הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 37201-11-19

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

מערער

ולדלן אברמוביץ (החייב)
ע"י ב"כ עו"ד ירדן פישר ו/או אליאור ביבי

נגד

משיבים

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל רוזנבלט

2.יניב אינסל, עו"ד (מנהל מיוחד)

3. עיריית תל-אביב (הנושה)
ע"י ב"כ עו"ד אבי נימצוביץ

פסק דין

כללי:

1. לפני ערעור החייב על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת חוב.
מדובר בתביעת חוב של עיריית תל אביב, הנושה, משיבה 3 להליך.
המועד להגשת תביעת החוב, הוארך בהסכמה ובאישור בית המשפט.
כל הצדדים הסכימו כי ההכרעה תינתן על יסוד הכתב. בעקבות זאת הנני להכריע בדין.

הערעור:

2. החייב ואמו גב' אולגה סבצ'נקו ניהלו אטליז בתקופה מיום 1.2.2002 ועד 1.3.2005.
הנושה עיריית תל-אביב חילקה קנסות לעסק במספר תאריכים שונים.
לטענת החייב, הקנסות ניתנו לעסק גם בתקופה בה היה סגור עקב פיגוע שהיה בסמוך, גרם לנזקים משמעותיים ובסופו של דבר לקריסת העסק.

3. המערער טוען, כי למרות שהוכח כי עסקו לא פעל במקום בעת מתן הדו"חות נשוא תביעת החוב של הנושה, המנהל המיוחד לא ייחס לכך חשיבות.
המערער מוסיף כי הביא אישור כי רשות המסים העניקה פיצויים לעסק בגין התקופה בה היה סגור, זו התקופה בה חולקו הדו"חות נשוא תביעת החוב, דבר התומך בטענתו כי לא היה מקום לקנסות כלפיו בתקופה זו.
עוד טוען המערער, כי חלק מהדו"חות ניתנו בכפל, לעיתים אף פעמיים ביום, והנושה סירב למסור לידיו את תדפיס הדו "חות והתאריכים בהם ניתנו. הכל בניגוד מוחלט לעיקרון לפיו אין לשפוט אדם פעמיים בגין אותה עבירה.

4. אשר לדו"חות נוספים אשר מקורם פתיחת העסק בשב ת, טוען המערער כי כבר פרע אותם בסכום נכבד העולה על 120,000 ₪.
המערער מוסיף, כי אומנם נעשה קיזוז מטעם הנושה, בגין חלק מהסכום, לאחר שהמערער הציג לפ ניו אסמכתאות. את האסמכתאות השיג המערער לטענתו בקושי רב ויש שם תימוכין רק לסכום של 54,365 ₪. סכום זה קוזז אומנם מתביעת החוב אך לגישתו שילם יותר ו היה מקום לקזז בהתאם.

5. אשר לחיובים שהושתו על העסק בגין חובות ארנונה ומים, טוען המערער כי שילם סכום של 46,314 ₪ עבור חובות אלה כאשר לראיה זו התייחס המנהל המיוחד באופן לאקוני ולא פירט האם אכן קיזז את התשלומים עבור החוב.

6. גם ביחס לחיובים שהוטלו על המערער בגין אגרת השילוט, טוען המערער כי שילם סכומים אלה והביא כראיה דוח מצב חשבון חתום ע"י פקיד הנושה על תשלום בגובה סך של 9,920 ₪. גם בעניין זה לא ברור לדעתו מהכרעת החוב של המנהל המיוחד, האם בוצע קיזוז כדין.

7. מן המפורט לעיל עולה, כי את טענות המערער ניתן לחלק לשני ראשים – ראשית, חלק מהחיובים הוטלו עליו שלא כדין והמנהל המיוחד כלל לא התייחס לכך. שנית, חלק מהחיובים שולמו על ידו והמנהל המיוחד היה צריך לבחון את התשלומים לעומק ולפרט בהכרעתו את הקיזוזים שביצע.
מכאן הערעור.

