הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 14619-02-18

בעניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999

ובעניין: יורוקום תקשורת דיגיטלית בע"מ
יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ

החברות

ובעניין: עוה"ד ירון אלכאוי, עוה"ד איל אייכל ועוה"ד יניב אזרן
בתפקידם כנאמני החברות בהקפאת הליכים

הנאמנים

ובעניין: איי קיו לוגיסטיקה בע"מ
אשדוד בונדד מסופי מטען ומחסנים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יעל מירון מזמר וישראל עוזיאל

המשיבות

ובעניין : כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר

החלטה

1. כללי
מונחת לפניי בקשתם של הנאמנים בהקפאת הליכים של החברות " יורוקום תקשורת דיגיטלית בע"מ" ו-"יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ" (להלן בהתאמה: "הנאמנים" ו-"החברות"), להשתחרר מחוזה שבין החברות לבין המשיבות " איי קיו לוגיסטיקה בע"מ" ו-"אשדוד בונדד מסופי מטען ומחסנים בע"מ" (להלן: "המשיבות").
2. רקע
החברות מהוות חלק מקבוצת " יורוקום תקשורת בע"מ" אשר נמצאת בהליכי חדלות פירעון. בין יתר הפעילות של החברות היא שיווק וסחר של מוצרי אלקטרוניקה שונים.
ביום 8.2.18 ניתן צו הקפאת הליכים לחברות ומונו לחברה נאמנים. צו הקפאת ההליכים הוארך מעת לעת. במסגרת הליכי הקפאת ההליכים, פעלו הנאמנים לביצוע עסקאות מכר של פעילויות החברות;
ביום 8.4.18 אושרה מכירת מוצרים שהחזיקו החברות מתוצרת Nokia ו-TCL לחברת " שיא קום בע"מ" מקבוצת ח.י. אלקטרוניקה; ביום 30.5.18 אושרה מכירת חלק ממוצרים שהחזיקו החברות מתוצרת Panasonic לחברת " ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ"; ביום 1.7.18 אושרה מכירת חלק נוסף של מוצרי החברות מתוצרת Panasonic לחברת " גטר גרופ בע"מ".
3. הבקשה
ביום 17.6.10 נחתם הסכם בין החברות לבין המשיבות, ושלפיו המשיבות תספקנה לחברות שירותים לוגיסטיים לאחסון, שינוע והפצה של מוצרים של החברות ( להלן: "ההסכם הראשון"). לאחר כניסת החברות להקפאת הליכים, סירבו המשיבות להמשיך את הפעילות עם החברות נוכח חוב שמגיע למשיבות לטענתם ותוך העלאת טענת עיכבון. ביום 27.2.18 ניתנה החלטת בית המשפט ( כב' השופטת איריס לושי-עבודי), שלפיה הוסכם בין הנאמנים לבין המשיבות על המשך פעילות ( להלן: "ההסכם השני"). על פי תנאי ההסכם השני, מוצרים ששייכים לחברות ישוחררו ממחסנים של המשיבות, אשר יימכרו על ידי הנאמנים בתמורה כספית כאשר 25% מתמורת המכירה יופקדו בפיקדון בידי הנאמנים עד להכרעה במחלוקת בין המשיבות לבין הנאמנים. עוד נקבע שאין בהסכם השני כדי לפגוע בתוקף ההסכם הראשון, פרט להפחתת התשלום החודשי שהתחייבו החברות לשלם למשיבות מסך של 400,000 ₪ לחודש לסך של 300,000 ₪ לחודש.
הנאמנים מבקשים להשתחרר מההסכם הראשון בכך שמלוא הסחורה של החברות שבידי המשיבות, תשוחרר ותופקד על ידם במחסן שעלות האחסנה אצלו נמוכה במידה ניכרת מזו שמשולמת למשיבות לפי ההסכם השני. נטען בבקשה שעיקר פעילות החברות נמכרה לאחרים, היקף המלאי הצטמצם במידה משמעותית, כך שהחברות אינן זקוקות לשטחי איפסון בהיקף כה ניכר כמתחייב לפי ההסכם הראשון. המשך הפעילות לפי ההסכם השני מכביד ביותר על הנאמנים ושלא לצורך שכן עליהם לשלם תשלומים ניכרים עבור שירותים שהחברות אינן זקוקות להם. לחילופין מבקשים הנאמנים להורות על שחרור המלאי, כאשר 25% משווי המלאי שישוחרר יופקד בידיהם הנאמנות עד הכרעה במחלוקת עם המשיבות, ובדומה למנגנון שנקבע בהקשר זה בהסכם השני.
בנוסף, מבקשים הנאמנים להורות כי המשיבות לא זכאיות לתשלום כלשהו בגין שירותיהן לחברות החל מחודש יולי 2018 שכן הן לא מעניקות שירות לחברות ואף פוגעות בפעילותן.

