הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 28505-05-16

בעניין: סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב – 2002
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980

ובעניין: א.ר לוגיסטיק נדל"ן בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ואח'
החברה והמבקשת
בפר"ק 28723-05-16

ובעניין: אורן קובי
על-ידי עו"ד שלום גולדבלט ואח'
המשיב בפש"ר
29186-05-16

ובעניין: שלמה כהנא ובניו (2002) בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד יניב אינסל ו/או שי מילוא
המבקשת בפש"ר
29186-05-16
ובפר"ק 29144-05-16

ובעניין: לינה דניאל
על-ידי ב"כ משרד עו"ד טל מייק
המבקשת בפר"ק
28505-05-16

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי
על-ידי עו"ד כלנית הרמלין

החלטה

כללי
לפניי מספר הליכים בקשר ל הליכי חדלות פירעון של חברת "א.ר. לוגיסטיק נדל"ן בע"מ" (להלן: " החברה"). מניות החברה מוחזקת על ידי חברת: "א.ב.צ לוגיסטיקה אחזקות ונכסים בע"מ" (להלן: "החברה האם "). מניות החברה האם מצויות בבעלותו של מר אורן קובי שמשמש כמנכ"ל החברה (להלן: " בעל השליטה"). אחד ההליכים שלפניי הוא גם בעניינו של בעל השליטה.

החברה נוסדה בשנת 2012 והיא עוסקת ב עיקר בשיווק השקעות נדל"ן מניבות תחת המותג 'אדמה'. החברה התנהלה בין היתר באופן הבא: החברה מתקשרת בהסכם עם בעל קרקע שאינה מיועדת לבנייה ושייעודה לרוב הוא חקלאי. את הזכויות בקרקע משווקת החברה לרוכשים פרטיים במסגרת מסכת הסכמי התקשרות בנאמנות כאשר הרכישה היא במושע. כספי הרכישה אמורים להיות מופקדים בנאמנות אצל עורכי דין וזאת עד להסדרת ההתקשרות עם בעלי הקרקע וחתימת הסכמי שיתוף בין הבעלים. עבור פועלה זכאית החברה לקבל דמי ייזום מהרוכשים.

החברה האם הוקמה בשנת 2014 כחברת החזקות בבעלות בעל השליטה שמשמש גם כמנכ"ל כל החברות שבקבוצה: חברת ע.ב.א לוגיסטיק פיננסיים בע"מ; א.מ.י לוגיסטיק מדיה בע"מ; י.א.מ לוגיסטיק נכסים בע"מ והחברה דנן (להלן: "הקבוצה").

אפרט להלן בתמצית את הבקשות וההליכים שמתנהלים בעניינם של החברה ובעל השליטה:

פר"ק 28723-05-16 - בקשת הסדר נושים הכוללת בקשת הקפאת הליכים
ביום 15.5.16 הגישה החברה בקשה לאישור הסדר נושים בין החברה לבין נושיה לפי סעיף 350(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן בהתאמה: "חוק החברות" ו-"בקשת ההסדר"). בבקשת ההסדר נטען שהחברה פועלת ממשרדיה בתל אביב; היא מעסיקה 53 עובדים; נכון למועד הגשת הבקשה פועלת החברה בארבע עסקאות בפרדס חנה, הוד השרון, הרצליה ו תל אביב (להלן: "הפרויקטים"), שטרם נרשמו בגינן הערות אזהרה לטובת הרוכשים. במסגרת הפרויקטים נמכרו זכויות ל-75 רוכשים שחתומים על הסכמי שיווק ונאמנות ללא זכות ביטול (להלן: "הסכמי השיווק"). יודגש כי החברה טרם התקשרה בהסכמי מכר עם בעלי הקרקע של הפרויקטים בהוד השרון, הרצליה ותל אביב, שעמם היא מנהלת משא ומתן מתקדם, כאשר עם בעל הקרקע בפרדס חנה נחתם הסכם אופציה. במקביל מציינת החברה שישנם חמישה פרויקטים שלגביהם נרשמו הערות אזהרה לטובת הרוכשים.

