הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 30894-04-16

לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

חייב

יהודה ספיר (שפירו)

נגד

משיבים
.1 כונס נכסים רשמי תל אביב
.2 אילן חזני, עו"ד (מנהל מיוחד)

ב"כ החייב: עו"ד אמיר סטמרי
ב"כ הכנ"ר: עו"ד מיכל מאיר
המנהל המיוחד עו"ד אילן חזני
ב"כ הנושה אחמד באסול: עו"ד פז גולדהורן
ב"כ הנושה יוסף ברזני: עו"ד קארין בראל-ניב
ב"כ הנושה ראם בע"מ: עו"ד אמציה שצקי
ב"כ הנושה גראדאת אסף: עו"ד טנוס באסם

החלטה

כללי:

1. האם ראוי להעניק לחייב זה את הגנת הליך פש"ר ? לכך אדרש בהחלטה זו.

2. העובדות עליהן אין חולק הן, כי החייב מצוי בהליך פשר זה מאז יום 16.5.16 והוטל עליו תשלום חודשי של 150 ₪ לחודש. מדובר בהליך פש"ר שני של החייב, הליך קודם שלו במסגרת תיק פש"ר (ת"א) 2843/08, בוטל מחמת ניצול לרעה ביום 20.9.12.

3. החייב גרוש משנת 2005 מהגברת כנרת ספיר, יליד 1959 ואב לארבעה בגירים.
כנגד החייב נפתחו בין השנים 2002-2016 במערכת ההוצל"פ 53 תיקים אשר יתרת החוב בהם , בהתאם למסמכים שהמציא החייב , עומדת על סכום כולל של 19,798,599 ₪.
כנגד החייב הוגשו במסגרת תיק הפש"ר הנוכחי, 20 תביעות חוב בסכום כולל של 12,447,746 ₪.יוער, כ י לא כל הנושים הגישו תביעות חוב. למשל, בישיבת יום 29.4.19 עלה כי הנושה ראם בע"מ, לא הגיש תביעת חוב משום שסבר כי ההליך הקודם עודנו תלוי ועומד ו כי בדעתו להגיש בקשה להארכת המועד ותביעת חוב גם במסגרת התיק הנוכחי (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 32-33).

עמדת המנהל המיוחד:

4. מעבר לעובדות דנן עליהן אין חולק, גורס המנהל המיוחד, כי החייב אינו מתנהל בהליך בתום לב. ק יימות לדבריו סתירות בגרסת החייב בנושאים שונים. למשל, הכנסתו, מקום מגוריו, הקשר עם הבן ליאור, הקשר עם חברת LYT ומשמעותו, מצבו הכלכלי והרפואי וכל כיוצא בזה.

5. המנהל המיוחד סבור , כי יש לראות בחומרה את טענות החייב בדבר מגוריו.
החייב טען כי אין לו מקום מגורים קבוע ו הוא ישן לפעמים אצל חבר בכפר-סבא ולפעמים בדירה השייכת לבן ליאור ספיר ברח' ברטנורה 6 בתל-אביב. בחקירה סיפר כי התגורר במשך שנתיים עם הבן ליאור בדירת יוקרה בעלות חודשית בסך 13,000 ₪ כדמי שכירות במגדלי YOO בבעלות הנושה אייל קיציס. החייב היה חתום על חוזה השכירות והבן ליאור חתם כערב. השניים התגוררו בדירת היוקרה שנה לפני הגשת הבקשה לצו כינוס ושנה נוספת לאחר שניתן צו הכינוס. מנגד, טען החייב כי הבן ליאור מתגורר באמסטרדם וכמעט אינו בקשר עמו. הדברים סותרים ואינם מתחיישבים.

6. עוד הצביע המנהל המיוחד על בעייתיות במקורות ההכנסה של החייב. החייב טען כי הוא מוכר כבעל 100% אי כושר עבודה ומקבל קצבה בהתאם. בפועל מסתבר כי הקצבה שמקבל החייב היא קצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,162 ₪.
החייב טען בחקירתו כי הוא אינו עובד וחסר כל יכולת כלכלית, על רקע נפשי.
טענות אלה לא גובו במסמכים רפואיים.
החייב מדווח על הוצאות בממוצע חודשי של 2,067 ₪ . כולל דמי כלכלה בסך של 1,200- 1400 ₪ לחודש, תרופות כ- 200 ₪ לחודש, מעת לעת גם רופא שיניים 250 ₪ לחודש ופסיכולוג בסכומים משתנים בין 470-235 ₪ לחודש.

7. המנהל המיוחד סבור, כי ההוצאות עליהן מדווח החייב אינן מהימנות. לא הוצגו אסמכתאות להוצאות הנטענות בגין טיפול פסיכולוגי ורופא שיניים. כמו כן החייב ציין בחקירה כי הוא צורך מריחואנה, לטענתו בסך של 200 ₪ לחודש, אך נתון זה לא בא לידי ביטוי בדו "ח שהגיש.

8. לדברי המנהל המיוחד לחייב היסטוריה של הסתבכויות כלכליות ופליליות עם גורמים ורשויות בישראל ובארצות-הברית.
בחקירה נמצא כי בעבר היה בעל נכסים בארצות-הברית אך ברח לישראל עקב חשדות להלבנת כספים עבור גורמים פליליים.
החייב נעצר בישראל בשנת 2009 בגין פרשת הונאה ביבוא אישי של כלי רכב, כאשר נטען נגדו כי הוא זייף רישיונות רכב כך שייבא כלי רכב יוקרתיים ומאובזרים לישראל במ סווה של דגמים פשוטים יותר. נטען, כי כך הונה החייב את שלטונות המס וגם את לקוחותיו ששילמו מחיר עבור רכב יוקרתי שעה שהרישיון בפועל היה מזויף ולא תקני.

