הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 14304-12-17

בעניין:

ובעניין:
פקודת החברות (נוסח חדש), התש"ג-1983

הפקודה

שור אבטחה בע"מ (בפירוק)
החברה

ובעניין: עו"ד משה רביזאדה
המנהל המיוחד

ובעניין:

מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ
על ידי עו"ד גלעד בכר ושות'
קופת הגמל

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
על ידי עו"ד נעמה גור-מס
כנ"ר

החלטה

מבוא
לפני בקשת המנהל המיוחד של חברת "שור אבטחה בע"מ" (בפירוק) (להלן בהתאמה : "החברה" ו" המנהל המיוחד") לחייב את "מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ" (להלן: "קופת הגמל") לשלם את שכר טרחתו עבור בדיקת תביעת החוב של כל אחד מהעובדים של החברה שיש להם חשבון בקופת הגמל שהגישה בשמם את התביעות.

רקע
לחברה, שעסקה בשירותי אבטחה ושמירה, ניתן צו פירוק ביום 17.1.18 ו עו"ד משה רביזאדה מונה למנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים ושל קופות הגמל שלהם (להלן: " העובדים").

ביום 2.4.18 הגישה קופת הגמל תביעת חוב אחת על סך של 1,315,883.5 ₪ בגין אי תשלום ההפרשות שמגיעות מהחברה ל-61 עובדים, עמיתים של קופת הגמל. עבור תביעות חוב אלו, שילמה ביום 19.6.18 קופת הגמל תשלום עבור בדיקת תביעות חוב בסך כולל של 308 ₪ . תביעות החוב נבדקו ואושרו בחלקן על ידי המנהל המיוחד בסכום כולל של 1,281,811 ₪.

ביום 27.6.19 פנה המנהל המיוחד לקופת הגמל בדרישה שלפיה יש לשלם תשלום שכ"ט נוסף בסך 14,274 ₪, לפי חישוב של 200 ₪ בתוספת מע"מ, עבור בדיקה הוכרעה של תביעת חוב של כל עובד. קופת הגמל סירבה לדרישה זו ומהנימוקים שבתשובתה למנהל המיוחד מיום 8.7.19.

תמצית טענות הצדדים
המנהל המיוחד
המנהל המיוחד נסמך על ההחלטה שניתנה בפר"ק (ת"א) 12554-11-16 אונגר נ' או.בי.וואי לייף סטייל בע"מ ואח' (להלן: "עניין אונגר") על ידי כב' השופט ברנר . באותו עניין נדרש בית המשפט למקרה דומה בקשר עם תשלום שכר טרחה לבעל תפקיד עבור בדיקת תביעת חוב של כל עובד בנפרד, הגם שהוגשה על ידי קופת הגמל כתביעת חוב אחת. לעמדת המנהל המיוחד הוא נדרש לבדיקה של עשרות תביעות חוב ולכן הוא זכאי לשכר שמשקף את העבודה האמורה ולא שכר של בדיקת תביעת חוב אחת, כעמדת קופת הגמל.

קופת הגמל
קופת הגמל חולקת על עמדת המנהל המיוחד וטוענת שיש לדחות את בקשתו, ממספר טעמים:
ראשית, שעה שהאגרה שולמה על ידה כדין ובהתאם לדרישת כונס הנכסים הרשמי בעצמו, אין מקום לשינוי בדיעבד של דרישת התשלום.
שנית, קופת הגמל אינה בבחינת נושה רגיל בעל אינטרס עצמי, שכן תביעת חוב הוגשה על ידה כשירות עבור עמיתיה, עובדי החברה. לשיטתה אין היא בגדר "תביעת עובד" אלא "תביעת קופת גמל" שנחשבת לתביעה אחת ללא קשר לכמות העובדים הנכללים בתוכה או לגובה החוב הנתבע.
שלישית, ההחלטה בעניין אונגר הינה החלטה פרטנית ומסויגת שאין להחילה על המקרה דנן, ובשים לב שהדרישה הוגשה בדיעבד לאחר בדיקה והכרעה של כל תביעות החוב וכן בהינתן שהסכום הנדרש( 14,274 ₪ כולל מע"מ ) עולה על הסכום שנפסק בעניין אונגר (3,276 ₪ כולל מע"מ) ויטיל עליה הוצאות "עתק", כלשונה.
רביעית, המנהל המיוחד לא פירט את כלל עבודתו המזכה בתוספת תשלום, כטענתו.

לחילופין, עותרת קופת הגמל לחייב את העובדים לשאת באופן אישי בשכר הטרחה הנוסף ולחילופי חילופין, לאפשר לה למשוך את תביעת החוב לאור העלות הכבדה של ההכרעה בה.