היקף העסקאות של הפרויקטים שלגביהם לא נרשמו הערות אזהרה לטובת הרוכשים הינו בסך של כ-7,660,000 ₪ והיקף הפרויקטים שלגביהם רשומות הערות אזהרה לטובת הרוכשים עומד על סך של 10,963,983 ₪. סה"כ התחייבויות החברה לבעלי הקרקע של כלל הפרויקטים עומד על 38,623,983 ₪.

בבקשה נטען שהחברה נקלעה בחודשים האחרונים לקשיי נזילות שמונעים ממנה להשלים את הפרויקטים. לשיטתה בעקבות אירועים שאינם בהכרח קשורים בפעילותה היא אינה יכולה לפעול להשלמת העסקאות מול בעלי הקרקע ורישום הערות אזהרה לטובת הרוכשים בהתאם להתחייבויותיה.

לאור האמור, מתבקש בית המשפט להורות על צו הקפאת הליכים למשך 60 יום וכן לעכב את ההליכים נגד החברה האם ונגד בעל השליטה אשר ערבים לחובות החברה (להלן: "בקשת ההקפאה"). בנוסף, מבוקש למנות את רו"ח חן ברדיצ'ב ועו"ד גיא גיסין כנאמנים להליך ההבראה ולמימוש הסדר הנושים, כאשר הנאמנים אמורים לגבש תכנית הבראה והצעת הסדר נושים מפורטת. עוד נטען בבקשה שבכוונת החברה לפרוע את מלוא חובותיה לנושיה כאשר המקורות לפירעון החוב יהיו בעיקר: תרומת בעל השליטה שיממש נכסי נדל"ן שבבעלותו בסך של כ- 21 מיליון ₪; העברת רווחים שיצטברו בקופת חברה אחרת בקבוצה, "א.מ.י לוגיסטיק מדיה בע"מ" שנטען שמרוויחה כ -1 מיליון ₪ לחודש; גביית תשלומים מרוכשים קיימים ושמירת רצף העבודה של החברה.

עוד עולה מבקשת ההקפאה שלחברה התחייבויות בסך של כ-32 מיליון ₪ לנושים הרגילים, לנושים בדין קדימה ולנושים המובטחים, וביניהם: בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"); בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים"), בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי"). בנוסף קיימים חובות לנושים רגילים ובהם ספקים, בעלי קרקעות ורוכשים.

נטען שהליך ההקפאה יניב תשואה גבוהה לנושים לעומת האלטרנטיבה של פירוק.

הבקשה נתמכת בתצהיר בעל השליטה וצורפו לה מסמכים שונים ובהם דו"ח כספי מבוקר של החברה לשנת 2015, שבו מאשרת החברה קיומה של התנהלות לא תקינה על ידה. במסגרת זו אי העברת כספי הרוכשים לחשבון נאמנות אלא לחשבון החברה; שימוש בכספים שהופקדו עוד בטרם שהחברה הייתה זכאית לכך; הוצאות מופרזות שלא לטובת החברה כגון שיפוץ משרדיה השכורים של החברה , ריהוט וכדומה; עלויות גבוהות של השקעה בפרסום ובשיווק ועוד .

פר"ק 29144-05-16 - בקשת פירוק ובצידה בקשת פירוק זמני
עסקינן בבקשה שהגישה חברת "שלמה כהנא ובניו (2002) בע"מ" (להלן: "חברת שלמה כהנא") למתן צו לפירוק החברה ובצידה הוגשה בקשה למתן צו פירוק זמני (להלן: "הליך הפירוק"). בבקשה נטען שהחברה חבה לחברת שלמה כהנא כחצי מיליון ₪ בגין ביצוע עבודת מערכות חשמל חכמות שביצעה האחרונה במשרדי החברה וכן בדירת בעל השליטה. לעמדת חברת שלמה כהנא כל העבודות שולמו מחשבונה של החברה. יצוין כי חברת שלמה כהנא אוחזת ב-9 המחאות של החברה שחוללו. לטענת הנושה הנתמכת בתצהיר מנהלה, שי כהנא, בעל השליטה הודיע לה ביום 20.4.16 שאין באפשרות החברה לעמוד בהתחייבויותיה ומשכך אין חולק שעסקינן בחברת חדלת פירעון.