9. המנהל המיוחד מפנהלטענות הנושים אחמד באסול (בקשה 7) ואסף גראדאת (בקשה 9) אשר טענו כי החייב מכר להם רכבי יוקרה בסמוך לכניסתו להליך הכינוס ואף תוך כדי ההליך. לגרסתם, שילמו לידי החייב סכומים נכבדים בגין הרכבים אשר מעולם לא סופקו וכספם לא הוחזר.

10. זאת ועוד, מחקירת החייב עלה, כי החייב שילם לנושה אייל קיציס סך של 110,000 ₪ בחודש יולי 2017 לאחר שניתן צו כינוס. המנהל המיוחד רואה בכך העדפת נושים פסולה.

11. אם לא די בכל זה, החייב לא עמד בתשלומים החודשיים במלואם. מן הד"וח שהוגש ביום 9.10.18 עלה, כי החייב פיגר ב-17 תשלומים שהסתכמו בסך של 2,550 ₪.
נכון לאותה עת, הצטבר בקופת הכינוס רק 1,500 ₪ בגין עשרה תשלומים חודשיים.

12. כבר אז, סבר המנהל המיוחד, כי יש מקום להורות על ביטול צו הכינוס ואנוכי הוריתי כי ישיבת יום 29.10.18 תבוטל, תינתן לחייב אפשרות תגובה, והזדמנות להסיר את מחדליו.

13. המנהל המיוחד שב וטען, בתגובתו מיום 8.1.19, כי החייב אינו פועל בשקיפות מלאה, גם בנושא יצירת החובות וגם באורח חייו. עוד שב המנהל המיוחד על הטענה שהעלה, כי לא הוצגו מלוא אישורי המסירה לנושים. המנהל המיוחד ציין, כי החייב טען כי הוא אך מתווך בין קונים לבין חברה גרמנית בשם LYT, בנושא רכבי היוקרה, אולם לא הציג אסמכתאות באשר למעמדו באותה חברה.

14. המנהל המיוחד שב והצביע על סתירות בטיעוני החייב גם באשר למקומות המגורים, גם באשר למקורות מחייתו וגם בקשר עם הבן ליאור וההתנהלות מול חברת LYT.
מכל האמור לעיל, סבור המנהל המיוחד כי יש להורות על בטלות ההליך.

עמדות הנושים:
הנושה אחמד באסול:

15. לישיבת יום 29.4.19 התייצבו ארבעה מבין נושיו של החייב. והעלו טענות קשות מפיהם באשר להתנהלות החייב עובר להליך ובמהלך ההליך.
הנושה אחמד באסול טען כי החייב הונה אותו תוך כדי הליך הפש"ר.
בזמן שהחייב מצוי בהליכי פש"ר בחודש מאי 2017, מכר לנושה רכב יוקרה מסוג פרארי. הנושה באסול אף שילם לידי החייב סך של 517,000 ₪ ללא שנתקבלה תמורה.
לאחר שהנושה שילם את הסכום הנ"ל נעלמו עקבותיו של החייב וכל ניסיונותיו של הנושה לקבל את הרכב לחזקתו או את כספו עלו בתוהו. נושה זה טען, כי זוהי התנהלות ח סרת תום לב שמצדיקה את ביטול הליך הפש"ר.

הנושה אסף גראדאת:

16. גם נושה זה ביקש לרכוש מאת החייב רכב יוקרה. הוא התעניין ברכב מסוג שברולט קורבט שעלותו הכוללת 440,000 ₪. נושה זה שילם לחייב סך של 200,000 ₪ ע"ח העיסקה וזאת לפי הסכם מיום 3.12.15, זמן קצר לפני שהוגשה הבקשה לצו כינוס ביום 21.4.16.
מר גאראדת לא קיבל מעולם את הרכב וגם לא את כספו בחזרה.
הנושה כלל לא ידע כי החייב מצוי בהליך פש"ר. הדבר נודע לו רק לאחר שפעל לממש פסק דין שניתן לטובתו בגין עסקת הרכב האמורה בת"א 19598-06-17.

17. עיון בטופס 5 שהגיש החייב בד בבד עם הבקשה לצו כינוס מעלה, כי הנושה אסף גראדאת אינו מופיע שם.

18. אף נושה זה גרס כי יש להורות על ביטול צו הכינוס כאשר החייב התקשר עמו בסמוך לנקיטת הליכי פש"ר שעה שידע או היה עליו לדעת, כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויות כלפיו.

הנושה יוסף ברזני:

19. באת כוחו של הנושה יוסף ברזני התייצב ה לישיבת יום 29.4.19.
נטען כי החייב הגיש בקשה להליכי פש"ר חודשיים ימים לאחר שחתם הסכם הלוואה לטובת החברה הגרמנית LYT כאשר הוא ערב באופן אישי לאותה הלוואה.
הנושה גרס, כי החייב טען שאינו מודע לעסקיו של הבן ליאור, אך הוא ובנו חתמו ביחד על אותו הסכם הלוואה לטובת LYT.החייב קשר עסקה עם הנושה ברזני על סף כניסה להליכי הפש"ר, משכך, אף נושה זה סבור כי יש לבטל את הליך הפש"ר.

