הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 1063-08-20

מספר בקשה: 23

בעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

ובעניין:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019

שוש טורס (2000) בע"מ (בהקפאת הליכים זמנית)
ע"י באי-כוחה עוה"ד אירה סמארלי, דור אלחדס ואדר סולמני
החברה

עו"ד שולי שני – בתפקידה כנאמנת זמנית לחברה
ע"י באת-כוחה עו"ד ליזה חדש ורפאל ראבד
הנאמנת הזמנית

גב' שוש משלניק (בהקפאת הליכים אישית זמנית)
משלניק

1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י בא-כוחו עו"ד יונה לוברט

2. בנק הפועלים בע"מ
ע"י בא-כוחו עוה"ד אבי נימצוביץ ולירז בן עזרא
הנושים המהותיים

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז תל-אביב
ע"י באי-כוחו עוה"ד אילון מנשה, חיים זקס ומיכאל רוזנבלט
הממונה

פסק דין

בפניי בקשת הנאמנת הזמנית לחברת שוש טורס (2000) בע"מ (בהקפאת הליכים זמנית) (להלן: "החברה") להורות על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה ועל כינוס אספות-נושים לצורך אישור הצעה לתכנית לשיקום כלכלי. היינו, כינוס האספות מתבקש בשלב בו טרם ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה או בד בבד עם מתן הצו המבוקש, וזאת בטרם חלפו ששת החודשים להגשת תביעות-חוב אותם יש לכאורה למנות ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 210(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

רקע

ביום 2.8.2020 הגישה החברה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה (להלן: "הבקשה"), בד בבד עם בקשה למתן סעדים זמניים ומינוי נאמן זמני.

כפי שצוין בבקשה, מדובר בחברת תיירות ונסיעות המספקת שירותי תיירות בארץ ובחו"ל, אשר עמדה בכל התחייבויותיה עד לפרוץ משבר הקורונה, אף אם לעתים במחיר של מכירת נכסים של בעלת-המניות ונושאת-המשרה היחידה בה, הגב' שוש משלניק (להלן: "משלניק").

עוד צוין בבקשה כי משבר הקורונה שיבש וריסק את פעילותה העסקית של החברה ועצר את תזרים המזומנים שלה, וכי אלמלא משבר זה הייתה עומדת בכל התחייבויותיה והיה צפוי לה המשך שגשוג כלכלי.

מהבקשה עלה עוד כי ביום 26.12.2019 התקשרה החברה בהסכם עם חברת תיירות ונסיעות אחרת, תלמה נסיעות ותיירות בע"מ (להלן: "תלמה"), במסגרתו רכשה תלמה את פעילות החברה בתנאים שנקבעו בין הצדדים. עוד צוין בבקשה כי עד כה שילמה תלמה לחברה בהתאם להסכם סך של $200,000 ועוד 250,000 ₪ וכי היא צפויה לשלם לחברה סך שנע בין 1.2 ל-1.8 מיליון ₪, תלוי בהכנסות תלמה, והכל כפי שנטען בבקשה. אלא שכידוע, "השמיים סגורים" ובכך יהיה ככל הנראה כדי להביא לדחיית מועדי התשלום או כל הסדר אחר אליו יגיעו הצדדים.

בהחלטתי מיום 2.8.2020 בבקשה למתן סעדים זמניים סברתי כי אין מקום למינוי נאמן זמני, אך הוריתי על מתן צו לאיסור דיספוזיציה על נכסי החברה בהתאם להוראת סעיף 20(א)(1) לחוק ועל קביעת הבקשה לדיון במעמד הצדדים. בשל מתן סעד זמני זה הוריתי עוד בהחלטתי כי - בהתאם להוראות סעיף 21(ב) לחוק ותקנות 30(3) ו-30(4) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן: " התקנות") - על החברה להמציא את העתק הבקשה וההחלטה לנושיה המהותיים, לרבות לתלמה, ולכל אדם שעלול להיפגע ממתן הסעד הזמני. בנוסף, הוריתי כי על החברה לפרסם הודעה על מתן הצו לא יאוחר מ-3 ימים ממועד קבלת ההחלטה לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות.

