הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 37396-10-20

מספר בקשה:6
לפני
כבוד ה שופטת חנה פלינר

מבקשים

  1. אוהד אזולאי
  2. בועז וסרמן ת.ז. XXXXXX096
  3. חיים בן שטרית
  4. נתן חיים אלפערשטיין
  5. גיא דרי

ע"י ב"כ עו"ד ניסים בוזגלו ואח'

נגד

משיבים

1. סלומון חזקי
ע"י ב"כ עו"ד אורי בן יוחנה
2. רון חן
3. טיסטרון בע"מ
4. אינובטיב פטנטים בע"מ
5. עו"ד אוהד הראל - כונס הנכסים
6. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מונחת בפניי בקשת המבקשים המוכתרת בכותרת "בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות". במסגרת בקשה זו מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בתקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 , ולבטל, בשפתם של המבקשים, "את פסק הדין אשר ניתן בהעדר התייצבות כנגד המבקשים".

זה המקום לציין כי פסק הדין שניתן על ידי ביום 5.1.21 (להלן: " פסק הדין") ניתן בתיק פר"ק שהוגש על ידי המשיב 1, סלומון חזקי (להלן: "סלומון"), במסגרתו ביקש הוא לאכוף שעבודים ולמנות כונס נכסים למימוש שלושה שעבודים שנרשמו לטובתו על נכסי המשיבות 3 ו-4 בבקשה זו (טיסטרון בע"מ ואינובטיב בע"מ). הבקשה הוגשה על ידי סלומון ביום 20.10.20; המשיבים בבקשה היו המשיבים 2-4 לבקשה זו, וכן הכנ"ר; סלומון נתקל בקושי להמציא את ההחלטה לידי משיבים אלו, ולפיכך הורתי על ביצוע תחליף המצאה בעיתון. ביום 8.11.20 הודיע סלומון כי ביצע תחליף המצאה בעיתון. יש לציין כי במסגרת ההודעה בעיתון פורסם כי הדיון בבקשה לאכיפת שעבודים יתקיים בפניי ביום 5.1.21.

המשיבים 2-4 לא הגיבו לבקשה לאכיפת שעבודים. המבקשים בבקשה זו הגישו בקשת הצטרפות להליך (ראו בקשה מס' 3), במסגרתה העלו טענות בין היתר לעניין תוקף השעבודים להם טועם סלומון. המבקשים טענו כי קבלת הבקשה לאכיפת שעבוד עלולה לפגוע בזכויותיהם ולפיכך ביקשו כאמור להצטרף להליך.

ביום 2.12.20 ניתנה החלטתי על גבי בקשת ההצטרפות (כך תכונה להלן). הסבתי את תשומת לב המבקשים לדיון העתיד להתקיים ביום 5.1.21. קבעתי כי הבקשה תועבר לתגובת סלומון והמשיבים 2-4, וכי על המבקשים "להמציא בקשה זו לידי המשיבים ולעקוב". אין מחלוקת כי המבקשים צפו בהחלטה זו והיו מודעים לה.

ביום 9.12.20 הוגשה התנגדות סלומון לבקשת ההצטרפות, במסגרתה טען הוא בין היתר כי המבקשים עומדים מאחורי המשיבים 2-4, שכלל לא הגישו תגובה לבקשה העיקרית ולבקשת ההצטרפות. עוד נטען כי אין למבקשים כל מעמד בבקשה לאכיפת שעבודים ולכל היותר אוחזים המבקשים בזכויות חוזיות כנגד המשיבים 2-4 או מי מהם. באותו יום ניתנה החלטתי על גבי הבקשה. ניתנה זכות תשובה לתגובה עד ליום 20.12.20; נקבע כי שאלת הצירוף ומעמד מבקשי הצירוף בתיק זה ("אם בכלל", כך צוין במקור), תידון בדיון.