הנושה ראם בע"מ:

20. חובו של החייב כלפי נושה זה הוא כטיפה בים ביחס לנושים האחרים.
החוב ביום היווצרו עמד על 33,557 ₪ וביום הגשת הבקשה לצו הכינוס הנוכחי 21.4.16 עמד על סך של 80,020 ₪.
בישיבת יום 29.4.19 הסתבר, כי החייב כלל לא יידע נושה זה בביטול צו הכינוס הראשון ולא מסר לידיו את צו הכינוס השני. נושה זה ממתין לכספו לריק, שנים רבות.

עמדת החייב:

21. החייב חזר על עמדתו כי משנת 2015 אינו עובד ומתקיים אך ורק מקצבת המל"ל.
החייב סילק את המחדלים עליהם הצביע המנהל המיוחד בדו"ח מיום 9.10.18, דהיינו שילם לקופה סך של 2,550 ₪ חסרים וממשיך לשלם 150 ₪ לחודש כסדרם.

22. החייב טען, כי מסר את אישורי המסירה לכלל הנושים.
לגבי בקשות הביטול שהגישו הנושים הוא טוען, כי מדובר בבקשות סרק וטענות שווא של גורמים החפצים בביטול ההליך ומשמיצים אותו ללא צידוק.

23. אשר למקום המגורים טען החייב כי התגורר אכן בכתובת רח' ברטנורה 6 תל-אביב בין השנים 2016-2017, אך כאשר בנו הגיע לארץ לא התגורר שם ולמעשה אין לו מקום מגורים קבוע. לעניין הכתובת במגדלי YOO טוען החייב, כי לפני שנכנס להליך הפש"ר הוא חתם על הסכם שכירות, אך ההסכם הועבר לחברת LYT חברה גרמנית, ושכר הדירה שולם עבורו ע"י בעל החברה ששמו תומאס. לגרסתו, החברה שילמה עבורו את דמי השכירות כנגד זה שישווק אותה בארץ.

24. החייב טוען כי מצבו הרפואי בכי רע, והוא סובל מחרדות, לחצים, קשיים ומטופל בסדרה של כדורי קסנקס, לוריואן, בונדורמין. הוא אינו בעל נכסים אלא אדם חסר כל "אשר המנהל המיוחד מנסה להשמיצו ויורד לדרגות נמוכות ומנצל את מעמדו הנמוך והקשה של החייב". (סעיף 12 לתגובת החייב מיום 29.11.18). עוד הוא אומר, כי אין שחר לטענות המנהל המיוחד כי החייב עובד אצל ועם בנו ליאור. אין קשר עיסקי בין החייב לבנו, הבן חי בחו"ל והחייב חי בארץ והוא נתמך ע"י המל"ל מזה שנים (סעיף 23 לתגובת החייב מיום 29.11.18).

25. אשר לתשלום לנושה אייל קיציס טוען החייב כי אין המדובר בהעדפת נושים אלא התשלום בוצע ע"י בנו ליאור.

26. החייב הגיש תגובה נוספת גם ביום 24.1.19. שב וטען כי אין קשר בינו לבין חברת LYT מאז יום כניסתו להליך, כי המל"ל קבע דרגת אי כושר עקב מצבו הרפואי המורכב, כי מר אחמד טאנוס ואסף גאראדת אינם "נושים" אלא עבריינים שחבל ש" המנהל המיוחד נותן לאנשים מסוג זה מקום" (סעיף 6 לתגובה).

27. החייב שב וטען כי בינו לבין חברת LYT לא קיים כל קשר עיסקי, אלא בעל החברה תומאס הוא חבר עבר שלו, זכר לו חסד נעורים ומסייע בידו לאחר ששמע על מצבו הכלכלי הקשה. הוסכם שאם יקרו על דרכו לקוחות הוא יפנה אותם אל חברת LYT ובתמורה יתגורר בדירה. כל זה קרה לפני שנכנס להליך הפש"ר ולכן לא היה פסול בהתנהלותו. (סעיף 7 לתגובה מיום 24.1.19).

28. החייב שב ומציין כי אינו מתגורר במקום מגורים קבוע, נסמך על עזרתם של חברים ובני משפחה אשר תומכים בו ומאפשרים לו לגור בביתם. חסר כל הנמצא בהליכי חדלות פירעון כמעט 15 שנה, אין ברשותו נכס או חסכונות, ההליך עצמו אינו מוסיף לו כבוד שכן כשל בחייו, הגיע עד חרפת רעב ובגילו תלוי בחסדים של אנשים אשר עוזרים לו במזון. החייב תוקף בחריפות את המנהל המיוחד וטוען כי המטרה היא לשקמו ואילו המנהל המיוחד חפץ לרסקו.

29. בישיבת יום 29.4.19 התייצב החייב מלווה בייצוג משפטי . נטען כי החייב אדם מבוגר כבן 60, מנסה לשרוד, אומנם בעבר עסק בתחום הרכב, אך כיום אינו מסוגל לעסוק בכך ויש לשלבו במירקם החיים החברתיים תוך גיבוש תוכנית פירעון ומתן הפטר לחובותיו. אשר לאישורי מסירה ציין ב"כ החייב, כי מבין 53 נושים הוצגו 33 אישורי מסירה ותיערך בדיקה לגבי אישורי המסירה החסרים. כל הפעילות שבוצעה לפני הליך הפש"ר אינה מצביעה על התנהלות בעייתית בהליך ואינה נגועה בחוסר תום לב.

