הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו הפ"ב 40067-04-19

מספר בקשה:2
לפני
כבוד ה שופטת - הרשמת נועה גרוסמן

מבקשת

סא.ד.ר. חברה לעבודות בנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניסים אזולאי

נגד

משיבות

1. אלמיר יזום והנדסה בע"מ

2. קבוצת הרוכשים שי עגנון 2 א נתניה
ע"י ב"כ עו"ד משה אריאל

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות.

רקע:

2. כעולה מן הבקשה, המבקשת היא חברה קבלנית אשר חתמה ביום 18.6.16 על חוזה קבלני לביצוע עבודות בנייה להקמת בניין מגורים בגוש 7958 חלקה 89 אשר בבעלות המשיבה 1, חברת אלמיר יזום והנדסה בע"מ . זאת עבור המשיבה 2 – קבוצת הרוכשים שי עגנון 2א' נתניה (להלן: "הפרויקט").

3. במסגרת ההסכם מיום 18.6.16 הסמיכו המשיבות את חברת תומר מתן ק.ר. בע"מ למנהלת הפרויקט מטעמם (להלן: "החברה מנהלת הפרויקט").

4. בין הצדדים התגלעו מחלוקות בנוגע לפרויקט, אשר הביאו להגשת תביעה על ידי המשיבות כנגד המבקשת במסגרת ת.א. (שלום-ת"א) 53763-10-18.

5. הצדדים הגיעו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרת ת.א. 53763-10-18 הנ"ל (להלן: "הסכם הפשרה").

6. מכוחו של סעיף 7 להסכם הפשרה, מונה לבורר משרד שמאות המקרקעין דסה-נייר, באמצעות מנהלה מר אריק דסה (להלן: "הבורר"), אשר תפקד גם כמפקח על הפרויקט מטעם הבנק המממן. במסגרת אותו סעיף 7 להסכם הפשרה הוטל על הבורר : "...להכריע בכל מחלוקת מקצועית בנושא בדיקת החשבונות אשר קיימת בין הנתבעת לבין הפיקוח מטעם התובעים...".

7. כמו כן, נכתב בסעיף 7 להסכם הפשרה כי:
"הבורר יצהיר בפני הצדדים כי הוא פועל ללא כל משוא פנים כלפי מי מהצדדים (הצדדים מאשרים כי ידוע להם כי הבורר הינו השמאי מטעם הבנק המממן של התובעים (המשיבות בבקשה דנן – נ.ג.) וכי הוא חולק משרדים משותפים וזכויות עם חברת הניהול הכספי של התובעים וכי הם יהיו מנועים מלהעלות כל טענה)".

8. אותה חברת הניהול הכספי שצוינה בסעיף 7 להסכם הפשרה, היא החברה מנהלת הפרויקט מטעם ה משיבות, חברת תומר מתן ק.ר. בע"מ.

9. ביום 8.1.19 ניתן פסק בוררות על ידי הבורר אריק דסה (להלן: "פסק הבוררות").

10. הבורר הטיב להבהיר בסעיף 2.5 לפסק הבוררות:

"הבהרה
הבורר מר אריק דסה הינו שמאי המקרקעין המלווה את הפרויקט מטעם הבנק המממן של התובעים. מר דסה חולק משרדים משותפים וזכויות עם חברת הניהול הכספי מטעם התובעים".

11. ביום 17.4.19 פנתה המבקשת בבקשה לביטול פסק בוררות ובבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות (שהוגשה לאחר מכן בנפרד ביום 7.5.19) (להלן: "הבקשה").

הבקשה:

12. הבקשה נתמכה בתצהירו של מנהל המבקשת, מר יוסי סאסי.

13. הבקשה בוססה על עילת הביטול הקבוע בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") ועל הטענה כי התברר למבקשת בדיעבד, לאחר מתן פסק הבוררות, כי הבורר מכהן כאחד משלושת מנהליה של מנהלת הפרויקט מטעם המשיבות – חברת תומר מתן ק.ר. בע"מ.

