הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 28424-04-13

מספר בקשה:38
לפני
כבוד ה שופטת רחל ערקובי

המבקשים:

  1. גלית טיומקין
  2. בוריס טיומקין
  3. טל טיומקין

ע"י ב"כ עו"ד יורי ירום

נגד

משיבים:

1. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד שיטרית-אדרי
2. עו"ד מרדכי מיכאלי המנהל המיוחד
3 יפים טיומקין אדם שמונה לו אפטורופוס לדין באמצעות האפוטרופה עו"ד אירית מוטולה – החייב
ע"י ב"כ עו"ד ירקוני (סיוע משפטי)

החלטה

בפני בקשה מטעם הנאמן והמבקשים לאישור הצעת רכישת המבקשים את זכויות החייב בדירה ברחוב סנפיר 1 בתל אביב.

רקע;

תחילתו של ההליך שבפני הינה ביום 26.06.2013 עת ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב, לבקשתו. על החייב הושת צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪ ועו"ד ירקוני מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב. ביום 19.11.2020 הכרזתי על החייב כפושט רגל ועו"ד ירקוני מונה כנאמן.

ההליך, אשר כאמור נמשך מזה כ-9 שנים, נושא עשרות בקשות, מאות מסמכים ובמסגרתו הוגשו חמישה דו"חות, עדכונים, בקשות, החלטות, צווים והתקיימו חמישה דיונים.

מפאת קוצרה של היריעה והרלוונטיות לענייננו, אציין בתמצית כי:

משך כל ההליך לא משתף החייב פעולה עם בעל התפקיד, עם עורכי דינו, עם מחלקת הרווחה ומנהל מזה שנים סכסוך משפחתי בין כתלי ההליך ומחוצה לו, ובו טענות חמורות כלפי אחיו של החייב ואחייניו.

לחייב 12.5% מזכויות הבעלות בדירת מגורים המצויה בדרום תל אביב, רחוב סנפיר 1 ואשר על פי הערכת שמאי מחודש יוני 2017 שוויה עמד על סך של כ-1,370,000 ₪ כאשר חלקו של החייב הוערך ב-כ-171,000 ₪. הבעלים הנותרים הם קרובי משפחתו של החייב – המבקשים.

המבקשים הגישו מספר בקשות הנוגעות לזכויות בדירה, לרבות בקשה לרכישת זכויות החייב ובקשה לאישור הסדר דיוני אליו הגיעו עם המנהל המיוחד.

מפאת התנהלותו של החייב בהליך, הוריתי למחלקת הרווחה של עיריית תל אביב לבחון את עניינו של החייב ולהגיש תסקיר שמטרתו הייתה לדאוג לסידור מגורי החייב. אלא, שהחייב סירב לשתף פעולה עם מחלקת הרווחה והעובדות הסוציאליות וסירב לעבור הערכה פסיכיאטרית אשר הייתה מאפשרת מינוי אפוטרופוס וסיוע בדיור לרבות שיכון בהוסטל או דיור שיקומי אחר.

למען קידום ההליך ולאור הקושי של כלל הגורמים בהליך, לרבות בא כוח החייב, לנהל תקשורת מועילה עם החייב, הוריתי ביום 09.03.2020 לב"כ החייב לפנות לסיוע המשפטי לצורך מינוי אפוטרופוס לדין לחייב לצורך ניהול הדיון. בהתאם להחלטתי, מונתה לחייב אפוטרופא לדין – עו"ד איריס מיטל מוטולה.

החייב הגיש עשרות ואף למעלה מכך של בקשות שונות ותגובות ובהן טענות חמורות ובלתי מבוססות כלפי בא כוחו (הקודם והנוכחי), הנאמן, בית המשפט, העו"סיות מטעם מחלקת הרווחה, האפוטרופא לדין ובני משפחתו, אשר קצרה היריעה מלפרט את תוכנן. בתמצית אציין כי טען החייב שצוואת אמו המנוחה אשר הורישה מלוא זכויותיה לנכדיה והדירה את שני בניה, אינה הצוואה המאוחרת וכי בידיו צוואה מאוחרת יותר לפיה הוא היורש הבלעדי של זכויות אמו המנוחה בדירה. אלא, שההליכים בהם נקט החייב בבית המשפט לענייני משפחה נדחו והוא אף חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪. עוד טוען החייב כי אחיו השתלט על נכסי אביו בחייו ולאחר פטירתו.

במסגרת הדיון האחרון שהתקיים ביום 19.11.2020, נקבע כי המבקשים והנאמן ינהלו מו"מ לרכישת חלקו של החייב בדירה.