עמדת הכנ"ר:

30. הכנ"ר גרס, כי החייב מצוי בהליך שלוש שנים ועדיין לא הוצגו אישורי מסירה. יותר מנושה אחד ציין כי אינו מודע להליך. גם אם נלך לשיטת החייב כי הוא חסר כל ומתקשה לגייס אפילו תשלום חודשי של 150 ₪, הרי אין טעם להליך.

דיון והכרעה:

31. כידוע, חובתו של חייב בהליך פש"ר לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו כפושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות - התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, קרי - בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה.

ראו :
ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1.2.2011).
אשר על כן, יש לבחון בענייננו את התנהלותו של החייב בשני מישורים.
מישור אחד, התנהלותו של החייב עובר לכניסה להליך הפש"ר.
מישור שני, התנהלותו של החייב תוך כדי הליך הפש"ר.
הבחינה תעשה ביחס להליך הנוכחי ולא ביחס ההליך הקודם שבוטל עוד בשנת 2012.

תום לב בכניסה להליך הפש"ר:

32. סמכותו של בית משפט של פשיטת רגל לבטל הליך עקב חוסר תום הלב של החייב ביחס לתקופה הקודמת להליך מעוגנת בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה הקובע כדלקמן:

"בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הרשמי, אחת מאלה:
"(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;".

ברע"א 5290/17 אייזכנבערג נ' פייסל (פורסם בנבו, 22.4.18) ציין כב' השופט דנציגר כי יש ליתן משקל מצומצם לשאלת תום ליבו של החייב בשלב המוקדם של ההליך ולהתעמק בשאלה זו בשלב ההכרזה, לאחר שנעשתה בדיקה מעמיקה בעניינו של החייב, נערכו חקירות וניתנה חוות דעת על ידי בעל התפקיד:

"...עיקר טענותיו של המבקש נוגעות לכך שאין להמתין לשלב מאוחר יותר בהליך פשיטת הרגל לצורך בחינת תום לבו של החייב. אכן, חובת תום הלב "מרחפת" מעל הליך פשיטת הרגל ככלל; אולם, לצורך העניין, המשקל המצומצם שיש לתת לתום לבו של החייב בשלב המוקדם של בחינת הבקשה לצו הכינוס, שונה מהמשקל שיש להעניק לו במסגרת הדיון בבקשת ההכרזה, ולאחר שנעשתה בדיקה מעמיקה בעניינו של החייב [ראו לעניין זה: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 20 (14.8.2012)]. על כן, מקובלות עלי קביעת בית המשפט ועמדות הכונס הרשמי והמנהל המיוחד כי בחינת תום לבו של החייב צריכה להיעשות לאחר ביצוע חקירות על ידי המנהל המיוחד ומתן חוות הדעת, במועד בחינת הבקשה להכריז עליו כפושט רגל".

33. החייב מצוי בהליך הפש"ר הנוכחי מאז יום 16.5.16. עד כה לא התקיים דיון בגיבוש תוכנית פירעון. ישיבת יום 1.1.18 בוטלה בהסכמת הצדדים. ישיבת יום 9.10.18 בוטלה עקב מחדלי החייב. רק ביום 29.4.19 התייצב החייב לראשונה בבית המשפט בדיון בעניינו.
החייב חסה תחת הגנת ההליך כשלוש שנים. בשלב הנוכחי יש להכריע בגורל ההליך, האם פני התיק לגיבוש תוכנית פירעון אם לאו. על פי הלכות הדין והפסיקה, זהו המקום לבחון גם את תום לבו של החייב בכניסה של ההליך ובכלל.

34. אני מוצאת, כי כאשר החייב כבענייננו, התנהל עובר לכניסה להליך באופן בעייתי, אין הוא זכאי להגנת ההליך.
למשל, העיסקה אותה רקם עם הנושה אסף גראדאת. העיסקה נכרתה ביום 30.12.15 זמן קצר לפני שהחייב פתח בהליכי פש"ר.
בנוסף, עיסקת שכירת דירת יוקרה במג דלי YOO בתל-אביב יחד עם הבן ליאור, מהנושה אייל קיציס.
התנהלות זו אומנם התקיימה בשעה שהחייב עדיין אינו פושט רגל, אך הוא מצוי על סף הכניסה להליך. הבקשה לצו כינוס הוגשה ממש בסמוך לאחר ביצוע עסקאות אלה. זו התנהלות פסולה שכן בהיותו על סף כניסה להליך פש"ר נטל החייב על עצמו התחייבויות עיסקיות משמעותיות. באותו שלב, החייב כבר היה שקוע בחובות ומן הסתם ידע, או היה עליו לדעת, שיקשה עליו לעמוד בהתחייבויות.
במיוחד כאשר החייב היה מצוי באותה עת בתקופה שבין שני הליכי פש"ר.
זה הקודם שבוטל בשנת 2012 וזה הנוכחי.

35. התנהלות החייב עובר לכניסה להליכי פש"ר היא משמעותית. חייב שנוטל על עצמו התחייבויות כאשר הוא יודע שלא יוכל לעמוד בהן, אינו זכאי להגנת הליך הפש"ר. אין לשכוח כי המדובר בהליך וולונטרי אשר ננקט ע"י החייב עצמו. הדגש המושם על עיקרון תום הלב ביצירת החובות, מתחדד אפוא ומקבל מימד עוצמתי יותר. חייב אשר יוצר חובות על סף כניסה להליך, מתנהל בחוסר תום לב מובהק באופן שיש בו כדי לשלול ממנו את הגנת ההליך.

