הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 40722-10-16

מספר בקשה:3, 12
לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשים

  1. איבגי סימון - החייב
  2. איבגי אבלין - החייבת

ע"י ב"כ עו"ד צבי וישנגרד

נגד

המשיבים

1. עו"ד קרן אוגינץ - המנהלת המיוחדת

2. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י עו"ד תמר ישראלי

3. בנק אוצר החייל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טליה בן ברוך

4. בנק יהב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוני אקלר

5. עמותת "עזור לעזור" לעובדי עיריית ת"א וגמלאיה
6. קופת התגמולים של עיריית ת"א
ע"י ב"כ עו"ד יוסי פורת

החלטה

האם יש לקבל את בקשת החייבים ולהורות על הפסקת ניכויי ההלוואות משכרם והאם יש לבטל את ההליך כבקשת המנהלת המיוחדת?

א. רקע כללי

1. ביום 12.12.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו וביום 19.12.16 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת לבקשתה. על כל אחד מהחייבים הושת צו תשלומים חודשי בסך של 1,000 ₪.

2. החייבים הגישו "בקשה לביטול עיקול משכורת ולהחזר סכומי העיקול שעוקלו לקופת הפש"ר " (להלן: "הבקשה"). שני החייבים מועסקים על-ידי עיריית תל-אביב (להלן: " העירייה").

3. החייבים טענו כי הגישו בקשה לפשיטת רגל, לאחר שלא יכלו לשאת עוד בעול תשלומי ההלוואות שנטלו מהמשיבים 3-6 (להלן: "הנושים"). מדובר בהלוואות בסכומים גבוהים עם החזר חודשי גבוהה. מאחר שהחייבים הינם עובדי עיריית תל אביב, הם היו זכאים להלוואות בתנאים מועדפים. החזרי ההלוואות בוצעו באמצעות הוראת קבע ישירות ממשכורותיהם של החייבים.

4. ביום 25.1.18 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה לביטול הליכים. לטענתה, נוכח הפיגורים שצברו החייבים ואי הגשת דו"חות, יש מקום לבטל את ההליך.

ב. טענות החייבים

1. הם נקלעו למצוקה כלכלית קשה שנבעה מהתמכרותו של בנם להימורים. החייבים סברו כי עם כניסתם להליך הפש"ר , יפסקו הניכויים ממשכורותיהם ויתאפשר להם להתאושש מבחינה כלכלית.

2. במצטבר, מנוכה משכרם של החייבים סך של כ- 9,342 ₪ מידי חודש בגין החזרי ההלוואות (7,102 ₪ ממשכורת החייב ו-2,240 ₪ ממשכורת החייבת). מדובר בהעדפת נושים אסורה ולכן על הנושים להפסיק לגבות מהם את החזרי ההלוואות.

3. ניכוי כספי ההלוואות יחד עם התשלום החודשי לקופת הכינוס, לא מותיר ל הם כספים שיש בהם כדי לספק את צרכיהם הבסיסיים. מתן צו הכינוס לא הביא הקלה כלשהי לחייהם. הותרת הניכויים על כנם משמעה עיקור צו הכינוס מתוכן והותרת החייבים במצב כלכלי קשה ללא תקומה.

4. אין מדובר בהמחאת זכות לנושים . המסמכים עליהם נסמכים הנושים נעדרים סממנים המעידים כי מדובר בהמחאת זכות. במסמכים שנחתמו עם בנק יהב ובנק אוצר החייל, קיימות התניות המעידות כי מדובר בעסקת משכון הטעונה רישום אצל רשם המשכונות. בין היתר , ה נושים שומרים לעצמם את הזכות לחזור ולגבות ישירות מהחייבים את סכומי ההלוואה שנוכו ממשכורתם . הנושים הינם מוסדות פיננסיים גדולים שעיקר עיסוקם במתן הלוואות. היה עליהם להסתלק מהספק ולציין בצורה שאינה משתמעת לש תי פנים, כי מדובר בהמחאת זכות.