במאמר מוסגר יצוין, כי אף ביחס לבקשתה העיקרית של החברה למתן צו לפתיחת הליכים, שהוגשה כאמור בד בבד עם הבקשה למתן סעדים זמניים, הוריתי בהחלטה נוספת מיום 2.8.2020 כי זו תועבר לתגובות בהתאם להוראת תקנה 22 לתקנות וכן תומצא ותפורסם בהתאם לסימן ג' לתקנות.

ביום 3.8.2020 עתרה החברה בבקשה למתן הוראות בנוגע לאופן פרסום הצו, שכן תקנה 31 לתקנות בנוסחה הקודם הורתה כי "הפרסום יהיה בדרך שיורה בית המשפט". בנסיבות אלה הוריתי לחברה ביום 3.8.2020 לפרסם את הבקשה וההחלטה בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם עיתונים כלכליים במהותם או בעלי מוסף כלכלי ובשפה העברית, עיתון אחד בשפה הערבית ועיתון אחד בשפה הרוסית.

ביום 16.8.2020 התקיים בפניי הדיון בבקשה, בפתחו הציג בא-כוח החברה את אישורי המסירה וכן אסמכתאות המעידות על ביצוע הפרסומים כאמור בהחלטותיי הקודמות. בא-כוח החברה הבהיר בדיון כי היקף חובות החברה לבנקים ולספקים עומד על סך של כ-4.6 מיליון ₪ ואילו שווי נכסיה של החברה הוא למעלה מ-3 מיליון ₪. זאת, בנוסף למענקים חודשיים המשולמים על-ידי המדינה לחברה בשל אבדן הכנסה עקב משבר הקורונה.

בתום הדיון הסכימו הצדדים לפנות לגישור, ובכלל זה גם בא-כוח תלמה, וזאת על מנת לגבש תכנית פירעון מתאימה לכלל הנושים ללא צורך במתן צו לפתיחת הליכים לחברה ובמינוי נאמן.

בנסיבות אלה, ובהתאם להסכמת הצדדים, הוריתי על הותרת צו איסור דיספוזיציה ביחס לכלל נכסי החברה וכן על מתן סעד זהה ביחס לנכסיה של משלניק, וזאת לצד צו הקפאת-הליכים זמנית נגד החברה ומשלניק עד למתן החלטה אחרת.

לאחר שהליך הגישור בין הצדדים כשל עקב מחלוקת עם תלמה, הוריתי ביום 11.10.2020 על מינויה של עו"ד שולי שני כנאמנת זמנית לחברה (להלן: "הנאמנת הזמנית").

אף-על-פי-כן, הסתמנה אפשרות להגיע להסדר-נושים בעניינה של החברה. בנסיבות אלה, עתרה הנאמנת הזמנית ביום 20.10.2020 להורות לה לפרסם בשני עיתונים יומיים נפוצים (שאחד מהם כלכלי) הודעה לנושים לצורך הגשת תביעות-חוב מקוונות תוך 21 יום, שאם לא כן יראו את אותו נושה כמי שזנח את תביעתו. כן עתרה הנאמנת הזמנית לאשר לה לגבש תכנית לשיקום כלכלי לחברה.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") הבהיר בתגובתו מיום 3.11.2020 כי הגשת תביעות-חוב באופן מקוון תתאפשר רק לאחר שיינתן צו לפתיחת הליכים, אך הביע את הסכמתו לכך שהנאמנת הזמנית תפתח תיבת דואר אלקטרוני ייעודית לצורך הגשת תביעות-החוב. עם זאת, בתגובה אחרת שהממונה הגיש בהמשך, ביום 1.12.2020, הבהיר האחרון כי הגשת תביעות-חוב בדרך מקוונת זו אינה מהווה תחליף להגשת תביעות-חוב כדין לאחר שיינתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה.

