הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 3642-08-16

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980

ובעניין: אליעזר פישמן
על-ידי ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ו/או אהוד גינדס
המשיב-החייב

ובעניין: אגף מס הכנסה, פקיד שומה למפעלים גדולים
באמצעות היחידה לפירוקים וכינוס נכסים
ע"י ב"כ עו"ד מזי רנצלר ו/או יעל בן משה בוך
רשות המסים- המבקש

ובעניין: בנק הפועלים בע"מ
על-ידי ב"כ פנחס רובין ו/או ירון אלכאווי, עו"ד גורניצקי ושות'
בנק הפועלים

ובעניין: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אהוד ארצי, ש. הורוביץ ושות'
בנק דיסקונט

ובעניין: בנק מזרחי טפחות בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד עמית פינס, וקסלר-ברגמן ושות'
בנק מזרחי

ובעניין: בנק לאומי בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד אייל רוזובסקי ו/או רונן מטרי
בנק לאומי

ובעניין: בנק איגוד בע"מ
על-ידי ב"כ עוה"ד גבריאל מאור ו/או יוסף אנגלרד
בנק איגוד

ובעניין: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד שי גרנות ו/או ישראל בכר
בנק מרכנתיל

ובעניין: בראשית קרן מינוף 1
על-ידי ב"כ עוה"ד צוריאל לביא
קרן בראשית

ובעניין: הרמטיק נאמנות בע"מ
הנאמן למחזיקי האג"ח של הום סנטר בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד חגי אולמן, יהודה רווה ושות'
הנאמן למחזיקי האג"ח

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל אביב
על-ידי עוה"ד רות מזרחי ו/או נחמה אבן-ספיר
הכנ"ר

החלטה

כללי
מונחת לפניי בקשה למתן צו כינוס זמני לנכסי המשיב מר אליעזר פישמן ( להלן: "המשיב" או "החייב"). הבקשה מוגשת במסגרת תיק פשיטת רגל שהגישה רשות המיסים ( להלן: "רשות המיסים"), נגד המשיב. את הבקשה למינוי כונס זמני הגיש בנק הפועלים בע"מ ( להלן: "בנק הפועלים"), שנושה במשיב סך של 1.8 מיליארד ₪. לעמדת בנק הפועלים, התקיימו נסיבות אשר בעטיין יש ליתן צו כינוס זמני לנכסי המשיב, למנות בעל תפקיד וכקבוע בסעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

רקע
המשיב, מר אליעזר פישמן, הינו איש עסקים מוכר שמנהל עסקים רבים בישראל ושבבעלותו מניות, בין במישרין ובין בשרשור, במספר רב של תאגידים ( להלן: "קבוצת החברות" או " החברות"). בין החברות: "ידיעות אחרונות", עיתון " גלובס", "הום סנטר", חברת הדלק טן, נדל"ן באזורים שונים ועוד.

ביום 28.7.16 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון ( ע"א 918/15) שאישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ( ע"מ ( ת"א) 37568-07-11) ושלפיו, אושרה שומת מס בסך של 195,861,284 ₪ שרשות המיסים הוציאה בעניינו של המשיב. על יסוד האמור לעיל הגישה רשות המסים בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל ( פש"ר ( ת"א) 67657-12-15). ההתראה נחתמה ביום 1.1.16 והיא הומצאה למשיב ביום 4.1.16. מגעים בין המשיב לבין רשות המסים להסדרת החוב לא נשאו פרי, ולאחר שהמועד להגשת התנגדות להתראה הוארך מעת לעת בהסכמת הצדדים, בסופו של יום חלף המועד והמשיב לא הגיש התנגדות. משכך, ביום 17.7.16 הגישה רשות המסים בקשה למתן צו כינוס לנכסי המשיב והכרזתו פושט רגל וזאת על יסוד התראת פשיטת רגל, הוא התיק העיקרי.

