הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 46086-02-19

בעניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983

ובעניין: א.ד.ר שירותים ואבטחה בע"מ (בפירוק)
ע"י עוה"ד יעקב אביעד ו/או גדי סרן
החברה

ובעניין: המוסד לביטוח לאומי
ע"י עוה"ד שי ארז
המל"ל

ובעניין: עו"ד איתי הס
המנהל המיוחד

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי
ע"י עוה"ד רונית ולטוך שרגא
הכנ"ר

החלטה
כללי
לפני בקשת חברת " א.ד.ר שירותים ואבטחה בע"מ" (בפירוק) (לעיל ולהלן: "החברה") לאפשר לה להמשיך בהליכים בבקשה לאישור תביעה כייצוגית שהגישה נגד המוסד לביטוח לאומי ( לעיל ולהלן: "המל"ל"), לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ( ת"צ 51927-12-18) ( להלן: "בקשת האישור").

רקע ועמדות הצדדים
ביום 25.12.2018 הגישה החברה את בקשת האישור שעניינה גביית דמי ביטוח על ידי המל"ל שלא כדין ממעבידים בגין עובדים הזכאים לפטור מתשלום דמי ביטוח. ביום 14.2.2019 הוגשה בקשה לפירוק החברה ע"י שתי עובדות וביום 19. 5.2019 ניתן לה צו פירוק.

ביום 10.9.2019 הגיש המל"ל בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד למחוק את בקשת האישור או להתלותה עד לקבלת אישור של בית המשפט של פירוק להמשך ההליכים. משכך הגישה החברה את הבקשה שלפני.

לעמדת החברה יש לאפשר את המשך ההליכים בין היתר מהטעמים הבאים: לבקשה סיכויים גבוהים להתקבל; מר אשר ספיר, גורם אשר אינו קשור לחברה, הביע נכונות לממן את ההליך בתמורה למחצית התמורה שתיפסק לחברה, ככל שתיפסק ולכך הושגה הסכמתו של בעל המניות היחיד בחברה ומשכך יש בבקשת האישור פוטנציאל להעשיר את קופת הפירוק, מבלי שזו כרוכה בסיכון מצידה של החברה.

הכנ"ר מתנגד לבקשה, תוך שהעלה תהיות ביחס למימונו של מר ספיר את בקשת האישור, וכן ביחס לכדאיותה של בקשת האישור לאור היותו של המל"ל הנושה הגדול ביותר בתיק הפירוק. משכך, לשיטת הכנ"ר ככל שייפסקו כספים לטובת החברה כתוצאה מבקשת האישור, הרי שאלה ישולמו לו כדיבידנד בדין קדימה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות סברתי שיש מקום למנות בעל תפקיד שיבחן את עמדת החברה ביחס לתוחלת בקשת האישור והשפעתה על הליך הפירוק. משכך, מונה עו"ד איתי הס למנהל מיוחד ( לעיל ולהלן: "המנהל המיוחד") ולאחר שערך פגישות עם החברה וכן עם נציגי המל"ל, הגיש עמדה מפורטת וממצה. המנהל המיוחד הגיע לכדי מסקנה שלא ניתן לשלול שקיימת עילה לבקשת האישור ומשכך יש לדעתו להמשיך בבירור בקשת האישור. המנהל המיוחד הוסיף כי אין בטענותיו של המל"ל כפי שהועלו גם בפגישות שקיים עם נציגיו, באשר להיות הביטוח הלאומי הנושה הגדול ביותר בדין קדימה של החברה וכן ביחס לקשיים לכאורה ביחס למעמדה של החברה כתובעת הייצוגית, כדי לשלול את סיכוייה של בקשת האישור. עוד הוסיף המנהל המיוחד והבהיר שעמדת המל"ל נובעת מן הסתם גם מהאינטרס שלו כנתבע במסגרת בקשת האישור, ולא בהכרח מהאינטרס כנושה בתיק הפירוק וספק אם יש לתת לאינטרס זה משקל בהחלטה האם לאפשר את המשך בירורה של הבקשה, במיוחד לאור העובדה שתביעות החוב טרם הוכרעו ועוד לא ברור מעמד המל"ל מכלל הנשייה וסוגיה. המנהל המיוחד הציע שמר ספיר יפקיד בטוחה שתבטיח את מימון הוצאות ההליך, וכן שניהולה של הבקשה יהיה כפוף להוראותיו וכן להוראות הכנ"ר.

לאחר שהוגשו עמדת המנהל המיוחד ותגובת החברה, הגיש המל"ל בקשה להתיר לו להגיש את עמדתו. הגם שסברתי ששאלת מעמדו של נתבע להגיש עמדה בהליך חדלות פירעון שבו מבוקש להמשיך בהליך נגדו מוקשית, כפי שיובהר בהמשך, אפשרתי למל"ל להגיש עמדה לבקשה. בעמדתו העלה המל"ל מספר נימוקים אשר לאורם יש לדחות לשיטתו את בקשת החברה להמשיך בבקשת האישור, ובין אלה: התמורה התיאורטית שעשויה להתקבל בקופת הפירוק אינה מצדיקה את ניהול ההליך; אין היתכנות לכאורה לחלוקה לנושים זולת המל"ל לאור היקף נשייתו הגבוהה בדין קדימה בחברה; סיכויי הזכייה של קופת הפירוק נמוכים לאור טענות הגנה כבדות משקל של המל"ל כגון קיזוז סטטוטורי, ועוד.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובעמדות שהוגשו, הגעתי לכדי מסקנה שדין הבקשה להתקבל כך שיש לתת היתר להמשיך בניהול בקשת האישור, ואנמק:

