הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 64188-06-18

מספר בקשה:12
לפני
כבוד ה שופטת טל לוי-מיכאלי

מבקש

גיל אפרתי – המנהל המיוחד
ע"י ב"כ עו"ד שחר יעקובי

נגד

משיבים

1. אילן ויטל ויטהוף
ע"י ב"כ עו"ד מזאוי אוזון

2. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד נוי זילברברג

3. מטלפרס אינטרנשיונל בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו בגובהו של צו התשלומים. החלטה זו באה בהמשך לדיון מיום 1.3.21 ולאחר השלמת סבב תשובות ממצה ביחס למסמכים שהמציא החייב ביום 18.4.21 (להלן: תשובת החייב).
הרקע לבקשה
ביום 30.8.18 ניתן צו כינוס כנגד החייב; צו התשלומים עמד לכתחילה על סך של 500 ₪.
ביום 25.2.20 עתר בעל התפקיד בפעם הראשונה להגדלת צו התשלומים לסך של 15,000 ₪, זאת במסגרת דו"ח מסכם שהכין לקראת דיון, ומהטעם שהכנסות התא המשפחתי עמדו לטענתו על סך של כ-56,500 ש"ח וההוצאות, עליהן נטען כי הן מופרזות, על סך 45,000 ₪.
ביום 26.2.20 התקיים דיון במסגרתו הורה בית המשפט (כב' השופט מאור) על הגשת בקשה ייעודית בענין צו התשלומים; בקשה כזו אכן הוגשה מטעם בעל התפקיד ביום 6.3.20.
לאחר סבב תשובות, ביום 1.4.20 ניתנה החלטת כב' השופט מאור, במסגרת הועלה באופן זמני צו התשלומים ל-2,500 ₪ וזאת עד להשלמת מסמכים על ידי החייב לתמיכה בטענותיו כי ההוצאות הגבוהות נובעות ממצבו הרפואי.
ביום 1.3.21 התקיים דיון לפני. בדיון עתרה הנושה להגדלת צו התשלומים ל-25,000 ₪ (ראו פרוטוקול הדיון מיום 1.3.21 עמ' 6 וראו גם בקשתה מיום 25.3.20). בקשת המנהל המיוחד להגדלת צו התשלומים לסך של 15,000 ₪ נותרה בעינה.
לאחר השלמת המסמכים בעקבות הדיון וסבב תשובות, בשלה העת להכרעה בבקשה.
טענות הצדדים
בעל התפקיד טען כי יש להגדי ל את צו התשלומים ולהעמידו על סך של 15,000 ₪, ולחלופין על סך של 12,000 ₪ זאת לשיטתו יש לעשות רטרואקטיבית מחודש אפריל 2020. בעל התפקיד טען כי הכנסת החייב, כפי הצהרתו, עומדת על סך של כ-52,800 ₪, אלא שחישוב זה לטענת בעל התפקיד אינו נכון לטענתו סכום הכנסות החייב עומד בפועל על סך של 57,680 ₪ (בממוצע) . בעל התפקיד טען כי הוצאות החייב, כפי הצהרתו, עומדות על סך 51,820 ₪ (כולל תשלום לקופת הכינוס, אך לא כולל טיפול שיניים ועלות ניתוח בחו"ל שהומלצו לחייב), אלא שאף חישוב זה אינו נכון לשיטתו והוצאות החייב לאשורן עומדות בממוצע על סך של 49,000 ₪. בעל התפקיד ציין כי החייב מחד לא מדווח על הקצבה שבנו הבגיר מקבל כהכנסה ומאידך נושא במלוא הוצאותיו ובסך נטען של 4,000 ₪. בעל התפקיד טען כי הוצאותיו של החייב מופרזות גם בהינתן מצבו הרפואי. בעניין זה הפנה בין היתר להוצאות הכלכלה בגובה 7,000 ₪, עלות ביטוחים רפואיים בסך 2,000 ₪ שלטענתו לא ברור מה התמורה המתקבלת מהם, הוצאות טיפוח בסך 800 ₪ ועוד .