14. לעמדת המבקשת, לו הייתה מודעת לקשריו של הבורר כפי שנתגלו על ידה, ובשים לב לחוסר הפירוט וההבהרה של קשרים אלה על ידי הבורר, לא הייתה מפקידה בידיו את ההכרעה במחלוקת. לעמדתה, אי הגילוי ואף האינדיקציות שפורטו, יכולות ללמד על פגם בשיקול הדעת של המבקשת וכן לחשש ממשי למשוא פנים. לגישתה, בנסיבות העניין יש לראות באי גילוי הפרטים לאשורם ובמלואם ככאלה היורדים לשורשו של העניין ושבהם יש כדי להביא לבטלותו של פסק הבוררות.

15. המבקשת הוסיפה וטענה, כי אי גילוי מלוא הפרטים באופן מפורש עובר למינויו של הבורר, מהווה פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי , אשר השפיע על שיקול דעתה עת הסכימה למינוי הבורר.

16. לגרסת המבקשת, העובדה כי הבורר הינו אחד ממנהלי החברה מנהלת הפרויקט, נודעה לה לראשונה ביום 28.2.19, בחקירה שבוצעה לעד מטעם המשיבות, עו"ד סודקביץ, במסגרת הליך אחר שהתנהל בת.א. 36057-02-19, כדלקמן:

"ש. אתה מצהיר כאן גם בשם המבקשת 1?
ת. כן, חברת תומר מתן.
ש. חתמתם איתם על הסכם?
ת. כן.
ש. אני מניח שהם מקבלים תשלום עבור הניהול?
ת. בוודאי, הם לא עובדים בחינם.
ש. אתה יודע מי הבעלים של חברת הניהול?
ת. לא בדיוק.
ש. מי זה יורם מרגי?
ת. נציג חברת הניהול שמטפלת בפרויקט שלנו.
ש. מי חתם מטעם חברת הניהול על ההסכם?
ת. לא זוכר.
ש. יש לך את ההסכם?
ת. אני מניח שכן.
ש. מי זה טל נייר?
ת. אני מכיר אותו, הוא שמאי מקרקעין, הוא עובד במשרד שמאים שלו, קוראים למשרד נייר דסה.
ש. אתה יודע שהוא גם הבעלים של חברת הניהול?
ת. בוודאי שאני יודע. גם מר יוסי סאסי ידע מהיום הראשון".

(ראו להלן: "הפרוטוקול מיום 28.2.19")

המצהיר מטעם המבקשת, מר יוסי סאסי, ציין בתצהירו כי משנשמעה עדות זו של נציג המשיבות, החל לקנן בליבו כי למעשה קיימים קשרים ותועלת עסקית לבורר או למי מקורביו. לעמדתו, אז פנה לנוסח ההצהרה שנכתבה בסעיף 7 להסכם הפשרה המנוסחת לשיטתו בלשון רפה (סעיף 32 לתצהירו).
מר סאסי הדגיש כי לו הייתה מודעת המבקשת לקשריו של הבורר דה פקטו עם החברה מנהלת הפרויקט: "לא זאת בלבד שלא הייתה ניתנת הסכמה אלא שאף אם הייתה ניתנת לא הייתה זו מאפשרת הכרעה ללא נימוק, כפי שנקבע בסעיף 8 להסכם/פסה"ד".
(סעיף 33 לתצהיר).

מר סאסי הוסיף וציין כי: "... החשש שהחל לקנן אצלי ושבגינו החלה המבקשת בבחינת קשריו העסקיים של הבורר... גם כי מתוך סך החשבון שהעבירה המבקשת בסכום של 3,469,930 ₪ פסק הבורר לזכותה של המבקשת סך של 600,000 ₪ בלבד"
(סעיף 33 לתצהיר).

17. לטענת המבקשת, העיכוב אשר הוביל להגשתה של בקשת הביטול באיחור נובע מבדיקות שערכה המבקשת באמצעות מנהלה, מר יוסי סאסי, בניסיון להתחקות אחר פעילות הבורר וקשריו עם המשיבות – דבר שארך פרק זמן. עם סיום הבירור והתגבשות החשש הממשי כי הבורר חרג מאמת מידה אובייקטיבית ומהגילוי המתחייב, אז מצא מר סאסי לפנות לייעוץ משפטי (סעיף 34 לבקשה).