לאור החלטה זו, הגיש המנהל המיוחד ביום 17.12.2020 תגובה במסגרת בקשה 38 בתיק (היא בקשת המבקשים להורות על מכירת הדירה) ולפיה "הוא הגיע להסכמה עם יתר בעלי הזכויות בדירה, לרכישת חלקו של החייב בדירה, בסך של 100,000 ₪ (כמובן בכפוף לאישורו של בית המשפט הנכבד), ובימים הקרובים תוגש בקשה לאישור הרכישה".

טענות הצדדים:

בקשת הנאמן והמבקשים;

הנאמן והמבקשים מציעים כי המבקשים ירכשו את זכויות החייב בדירה (12.5%) תמורת סך של 100,000 ₪ שישולמו לקופת הפש"ר, בנוסף לויתור על הוצאות המשפט בסך של 10,000 ₪, תשלום הוצאות פינוי החייב מהדירה בסך של 6,000 ₪.

לטענת הנאמן, החייב צבר ועודנו צובר חובות שוטפים בגין מיסי הדירה ורק פינויו המי די יביא להפסקת הגדלת חובות אלו.

החייב אינו משתף פעולה עם פינוי הנכס וגורם נזקים לדירה ולדירות השכנות שהיקפם לא ידוע.

זכויות החייב בנכס, עוד טרם בירור הטענות ביחס לנזקים, הינן לכל היותר בסך של 117,563 ₪.

בניגוד לטענת החייב, הנאמן בחן את טענותיו להשתלטות על נכסי אביו המנוח על ידי אחיו ואף חקר את אחיו וביצע בדיקות נוספות שהעלו כי אין בטענות החייב דבר.

טענות החייב;

מטעם החייב הוגשו שתי תגובות, האחת על ידי בא כוחו והשנייה באמצעות האפוטרופא לדין, על כן אביא אותן יחדיו:

ההצעה נמוכה משמעותית מהערכת שווי זכויות החייב על פי השמאות משנת 2017 ומשווי הדירה כיום על פי מידע מאתר מדלן לפיו שווי הדירה נע בין 1.4 מליון ₪ ל-1.5 מליון ₪. יש לעדכן את השומה מחודש יוני 2017.

המבקשים מצויים בניגוד עניינים ואינם נמנים עם נושי החייב. כל עניינם הוא להשיא את רווחיהם ממכירת הדירה, על גב החייב והנושים.

יש לקיים התמחרות בה תינתן למבקשים זכות ראשונית לרכוש את חלקו של החייב בדירה ואפשרות להשוות להצעה הגבוהה ביותר שתתקבל, כפי שנקבע בהסדר הדיוני.

ההצעה לתשלום סך של 10,000 ₪ בגין דיור חלוף אינה ריאלית בשוק שכירות הדירות כיום ותותיר את החייבת ללא קורת גג.

על בית המשפט לאזן בין אינטרס הנושים לבין זכות החייב לשיקום כלכלי ופתיחת דף חדש.

חובות החייב הינם ישנים מאוד וטרם נבדקו.

עמדת הכנ"ר;
לעמדת הכנ"ר מיום 25.02.2021 ומהדיונים בימים 10.09.2020 ו-19.11.2020, יש להיעתר להצעת רכישת זכויות החייב בדירה מאחר ומדובר בפתרון סביר המאזן בין זכויות הנושים ומצבו של החייב.

דיון והכרעה:

לאחר בחינת מכלול הנסיבות בתיק, לרבות התנהלותו של החייב, שווי זכויותיו בדירה, הימשכות ההליכים, טובת ואינטרס הנושים לגבות חובותיו אל מול זכויות החייב, תכלית שיקומו הכלכלי של החייב וזכויות המבקשים בדירה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הצעת המבקשים לרכישת זכויות החייב בדירה.

עמדתו של המנהל המיוחד כפי שהוצגה במסגרת תגובתו מיום 17.12.20 ותשובתו מיום 20.01.2021, מנוגדות באופן מוחלט ומשנות את עמדתו שינוי של 180 מעלות מזו שהובאה בתגובתו מיום 04.06.2019 לבקשת המבקשים לרכוש את זכויות החייב, וכך כתב המנהל המיוחד:

"3. עם כל הכבוד לעובדה כי המבקשים הינם בעלי יתר הזכויות בדירה, הרי שעליהם לקנות את יתר זכויות החייב במחיר שלא יפחת מסכום שמאות במלואו כאשר הנכס פנוי ובמימוש רגיל.
4. לגבי הבקשה להפחית מסכום המכר סכומים כאלה ואחרים, הרי שעסקינן הלכה למעשה בהעדפת נושים (ההדגשה במקור – ר' ע') פעולה אשר לא ניתן ליתן לה יד- משמעות קבלת עמדה זו הינה סטיה רבתית מהוראות המחוקק בכל הקשור להליך פשיטת רגל, ומשכך יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות בקשה זו".

