הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 36940-03-12

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן
מספר בקשה : 84

החייב / המבקש : יעקב כהן
ע"י ב"כ עו"ד שוקי שועלי
נגד
המשיבים:
1 . כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן ספיר
2. שי הולנדר גרוס, עו"ד - הנאמן
ע"י ב"כ עו"ד גל גצל

החלטה
הבקשה:

1. לפני בקשה לפסלות שופט. הבקשה אשר הוגשה אך ביום 12.9.2019 נסמכת על החלטתי מיום 14.5.19 (להלן: "ההחלטה").

רקע :

2. תחילתו של ההליך בבקשה לפשיטת רגל שהוגשה על-ידי החייב ביום 21.3.12.
צו כינוס נחתם ביום 23.10.12.
החובות המוצהרים של החייב בפתיחת ההליך עמדו על למעלה מ 21 מליון ₪ ( 21,175,067 ₪ ) ל- 53 נושים.
עו"ד הולנדר גרוס מונה למנהל מיוחד ובהמשך ההליך לנאמן.

3. הנושים בהליך היו פעילים ביותר, התייצבו בכל ששת הדיונים שקוימו ב ו, השניים האחרונים לפני מותב זה. הנושים חזרו ועתרו לביטול הליך הפש"ר בין השאר מחמת חוסר תום ליבו של החייב, הן ביצירת החובות והן בהתנהלותו במהלך ההליך.
4. גם הנאמן טען, לחוסר תום לב מצד החייב ולהענקות אסורות של רכוש בו החזיק טרם הכניסה להליך, וכיום אין על שמו רכוש בר איתור.
כספים ונכסי מקרקעין של החייב הועברו לטענת הנאמן לצדדי ג' : ב תו של החייב שהייתה בתחילת ההליך סטודנטית בת 23 המתגוררת היום בחו"ל; בנו של החייב שבתחילת ההליך הוגדר כמי שעדיין סמוך על שולחנו של החייב כבן 21 אז, וכיום מוגדר כבעל חברה בע"מ המעסיק את החייב ואף בעלים של הדירה בה מתגוררים החייב ואשתו ומשלמים לבן לטענתם דמי שכירות.

5. בתסקיר שהגיש ביום 13.10.13 עוד בהיותו מנהל מיוחד, העלה הנאמן טענות ביחס לתום ליבו של החייב ודרך יצירת החובות על ידו. עוד הועלה חשש כי החייב פעל להברחת נכסים תוך רישום הזכויות בהם על שם בנו ובתו באופן פיקטיבי. ביום 14.11.14 הוגש תסקיר משלים וכן בקשה דחופה לצו מניעה, איסור דיספוזיציה ובקשה לזימון ילדי החייב שהם צדדי ג' לחקירה, ביחס לנכסים נשוא הבקשה. צו מניעה כמבוקש ניתן ביום 16.11.14.

6. בישיבת יום 19.8.15 הוכרז החייב פושט רגל ובעל התפקיד מונה לנאמן.
ביום 2.12.15 הוגשה בקשה ראשונה לביטול הענקות אסורות מס' 20 בתיק .
בישיבת יום 10.7.16 לפני המותב הקודם בתיק, הועלתה הצעת הסדר שלא השתכללה לכלל ביצוע. תחילה עקב התנגדות הנושים שסברו כי הסכום נמוך ביחס למצב הכלכלי האמיתי של החייב. בהמשך בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.10.18 שם רועננה ההצעה, עקב התנגדות החייב עצמו.

7. בדיונים לפניי חזרו הנושים על הטענות כי יש לבטל את ההליך שכן החייב הוא בעל נכסים שהועלמו מהם.
הנאמן המשיך וטען כי החייב שהיה מנהל חברה, בעלים של בית פרטי באזור, כספים ועוד, הבריח את נכסיו לצדדי ג' עובר לכניסה להליך.
הכנ"ר סבר כי יש לבדוק את הטענות לאשורן.במיוחד כאשר כ יום, הבן בגילו הצעיר (29) מנהל חברה בתחום בו עסק החייב בעבר, רשו ם כמעסיקו ונותן לחמו של החייב. החייב מתגורר בדירה הרשומה על שם הבן ומשלם לטענתו דמי שכירות לבן. הנאמן הוסיף ופירט מידעים שהתקבלו אצלו ביחס לכלי רכב יוקרתי מסוג אאודי, נכסי מקרקעין וכספים שהיו ברשות החייב עובר לכניסה לצו הכינוס ועתה אינם בחזקתו.