אין חולק כי התנגדות סלומון נסרקה בטעות תחת הבקשה העיקרית (בקשה מס' 1) ולא בקשה ההצטרפות (בקשה מס' 3, אליה יש גישה לב"כ המבקשים) , וניתנה הוראה למזכירות לתקן עניין זה. לטענת המבקשים, המזכירות לא עשתה כן ומשכך החלטתי מיום 9.12.20 לא הובאה לעיונם (כך נטען) ; הם לא היו מודעים לזכות התשובה שניתנה להם וכן לא להחלטה בדבר בירור בקשת ההצטרפות בעת הדיון. משכך טוענים המבקשים כי לא הגישו תשובה לתגובת סלומון; וכי לא התייצבו לדיון, שכן לא זומנו לדיון זה.

ואכן לדיון שהתקיים ביום 5.1.21 לא התייצבו מי המשיבים 2-4 וכן לא מי מהמבקשים. ב"כ סלומון חזר על בקשתו לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים; נציג הכנ"ר לא התנגד והציע שלושה מועמדים נטרלים לתפקיד; ובסופו של יום מונה עו"ד אוהד הראל ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים"). יש לציין כי בכל הנוגע למבקשים ציינתי בהחלטתי כדלקמן: "ביום 2.12.20 הוגשה בקשה על ידי 4 משקיעים נוספים להצטרף להליך, ראו בקשה מס' 3 בתיק. המבקש בתיק זה הביע את התנגדותו לבקשה וטען כי לכל היותר יש למשקיעים זכות חוזית כנגד המשיבים או מי מהם, אך הם אינם אוחזים בזכות קניינית כלשהי ואין להם כל מעמד בבקשה לאכיפת שעבודים. ניתנה למשקיעים הנוספים אפשרות להגיב לתשובה, אך הם לא ניצלו זכותם זו ולא התייצבו לדיון היום. לפיכך, אין מקום להורות על צירופם להליך, מה גם שלגופו של עניין סבורני כי אכן אין להם מעמד בבקשה לאכיפת שעבודים".

לביטול פסק דין זה עותרים המבקשים במסגרת הבקשה שלפניי. יש לציין כי בקשתם הוגשה ביום 10.1.21, כחמישה ימים לאחר מתן פסק הדין. בתמצית טוענים הם כי לא היו מודעים להחלטה מיום 9.12.20, לכן לא הגישו תשובה לתגובת סלומון; לכן לא התייצבו לדיון. לשיטתם יש לבטל את פסק הדין הן מחובת הצדק – בהעדר זימון לדיון; והן מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט. שוב חוזרים המבקשים על טענותיהן לפיהן סלומון קיבל לידיו את השעבודים שלא כדין, בהיותו מודע לתניות חוזיות האוסרות את השעבוד שנרשם, ועוד כהנא וכהנא טענות לגופו של עניין, ראו בפירוט בבקשתם ובתשובתם לתגובת סלומון וכונס הנכסים. סלומון וכונס הנכסים סוברים כי למבקשים אין כלל מעמד להגיש בקשה לביטול פסק דין, שכן זה לא ניתן כנגדם; בנוסף ולחלופין, לשיטת סלומון וכונס הנכסים אין כל עילה לביטול מחמת הצדק ובכל מקרה אין למבקשים מעמד בבקשה העיקרית, כפי שקבע בית המשפט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בהחלטות קודמות, במחשב בית המשפט שם ניתן לעקוב אחר הצפייה במסמכי התיק, קובעת אני כי דין הבקשה להידחות ממספר טעמים, לא כל שכן משקלם המצטבר.

ראשית, סבורה אני כי למבקשים אין מעמד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין מכוח סעיף 133 לתקסד"א, הקובע כדלקמן : "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים יום מיום שהומצאה לטו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שיראו לו ". (הדגשה שלי)