4. תגובת המשיבות
המשיבות מתנגדות לבקשה. בתגובה נטען שההסכם השני מחייב את המשך מתן השירותים על ידי המשיבות לנאמנים ומשכך הבקשה עומדת בניגוד להחלטה שאישרה את הסכמת הצדדים להסכם השני. מוסיפות המשיבות וטוענות שלפי ההסכם הראשון, שכזכור הוראותיו לא בוטלו בהסכם השני, קיימת חובה על כל צד ליתן הודעה מוקדמת למשנהו של מספר חודשים במקרה שבו ירצה צד לבטל את ההסכם ובכפוף לפיצוי כספי מוסכם.
עוד טוענות המשיבות, כי הוצאת המלאי ממחסניהן, תעמיד את המשיבות בפני שוקת שבורה שכן הן טרם נערכו להעמיד את השטחים שיתפנו לרשות לקוחות אחרים.
5. דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ויישמתי את הוראות הדין, הגעתי למסקנה שיש להיעתר לבקשת הנאמנים במגבלות המפורטות להלן:
6. הוראת סעיף 350 ח(ג) לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ( להלן: "החוק") קובעת בזו הלשון:
"בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים ( בסימן זה – אימוץ) או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ואולם אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט".
סעיף 350 ח(א) לחוק מגדיר " חוזה קיים" כך:
"חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד;
7. ההסכם הראשון בין החברות לבין המשיבות מהווה " חוזה קיים" שכן הוא נכרת קודם למועד תחילת הליכי ההבראה של החברות וברי כי ביצועו טרם הושלם.

זאת ועוד, בשורת הלכות נקבע כי בית המשפט ייעתר לבקשת בעל תפקיד להשתחרר מחוזה מכביד שעה שעלות קיומו של החוזה גבוהה מן התועלת שהוא מפיק לקופת חדלות הפרעון. בהתאם להוראות הדין ולהלכה הפסוקה די בכך כדי לקבוע שעסקינן בנכס מכביד, קרי נכס שמעמיס הוצאות מיותרות על קופת חדלות הפרעון. אפנה בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון ( כב' השופט דנציגר) בע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc ( פורסם בנבו, 13.12.2017), בפסקה 30:
"הוראות אלה נועדו לאפשר למפרק להשתחרר מהתחייבות של החברה שאין הוא מסוגל לבצעה ובד בבד לפעול לטובת הנושים ולעתים גם לטובת בעלי המניות בחברה, זאת כאשר העלות של קיום ההתחייבות של החברה עולה על היתרון העשוי לצמוח לקופת הפירוק, ומתן תוקף לנכס המכביד עלול להביא לפגיעה בכלל הנושים של החברה [ ע"א 673/87 סאלח נ' דורון כוכבי עו"ד מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ, פ"ד מג(3) 57, 72-71 (1989)]".

כן ראו את דברי כב' ס"נ השופט ברנר בפר"ק ( ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, עו"ד פיני יניב, רו"ח בועז יפעת, המפרקים הזמניים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' קניוני עופר ( פורסם בנבו, 18.5.18).

8. סבורני שהנאמנים עומדים בנטל הדרוש לכך שיש מקום להיעתר לבקשתם להשתחררות מההסכם הראשון, וכתוצאה מכך גם מההסכם השני שמהווה את המשכו. כאמור, אין לחברות עוד צורך בשטחי האחסון של המשיבות כמתחייב לפי ההסכמים האמורים בהינתן צמצום ניכר של פעילות החברות. לכן, המשך ההסכמים מכביד ביותר על החברות שנמצאות בהליכי חדלות פירעון, שכן הן נדרשות לשלם סכומים במאות אלפי שקלים ללא שיש בכך כל תועלת, ואף הכבדה שלא לצורך על קופת הנשייה.
משכך, מקובלת עלי עמדת הנאמנים שיש להתיר להם להשתחרר מההסכמים ואין מקום להתערב בשיקול דעתם בעניין ( וראו לעניין זה: פר"ק ( י-ם) 39470-04-13 אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' רו"ח תמיר סער, נאמן ( פורסם בנבו, 1.2.17) ; ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני ( פורסם בנבו, 27.12.10).
9. אין בהחלטה כדי להוות עמדה באשר לפיצויים שמגיעים למשיבות בגין ההשתחררות מההסכמים האמורים. עניין זה יידון בהמשך ההליכים, ולאחר שיתגבשו הנזקים של המשיבות. למותר לציין ששומה על המשיבות לצמצם את הנזקים ולפעול להשכרת השטחים לאחרים, גם במחירים מופחתים מאלה שמגיעים לה לפי ההסכמים. להבטחת התשלום שמגיע למשיבות ככל שטענותיהן תתקבלנה, יופקד סכום של 25% משווי המלאי שיוצא ממחסני המשיבות בידי הנאמנים ולא יחולק, עד לאחר הכרעה בסוגית הסכומים שמגיעים למשיבות.

נקבע בזאת שביום 1.8.18, יפקעו ההסכמים והמשיבות תשחררנה לנאמנים את מלוא יתרת הסחורות שנותרו במחסניהן בכפוף לאמור לעיל.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, בהעדר הצדדים.