הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 45395-01-14

לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשת

הוניגסבלום מזרחי ענת – החייבת
ע"י ב"כ עו"ד איריס אהרונוב

נגד

המשיבים

  1. עו"ד שלמה הנדל - הנאמן
  2. כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

האם יש להיעתר לבקשת המבקשת שלא לממש כספי התגמולים שנצברו לזכותה בקופת גמל?

א. רקע כללי

1. ביום 3.2.14 ניתן צו כינוס כנגד החייבת, לבקשתה.

2. ביום 24.1.16 הוכרזה החייבת פושטת רגל ונקבע כי היא תופטר מחובותיה בכפוף לתנאים אלו:

א. החייבת תוסיף לקופת הכינוס עוד 36 תשלומים בסך של 550 ₪ לחודש.

ב. ימומשו כל נכסיה הפיננסים מכל מקור שהוא, לרבות כספים בחב רות ביטוח וקופות גמל.

3. בחודש ינואר 2017 סיימה החייבת לשלם את התשלומים הנ"ל.

4. לחייבת יש בין היתר, סכום נזיל בסך של 41,308 ₪ בגין תגמולים, המופקדים בקופת תגמולים של העובדים בעריית תל אביב.
5. החייבת מבקשת כי לא ימומשו כספי התגמולים הנזילים הנ"ל, לאור מצבה הכלכלי הקשה. הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשתה.

ב. טענות הצדדים

1. החייבת טוענת כי אין מקום לממש את כספי התגמולים הנזילים בקופת הגמל שלה, מאחר וכספים אלו מקורם בתגמולים והם מוגנים ע"פ סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה").

2. כמו כן, לטענת החייבת, היא אישה ערירית, ללא ילדים שחובותיה נוצרו בשל נטילת הלוואה לצורך מימון טיפולי פוריות שכשלו והותירו אותה במצב רפואי קשה, ללא פרי בטן ועם חובות רבים. בנוסף, היא גם חבה כספים בגין ערבות שחתמה לחברה שנפטרה.

3. החייבת טוענת כי מצבה הנפשי והפיזי קשה. ל דבריה, מטרתם של הכספים הצבורים בקופות, היא שתהיה לה הכנסה קצבתית לעת זקנה . אם יימשכו הכספים, היא תיפול לנטל על החברה ומשפחתה, היות וקצבתה תוק טן משמעותית. לטענתה, דחיית בקשתה "תוביל למעשה להקטנת הסכום הזעום האמור, תותיר אותה ללא אפשרות לקיום ומחייה מינימאליים וככל הנראה תוביל אותה לחיות מתחת לקו העוני שוב, ללא יכולת להזדקן בכבוד מינימלי וללא ילדים אשר יוכלו לסעוד אותה".

4. הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשת החייבת וטוענים כי כספי התגמולים נזילים ולכן אינם מוגנים ויש להעבירם לקופת הפש"ר או שהחייבת תפדה אותם בכמה תשלומים.

ג. דיון והכרעה

1. סעיף 42 לפקודה קובע כי עם הכרזת החייב "פושט רגל", יהיו נכסיו ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.

2. סעיף 85 (1א) לפקודה מחריג נכסים אשר לא יוקנו לנאמן וקובע כי:

"הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן".

3. תכלית הסעיף הינה תכלית סוציאלית אשר מטרתה הבטחת קיומו של החייב בכבוד. על פי הסעיף הנ"ל, לא ניתן לפדות כספי קופת גמל, רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: קופת גמל היא למטר ת קיצבה וטרם הגיע מועד התשלום. במקרה דנן, הכספים הופקדו למטרת קיצבה ואולם הם נזילים, היות והחייבת יצאה לפנסיה. לפיכך, רשאי בית המשפט להורות על פדיון הכספים והעברתם לקופת הפש"ר. ברם, האם מצבה של המבקשת מצדיק היעתרות לבקשתה והותרת הכספים בקופה?