18. לעמדת המבקשת, גם ההליכים והמחלוקות בין הצדדים, אשר אף הם הצריכו את מר סאסי להתנהלות משפטית ובדיקות, הוסיפו לעיכוב השלמת ממצאי הבדיקה והגשת בקשה זו (סעיף 35 לבקשה).

19. כפי שעולה מן הבקשה, גם מצבו הבריאותי של מר סאסי תרם דבר מה לעיכוב (סעיף 36 לבקשה).

תשובת המשיבות לבקשה:

20. לעמדת המשיבות, יש לדחות את הבקשה.

21. בד בבד עם התנגדותן לבקשה, עותרות ה משיבות לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם. מלבד העובדה כי בקשה זו להטלת ערובה להוצאות נטענה באופן לאקוני ביותר וללא ביסוס מספק כמו גם נימוק משפטי כנדרש, אבהי ר כבר עתה כי ככל שהמשיבות עומדות על בקשתן זו, הרי שעליהן להגיש בקשה נפרדת בעניין אשר תועבר לקבלת תשובה ותגובה כדין. איני רואה מקום להכריע בסוגיה זו במסגרת בקשה להארכת מועד.

22. לטענת המשיבות, המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות מצד המבקשת, חלף זה מכבר. לעמדתן , מאחר שפסק הבוררות ניתן ביום 8.1.19, הרי שהמועד האחרון להגשת בקשה לביטול בהתאם לסעיף 27(א) לחוק הבוררות הינו בחלוף 45 ימים, דהיינו ביום 24.2.19. מאחר שההליך הנוכחי ננקט ביום 17.4.19, מדובר לשיטת המשיבות באיחור של קרוב לחודשיים ימים מעבר למועד שנקבע בחיקוק.

23. לעמדת המשיבות, "הטעמים המיוחדים" לאיחור עליהם מצביעה המבקשת הינם כוזבים ואינם מתיישבים עם חומר הראיות.
לשיטת המשיבות, כבר במסגרת ההסכם ידעה המבקשת על זכויות הבורר בחברה מנהלת הפרויקט, כפי שעולה מסעיף הבוררות – סעיף 7 להסכם שצוטט לעיל . המשיבות מציינ ות כי נושא זה אף הובהר על ידי הבורר עצמו במסגרת סעיף 2.5 לפסק הבוררות. לפיכך, גורסות ה משיבות כי הדברים היו ברורים עוד בשלבים מוקדמים אלה, ולא ביום 28.2.19, כפי שעולה מהבקשה.

24. המשיבות מוסיפ ות, כי ביום 30.1.19 פנתה המבקשת במסגרת הליך ת.א.(שלום ת"א) 53763-10-18 שמכוחו נולד הסכם הפשרה, בבקשה לביזיון בית משפט לאכיפת פסק דין בטענה שה משיבות לא שילמו את מלוא הסכום שנפסק בפסק הבוררות. הליך הביזיון נמשך על פי הנטען עד למתן החלטה ביום 14.4.19, כך שניתן ללמוד, לדיד ן של ה משיבות, כי אף לאחר מועד גילוי העובדות שמקימות עילות ביטול, כנטען על ידי המבקשת, המשיכה המבקשת בהליכים דווקניים לקיומו של פסק הבוררת בבחינת מי שמנסה "לאחוז במקל משני קצותיו".

25. המשיבות מפנות לפניית המבקשת לבורר מיום 10.1.19, יומיים לאחר מתן פסק הבוררות, בו העלתה המבקשת טענות לפיהן התגלה על ידה כי הבורר חולק זכויות על חברת הניהול הכספי של הפרויקט, וכי מדובר בעובדה שהוסתרה ממנה בכוונת מכוון ובזדון.
לטענת המשיבות, גם ממכתב זה שהוסתר על ידי המבקשת מבית המשפט, עולה כי הטענה לפיה רק ביום 28.2.19 נודע לה על זכויות הבורר, הינה בלתי נכונה בעליל.
מכאן, סבורות ה משיבות כי הסתמכות המבקשת על פרוטוקול 28.2.19 בהקשר זה, מופרכת.
בנוסף, טוענות המשיב ות כי עולה מהשאלה שנשאלה בפרוטוקול הנ"ל, שהמבקשת כבר ידעה על דבר קיום הזכויות בחברת הניהול, ואילו המבקשת רק ביקשה אישור לכך.