החייב טען כי הוצאותיו החודשיות העיקריות הן הוצאות רפואיות אשר נובעות מהמצב הרפואי שלו ושל בנו ושעומדות על סך של כ-18,000 ₪ וכן בגין הוצאות סיעוד בסך של כ-9,000 ₪. החייב הבהיר את מצבו הרפואי המורכב בגינו הוא סובל בין היתר מאי ספיקה נשימתית וחולשת שרירים בידיים וברגליים שהובילה לפגיעה תפקוד ית בגינה הוכר כנכה בשיעור 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. החייב טען כי הומלץ לו לפנות לטיפול אלטרנטיביים וכן ליטול קנאביס רפואי. לתמיכה בטענותיו צירף בין היתר אישור של רופא המשפחה. החייב טען כי הוצאותיו הכוללות עומדות על סך ממוצע של 51,000 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות רפואיות בגין טיפול שיניים וניתוח בחו"ל שהוצע לחייב לעבור. החייב טען כי הכנסותיו הממוצעות לחודש מקצבאות וביטוחים עומדות על סך של כ-52,804 ₪. החייב פירט את הוצאותיו הכלליות בסך ממוצע של כ-19,500 וטען כי כבר עתה בעקבות הגדלת צו התשלומים בעבר נגרם לו "מחנק" כלכלי. בתשובה לתשובת כנ"ר טען החייב כי אישתו אינה עובדת מאחר שהיא מטפלת בבנם הבגיר בשל מצבו הרפואי וכי היא עברה אירוע מוחי. עוד טען החייב כי הצעת כנ"ר לא הביאה בחשבון את ההוצאות הרפואיות המשתנות של החייב ואת טיפולי השיניים והניתוח בחו"ל שהוצע לו לעבור. החייב טען כי היעתרות לבקשה תפגע במצבו הרפואי. על כן מבקש החייב להשאיר את צו התשלומים על כנו.
כנ"ר סבר כי בקביעת גובה צו התשלומים יש להביא בחשבון את יתרת הזכות החודשית אף לשיטתו של החייב בגובה 1,680 ₪ כאשר חלק מההוצאות אינן קבועות, את העובדה שאשת החייב אינה עובדת ולא הובהר מדוע אין ביכולתה לעבוד כדי להשיא את הכנסות התא המשפחתי. לשיטת כנ"ר הוצאות הכלכלה של המשפחה גבוהות ועל החייב, כמי שמצוי בהליכי פשיטת רגל, לצמצמן. מאידך יש להביא בחשבון את מצבו הבריאותי של החייב, את העובדה שהקצבאות משולמת בגין הוצאות רפואיות ומחיה בכבוד וכי אלו אינן משולמות תמיד באופן סדיר. בשקלול אלו הציע כנ"ר להעמיד את צו התשלומים החל מחודש אוגוסט 2021 על סך 5,500 ₪.
דיון והכרעה
נזכיר ראשית מושכלות יסוד – צו התשלומים החודשי נקבע כנגזרת של הכנסות החייב מחד – לרבו ת הכנסות התא המשפחתי כולו ו פוטנציאל השתכרות התא המשפחתי אל מול הוצאות החייב ומשפחתו הדרושות לשם מחיה בכבוד; ודוקו, בקביעת התשלום החודשי יש להותיר לחייב ומשפחתו סך הדרוש למחיה בכבוד, לצורך ניהול חייו בהתאם לצרכיו. לבית המשפט מסור בעניין זה שיקול דעת לעריכת האומדן על יסוד התשתית שהונחה לפניו. [סמכותו של בית המשפט לקבוע "תשלום עתי" מוגדרת בסעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980; לעניין השיקולים ראו למשל: ע"א 341/82  בר דרור נ' מ' כסיף , פ"ד לז(3), 729 (1983)‏‏]; מהצד השני על בית המשפט להביא בחשבון את הנושים שכן החלטה שמיטיבה עם החייב מסיגה זכותם להפרע ממנו באופן מיטבי. לכן על בית המשפט לאזן ככל הניתן בין צרכיו של החייב לאינטרסים של נושייו [ רע"א 7269/15 טרוצקיה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה (04.01.2016)‏‏].
ומן הכלל אל הפרט;
בחנתי את כלל המסמכים אשר הציג החייב ולאורם הגעתי למסקנות הבאות -
מצבו הרופאי של החייב הוא מורכב ביותר; בשנת 2002 נדבק בנגיף SARS בהמשך וכסיבוך מהנגיף חלה במחלה בשם GBS. בנוסף לקה החייב במחלת ריאות בשם COPD בע טיה זקוק החייב לחמצן במרבית שעות היום. החייב סובל מאי ספיקה נשימתית וחולשת שרירים בידיים וברגליים שהובילה לפגיעה תפקודית ונאלץ להיעזר באמצעי עזר להליכה (ראו אישור רופא המשפחה, נספח 1 לתשובת החייב). כך אף התרשמתי בדיון שהתקיים.