אלו מילותיו של המנהל המיוחד אז, אך אין אלו מילותיו כיום. אז, אף ביקש המנהל המיוחד לקבל חוות דעת עדכנית על מנת שלא ישולם סכום נמוך בגין הרכישה (ראו סעיפים 5.1. ו-5.2. לתגובה מיום 04.06.2019).

נסתר מעיניו של בית המשפט השינוי החד בעמדתו של הנאמן, שעה שלא חל שינוי בנסיבות המצדיק שינוי ז ה. הסכומים שהפחתתם מבוקשת, הנם עדיין בגדר העדפת נושים, צו הפינוי עודנו בתוקף לרבות ההסתייעות במשטרת ישראל, זכויותיו של החייב עודן קיימות, הגם שכלפי הנאמן (כמו גם גורמים נוספים בתיק) הופנו חציו של החייב – ובית המשפט רוצה להאמין כי ברצון כל הצדדים לסייע לחייב אשר נסיבותיו אינן קלות – אך חצים וטענות אלו הופנו אל כלל הגורמים משך תקופה ארוכה, הן לפני תגובת הנאמן מיום 04.06.2019 והן לאחריה.

טוען הנאמן כי זכויות החייב בנכס, עוד טרם בירור הטענות ביחס לנזקים, הינן לכל היותר בסך של 117,563 ₪, אלא שהנאמן באמירה זו מסתמך על חוות דעת מלפני כ-3.5 שנים. טענת הנאמן כי עליית מחירי הדירות מאז מתקזז עם השפעות מגיפת הקורונה דינה להידחות. ראשית, הנאמן לא תמך טענה זו והצביע על אינדיקציה כלשהי לשווי הדירה כיום. שנית, כאמור השמאות עליה נסמכים הנאמן והמבקשים נערכה בשנת 2017, 3 שנים טרם פרוץ מגיפת הקורונה, 3 שנים בהם ניתן להניח – והנאמן אינו מכחיש – כי מחירי הדיון, וודאי בתל אביב, עלו. מסכימה אני כי ממחירי הדירות בישראל לא נחסכה השפעת הקורונה, אלא שבתל אביב, לטעמי, לכל היותר, מגיפת הקורונה הקפיאה את מחירי הדירות. לא הוכח שחלה ירידה במחירי הדיור וכי ככל ואכן חלה ירידה, מחיר הדירה ירד לשווי שהוערך בשנת 2017 או מתחתיו.

המבקשים הגישו מספר בקשות לפעול למכירת הנכס. בנוסף, עדכנו מספר פעמים כי עתידים להגיש בקשה מוסכמת עם הנאמן. רק ביום 23.10.2019 הוגש הבקשה המוסכמת לאישור הסכם דיוני, שם כבר ניתן לראות כי חל ה תפנית בעמדתו של הנאמן, רק 4 חודשים אחרי התנגדותו. לפי ההסדר המוצע הסכימו הצדדים ביניהם לעדכונה של שומת השמאי ארז ישר מחודש יוני 2017, כך שזו תבחן את מצב הדירה לאחר מועד השמאות הקודמת וכן את נזקי דירת השכן המתגורר מתחת לדירה. השומה לא עודכנה כך שאין בידי הצדדים או בית המשפט אינדיקציה לשווי עדכני יותר של הדירה או לנזקים הנטענים.

כן נקבע כי ככל ואכן נגרמו לדירה נזקים, אלו יופחתו מחלקו של החייב "בעת מכירת הדירה לצד שלישי כלשהו" וכן "הנזקים שנגרמו לדירת השכן למטה", וכי:

"2.3 המנהל המיוחד יפעל לפינוי החייב מהדירה ולפרסום הדירה להתמחרות, ולמכירת הדירה, כשהיא פנויה ונקייה מכל חוב ולמען הסר ספק כל חוב בגין הדירה אשר נוצר החל מיום פטירת האם (22.4.16) לרבות השימוש בדירה עד למועד הפינוי, יחול על קופס הכינוס.
...
2.5 למבקשים תינתן זכות ראשונים לרכוש את חלקו של החייב בדירה, ואפשרות להשוות כל הצעה אשר תתקבל לרכישת הדירה (על פי חלקו היחסי של החייב בדירה), בין אם ההצעה תהיה נמוכה ובין אם תעלה על מחיר הדירה בהתאם לשמאות המעודכנת, ויהיה עליהם להתייצב למועד ההתמחרות שיקבע ולהודיע אם הם מממשים את זכותם, כאשר תינתן למציע שהצעתו הגבוהה ביותר לקיים התמחרות עם המבקשים, באופן שתינתן לו האפשרות להגדיל את הצעתו ולמבקשים להשוות את ההצעה.