להליך הוגשו בקשות הצטרפות של נושים נוספים שרובם ככולם הינם מוסדות פיננסיים. החוב המגיע לנושים מהמשיב מושתת רובו ככולו על ערבויות אישיות של המשיב להבטחת התחייבויות החברות כלפיהם.

אכיפת שעבודים
בנק לאומי;
כאן המקום לציין שעוד בטרם פתיחת ההליך העיקרי הוגשו הליכים לאכיפת שעבודים שניתנו לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ ( להלן: "בנק לאומי") נגד חלק מהחברות וזאת על רקע קשיים כלכליים, שאליהם נקלעו חלק מהחברות. בין אלה:

פר"ק 62249-10-15 ; בקשה לאכיפת שעבוד שהגיש בנק לאומי נגד 4 חברות מקבוצת החברות. הנכס העיקרי ששועבד לטובת בנק לאומי הוא מניות חברת " כלכלית ירושלים בע"מ" שהוחזקו על ידי החברות. בבקשה נטען שהחוב של חברות אלו לבנק לאומי מגיע כדי סך של 2 מיליארד ₪, וכי החברות הודיעו שאין ביכולתן לפרוע את החובות האמורים. בטרם התבררה הבקשה לגופה הוגשה בקשה מוסכמת שלפיה עו"ד רוזובסקי ועו"ד מטרי ימונו כמנהלים מיוחדים לאכיפת השעבודים ומימושם, וההסכמה אושרה בהחלטתי מיום 3.11.15. אציין שבהתאם להסכמה מומשו מניות חברת כלכלית ירושלים בתמורה לסך של כ-200 מיליון ₪.

פר"ק 21422-05-16 ; בקשה לאכיפת שעבוד שהגיש בנק לאומי נגד חלק מהחברות שנכללו בבקשה הראשונה ועל יסוד שעבודים אחרים מאלו שהיוו מסד לבקשה הראשונה. עיקר הנכסים המשועבדים בבקשה זו הם מניות ונכסי מקרקעין.

בבקשה זו נטען שחובות החברות מגיעים כדי סך של 1.2 מיליארד ₪ ואין בבטוחות כדי לכסות את החוב האמור. הצדדים לבקשה הגישו הודעה מוסכמת בגדרה עתרו למנות את עו"ד רוזובסקי ועו"ד מטרי כמנהלים מיוחדים לנכסים המשועבדים ( להלן: "המנהלים המיוחדים") וכן הודיעו שהמשיב והחברות ישתפו פעולה עם המנהלים המיוחדים במימוש השעבודים מושא הבקשה. ביום 17.7.16 אישרתי את הסכמת הצדדים.

בהתאם להסדר שאליו הגיעו הצדדים, החלו המנהלים המיוחדים בהליכים למימוש השעבודים ובמסגרת זו, ביום 31.8.16 פורסמה בעיתונים הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכסים האמורים.

בנק הפועלים;
ביום 1.9.16 הגיש בנק הפועלים בקשה לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים נגד מספר חברות ( פר"ק 1165-09-16). אדגיש שהמשיב צורף כמשיב לבקשה לאכיפת שעבודים, הגם שהבקשה מבוססת על חובות של החברות כמו גם שעבודים שהחברות יצרו להבטחת חובות אלו. אציין שהשעבודים שמימושם התבקש הם על מניות של חברות כמו גם נכס מקרקעין.

בקשת רשות המסים
סמוך לאחר פרסום ההזמנה להציע הצעות בהליך אכיפת השעבוד על ידי בנק לאומי, הגישה רשות המסים בקשה ליתן צו כינוס נכסים זמני לנכסי המשיב וכן עתרה למנות את עו"ד יונגר ככונס נכסים זמני לנכסי המשיב.

בבקשה נטען שקיים צורך במינוי כונס נכסים זמני שיפקח על הליך מימוש השעבוד על מנת לשמור על זכויות נושי המשיב; הואיל ולטעמה המשיב חדל פירעון, יש לנקוט הליך פשיטת רגל שהינו הליך קולקטיבי בפיקוח בית המשפט, וזאת חלף פעולה אינדיבידואלית של הנושים השונים תוך הפרת עקרון השוויון ביניהם.