26. זאת ועוד, טוענות המשיב ות כי אין לקבל כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, גם את טענת המבקשת בדבר מצבו הרפואי של מנהלה, מר סאסי, שכן טענה זו אינה אלא אחיזת עיניים ומנוגדת לעובדה שזה המשיך לעבוד במרץ בעיסוקיו השונים, לרבות בהליכים משפטיים מול ה משיבות.

27. עוד טוענות ה משיבות כי סיכויי ההליך אפסיים, בשים לב למרחב ההתערבות המצומצם של בית המשפט בפסק בוררות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבורר מקצועי.

תגובה לתשובה:

28. המבקשת מבהירה בתגובתה, כי העובדה החדשה שהפתיעה אותה ושנתגלתה על ידה אך לאחר מתן פסק הבוררות, היא כי לבורר היה קשר עסקי כלכלי ביחס למשיבה 1.
לעמדתה, לא יעלה על הדעת כי ניגוד עניינים זה, שהוצג במסגרת ההסכם "חלוקת משרדים ו"זכויות", יוסתר מן המבקשת שעה שזו מוסרת לבחינת הבורר נתונים כספיים במיליוני שקלים.

29. אשר לפניה לבורר מיום 10.1.19, צירפה המבקשת תצהיר מטעמו של עו"ד אבי סגל שייצג אותה בהליך הבוררות. לטענת המבקשת עולה מתצהיר עו"ד סגל כי התכתובת מיום 10.1.19 נעשתה כדי לקבל מידע. זאת, לאור פסק הבוררות שהיה לטעמה של המבקשת תמוה ובלתי סביר מבחינתה.

30. ייאמר בהקשר זה, כי ביום 28.7.19 פנו המשיבות בבקשה להוצאת תצהירו של עו"ד סגל מטעם המבקשת. אתייחס לכך במסגרת גוף ההכרעה.

דיון והכרעה:
עילות הביטול:

31. עיון בבקשה לביטול פסק בוררות מלמד כי המבקשת נסמכת באופן מפורש על עילת הביטול המעוגנת בסעיף 24(10) לחוק הבוררות. עילה זו מאפשרת לבטל פסק בוררות כאשר:
"קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין שאין עליו ערעור".

32. נוכח טענת המבקשת כי נודע לה בדיעבד, לאחר מתן פסק הבוררות, על ניגוד עניינים מצד הבורר כמפורט וכנטען בבקשתה, אכן דומה כי עילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות מתאימה להיטען בנסיבות אלה.
עם זאת, עיון בבקשה מלמד כי עולה ממנה עילת ביטול נוספת, אשר לא גובתה בהפניה לסעיף ספציפי בחוק הבוררות.
כוונתי היא לעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(1) לחוק הבוררות לפיו: "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף". עילה זו נסמכת על טענת המבקשת, כי אי הגילוי הנטען של עובדת היותו של הבורר מכהן כמנהל בחברה מנהלת הפרויקט, פגם בהסכמתה למינוי הבורר מר אריק דסה . דהיינו, טוענת המבקשת כי אם עובדה זו הייתה מצויה בידה במועד חתימת הסכם הפשרה, לא הייתה מסכימה למינוי הבורר אריק דסה.

וכלשון הבקשה:
"בין יתר העילות לביטול תטען המבקשת כי באי הגילוי והבאת מלוא הפרטים והאינטרסים באופן מפורש וברור עובר לקבלת המינוי כבורר הרי שיש בכך כדי לפגוע בעקרונות הצדק הטבעי וכן לראות באלה כמשפיעים על שיקול הדעת עובר להסכמת המבקשת למינוי הבורר דסה.
ברי כי לו הייתה המבקשת מודעת לקשריו של הבורר, הלכה למעשה, עם חברת הניהול וקשריו עם גורמיה, כי אז לא הייתה היא מוסרת את ההכרעה לידי הבורר דסה".
(הרישא לחלק iii לבקשה לביטול פסק בוררות).