עמדת הנושה:

8. הנושה גרסה, כי החובות כלפיה נובעים בגין 46 הודעות תשלום קנס חלוט לפי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 ו- 44 גזרי דין חלוטים של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב.
9. משכך, טוענת הנושה כי מדובר בכ-90 הרשעות פליליות שהחייב לא יוכל לקבל מהן הפטר ועל כן לשיטתה לא היתה מוטלת עליה החובה להגיש כל אסמכתא שהיא בתמיכה לתביעת החוב, הכל תוך הפניה ל ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' אבנר סינואני, ניתן ביום 17.4.2012 (פורסם בנבו) בהרכב כב' השופטים גרוניס, ג'ובראן וחיות.
הנושה לא חלקה על עצם זכאותו של המנהל המיוחד, לבחון תשלומים שהחייב טוען שביצע על חשבון החיובים הנ"ל ולהפחיתם במידת הצורך מסכום תביעת החוב.

עמדת המנהל המיוחד:

10. המנהל המיוחד לא הכביר מילים וציין בקצרה, כי הוא מצטרף לאמור בתגובת הנושה באופן מלא. לדידו, התייחס ובחן את הדברים במסגרת בדיקת תביעת החוב.

עמדת הכנ"ר:

11. הכנ"ר סבר כי דין הודעת הערעור להידחות נוכח סמכותו של המנהל המיוחד בעת בדיקת תביעות החוב, כסמכות מעין שיפוטית. כיוון שההכרעה התייחסה לניכוי סכומים שנוכו בגין חלק מהחובות ולטענ ות החייב ביחס לקנסות, הכנ"ר מצא כי לא קיימת חריגה קיצונית מסבירות או תקינות הכרעת המנהל המיוחד.

תגובת החייב:

12. לחייב ניתנה זכות התגובה. החייב הפנה תשומת לב לכך שהמנהל המיוחד מתבסס בקצרה מאוד על עמדת הנושה ואילו הכנ"ר מתבסס על ההלכה המשפטית לפיה ההתערבות בהכרעות המנהל המיוחד תעשה במקרה קיצון. מכאן, שכלל לא חיוו דעה מנומקת .
לשיטתו, כאשר הנושה בחרה להגיש תביעת חוב לתיק הפש"ר, הרי בכך הכפיפה את עצמה לכללים הנהוגים בהליכי פשיטת רגל ולא תוכל להישמע בטענה שמדובר בהליכים פליליים שאין עליהם זכות ערעור או התערבות.
החייב ציין עוד, כי בחלק מסוים מהכרעתו המנהל המיוחד כן קיזז סכום של כ- 50,000 ₪ מתביעת החוב של הנושה. הנושה לא ערערה על כך ובכך נסתרת על פניה טענתה כי לא ניתן להתערב בקנסות שחולטו או בפסקי דין של בית המשפט לעניינים מקומיים. החייב מוסיף כי לא פורטו בהכרעה טענותיו כי שילם בגין החיובים יותר ממה שק יזז המנהל המיוחד.
החייב רואה בכל זה חריגה קיצונית מסבירות ההכרעה באופן המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:
הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב – כללי:

13. מקום בו החוב מושא התביעה מבוסס על פסק דין שניתן נגד החייב רשאי בעל התפקיד, הממלא תפקיד מעין שיפוטי במעמד זה, לבדוק את התמורה שניתנה בעדו. אם הובאה בפניו ראייה שפסק הדין הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין, יהא הנאמן – ובמקרה שלנו המנהל המיוחד – רשאי לדחות את תביעת החוב כולה או מקצתה. קיימים טעמים בגינם ניתנת לנאמן סמכות "להציץ מעבר לפרגוד". הרשימה אינה סגורה. אולם, מכיוון שיש בסמכות זו של בעל התפקיד משום חריגה מעקרון סופיות הדיון, ראוי שתופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד. תהיה הצדקה להפעלת סמכות זו במקרים בהם פסק הדין ניתן מבלי שנפרשה לפני בית המשפט התמונה המלאה, או מבלי שנערך דיון כלשהו לגופו של עניין, כגון פסק דין שניתן בהיעדר כתב הגנה או בהיעדר התייצבות.