פש"ר 29186-05-16 - בקשת כינוס נכסים לבעל השליטה
בהליך זה מבקשת חברת שלמה כהנא ליתן צו כינוס נכסים לבעל השליטה וזאת על יסוד הטעמים שפורטו בהליך הפירוק (להלן: "הליך הכינוס"). מעשה פשיטת הרגל שביסוד הליך הכינוס מבוסס על הודעת בעל השליטה שאין באפשרותו לשלם את החוב, וכאמור בסעיף 5(5) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תשמ"ג-1983. כן מבוקשים צווי איסור דיספוזיציה על רכוש בעל השליטה ומתן צו עיכוב יציאה מהארץ.

פש"ר 28505-05-16 - בקשת פירוק על ידי רוכשת
עסקינן בבקשת פירוק שהוגשה על ידי רוכשת בשם לינה דניאל (להלן: "דניאל"), שחתמה על הסכם שיווק ונאמנות עם החברה ביום 27.12.15 לרכישת קרקע בתל אביב ושילמה לחברה תשלום בסך 120,000 ₪ על חשבון התמורה. לדניאל טענות שונות כלפי האופן שבו נחתם ההסכם עמה ובכלל זה טענות בדבר הטעיה, עושק וחוסר תום לב. לבקשת דניאל, ביום 15.3.16 חתמה החברה על הסכם ביטול הסכם שיווק ונאמנות מיום 27.12.15 שלפיו התחייבה החברה להשיב לדניאל את הסכום ששולם על ידה. דא עקא, החברה לא עמדה בהתחייבויותיה מושא הסכם הביטול ולא השיבה את הסכום האמור.

יצוין שמאז הגשת ההליכים האמורים זרמו לבית המשפט בקשות הצטרפות על ידי נושים שונים. בין אלה, בקשה 5 בתיק פר"ק 29144-05-16 שהוגשה על ידי מיכל וקנין. לבקשה צורף הסכם שיווק מיום 8.1.16 שבסעיף 7 הימנו התחייבה החברה לכך שמלוא התמורה תשולם לחשבון נאמנות על שם עו"ד עמר. חרף התחייבות זו, החברה הפקידה את תשלומי הרוכשת וקנין בחשבון החברה, וכעולה מנספחי הבקשה לרבות צילומי ההמחאות שהופקדו וכן אישור עו"ד ברדה ממשרד עו"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ שלפיו כספי הרוכשת וקנין אינם מצויים בחשבון הנאמנות של משרדם.

כן הוגשה בקשה נוספת של קבוצת רוכשים בפרדס חנה שמעלים טענות קשות כלפי החברה בין היתר באשר למצגים שהועלו לפניהם על ידי החברה טרם הרכישה לגבי ייעוד הקרקע הנרכשת, שנטען שהתברר בדיעבד שאלה מצגי שווא.

עם הגשת ההליכים הוריתי על מתן צו איסור דיספוזיציה באשר לנכסי החברה ונכסי בעל השליטה. בנוסף, ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד בעל השליטה ונקבע דיון במעמד הצדדים.

בדיון שהתקיים ביום 17.5.16 טען בא כוח החברה כי מבלי להקל ראש בהתנהלות החברה, אזי החלופה של הקפאת הליכים עדיפה על פני פירוק החברה ומהטעמים שבבקשה ובדבריו בדיון. לדידו, יש להביא בחשבון את התרומה המשמעותית של בעל השליטה לטובת הליך של הסדר נושים והקפאת הליכים, ושיהיה בה כדי לשפר משמעותית את מאסת הנכסים לחלוקה. עוד הודגש כי רק בדרך של הקפאת הליכים ניתן יהיה להשלים את העסקאות השונות ולהבטיח את זכויות הרוכשים, כמו גם שיהיה עליהם לשלם את יתרת המגיע מהם. לדידו, ככל שיינתן צו פירוק זמני לחברה, יימצאו עצמם הרוכשים בנחיתות שכן לא ניתן יהיה להשלים את העסקאות ולשפר את מעמדם באמצעות רישום הערות אזהרה ורישום הזכויות בהמשך ועוד.