33. בהקשר זה נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (מפי כב' השופט דנציגר, בהסכמת כב' השופטים ג'ובראן ומזוז) במסגרת רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 1.12.15) (להלן: "עניין מושקוביץ"), כי כאשר נטען לגילוי עובדות חדשות בדבר קשרים מוקדמים בין צד להליך הבוררות (או קרובו) לבין הבורר עצמו, לאחר שניתן פסק הבוררות (כבענייננו), נכנס הדבר במסגרת עילת הביטול של סעיף 24(10) לחוק הבוררות. עוד הובהר שם על ידי כב' השופט דנציגר, כי אין לשלול את האפשרות לעגן נסיבות אלה גם במסגרת עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(1) לחוק הבוררות, לנוכח הטענה לפגם בהסכמה או כאשר נטען כי אם בעל הדין היה יודע מראש את המצב העובדתי, לא היה מתמנה הבורר הספציפי.

וכלשונו של כב' השופט דנציגר בעניין מושקוביץ:
"...מכיוון שבשלב זה הבורר כבר נתן את הכרעתו, עילת אי-הגילוי נבלעת ומתמזגת בעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות המכירה באפשרות לבטל פסק בוררות בעילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד. דברים אלו נכוחים ועולים בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה [ראו, למשל: רע"א 4974/01 קפלנסקי נ' גולדסיל בע"מ, פ"ד נו(3) 859, 863 (2002)]. המהלך המשפטי מתיישב גם עם ההבנה כי עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) ל חוק הבוררות היא מעצם טבעה עילה "עמומה" אשר מיועדת להתמודד עם מצבים נדירים "כמו למשל, אם נפגעו עקרונות הצדק הטבעי, התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות למבקש בשעת הבוררות ואשר חוסר גילויין בזמנו לא היה תלוי במבקש" [ רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד, [פורסם בנבו] פסקה 15 (20.12.2004)]. אעיר כי איני רואה לשלול את האפשרות לפיה בבקשה לביטול פסק בוררות בנסיבות שתוארו ניתן להלך גם בנתיבים הקבועים בהוראות סעיפים 24(1) ו- 24(2) ל חוק הבוררות, הקובעים אפשרות לבטל פסק בוררות כאשר לא היה הסכם בוררות בר-תוקף או כאשר הבורר נתמנה שלא כדין, וזאת בהתבסס על טענת פגם בהסכמה [עניין סיליס לעיל; אוטולנגי, שם], או בהתבסס על הטענה כי אם היה בעל הדין יודע מראש את המצב לאשורו ניתן להניח כי מינויו של הבורר מלכתחילה לא היה יוצא אל הפועל [אוטולנגי, 1008-1007; רע"א 2923/99 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' ח.ר.ש. קבלני פיתוח ותעשיות חשמל בע"מ [פורסם בנבו] (26.9.1999). אך ראו גם גישה שונה: רע"א 5445/01 זקס נ' אינדיגו טכנולוגיות בע"מ, פ"ד נו(4) 598, 605 (2002), (להלן: עניין זקס)].
(שם, פסקה 18).

34. בענייננו, לאור טענת המבקשת כי לא הייתה מתקשרת בהסכם למינוי הבורר אריק דסה אילו ידעה כי האחרון מנהל בחברה מנהלת הפרויקט, טענה התוקפת את הפן ההסכמי, נראה כי היא אוחזת בעילת ביטול נוספת, לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, כפי שנקבע בעניין מושקוביץ.

35. מן האמור, עולה כי בידי המבקשת שתי עילות לביטול פסק הבוררות– אחת לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות ושנייה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות.