5. אף אם תתקבל הטענה כי מדובר בהמחאת זכות, הרי שאין לה כל תוקף כלפי המנהל המיוחד, שכן המחאת הזכות לא נרשמה כמצוות הוראת סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: " הפקודה"). כמו כן, החריגים הקבועים בסעיף 97(ב) לפקודה לא חלים.

6. ככל שהבקשה להפסקת ניכויי ההלוואות מהשכר תדחה , יש להורות על הפחתת צו התשלומים של החייבים ולהעמידו על סכום מינימלי של 150 ₪ לחודש.

7. באשר לבקשה לביטול ההליך: בשל הניכויים לנושים, ניצבים החייבים מדיי חודש בדילמה קשה: האם לשלם את צו התשלומים החודשי על חשבון צרכיהם הבסיסיים. אין מדובר בהתנהלות הנובעת מזלזול, אלא ממצוקה קשה של הם. לכן, יש להורות על הפחתת צו התשלומים החודשי ולהותירם בהליך .

ג. טענות המנהלת המיוחדת

1. יש לדחות את הבקשה. מדובר בהמחאת זכות ספציפית לקיזוז החזרי ההלוואות באמצעות ניכוי מהמשכורת החודשית. לכן, מתן צו הכינוס בעניינם של החייבים "לא עוצר" את החזר ההלוואה החודשי השוטף.

2. החייבים חתמו על בקשות לקבלת הלוואה ועל כתבי התחייבות להחזרת הלוואות, במסגרתם הסכימו מפורשות כי תשלומי החזר ההלוואה ינוכו ממשכורתם וכי יתרות ההלוואה ינוכו מסכומים המגיעים להם מהעירייה או מקופת התגמולים. בחלק מההסכמים אף צוין מפורשות, כי באם תוגש נגדם ו/או על ידם בקשה למתן צו כינוס ו/או פשיטת רגל ו/או הפטר ובאם יינתן צו כינוס נכסים כנגדם, הם מסכימים לביצוע קיז וז החובות כנגד הכספים המגיעים להם.

3. כאשר מדובר בהמחאת זכות ספציפית בלתי רשומה, היא אינה דורשת רישום ומעמדה כחוב מובטח. ככזו, הנושים רשאים להמשיך ולגבות את החוב.

ד. טענות המשיבות 3-4: בנק יהב ובנק אוצר החייל

1. יש לדחות את הבקשה ולקבוע כי המחאת הזכות שרירה, קיימת ועומדת בתוקפה על אף הליכי הפש"ר של החייבים . מדובר בהמחאת זכות ולא בעיקול ולכן רשאי הבנק להמשיך ולגבות את החוב באמצעות ניכוי מהמשכורת החודשית .

2. החייבים נטלו הלוואות ולהבטחת פירעון הלוואות אלו, חתמו על כתבי התחייבות להחזרת ההלוואה והמחאה בלתי חוזרת לניכוי ההלוואה. המחאה זו מאפשרת את הניכוי מידי חודש ממשכורתם של החייבים. החייבים מודעים להמחאה זו והם אלה שנתנו הוראה בלתי חוזרת למעסיק לשלם ל נושים את הכספים, על דרך של המחאת זכות במסגרת הסכמי ההלוואה עליהם חתמו .

3. החייבים השמיטו מבקשתם את עובדת קיומן של הוראות בלתי חוזרות לטובת הבנק וכי הניכויים מבוצעים מכוח שיעבוד ולא במסגרת עיקול.

4. המחאת הזכות לטובתם ממשיכה לעמוד בתוקפה חרף מתן צו הכינוס, מאחר שעסקינן בהמחאת זכויות קיימות או עתידיות. מדובר על זכות של החייבים לגמלה והמחאת הזכות בוצעה בתמורה ובתום לב.