בהחלטתי מיום 11.8.16 דחיתי את בקשת רשות המסים ליתן צו כינוס נכסים זמני במעמד צד אחד. חלף זאת ניתן על ידי צו איסור דיספוזיציה וכן הוריתי על העברת הבקשה לתגובות של המשיב, המנהלים המיוחדים ונושי המשיב.

הבקשה
בנק הפועלים עתר להצטרף לבקשת פשיטת הרגל, ובצידה של בקשת ההצטרפות הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים זמני וכן בקשה למנות את באי כוחו, עו"ד רובין ועו"ד אלכאווי, כמנהלים מיוחדים ולחלופין ככונסי נכסים זמניים.
בבקשה נטען, בין היתר: אין חולק שהמשיב חדל פירעון; למשיב יש חוב של 1.8 מיליארד ₪ כלפי בנק הפועלים וזאת מכוח ערבויות לחובות החברות וכן חוב בחשבונו האישי בסך 300,000 ₪; הבטוחות שבהן מחזיק הבנק נמוכות מגובה החוב; בנק הפועלים הינו הנושה הגדול ביותר של המשיב. נטען שלאחרונה חוזקו הביטחונות שהועמדו לבנק, אך אין באלה כדי לשרת את החוב.

באשר לצורך במינוי בעל תפקיד זמני נטען שתכלית הבקשה הינה מחד גיסא לאפשר למשיב לנהל את עסקיו, ומאידך גיסא לאפשר פיקוח מטעם הנושים; המשיב נמצא בניגוד עניינים נוכח היותו נושא משרה בחלק מהחברות, שכן הליך פשיטת הרגל עלול לפגום בשיקול דעתו ובאופן שיביא לפגיעה בחברות. עוד נטען שאין עסקינן בפושט רגל " רגיל" וזאת בשל המורכבות של מימוש נכסיו; אין די בצו איסור דיספוזיציה וזאת בהינתן מורכבות מארג החברות ובאופן שאינו מאפשר פיקוח אפקטיבי ושמירה על הנכסים.

עיקרי עמדות הצדדים לבקשה למינוי כונס נכסים זמני
עמדת המשיב;
המשיב מתנגד לבקשה למתן צו כינוס נכסים זמני ולעמדתו: היא נעדרת עילה; הנזק שייגרם מקבלתה יעלה על התועלת שתצמח ממנה, ככל שתצמח ממנה. עם זאת המשיב מודה שהוא חדל פירעון, בהינתן שהתחייבויותיו מוערכות בכ-3.4 מיליארד ₪, בעוד ששווי נכסיו הינו כ-70-50 מיליון ₪ להערכתו . המשיב מוסיף וטוען שלא היה מקום להגשת בקשת רשות המסים, שכן זו מחזיקה בכ-6% בלבד מכלל חובותיו ובהתנהלותה היא פוגעת ביתר נושיו.

המשיב פירט בתגובתו על עסקיו ובכלל כך הטעים שהקבוצה מונה יותר מ-70 חברות, הן תפעוליות ומניבות והן החזקות; החברות הן עצמאיות ומעסיקות אלפי עובדים, והסיבה לקשיים הכלכליים נעוצה במשבר המוניטרי שפקד את הלירה הטורקית בשנת 2006; לעמדתו החברות השתקמו וכיום מצבן הפיננסי איתן; מינוי בעל תפקיד יוביל לפגיעה בחברות ויגרום ל"כדור שלג" שיפגע בכלל המעורבים שלא לצורך.

המשיב מוסיף שאין מחלוקת שיש לממש את נכסיו ולחלקם, ואולם לעמדתו יש לעשות זאת בהסכמה ובשום שכל. משכך, המשיב עותר להעביר את ההליך לגישור תוך שהוא מפנה לפסיקה ולספרות משווה ומדגיש את היתרונות שגלומים בהעברת הליכי חדלות פירעון למסגרת של גישור. בהקשר זה נמסר שביום 31.8.16 נערכה פגישה במשרדי הכנ"ר בהשתתפות הנושים והמשיב ובגדרה ניתנה הסכמה עקרונית למתווה זה על ידי חלק מהנושים, כאשר הנושים העיקריים ( בנק הפועלים, בנק לאומי, רשות המסים) ביקשו שהות ליתן עמדתם.

