הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 37723-05-12

בפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

החייבת

אלהאם זידאן

נגד

משיבים

  1. כונס נכסים רשמי תל אביב.
  2. לימור קירש (נאמנת)

החלטה

ישיבת היום נועדה לדיון בהפטרה של החייבת אשר צו כינוס בעניינה ניתן ביום 6.6.2012 והיא הוכרזה ביום 27.2.2014.
הנושים זומנו כדין והתייצבו לדיון שני נושים: מי אביבים 2010 בע"מ (להלן: "מי אביבים"), תאגיד המים של העיר תל אביב-יפו וכן עיריית ת"א.
החייבת ילידת 1961, אינה יודעת קרוא וכתוב, אלמנה, גרושה ופרודה ואם לשישה בגירים. החייבת מתגוררת עם שלושה מילדיה ברח' סא 53 כפר שלם ת"א. מדובר בנכס אליו פלש בעל ה הראשון של החייבת לפני עשרות שנים. החייבת מתגוררת בדירה משנת 1980. בעלה הראשון של החייבת היה מבוגר ממנה ב-35 שנה ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר שבע שנים נפטר הבעל כתוצאה מאירוע מוחי והחייבת נותרה אלמנה צעירה עם שלושה ילדים קטנים . בשנת 1992 נישאה החייבת לבעלה השני ולבני הזוג נולדו שני ילדים ולאחר שלוש שנים התגרשו. בשנת 1997 הכירה החייבת בן זוג ירדני, אשר היה שוהה בלתי חוקי בארץ , ולבני הזוג נולד הבן הצעיר. בשנת 2001 גורש בן הזוג מהארץ על ידי השלטונות. לאחר שבן הזוג האחרון גורש מן הארץ נותרה החייבת, ללא פרנסה ועם קטינים.
לתיק הכינוס הוגשו תביעות חוב בסך כולל של כ-400,000 ₪ מתוכם לנושה מי אביבים סך של כ-200 אלף ₪ בגין מים ולעיריית ת"א סך של כ -188,000 ₪ בגין ארנונה. יש לציין כי בכל הנוגע לנושה מי אביבים מדובר בסכום עתק של כ- 17,000 ₪ לחודש בגין מים אשר ידון בהמשך ואף בכל הנוגע לתביעת החוב בגין הארנונה, הרי שלא הובהר עד תום כיצד נצבר סכום כה גבוה בגין דירה ובתסקיר הנאמנת נכתב כי תביעת העירייה "בבירור" .
הנאמנת בתסקיר המליצה, בהתחשב בנסיבותיה האישיות של החייבת, ובהסתמך על מצבת נכסיה ויכולת ההשתכרות הנוכחית והעתידה שלה, על מתן הפטר מותנה כנגד תשלום סך נוסף של 14,000 ₪ לקופה וזאת בדרך של 40 תשלומים על סך 350 ₪ כל אחד. הנאמנת ציינה כי החייבת עובדת בסיעוד קשישים בשכר של כ-1200 ₪ בחודש ומקבלת קצבת שארים והבטחת הכנסה ממל"ל בסך של 3,000 ₪ לחודש. לפיכך הכנסותיה הכוללות של החייבת עומדות על כ-4,200 ₪ בחודש בממוצע.
הנושה מי אביבים התנגדה להפטר וטענה כי הגישה שתי תביעות חוב כנגד החייבת כאשר זו המשמעותית עומדת על סך 200 אלף ₪ בגין אספקת מים וכי הנאמנת לאחר בדיקה אישרה את תביעת החוב. עוד היא מציינת כי החייבת לא שילמה גם את חובותיה לאחר צו הכינוס כאשר הוגשה תעודת עובד ציבור המפרטת את נתוני צריכת המים. תעודת עובד הציבור ניתנה על ידי מר גוטמן איגור, שגם התייצב לדיון , ובה פרט , כי בהתאם לנתוני מי אביבים חובה של החייבת בגין צריכת מים ביתית בתקופה שמפברואר 2012 בסמוך למועד צו הכינוס ועד מרץ 2015 עומד על סך כ-342,000 ₪. ואילו מאפריל 2015 ועד פברואר 2016 עומד החיוב על סך כ-76,000 ₪.