8. במסגרת זו, בישיבת יום 15.10.18 נדרשתי לשאלה האם ראוי לבטל את ההליך מחמת חוסר תום לב מצד החייב . באתי לקראת החייב בהחלטה מיום 7.11.18 שניתנה בעקבות אותה ישיבה. נעתרתי לבקשתו של החייב ולהותיר אותו בהליך, תוך הגדלת החיוב החודשי לכדי הסך של 2,500 ₪ לחודש.

9. בהמשך, בהחלטה נשוא בקשת הפסלות מיום 14.5.19 נדרשתי להתפתחויות בעקבות ישיבת יום 8.4.19. בה ניתנה לחייב האפשרות לטעון והוא אף נחקר בקצרה.
מצאתי כי הטענות בעניין חוסר תום הלב מצד החייב בהליך הן בעלות משקל. עוד מצאתי כי יש מקום לבחון את טענות הנאמן והנושים בדבר הענקות אסורות, כאשר הוריתי לנאמן לרענן את הבקשה מיום 2.12.15, עקב שינוי נסיבות וחלוף הזמן מאז הוגשה .
החייב לא השיג על ההחלטה, ולא חלק על הקביעות שבה.

10. בקשה חדשה לביטול הענקות מס' 82 , כאמור הוגשה לפי הוראותיי ביום 22.7.19.
הוריתי על הגשת תגובות החייב וצדדי ג': ובנו ובתו לבקשה.
התגובה שהתקבלה מצד החייב הייתה הבקשה הנוכחית לפסלות שופט.

הבקשה :

11. החייב טוען כי בהחלטה גילה בית המשפט משוא פנים נגדו, באופן המקים עילת פסלות. החייב תומך יתד טענותיו בכמה ראשים:
א. בית המשפט גילה דעתו בהחלטה, כי החייב פועל בחוסר תום לב בהליך הפש"ר.
ב. בית המשפט ירד לפרטי פרטים ביחס להוצאות החייב סביב ההליך המשפטי כגון: עלויות שכר טרחה. חקר אותו בעניין עלויות חוות דעת רפואית שהגיש, בלי לתת לכך ביטוי בפרוטוקול. בכך הביע דעה שלילית על התנהלות החייב.
מכאן טוען החייב כי דעתו של בית המשפט ננעלה, ו חושש כי הבקשה לביטול הענקות לא תידון באופן אובייקטיבי.

עמדת הנאמן:

12. הנאמן סבור כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה וגם לגופה. ה נאמן הוסיף כי בדיון האחרון מיום 8.4.19 שעל יסודו ניתנה ההחלטה, ניתנה לחייב אפשרות לטעון באריכות. גרסתו נשמעה במלואה ובית המשפט דן והכריע לגופו של עניין .
עמדת הכנ"ר:

13. הכנ"ר לא מוצא בטענות החייב ממש, לגישתו קיימת תשתית ממשית לקביעות של בית המשפט בהחלטה, הנובעות כולן מ תוך ההליך.
הכנ"ר הוסיף כי החייב היה רשאי לערער על ההחלטה בהתאם לדין . אין בכך שהחייב אינו מקבל את האמור בה, כדי להביא לפס לות המותב.

דיון והכרעה:

14. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לא מצאתי כי קיימת עילת פסלות בענייננו, ואנמק להלן.

הקביעות בעניין העדר תום לב של ה חייב :

15. ההחלטה מנומקת ומפורטת, מחזיקה 29 עמודים, נסמכת על הדיונים שנערכו בתיק ועל טיעוני הנוגעים בדבר. במסגרת ההחלטה נבחנה התנהלות החייב עובר לכניסה להליך ובמהלכו. מטבע הדברים ומהות ההליך וטענות הצדדים, נדרשתי לטענות שהעלו הנאמן והנושים ביחס לתום ליבו של החייב. כאשר לחייב ניתנו מלוא ההזדמנויות להשיב לטענות ולהשמיע את דברו הן בע"פ והן בכתב.
לאחר ששקלתי מצאתי וכמתחייב מן ההלכה הנוהגת בהליך פש"ר, קבעתי כי החייב התנהל בחוסר תום לב . אך אין בכך משום עילת פסלות.
תוצאת בירור הבקשה, שמייחסת חוסר תום לב לחייב, מהווה חלק אינהרנטי מטענות הצדדים ומשתקפות בהחלטה.