4. כפי שנקבע בפש"ר (ת"א) 2548/99 עו"ד שמואל אור בתפקידו כנאמן על נכסי החייב יורם וינטראוב נ' יורם וינטראוב (26.1.04) :

"סעיף זה שהנו סוציאלי במהותו, מהווה חלק ממאגר הוראות נוספות בפקודה (ראה סעיפים 86, 86א), המגבילות או מחריגות נכסים ברי החלוקה, מתוך מטרה להותיר לחייב אמצעי מחייה הוגנים וראויים. ואכן, סעיף 85(1א) מעניק שק"ד לביהמ"ש בהתאם למצבו הכלכלי והסוציאלי של החייב, לקבוע, האם יועברו כספי קופת הגמל או חלק מהם לקופת הנאמן. "

5. הוראות סעיף זה משתלבות עם אחת התכליות המרכזיות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל והיא מתן האפשרות ל "חייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות" (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כנ"ר, פ"ד נז(4) 197, 204).

6. השיקולים שעל בית המשפט לבחון במסגרת שיקול הדעת המסור לו מתוקף סעיף 85 (1א) לפקודה, על מנת לאזן בין האינטרסים הנוגדים של החייב והנושים, הם בין היתר אלו:

א. מידת אחריותו של החייב להיווצרות החובות.

ב. מצבו הכלכלי והסוציאלי העכשווי והעתידי של החייב .

ג. התנהלות החייב בהליך .

ד. גובה הסכום הכספי ואחוז הדיבידנד הצפוי לנושים.

ראו: פש"ר 4217/07 בועז יונה נ' כונס הנכסים הרשמי (21.10.12).

7. על פי הדו"ח המסכם שהגיש המנהל המיוחד עולים נתונים אלו ביחס לחייבת:

א. לחייבת אישור מהמל"ל בדבר אי כושר עבודה לצמיתות בשיעור של 100% ונכות רפואית בשיעור של 76%.

ב. החייבת היא ילידת שנת 1963 (בת 54) והיא יצאה לגמלאות בשנת 2013 עקב מצבה הרפואי. היא מקבלת פנסיה בסך של 4,678 ₪ לחודש וקצבת נכות בסך של 3,375 ₪ לחודש.

ג. בן זוגה של החייבת אף הוא אינו עובד עקב מגבלות רפואיות והוא חי מקצבת נכות וק צבת ניידות בסך כולל של 5,000 ₪ לחודש.

ד. בן זוגה של החייבת מצוי גם הוא בהליך פש"ר.

ה. לחייבת ולבן זוגה אין ילדים.

ו. החייבת עמדה בתנאי ההליך , שיתפה פעולה עם בעל התפקיד, התייצבה לחקירתה, מסרה מידע מלא ומסמכים כנדרש והגישה דו"חות כדבעי בצירוף אסמכתאות.

ז. נסיבות יצירת החובות כפי שציינה החייבת בתצהיר ההסתבכות, לא נסתרו בחקירתה . הם נבעו מהלוואות שנטלה לצורך מימון טיפולי הפרייה ולא נגרמו בחוסר תום לב.

8. לאור נתונים אלו, ובמיוחד לאור מצבה הרפואי של החייבת אשר אינה מסוגלת לעבוד יותר ומאחר ואף בעלה במצב רפואי וכלכלי קשה, יש מקום להיעתר לבקשתה.

9. הכספים שנצברו בקופת התגמולים מאפשרים לחייבת גמלה צנועה. אם יועבר הסך של 41,308 שהוא רכיב תגמולים נזיל, תקטן הגמלה שהיא תקבל. החייבת לא יכולה לעבוד ולצבור כספים לעת זיקנה עקב מצבה ואין לה ילדים שיוכלו לתמוך בה בעת זיקנה.

10. לפיכך, מדובר במקרה חריג שבו מוצדק לקבוע כי רכיב התגמולים הנזיל יוותר ברשות החייבת ולא יועבר לקופת הפש"ר. מובהר כי רכיבי הפיצויים יועבר ו לקופת הפש"ר, כפי שכבר נקבע בהחלטה קודמת.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.