36. בע"א 9782/05 טנג'י נ' קריספין (18.1.10) הבהיר כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס, בהסכמת כב' השופטים חיות (כתוארה אז) ואלון, כי:
"...אם חובותיו של החייב נוצרו עקב עסקאות מירמה לא יהיה הוא זכאי, דרך כלל, לחסות תחת המטריה של הליך פשיטת רגל".

37. בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 1.2.11) הבהירה כב' השופטת פרוקצ'יה (בהסכמת כב' השופטים ריבלין ופוגלמן) כי:
"דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה".

38. טענותיו של החייב, כי אין שחר לטענות הנושים אחמד באסול ואסף גראדאת, בכל הכבוד, אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהנושה אסף גראדאת מחזיק בידו פסק דין מבית המשפט השלום בטבריה בגין החוב כלפיו והנושה אחמד באסול מחזיק בידו תיעוד מוקלט של מסירת הכספים לידי החייב.
החייב מטיל דופי באותם נושים וזו דרכו להתמודד עם הטענות המועלות כלפיו, אך הטלת הדופי הזו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות.
נראה כי אין לחייב יסוד להלין על הנושים, נהפוך הוא.

39. בנוסף : החייב אישר, כי חתם על חוזה שכירות מול הנושה אייל קיציס, בגין שכירת דירת יוקרה במגדלי YOO. בין שחתם כשוכר ובין שחתם כערב, הרי נטל על עצמו התחייבויות כבדת משקל כשנה לפני כניסתו להליך הפש"ר. שכירת דירת יוקרה בעלות של 13,000 ₪ לחודש אינה מאפיינת אדם שאך זה יצא מהליך פש"ר והוא עומד להיכנס להליך פש"ר חדש. התנהלות זו מטילה צל על תום ליבו של החייב בתקופה שקדמה לכניסה להליך.
טענות החייב במישור זה, כי הבן הוא השוכר וכי בעצם ההתחייבות גולגלה לחברת LYT אף הן טענות שאינן מחזיקות מים. היתכן כי חברת LYT באמצעות הבעלים תומאס, ששמו המלא אפילו לא נזכר בתגובות החייב, נוטה לחייב כזה חסד שהיא מממנת עבורו מגורים בדירת יוקרה ? רב הנסתר על הנגלה כאן ואף זאת עומד לחייב לרועץ.

40. לכך יש להוסיף את העובדה שהחייב לא יידע את נושיו בסיום ההליך הקודם ובכניסה להליך החדש. כפי שעלה מדברי ב"כ חברת ראם בע"מ שהתייצב לדיון, מרשתו כלל לא ידע ה על ביטול ההליך. החייב נהנה מתקופה שקטה, ללא הליכי גבייה כאשר הנושים בעצם אינם מודעים לכך שהם יכולים לחדש את ההליכים מול החייב בתקופת הביניים.

41. לסיכום סוגיה זו :התנהלות החייב בתקופה שקדמה לכניסה להליך הנוכחי היא בעייתית. החייב יצר חובות חדשים בסכומים גבוהים לפחות לגבי שלושה נושים – באסול, גראדאת וקיציס. החייב לא יידע את נושיו על ביטול ההליך הקודם. אני רואה בכך משום חוסר תום לב הפוגע בזכאותו של החייב לכסות תחת הגנת הליכי הפש"ר וליהנות מחסד המחוקק.

התנהלות החייב בהליך:

42. התנהלות החייב בהליך הפש"ר אף היא חייבת להיות נקיה. על החייב לנהוג בתום לב בהליך ולמסור דיווח שקוף ומלא על הוצאותיו והכנסותיו. על החייב נאסר להסתיר מידע מאת המנהל המיוחד. על החייב לעמוד בתשלומים החודשיים ולהגיש דו "חות כסדרם מגובים באסמכתאות כדין. על החייב להשיא את יכולת השתכרותו ולא לשבת בחיבוק ידיים. עליו לפעול כדי להתפרנס ולנסות להחזיר חלק מחובותיו לנושים.

43. ראו:
"החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003) (להלן: ענין בנבנישתי); לוין וגרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: לוין וגרוניס); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004) (להלן: ענין גרינברג); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) (להלן: ענין אשכנזי))".

"אשר לתום הלב הנדרש מהחייב במסגרת התנהלותו בשלב כינוס הנכסים, יש לציין כי שלב הדיון בבקשה להכרזת אדם כפושט רגל בא לאחר שנפתחו הליכי כינוס נכסים, ונעשו פעולות שונות לריכוז נכסיו של החייב, ולבירור פוטנציאל השתכרותו. ההליכים עד לדיון בבקשה להכרזת פשיטת רגל נועדו למצות ככל הניתן את בירור הנתונים הנדרשים לצורך התוויית תמונת-מצב, המשקפת באופן מלא ומדויק את היקף נכסיו הקיימים של החייב במועד נתון, ואת פוטנציאל השתכרותו, וכדי להבטיח עד למירב האפשרי את פרעון חובותיו לנושים. רק בקבלת תמונת נתונים שלמה כאמור, ניתן לאזן כראוי בין המגמה להבטיח את טובת הנושים בחלוקה יעילה ואמינה של מלוא נכסי החייב, לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב, עד כדי הפטר, המאפשר לו פתיחת פרק חיים חדש, גם אם בסופו של יום לא פרע את מלוא חובותיו לנושים מחמת אי יכולת כלכלית".