מכל מקום, בימים 5.11.2020 ו-6.11.2020 בוצעו פרסומים בעיתונים כנדרש ובמסגרת המודעות התבקשו נושי החברה להגיש תביעות-חוב באופן מקוון לתיבת דואר אלקטרונית ייעודית שנפתחה לשם כך.

ביום 21.12.2020 הוגש לבית-המשפט דוח ובקשה מטעם הנאמנת הזמנית (להלן: "הדוח"), במסגרתו הוגשה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לחברה בהתאם לסעיף 82 לחוק (להלן: " התכנית"). בגדר התכנית הוצע כי החברה תשלם לנושים בדין קדימה דיבידנד בשיעור של 100%, לנושים המובטחים דיבידנד בשיעור של 100% בנשייה מובטחת, לנושים בעלי ערבויות אישיות דיבידנד בשיעור של 70%, ולנושים רגילים דיבידנד בשיעור של 30% בתוספת תקבולי גבייה ככל שיהיו. עוד צוין כי מקורות מימון התכנית הינם סך של 950,000 ₪ שיתקבל באמצעות הגדלת המשכנתא על בית מגוריה של משלניק, מימוש כלי-רכב שבבעלותה של משלניק, הפעלת החברה באופן שוטף במהלך העסקים הרגיל, כאשר החברה תשלם לקופת-הנשייה תשלום חודשי בסך של 15,000 ₪ לתקופה של 60 חודשים, המשך ביצוע תשלום ההלוואה בערבות מדינה שנטלה החברה וגביית חובות.

בנוסף עתרה הנאמנת הזמנית להורות על מתן צו פתיחת הליכים לחברה ועל מינויה כנאמנת קבועה, וכן להורות על כינוס אספות נושים תוך 21 יום לצורך הצבעת הנושים על התכנית.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 28.12.2020, במהלכו עלתה בפניי השאלה נשוא החלטה זו.

השאלה – מועד כינוס אספות-הנושים

כאמור, החברה פנתה בבקשות למתן צו לפתיחת הליכים ולמתן סעדים זמניים, ועד כה טרם ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה. כלומר, בפרק הזמן שבין מתן ההחלטה בבקשת החברה למתן סעדים זמניים ועד היום השכילה החברה לגבש הסדר עם כל נושיה לסילוק מרבית החוב כלפיהם ופניה לשיקום.

ברם, כאמור, החברה לא פנתה מלכתחילה לבית-המשפט במסגרת חלק י' לחוק, שעניינו הסדר-חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, אלא פנתה בהליך המתנהל בהתאם לחלק ב' לחוק, שעניינו הליכי חדלות-פירעון "רגילים" לגבי תאגיד.

בנסיבות אלה חל לכאורה על ההליך סעיף 210(א) לחוק, הקובע כי "נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים". ודוקו: אין מדובר בנושא טכני-פורמאלי גרידא, שכן תביעות-החוב המאושרות קובעות את היקף החובות של החברה לצורך הליך השיקום, כמו גם את כוח ההצבעה באספות לאישור תכנית השיקום הכלכלי.

השאלה בענייננו היא אפוא אם ניתן לכנס אספות-נושים לצורך אישור הסדר-נושים שעה שעניינה של חברה נשלט על-ידי סעדים זמניים אשר ניתנו בהתאם לחלק ב' לחוק, וזאת עוד בטרם ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה וממילא טרם חלפו ששת החודשים כקבוע בסעיף 201(א) הנ"ל.

הנאמנת הזמנית והממונה הגישו עמדות סדורות ומלומדות בסוגיה זו, בהן טענו - בקליפת אגוז - כי יש לקבוע שהוראות סעיף 210(א) לחוק יחולו במצב בו ניתן צו לפתיחת הליכים לפירוק החברה, וזאת להבדיל מצו לפתיחת הליכים שעניינו הפעלת החברה לשם שיקומו הכלכלי, כי בית המשפט אינו כבול לסד הזמנים שנקבע בסעיף 210(א) לחוק, וכי אין מניעה להיעתר לבקשה לכינוס אספות כבר עתה.