16. אדגיש כי הקביעות בהחלטה באשר להעדר תום לב היו דרושות להכרעה לקידום ההליך גופו. אין בהן דעה קדומה ולא משוא פנים. ככל שהחייב סבר שההחלטה שגויה שומה היה עליו להשיג עליה לפני ערכאת הערעור. החייב בחר להחשות, והדבר מדבר בעדו.

17. מעבר לדרוש באתי לקראת החייב ולא נעתרתי לסעד הקיצוני שהתבקש ע"י הנושים, לבטל את ההליך. לא ביטלתי את ההליך. על מנת לאפשר לחייב את יומו כדי להגיע לשלב ההפטר, ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את עמדתו בהמשך הדרך. זאת בהינתן שאף אם תוך כדי ניהול הליך פש"ר מסתבר כי החייב התנהל בחוסר תום לב, יכול הוא לכפר על התנהלותו, לתקן את דרכיו, להשיא את קופת הכינוס ולקבל בסופו של יום הפטר.
הבקשה לוקה בשיהוי משמעותי :

18. אין להתעלם מן השיהוי המשמעותי שנפל בהגשת הבקשה ופוגם בה באופן מהותי.
ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה כאמור ביום 14.5.19. ההחלטה הומצאה ונצפתה באתר ע"י עו"ד שועלי ב"כ החייב למחרת ביום 15.5.19.
על פי הוראת תקנה 471ב לתסד"א תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") יש להעלות טענת פסלות לפני כל טענה אחרת, מיד לאחר שנודעה למבקש עילת הפסלות. נקבע בפסיקה כי אפילו שיהוי של שלושה ימים בהעלאת טענת פסלות הוא שיהוי חסר תקנה :
בג"ץ 1622/00 יואב יצחק נ' נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק, פ''ד נד(2) 54, עמ' 62.

19 בענייננו בקשת הפסלות הוגשה ביום 12.9.19, כארבעה חודשים לאחר מתן החלטה ומסירתה לב"כ החייב. גם אם יובאו ימי הפגרה במניין, עדיין עסקינן בשיהוי ממוש ך.
בעל דין שסבור כי בהחלטה שניתנה בעניינו יש עילת פסלות, חייב להגיש בקשה באופן מיידי. לא כך היה בענייננו. בינתיים התיק התקדם והוגשה כבר הבקשה לביטול הענקות.
אין הסבר מדוע הבקשה הנוכחית הוגשה דווקא בעיתוי זה, שהרי כל המידע הנחוץ לטענות החייב נושא בקשתו היה בידיו מבעוד מועד ו לפני זמן ניכר.
די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

ההוראה לקידום בירור בביטול הענקות:

20. בהחלטה הוריתי, כי יש לרענן את הבקשה לביטול הענקות משנת 2015 לקדם דיון עדכני בה. גם בכך אין משוא פנים ולא דעה קדומה כלפי החייב. הרי, גם החייב המבקש עצמו , בבקשה מספר 80 מיום 8.4.19 דרש זאת. בירור טענות להענקות אסורות - חשוב ומהותי בהליך פש"ר.
במיוחד כבענייננו, שעה שקיימות טענות כבדות משקל כי החייב הבריח נכסים.
חובת הבירור חשובה לתועלת הנושים, אך גם כחלק מקידום ההליך לקראת הפטר.
ברור שאין לראות בהוראה זו משום דעה מגובשת וסופית , בבקשה ש במועד מתן ההחלטה אפילו לא הוגשה מחדש וטרם התבררה לגופה.

21. סעיפי ה החלטה עליהם נסמך המבקש בטענתו לדעה מוקדמת ביחס לבקשה לביטול הענק ות מצביעים אך על הצורך בקיום דיון ובירור. אין בהם קביעה לגוף הבקשה לביטול הענקה.
ראו בהחלטה, סעיף 65 : " בקשה למתן צווים שיחייבו את בנו ובתו של החייב להמציא מסמכים הוגשה באופן עדכני רק ביום 4.2.2019 במסגרת בקשה 79, ועדיין לא הוגשה בקשה עדכנית לביטול הענקה. על כן, יש להיזהר מלקבוע קביעות נחרצות בעניין נכסי החייב ומה עלה בגורלם". (ההדגשה אינה במקור – נ. ג.).

