, כי החייב אינו בעל נכסים וכי שלל את טענות הנושה בעניין זה. גם עמדת הנאמן במישור של נכסי החייב לא בוססה.
ג. על החייב להמציא דוח מסלקה פנסיונית תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
ד. כספים לא מוגנים ככל וימצאו, יחולטו לטובת קופת הכינוס בנוסף לתוכנית הפירעון והכספים שכבר מצויים בה.
ה. אני קוצבת לתוכנית פירעון לפיה יוסיף לקופת הכינוס סך נוסף של 24,000 ₪ ב- 30 תשלומים של 800 ₪ כל אחד החל מחודש דצמבר 2018.
ו. החייב רשאי להגיש תשלומים ויהיה פטור מהגשת דוחות אלא לפי דרישה.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.