14. לסמכותו של המנהל המיוחד "להציץ מעבר לפרגוד פסק הדין" ראו:
ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטיגר, פ"ד מו(4) 353, 358 (1992);
ע"א 6872/16 חיון נ' זאב דסברג מנהל מיוחד (פורסם בנבו, 4.1.17) ;
ע"א 6561/15 דבורצקי נ' מרים זפט – נאמנת (פורסם בנבו, 29.1.17) ;
שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 287-286 (מהדורה שלישית, 2010) ;

קנסות והכרעות בית המשפט לעניינים מקומיים:

15. בענייננו, נראה כי ההכרעה בוססה למעשה על עמדת הנושה, כי מדובר בהליכים פליליים במהותם – קנסות והכרעות בית המשפט לעניינים מקומיים . משכך, גרסה הנושה כי למנהל המיוחד ואף לבית המשפט למעשה אין סמכות להרים את הפרגוד, ולבחון את עצם הטלת החיוב. הקנסות והכרעות בית המשפט לעניינים מקומיים, שהטילו חובה על המערער בשעתם, הם בגדר הליכים פליליים, אשר ממילא לא יחול עליהם הפטר לפי הוראות סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 , כך לטענת הנושה.
על כן טוענת הנושה, כי אין לבוא חשבון עם המנהל המיוחד אשר אישר את החיובים המקוריים שהושתו על המערער ללא בדיקה ואין לכפות עליו לבדוק האם העסק היה סגור במועדים בהם ניתנו הקנסות, או האם היה צידוק לכפל קנס באותו יום וכיוצא בזה.

16. בהלכת ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני שצוטטה ע"י הנושה ואוזכרה לעיל, אכן נקבע כי מדובר בחיוב שדינו כדין "חוב המגיע למדינה בשל קנס במשמעות סעיף 69(א)(1)". עוד נקבע כי קנסות חניה לרשות עירונית שקול כנגד קנס במובנו של סעיף זה בהיותה של הרשות העירונית "זרועו הארוכה של השלטון המרכזי".

17. יש לאבחן תחילה את ענייננו מהמקרה שנדון בע"א 5735/09 הנ"ל , שם הרשות העירונית כלל לא נטלה חלק בהליך פשיטת הרגל. בענייננו, בחרה הנושה העירייה לפנות למסלול של גביית חוב המגיע לה במסגרת הליך הפש"ר של החייב , ובכך הכפיפה עצמה לכללי ההליך. בעשותה כן ולאחר שהגישה תביעת חוב, מסרה עצמה הנושה למרות ם של דיני הפש" ר ולאופן בדיקת החוב המתנהל באמצעות ההליך ובעל התפקיד האמון על כך.
כלומר: אם הנושה הייתה בוחרת שלא ליטול חלק בהליך הפש"ר, היא הייתה רשאית לגבות את חובה במישרין מ ן החייב במסגרת הליכי גבייה פרטניים . במקרה זה הנושה לא הייתה מגישה תביעת חוב, טענותיה לא היו נבחנות ומתבררות באמצעות הליך מעין שיפוטי זה. אך מנגד - היא לא הייתה מנויה עם הנושים הזכאים לדיבידנד מכוח הליך הפש"ר.
משהנושה בחרה לגבות את החוב במתכונת הפש"ר הקולקטיבי ת ולהגיש תביעת חוב, היא הכפיפה עצמה להוראות הדין והפסיקה החלות עליו, לרבות חשיפתה לאפשרות כי טענותיה נושא תביעת החוב ייבחנו וייבדקו על ידי בעל התפקיד, בהתאם ל סמכותו וחובתו.

18. אני רואה לנכון לאפיין אפוא את ענייננו מהלכת ע"א 5735/09. אין הנידון דומה לראיה. שם כלל לא הי יתה מעורבות של העירייה בהליכי פשיטת רגל. שם היה מדובר בהסדר נושים בו העירייה לא נטלה חלק וממילא לא נתנה הסכמתה להסדר. ברם בענייננו, כאשר הנושה עיריית תל-אביב בחרה להצטרף להליכי פשיטת הרגל של החייב ולהגיש תביעת חוב, היא הכפיפה עצמה לסמכותו של בית משפט של פש"ר ולטעמי הכפיפה עצמה גם לסמכותו של בעל התפקיד להרים את הפרגוד ולבחון את נסיבות החיובים, וזאת כמובן מבלי לגרוע מהוראות סעיף 69 לפקודה.