"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנדרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כינוס הנכסים בעניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פרעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם".
"דרישת תום הלב כלפי החייב בשלב ההתנהלות טרם הכרזת פשיטת הרגל היא, אפוא, בעלת משקל מיוחד. היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו (ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי, כ"ד(1) 624, 628 (1970) (להלן: ענין ארגלזי); ע"א 560/73 גולדשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד כח(2) 359, 361 (1974); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי וקאסם, פ"ד כב(1) 23, 25 (1968) (להלן: ענין ולנסי); השוו: סעיפים 18ג(ג), 56(ב), 56(ג), 213א, 214 ו- 216 לפקודת פשיטת רגל; ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61, 66 (1991) (להלן: ענין קלאר); ענין ג'נח, בפסקה ד(3)). כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו (ענין ג'נח, פסקה ד(4)). עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות, ולהזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו (ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 16/62 הלבר נ' ספורמס וכונס הנכסים הרשמי, פ"ד טז 1311, 1313-1315 (1962) (להלן: ענין הלבר); ענין ולנסי, בעמ' 26). על החייב לחשוף את כל מקורות ההכנסה שלו, ואין הוא רשאי לבור מתוך המידע שברשותו "מה ימסור לכונס הרשמי, ומה ינצור" לפי צורכי השעה (ענין ג'נח, פסקה ד'(3); ענין קלאר, בעמ' 66; ע"א 10267/06 ל רקיף נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 5.11.2008); ענין הלבר, בעמ' 1313-1315)".

בע"א 3477/13 שריה נ' עו"ד דוד גולן (פורסם במאגרים, 23.5.13) ציין כב' השופט דנציגר:

"החייב עשה במשך שנים דין לעצמו ולא שילם את התשלומים החודשיים. במקביל סירב החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית, אך לא היסס לטעון במקביל כי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים ששיעורם נקבע בהסכמתו. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על חייב בהליכי פשיטת רגל".

בע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (30.4.08) קבע כב' השופט רובינשטיין:
"בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדעתי לדקדק בעניין חובות הגילוי ככל משפטן וחוקתן. אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בבחינת "תוכנית כבקשתך". גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור. התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני – יכריע לכיוון מסירתו. זו משמעותו של תום הלב – הנה פתחתי בפני הכונס את כל הצפונות, יבדוק ויראה כי אכן כטענתי עשיתי כל שניתן ולא צלחה דרכי, ועל כן יסייע לי להשתחרר על ידי פשיטת רגל".

כב' השופט מינץ ציין במסגרת פש"ר (י-ם) 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב נבו, 21.11.10):

"אין ספק שהחייבת הגדישה את הסאה ונהיר לגמרי כי בשל התנהלותה סיכוייה לקבלת הפטר קלושים ביותר. לנושיה לא צומחת תועלת כלשהי מההליך. רק היא נהנית ממנו. החייבת הוזהרה פעמים רבות ללא הועיל. הניסיון גם מלמד כי ברצותה החייבת מגייסת כספים ממקורות עלומים, אך ברצותה מתעלמת לחלוטין מתנאי צו הכינוס. הטענה כי היא מוגבלת מבחינה נפשית, לא זו בלבד שלא נתמכה בראיות כיאות להוכחת טענה מעין זו, אלא שהיא אינה יכולה להסביר מדוע היא לא הגישה דוחות דו-חודשיים במשך שנה וחצי, דבר שאינו עולה לה פרוטה. החייבת שלא עובדת על פי הצהרתה, לא ידוע מה מקורות הכנסותיה, גם לא הגישה במשך כל התקופה בקשה כלשהי להקטין את התשלומים החודשיים שהושתו עליה, ואין צריך לומר כי לא הציעה כל הצעה לפרוע ולוּ מקצת חובותיה בהסדר. אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ"ר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה (והשווה פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [1.2.06]). גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונאלי במשאבים ציבוריים".

כוחו של כל האמור לעיל תקף באשר להתנהלות החייב בענייננו.

44. החייב מסר הצהרה לא מדויקת, בלשון המעטה, ביחס למקום מגוריו.
החייב טוען כי אין לו כתובת מובהקת וכי הוא נע ונד בין חברים וכתובות מגורים שמעמיד לרשותו הבן או חברת LYT שנאותה לשלם דמי שכירות עבורו במגדלי יוקרה בסכום עתק.
חוסר האמינות בגרסתו של החייב בולט על פני הדברים. האומנם הוא נע ונד בין דירות ? אם כך מדוע חתם על חוזה שכירות כערב או כשוכר ?
הוא טען כי הוא מתגורר לסירוגין אצל חבר בכפר-סבא ולא מסר את שם החבר ואת כתובת הדירה. הכתובת אותה מסר בבקשה לצו כינוס היא רחוב ברטנורה 6 תל-אביב. לטענתו הבן בחסדו העניק לו את האפשרות להתגורר בדירתו ושם שהה בין השנים 2016-2017 הואיל והבן התגורר בחו"ל.אף זו היא כתובת יוקרתית באזור צפון תל-אביב.
מכאן העתיק החייב את כתובתו למקום יוקרתי לא פחות, מגדלי YOO.
זה איננו אורח חיים וכתובת מגורים המאפיינת חייב בהליכי פש"ר שעליו מוטל להתנהל בצניעות בהוצאותיו.
הטענות כי המגורים הוענקו לו כחסד מצד צדדי ג' אינן מגובות באסמכתאות או בתצהירים מצד גומלי החסדים הללו. הטענות הללו גם אינן מתיישבות עם מציאות החיים ועם הענקת זכות מגורים בכתובות כה יוקרתיות ולתקופה כה ארוכה.

