הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 20112-02-17

מספר בקשה:9
לפני
כבוד ה שופטת רחל ערקובי

מבקש/החייב:

אבי הורנשטיין
ע"י ב"כ עו"ד טיין

נגד

משיבים

  1. כונס נכסים רשמי תל אביב
  2. נזי נפתלי

ע"י ב"כ עו"ד סונדרס
3. יפעת טוראל (מנהל מיוחד)

החלטה

בפני מונחת בקשת החייב למתן הפטר, ומנגד עמדת הנאמנת לביטול הליך הפש"ר.

השתלשלות העניינים;

ביום 02.03.17, ניתן לחייב צו כינוס לנכסיו במסגרתו מונתה עו"ד יפעת טוראל כמנהלת מיוחדת. על החייב הושת צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪.

2. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של 376,995 ₪, בהן 2 תביעות חוב מזונות בדין קדימה בסך של 234,335 ₪, כדלקמן:
א. סך של 120,999 ₪ לביטוח לאומי בגין מזונות.
ב. סך של 113,342 ₪ לגב' נזי נפתלי, גרושת החייב, בגין מזונות.

3. ביום 31.1.19, הכריז בית המשפט על החייב כפושט רגל, ועו"ד טוראל מונתה כנאמנת (להלן: "הנאמנת").
במועד זה המליצה הנאמנת על תכנית פירעון במסגרתה ישלם החייב סך חודשי של 2,500 ₪ למשך 54 חודשים.
מאחר ובמסגרת תוכנית זו, לאור חוב המזונות, סכומי הדיבידנד יועברו לנושים בדין קדימה בלבד, לא אישרתי את התוכנית והוריתי לחייב לפנות למוסד לביטוח לאומי ולגרושתו של החייב, הגב' נזי נפתלי, לשם בחינת החרגתו של החוב.

4. ביום 24.5.19 הגיש החייב בקשה להקטנת צו התשלומים לסך של 200 ₪, למשך תקופה בת 6 חודשים או עד שימצא מקום עבודה וביום 14.07.2019, לאור מחדלי החייב בהליך, התקיים דיון בפני לשאלת גורל ההליך בסופו אפשרתי לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב.

5. אציין כי החייבת והנאמנת ציינו בטיעוניהם כי פנו אל ביטוח לאומי, אך האחרון לא הגיב ואף לא הגיע לדיון שהתקיים ביום 14.07.2019.

6. לאחר שהגרושה הגישה טיעוניה, במסגרתם הסכימה להגיע למתווה שעל פיו חלק מכספי תוכנית הפירעון יגיעו לידי הנושים הרגילים, ביקשתי מהחייב ביום 06.11.2019 להבהיר האם מקבל את תוכנית הפירעון, וכן הבהרתי כי לחייב מחדלים, כך שככל ויבוטל ההליך, הוא יבוטל מחמת ניצולו לרעה.

החייב לא הגיש עמדתו, ומכאן החלטתי.

בקשת החייב:

7. החייב סומך עיקר טענותיו על עיקרון שיקומו הכלכלי של חייב אשר חובותיו נוצרו בתום לב והתנהלותו בהליך הייתה בתום לב, סובייקטיבי ואובייקטיבי, אשר גובר על האינטרסים של הנושים. טענותיו של החייב נסמכות על פסיקה ועל תכליותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018.

8. כן נטען כי בהיותו של בנק לאומי "נושה מקצועי", יש להבחין בינו לבין "נושים רגילים", כאשר סכומים בהם נוקב הנושה המקצועי מגלמים בתוכם סיכון שבהתממשותו מהווה אשם תורם לכך שהעמיד אשראי ללא בדירות מעמיקות על תומן, ועליו לשאת בתוצאות הכשל שלו.

9. לטענת החייב הוא ממקסם את כושר השתכרותו בהתאם לנתוניו האישיים (גילו, השכלתו וניסיונו), וכן לא נטען כי חובותיו נוצרו בחוסר תום לב או כי התנהל בהליך הפש"ר בחוסר תום לב.
עמדת הגרושה:

10. לטענת גרושת החייב, מצבה ומצב הקטינים שבחזקתה השתפר בעקבות הליך הפש"ר שכן במסגרת ההליך משולמים לה דמי מזונות חודשיים בסך 1,500 ₪, אשר קודם לכן לא היו משולמים כלל. לאור זאת, וחרף התנהלותו של החייב בהליך אשר עושה דין לעצמו ומנצל את ההליך לרעה, סבורה הגרושה כי אין לבטל את הליך הפש"ר המשרת את טובת הקטינים.