19. במה דברים אמורים? בכניסתה להליך הפש"ר, הנושה נהנית מיתרונות רבים כדוגמת העובדה שעם מתן צו הכינוס, החייב אינו עוד אדון לנכסיו; מדרכי הגבייה שיש להליך הפש"ר להציע; מן המנגנונים המאפשרים ביטול בדיעבד של פעולות שבוצעו בתקופה שקדמה למועד פשיטת הרגל, כדוגמת ביטול הענקות, ביטול העדפות מרמה; מהעובדה שההליך מתבצע באמצעות בעל תפקיד אשר מבצע בדיקות וחקירות לאיתור נכסים ולגביית כספים מהחייב; מן העובדה שאינה צריכה לבצע פעולות גבייה בעצמה; וכמובן מהתוצאה הסופית לפיה בסופו של יום היא זכאית לקבלת דיבידנד מתוך קופת הכינוס, לפי סדרי הנשייה. על הנושה גם להבין כי כשהיא נכנסת בדלתו של הליך הפש"ר, היא נמצאת תחת מרותו בכלל האספקטים, גם אלה שאינם לרוחה. כדוגמת ההליך לבדיקת תביעת החוב מטעמה הנעשה על ידי בעל התפקיד, לו סמכות רחבה ומעין שיפוטית לבחון את טענות הנושה והחייב לגופן.
אמנם הנושה מחזיקה בגזרי דין ובהודע ות קנס אשר חוסים תחת הוראת סעיף 69(א)(1) לפקודה, אך הוראה זו מתייחסת למצב הסופי של החוב שהתגבש לאחר הכרעת החוב , ואילו אנו מצויים בשלב הבירור והגיבוש של החוב. אני סבורה כי אם יש למנהל המיוחד סמכות להרים את הפרגוד ולבחון חיובים שהושתו במסגרת של פסקי דין מחוזי ושלום , הוא רשאי ויכול לעשות כן גם אם מדובר בפסקי דין של עניינים מקומיים, כגון פסקי דין שניתנו שם בהעדר.
אם כך הוא באשר לבדיקת פסקי דין, קל וחומר שניתן לבדוק גם את החיוב שקדם להם, דהיינו את שלב כתיבת הדו"ח והטלת הקנס ע"י הפקח או הגורם המוסמך .
אם פסק דין של שופט יכול לעמוד למבחן, וניתן להרים את הפרגוד ולהציץ מאחוריו, מדוע נקדש את הדו"ח של הפקח העירוני?

20. אינני מקבלת את עמדת הנושה שאומצה ע"י המנהל המיוחד, כי החיובים דנן הם בבחינת "כזה ראה וקדש". ניתן וצריך לשמוע את טענות החייב בעניינם ולבחון את נסיבות הטלתם.
כלל הוא, כי כל חוב שנדרש במסגרת תביעת חוב בהליך פש"ר כפוף לבדיקתו של המנהל המיוחד ולהכרעת החוב הנטענת על ידו. כך הדין גם בענייננו. סמכות זו של בעל התפקיד, אינה גורעת לטעמי גם מהלכת סנואני. הליך בדיקת החוב מהווה שלב לגיבוש מצבת החובות. לאחר שמצבת החובות מתגבשת, חלים עליה גם הוראות סעיף 69 לפקודה, לרבות זו הקובעת כי קנס אינו בר הפטר. הוראה זו מתייחסת למצב הסופי של החוב ואינה גורעת כאמור משלב גיבוש החוב ומסמכותו וחובתו של בעל התפקיד לבחון את הטענות בדבר אופן הטלת הקנס או מתן גזר הדין.

21. זאת ועוד, ככל שמדובר גם בחיובי ארנונה, הרי החל משנת 1992 מקור החיוב בחוק ההסדרים ובצו ארנונה עירוני . הארנונה היא חיוב כספי, מס המוטל על הנכס ואינה קנס.