נטען שהוצאות ההפעלה בתקופת ההקפאה מוערכות בסך מופחת של כ-200,000 ₪ בהינתן שהעובדים יצאו לחופשה ללא תשלום ויצומצמו הוצאות אחרות. המקור לתשלום הוצאות ההפעלה יהיה ממכירת דירת החייב בבאר יעקב או ממקור עצמאי אחר שלו.

הנושים מתנגדים לבקשה ובתוקף.

ב"כ חברת שלמה כהנא טען להעדר אמינות של החברה ושל בעל השליטה, הן באשר לאופן המטעה שבו הוצגו הפרויקטים כלפי הרוכשים; שימוש שלא כדין בכספיהם; משיכת דיבידנדים על ידי בעל השליטה בהיקף ניכר הגם שאין כספים בחברה שמאפשרים זאת; התנהלות פזרנית ועוד. בנוסף נטען
שהפרויקטים אינם מעשיים וכי מתן צו הקפאת הליכים יפגע בעקרון השוויון בין הנושים.

ב"כ דניאל מבקשת הפירוק טען שהחברה הונתה את מרשתו וכי יש מקום להורות על פירוק החברה גם מטעמי יושר וצדק.

יוער שאף הבנקים הנושים המובטחים וכן נושים שטענו שיש להם ערבות אישית של בעל השליטה מתנגדים למימוש הנכסים הפרטיים לצרכי החברה לרבות לתקופת ההפעלה, שכן לדידם יהיה בכך משום העדפת נושי החברה על פני נושיו הפרטיים של בעל השליטה. עוד סבורים הנושים האמורים שהוצאות ההפעלה מוערכות על הצד הנמוך.

חלק מב"כ רוכשי החברה שהגישו תביעות נגדה וכאלה שבכוונתם להגיש תביעות כאמור התייצבו אף הם לדיון וגם אלה בדעה שאין מקום למתן צו ההקפאה. ב"כ משכירת המשרדים שמושכר לחברה טען שקיימת ערבות של בעל השליטה וכי טוב יעשה אם המשרדים יפונו לאלתר.

ב"כ העובדים טענה לעומתם שקשה לדעת בשלב זה האם לא תצלח תכנית הבראה ומשכך יש מקום למנות בעל תפקיד לתקופה קצרה לבחינת היתכנות ההסדר המוצע.

עו"ד הרמלין, באת כוח הכנ"ר סבורה אף היא שאין מקום למתן צו הקפאת הליכים וכי יש למנות מפרק זמני לאלתר. בהקשר זה נטען בין היתר למעוט מידע שהיה מצופה שיינתן על ידי החברה לרבות בקשר לחברות הקשורות ושיאפשר לבחון כדבעי את מצבן כמו גם היתכנות הסדר נושים שייטיב את מצבם של אלה לעומת הפירוק.

כשלים בהתנהלות החברה
מהמסמכים שהונחו לפניי עולות תהיות חמורות באשר להתנהלות החברה, תהיות שלהן הסכים בהגינותו עו"ד גולדבלט בא כוח החברה. הדברים עולים בין היתר מהבקשה, מתצהיר בעל השליטה ומנספחיהם ובעיקר מהדו"ח הכספי המבוקר לשנת 2015 (להלן: " הדו"ח הכספי"). הגם שעניינים אלה יידרשו ככל הנראה לבירור בהמשך ההליכים סבורני שנכון יהיה להצביע על חלקם של אלה כבר במסגרת החלטתי זו, בכדי לאושש את מסקנתי שלפיה קיים קושי בהסתמכות על הנתונים שמציגה החברה בבקשה שלפנ יי, כל זאת מבלי לקבוע מסמרות לגופם של דברים ובזהירות הראויה.