יש לציין כי לא הוגשו התנגדויות לבקשה של הנאמנת הזמנית כמו גם לעמדה זו שהשמיעו בפניי הנאמנת הזמנית והממונה.

דיון והכרעה

כפי שעולה מהוראות החוק ומסיכומי הצדדים, המחוקק לא קבע הסדר מפורט למצב אשר התעורר במקרה זה. אף-על-פי-כן, בשים לב לנסיבות המקרה שבפניי, אין לי צורך להכריע בעניין זה, שכן הרציונל הקבוע בסעיף 210(א) לחוק ממילא התקיים במלואו בענייננו. לפיכך אני סבורה כי אין מניעה להורות על כינוס אספות-הנושים כמבוקש, וזאת כפי שיפורט להלן.

כאמור, ביום 2.8.2020 ניתן צו זמני לאיסור דיספוזיציה על נכסי החברה בהתאם להוראת סעיף 20(א)(1) לחוק וביום 16.8.2020 הוריתי על צו הקפאת הליכים זמנית בעניינן של החברה ושל משלניק בהתאם להוראות סעיפים 20(א)(3) ו-30 לחוק, בהתאמה.

בהתאם לכך, הוריתי ביום 2.8.2020 הוריתי לחברה להמציא את העתק הבקשה וההחלטה לנושיה המהותיים ולכל אדם שעלול להיפגע ממתן הסעד הזמני. בנוסף, הוריתי כי על החברה לפרסם הודעה על מתן הצו לא יאוחר מ-3 ימים ממועד קבלת ההחלטה לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות. עיון ברשומות מעלה כי ביום 3.8.2020 אכן פורסמה הודעה במסגרת הפרסומים הרשמיים של משרד המשפטים במרשתת על כך שננקטו הליכי חדלות-פירעון נגד החברה.

בהתאם להוראת תקנה 31 בנוסחה הקודם (עובר לתיקון תשפ"א-2020 מיום 31.12.2020), פנתה החברה בבקשה למתן הוראות בנוגע לאופן פרסום צו איסור הדיספוזיציה. משכך, וכפי שהוריתי בהחלטתי מיום 3.8.2020, נעשה פרסום בדבר עצם מתן הצו בארבעה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם עיתונים כלכליים במהותם או בעלי מוסף כלכלי ובשפה העברית, עיתון אחד בשפה הערבית ועיתון אחד בשפה הרוסית.

בנוסף לכך, כאמור, לאור ההסדר שהסתמן בעניינה של החברה בוצעו בימים 5.11.2020 ו-6.11.2020 פרסומים בעיתונים שבמסגרתם התבקשו נושי החברה ונושיה של משלניק מכוח ערבותה להתחייבויות החברה להגיש תביעות-חוב באופן מקוון לתיבת דואר אלקטרונית ייעודית שנפתחה לשם כך, וזאת עד ליום 29.11.2020. פרסום זה נעשה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה - ידיעות אחרונות וגלובס.

בעקבות פרסומים אלה אף הוגשו לנאמנת הזמנית תביעות-חוב.

סעיף 20(א)(3)(ג) לחוק קובע כי יש לראות את מועד מתן סעדים זמניים לעניין הליכי חדלות-הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

התכלית שבבסיס הוראה זו הובהרה בדברי ההסבר לחוק כדלקמן: "מכיוון שסעד זה דומה במידה רבה לתוצאה הנובעת מפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומכיוון שיחד עם מתן הסעד ממונה נאמן זמני לתאגיד, מוצע לקבוע כי במקרה זה יראו את מועד מתן הסעד הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים" (ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027 (2.3.2016), בעמ' 621).

בנסיבות אלה, והואיל ופרק הזמן של שישה חודשים ממועד מתן הצו לאיסור דיספוזיציה חלף ועניינה של החברה הומצא ופורסם כדין, הרי שהתמלא הרציונל של סעיף 210(א) לחוק, הקובע כי נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת-חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים.