22. אשר על כן, במישור זה מתקבלות טענות המערער.
אני מוצאת, כי היה על המנהל המיוחד לבדוק את טענות המערער כי חלק מה חיובים הוטלו עליו שלא כדין, כדוגמת טענתו לכפל קנס באותו יום וטענתו לקנסות שהוטלו בתקופה בה היה העסק סגור עקב פיגוע. כמו כן, היה המנהל המיוחד רשאי לבדוק את החיובים שהושתו על המערער בבית המשפט לעניינים מקומיים ואת מקורם. שמא ניתנו בהעדר התייצבות. הכל על פי הוראות הדין והפסיקה.

העדר הנמקה של הקיזוזים:

23. מכאן אעבור לבחון את הרכיב השני בכתב הערעור והוא טענות המערער כי שילם על חשבון החייבים חלק נכבד יותר מזה שהמנהל המיוחד מצא לנכון לקזז. דהיינו , הרבה יותר מאשר 50,000 ₪ שקוזזו בהכרעתו.

24. אכן, החייב פירט בערעורו תשלומים שביצע, כאשר לטענתו ביצע תשלומים אף מעבר לכך. אלא ש לדבריו לא הצליח להשיג מאת העירייה הנושה אסמכתאות מלאות. גם כך, הסכומים שלטענתו קוזזו ממנו בגין התשלומים הללו גבוהים מן הסך של 50,000 ₪ שהוכרו ע"י המנהל המיוחד. ראו תצהירו אשר תמך בהודעת הערעור סעיפים 7, 8, 9 והנספחים שצורפו כאסמכתאות, נספחים 4 – 6 להודעת הערעור.

25. הכרעת המנהל המיוחד קצרה ותמציתית. מפאת חשיבותה אביא אותה במלואה:

" הנדון : פש"ר 29020-07-14 החייב ולדלן אברמוביץ – הכרעה בתביעת חוב מטעם עת"א
לאחר שעיינתי בתביעת החוב אשר הוגשה על ידי עיריית תל אביב (להלן – הנושה), על צרופותיה, הריני לקבוע, כי הנושה הינו בחזקת נושה בדין רגיל בידו להוכיח את תביעתו בסך 196,029 ₪.
סכום החוב המאושר מורכב מגובה חובות החייב לנושה נכון למועד צו הכינוס בגין ארנונה ובגין קנסות בהפחתת סכומים שחויבו לאחר מועד מתן צו הכינוס.
יצוין כי החייב השיג על תביעת החוב וטען כי שילם תשלומים על חשבון החובות כן כי יש לקזז קנסות שהוטלו בעת שבית העסק של החייב היה סגור וקנסות שהוטלו בעת שהחייב כבר לא נכח באותו בית עסק.
תשלומים ששולמו על חשבון החובות הופחתו. באשר לטענת החייב כנגד קנסות שהוטלו בעת שבית העסק היה סגור וכאשר לא נכח עוד בבית העסק, לא מצאתי לדחות את החוב בגין קנסות כאמור.
החייב מציג טענות אלו, ללא תמיכה ממשית, ומבלי שהציג כי פעל לביטול הקנסות, שהוטלו בשנים 2004-2008, מהטעמים הנטענים, בערכאה המתאימה ובזמנים הרלוונטיים".
הא ולו לא.
26. עינינו הרואות כי מתוך הכרעת החוב, לא ניתן להבחין בגין מה בוצעו קיזוזים מן הסכומים המקוריים שתבעה הנושה.
האם טענות החייב לביצוע תשלומים בסכומים של 54,365 ₪ פלוס 46,314 ₪ פלוס 9,920 ₪ המגובים באסמכתאות נלקחו בחשבון? מדוע הופחת ע"י המנהל המיוחד רק סכום של 50,000 ₪ ולא מעבר לכך?
לא ניתן בהכרעת החוב פירוט הולם ומענה לשאלות אלה.

27. חובת ההנמקה והפירוט של הכרעת חוב הינו בבחינת מושכלות יסוד.
בעל תפקיד משמש כקצין בית המשפט בעת ההכרעה בתביעות חוב הוא משמש תפקיד "מעין שיפוטי" כפי שהכנ"ר עצמו ציין בתשובתו לערעור. דווקא נתון זה שהכנ"ר הביא בתמיכה להכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב, פועל לטעמי לחובתה של ההכרעה לענייננו. כשם שבית המשפט הדן ומכריע בתביעה רגילה חייב לדקדק ולפרט את הכרעתו ולנמקה, כך גם על המנהל המיוחד לנהוג.