מסתבר שהדו"ח הכספי הקודם של החברה לשנת 2015 שנערך והוגש לפני שבועות ספורים בלבד , ב חודש מרץ 2016, לא שיקף נכוחה את מצבה הכספי של החברה לעת הרלוונטית. משכך סברו רואי החשבון שיש מקום לערוך דו"ח כספי מבוקר חדש, הוא הדו"ח הכספי שהוגש בימים האחרונים ו שצורף לבקשה. בביאור 14 לדו"ח הכספי צוין כי התברר לרואי החשבון שלא ניתן היה להכיר בתקבולים של החברה בסך של כ- 19.2 מיליון ₪ ושנרשמו כהכנסה בחברה בדו"ח הקודם, וזאת מאחר שלא התקיימו התנאים שמאפשרים להכיר בתקבולים אלה כהכנסה. עסקינן במקרה חריג של עריכת דו"ח כספי מבוקר חדש זמן קצר לאחר הדו"ח הקודם שמתחייב מטעמים שאינם שוליים. להתנהלות בעייתית שנדונה בדיון ניתן הסבר דחוק על ידי ב"כ החברה (עמ' 4 שורות 7-14), והיא תתברר לגופה במידת הצורך בהמשך ההליכים.

כשל חמור לא פחות שיהיה ליתן עליו את הדעת ה וא בכך שהתברר בדיעבד שלמרות שכספי הרוכשים היו אמורים להיות מופקדים בחשבונות הנאמנות של עורכי הדין שמטפלים בפרויקטים וכקבוע בהסכמי ההתקשרות, אזי אלה מצאו את דרכם לקופת החברה ומשם נמשכו למחוזות אחרים. הדבר צוין במפורש גם בביאור 7 לדו"ח הכספי ודוק. עסקינן בסכום עתק של 20 מיליון ₪ ו תמהני הכיצד הדבר נעלם מעיני כל אלה שמעורבים בהסכמים, בדיקתם, ושמירת זכויות הצדדים לפיהם. מוזר בעיני שהדבר לא התגלה כבר במהלך התקופה שחלפה מאז כריתת אותם הסכמים ומסירת ההמחאות שנועדו להפקדה בנאמנות, אלא רק בדיעבד ובדו"ח הכספי. מצופה היה שסמוך לחתימת כל הסכם ומסירתו לידי עורכי הדין, יועברו לעורכי הדין להפקדה בנאמנות כל השיקים שניתנו על ידי הרוכשים עבור התמורה המיועדת . גם עניין זה כמו גם הכיצד לא זכה הדבר לבחינה על ידי כל הגורמים שמעורבים בהתקשרות ומימושה, יידון בהמשך ההליכים. אזכיר שהוצגו לפניי שיקים שנתנה הרוכשת וקנין כאשר לפי ההסכמים שנכרתו עמה היו השיקים אמורים להיות משוכים לפקודת עורך הדין בנאמנות. חרף זאת, החברה הטביעה את חותמתה על גבי השיקים ואלה נפרעו לחשבונה.

עניין נוסף שראוי לציון הינו משיכת דיבידנדים בסכום ניכר של כ-14 מיליון ₪ בשנתיים האחרונות, ושהגיעו לידי בעל השליטה הגם שלא הצטברו רווחים לחלוקה שאפשרו את חלוקת הדיבידנד ולמצער בסכום הניכר דנן. לא כל שכן, הדבר נעשה חרף מצבה הכספי הרעוע של החברה שזכתה להערת עסק חי בדו"ח הכספי.

זאת ועוד; החברה פיזרה כספים בסכומים עצומים שלא לצורך תוך פגיעה בנושים. בין אלה אציין השקעה במשרדים ששוכרת החברה לרבות בריהוט ושיפוצים בסך של כ- 10 מיליון ₪. כן אציין תרומות במאות אלפי ₪ על ידי החברה, הגם שלא היו מקורות כספיים שמאפשרים זאת.

לא נעלם מעיני גם האמור בביאור 13 לדו"ח הכספי שלפיו החברה נאלצה להכיר בחובות של חברות אחרות בקבוצה ושלא עלה בידיה לגבות אותם, זאת בסכום של כ-2 מיליון ₪. גם לכך יידרש הסבר.

לא ראיתי מקום להתייחס בשלב זה לשלל טענות הרוכשים בעיקר באשר למצגי השווא, הבטחות בדבר מכירת זכויות בקרקע שאמורה להיות מופשרת לבנייה לעומת המצב האמיתי שהתברר לעמדת הרוכשים. אלה טענות שמקומן יהיה להתברר במסגרת הראויה ובבוא העת.