די אפוא לדידי בעובדות אלה כדי לקבל את הבקשה. במלים אחרות, הפתרון לעניינה של החברה נמצא במסגרת ההסדרים הנוגעים לסעדים הזמניים הקבועים בחוק ואינו מחייב פרשנות של הסדרים הקבועים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

ברם, על מנת שאעשה מלאכתי שלמה – ולו בשל העובדה שההוראה על הגשת תביעות-חוב באמצעות הדואר האלקטרוני ניתנה בשלב מאוחר יותר (אם כי אף מאז מועד זה חלפו כבר כארבעה חודשים), ועל מנת לקדם פני טענה ככל שתועלה, לפיה הגשת תביעות-חוב בדרך מקוונת זו אינה מהווה תחליף להגשת תביעות-חוב כדין לאחר שיינתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה – הרי שאני סבורה כי ניתן להגיע למסקנה דומה גם דרך הפרשנות הכללית של דיני חדלות-הפירעון.

אכן, מושכלת יסוד בהליכי חדלות-פירעון היא כי ממתן הצו בעניינו של החייב (צו כינוס נכסים או צו פירוק במתכונת הקודמת וצו לפתיחת הליכים במתכונת הנוכחית, וזאת הן בעניינו של יחיד והן בעניינו של תאגיד) מתחיל מניין הימים לצורך הגשת תביעות-חוב על-ידי נושי החייב, כאשר החוק קבע לצורך כך תקופה בת שישה חודשים ממועד מתן הצו (ראו סעיף 210(א) לחוק; סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985; ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), בעמ' 285). בפרק זמן זה מתגבשת מצבת החובות הלכאורית של החייב ונקבעת מיהות נושיו, ולפיכך הוסבר כי תכליתו של קביעת סד-זמנים זה הינה הגברת הוודאות בהליך חדלות-הפירעון ושמירה על זכותם של הנושים לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים שברשותו של החייב. זאת, בין היתר לשם גיבוש עמדתם בנוגע להמשך ההליך. ראו, למשל, רע"א 8855/14 דבריקו נ' עו"ד שלמה הנדל, נאמן לנכסי החייב אפללו שלום ואח' (29.3.2015).

עם זאת, בכל הנוגע לפרשנות סד-זמנים זה נקבע כי:

...הוראת סעיף 71(ב) לפקודה אינה בעלת משמעות טכנית בלבד. מדובר בהוראה מהותית שעשויה להיות לה חשיבות רבה באשר לאופן התנהלותם של הליכי חדלות פירעון. לפיכך, עלינו לפרשה גם מתוך התחשבות בתכליותיהם של דיני חדלות הפירעון ולעמוד על האופן שבו היא משתלבת בהם.
[רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים ואח' נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) ואח' (21.8.2012), בפסקה 9 (להלן: " הלכת מלונות רותם")].

ואמנם, בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי כי הרציונל העומד מאחורי הסדרים אלה ויידוע הנושים התקיים במלואו וכי אין צורך לקבוע מסמרות בשאלה שהועלתה בפניי, וזאת מתוך התחשבות בתכליותיהם של דיני-חדלות הפירעון והאופן בו הסדרים אלה משתלבים יחדיו.

כפי שפורט לעיל, אף אם במקרה זה אין מדובר בפרסום צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה על כל השלכותיו, הרי שבכל הנוגע לתכלית יידוע הנושים וגיבוש מצבת הנכסים והנשייה של החייב, זו התמלאה. זאת, בין היתר, בשים לב למשך הזמן שחלף ממועד פרסום ההודעה על כך שהוגשה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה, אשר עולה על שישה חודשים, בעובדת פרסומה באתר משרד המשפטים, ובהתחשב בכך שהסעד הזמני שניתן בהחלטתי מיום 2.8.2020 אף הוא פורסם בעיתונות בתפוצה רחבה ולאחריו פורסמה מודעה נוספת בעניין הגשת תביעות-החוב.