ה. טענות המשיבים 5-6: עמותת עזור לעזור וקופת תגמולים של העובדים בעיריית ת"א

1. הן מעמידות את ההלוואות לטובת העובד המבקש הלוואה, בהסתמך על תנאי ההחזר הקבועים בהסכמים ועל בסיס המחאת הזכות הספציפית ו הבלתי חוזרת המתבצעת באמצעות הוראת קבע שניתנת על ידי העובד למעביד. ההחזרים מועברים במישרין מהמעביד – העירייה - אליהן.

2. החייבים הסכימו מפורשות במסגרת ההסכמים עליהם חתמו, כי תשלומי החזר ההלוואה ינוכו ממשכורותיהם. לכן, הם רשאים להמשיך לנכות את תשלומי החזר ההלוואות ממשכורת החייבים.

ו. עמדת הכנ"ר

1. הכנ"ר מצטרף לעמדת המנהלת המיוחדת והנושים, לפיה יש לדחות את בקשת החייבים ולאפשר המשך ניכוי החזר ההלוואה ממשכורתם של החייבים . מדובר בהמחאת זכות בלתי חוזרת, במסגרתה המחו החייבים זכות עתידית לשכר, כפי שפורט בהסכמי ההלוואות, והסכימו לנכות משכרם את התשלומים עבור פירעון ההלוואות אותן נטלו.

2. ההמחאות שניתנו למשיבים באות בגדר אחד החריגים הקבועים בסעיף 97(ב) לפקודה, כיוון שמדובר בזכות עתידית לשכר . מדובר בהמחאה מוגנת ותקפה ולא חלה על ה נושים חובה לרושמה ברשם המשכונות.

3. באשר לבקשה לביטול ההליך, יש לבחון את בקשת החייבים להפחתת צו התשלומים.

ז. דיון והכרעה

1. סעיף 97 לפקודה שכותרתו " ביטול המחאה כללית בלתי רשומה" קובע כי :

"(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה."

2. סעיף 97(ב) מונה את החריגים שבהתקיים אחד מהם, המחאת הזכות של החייב תהא תקפה אף אם לא נרשמה ברשם המשכונות. אחד החריגים, שהוא הרלוונטי לענייננו, הוא כאשר מדובר בהמחאת זכויות קיימות או עתידיות של חוזים שפורטו בהמחאה. במקרה דנן , מדובר בהמחאת הזכות העתידית לשכר ותנאי ההלוואה מפורטים במסמכי ההלוואות.

בספרם פשיטת רגל (מהדורה שלישית 2010, עמ' 366-367) מציינים המחברים המלומדים ש' לוין וא' גרוניס, כי העיקרון הגלום בסעיף 97(ב) לפקודה הוא , שהמחאות ספציפיות שנעשו על ידי החייב לפני תחילת פשיטת הרגל תופסות, אף שלא נרשמו. הנטייה הפרשנית היא לפרש בצמצום את האמור בסעיף 97(ב) לפקודה. יחד עם זאת, בענייננו, ניסוחן של ההוראות המורות על המחאת הזכות הינן ברורות ומפורשות . נראה כי לא ניתן לפרש אחרת את ההוראות הללו ומדובר בהמחאת זכות הנכנסת לגדרי חריג סעיף 97(ב) לפקודה , אשר אינ ו דורש רישום והיא תקפה.

3. הפסיקה קובעת כי כאשר ניתנת המחאת זכות ספציפית ובלתי חוזרת לניכוי כספי החזר הלוואה ממשכורתו של החייב, המלווה רשאי להמשיך ולנכות את תשלום ההחזר ממשכורתו של החייב. (ראו: פש"ר (חי') 62895-02-16 אלירן עובדיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (16.5.17); בש"א (י-ם) 1543/06 כהן ברוך מאיר נ' משרד האוצר מינהל הגמלאות (3.5.07); פש"ר (חי') 54386-05-11 פולינה אזיזוב נ' כונס הנכסים הרשמי (1.2.12) ).