לא בכדי בחרתי להציג חלק מהתהיות האמורות שכן יש באלה כדי להעיב על מהימנות החברה וזו של בעל השליטה, להקשות על מתן אמון באמיתות הנתונים שהוצגו בבקשה ובהכרח על נכונות ה תחזית הצפוייה שהוצגה על ידם באשר להליך ההסדר הנושים והתממשותו ולמתן צו הקפאת ההליכים במסגרתו.

הסדר נושים לעומת חלופת פירוק
מצויים אנו בשלב מקדמי של הליכי חדלות הפירעון של החברה ועוד בטרם התבררו די הצורך החלופות האפשריות המיטיבות. דאגתו של בית המשפט היא בראש וראשונה לנושי החברה ומטרתו שאלה יוכלו לקבל את נשייתם בשיעור המירבי. בתי המשפט שדנים בהליכי חדלות פירעון נדרשים לבחור את החלופה הטובה ביותר מבין אלה שעומדות על המדוכה, קרי האם פנינו להסדר נושים שמטרתו הבראת החברה או שמא אין מנוס מפירוקה. לאחרונה הבעתי את דעתי בהקשר זה ואפנה לפר"ק 54284-03-16 (ת"א) אור סיטי נדל"ן מקב וצת ענבל אור בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 24.3. 2016) (להלן: "עניין אור סיטי"). בעניין אור סיטי ציינתי את הדברים הבאים שיפים גם למקרה שלפניי:
"המגמה היא לאפשר מיצוי הליך של הבראה על פני דרך של פירוק, לא כל שכן, בטרם הוברר מלוא הדרוש ואפשרות שיקומה של החברה".
עוד אפנה לספרה של ד"ר אירית חביב סגל, "דיני חברות" כרך ב' (2004) , בעמ' 205:
"אלא שעם חלוף העיתים, הסתברו תוצאותיו ההרסניות של הליך הפירוק מבחינתם של נושי החברה, מבחינתם של עובדיה ומנהליה, ואף מבחינתו של השוק בכללותו. בהדרגה, עברו דיני הפירוק טרנספורמציה, אשר במהלכה נפתח פתח מתרחב והולך לאפשרות שגם חברה שכשלה לא תגיע לפירוק ולמחיקה. אלטרנטיבת השיקום הפכה, בהדרגה, לאלטרנטיבה שוות כוח וערך לאלטרנטיבת הפירוק".
גם בעניין פר"ק ( ת"א) 36681-04-13 אי די בי חברה לפיתוח בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 9.6.2013) התייחסתי לסוגיה.

ראויים לציון דברי הנשיא גרוניס בע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.2.2014):
"גמישות בתחילתם של הליכי שיקומה של חברה חדלת פירעון ביחס למתווה המשפטי המתאים עשויה להגדיל את הסיכויים, כי הליכים אלה יצליחו מקום בו ישנה הצדקה אמיתית לשיקום החברה על פני פירוקה ( יובהר, כי הכוונה היא לשיקום החברה במובן הרחב, ובכלל זה שימור פעילותה בדרך של מכירת נכסיה כ"עסק חי"). זאת, כיוון שלכל אחד מן הכלים המשפטיים העשויים לשמש למטרה זו ישנם יתרונות מסוימים, מבחינת האפקטיביות שלהם בשימור פעילותה של החברה, לצד מגבלות שונות. במקרה שלפנינו הורה בית המשפט מראש כי בעלי התפקיד שמונו ינסו לקדם פעולה באחד משני מתווים אפשריים: כינוס נכסים או הסדר נושים. כאמור, בסופו של יום נמכרו נכסיהן של החברות במתווה של כינוס נכסים".
(ההדגשה אינה במקור -א.א).
גישה זו של מתן הזדמנות ראשונית להליך של הקפאת הליכים השתרשה בפסיקת בתי המשפט שדנים בחדלות פירעון. אפנה בין היתר לדברי כב' השופט מינץ בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' Hadassah Women's Organization of America Inc ואח ' ( פורסם בנבו, 11.2.2014):
"ככלל, בית המשפט יבחר בדרך של הקפאת הליכים, מקום בו ניתן להעמיד את התאגיד על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים, והחברה בכללותה ולהביא להסדר פשרה סביר ומאוזן, המקובל על מרבית הנושים (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862 (1991); פר"ק (מחוזי-י-ם) 36908-05-13 סובריין נכסים בע"מ נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 3.06.13); בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ.ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים (פורסם בנבו, 9.11.09)). ההקפאה נועדה להעלות את התאגיד, ובמקרה זה המבקשת, על פסים כלכליים ראויים ונקודת המוצא היא כי יש לאפשר למבקשת להימנע מקריסה שתגרום לנזקים קשים לנושיה השונים, לעובדים ולציבור כולו. בנסיבות אלו הבחירה בהליך של הקפאת הליכים היא לא אך ראויה, אלא גם מתבקשת (השוו פר"ק (מחוזי-י-ם) 11491-05-10‏ גילת היקב בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 12.07.10))".