הארכת מועד:

36. התנאים לבחינת בקשה הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, הוכרו בפסיקה כתנאים מקבילים לאלה הנבחנים בהליך של הארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

ראו בעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה במסגרת רע"א 10753/05 חסן נ' בן חמו (פורסם בנבו, 5.4.07):

"סעיף 27(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי בית המשפט לא ייזקק לבקשת ביטול פסק בורר שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום המצאת פסק הבורר למבקש, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. תנאים אלה להארכת מועד מקבילים לתנאים לדחיית המועדים בהוראה הכללית בהליכים האזרחיים האמורה ב תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (השווה רע"א 5896/95 רחל סיליס נ' אלקנה בן ציון, פ"ד נ(1) 477, עמ' 480). הסדרים אלה מצדיקים הארכת מועד אך במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי ישנו טעם ממשי מיוחד המצדיק את האיחור. נדרש טעם בעל עוצמה מיוחדת להצדקת האיחור, כאשר בהפעלת שיקול הדעת מתמודדים, מצד אחד, האינטרס הציבורי להבטיח את תקינות הליכי השיפוט ויעילותם, ומצד שני ההכרה כי קיימים אילוצים אנושיים חריגים שראוי להתחשב בהם בנסיבות מסוימות כעילה לאיחור במועד, ובצידם החשיבות שיש לייחס לזכותו הבסיסית של בעל דין להביא את עניינו להכרעה בבית המשפט, בבחינת זכות הגישה לערכאות. נקודת האיזון בין ערכים אלה מצדיקה הארכת מועד רק מקום שקיים טעם מיוחד אמיתי ובעל עוצמה ניכרת המסביר את העיכוב שחל בנקיטת הליך על-ידי בעל דין. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייני בוררות, בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק לסיים באופן מהיר ויעיל את הליכי הבוררות (ע"א 266/83 עודה נ' טבעוני, פ"ד לט(2) 632, עמ' 634; ע"א 209/70 חביבאללה נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פ"ד כה(1) 108, עמ' 112).

העילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות :

37. כידוע, עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(1), אינה כפופה למגבלת הזמנים בת 45 הימים להגשת בקשה לביטול בוררות, כפי שמורה סעיף 27(א) לחוק הבוררות, ולכן ניתן להעלותה בכל עת.
ראו הוראת סעיף 27(ד) לחוק הבוררות הקובעת כי:
"המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1)".
ראו גם רע"א 2488/14 יוסטר נ' סגלוביץ, סעיף 17(ד) (פורסם בנבו, 31.12.14).

38. מן האמור, אני קובעת בכל הנוגע לעילת הביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, כי אין כל צורך בענייננו בהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הנסמכת על עילה זו.

העילה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות:

39. אשר לעילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, קובע סעיף 27(ב) לחוק הבוררות:
"היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה".
(ההדגשה אינה במקור – נ.ג.).

40. בענייננו, קיימת מחלוקת עובדתית קרדינאלית בין הצדדים באשר לשאלה האם כלל העובדות בדבר קשריו של הבורר לחברה מנהלת הפרויקט והמשיבות, כנטען על ידי המבקשת, היו ידועות למבקשת במועד הסכם הפשרה. מדובר בסוגיה עובדתית מרכזית בתיק, אשר יש בה כדי להשליך לא רק על ההכרעה שתינתן ביחס לטענות המבקשת כלפי הבורר – נושא עילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבו ררות, אלא גם על ההכרעה הנוגעת לרכיב ההסכמי שהביא למינוי הבורר הספציפי, מר אריק דסה – נושא עילת הביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות.

בנסיבות אלה, איני סבורה כי הבקשה להארכת מועד היא הפלטפורמה המתאימה והנכונה להכרעה בשאלה עובדתית זו. לטעמי, ראוי כי העניין יבורר וילובן במסגרת ההליך העיקרי.

41. זאת ועוד, דומה כי גם לפי הפסיקה, בחינת הטענה לקיומה של עובדה חדשה ומועד גילויה בדיעבד כחלק מעילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, נכון וראוי יותר שתעשה במסגרת בירור התיק העיקרי, כחלק מ ן התנאים שעל בית המשפט לשקול עת הוא דן בבקשה לביטול פסק בוררות מכוח סעיף 24(10) הנ"ל.