אכן, כפי שנקבע בהלכת מלונות רותם, על בית-המשפט לפרש את סד הזמנים הסטטוטורי לצורך הגשת תביעות-חוב, כך שיעלה בקנה אחד עם תכליות הליך חדלות הפירעון. בענייננו, מונחת על הכף תכנית לשיקום כלכלי של החברה, המבוססת על חובותיה כפי שעולה הן מתביעות-החוב שהוגשו בהתאם לפרסומים שבוצעו והן מספרי החברה (על בסיס מידע זה חובות החברה עומדים כיום על סך של כ-4.25 מיליון ₪), וזאת אף בעניינם של נושים אשר טרם פעלו להגשת תביעות-חוב.

במלים אחרות, במצב בו מצויה החברה כיום, ולאור אי-הוודאות הקיימת במשק בכל הנוגע לאופן חזרת ענף התיירות לפעילות, ובהתחשב בפרסומים הרבים שבוצעו בנוגע להליכי חדלות-הפירעון בעניינה של החברה בערוצי התקשורת השונים, וכן לאור משך הזמן שחלף מאז פרסומים אלו, הרי שלטעמי המתנה נוספת של פרק זמן בן שישה חודשים עשויה לסכל את אישור התכנית ולהסב נזק בלתי הפיך לחברה ולנושיה. כך, שיש לפרש את סד-הזמנים הקבוע בדין לצורך הגשת תביעות-חוב על-ידי נושי החברה באופן שיאפשר להוביל את החברה לשיקום ויעלה בקנה אחד עם תכליות החוק.

בהקשר זה יצוין עוד, כי תכניות לשיקום כלכלי עובר למתן צו לפתיחת הליכים יש לאשר בדרך כלל בלוח-זמנים קצר. כאמור, התמהמהות באישורן של תכניות אלה עלולה לעתים ליטול את עוקצן ולשמוט את הקרקע מתחת להליך השיקום. שכן, למשל, במקרים מסוימים קיים לחברה חלון הזדמנויות קצר בו עליה לפעול לגיבוש הסדרים עם נושיה במהרה בטרם נכסיה יאבדו מערכם או שמשקיע פוטנציאלי יחזור בו מכוונותיו להשקיע בחברה. על כן באותם מקרים לא ניתן לצפות מהנאמן הזמני להמשיך ולהפעיל את החברה במשך שישה חודשים נוספים רק על מנת להמתין שפרק זמן זה יחלוף לצורך כינוס האספות-הנושים.

השוו גם לסעיף 319ז(ד) להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ״א-2021, ה"ח 1391 (11.1.2021) , בעמ' 232, אשר מורה:

הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא להורות על מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.

ובדברי ההסבר לסעיף זה נכתב:

...אם הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא להורות על אבני דרך להתקדמות גיבוש ואישור הסדר החוב, כדי לוודא ניצול יעיל של תקופת עיכוב ההליכים ויצירת מסגרת להליך. בכלל זאת בית המשפט רשאי לקבוע מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין, לקצוב מועד לכינוס אספות סוג לאישור הסדר החוב וכן רשאי הוא לקבוע מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין לאישור בית המשפט. קביעת אבני הדרך להתקדמות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה כדלקמן:

ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים להפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי לחברת שוש טורס (2000) בע"מ (בהקפאת הליכים זמנית) ח.פ. 512916727.

הנאמנת הזמנית מתמנה בזאת לתפקיד כנאמנת קבועה לחברה, והערבות ששימשה את מינויה כנאמנת זמנית תשמש כערבות גם לצורך מינוי זה.

בהתאם להוראת סעיף 25(3) לחוק, אני מורה על הקפאת ההליכים המתנהלים נגד החברה לפי פרק ה' לחוק.

הנאמנת תפעל לכינוס אספות-נושים תוך 21 יום כמבוקש בסעיפים ב'ו- ג' לבקשה.

הנאמנת והממונה יפעלו לפרסום הצו בהתאם להוראות פרק ד' לחלק ב' לתקנות.

באשר להגשת תביעות החוב, נעתרת כמבוקש בסעיף ד' לבקשה.

הנאמנת תגיש דוח בעניין תוצאות האספות.

המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לצדדים ותסגור את הבקשה.

ניתן היום, א' אדר תשפ"א, 13 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.