במהלך הדיון הסביר מר גוטמן כי הואיל ולחייבת אין מד מים בדירתה, הרי שהיא מחויבת כ"חסר מד". עוד הסביר כי ברח' ס "א 53 מותקנים שני מדדי מים כלליים המספקים מים לכל השכונה, כאשר סך הכל 64 לקוחות רש ומים לקבלת מים: מהם 44 יחידות בעלות מד ו-20 יחידות מחויבות כ "חסרות מד". היחידות "חסרות מד", כולל החייבת, מחויבות בכל יתרת הצריכה לשכונה בחלוקה ל-20, ללא קשר לצריכה בפועל.
בדיון החייבת נשאלה מדוע איננה מתקינה מד מים, על מנת שניתן יהיה למדוד את כמות ה מים שבה היא משתמשת לצרכיה היא בלבד, והיא הסבירה כי כאשר היא מבקשת להזמין מד מים לביתה מודיעים לה במי אביבים כי עליה לשלם קודם את החוב שהצטבר . מר גוטמן בדיון הודיע כי החייבת רשאית למיטב ידיעתו להתקין מד מים גם ללא תשלום חוב העבר.
אשר לעיריית ת"א הרי שהתנגדותה נסמכה על כך שהחייבת יצרה חובות ארנונה כלפיה לאחר צו הכינוס. כאשר לגבי חלק מהחובות היא הגיעה להסדר תשלום ובחלק אחד היא יצרה חוב שלא הוסדר העומד על סך של 6,622 ₪. עוד טענה העירייה, כי החייבת בת 55 ואיננה ממצה את כושר השתכרותה ולכן אין להפטיר א ותה מחובותיה בתשלום של 44,000 ₪ המהווה לכל היותר דיבידנד של 10% ברוטו שהוא נמוך ביותר.
ב"כ הכנ"ר צינה בדיון כי לדעתה לא היה מקום כלל לאשר את תביעת החוב של מי אביבים כפי שאושרה, הואיל ומדובר בסכום עתק, שאיננו משקף כלל את הצריכה בפועל של מים על ידי החייבת והדבר מוביל למצב שהחייבת נמצאת ב"פלונטר" שממנו לא תוכל לצאת ולכן יש לאפשר לחייבת לפתוח דף חדש בחייה באמצעות הפטר ובנוסף הסיוע המשפטי צריך לסייע לה לפטור את נושא החוב החדש שהצטבר מול מי אביבים ועיריית ת"א.
דיון והכרעה
החייבת כאמור היא אישה, שאינה יודעת קרוא וכתוב, ו חייה לא היו קלים. היא בת 55 וחיה הן מקצבאות והן מעבודה חלקית שהיא פיזית במהותה, ובוודאי שקשה לה למצוא עבודה נוספת בהיותה מבוגרת ולא יודעת קרוא וכתוב.
אציין כי במהלך הדיון ציינה ב"כ הכנ"ר כי מעולם לא נתקלה בכך שמי שאין לו מד מים משלם בגין תצרוכת משותפת, אשר יכול ה להגיע לסכום עתק של 17,000 ₪ לחודש ללא כל הצדקה על פי השימוש העצמי שלו. הנושה, מי אביבים , אף אינה טוענת כי סכום זה משקף את כמות הצריכה של החייבת הספציפית (שיש להניח שהוא עומד על מאות שקלים בודדים כמו כל בית רגיל) והטיעון היחיד שלהם לעניין תביעות החוב והחובות החדשים הוא, שהחייבת לא התקינה מד מים ולכן מחויבת באותם סכומים בלתי סבירים .
בהתחשב בנתוני החייבת, נראה כי תאגיד כדוגמת מי אביבים המספק מים, שהוא המוצר הבסיסי ביותר, מן הראוי שיצור פלטפורמה מתאימה שתאפשר גם לאוכלוסיות מוחלשות דוגמת החייבת להתחבר למד מים ולזכות בחישוב , שיהיה על בסיס הצריכה העצמית שלה בלבד. נראה בלתי סביר ואף חסר תום לב לתבוע ממשתמש סכומים , שיד וע לחברה שאינם נובעים משימוש שלו עצמו, קל וחומר כאשר מדובר בסכומי עתק (17,000 ₪ לחודש) שמרבית תושבי מדינת ישראל לא י וכלו לעמוד בו כתשלום חודשי. אך מובן הוא כי מי שנגבים ממנו סכומים כאלה בגין מים מוצא עצמו ללא יכולת להתקיים ביום יום ובוודאי שלא לשלם את חובותי ו, ו כך חובותיה הולכים ותופחים מבלי יכולת להיחלץ. לעניין זה אומר שתשובתה של החייבת כי כאשר ביקשה להתקין מד מים נדרשה תחילה לשלם את חוב העבר, בהינתן שכך אכן נאמר לה, מהווה גם הוא בנסיבות אלה, חוסר תום הלב והתנהלות בלתי סבירה, וכל זאת כאשר מים הם המצרך הנרכש החיוני ביותר ולמי אביבים יש את המונופול על אספקת המים ל חייבת.
