הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 11416-07-19

מספר בקשה:9
לפני
כבוד ה שופטת סיגל רסלר-זכאי

חייב

גאולה אליהו
ע"י ב"כ עו"ד יעל אדר

נגד

משיבים

1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יהודה אדרעי
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
3. חנן חדד (נאמן)

החלטה

לפני בקשת החייב לקבלת הפטר על חוב מזונות, ע"ס 175,559 ₪ למוסד לביטוח לאומי.
החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי .

עובדות

החייב יליד 1957, גרוש ואב לשלושה ילדים, מתוכם אחד קטין יליד 2010.

צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 25.9.2019, ביום 24.3.2021 הוכרז החייב פושט רגל וניתן לו הפטר מותנה "ההפטר יכנס לתוקף לאחר שיומצאו אישורי משרד הרישוי ואישור רשם החברות שאז ינתן לחייב הפטר לאלתר ואז מגבלות צו הכינוס יבוטלו. למען הסר ספק, חוב המזונות מוחרג בהתאם לסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל" (פרוטוקול דיון מיום 24.3.2021, ע' 2 ש' 19-21). נכון לכתיבת החלטה זו, טרם ניתן לחייב הפטר חלוט.

לחייב שלוש גרושות כאשר חוב המזונות עומד על סך של 175,559 ₪. החוב מורכב ממזונות ששולמו לגרושתו הראשונה, גב' ניצה עטיה החל משנת 1990 ועד שנת 1997 (כשבע שנים); מזונות ששולמו לגרושתו השניה, גב' קלודין גאולה, החל משנת 2001 ועד שנת 2003 (כשלוש שנים) וכן מזונות ששולמו לגרושתו השלישית, גב' אלנה גאולה משנת 2016 ועד שנת 2020 (כארבע שנים).

הבקשה
לטענת החייב – נסיבותיו האישיות אינן פשוטות. הוא מתגורר בבית אמו ומתקיים מקצבת נכות בסך של 4,263 ₪ . כיום הוא משלם מזונות לילדו הקטין בסך של 1,200 ₪ לחודש. נטען כי בשנת 2001 חלה ולאחר מכן עבר התקף לב ראשון ולאחריו חלה התדרדרות במצבו הכלכלי והנפשי. בהמשך, עבר החייב עוד שלושה התקפי לב רצו פים ובשל כך הוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 53% ובעל אי כושר בשיעור של 100%. בנוסף למצבו הרפואי והפיזי הקשה, בשנת 2016 איבד את בנו בתאונת דרכים, אירוע ממנו לא הצליח להתאושש עד היום. נטען , כי לחייב אין כל נכסים ברי מימוש, הוא נעדר רכוש או פוטנציאל השתכרות כך שכל קיזוז שיעשה מקצבת הנכות בגין חוב המזונות יפגע ישירות בצרכיו הבסיס יים למשך כל חייו. נטען כי בהתאם לפסיקה, מצבו נכנס לגדר המקרים בהם ראוי להחריג את תשלום חוב המזונות, זאת ביתר שאת לאור האינטרס השיקומי שקיבל ביטוי גם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018.

המוסד לביטוח לאומי מתנגד לבקשה. נטען כי החייב איננו עומד בקריטריונים המחמירים כפי שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר מחוב מזונות ואולם, נוכח מצבו הרפואי, הכלכלי ואתגרי היום יום שניצבים לפני ו, מבוקש להורות על גביה מינורית מתוך הגמלאות המשולמות לו .

נטען, כי המוסד לביטוח לאומי שילם ל שלוש גרושותיו של החייב מזוות בסך כולל של 267,276 ₪, כאשר במהלך השנים בוצעו קיזוזים מהחייב בגין גמלאות המגיעות לו וניכויים במסגרת תיקי הוצאה לפועל לטובת חוב המזונות בסך של 91,717 ₪ . נטען כי המדובר בחייב בן 64 אשר לא שילם ולו פעם אחת באופן אישי תשלום עבור מזונות ילדיו לאורך השנים. נטען כי המל"ל העביר את תשלומי המזונות באופן סדיר, במשך שנים, הרבה לפני קביעת נכותו של החייב, כך שלא ניתן לתלות את מחדליו בנכות הנטענת . נטען, כי החייב טען באופן סתמי שחובותיו נעשו בתום לב, אולם לא הציג לכך כל ראיה. חזקה על לשכת ההוצל"פ שתדע לאזן אל נכון ובאופן מיטבי בין הצרכים והיכולות של החייב ולהגיע לפריסת החוב באופן מושכל ומידתי, אשר יהיה מחד, גביה נאותה לקופה הציבורית ומאידך, מתן אפשרות וזכות לחייב לחיות את חייו באופן מכובד וראוי. לאור האמור לעיל, הוצע ע"י המל"ל כי החוב ייגבה ע"י קיזוז מתוך גמלאות החייב בשיעור של בין 10%-20%.
הנאמן הצטרף לעמדת המל"ל. נטען, כי בהינתן התנהלות החייב בשלב יצירת החוב נשוא הבקשה מחד, והעובדה כי אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסקה כחריג לביטול מעמד החוב בדין קדימה, הצעת המל"ל להקטין החוב כנגד מתן היתר לגבות מהחייב חוב בשיעור של 10-20% על דרך הקיזוז מתוך רכיב הגמלאות בקצבת הנכות המשולמת לו, הינה הצעה סבירה שניתנה לפנים משורת הדין. זאת בשים לב כי החייב חב בתשלום מזונות גם עבור בנו הקטין.