45. יתר על כן, החייב יצר חוב במהלך ההליך לנושה אייל קיציס והחוב נפרע. המנהל המיוחד סבר כי מדובר בהעדפת נושים פסולה. לכך היה הסבר לחייב. הוא טען כי הבן ליאור, ברוב חסדו, הוא זה ששילם לנושה. עוד טען, כי בעצם החוב היה של הבן ליאור ולכן לגיטימי שהבן ישלמו.
גם בכך אני מוצאת בעייתיות. הכיצד ייתכן כי החוב היה של הבן, אם נטען כי הבן מתגורר בחו"ל ובפועל מי שהתגורר בדירה היה החייב עצמו ? בנוסף, לא הוצגו אסמכתאות לכך שהבן הוא זה ששילם את החוב לנושה קיציס מכספו. זהו חוב שנדרש מהחייב ושולם לנושה במהלך הליך הפש"ר ולאחר שניתן צו כינוס.
בשלב מסוים טען החייב כי החברה הגרמנית LYT היא זו שנשאה בתשלום דמי השכירות עבור הנכס במגדלי YOO.
כלומר החייב סיפק גרסאות סותרות באשר למגוריו שם וזהות הגורם המשלם. זו אינה התנהלות שקופה המצופה מחייב בהליכי פש"ר.

46. החייב מצייר עצמו כאדם דל החי בדוחק מקצבת ביטוח לאומי – הבטחת הכנסה .
עוד הוא טוען למצב רפואי ירוד המונע ממנו להשיא את יכולת השתכרותו.
אך מטענות הנושים באסול וגראדאת מסתבר, כי החייב בפועל המשיך לנהל עסקים תוך כדי הליך הפש"ר ובהיותו נתון תחת צו כינוס. הנושה באסול טען, כי שילם לחייב סכום לא מבוטל של 517,000 ₪ עד חודש מאי 2017 שעה שצו הכינוס ניתן ביום 16.5.16.
המנהל המיוחד ציין בדו"ח שהגיש במסגרת בקשה מספר 10 ביום 9.10.18, כי מן המסמכים שהוגשו לו ע"י החייב עלה, כי הקשר העיסקי בין החייב לבין חברת LYT נמשך גם לאחר כניסת החייב להליך הפש"ר. החייב אומנם טען, כי מדובר בחסד שנ טה לו בעל החברה תומאס בגין עבר משותף, אך באותה נשימה ציין כי הוסכם בינו לבין חברת LYT כי אם י מצא קונים פוטנציאליים, הוא יקשר אותם עם החברה.
כלומר: החייב עצמו הכיר בכך שההתקשרות העיסקית בנוגע לתיווך וסחר מכוניות באמצעותו עם חברת LYT עדיין נמשכת.
המנהל המיוחד גם סבר שטיב הקשר בין החייב לבין הבן ליאור אינו מתמצה ביחסי אב ובן אלא קיים גם קשר עיסקי.

47. לצורך ענייננו, די בכך שהנושה אחמד באסול שילם כספים לחייב בסכום לא מבוטל של למעלה מחצי מיליון ₪ תוך כדי הליך הכינוס, כדי להזים את כל טענותיו של החייב בדבר חיים בדוחק ובצניעות מקצבת הבטחת הכנסה בלבד. גרסתו של הנושה באסול מקובלת עלי. אומנם החייב שפך עליה קיתונות של רותחין אך לא היה בכל זה כדי לשנות את התרשמותי. הוא הדין באשר לנושה גראדאת ולנושה יוסף ברזני.

48. אכן, החייב המצייר עצמו כאדם דל וחסר אמצעים אך אורח חייו אינו הולם חייב בפשיטת רגל המתפרנס מהבטחת הכנסה זעומה. החייב מדווח על הוצאות בריאות של רופא שיניים ופסיכולוג, אך אינו מצרף אסמכתאות. החייב הודיע למנהל המיוחד כי הוא צורך מריחואנה בסכום של 200 ₪ לחודש והדבר לא מצא ביטוי בדו"חות.
נראה כי החייב אינו מתנהל בשקיפות הראויה בהליך הפש"ר, מסתבך בגרסאות סותרות ביחס למקורות הכנסתו, מקומות מגוריו והגורם המשלם עבורם. כפי שפורט, מאדם המבקש את חסד המחוקק בהליך פש"ר מצופה להתנהל בשקיפות, ביושרה ובצניעות. החייב בענייננו אינו ממלא אחר כל אלה.

49. אם לא די בכך, גם הסכום הנמוך של 150 ₪ לחודש לא שולם כסדרו. החייב צבר פיגורים בשיעור של 2,550 ₪. נכון לחודש אוקטובר 2018 היו בקופה רק 1,500 ₪ המשקפים עשרה תשלומים בלבד. כל זה כאשר היקף חובות החייב המדווחים בטופס 5 עומד על סכום של 19,798,599 ₪.

