הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 1269-06-18

מספר בקשה:70
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

מבקשים

וידה דנשגר גרוס
ע"י ב"כ עו"ד חגי טימנס ואח'

נגד

משיבים

עו"ד דוד גולדבלט – המנהל המיוחד לנכסי החייב
החייב – אהוד נהיר
עו"ד אופיר עוזרי – כונס נכסים במשותף
אליהו שילה – נושה ממשכן
כונס הנכסים הרשמי

החלטה

בפני בקשה לאשר למבקשים לנהל הליך נפרד כנגד החייב, אהוד נהיר, כנגדו ניתן צו כינוס בתיק זה (להלן: "החייב"). יש לציין כי ההליך אשר הוגש כנגד החייב מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.א 21838-07-20 , להלן : "ההליך הנפרד"), ובו עתרו המבקשים למתן סעד הצהרתי כנגד החייב וגורמים נוספים בדבר ביטול הסכם במקרקעין, הידוע כהסכם קומבינציה (להלן: " הסכם הקומבינציה").

הבקשה הנוכחית הוגשה בעקבות החלטתי מיום 19.7.20, בה קבעתי בין היתר כדלקמן:..."ההליך הנוסף הוגש נגד פושט הרגל וכנגד ארבעה גורמים נוספים. כמובן שיש לקבל את רשות בימ"ש זה לצורך המשך ניהול ההליכים כנגד פושט הרגל. יש להגיש בקשה מתאימה בעניין....עוד ברור כי תיק הפש"ר אינו הפורום המתאים לבירור טענות אלו, ולו בגלל שמעורבים בו גורמים נוספים שאינם חדלי פירעון, מורכבות הטענות וההליך וכו '...".

הבקשה הועברה לתגובות החייב וכונסי הנכסים.
החייב לא התייחס לבקשה הפרוצדורלית עצמה אלא התייחס עניינית לטענות העובדתיות העומדות בבסיס ההליך הנפרד.
כונסי הנכסים לא התנגדו לבסוף למתן היתר להמשך ההליך, בתנאים אשר פורטו בסעיף 18-19 לתגובתם מיום 19.10.20, וזאת לאחר שבעמדתם הראשונית סברו הם שיש לקבל ראשית את תגובת החייב (ראו החלטתי מיום 9.9.20).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, ניתן בזאת היתר לניהול ההליך הנפרד, כמבוקש, ובלבד שקופת פשיטת הרגל לא תישא בעלויות ניהול הליך זה.

באשר לשיקולי בית המשפט בבואו לפסוק בבקשות כגון אלו ראו רע"א 6392/19 אלון גורן נ' רון הרבט (פורסם במאגרים, 19.11.19) שם נקבע כד לקמן: "כלל הוא כי לבית משפט של פשיטת רגל שיקול דעת רחב (רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 11 (6.3.2019)). שיקול דעת זה מוקנה לו גם ביחס להיתר ניהול הליכים נגד חייבים מחוץ להליך פשיטת הרגל (ראו את הכלל בסעיף 20(א) ל פקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), לפיו לא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים נגד חייב בפשיטת רגל, אלא באישור בית המשפט ובתנאים שייקבע). ודוק, ביסוד התובענה נגד המשיבים העמיד המבקש טענת מרמה, אשר על פני הדברים עשויה להצדיק היתר לניהולה (ראו סעיף 22(ד)(1) לפקודה, הקובע כי בית המשפט לא יעכב תובענה נגד פושט רגל אם אין בהפטר לשמש הגנה מפניה, וסעיף 69(א)(2) לפקודה, המחריג מתחולת הפטר חוב שנוצר במרמה )".

ראו גם רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' מרדכי אסולין (פורסם במאגרים, 2.1.19) : "בשים לב לתכליות הללו, היתר להמשיך בניהול הליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון יינתן רק במקרים נדירים וחריגים, בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חדלות הפירעון יגרום עיוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 743 (2001); רע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.8.2005); רע"א 5976/14 ביטקובר נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 2 (16.12.2014); רע"א 6272 טולצ'נסקי נ' כהנא, [פורסם בנבו] פסקה 12 (27.10.2015)) ".

ומההלכות ליישומן במקרה שלפנינו: אין לי אלא לחזור על החלטתי מיום 19.7.20, וזאת ביתר שאת, לאחר עיון בתגובת החייב. אכן ישנה מחלוקת עובדתית רחבה אשר תצריך ניהול הליך הוכחות; בהליך הנפרד מעורבים צדדים נוספים; מועלת טענת מרמה; מדובר בסעד הצהרתי ולא בסעד כספי וספק אם כלל נדרש אישור בימ"ש זה לניהול ההליך הנפרד. הגעתי לכלל מסקנה שכל הטענות שהועלו בתחילה ע"י כונסי הנכסים וכן בתגובת החייב נוגעות ללב ליבה של המחלוקת הנוגעת להסכם הקומבינציה, ויש ללבנה כאמור בראיות
לא זו אף זו. כונסי הנכסים כבר הגישו במסגרת ההליך הנפרד בקשות לסילוק על הסף ובקשה להפקדת ערובה ודומה כי זהו הפורום הנכון לבירור המחלוקת כולה, בשלמות ויעילות. עוד אציין בזהירות המתחייבת כי האינטרס של כונסי הנכסים הינו להדוף את התביעה, שכן קבלתה עשויה לצמצם את מסת נכסי החייב.

מכל הטעמים הללו ניתן היתר כמבוקש, ובלבד שקופת פשיטת הרגל לא תשא בעלויות בירור ההליך הנפרד.

אמנם המבקשים בקשו לחייב את כונסי הנכסים בהוצאות בקשה זו. עם זאת אזכיר כי בימ"ש זה בהחלטתו ציין כי יש להגיש בקשה מתאימה; נדרשה גם עמדת החייב ובסופו של יום כונסי הנכסים נתנו את הסכמתם.

משכך- איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"א, 07 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.