הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 24887-04-18

מספר בקשה:25

המבקשת

רווית שהרבני- בן חיים, עו"ד
לעצמה

נגד

המשיבים

1. כונס הנכסים הרשמי תל אביב

2. גיל בן חיים - החייב

4. מיכאל גבור, עו"ד - המנהל המיוחד

החלטה

החייב פנה להליכי פשיטת רגל, ולאחר שניתן צו הכינוס בעניינו, עוכבו כל ההליכים המשפטים שהתנהלו נגדו עוכבו, וזאת בהתאם להוראות סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם -1980.

לחייב נקבע תשלום חודשי לשלם במסגרת הליך פשיטת הרגל, ועליו לעמוד בו.

משניתן צו הכינוס, מופסקים גם הליכי ההוצאה לפועל בגין חובות בני תביעה, והנושים מופנים להגיש תביע ות חוב לנאמן, כך גם לגבי מזונות עבר .

בכל האמור לחוב המזונות השוטף, הרי זה זה נשלט על ידי המנגנון הקבוע בסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, ואכן במסגרת תיק זה הוקצבו המזונות השוטפים כאמור.

בקשה לביטול הליך
מונחת לפני, פעם נוספת, בקשת המבקשת, שעניינה ביטול הליך פשיטת הרגל של החייב בשל הטענה שהחייב לא שילם את תשלום המזונות השוטף אותו היה אמור לשלם עד לסוף חודש יולי 2019 .

את הבקשה לביטול ההליך, אני מורה למבקשת להעביר במסירה אישית לתגובת החייב בתוך 7 ימים מהמסירה.

על גביית חובות מזונות שוטפים במהלך פשיטת רגל
עניינה של הבקשה מעוררת סוגייה שכיחה שעניינה גביית תשלום המזונות שנקצבו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

לא אחת מוגשות בקשות של זכאים למזונות (להלן: "הזוכה") לביטול הליך של פשיטת הרגל, וזאת בשל אי תשלום המזונות החודשיים במועד או בכלל.
מתן ההחלטה בבקשות מסוג זה מחייב קבלת תגובת החייב, לאחר מכן קבלת עמדתו של המנהל המיוחד והכונס הרשמי, שאין בידם את העובדות לאשורן אלא הן ומובאות על ידי הזוכה מצד אחד והחייב עצמו מהצד השני , והם מוצאים עצמם במרכזה של מחלוקת בין נושה בודד לחייב.

הליך פשיטת הרגל הוא קולקטיבי ו נועד לטובת הנושים כולם, על כן, התייחסות תכופה לבקשות אלה – החשובות מאד הן כשלעצמן - מסיטות את ההליך ממסלולו ומחייבות את בעל התפקיד והכונס הרשמי להשקעת משאבים ב עניין שהם אינו צד ישיר לו.

מחזה לא נדיר הוא כי חייב טוען ששילם את המזונות במזומן וללא קבלה בכתב או שהעביר את התשלום מחשבון אחר, או ששולמו הפרשים במועדים שונים (כך ראו למשל תגובת החייב בתיק זה מיום 10.7.19, ביחס לתשלום באמצעות חשבון אמו ותשלום הפרש יתרת מזונות קודמת בחודש העוקב).

הנה כי כן, לא די לנאמן ולכונס הרשמי בצורך להקצות משאבים ביחס לעניין שיכול וצריך להתברר בלשכת ההוצאה לפועל, היא הערכאה המקצועית והמיומנת לטיפול בעניינים אלה, הרי היא גם מסבה אי-נוחות לצדדים לסכסוך עצמו: מחייבת את הזוכה – שלא קיבל /ה את הסכום החודשי - לפנות לבית המשפט, ועד שתתברר הבקשה חולפים ימים לא מעטים, בהם מוצא חייב שלא משלם את התשלום בהליך פשיטת הרגל מעין מקלט, או אם עסקינן בחייב שאכן שילם את התשלום ומסיבות שונות מתקשה להראות את התשלום, להתעסק סביב העניין למעלה מהדרוש.