ניתן ללמוד זאת מדברי כב' השופט י' גרוס בת.א. (ת"א)87 / 2330 תרשיש בע"מ ואברהם צדוק נ' דומכס בע"מ, פ"מ תשמ"ט(1) 306 (1988). הלכה זו ותיקה אך לא נס ליחה:

"יכול אדם לבקש ביטולו של פסק בורר, דרך ס' 24(10) לחוק הבוררות, וכדי שבקשתו תעלה יפה מותנה הדבר בקיומם של שני תנאים:
האחד - כי מדובר בעובדה חדשה שיש בה כדי לשנות את פסק הבורר מיסודו ; השני - כי אותה עובדה לא היתה ידועה למבקש ואף לא יכול היה לגלותה בשקידה סבירה" .
(שם, עמ' 307).

ראו בעניין זה גם:
פסקה 35 לפסק דינו של כב' השופט גרינברגר בהפ"ב (י-ם) 8510/09 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' בן דוד (פורסם בנבו, 17.5.15);
פסק דינה של כב' השופטת שרה דותן בהפ"ב (ת"א) 1395-05-11 תמיר נ' בזל (פורסם בנבו, 9.2.14), שם בעמ' 5-6;

42. מן האמור, סבורה אני כי בנסיבות דנן, לצורכי הבקשה להארכת מועד בלבד ומבלי לקבוע מסמרות כלשהן בעניין, יש למנות את 45 הימים ממועד גילוי העובדות הנטען , על בסיס הטענות שנפרשו על ידי המבקשת בבקשתה, מבלי להתייחס בשלב זה לטענות המשיבות בעניין זה אשר נשמרות להן להליך העיקרי.
יובהר, בקביעתי זו לא הסתמכתי כלל על תצהירו של עו"ד סגל מטעם המבקשת ואין בה כדי להכריע בשאלה האם פניית המבקשת לבורר מיום 10.1.19 מלמדת על ידיעתה בדבר קשריו של הבורר או תפקידו ביחס לחברה מנהלת הפרויקט והמשיבות.
לפיכך, מתייתר הצורך בהכרעה בבקשת המשיבות מיום 28.7.19 למחיקת תצהירו של עו"ד סגל מטעם המבקשת.

43. עתה אבחן מהו מועד גילוי העובדות הנדרשות לצורך הגשת ההליך, על בסיס טענות המבקשת.
בחינת העניין מלמדת כי לא במסגרת הבקשה ולא במסגרת תצהירו של מנהל המבקשת, מר סאסי, נטען לגבי המועד המדויק בו התגלו למבקשת מלוא העובדות החדשות אשר הובילו לנקיטת הליך זה באיחור. בהקשר זה נטען על ידי המבקשת , באמצעות המצהיר מטעמה, כי לאחר העדות נושא הפרוטוקול מיום 28.2.19, החל "לקנן" אצלו חשש שבגינו החלה המבקשת להתחקות אחר קשריו העסקיים של הבורר.
עוד ציין מר סאסי בתצהירו כי:
"...רק בימים האחרונים סיימתי את איסוף החומר לימודו ואגב עצה משפטית שקיבלתי התבהר לי כי באפשרותי להגיש הבקשה..." (סעיף 34 לתצהיר).
מעבר לכך, לא ניתן ללמוד, לא מהתצהיר ולא מהבקשה עצמה, מהו המועד הספציפי אשר בו, לטענת המבקשת, התגבשה אצלה הידיעה בדבר מלוא העובדות שהקימו לה את עילת הביטול הנטענת.

44. ויובהר – גם אם המבקשת מעוניינת לצייר תמונה לפיה מועד הגילוי מאוחר למועד פרוטוקול 28.2.19, הרי שלא ניתן לקבוע ממצא עובדתי כזה בהעדר ראיה קונקרטית אחרת. לא למותר לציין, כי מדובר במידע המצוי בידיעתה ובשליטתה של המבקשת או של מר סאסי עצמו, ומכאן, שהעובדה כי המבקשת בחרה שלא לציין את המועד המדויק בו התגלו על ידה העובדות החדשות בדבר קשריו של הבורר כנטען על ידה, עומדת בעוכריה.