11. עוד נטען כי אישור תוכנית פירעון לא תשפיע על מצבו של הנושה בדין קדימה, שכן בשני המקרים לא יוכל האחרון להיפרע מן החייב, לאור היות המזונות בדין קדימה.

12. טוענת כגרושה כי תסכים לתוכנית פירעון במסגרתה לא תקבל את מלוא גובה תביעת חוב המזונות שהגישה, כך שכל הנושים יפרעו חלק מחובם והיא תהא רשאית לנסות לגבות לאחר ההפטר את יתרת חובה.

עמדת המנהלת המיוחדת:

13. במסגרת התגובה המליצה הנאמנת על ביטול הליך הפש"ר.

14. לטענת המנהלת המיוחדת, החייב צובר מחדלים ואינו מקיים את חובותיו מכוח ההליך, עת מבקש הוא ליהנות מיתרונות ההליך.

15. כך, החייב אינו מגיש דוחות חודשיים מחודש נובמבר 2018, אינו עומד בצו התשלומים שהושת עליו.

16. החרגת חוב מזונות מהפטר מוסדרת בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל. נסיבותיו של החייב אינן מהוות מקרה חריג שבנסיבותיו רשאי בית המשפט ליתן הפטר גם על חוב מזונות.

עמדת הכנ"ר:

17. הכנ"ר מצטרף לעמדת הנאמנת שיש לבטל את ההליך בעניינו של החייב.

18. מתגובתו של הכנ"ר עולה כי החייב לא שילם את התשלומים החודשיים מחודש יולי 2019.

19. חרף טענת הגרושה לפיה ההליך מסייע לה בגביית דמי מזונות שלולא ההליך לא היו משתלמים כלל, הליך הפש"ר לא נועד לגביית מזונות כאשר הנושים בדין רגיל אינם מקבלים דבר.

20. החייב אינו עומד בקריטריונים של מתן הפטר מחוב המזונות, ובנוסף צובר חובות חדשים. ההליך אינו יכול להימשך בעניינו שכן אין בו תועלת לנושים הרגילים.

דיון והכרעה:

21. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, סבורני כי יש להורות על ביטולו של הליך הפש"ר.

המסגרת הנורמטיבית;

22. הליכי פשיטת רגל מיועדים להגשמת שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב כדי להביא למכירתם ולחלוקתם בין הנושים בדרך שוויונית ויעילה, והשנייה, לשרת את האינטרסים של חייב תם לב וחדל הפירעון, ולאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמטיבית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814).

23. החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (לעניין זה ראה ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 57 (1994) ; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נ"ח(2) 810, 814 (2004); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 1.2.11)).

24. תום ליבו של החייב ייבחן באמות מידה אובייקטיביות בהתאם לתכלית הכפולה של מוסד פשיטת הרגל, על מנת לכנס את נכסי החייב לצורך חלוקה הוגנת בין נושיו וכן שמיטת חובותיו של החייב על מנת לאפשר לו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש (ראה עא 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט [פורסם במאגרים, 29.08.18]).

25. בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. [פורסם במאגרים, 12.10.2015] (להלן: "עניין ד.מ.") נידונה סוגית מתן צו כינוס או הכרזת חייב שחוב המזונות הוא חובו היחיד או העיקרי, כבענייננו. נקבע כי מאחר וחוב בגין מזונות, ככלל, אינו בר הפטר לאור האמור בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת רגל, אזי יש לקבוע כבר בשלבים הראשונים של ההליך אם תצמח תועלת לנושים מהליך הפש"ר, והאם דבק באופן יצירת החובות חוסר תום לב המצדיק ביטול ההליך.
בפסק הדין נקבעו אמות מידה, עקרונות וכללים למתן צו כינוס או להכרזת החייב כפושט רגל, מהי מידת חוסר תום הלב והאם בפי החייב נימוקים אמתיים שמנעו ממנו לזון את ילדיו האם נעשה ניסיון על-ידי החייב לפרוע את החוב או חלק ממנו, כושר הפירעון של החייב בשים לב למצב בריאותו ויכולותיו הכלכליות, חלוף הזמן מאז נוצר החוב ועד היום והאם הוא ממשיך ליצור חובות בעת הימצאותו בהליך.