ראה גם פר"ק (ת"א) 29930-08-14 צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 26.8. 2014).

כן אפנה לדברי כב' השופט עילבוני בפר"ק (נצ') 16617-05-16 נתיבי תבואות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 08.05.2016) .

עם זאת, הובהר בפסיקה שכאשר אין תוחלת להליך של הסדר נושים אזי אין מקום ליתן צו להקפאת הליכים ויש להורות על פירוק החברה. הבחינה האם אין תוחלת כאמור אינה תמיד קלה להכרעה במיוחד בתחילת ההליכים, בטרם נבדקו החלופות כדבעי.

ביישום למקרה שלפניי
שקלתי את בחירת החלופה הראויה בנסיבות המקרה וכמתחייב מההלכה הפסוקה ונתתי דעתי לכשלים ולתהיות באשר להתנהלות החברה. מבלי להקל ראש בכשלים דנן שדרושים לבירור בהמשך, סבורני שאין ב הם לשלול בהכרח הסדר נושים של החברה. לעניין זה לא ניתן לשלול שבאמצעות הסדר נושים והקפאת הליכים יפיקו הנושים תועלת רבה מזו שבהליך פירוק. במיוחד נכון הדבר לאור התחייבות בעל השליטה לשתף פעולה ולממש את רכושו לטובת קופת הנשייה של החברה.

עוד סבורני שאין לפניי נתונים מספקים ומהימנים על מנת לקבל הכרעה מושכלת באשר להיתכנות הסדר נושים ועדיפותו על פני פירוק. לעניין זה אבהיר שמתקשה אני להסתמך על הנתונים והתחזיות האופטימיות שבבקשה, שמבוססים בעיקרם על עמדת החברה ובעל השליטה ונוכח ההתנהלות הבעייתית של אלה שעליה הצבעתי לעיל. לכך אוסיף שלא נמסר מלוא המידע הדרוש וכאמור בין היתר בעמדת ב"כ הכנ"ר, כמו גם שניתן מידע בלתי מדויק כגון בנוגע לערבות בעל השליטה למשכירת המשרדים לחברה.

משכך, לטעמי נכון יהיה שלפני בית המשפט תהייה מלוא התמונה הדרושה בטרם הכרעה בין החלופות השונות, ולמצער תמונה מפורטת ומהימנה יותר שתאפשר קבלת החלטה מושכלת. לכך אוסיף שלא ייגרם נזק לנושים בפרק הזמן הקצר שיוקצב לביצוע הבדיקה וגיבוש מסקנות אשר יתבצע תוך פיקוח על התנהלות החברה ומניעת הגדלת מאסת הנשייה.

12. סיכום ומסקנות
אין מחלוקת שפניה של החברה להליך חדלות פירעון. עם זאת אין לפני בית המשפט מסד נתונים מספק באשר לבחינת החלופה ההולמת והטובה לנושי החברה- הקפאת הליכים או פירוק החברה. לא ניתן לשלול לעת הזו שבמסגרת הקפאת הליכים והסדר נושים יזכו הנושים לתמורה הולמת מזו שיקבלו במסגרת הליך פירוק ובהינתן שבעל השליטה התחייב לשתף פעולה ול ממש את רכושו לטובת ההסדר.
עם זאת ועל מנת להגיע להחלטה מושכלת, יש מקום לקבלת נתונים סדורים ומבוססים באשר להיתכנות הסדר נושים ותועלתו לנושים לעומת פירוק. נוכח המידע החסר בבקשה כמו גם הכשלים שבהתנהלות החברה ובעל השליטה שעליהם הצבעתי לעיל, סבורני שנכון שבדיקת מסד הנתונים וגיבוש המלצות תעשה על ידי בעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט ושיוקנו לו סמכויות לאתר את מלוא המידע הדרוש לשם כך .