4. המלווים העמידו את ההלוואה לזכות החייבים בהסתמכם על הבטוחה שניתנה להם , קרי, המחאת הזכות לניכוי כספי החזר ההלוואה ממשכורתם של החייבים . ניתן להניח ברמת ודאות גבוהה , כי לולא בטוחה איתנה זו, לא היו ניתנות ההלוואות לחייבים.

5. כפי שציינה כב' השופטת פלינר בפש"ר 24652-06-15 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' קרול מנש (2.10.15):

"החייב נטל הלוואות עובר למתן צו הכינוס; קיבל את התמורה המלאה לידיו; הנושה לא היה נותן את ההלוואה לידי החייב לולא קיבל בטוחה מוצקה וברורה בדמות המחאת הזכות לניכוי ההלוואה מהמשכורת; הנושה הסתמך על בטוחה זו ושינה את מצבו לרעה; התשלומים החודשים לפירעונה עוגנו כאמור בהמחאת זכות עתידית לניכוי משכרו של החייב; הצדדים פעלו על פי הסדר זה במשך פרק זמן לא מבוטל; ולפיכך, קובעת אני כי לנושה עדיפות בפירעון סכומים אלו ממשכורתו של החייב ואין להורות על הפסקת הניכוי והחזרת הכספים שבוצעו מכוחו."

6. בענייננו, עיון בהסכמי ההלוואות שצורפו מעלה, כי המלווים כללו הוראות ברורות ומפורשות באשר להמחאת הזכויות ואופן ניכוי ההחזר הכספי ממשכורות החייבים (רא ו לדוגמא סעיפים 1.2, 40 ל כתב התחייבות להחזרת הלוואה והמחאה בלתי חוזרת לניכוי מיום 1.6.15). החייבים אף לא טענו בשום שלב, כי לא הבינו את משמעות ההסכמים או כי הוטעו במעמד החתימה עליהם. על כן, חזקה כי החייבים הבינו על מה הם חותמים ונתנו הסכמתם המפורשת למנגנון ניכוי החזר ההלוואה ממשכורתם והעברת ההחזרים במישרין מהמעביד למלווה. כמו כן, החייבים חתמו על הסכמים מפורשים בהם הם מצהירים , כי אף אם ינקטו נגדם או על ידם הליכי פש"ר , לא יופסקו הניכויים (לדוגמא: סעיף 7 לטופס המחאה והוראה בלתי חוזרת עליו חתם החייב וצורף כנספח א2 לתגובת בנק אוצר החייל).

בכך למעשה, עומד ת הסכמת החייבים להמחאת הזכות, בתנאים הנדרשים לפי סעיף 97 לפקודה אף ללא רישומה. המחאת הזכות תקפה כלפי הנושים ויש לאפשר להם להמשיך ולנכות את כספי ההלוואה ממשכורתם של החייבים. (ראו: פש"ר (חי') 3020-01-12 דינה לוי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 18.6.12)).

7. סיכומו של דבר: במסגרת הסכמי ההלוואות, המחו החייבים את זכותם לשכר העתידי ויש לאפשר למלווים להמשיך ולנכות את החזר כספי ההלוואות שניתנו לחייבים ממשכורתם, באותו האופן שהדבר בוצע עד כה ויש לדחות את בקשת החייבים .

8. באשר לבקשה לביטול ההליך: בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשה. החייבים העלו טענות כבדות משקל ביחס למצבם הכלכלי עקב החזר החובות מידי חודש ויתכן שצו התשלומים החודשי בגובה 1,000 ₪ לכל אחד מה ם, אינו תואם את יכולותיהם.

9. לכן, על המנהלת המיוחדת לבחון את יכולת התשלום החודשי של החייבים לאחר ביצוע ניכויי ההלוואות, ולהגיש עמדתה ביחס ל בקשתם להפחתת צו התשלומים. על החייבים להמשיך ולהגיש את הדוחות הכלכליים.

10. עמדת המנהלת המיוחדת תוגש בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ח, 07 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.