הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 11371-08-18

מספר בקשה:3
לפני
כבוד ה שופטת רחל ערקובי

מבקשת

כלל פנסיה וגמל בע"מ

נגד

משיבים

  1. כונס נכסים רשמי תל אביב
  2. רוז ציון - החייב
  3. פרל אופיר (מנהל מיוחד)

החלטה

המבקשת הינה חברת ביטוח המחזיקה בקופת גמל של החייב (להלן: "המחזיקה").

החייב קיבל מאת המחזיקה הלוואה בטרם נקלע להליכי חדלות פירעון, וחתם על מערכת הסכמית המקנה למחזיקה את הזכות לעתור לקיזוז סכום החוב בגין ההלוואה שטרם נפרע, מכספי קופת הגמל המוחזקת על ידה.

בעניין זה אציין כי בהתאם להלכה הפסוקה כאשר תאריך פירעון כספי הפנסיה כבר חלף, או כאשר מדובר בכספים שאינם מיועדים לקצבה חודשית אלא לפדיון חד פעמי (כגון תוכנית חיסכון), הנאמן רשאי להגיש בקשה למימוש הכספים גם לפני מועד הפדיון. אם בית המשפט יאשר את בקשתו, ניתן יהיה לחלק את הכספים לנושי החייב. אולם, כאשר מדובר בכספים המיועדים לתשלומים החודשיים של החייב לאחר שיפרוש לגמלאות וטרם הגיע מועד תשלומם, במרבית המקרים לא ניתן יהיה לממשם. זאת, בין היתר, לאור התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החיסכון הפנסיוני וההבנה כי האדם לעת זקנותו זקוק לכספים אלה על-מנת של יגיע לכדי מחסור (ראה ע"א 7114/09 בן עמי נגד רבין [פורסם בנבו, 9.5.12]; וכן ראה רע"א 2512/17 פינצב נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו, 10.4.18 פסקה 11] (להלן: "הלכת פינצב") ).

אבל מה הדין כשקופת גמל עותרת לבצע קיזוז החוב שהחייב חב כלפיה מקרן הפנסיה של חוסך המצוי בהליכי פשיטת רגל , אשר לא עומד בתשלומי הלוואה אותה נטל מאותה חברה במסגרתה שיעבד את זכויותיו הפנסיוניות?

ביהמ"ש העליון נדרש לסוגיה זו בעניין הלכת פינצב, שם הסכסוך התגלע בנוגע לפרשנות ההוראות הרלוונטיות בהסכם ההלוואה בין מגדל לפינצב אשר קבעו כי במקרה ופינצב לא תפרע את ההלוואה במועד, תועמד זו לפירעון מידי. עוד נקבע כי לצורך הפירעון, יעמדו לרשות מגדל כספי הפוליסה אשר זכאית- לשעבד, לעכב ולקזז את יתרת ההלוואה מכל סכום שיגיע לפינצב על פי הפוליסה כל עוד לא נפרעה ההלוואה במלואה.

בפסק הדין פינצב קבעו כבוד השופטים דוד מינץ וענת ברון, בדעת רוב, וכבוד השופט בדימוס יורם דנציגר (בדעת מיעוט)- כי הצורך במתן אשראי על ידי חברות הביטוח כנגד שיעבוד כספי פנסיה, גובר על התכלית הסוציאלית העומדת מאחורי כספים אלה, וכי למגדל עומדת הזכות לגבות את החוב באמצעות קיזוז, בשל קיומה של נשייה מובטחת בכספי הפנסיה באמצעות המשכון שהתגבש.

7. בית המשפט קבע כי ההגבלה הקיימת בסעיף 25(א) לחוק קופות הגמל, הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005, הקובעת כי זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד, מצביעה על היות זכויות העמית- "נכס נד". אולם לאור האמור בתקנה 16 לתקנות קופות הגמל המאפשרת ל"משקיע מוסדי" לתת הלוואה למבוטח מתוך הנחה שהכספים שבקופה ישועבדו למלווה, יש להכשיר את שיעבוד זכויות החייב לטובת מגדל.

עוד קבע ביהמ"ש בעניין פינצב כי זכות הקיזוז ה"כללית" איננה יכולה לעמוד לבדה. זאת, נוכח מגבלה מחריגה את כספי הפנסיה ממכלול הנכסים הניתנים לחלוקה בהליך פשיטת הרגל. בהתאם לכך קבע כב' השופט מינץ כי אם לנאמן אין "כוח" מתוקף הדין לפדות את כספי הקצבה, קל וחומר שאין בידיו של כל נושה אחר לעשות כן. חרף זאת קבע בית המשפט כי בהתאם לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קמה למגדל כ"גוף מוסדי" זכות קיזוז, הגוברת על ההגבלה שבסעיף 85(1א) לפקודה, והדבר קיבל כאמור ביטוי בהוראות ההסכם, בגידרן נתנה פינצב את הסכמתה מראש לכך שהכספים שצברה ובהם קצבת הזקנה שלה- יועמדו לפדיון מוקדם.
בהקשר זה קבע השופט מינץ כי הסכמה זו בין פינצב למגדל, היא דרך המלך ליצירת שיעבוד וכי החוק מזכה את הנושה בזכות להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב. עוד קבע כי המחוקק המשנה הכיר בכך שכספי קצבה המופקדים אצל משקיע מוסדי ישמשו כבטוחה להחזר הלוואה ויש בכך ללמד על מתן תוקף להסכמת המערערת בהוראות ההסכם.

