הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 7065-03-18

מספר בקשה: 45

בעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

מולי שימר
על-ידי ב"כ עו ה"ד אילן שביט-שטריקס וחן סבדון
החייב

עו"ד ארז חבר – בתפקידו כנאמן לנכסי החייב
הנאמן

בנק דיסקונט לישראל בע"מ
על-ידי בא-כוחו עו"ד מוטי זהבי
הבנק

כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל-אביב
על-ידי באת-כוחו עו"ד נחמה אבן-ספיר
הכונס הרשמי

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר מטעם החייב מר מולי שימר (להלן: " החייב") להחלטתי מיום...... ובכל הנוגע לטענות בדבר ניגוד עניינים של עו"ד ארז חבר, אשר מונה בתיק זה לתפקיד נאמן לנכסי החייב (להלן: "הנאמן").

ביום 28.6.2018 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), במסגרתו הוריתי על מינויו של עו"ד חבר כמנהל מיוחד על נכסיו, וזאת חרף התנגדות החייב למינוי. במסגרת החלטתי זו אף נדחו טענות החייב לפיהן עו"ד חבר מצוי בניגוד עניינים באופן שיש בו כדי למנוע את מינויו.

החייב הגיש ערעור על החלטה זו ואף עתר בבקשה לעיכוב ביצועה בפני בית-המשפט העליון, (ע"א 5346/18), ברם, בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 18.7.2018 בה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

המבקש, מר מולי שמר (להלן: "המבקש"), ביסס את בקשתו לעיכוב ביצוע על שני אדנים. האחד, כי בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון החדש") אין להתיר מינויו של בעל תפקיד מטעם נושה בחדלות פירעון של יחידים; השני...
ואולם, אדנים אלו לא מבססים הצדקה לעיכוב ביצוע. באשר לחוק חדלות פירעון החדש הרי שזה טרם נכנס לתוקף. בניגוד לנטען על ידי המבקש, עמדת בית משפט זה במסגרת ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' ארז (19.3.2018) לא היתה כי "יש להחיל וליישם את עקרונות החוק החדש על תהליכים תלויים ועומדים" (סעיף 37.4 לבקשה שלפניי), אלא כי ההסדר שקדם לחוק החדש הוא זה שיחול על הליכי פירוק ופשיטת רגל תלויים ועומדים, וכי לחוק החדש השפעה פרשנית מסוימת על המצב המשפטי הקיים (פסקה 47 לפסק דינו של השופט דוד מינץ).
גם בטענה באשר לניגוד עניינים לכאורה של המנהל המיוחד לא מצאתי ממש. ככלל, החייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן ניהולו של הליך פשיטת הרגל, ועל זהות בעל התפקיד הממונה בפרט (ראו: רע"א 9338/12 מנבר נ' עו"ד ישראל שפלר (13.2.2013)). בענייננו טוען המבקש כי העובדה שהמנהל המיוחד מייצג לעיתים קרובות את הבנק, הוא הנושה העיקרי, יוצרת לו ניגוד עניינים. ואולם, העובדה שהמנהל המיוחד מייצג נושה עיקרי של החייב אין בה כשלעצמה להוות ניגוד עניינים.

בהמשך לאמור, ביום 19.11.2019, הורה בית-המשפט העליון על מחיקת הערעור בהסכמת הצדדים.

ביום 2.8.2020 עתר החייב בבקשה נוספת להורות על העברת הנאמן מתפקידו בשל קיומו של ניגוד עניינים בו מצוי בעל התפקיד. לטענת החייב, התברר לו כי ביום 16.7.2019 הכריע הנאמן בתביעת החוב שהוגשה על-ידי הבנק במסגרתה התקבלה תביעת החוב כנגד החייב במלואה (על סך של כ-17 מיליון ₪), וכי מספר ימים קודם לכן, ביום 9.7.2019, עתר הבנק בבקשה למנות את עו"ד חבר צוותא חדא עם בא-כוח הבנק בהליך דנן (עו"ד זהבי) ככונסי נכסים במסגרת תיק לאכיפת שעבודים בעניינה של חברת היהלומים "אבי פז פנסי" (בתיק פר"ק 22124-07-19 – להלן: " הליך אכיפת השעבודים"). עוד ציין החייב כי מעיון בתיק אכיפת השעבודים שבמערכת נט המשפט עולה כי עוה"ד חבר וזהבי מייצגים את הבנק בהליך זה. לגישת החייב יש בכך כדי ללמד כי עו"ד חבר מצוי בניגוד עניינים ואף מנוע מלהכריע בתביעת החוב של הבנק בהליך דנן.

עוד טען החייב כי הנאמן נכח בדיון שהתקיים בין החייב לבין גרושתו בבית-המשפט המחוזי מרכז ביום 26.2.2020 (בעמ"ש 22316-02-18), במהלכו התריס כלפיו: "אני לא אתן לך לצאת מהארץ 20 שנה". החייב סבור כי גם בעובדה זו יש כדי ללמד כי הנאמן רודף אותו באופן המצדיק היעתרות לבקשה.

הבקשה הועברה לתגובת הנאמן והכונס הרשמי אשר סבר כי החייב לא הצביע על כל עילה המצדיקה את העברת הנאמן מתפקידו .
ביום 24.12.2020 ניתנה על-ידי החלטה במסגרתה נדחתה בקשת החייב להורות על העברת הנאמן מתפקידו וזאת מהטעמים שפורטו בהחלטתי (להלן: "ההחלטה").