אפתח בשאלת מעמדו של המל"ל להגיש עמדה בבקשה להמשיך בבירור של בקשת האישור נגדו. בהקשר זה אפנה להלכה הפסוקה שלפיה במסגרת של בקשה למתן הוראות להגשת תביעה, אין מעמד לנתבע פוטנציאלי. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 8481/14 אפרידר, החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ' אביב פריצקי (פורסם במאגרים המשפטיים, 26.6.2017):

"בתי המשפט המחוזיים כבר פסקו לא פעם כי אין לנתבע פוטנציאלי מעמד בדיון זה [ראו, למשל, החלטותיה של השופטת ורדה אלשיך בפש"ר (ת"א) 916/89; בש"א 20138/01 עו"ד חיה אזולאי נ' מבני תעשיה, פיסקה 4 (19.12.2001) ובפש"ר (ת"א) 1216/06; בש"א 17685/06 עו"ד רונן מטרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 1 (5.2.2007)]. בגישה דומה אחזו שופטים של בית משפט זה בשבתם כדן-יחיד [השוו, למשל: רע"א 380/14 יעקב כהן, עו"ד נ' איתן ארז, עו"ד, פיסקה 20 (6.6.2014)]. ראינו לנכון ליתן תוקף לגישה זו במותב תלתא..
כאשר מגיש בעל תפקיד בקשה לבית המשפט שלפירוק.. לאשר לו להגיש תביעה נגד צד ג' בערכאה חיצונית (בית משפט, בית-דין או בפני בורר) אין לנתבע הפוטנציאלי מעמד בהליך. הלכה זו תחול אף שעה שהנתבע הפוטנציאלי מבקש להעלות טענות סף שונות כנגד התובענה נגדו. טענות אלה תתבררנה, ככלל, במסגרת התביעה עצמה.."
(ההדגשות אינן במקור – א.א.)
לאור הלכה זו שומה היה להתעלם מעמדת המל"ל. עם זאת, אפשרתי כאמור הגשת העמדה ולאחר שעיינתי בה לא ראיתי בה כדי לשלול את המשך הבירור של בקשת האישור.

מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד לפיה קיימת עילה ולו לכאורה ביסוד בקשת האישור שמקומה להתברר לפני בית המשפט שדן בהליך. המנהל המיוחד הוא גורם אובייקטיבי ושלא כחברה או כמל"ל שהם צד מעוניין, אזי המנהל המיוחד הוא גורם נטול אינטרסים ששוקל את טובת העניין וככזה עמדתו עדיפה. כאמור מנהל המיוחד בדק את מכלול ההיבטים השונים של בקשת האישור וכמפורט בעמדתו הסדורה והגיע לידי מסקנה שלא ניתן לשלול מסד לבקשת האישור ומשכך טעם לקבלת הבקשה.

טעם נוסף למסקנתי הינו שככלל שתתקבל התביעה, יוכלו להנות ממנה נושים נוספים, וכי המל"ל אינו הנושה היחיד גם אם הוא הגדול. לעניין זה אפנה לכך שהוגשו כ- 40 תביעות חוב של נושים שונים בסך של 8,233,965 ₪. לעמדת המל"ל ניתנו פסקי דין לטובת כ-40 עובדים בסך של כ- 1.7 מיליון ₪ כאשר יש להניח שהוא נושה בדין קדימה בסך של כ- 500,000 ₪. אין ספק, שאם התביעה הייצוגית תתקבל, תמורה תאפשר לנושיה של החברה ולא רק למל"ל, להנות מדיבידנד בשיעור היחסי לסכום שייפסק, ככל שייפסק בתביעה. כך שקיים טעם מבחינת הנשייה הכוללת בהליך לאפשר את המשך בירור בקשת האישור. לא למותר שעסקינן בהליך קולקטיבי ועל בית המשפט להביא בחשבון את עמדת כלל הנושים ולא רק הגדול שביניהם, קל וחומר כאשר הנושה הגדול אינו חף משיקולים זרים בכובעו כנתבע בבקשת האישור.

נדבך נוסף למסקנתי הינו שלא יהיה בהמשך בירור ההליך כדי להכביד על קופת הנושים. זאת בהינתן שמר ספיר התחייב לשאת בעלויות הבירור.

מכל הנימוקים שפורטו לעיל דין הבקשה להתקבל כך שהחברה רשאית להמשיך בבירורה של בקשת האישור בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ( ת"צ 51927-12-18).

אני מרחיב את הסמכויות של המנהל המיוחד למנהל מיוחד כללי, בצד למינוי המנהל המיוחד שמונה לבדיקת תביעות החוב. המנהל המיוחד הכללי מוסמך גם לפקח על התנהלות החברה בנוגע לתביעה הייצוגית. המנהל המיוחד ידווח לבית המשפט על התפתחויות ולא יאוחר מיום 1.6.20.

נרשמה התחייבותו של מר ספיר לשאת בעלויות ההליך.

יובהר שאין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות לגופן של הטענות בדבר בקשת האישור.

ניתנה היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.