בנו של החייב, בגיר המתגורר עם הוריו, חולה אף הוא . בנו של החייב לוקה במחלה גנטית קשה בשם TS כתוצאה ממנה הוא סובל מגידולים בעיניים במוח ובאיברים נוספים, וכן מהתקפים אפילפטיים (ראו נספח 11 לתשובת החייב ובו סיכומי ביקור אצל רופאים שונים).
הכנסות התא המשפחתי מקורן בקצבאות וביטוחים בגין מצבו הרפואי של החייב בסך כולל של כ-53,000 ₪ בחודש . וכך – פנסיה בסך של כ-13,000 ₪ (נספח 26 לתשובת החייב וכן נספח 27 - דו"ח עו"ש של החייב, עמ' 681); קצבת אובדן כושר עבודה בסך של כ-25,000 ₪ ; קצבה סיעודית בסך של כ-12,000 ₪ וקצבת נכות בסך של כ-4,000 ₪ (כמשתקף למשל מדו"ח עו"ש של החייב נספח 27, עמ' 681 לתשובת החייב ומתשובת בעל התפקיד מיום 30.5.2021 (להלן: תשובת בעל התפקיד). התרשמתי כי אכן הקצבאות לא תמיד עומדות על אותם סכומים (וראו בעניין זה למשל הקצבה מהראל פנסיה בעמ' 674 לעומת עמ' 676 וכן נספח 30 לתשובת החייב ). הכנסה נוספת היא מקצבת הנכות של הבן בסך של 1,900 ₪ (סעיף 55 לתשובת החייב) – אם מביאים בחשבון הכנסה זו הרי שהכנסות התא המשפחתי עומדות אף על סך גבוה יותר של כ – 55,000 ש"ח .
בחנתי גם את הוצאותיו החודשיות של החייב, אשר עומדות על סך לא מבוטל של כ - 51,000 ₪ לחודש (והשוו סעיף 56 לתשובת החייב; לסעיף 5 לתשובת בעל התפקיד) . הוצאות התא המשפח תי מורכבות בין היתר מסך של 19,500 ₪ בגין מחיה מדור וכיוצ"ב ובכלל זאת 7,000 ₪ עבור כלכלה (נספח 23ח' לתשובת החייב); 1,500 ₪ הוצאות בית (נספח 23ט' לתשובת החייב) ; 750 ₪ הוצאות טיפוח (נספח 23י' לתשובת החייב) ו-1,500 ₪ "הוצאות שונות" בהן הוצאות לעורכי דין ורו"ח (נספח 23טו' לתשובת החייב). בחודש מסוים אף הוציאה אשת החייב סך של 11,700 ₪ לצורך ייעוץ משפטי בקשר עם ההליך הנוכחי (ראו סעיף 42 לתשובת החייב ונספח 22 לה). הוצאות נוספות ומשמעותיות קשורות במצבו הרפואי של החייב וכך; 9,500 ₪ בגין תרופה בשם "קורדיספס" שאינה בסל התרופות, ושמוכרת לטענתו של החייב ברפואה הסינית, אותה מייבא החייב באופן אישי מסין (נספח 2 לתשובת החייב) ; 2,700 ₪ בגין קנאביס רפואי (סעיף 10 לתשובת החייב) ; טיפולים רפואיים אלטרנטיביים בסך ממוצע של 2,000 ₪ ( סעיף 11-13 לתשובת החייב ונספחים 4-5 לה); הוצאות סיעוד בסך ממוצע של 9,000 ₪ (לתמיכה בהוצאה זו צירף החייב אישורים חלקיים שכן לטענתו חלק מהמטפלים אינם מוכרים ברשויות המס ומסרבים להוציא אישור תשלום – ראו נספח 10 לתשובת החייב ); הוצאות רפואיות עבור בנו הבגיר שלוקה במחלה גנטית בסך ממוצע של 4,000 ₪ (סעיפים 28-37 לתשובת החייב) . להשלמת התמונה אציין כי חלק מההוצאות הרפואיות הן הוצאות שאינן קבועות כך למשל סעיף הטיפולים האלטרנטיביים (סעיף 11-13 לתשובת החייב), "הוצאות רפואיות משתנות" שהועמדו על סך של כ-500 ₪ בחודש (סעיף 14-15 לתשובת החייב), טיפולי שיניים שהועמודו על סך של כ-3,000 ₪ בחודש (סעיף 38 לתשובת החייב).