באשר לזהות בעל התפקיד; הואיל ולא ראיתי מקום ליתן צו הקפאת הליכים כמו גם צו פירוק זמני, אין מקום למינוי מי שמוצע מטעם החברה בבקשת הקפאת ההליכים מחד גיסא ומי שמוצע מטעם הנושים כמפרק זמני מאידך גיסא, כל זאת מבלי לגרוע מכישוריהם ויכולותיהם של בעלי התפקידים המוצעים. זאת ועוד, אלה מונו על ידי בעת האחרונה כבעלי תפקידים בתיקי חדלות פירעון גדולים ומורכבים, ונאמן להשקפתי יש למנות כבעל תפקיד מי שלא מונה זה מקרוב כבעל תפקיד.

משכך, אני ממנה את עורך דין חגי אולמן כמנהל מיוחד לחברת "א.ר. לוגיסטיקה נדל"ן בע"מ" (להלן: "המנהל המיוחד"), ומקנה לו את הסמכויות הבאות:

המנהל המיוחד מוסמך לקבל את מלוא המידע באשר לחברה ולבעל השליטה מכל מין וסוג שהוא , לחקור את נושאי המשרה של החברה , את עובדיה, ואת כל מי שנתן לה שירותים; עוד מוסמך המנהל המיוחד לבוא בדברים עם גורמים שעמם קשורה החברה לרבות עם מי שהיא שמנהלת עמו משאות ומתנים בקשר עם העסקאות השונות .

המנהל המיוחד ייתן את דעתו לסיכוי התממשות העסקאות, השלמתן וכן לעלויות שכרוכות בהן; עוד יבחן המנהל המיוחד את היקפי הנשייה הנטענים וסוגיהם, כמו גם את זכויות החברה, רכושה, החובות כלפיה, הכספים שמוחזקים בנאמנות בעניינה וכיוצא באלה.

נאסר על החברה לנהל עסקים שלא באישור המנהל המיוחד; סמכויות הדירקטוריון כפופות לאישור המנהל המיוחד לרבות בכך שכל הוצאה כספית נדרשת אישור בכתב של המנהל המיוחד.

מינוי המנהל המיוחד כפוף להפקדת התחייבות עצמית בסך 250,000 ₪.

המנהל המיוחד יואיל להגיש דו"ח עם המלצות עד ליום 27.5.16.

איני סבור שלשם ביצוע האמור נדרש צו הקפאת הליכים ולו זמני וניתן להסתפק בהארכת תוקף הצווים הזמנים שאסרו על ביצוע דיספוזיציה ברכוש החברה ובעל השליטה, תוך הרחבת הצווים לכך שלא ניתן לנקוט בהליכים בשלב זה נגד החברה ונגד בעל השליטה. כל זאת עד להחלטה אחרת. לא ראיתי מקום להרחיב את הצו גם לגבי החברה האם וככל שהחברה או המנהל המיוחד יהיו סבורים שיש מקום לעשות כן במקרה הספציפי יגישו בקשה לבית המשפט.

לאור האמור לא ראיתי צורך להידרש לעת הזו לבקשת כינוס הנכסים של בעל השליטה ובקשה זו תידון במידת הצורך בדיון שייקבע . על בעל השליטה להגיש תגובה לבקשה עד ליום 23.5.16 עם העתק למזכירות בנוסף לעותק בנט המשפט .

נקבע בזאת דיון בבקשות במעמד הצדדים ליום 30.5.16 בשעה 09:00.

המזכירות תסרוק את ההחלטה בכל אחד התיקים שבכותרת.

המזכירות תואיל לשגר את ההחלטה בדחיפות בפקס לצדדים וכן למנהל המיוחד.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, בהעדר הצדדים.