2.6 יובהר כי ככל וההצעה הגבוהה ביותר שתתקבל עבור רכישת הדירה, תהיה נמוכה משיעור של 80% משווי הדירה על פי השמאות המעודכנת, המנהל המיוחד ו/או המבקשים יהיו רשאים לדרוש ביצוע פרסום נוסף ו/או התמחרות נוספת, ובנסיבות אלה, יפעל המנהל המיוחד על פי הנדרש, בהתאם להוראות סעיף 2 זה.

2.7 הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החייב מן הדירה, למעט בהוצאות אחסנת הציוד והמשאית לפינוי הציוד, אשר יחולו על קופת הכינוס, בהתאם להצעת מחיר אשר ניתנה על ידי "שחק שירותים משפטיים". הוצאות מכירת הדירה והליך כינוס הנכסים, יחולו על קופת כינוס הנכסים, מלבד עלות פרסום המודעה בעיתונים, כאשר סך זה יחולק בין המבקשים והמנהל המיוחד (באמצעות קופת הכינוס) בהתאם לחלק היחסי בזכויות בדירה."

ודוק, עדכון לשומה לא נעשה, לא נעשתה שומה לנזקים ולא ניתן לקבוע כי אלו מגיעים לכדי סך של 60-70 אלף ₪ אותם מבקשים להפחית מחלקו של החייב. כן לא ברור לבית המשפט מדוע הוסכם לחייב את קופת הכינוס בכלל החובות שנצברו ממועד פטירת האם המנוחה. משתמע מכך כי קופת הכינוס בשם החייב נטלה אחריות על מלוא החובות מבלי שהמבקשים ידרשו להליך משפטי, זאת על גב הנושים בהליך.

כאמור, הכנ"ר בתגובתו מיום 25.02.2021 ציין כי בנסיבות שפורטו בתגובתו המשלימה של הנאמן ובהמשך לעמדתו כפי שהובאה בשני הדיונים האחרונים שהתקיימו, יש להיעתר להצעת הרכישה שכן מדובר בפיתרון סביר המאזן בין זכויות הנושים לבין מצבו של החייב. אלא שעיינתי בעמדת הכנ"ר בדיונים אלו ולא מצאתי התייחסות קונקרטית להצעה שעומדת על הפרק, כמו גם להעדפת הנושים שהינה פועל ישיר היוצא מקבלת הצעה זו. כך, ביום 19.11.2020 טען הכנ"ר אין מקום להפטר וניתן לפעול לפינוי החייב ולמכירת הדירה, וביום 10.09.2020 טען הכנ"ר שהתרשם כי "יש מקום לממש את זכויות החייב בנכס ולהורות על פינויו מהדירה שכן נגרמים נזקים לנושים...".
אינני מסתפקת באמירה הלא מנומקת כי מדובר בפתרון סביר, כאשר לטעמי יש בפתרון דווקא להפר את האיזון בין הנושים בכך שיוצר נושים חדשים – המבקשים – ומעדיף אותם תוך דילוג על ההליכים הנדרשים להכרה בחוב כלפיהם.

נוכח כל האמור, אני דוחה את הצעת המבקשים והנאמן מאחר וזו נמוכה באופן שאינו סביר.

בשולי הדברים אוסיף כי לא נעלמה מעיני בית המשפט הטענה כי החייב (אף לטענתו שלו) משלם כספים מחוץ להליכים מבלי לקבל את אישור הנאמן או בית המשפט ומבלי לדווח על הוצאות אלו, כגון לימודי תואר שני במשפטים. אלא שלא איתרתי במסמכי התיק הרבים אסמכתא כלשהי להוצאות אלו ומטענותיו הרבות של החייב אשר לעתים קרובות אף סותרות, לא ניתן להתייחס לטענות אלו בצורה עניינית.

סוף דבר
בטרם אתן הוראות לעניין מימוש ההליכים, מאחר ומדובר בחייב הנעדר מההליך, אינו מקיים את חובותיו ואינו עומד בצו התשלומים מזה תקופה ארוכה וקופת הפש"ר ריקה ולא תוכל לשאת בהוצאות מימוש ההליך שאינן מבוטלות, ולאור העובדה כי ההתנגדות היא מטעם החייב הן באמצעות האפוטרופא לדין והן באמצעות בא כוחו, יואילו להגיש הודעה משותפת לעניין עמדתם על מי לטעמם לשאת בהוצאות הליך מימוש הדירה, לרבות קבלת שומה עדכנית, פרסום וכדומה בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"א, 07 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.