הכונס הרשמי
הכנ"ר סבור שראוי שבית המשפט יבהיר האם ההכרעה בעניין אונגר צופה פני עתיד או שמא יש להחילה באופן רטרואקטיבי, בשים לב שעשויה להיות לכך השלכה רוחבית אף לגבי תיקים רבים נוספים שבגינם שולמה אגרה אחת על ידי קופות הגמל ביחס למספר עובדים וכפי שהיה מקובל בעבר. לעיצומו; נוטה הכנ"ר לדחיית הבקשה, בעיקר לנוכח האבחנה בין המקרה הנדון לבין עניין אונגר בו טרח המנהל המיוחד לדרוש את שכר הטרחה מראש לפי מספר העובדים.

תשובת המנהל המיוחד
המנהל המיוחד השיב לתגובה והבהיר שלדידו קיימת לאקונה בעניין תשלום שכר טרחה של בעל התפקיד הנדרש לבדוק ולהכריע תביעת חוב של קופת גמל. המנהל המיוחד מוסיף וטוען כי קופת הגמל גובה בעצמה דמי ניהול עבור השירות של הגשת תביעת החוב וכי אין באפשרותה לבחור אם להגישה, קל וחומר למשוך אותה לאחר שניתנה בה הכרעה, שאחרת תהיה חשופה לתביעה מצד העובדים. עוד מבהיר המנהל המיוחד שאין נפקות למועד דרישת התשלום, קרי בין אם בדיעבד לאחר בדיקתו את תביעות החוב ובין אם מראש, כבעניין אונגר; זאת בשים לב שגם הדרישה לתוספת מאמץ מיוחד מוגשת בסיום ההליך וכן בכך שדווקא בשלב זה ניתן להעריך בצורה מדויקת יותר את כמות העבודה שהושקעה.

אליבא דמנהל המיוחד, אין מקום כעמדת הכנ"ר להכרעה עקרונית, שכן ממילא לפי חוק חדלות פירעון, התשע"ח 2008 (להלן: "חוק חדלות פירעון") תביעות אלה תועברנה לבדיקת הממונה ו/או המוסד לביטוח לאומי, באופן שמאיין את ההחלטה בעניין אונגר.

דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים ולהחלטה בעניין אונגר, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ואפרט טעמי;

תקנה 9א' לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: " התקנות") קובעת כדלהלן:
" לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 266 שקלים חדשים בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995." (ההדגשה אינה במקור – א.א)

יוער כי הסכום עודכן ועומד כיום על סך של 308 ₪, כפי שעולה מאישור התשלום שהציגה קופת הגמל (נספח ד' לתשובה)].

עסקינן בתביעת חוב שהוגשה על ידי "קופת גמל" ולא על ידי "העובד" ומכאן השאלה, מ ה דינן של תביעות חוב כגון דא? מעיון בתקנות וכעולה מעמדת הכנ"ר קיימת לאקונה אותה ביקש למלא הכנ"ר באמצעות קביעת נוהל לתשלום אגרה אחת על ידי קופת הגמל לכלל העובדים ( ר' סעיף ז' להוראות נהל הכנ"ר לפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, מאי 2014).

האמנם יש להוסיף ולנהוג בדרך זו? סבורני שהתשובה לכך הינה בשלילה.

איני רואה נפקא מינא בין הגשת תביעת חוב של כל עובד לבין הגשת תביעת חוב אחת שכוללת בחובה את כל תביעות של החוב של כל או מספר עובדים. עמדת קופת הגמל מושתתת, לטעמי, על אבחנה מלאכותית, שכן הקובע הוא המהות ולא מסגרת הגשת תביעת החוב. האגרה המשולמת אמורה לכסות את עלות בדיקת תביעת חוב אחת והיא נגזרת מעלויות שכרוכות בבדיקה של תביעת חוב אחת. לכן כאשר מוגשות על ידי קופת הגמל מספר תביעות חוב עובדים במסמך אחד אין בכך כדי לשנות את העבודה שנדרשת מבעל התפקיד לבדיקת כלל תביעות החוב במסגרתה.

מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד ש לפיה "נוהל תשלום אגרת תביעה אחת בעבור בדיקת מס' תביעות חוב מהווה קיפוח ופגיעה משמעותית במנהל המיוחד המקדיש ממיטב זמנו וכוחו לבדיקת תביעות קופות הגמל הכוללת בענייננו תביעה בת 61 עובדים..." (סעיף 3.1 לתגובה לתשובות)

אוסיף ששכר בדיקת תביעת חוב של עובד לשכר וזכויות נוספות שמגיעות לו עולה על בדיקת תביעת קופת גמל, בהינתן שהעבודה הדרושה מבעל התפקיד פחותה, אך עדיין אין בכך כדי להגיע למסקנה שבעל התפקיד זכאי לשכר עבוד בדיקת חוב אחת של קופת הגמל אם נדרש ליותר מזה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט ברנר בעניין אונגר:
" אכן, מקובלת עלי טענתן של חברות הביטוח לפיה מלאכת הבדיקה המוטלת על המנהל המיוחד ביחס לתביעותיהן, פחותה בהרבה ביחס לזו המוטלת על בעל תפקיד הנדרש לבדוק תביעת חוב של עובד, אך עדיין, חישוב שכרו של בעל התפקיד בגין בדיקת עניינם של 14 עובדים, כאילו היה מדובר בתביעות חוב של שלושה עובדים בלבד, מקפחת את בעל התפקיד ואין לכך כל הצדקה."

משכך, האבחנה בין להשקפתי, בעל התפקיד זכאי לקבל שכר עבור טרחתו בפועל, קרי בהתאם למספר תביעות החוב. אין הדעת סובלת שת שלום בסכום של 308 ₪, שהינו עבור בדיקת תביעת חוב אחת, יהווה תשלום לבדיקת תביעת חוב של כלל העובדים, בין אם עסקינן בארבעה עובדים כבעניין אונגר ובין אם עסקינן ב- 61 עובדים, כבמקרה דנן או כל מספר אחר של עובדים; זאת וביתר שאת שעה שמצופה מבעל התפקיד, כ"פקיד בית המשפט" שיבצע את עבודתו נאמנה ובצורה פרטנית וקפדנית. צפייה זו משמעה שעות עבודה מאומצות של בעל התפקיד שבגינן ראוי הוא לשכר הולם ובהלימה.

עמדת קופת הגמל גם אינה מתיישבת עם השכל הישר ושורת ההיגיון. טול מקרה שבו הגישה קופת הגמל, תביעת חוב אחת בקשר למגיע ל-10 עובדים ותביעת חוב אחרת ביחס למגיע ל-100 עובדים. היעלה על הדעת שהתשלום בגינן יהיה זהה? בהינתן ש העבודה שנדרשת היא פי עשרה!

איני סבור כי ראוי לבצע אבחנה בין המקרה דנן לבין עניין אונגר, שכן אין נפקות ממשית למועד הגשת הבקשה, מראש או בדיעבד, בהינתן שעל קופת הגמל להגיש תביעה בשם העובדים ואין בידה זכות בחירה ממשית שלא לעשות כן. מטעם זה הטענה כי קופת הגמל לא הייתה מגישה מלכתחילה תביעת חוב בשם העובדים, מוטב היה שלא הייתה מועלת כלל. נהפוך הוא; הגשת הבקשה לתשלום בדיעבד קרי, לאחר הכרעה בתביעות החוב יכולה להיות יותר מבוססת.

הוא הדין באשר לטענה כי יש להטיל את התשלום על העובדים באופן אישי, אשר משלמים מלכתחילה עבור בדיקת תביעת החוב בעניינים אחרים, שאינם קשורים להפרשות וניכויים לקופת הגמל. אין הצדקה כי ישאו בתשלום נוסף, קל וחומר אם בזמן אמת בהעדר הפרשות מהשכר כדין, לא נשמעה טרוניה מצד קופת הגמל.

ראיתי לנכון להוסיף שגם אם מוגשות תביעות חוב של מספר עובדים בגין אי תשלום שכר במסגרת תביעת חוב אחת, לא היה בכך כדי לייתר את התשלום שמגיע לפי מספר התביעות גם אם הוגשו במסמך אחד.

לא ראיתי לקבל את בקשתה החליפית של קופת הגמל למשוך את תביעת החוב שכן זו "חכמה שבדיעבד", לאחר שהעבודה כבר נעשתה.

לא נעלמה מעיני הטענה כי לפי חוק חדלות פירעון הטיפול בסוגיה יעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אולם אין בה כדי לייתר את הצורך בהכרעה.

מכל הטעמים האמורים ובהינתן הסמכות המוקנית לבית המשפט לפסוק לבעל התפקיד "שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה..." (תקנה 10(ג) לתקנות) ולאור פעילות המנהל המיוחד (ראה פירוט בסעיף 3 לתגובה לתשובות), תשלם קופת הגמל למנהל המיוחד שכ"ט בסך 200 ₪ בתוספת מע"מ עבור בדיקת תביעות חוב של כל עובד בנפרד כמות שנקבע בעניין אונגר.

הסכום האמור יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת תביעת החוב ועד ליום התשלום בפועל.

קופת הגמל תישא בהוצאת המנהל המיוחד בגין הבקשה זו בסך 2,340 ₪.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.