28. ראו:
דברי כבוד השופט דוד מינץ בפסק הדין שניתן במסגרת פר"ק 4092/07(מחוזי ירושלים) איבראהים אבו ג'הלין ואח' נ' ע ו"ד ד"ר משה כהן המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ ואח' (פורסם בנבו( :
"בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט אלא בתפקיד מעין שיפוטי )רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעז פ"ד נ"ב 1 199 , 204).
מלאכת ההכרעה בתביעות החוב על ידי בעל תפקיד הינה מלאכה נכבדה ורבת-חשיבות ואין לעשותה בהינף קולמוס וביד קלה..." (פסקאות 4 – 5 שם).

ובהמשך:
"הכרעתו של בעל התפקיד גם חייבת להיות מנומקת ולהתייחס לכל החומר והטענות הרלוונטיות אשר בפניו באופן שניתן יהיה להעמידה בשבט הביקורת. אין להסתפק באמירה כללית לפיה תביעת החוב אושרה, כולה או מקצתה, או נדחתה" (פסקה 8 שם).

דברי כבוד השופט עאטף עיילבוני בהחלטה שניתנה במסגרת פש"ר 62/08 (מחוזי נצרת) איזוטופ בע"מ נ' רו"ח יצחק קרמין, הנאמן להסדר הנושים של חברת א. גוברין (ניתנה ביום 14.12.2009, פורסמה בנבו ( :
"חובת ההנמקה החלה על נאמן המכריע בתביעת חוב אינה דרישה טכנית גרידא, אלא דרישה מהותית ועקרונית הנובעת ממעמדו המיוחד של הנאמן וממהות החלטתו, שהינה מעצם טבעה בגדר החלטה שיפוטית הקובעת תשתית עובדתית )ראה בש"א 23935/06 פש"ר 1700/05 דיפלומט מפיצים בע"מ נ' רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ ( פורסם בנבו)".

דברי כבוד השופט חגי ברנר בתיק פש"ר (מחוזי תל אביב ) 11906-02-11,
בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' דודיאן ואח' (נית נה ביום 15.9.2016, פורסמה בנבו):
"לבסוף, ההכרעה בתביעת החוב אינה מנומקת, וגם מטעם זה יש לבטלה:
'משום שחובת ההנמקה הינה חובה "ממסדר כללי הצדק הטבעי" שעליה יש להקפיד.' (רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ (פורסם בנבו, 24.07.2016) ".

29. אשר על כן, אני מוצאת כי גם במישור זה הצדק עם המערער. ההכרעה בתביעת החוב היתה תמציתית יתר על המידה. יש מקום להתייחסות פרטנית לטענות הקיזוז שהעלה החייב/המערער כנגד תביעת הנושה והתשלומים שלדידו שילם בגין רכיבי התביעה, לאחר שנתגבשו.

סיכום:

30. מן המקובץ לעיל, מתקבל הערעור.
הכרעת המנהל המיוחד בתביעת ה חוב של עיריית תל-אביב בענייננו, מיום 11.9.2019 בטלה בזה.
אני מורה למנהל המיוחד לבצע בדיקה מחודשת של תביעת החוב על מכלול רכיביה. ההתייחסות נדרשת גם להרמת הפרגוד באשר לעצם הטלת החיובים וגם לבדיקת התשלומים שלטענת החייב בוצעו על ידו. לאחר מכן, יכריע המנהל המיוחד מחדש בתביעת החוב וינמק אותה .

31. העירבון שהפקיד המערער כתנאי לדיון בערעור יוחזר לידיו באמצעות בא כוחו.
אני פוסקת לזכות המערער הוצאות הדיון בסך של 3,000 ₪, בהן ת ישא קופת הכינוס.

ניתן היום, י"ב סיוון תש"פ, 04 יוני 2020, בהעדר הצדדים.