לפיכך נראה לי כי התנגדותה של מי אביבים להפטר בנסיבות אלה, אין לה כל בסיס. נהפוך הוא, לו הייתה מי אביבים מסייעת בידי החייבת מלכתחילה להתקין מד מים, הרי ייתכן שהחייבת כלל לא ה ייתה נקלעת לאותו מצב של פשיטת רגל.
אשר להתנגדותה של הנושה עיריית ת"א, הרי שגם מדברי ב"כ עיריית ת"א עלה שהחייבת עשתה מאמצים להגיע להסדרים עם הע ירייה לגבי חובותיה החדשים ונותרה חייבת סכום של 6,000 ₪. החייבת טענה שהיא כן משלמת את הארנונה ואת ההסדרים ואף נאמר על ידי הנאמנת , שראתה במסגרת הדוחות קבלות על תשלום ארנונה. מכאן שאין לומר שהחייבת מתעלמת מחובותיה לעירייה . אציין כי לא השתכנעתי שהחייבת אכן מנצלת די את זכויותיה להנחות בארנונה, וכי יתכן שלו תעשה זאת סכום חובותיה יפחת. כך או אחרת איני סבורה שב מכלול נסיבות אלה, יש בחוב החדש שנוצר לעירייה בגין ארנונה כדי למנוע מתן הפטר לחייבת בהתחשב בסך כל הנסיבות ובעיקר בסכום החוב העיקרי המוטל בספק.
כאמור, נראה שלו הייתה החייבת משלמת מים על פי הצריכה האמתית בפועל ולא סכומי עתק, כפי שנדרשה לשלם , הרי שספק אם הי יתה נכנסת כלל להליך פשיטת הרגל. הנושים הנוספים של החייבת, אשר הגישו תביעת חוב הם שני נושים שסכום נשייתם הכולל הוא כ- 35,000 ₪ וחובות אלו הם מראשית שנות ה- 2000 ולכן אין לראות בחייבת כמי שיוצרת חובות חדשים ואינה ראויה לפיכך לקבלת הפטר מותנה.
עוד יש לציין כי היה ותביעת החוב של מי אביבים הייתה בסכום המשקף צריכה אמתית של החייבת, ככל שבכלל הייתה מגיעה החייבת להליך זה, כי אז הסכום שמציעה כיום החייבת לנושיה היה מאפשר דיבידנד משמעותי הרבה יותר.
לאור כל האמור לעיל, איני מוצאת כי יש ממש בהתנגדויות הנושים בדיון ואני מקבלת את ההסדר שאליו הגיעו החייבת והנאמנת בהמלצת הכנ"ר וקובעת תכנית פירעון כדלקמן:
החייבת תשלם סך של 350 ₪ לחודש במשך 40 חודשים נוספים.
החייבת רשאית להקדים תשלומים.
החייבת פטורה מהגשת דוחות.
אני ממליצה כי הסיוע המשפטי ימשיך לסייע בידה של החייבת על מנת שתוכל להתגונן כראוי מפני תביעות מי אביבים ואף תבחן את זכאות החייבת להנחות בארנונה, ואת ההסדרים אליהם הגיעה עם עיריית ת"א, על מנת שאכן תוכל לצאת לדרך חדשה. אודה לב"כ החייבת אם יעדכן אותי בעניין זה עד ליום 11.9.16 .
רשמתי לפני את הודעת מי אביבים כי אין כל מניעה שהחייבת תתקין מד מים גם אם לטענתם יש לה חוב לחברה, וכן אני ממליצה כי יסייעו בידי החייבת להתקין מד מים שכזה.
לאחר שישולם הסכום הנדרש תוגש פסיקתא לחתימתי.
מעקב מז' ליום 18.9.16.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, 06 יולי 2016, בהעדר הצדדים.