כזכור, פסק הדין ניתן בבקשה העיקרית שהגיש סלומון והיא אכיפת השעבודים כנגד המשיבים 2-4 ומינוי כונס נכסים. פסק הדין ניתן אך ורק כנגד המשיבים 2-4 ולא כוון כלל ועיקר כנגד המבקשים. המשיבים 2-4 לא הגישו כל עמדה בבקשה העיקרית; לא התייצבו לדיון; לא הגישו בקשה לביטול פסק הדין. המבקשים אינם יכולים לתקוף את מתן פסק הדין שלא ניתן נגדם. לכל היותר, יכולים הם לתקוף את ההחלטה שלא לצרפם להליך, הא ותו לא.
איני סבורה שמתקיימות הנסיבות המצדיקות את ביטול ההחלטה בהקשר זה (הצירוף). יש לזכור כי מדובר בתיק חדלות פירעון, על כל המשתמע מבחינת פומביות הדיון (פרסום מועד הדיון אצל הממונה), וזאת במטרה שכל אדם הרואה עצמו נפגע/מעוניין בתוצאות ההליך, רשאי להתייצב גם אם לא זומן רשמית על ידי מזכירות בית המשפט. זו תכליתו של הליך שכזה. במקרה הנדון אף היה פרסום בעיתון בדבר מועד הדיון – תחליף המצאה, ואין כלל ספק שהמבקשים ידעו על מועד הדיון, שכן הודו שקיבלו לידיהם את החלטתי מיום 2.12.20.

אמור מעתה – המבקשים ידעו על מועד הדיון; המבקשים לא נזקקו לכל זימון למועד זה; המבקשים התבקשו לעקוב אחר הגשת תגובות בבקשת ההצטרפות, לנוכח סד הזמנים הצפוף (כך נאמר בהחלטה). ההיגיון מחייב שבקשת ההצטרפות תוכרע עוד בטרם יוכרע ההליך העיקרי. לכן, גם אם לא ידעו המבקשים על החלטתי מיום 9.12.20 (ואני בספק, ראו להלן), היה עליהם לעקוב אחר מתן ההחלטה, כמצוות בית המשפט, ובהעדר החלטה, ידעו הם על מועד הדיון והיה עליהם להתייצב, א ם וככל שעמדו על בקשת ההצטרפות.

ומדוע הספק המובע בסעיף 13? – שכן, לכאורה, המבקשים מורשי צפייה אך ורק בבקשה מס' 3. עם זאת, ידעו הם על ההליך ממקור אחר, שכן הגישו את בקשת ההצטרפות; ידעו הם על פסק הדין שניתן מיד בסמוך לאחר נתינתו, שכן הגישו את בקשת הביטול – וזאת למרות שלא צפו בפסק הדין בתיק. לפיכך, ההחלטות האחרות בתיק הובאו לידיעת המבקשים, הגם שאינם צד ישיר להן. מכאן הספק.

גם לגופו של עניין לא מצאתי מקום להורות על הצירוף האמור, וראו החלטתי הראשונית מיום 9.12.20 ("אם בכלל") והחלטתי בפסק הדין. המבקשים אינם צד להסכמים שבין סלומון לבין המשיבים 2-4. המשיבים 2-4 לא הגישו התנגדות לאכיפת השעבודים, הכיצד המבקשים יכולים לעלות טענות כנגד תוקף שעבודים אלו? אם וככל שלמבקשים יש טענות לזכויות בנכסים המשועבדים או בחברות, רשאים הם לנקוט בכל הליך שימצאו לנכון. אם וככל שיוגש הליך שכזה ויהיה צורך בבירור "התנגשות" זכויות (כמו שלעיתים קורה במחלוקת בין כונס נכסים למפרק), אז יעשה בירור לגופו של עניין.

לא זו אף זו, כונס הנכסים שמונה הוצע ע"י הממונה. אין מדובר בבא כוחו של סלומון. חזקה על כונס הנכסים שפועל הוא ממניעים אובייקטיבים בלבד ועורך הוא את כל הדרוש בירור. המבקשים רשאים להפנות לכונס הנכסים כל מידע שברשותם, ואם יסבור הוא שיש בטענות ממש יוכל הוא להגיש כל בקשה שימצא לנכון. מעבר לכך פתוחה הדרך בפני הצדדים לפעול בדרך שהוצעה על ידי כונס הנכסים או כל דרך אחרת אשר תמקסם את מימוש השעבודים.

מכל הטעמים הללו הבק שה נדחית. המבקשים ישלמו סך של 2,000 ₪ לכונס הנכסים כהוצאות הבקשה, וסכום זהה לסולומון, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"א אדר תשפ"א, 05 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.