בנק לאומי;
בנק לאומי תומך בבקשה למתן צו כינוס זמני ומשאיר לשיקול דעת בית המשפט את הבקשה להעביר ההליך לגישור . לעמדת בנק לאומי לא יכולה להיות מחלוקת שהמשיב חדל פירעון ולרבות נוכח הצהרת המשיב כי נכסיו מגיעים לכל היותר כדי סך של כמה עשרות מיליוני ₪; חובו של המשיב לבנק לאומי מגיע כדי סך של 882 מיליון ₪; יש למצוא מנגנון אשר יאפשר מחד גיסא שמירה על נכסי המשיב, ומאידך גיסא יאפשר איזון בין הנושים הגדולים, קרי, בנק הפועלים ובנק לאומי, לבין יתר נושי המשיב. עוד טוען בנק לאומי, שאין להגביל את הליכי מימוש השעבודים שכן אלה נעשים בפיקוח בית המשפט; ממילא נושי המשיב, שהינו בעל מניות בקבוצת החברות, יידחו מפני הנושים המובטחים של החברות; מכל מקום יש להבחין בין ההליך הנוכחי, שהינו הליך חדלות פירעון בעניינו האישי של המשיב, לבין עניינן של החברות. בנק לאומי התייחס בעמדתו גם לזהות בעל התפקיד ככל שימונה.

רשות המסים;
רשות המסים תמכה בבקשה למתן צו כינוס נכסים זמני ולעמדתה עסקינן בבקשה מקבילה לבקשת רשות המסים שנדחתה, אולם עצם הגשת הבקשה הנוספת מעידה על הצורך בהיעתרות לה. רשות המסים התנגדה לזהות בעל התפקיד שהוצע על ידי בנק הפועלים. רשות המסים מוסיפה וטוענת, שיש חשש לביצוע העדפות נושים כאשר המשיב ממשיך לנהל את עסקיו; לאחר שנחתמה התראת פשיטת הרגל, שינה המשיב ביום 22.5.16 משכון באופן שהבטוחה הממושכנת, תשמש להבטחת חובות של חברות נוספות שבבעלותו באופן שמהווה העדפת נושים פסולה.

אציין שבנוסף לעמדת בנק הפועלים, כפי שנפרשה בבקשה, הגיש רו"ח משה אהרוני את עמדתו כנציג בעלי מניות המיעוט בבנק הפועלים ( להלן: "אהרוני"). בקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש נגד בנק הפועלים, תלויה ועומדת במחלקה הכלכלית של בית המשפט ( תנ"ג 23534-05-16).

דיון במעמד הצדדים
ביום 5.9.16 התקיים דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון הרחיבו וחידדו הצדדים את טענותיהם. ראיתי לציין את עמדת ב"כ המשיב באשר ליתרון בהפניית הסכסוך לגישור, הליך שניתנה לו הסכמה של כחמישה מהנושים, שלושה מהם השאירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו רשות המיסים התנגדה לו. בדיון חזר וטען ב"כ המשיב שמינוי בעל תפקיד יגרום לנזק ניכר, וכי מן הראוי לאפשר לצדדים למצות מו"מ בהליך גישור מושכל שיביא למימוש מירבי של נכסי המשיב לטובת נושיו.

מרבית הנושים שתומכים בהליך הגישור סבורים שאין מקום למינוי בעל תפקיד, לא כל שכן כונס נכסים זמני וכאמור בדבריהם בדיון. עם זאת, הבהירו חלק מהנושים, שגם אם יופנו להליך גישור, לא יהיה בכך כדי לעכב הליכי מימוש של בטוחות שניתנו להם, הליכים שבחלקם כבר הוגשו וחלקם יוגשו.