26. עוד נקבע בעניין ד.מ. כי מחד, יש להחמיר עם חייב שהגיש בקשתו להפטר במועד שבו עדיין מוטלת עליו החובה לספק צורכי מחייה אלמנטריים לתלויים בו, הזכאים למזונות ממנו ואשר פרנסתם עליו, ובוודאי כאשר עסקינן בקטינים. מאידך, יש מקום להקל עם חייב אשר בשלב זה אינו יכול לזון את בני משפחתו.

27. בע"א 44/18 פלוני נ. הכונס הרשמי ואח' [פורסם במאגרים, 17/01/19] נקבע כי נוכח היקף החובות בדין קדימה, נראה כי אין תוחלת להליך פשיטת הרגל והוא לא יצמיח כל תועלת לנושים הרגילים.

28. ועוד לעניין החרגת המזונות מההפטר, יפים דבריו של חברי כבוד השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני, בספר "הפטר", כמו גם סעיף 175 (ב)(2) לחוק חדלות פירעון אשר נתן משנה תוקף להחרגת דמי המזונות מההפטר.

"הפטר מחוב מזונות יינתן במקרים נדירים, ובעיקר במקרים סוציאליים קשים... בנסיבות חריגות רשאי בית המשפט לתת הפטר גם על חוב מזונות. אי תשלום מזונות, לדידו של המחוקק הוא "כשל מוסרי" שדבק בהתנהלותו של החייב." (עמ' 359).
29. סמכות בית המשפט לבטל הליך פשיטת רגל מעוגנת בסעיף 55 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תש"ם- 1950. בהתאם לס' 55(ב) לפקודת פשיטת רגל רשאי בית המשפט לבטל את ההליך אם סבר כי צד נצל את ההליך לרעה.

מן הכלל אל הפרט;

30. בנסיבות העניין שבפני, נדמה כי החייב מתנהל בהליך בצורה לא תקינה ואף מנצל את ההליך לרעה.
מטיעוני הנאמנת וכן דו"ח הנאמנת מיום 18/12/18 עולה כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, זאת בנוסף למחדלי החייב שחדל מלהגיש דו"חות לנאמנת מאז חודש נובמבר 2018 ואף אינו משלם סדיר ובמלואו את צו התשלומים שהושת עליו.
התנהלותו של החייב מקשה על בחינת ההליך ומובילה למסקנה שבשלב זה, לא יוכל החייב ליהנות מהליכי הפש"ר והגנותיו.

31. כמו כן, מסכימה אני עם עמדתו של הכנ"ר לפיה הליך פשיטת הרגל לא נועד לגביית מזונות, וודאי שלא כאשר הנושים הרגילים לא מקבלים דבר. אין חולק בענייננו, כי כנגד החייב אושרו תביעות חוב בדין קדימה בסך של 236,666 ₪ בגין חוב מזונות לגרושה, למל"ל וכן לעיריית אור יהודה.

32. בנוסף, איני מוצאת כי נסיבותיו של החייב הן מאותם מקרים סוציאליים קשים, המתירים את החרגת דמי המזונות ממתן הפטר.

33. למעט טענות כי שיקומו הכלכלי של החייב הינו עיקרון על, החייב איננו מספק בטיעוניו הסברים למחדליו ואף נדמה כי אינו עושה מאמץ כן לרפאם.
ואכן, שיקומו הכלכלי של החייב איננו נזנח בהחלטתי זו, אלא מאי? כפי שהחייב עצמו מצטט בטיעוניו (ראה סעיף 3): "שיקומו הכלכלי של החייב, שיצר את החובות מושא ההפטר בתום לב והתנהג בהליך בתום לב, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי.." – שלא כעניינו של החייב שכאמור אינו מתנהל בהליך בתום לב.

34. בשים לב לאמור, אין מקום להמשיך וליתן לחייב ליהנות מהגנות ההליך שעה שאינו פועל כמצופה ממנו ובשים לב להיעדר כל תועלת לנושים הרגילים מהמשך ההליך.

35. לאור האמור לעיל, הנני מורה על ביטול ההליך. ההליכים ישופעלו, צו עיכוב יציאה מהארץ יבוטל ביום 1.4.20. המנהלת המיוחדת תואיל להגיש בקשה להוצאות ושכ"ט.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.