הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו עמ"ת 65157-10-21

לפני
כבוד ה שופט שמואל מלמד

עוררים

עמאר סעדי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד נעמה ניר

נגד

משיבים

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רוי גבריאל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא, לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר שבפני עד לתום ההליכים. הערר התמקד בשאלה אחת בלבד קיומן של ראיות לכאורה. לא נטענן ולא נדונו שאלות העילה והחלופה.

כנגד העורר הוגש כתב אישום בחודש ספטמבר 2021 ובד בבד הוגשה בקשה למעצר ו עד לתום ההליכים. כתב האישום כנגד העורר מייחס לעורר עבירה של התפרצות לרכב וגניבה מרכב.

ב"כ העורר טענה בהודעת הערר כי שגה בית משפט קמא, לטענתה אין זיהוי בכלל ובאופן וודאי של העורר. ב"כ העורר פירטה את טענותיה הרבות בהודעת הערר, בין השאר לטענתה בסרטונים שהונפקו ממצלמת הרכב לא ניתן להצביע על העורר כמי שנצפה בסרטונים אלו כמבצע העבירה בתוך הרכב. לטענתה פניו של אותו אדם השוהה ברכב אינם נראים, לא חלקית ולא באופן מלא ומטעם זה בלבד יש לקבל את הערר. לטענתה יש לשים לב לחשיבות שגיאות בזיהוי והציגה בעניין דוח וועדה למניעת הרשעות שווא. ב"כ העורר חזרה על טענתה כי אין רגע שרואים את הנאשם שובר את החלון ונכנס לאוטו. לטענתה אין שום דבר מזה למעט העובדה שהוא היה מחוץ לחניון.

ב"כ המשיבה בדיון טענה כי יש כמה מצלמות שמצלמות מכמה זוויות. העורר נצפה לא כשהוא עומד אלא כשהוא הולך לעבר הרכב, עם לבוש מסוים ו הוא נראה ניגש לרכב ובזוויות אחרות של מצלמות שמצלמות את האדם שנמצא בתוך הרכב ומחטט ברכב. לטענתה רואים שזה אותו אדם שניגש לכיוון הרכב בחניון. ב"כ המשיבה טענה כי לא ניתן לומר שכאשר יש מצלמות ויש בלש שמזהה, אין בכך ראיות.

לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים, עיין בחומר החקירה וצפה בחומר המתועד אני סבור כי דין הערר להידחות.

בתיק החקירה מזכר של השוטר דניאל אהרון בו רשום "לאחר צפייה בסרטוני האבטחה וכן בתמונות סטילס שהופצו" בהמשך, רשם השוטר כי זיהה את העורר מהיכרותו במשטרה . בתיק מזכר נוסף של השוטר משה רוט ממנו עולה כי שוחח עם המתלונן שהסביר כי המצלמה מצלמת כאשר יש תנועה בכיוון הרכב.

לאחר צפייה במצלמה A_P_ 112601 שמצלמת כיון קדמי חיצוני של הרכב ניתן לראות בשעה 11:25:54 את העורר חולף על פני הרכב ומגיע לצידו של הרכב, כשהוא חובש על ראשו כובע עם סימון סמל של מותג under armour, שהסימון הזה נראה בצורה ודאית בזמן 11:26:02. בצילום זה ניתן לזהות בוודאות את פניו של המערער כשהוא לבוש בחולצה קצרה ומכנס ארוך בצבעים כהים. לגבי סרטון זה אין מחלוקת בין הצדדים כי מי שהולך בחניון הוא העורר.

המחלוקת היא לגבי האדם הנמצא בתוך המונית. יש שלושה סרטונים בהם נראה האדם בתוך המונית. במצלמה B_P_ 112728 רואים במצלמה הפנימית בתזמון 11:27:32 את אותו סמל כובע שעל ראשו של מבצע הגניבה, בנוסף ניתן לראות את צד הפנים של הפורץ בתזמון זה. ב מצלמה B_P_ 112749 רואים שוב בוודאות שמדובר באותו כובע ובתזמון 11:27:59 רואים שוב את צד פניו של הפורץ. במצלמה B_P_ 112810 ניתן לראות את מכנסיו של מבצע הגניבה שהם זהים לצילום הראשון שהזכרתי, בו ניתן לראות את כל גופו של המערער.

ראשית, יאמר כי ב"כ המערער טענה כי הסרטונים בהם זיהה השוטר את המערער הם סרטונים מחוץ למונית. לא ברור על סמך מה עשתה ב"כ העורר פרשנות זו. שכן לא נרשם באילו סרטונים צפה השוטר , יש סרטונים מחוץ ומתוך המונית. לא ניתן להתעלם מאמירת השוטר כי העורר מוכר לשוטר מעבודתו. משכך יש להניח שהזיהוי הוא על סמך היכרות. די בהסתכלות על הסרטונים כדי לומר שניתן לזהות את המצולם גם אם הוא מצולם בפרופיל.

שנית, אין זה ראוי ששופט יעשה את מלאכת זיהוי הפנים כפי שטענה ב"כ העורר. אולם, לגבי פריטי זיהוי הנסמכים על לבוש אין צורך במומחיות מיוחדת לכך. ניתן לקבוע כי סימני הבגדים של האדם שהולך מחוץ למונית זהים לבגדים שלובש האדם שהתפרץ למונית. במקרה זה סימני הביגוד מתייחסים לכובע, חולצה ומכנס.

שלישית, על פי המזכר המצוי בתיק לפיו המצלמה מצלמת רק את מי שמתקרב למונית, מעידה כי מי שהלך בסמוך למונית הוא זה שהתקרב למונית. שעת הפריצה זהה לשעה שהעורר התקרב למונית. נוכח סמיכות הזמנים, הפרש של שניות מרגע הופעתו של העורר במצלמה הראשונה שציינתי ולאחר מכן במצלמות הפנימיות שבצילומיה צפיתי, אכן מאשר את מסקנת בית משפט קמא.

סוף דבר, בשלב הנוכחי של ראיות לכאורה, לאחר שצפיתי בסרטונים זיהוי השוטר כי האדם בסרטונים הוא אחד – העורר, זהות הבגדים של האדם מחוץ למונית ושל מי שבתוך המונית, סמיכות הזמנים וסוג הצילום, אני סבור כי די בכך לצורך ראיות לכאורה בשלב הנוכחי. לפיכך אני דוחה את הערר.

מזכירות תשלח תוכן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.