22. התהיות שהועלו בהחלטה ביחס לתום ליבו של החייב וביחס לנכסים שהיו בחזקתו ערב הכניסה להליך הפש"ר מעוגנות כולן בחומרי חקירה ונסמכות על טיעוני הנושים והנאמן.
כל אלה בגדר שאלות והן נכונות ביחס לשלב בו מצוי ההליך.
דעתי לא ננעלה. היטב הובהר בהחלטה כי החקר אחר התשובות ייעשה במסגרת דיון לגופו בבקשה לביטול הענקה.

לגיטימיות בירור עלויות ההליך :

23. באשר לטענות החייב בסעיף 20 לבקשה, שלפיהן קיימת עילת פסלות בהינתן שהוא נשאל בעניין הוצאות ההליך, גם על ידי בית המשפט על עלויות חוות דעת רפואית שהמציא .
הלכה פסוקה היא כי חייב הפונה אל בית המשפט בבקשה לקבל את חסד המחוקק ואמור לחשוף גם את העלויות שיש לו סביב ההליך. ראו: רע"א 5702/17 חאמד אל אעסאם נ' הכנ"ר (ניתן ביום 20.7.17 מפי כבוד השופט נ. הנדל, פורסם בנבו).

24. מכאן כי השאלות שנשאל החייב בישיבת יום 8.4.19, באשר לגובה שכר הטרחה המשולם לפרקליטו ושאלת בית המשפט באותו הקשר, עליה הלין החייב, בדבר עלות חוות הדעת בענייניו הרפואיים – נחוצה לצורך אומדן יכולתו הכלכלית של החייב ותיעדוף הוצאותיו. אלה שאלות לגיטימיות ומקובלות בהליך פש"ר. במיוחד בענייננו כאשר החייב טען ליכולת כלכלית מוגבלת וכי הוא מתפרנס בדוחק ממשכורת שמשלם לו בנו.

25. לא נעלמה מעיני טענת החייב, כי שאלת בית המשפט ותשובתו בנושא עלויות חוות הדעת הרפואית, נשמטה מפרוטוקול ישיבת יום 8.4.19. זו השמטה מיקרית שאין לתלות בה תילי תילים. אילו היה החייב מפנה זרקור להשמטה מיד כשנמסר לו הפרוטוקול עם סיום הדיון, ומגיש בקשה לתיקון ההשמטה סמוך למועד הדיון כנדרש על פי דין, היה התיקון נבחן ובמידת הצורך מבוצע בו במקום.
חבל שהחייב החשה, שמר זאת בצקלונו חודשים ארוכים, והתעורר לכך רק ביום 12.9.19.

החייב הגיש בקשה מהותית לאחר הגשת בקשת פסלות :

26. ביום 15.9.19, לאחר הגשת בקשת הפסלות ביום 12.9.19, הגיש החייב בקשה מהותית בתיק (מס' ) 86 כדלקמן : "בקשה דחופה למתן הוראות למינוי מנהל ניטרלי לבדיקת תביעות החוב כפי שהוגשו כנגד החייב".
עצם הגשת הבקשה מצביעה על כך שהחייב אינו סבור שננעלה דעתו של היושב בדין.

סיכום:

27. כמוסבר לעיל, וגם לפי עמדת הנאמן והכנ"ר, אין בענייננו אמות מידה אובייקטיביות למשוא פנים בהליך השיפוטי. חוסר שביעות רצון מן ההחלטה אינה עילה לפסלות המותב. הדרך הנכונה להתמודד עם הקביעות השיפוטיות בהחלטה צריכה היתה להיות הגשת ערעור, ולא הגשת בקשת פסלות ועוד בשיהוי כה ניכר.

28. אוסיף כי הזכות לשבת בדין, היא גם החובה לעשות כן.
שופט המשתחרר מחובתו למלא את תפקידו השיפוטי, בנימוקי פסלות שאין בהם ממש, פוגע באימון הציבור. חלילה לי מלילך בדרך זו.

29. מן המקובץ לעיל, הבקשה נדחית בזה.
עתה נפתחה הדרך לקידום ההליך בבקשה לביטול הענקה, ובכלל. הוראות יינתנו בנפרד.

ניתנה היום, א' בחשון תש"פ, 30 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

חתימ ה