הקצבת מזונות בהליכי פשיטת רגל
כאמור, בכל הנוגע למזונות שוטפים – לאחר מתן צו הכינוס - על הזוכה (או החייב עצמו, אם הז וכה לא עושה כן) לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל, ולבקש לקצוב את המזונות בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל.

הטעם להקצבת מזונות בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ברור, ומטרתו היא להמשיך ולהבטיח באופן שוטף את כלכלתם ואורחות חייהם של הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל קטינים, וזאת גם כשהחייב נמצא בהליך של חדלות פירעון, אך המנגנון גם מאזן בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים, ועל כן פעמים רבות הסכום שנקצב נמוך מסכום המזונות שנקבע, בין בהסכמי הגירושין ובין בפסיקת הערכאה המוסמכת, שלנגד עיניה אך ורק הסכסוך שבין החייב והקטינים, כאשר בית המשפט של פשיטת רגל בוחן את התמונה הרחבה והכוללת (ראו: עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, הוצאת השדה המשפטי, כרך א' עמוד 211 והאסמכתאות המובאות שם).

ראוי להזכיר שבמסגרת הדיון לקציבת מזונות בוחן בית המשפט גם את יכולותיו של ההורה השני ולא רק של החייב עצמו, כך שהאיזון נעשה תוך בחינת מכלול הנתונים הצריכים לעניין.

לאחר הקצבת המזונות אמור החייב לשלם את תשלום המזונות החודשי שנקצב ישירות לזוכה (בדרך כלל באמצעות האם), ואי תשלום מזונות קצובים שוטפים מהווה חוסר תום לב שיכול להוביל לביטול הליך פשיטת הרגל.

אם במצב רגיל יכולים הזכאי ם למזונות, מקום שהחייב לא משלם את המזונות, לפנות להליכי הוצאה לפ ועל על מנת לפעול למימוש הזכות למזונות, הרי עם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, ומתן צו עיכוב ההליכים הגורף, מצבם של הזכאים למזונות, בכל הקשור להליכי הגבייה שוטפת , מורע.

הקושי העומד לפני הזוכה הוא כפול; ראשית אין ה זכאים למזונות מקבלים את תשלום המזונות במועד; ושנית, ידיהם כבולות בכל הנוגע להליכי הגבייה, וכל שיכולים הם לעשות זה לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה לבטל את ההליך.
בכל התקופה שעד למתן ההחלטה לא מקבל הזוכה את הסכום השוטף, ולעתים המזונות נועדו להבטיח מדור ודמי קיום בסיסיים לקטינים, וזכותו של הזכאי למזונות נפגעת.

גביית מזונות מחוץ להליך פשיטת הרגל
אם כן, השאלה המתעוררת במקרים אלה היא האם יכול בית המשפט של פשיטת רגל להתיר גביית המזונות השוטפים בגדר הליכי הוצאה לפועל ומחוץ להליך של פשיטת הרגל.
בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה זו (ראו: רע"א 5106/09 סיסו נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.09).

לסוגיה האמורה יש פנים לכאן ולכאן ומעוררת שאלות רבות ולא פשוטות.

הדעות בבתי המשפט המחוזיים ביחס לשאלה זו חלוקות, ואינן חד-משמעיות:
מחד גיסא , קיימ ת גישה אחת שהובאה מפי כבוד השופטת ו' אלשיך שהובאה בתיק פש"ר 2206/05 בכשי דניאל נ' עו"ד אריה חגי (ניתן ביום 4.6.16) לפיה הליכי גביית המזונות השוטפים יהיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, הרי מאידך גיסא , נמצאת עמדתו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב- ע"א 1309/06 גנות שירלי נ' גנות ארנון (ניתן ביום 5.8.07) לפיה ניתן יהיה לגבות את סכום המזונות שיוקצב , במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

אם גישות אלה דנו אך בסוגיה העקרונית בדבר האפשרות לנהל הליכי הוצאה לפועל מחוץ להליכי פשיטת הרגל, ולא דנו באופן פרטני האם יש מקום להתיר את פתיחת תיק הוצאה לפועל , ומה התנאים שייקבעו בו, הרי לפני כשנתיים קבע כבוד השופט נ' שילה בתיק פש"ר 2281/08 שזכאית למזונות רשאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית תשלומי המזונות לצד הליכי פשיטת הרגל , ללא כל מגבלה או סייג.