הכנ"ר הצטרף גם הוא לעמדת מל"ל. נטען כי מבלי להקל ראש במצבו הרפואי של החייב, הוא אינו עומד בקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה להחלת ההפטר גם על חוב המזונות (ר' רע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' הכונס הרשמי ואח' (29.1.14)). נטען, כי החייב לא שילם את תשלומי המזונות הרבה לפני ש נכותו נקבעה ע"י מל"ל. בנסיבות אלה, הצעת המל"ל לגבות את חוב המזונות על ידי קיזוז מינורי מתוך גמלאות החייב, בשיעור של בין 10-20%, מהווה פתרון מאוזן בנסיבות העניין וזאת בשים לב לכלל הרחב של העדר הפטר מחוב מזונות.

המסגרת הנורמטיבית
בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, נקבע כי צו הפטר בהליך פשיטת רגל יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה למעט מספר סוגי חובות, אשר אחד מהם הינו חוב מזונות עבר. הוראה זו מבטאת את מעמדו הייחודי של חוב המזונות והאינטרס החברתי העומד בבסיס חיוב זה. (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.2020)).

הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ביותר תעשה סטייה מההסדר החקיקתי ויינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, (26.9.2016)).

עוד, חוב מזונות שנוצר לאחר מועד צו הכינוס איננו חלק מהליך הפש"ר ועל כן אין משמעות לצו ההפטר אשר ניתן לחייב בגין חוב זה. (ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.2015)).

מהכלל אל הפרט
אין חולק כי מצבו הבריאותי והכספי של החייב, כיום, הינו קשה ומורכב וכך גם נסיבות חייו . החייב יליד 1957, בעל נכות רפואית בשיעור של 53% ודרגת אי כושר בשיעור של 100%. החייב מתקיים כיום מקצבאות המשולמות לו על ידי מל"ל ומתגורר עם אמו.

היינו, הן מצבו הכלכלי והן מצבו הרפואי של החייב הינם בכי רע, תוך שלא נראה כי ישנו צפי אמיתי לשינוי או שיפור ממשיים במצב הדברים הנוכחי. מאידך, החייב איננו בגיל מתקדם העולה בקנה אחד עם הכללים שנקבעו בפסיקה ובמועד יצירת חלק ניכר מהחובות, טרם סבל ממגבלותיו הרפואיות בעת שנכותו הרפואית ואי הכושר נקבעו רק ביום 1.1.2019. מנסיבות התיק ועמדות הצדדים דומה כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ומבלי שהחייב עשה מאמץ כלשהוא לפרוע את חובותיו.

בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם."

לחייב כאמור אין הסבר לנסיבות יצירת חוב המזונות, עובר להחמרה במצבו הבריאותי והדרדרות הנטענת במצבו הכספי. בנסיבות אלו, לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני החייב, ובהמלצת המל"ל, הנאמן והכנ"ר, בנסיבות המקרה, מצבו הבריאותי והאישי הקשה של החייב, שוכנעתי כי יש מקום לתת הפטר חלקי לחייב על מנת למנוע הפגיעה בזכותו לקיום בכבוד וכן בראי התכליות המרכזיות של הליך פשיטת הרגל – מתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייו. לפיכך, באיזון האינטרסים וההלכה, כפי שפורטה לעיל, אני קובעת כי יינתן לחייב הפטר מהחוב שנצבר במל"ל בשיעור של 75% מהחוב למל"ל.

טענות החייב בדבר קשייו הכלכליים והעדר היכולת להחזיר את חובותיו ידונו על ידי רשם ההוצל"פ. (ראו רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.2012)).
בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.