בנוסף טען החייב כי צפויות לו הוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים שהומלצו לו ולבנו (סעיפים 16-20 ו-36 לבקשה) .
בחינת הוצאות מול הכנסות מעלה כי ישנה יתר ת זכות חודשית די קבועה ; ויוסבר - הכנסותיו של החייב הינן בסך ממוצע של 53,000 ₪ (ואף למעלה מכך אם מביאים בחשבון את הקצבה של בנו של החייב) והוצאותיו הינן בסך של כ-51,000 ₪ (כולל צו התשלומים הנוכחי שעומד על 2,500 ₪) - היינו ישנה יתרה חודשית של כ-2,000 ₪ (יתרה חודשית קיימת אף בהתאם לחישוב שערך החייב עצמו וראו סעיף 56 ו-57 לתשובת החייב). בהינתן יתרה חודשית חיובית יש בסיס איתן לבקשה להעלאת צו התשלומים.
בנוסף ההוצאות החודשיות, בהינתן הליך פשיטת רגל, הן מופרזות וישנן הוצאות שניתן לצמצמן. למען הסר ספק אדגיש כי בריאות החייב ומשפחתו לא אמורה להפגע מהצמצום המתחייב אשר נדמה חיוני בעת הזו. כך למשל: טיפולי שיניים (3,000 ₪ לחודש) – ההוצאה החודשית הממוצעת של המשפחה על סך של 3,000 ₪. מבלי להידרש לשאלה האם מדובר בטיפולים חיוניים הרי שעל פניו לא אמורה להיות מניעה לקבל הטיפולים במסגרת הרפואה הציבורית (להבדיל מהפרטית) מה שבוודאי יצמצם העלויות. הערה זו נכונה גם ביחס לטיפולים פסיכותרפיים שמבקש החייב לקבל (סעיף 19 לתשובת החייב) ושבנו של החייב מקבל (סעיף 32 ונספח 15 לתשובת החייב). הערה זו רלוונטית גם ביחס לתרופה בשם "קורדיספס", מהרפואה הסינית, שעלותה 9,500 ₪ - תרופה שלפי הטענה, לא מצויה בארץ ומיובאת על ידי החייב מסין, נדמה שהיה מקום שהחייב יעשה מאמצים לאתר ספק אחר שמוכר את התרופה במחיר נמוך יותר (גם כאן מבלי להידרש לשאלה האם די במסמך של רופא המשפחה כדי להעיד על צורך רפואי בתרופה יקרה זו שאינה נכללת בסל הבריאות) . הוצאות כלכלה (7 ,000 ₪ לחודש) – בעניין זה טען החייב כי הוא צורך "תזונת פליאו" - תזונה עשירה בשומן חלבונים ואומגה. תזונה זו חיונית לו לטענתו לנוכח מצבו הרפואי (סעיף 3 לתשובת החייב מיום 22.3.20). הטענה כי רכיב זה גבוה במיוחד נוכח צורך רפואי לא נתמכה בראיות רפואיות מספקות ולא שוכנעתי כי לא ניתן לצרוך הרכיבים התזונתיים הנ"ל במוצרים יקרים פחות . עוד טען החייב כי הוצאות הכלכלה הן בגין 4 נפשות, הכוללות את כוח העזר, אך ככל שמדובר בכוח עזר מתחלף (ראו סעיף 26 לתשובת החייב ) להחשיב את כוח העזר כנפש רביעית בבית נראה לא מחויב המציאות. הוצאות משפטיות של אשת החייב – בחודש מסוים הוציא התא המ שפחתי סך של 11,700 ₪ לצורך ייעוץ משפטי לאשת החייב לצורך בחינת זכויותיה בדירה בהינתן הליך פשיטת הרגל של החייב. עצם העובדה שהוצאה זו התאפשרה מעידה כשלעצמה על האפשרות להגדיל את צו התשלומים, שכן מדובר, הלכה למעשה, בהוצאה חד פעמית. אך גם לגופו של עניין קיים קושי עם הוצאה מעין זו, שכן החייב עצמו מיוצג בהליך וניתן היה ליתר הוצאה זו או להפחיתה משמעותית בדרך של היוועצות עם ב"כ החייב בהליך הנוכחי למשל. הוצאות נוספות שנדמה שניתן לצמצמן מבלי להידרש לכל הוצאה באופן ספציפי הינן הוצאות החייב ובני ביתו בגין הוצאות בית (1,500 ₪) והוצאות ט יפוח (750 ₪). באופן כללי התרשמתי מעיון ב טענות הצדדים ובנספחים כי ההתנהלות הכלכלית של החייב היא של מי שלא הפנים כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וכי עליו לצמצמם את הוצאותיו ולחיות בכבוד אך גם בצניעות, בהינתן הליך הפש"ר.