במלוא ההערכה, אינני יכול להיות שותף לעמדתו של חברי, כבוד השופט שילה, עמדה הרואה את עצם גביית חוב המזונות במנותק מהליכי פשיטת הרגל.

הרי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהחייב נמצא בהליך של פשיטת רגל, ועליו לעמוד בחובותיו בהליך זה, ומתן אפשרות גורפת, בלתי מבוקרת של ניהול עצמאי של תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות, עלול לפגוע בהליך פשיטת הרגל כולו.

רק לשם הדוגמא, דמה בנפשך שהחייב לא משלם את המזונות שהוקצבו לו. והנה רשם ההוצאה לפועל מטיל עליו סנקציה של מאסר.
אם ייאסר, עלול הוא לאבד את פרנסתו, או להפסיד ימי עבודה, כך שלא יוכל לשלם את התשלומים שנקבעו לו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, יפר את חובותיו, והפגיעה בנושים ובחייב תהא רבה.

יהיו מי שיסברו שקביעה ערכית המאפשרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל עצמאיים ללא בקרה או פיקוח עלולה להיתפס כפשטנית.

נדרשת, אם כן, לטעמי, מפת דרכים ברורה של בית המשפט של חדלות פירעון והטלת מגבלות על תיק ההוצאה לפועל, על מנת שלא ייגבו במסגרתו (גם בטעות) נכסים המוקנים לקופת פשיטת הרגל שאינם מתוך ההכנסות החודשיות והשוטפות של החייב.

פתיחת תיק הוצאה לפועל לגביית חוב מזונות
הפתרון הרצוי, זה שיוביל לגבייה מהירה ויעילה של תשלומי המזונות השוטפים ושלא יפגע בהליכי פשיטת הרגל, הוא זה המאפשר לזוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות שנקצבו, אולם ההליכים שיינקטו בו יהיו מוגבלים ומדודים .

כך למשל, לא ניתן יהיה לבצע במסגרת הליך זה, הליך של מאסר.

כך, על מנת להקל על המעורבים ולצמצם מחלוקות - החייב יחוייב להפקיד את המזונות ישירות לתיק ההוצאה לפועל, ותדפיס חשבון תיק ההוצאה לפועל יהיה ראייה לתשלומים או העדרם.

העדר תשלום שוטף – מעבר לזכות לעתור לביטול הליך פשיטת הרגל – יאפשר לזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל להטיל עיקולים באופן מיי די ואלה יכול שיוטלו על משכורת החייב או על גמלאות שוטפות בלבד – בסכום של המזונות השוטפים ולא סכומי עבר בלבד .

במצב דברים זה נשמר האיזון המאפשר לזוכה לקבל המזונות שהוקצבו באופן שוטף ורציף, ואם תשלום לא מבוצע במועד ניתן לפעול לגבייתו (במגבלות האמורות), לצד האפשרות לעתור לביטול הליך פשיטת הרגל שההחלטה בו ניתנת לאחר תגובות ולוקחת זמן.

הטלת עיקול על שכרו של החייב בגובה המזונות שנקצבו לא יפגע בהליך פשיטת הרגל, כאשר ממילא סכום התשלום החודשי שמוטל על חייב במסגרת הליך פשיטת רגל הוא בשים לב לתשלום המזונות ומצטבר להם.

ניהול תיק הוצאה לפועל מזונות קצובים יצמצם מחלוקות מיותרות, החייב יוכל להיות נתון כולו להליך השיקום והזוכה יקבל את מזונותיו באופן מסודר יותר.

לסיכומו של דבר – הבקשה לביטול ההליך תועבר, כאמור לתגובה.

החייב גם יידרש לאפשרות שהמבקשת תוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל במגבלות כאמור , לגביית התשלום הקצוב בלבד.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.