באת-כח רשות המיסים סבורה שאין מקום להליך גישור, בהיעדר כל טעם ענייני ושלא יהיה בו כדי לקדם את הליך פשיטת הרגל וכמפורט בדבריה. עוד טענה באת-כח רשות המיסים, שיש צורך במינוי בעל תפקיד זמני תוך הפניה, בין היתר, לאמור בעמדות ב"כ בנק הפועלים.

באת-כח הכנ"ר הודיעה שמאחר שלא ניתנה הסכמת כל הצדדים לגישור, הרי שאין מקום להפנות את הצדדים לגישור. עוד נטען, שלאור המועד הקרוב של הדיון בבקשת הכינוס, נכון יהיה למנות כבר עתה בעל תפקיד.

בתגובתו לתשובות ציין ב"כ החייב שיש סמכות לבית המשפט לכפות על רשות המיסים הליך גישור, על יסוד הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

בעלי הדין התייחסו בטיעוניהם גם לזהות בעל התפקיד, ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה הזמנית.

דיון והכרעה
בפתח הדברים אציין, שהלכה למעשה אין חולק בדבר היותו של המשיב חדל פירעון. אדגיש, שלגישת המשיב עצמו היקף חובותיו עצום ועומד על סך של כ 3.4 – 3.9 מיליארד ₪ ואילו נכסיו מסתכמים ב-50-70 מיליון ₪. עוד דומה שהתקיים במקרה שלפני י מעשה פשיטת רגל, לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל. משכך, שומה עלי לבחון האם יש מקום ליתן צו כינוס זמני.

מינוי בעל תפקיד זמני במסגרת בקשה לפשיטת רגל
בהתאם לסעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים זמני לנכסי החייב עוד טרם מתן צו הכינוס. ההלכה הפסוקה פירשה בדווקנות את הוראת הסעיף, ועשיית השימוש בו מתאפשרת רק במצבים שבהם הוכח לבית המשפט שקיים חשש ממשי לפגיעה בנכסי החייב אם לא ימונה לאלתר כונס זמני לנכסיו. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון ברע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' דן אנד ברדסטריט ( ישראל בע"מ) (פורסם בנבו, 10.4.07), פסקה 10; פר"ק ( ת"א) 13400-06-16‏ ‏ ע.ב. א. לוגיסטיק פיננסים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקה 15 ( פורסם בנבו, 3.7.16):
"ככלל, בית המשפט מורה על כינוס נכסים זמני במסגרת הליכי פשיטת רגל רק משהוכח קיום בסיס לכאורה למעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל ובנוסף שקיימת דחיפות במתן הצו על מנת למנוע ביצוע פעולות בלתי הפיכות. סעיף 21( א) לפקודת פשיטת הרגל מורה כי משהוגשה בקשת כינוס רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס נכסים זמני אם נוכח שיש צורך לעשות כן לשם הגנה על נכסים".
(ההדגשות אינן במקור – א.א.)

מן הכלל אל הפרט:
ביישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה, שוכנעתי שאין מקום בנסיבות המקרה למנות כונס זמני לנכסי המשיב ואבהיר;

ניתן על-ידי ביום 2.8.16 צו איסור דיספוזיציה שאוסר על המשיב לבצע כל פעולה מכל מין וסוג שהוא בנכסיו, בין במישרין ובין בעקיפין. אין טענה כי המשיב לא עמד בהוראות הצו או כי הפר אותו בכל אופן שהוא. משכך, ובהיעדר ראיה סותרת, לא קם מסד המבסס מינוי כונס זמני לנכסי המשיב, שהינו סעד דרסטי.

זאת ועוד; הדיון בצו הכינוס קבוע לדיון ביום 29.9.16, קרי, בעוד זמן קצר, כך שהדעת נותנת שעד לדיון הקרוב לא תתבצענה פעולות בלתי הפיכות ושיהיה בהן כדי לגרוע מזכויות הנושים.