הבאתי בחשבון גם את העובדה שאשת החייב לא עובדת (עניין שמקרין כמובן על גובה ההכנסות של התא המשפחתי ). החייב אמנם טען כי היא אינה עובדת כדי לטפל בבנם, אך גם אם זה המצב ובהינתן שאשת החייב אינה עובדת ומסייעת לחייב חלף שירותי סיעוד בחלק מהזמנים (סעיף 23 לתשובת החייב) ייתכן שניתן להפחית אף רכיב זה שההוצאה בגינו כיום עומדת ע"ס 9,000 ₪. עוד אעיר בהקשר זה כי על גבי אחד המסמכים שצורף כאסמכתה על תשלום בגין סיעוד צוין כי הסכום שולם גם בגין "ליווי בטבע ובים" (עמ' 70 לתשובת החייב) עניין שספק אם עולה כדי "סיעוד" במובנו המקובל ושייתכן שניתן לצמצמו .
באשר לטיפולים רפואיים עתידיים – אלו ממילא לא יכולים להשפיע על קביעת גובהו של הצו בעת הזו. צו התשלומים נקבע בהתאם להכנסות ולהוצאות השוטפות. ככל שישנן הוצאות חריגות (דוגמת ניתוחים, טיפולי שיניים וכיוצ"ב) ניתן לפנות בבקשה קונקרטית לשינוי זמני בצו התשלומים וזו תיבחן. בבחינת למעלה מן הצורך אעיר ביחס לטיפולים העתידיים שהוזכרו כי ביחס לטיפול שיניים – מדובר בתכנית טיפול שניתנה על ידי רופא פרטי, מתכנית הטיפול לא עולה מה הצורך הקונקרטי והדחוף לפי הטענה בטיפול שעלותו 43,800 ₪ (נספח 9 לתשובת החייב) , והאם אין חלופת אחרות וזולות יותר ברפואה הפרטית או הציבורית. עוד לא ברור האם הוצאה זו היא בנוסף להוצאה החודשית הממוצעת בסך של 3,000 ₪ שממילא יוחסה לטיפולי שיניים. גם ביחס לטיפול הרפואי בחו"ל להשתלת תאי גזע שעלותו מוערכת בסך של 19,000 $ (נספח 8 לתשובת החייב) החייב הפנה למכתב מטעם רופא המשפחה, אשר עם כל ה כבוד ספק רב אם הינו הרופא בעל המומחיות המתאימה להמליץ על הטיפול החריג באופיו אף לשיטת החייב . באשר לטיפול המבוקש לבנו של החייב – הרי שהחייב מפנה למכתב משנת 2020 (נספח 18 לתשובת החייב) ובו ציין הרופא כי יש לחזור לביקורת כעבור 3-6 חודשים – מה קרה מאז והאם אכן בנו של החייב מבקש לעבור את הניתוח המוצע – לא נדע . אך שוב וכאמור לעיל – ככל שהצרכים יהפכו קונקרטיים ניתן יהיה לעתור בבקשות רלוונטיות לשינוי זמני של צו התשלומים.
בשיקלול האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעלות את צו התשלומים החל מחודש אוגוסט 2021 ולהעמידו על סך של 5,000 ₪ (תוספת של 2,500 על צו התשלומים הקיים) . בקביעת הסכום הבאתי בחשבון גם את האינטרסים של הנושים ואת העובדה שמצבת הנשייה של החייב עומדת על סך של 3,461,986 ₪ בגין 3 תביעות חוב שאושרו על ידי המנהל המיוחד (סעיף 15 לתשובת כנ"ר מיום 16.8.21) .
סוף דבר
צו התשלומים החל מחודש אוגוסט 2021 יועמד על סך של 5,000 ₪.
במקביל מוצע כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם כדי לגבש מתווה לקידום התיק, זאת אף בסיוע כנ"ר כמוצע בסעיף 22 לתשובתו.
המזכירות תקבע את התיק לדיון בהתאם ליומן. החייב יזמן הנושים לדיון.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.