כעת, עותר החייב בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי, וזאת בטענה כי לא נעשתה במסגרתה כל התייחסות לטענות נוספות שהעלה בנוגע לניגוד העניינים בו מצוי הנאמן בשל שיתוף הפעולה עם הבנק ובא-כוחו במסגרת הליך אכיפת השעבודים. עוד הלין החייב כי במסגרת ההחלטה נקבעו קביעות לכאוריות בנוגע להתנהלותו של החייב בהליך וזאת מבלי שאלה נשענו על מסד עובדתי וראיות כדין. בהקשר זה ציין החייב כי טרוניות הנאמן לפיהן החייב אינו משתף פעולה עם ההליך הינן בבחינת "טענות אווירה" בלבד.

בתגובתו טען הנאמן כי יש לדחות את הבקשה וזאת מאחר ואינה נמנית על אותם מקרים חריגים בגדרם ישוב ויעיין בית-המשפט בהחלטתו כפי שנקבע בפסיקה. בהתייחס לטענות בנוגע לייצוג הבנק טען הנאמן כי טענות אלו הועלו זה מכבר על-ידי החייב במסגרת הערעור שהוגש על-ידו (ע"א 5346/18) ו אף נדחו בהחלטת בית-המשפט העליון מיום 18.7.2018. עוד דחה הנאמן את טענות החייב לפיהן הוא משתף פעולה עם ההליך. לטענת הנאמן, החייב נמנע מעמידה בצו התשלומים החודשי והתנהלותו מעלה חשדות בנוגע להעלמת כספים מקופת הנשייה.

ביום 1.4.2021 הוגשה עמדת הכונס הרשמי בה נטען כי יש לדחות את בקשת החייב לעיון מחדש מאחר והטענות שהעלה בנוגע לניגוד עניינים הועלו על-ידו והוכרעו זה מכבר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמד ת הכונס הרשמי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, דרך המלך להשיג על החלטה שיפוטית שניתנה תעשה באמצעות הליך ערעורי (ראו: רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' רוני אליעד (2.8.2010), בעמ' 5). כפי שנקבע לא אחת, על העותר לעיון מחדש להוכיח התקיימותם של טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. בפסיקה הוכרו שתי עילות שבגינן ייעתר בית-המשפט לעיין מחדש בהחלטתו: האחת, שינוי נסיבות מהותי או גילוי עובדות חדשות שאירעו לאחר מתן ההחלטה עליה מבקשים להשיג; השנייה, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית. יובהר כי אין הכוונה לטעות שבשיקול הדעת כי אם טעות טכנית באופיה (ראו: רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ (7.3.2017).

בעניינו לא שוכנעתי כי החייב הראה נסיבות מהותיות בגינן יש לעיין מחדש בהחלטה או לחלופין כי החלטתי מיום 24.12.2020 אוחזת בטעות טכנית. כל שעותר החייב הוא לעיין מחדש בהחלטה מאחר ולשיטתו לא נעשתה בה כל התייחסות לכך שהנאמן מצוי בניגוד עניינים בשל כך שמייצג את הבנק בהליך אכיפת השעבוד.

כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 24.12.2020 טענות החייב לפיהן קיים בין הנאמן לבין הבנק קשר המקים ניגוד עניינים נדחו והוכרעו זה מכבר לרבות בהחלטת בית-המשפט העליון מיום 18.7.2018 בה נקבע כי "... העובדה שהמנהל המיוחד מייצג נושה עיקרי של החייב אין בה כשלעצמה להוות ניגוד עניינים" (שם, בפסקה 4) ומכל מקום, אף העובדה כי הנאמן עתר יחד עם עו"ד זהבי בבקשה לאכיפת שעבודים עבור הבנק בתיק אחר, אין בה כדי ל בסס לניגוד עניינים מאותו טעם .

באשר לטענה בדבר התנהלות החייב בהליך, עיון בתיק מעלה כי מאז ננקטו הליכי חדלות הפירעון נגד החייב, הם לוו בלא מעט מחדלים מצד החייב באופן שהצרי ך הגשת בקשות שונות כגון: בקשת הנאמן למאסר החייב בשל היעדר שיתוף פעולה ומסירת מידע אודות נכסיו (בקשה מס' 9 מיום 18.7.2018); תשובת הנאמן במסגרת בקשה לפסיקת מזונות ממנה עולה כי החייב נמנע מהגשת דוחות כספיים ועמידה בצו תשלומים (בקשה מס' 21; תגובת הנאמן מיום 14.11.2018) במסגרתה עדכן הנאמן כי ביום 5.8.2018 נחקר החייב בפניו ו כי במהלך חקירתו נופף החייב בחבילת דולרים שהוערכו על-ידי החייב בסך של כ-70,000 ₪ ; תגובה משלימה של הנאמן מיום 12.12.2018 בה נטען כי החייב אינו מממש פוטנציאל השתכרותו בהליך; ו כן בקשה נוספת למאסר החייב בה נקט הנאמן לאחרונה בשל סירוב של החייב להמציא מסמכים הנוגעים לנכסיו (בקשה מס' 49 מיום 5.3.2021).

במצב בדברים זה יובהר כי הונח בסיס לקביעה ביחס למחדלי החייב. בנוסף, בנסיבות אלה, אין זה מתפקידו של הנאמן לשאת חן בעיני החייב, וככל שהתברר לנאמן כי החייב מסתיר נכסים ואינו משתף פעולה עם ההליך כפי שנטען על-ידו בבקשות השונות, הרי שלא מן הנמנע כי הנאמן ינקוט בעמדה קשיחה נגד החייב ואף יבהיר לו את הסיכון באי שיתוף פעולה עם ההליך. על כן לא מצאתי כל הצדקה בטענות החייב בנוגע להתנהלותו בהליך, ובכל הנוגע להתבטאות הנאמן כלפיו.

אשר על כן, דין בקשת החייב להידחות.

החייב יישא בהוצאות הנאמן בסך 3,500 ₪.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.