מעל ומעבר, רשות המיסים יכולה לרשום את צו איסור הדיספוזיציה בכל מרשם המתנהל על-פי דין, לרבות רשם המקרקעין ורשם החברות, דבר שימנע דיספוזיציה בזכויותיו של המשיב במקרקעין ובמניותיו בחברות.

לא התעלמתי מטענת רשות המיסים, שלפיה הורחב ביום 22.5.16 שעבוד שניתן על-ידי אחת החברות שבשליטת המשיב לטובת בנק הפועלים, גם להבטחת חובות של חברות אחרות שבשליטת המשיב, ולפיכך יש באמור לעמדת ב"כ רשות המיסים, התנהלות של העדפת נושים מצד המשיב. עם זאת, נטען על-ידי בנק הפועלים שהדבר נעשה כנגד אשראי שניתן לאותן חברות, דבר שיש בו כדי להקהות את עוצמת הטענה האמורה, אם בכלל. לא התעלמתי גם מכך שהמשיב נתן ערבות אישית ביום 26.10.15 לחברת " הום סנטר בע"מ" לטובת בנק הפועלים בסך של 30 מיליון ₪, אך בהקשר זה נטען שעסקינן בהמרת ערבויות חלף ערבויות קודמות.

הפניה לגישור
נתתי דעתי לעמדת ב"כ החייב, כמו גם לטענות הנושים שתומכים בהפניית ההליך לגישור, לרבות טענת ב"כ החייב שיש מקום לכפות על רשות המיסים את הליך הגישור, ולא ראיתי מקום לעשות כן. בהקשר זה אבהיר, שלגישור נדרשת הסכמה של כל הצדדים, ובלעדיה אין מקום להליך גישור, ודי בכך לדחות הבקשה. גם לא ראיתי בסיס לכפות על רשות המיסים גישור שאינה חפצה בו, ולא רק מחמת שהדבר אינו מחויב המציאות מבחינת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אלא גם לגופו של עניין.

סבורני שאין, ולמצער לעת הזאת, כל טעם בגישור שעניינו גיבוש הסדר נושים של המשיב, וכפי שהיטיב לתאר זאת ב"כ של המשיב בדיון. הרצון של המשיב לפעול ביחד עם הנושים על-מנת למצוא מתווה של מימוש מושכל של נכסיו, הן מבחינת העיתוי והן מבחינת סוג הנכסים ובהתחשב במהותם, אינו נדרש להליך של גישור ובהיעדר מחלוקות של ממש בין הצדדים . הסדר כאמור ניתן לגבש שלא במסגרת הליך של גישור, אלא בהידברות בין הצדדים, קרי, כלל הנושים, ותוך הבאה בחשבון של האינטרסים של כל אחד וכן האינטרסים המשותפים ותוך הבאה בחשבון של הנכסים, היקף החובות והשעבודים שיש למי מהנושים.

נימוק נוסף להיעדר טעם בהליך הגישור נעוץ בעמדת אותם נושים מובטחים שהודיעו, שגם אם תהיה הפניה להליך גישור, לא יהיה בכך כדי למנוע מהם לממש את הבטוחה שהועמדה להם על-ידי מי מהחברות.

לאור מסקנתי דלעיל, איני נדרש לעת הזו לטענות הנוספות של הצדדים, לרבות באשר לזהות בעל התפקיד, שמקומן של אלה יהיה במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי של בקשת הכינוס.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, באתי לידי מסקנה שאין מקום לעת הזאת להורות על כינוס זמני של נכסי המשיב.

עם זאת, טוב ייעשה אם הנושים והמשיב ינצלו את התקופה עד לדיון בבקשת כינוס הנכסים שקבוע ליום 29.9.16, על-מנת לבוא בדברים ולנסות להגיע לידי מתווה הסדר, תוך שקלול כלל העניינים הדרושים לכך.

הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 22.9.16 אם עלה בידם להגיע לידי הסדר.

בקשת הכינוס תידון אפוא במועד שנקבע, 29.9.16 בשעה 11:30.

המזכירות תשגר את ההחלטה בפקס לצדדים ותסגור את הבקשה .

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.