50. החייב טוען לדלות ולחיסרון כיס, ובמהלך ההליך לא היה מיוצג. בישיבת יום 29.4.19 התייצב כשהוא מיוצג ע"י עו"ד פרטי. אילו החייב היה כה חסר אמצעים כפי שהוא טוען, לא היתה מניעה מצדו לפנות ללשכה לסיוע משפטי ולקב ל ייצוג מטעמה. העובדה שלא עשה כן מדברת בעד עצמה. יש חשיבות לפן הכלכלי של הייצוג המשפטי כפי שקבע כבוד השופט ניל הנדל בתיק רע"א 5702/17 חמד אלאעסם נ' הכנ"ר [פורסם בנבו, ניתן ביום 20.7.17].

51. מכל האמור לעיל אני למדה, כי החייב בענייננו, מנצל לרעה את הליך הפש"ר באופן בוטה.
כאשר החייב יוצר חובות חדשים על סף הכניסה להליך ובהליך גופו, מדובר בחייב שאינו ז כאי להגנת ההליך.

52. ב"כ החייב הצביע בישיבת יום 29.4.19, על מגמת שיקום החייב אשר מוצאת ביטויה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018.
שיקום החייב הוא רכיב חשוב ביותר שנתווסף לאחרונה לארגז הכלים של תחום חדלות הפירעון. אך גם עיקרון זה אינו חזות הכל . השימוש בו צריך להיעשות באופן מושכל. לא כל חייב זכאי לחסד המחוקק לפי פקודת פשיטת רגל במתכונתה מתש"ם-1980. לא כל חייב זכאי לשיקום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018.

53. חייב אשר מתנהל כבענייננו באופן פסול ומגמתי;מסתיר מידע מהמנהל המיוחד; מצייר עצמו כנטול אמצעים שעה שהוא מתגורר בדירות יוקרה; אורח החיים שהוא מנהל אינו מתיישב עם הצניעות המצופה עם חייב המצוי בהליך פש"ר; כורת עס קאות המעמידות נושים מול שוקת שבורה על סף כניסה להליך, ואף בהליך גופו; הגם שנפסק לו סכום זעום ביותר של 150 ₪ לחודש, לא עמד בתשלום; צבר פיגורים משמעותיים אותם הסיר רק לאחר התראה; אינו מיידע את כל נושיו על הכניסה להליך הפש"ר; מגיש אומנם דו "חות, אך הנתונים שהוא מוסר בהם אינם אמינים; חסר בהם מידע למשל היקף ההתקשרות עם חברת LYT; אינו עושה מאמץ להשיא את יכולת השתכרותו;
כל זה אינו מהווה התנהלות המצביעה על כך שהחייב מעוניין בשיקום.
התיבה "שיקום" אינה ריקה מתוכן. יש לצקת לתוכה משמעות אמיתית .
לא כך עשה החייב בענייננו. זה אינו אדם החפץ בשיקום ואינו ראוי לשיקום.

54. לכל זה מתווסף הנתון בדבר היקף החובות המשמעותי, כמעט עשרים מיליון ₪.
אין הדעת נותנת, כי החייב יקבל הפטר מסכום כה משמעותי מבלי לעשות מאמץ מינימאלי. כאמור, טענותיו למצב כלכלי ופיזי רעוע לא נתמכו בראיות של ממש ולא באישורים רפואיים. החייב בן 60, בעל כושר ויכולת עבודה. הוא אומנם טען בתגובתו כי הוא נוטל כדורים שונים, אך מדובר בתרופות שאדם בגילו יכול ועשוי ליטול גם במהלך חייו ועדיין לצאת לעבודה. כל זה אינו מצביע על חוסר כושר השתכרות והעדר יכולת לעבוד. החייב לא הציג אישור רפואי על העדר כושר עבודה. מדברי הנושים שהתייצבו לדיון עלה, כי החייב ממשיך לעבוד ולתווך בעסקאות רכב יוקרתיות, תוך שהוא משלשל לכיסו סכומים גבוהים שאינם מוצאים ביטוי בדיווחיו.

55. יש לזכור כי הליך הפש"ר אינו אמור לסייע אך ורק לחייב אלא גם לנושים, להיפרע את המגיע להם. כפי שציינה ב"כ הכנ"ר, כאשר החייב טוען לחוסר יכולת כ לכלית מובהקת ומוכן לשלם רק 150 ₪ לחודש בהליך, ממילא אין תוח לת להליך וראוי לבטלו.
במיוחד כאשר סכום החובות הכולל הוא כה גבוה. יש לאפשר לנושים למצות את זכויותיהם במסגרת הליכי ההוצל"פ.

סיכום:

56. מן המקובץ לעיל, אני מוצאת, כי חייב זה אינו זכאי להגנת הליך פשיטת הרגל.
התנהלותו עובר לכניסה להליך היתה נגועה בחוסר תום לב.
התנהלותו בהליך גופו אף היא נגועה בחוסר תום לב.
אני קובעת, כי החייב מנצל לרעה את הליך הפש"ר ואינו זכאי להגנתו.
כפועל יוצא, אני מורה בזאת על ביטול ההליך.
הודעה תימסר לחייב ולנושים.
הכספים שבקופה יחולקו לפי הוראות כל דין.
נוכח הסכום הזעום המצוי בקופה, אני מורה על חלוקתו בשיעור 20-80 בין המנהל המיוחד לבין הכנ"ר.
צו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל תוך 60 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.