התוצאה של פס"ד הינה כי באופן רגיל כשמחזיקה כדוגמת המבקשת בענייננו עותרת להורות על ביצוע הקיזוז, בתי המשפט נעתרים לכך כדבר שבשגרה.

לאור הפרקטיקה שנוצרה בעקבות פס"ד פינצב יש מקום להידרש לנושא נוסף שלא מצא את ביטויו בפסק הדין פינצב, והוא נושא תשלומי המס בגין ביצוע הקיזוז.

אין חולק כי לנוכח ביצוע הקיזוז על המחזיקה לממש את קרן הפנסיה מושא השעבוד או הקיזוז, ומשכך קם חיוב במס. כספי התגמולים הם כספים שהעובד והמעסיק הפקידו מידי חודש, כספים אלה נועדו להבטיח את הפנסיה החודשית של העובד בפרישתו. משיכה של כספי תגמולים "שלא כדין", כלומר- לפני המועד הקבוע בחוק, חייבת במס מינימלי בשיעור של 35% או בגובה המס השולי, הגבוה מבין שניהם. (תקנה 3(1) לתקנות מס הכנסה (כללים בדבר חיוב במס על תשלומים לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין), תשכ"ב-1962).

מתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964 קובעות בסעיפים 34 ו-38 את המקרים ש בהם ניתן למשוך את כספי התגמולים באופן הוני מבלי לשלם את ה35% מס בשל עילות סוציאליות מיוחדות, מוות של מבוטח; נכות של 75%; אם לשני בני הזוג אין הכנסה חודשית העולה על שכר המינימום; הוצאות רפואיות של החוסך מגיעות למחצית מהכנסתו השנתית.

מעבר למקרים המפורטים לעיל, במקרים נוספים מתאפשרים הקלה או פטור ממס על הפיצויים. כך למשל לגבי חוסכים שיש להם כספים שנחסכו בקרן הפנסיה לפני שנת 2000. חוסכים אלו יכולים למשוך את הכספים כסכום חד פעמי על סמך הצהרה במידה והתקיים אחד משלושת התנאים הבאים: סיום עבודה ותקופת חיפוש עבודה מעל על חצי שנה; סיום עבודה ומעבר לעיסוק כעצמאי; מעבר למעסיק חדש אשר לא ביטח את העובד בביטוח פנסיוני לתקופה של שנה.

אלא שלאור הלכת פינצב והאישור שניתן לחברות הביטוח השונות לבצע את קיזוז החובות מהכספים המוחזקים על ידם, נוצר מצב שלעיתים בשל מימוש הקופה, החייב משלם מס בסכום הגבוה משיעור החוב. עוד לא נבחן מועד נזילות הקופה, עוד לא נבחנת השאלה האם ככל והחייב הגיע לגיל המתאים המאפשר תשלום גמלה האם יש לאפשר ביצוע הקיזוז באבחה אחת או שמא בדרך של תשלומים מהקצבה המשולמת? נושאים אלו לא נדונו בהלכת פינצב.

בתיקים שונים כאשר שיעור המס המשולם היה גבוה במיוחד ביקשתי את התייחסותו של היועמ"ש לנושא עקרוני זה, ואולם עד כה טרם חלף המועד לקבלת עמדתו.

ניתן לראות את הבעייתיות הכרוכה בביצוע קיזוז בענייננו לאור טענות המחזיקה בנוגע לסכומים השונים המפורטים כדלקמן:

החוב לטובתה לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עומד על הסך של 11,450 ₪.
גובה המס הנטען על ידי המחזיקה שיש לשלם בגין ביצוע הקיזוז עומד על הסך של 6,165.38 ₪.

הנה כי כן, גובה המס עומד על יותר ממחצית החוב הנטען שאף הוא מוגדל שכן כולל את מלוא ריבית הפיגורים, ההוצאות ושכ"ט עו"ד. כלומר, לו היינו בוחנים את קרן החוב הרי שיעור המס יכול והיה מגיע לכדי 80% ממנו.

אני סבורה כי נושא זה על שלל השאלות העולות ממנו מצדיקות התייחסות כוללת של הכנ"ר, בתקווה שיגבש קווים מנחים תוך מתן הוראות כלליות למנהלים המיוחדים, לפנייה לשלטונות המס לקבלת פטור, וכן מענה לשאלות האחרות.

לאור כך אני מורה על קבלת תגובת הכנ"ר בתוך 30 יום .

לאחר קבלת תגובת הכנ"ר העקרונית אדרש לבקשה לביצוע הקיזוז ולאופן הקיזוז.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ט, 29 מאי 2019, בהעדר הצדדים.