יפים בהקשר זה דבריו של כב' רשם העליון, רון גולדשטיין בפסק דינו שניתן לפני ימים בודדים במסגרת ע"א 2393/19 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' מרז'ין דידיה ו15 אח' (פורסם בנבו, 25.7.19):

"...הציגו המערערים גרסה עובדתית מעורפלת אשר רב בה הנסתר על הגלוי. למעשה, המערערים נמנעו מלציין בתשובתם כמו גם בבקשתם להארכת מועד את המועד המדויק שבו הומצא להם פסק-הדין. .. דרך הילוכם זו של המערערים מעוררת קושי ומצופה מהם היה לפרט במדויק מהו המועד שבו הומצא להם לשיטתם פסק-הדין. אכן, בעל-דין אשר פונה לבית המשפט בהליך של ערעור נושא בחובה ובאחריות להבהיר באופן במדויק מתי קיבל לידיו את פסק-הדין מושא הערעור. מועד ההמצאה הוא פרט בסיסי והכרחי ובעל-דין שאינו מציג נתון זה לבית המשפט נדרש ליתן לכך הסבר מניח את הדעת (ראו, בש"א 2263/16 פלוני נ' דגודגה, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (24.4.2013)). ככל שהוא בוחר שלא לעשות כן יש לזקוף את הדבר לחובתו ".
(שם, פסקה 6).

45. נראה כי לא בכדי המבקשת לא ביקשה לקבוע כי מועד פרוטוקול 28.2.19 הוא המועד ממנו יש למנות את הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות. זאת, על אף האמירה הברורה של העד בפרוטוקול מיום 28.2.19 כי הבורר הוא גם הבעלים של החברה מנהלת הפרויקט:

ש. מי זה טל נייר?
ת. אני מכיר אותו, הוא שמאי מקרקעין, הוא עובד במשרד שמאים שלו, קוראים למשרד נייר דסה.
ש. אתה יודע שהוא גם הבעלים של חברת הניהול?
ת. בוודאי שאני יודע. גם מר יוסי סאסי ידע מהיום הראשון".

שהרי אם יחל מרוץ 45 הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות ממועד פרוטוקול 28.2.19, משמעות הדבר היא כי חל איחור של 3 ימים בהגשת הליך זה שננקט ביום 17.4.19, דבר שאינו פועל לטובת המבקשת.

46. לאור התנהלות המבקשת, אשר לא פירטה את המועד המדויק בו לעמדתה התגלו על ידה מלוא העובדות לצורך נקיטת ההליך, ובשים לב לכך שעולה בבירור מפרוטוקול 28.2.19 (עליו כאמור נסמכת המבקשת בבקשתה) כי הבורר הוא בעלים של החברה מנהלת הפרויקט – אני קובעת לצרכי הבקשה הנוכחית בלבד, כי תאריך פרוטוקול 28.2.19 הוא המועד בו התגלו למבקשת העובדות הנדרשות לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות.
ממועד זה יש למנות את מניין הימים להגשת בקשה לביטול פסק בוררות.
לפיכך, לפנינו איחור של 3 ימים בנקיטת הליך זה על ידי המבקשת.

47. האם בידי המבקשת "טעם מיוחד" לאיחור?
תצהירו של מר סאסי מטעם המבקשת, אינו מפרט הרבה בעניין זה.
בעוד שבמסגרת הבקשה נטענו גם טענות ביחס למצב בריאותו של מר סאסי, לבדיקות שערכה המבקשת באמצעות מר סאסי בניסיון להתחקות אחר פעילות הבורר וקשריו עם המשיבות ולהתנהלות משפטית ובדיקות על ידי מר סאסי, כטעמים רבים ושונים שהביאו לעיכוב – הרי שתצהירו של מר סאסי אינו כולל מידע מפורט, סדור וברור בעניין. לא למותר לציין, כי הטענה למצב בריאותי של מר סאסי כטעם לעיכוב, לא זכתה להתייחסות כלשהי בתצהירו, ולפיכך לא ניתן לשקול שיקול זה כטעם להארכת מועד. למעלה מן הצורך, אציין כי לא ברור מן הראיות שצורפו, הכיצד מצבו הבריאותי הנטען של מר סאסי גרם לעיכוב בהגשת ההליך.
אסכם ואומר כי במכלול הדברים, קשה למצוא בבקשה ובתצהיר טעם ברור וישיר בגיבוי אסמכתאות, לעיכוב בהגשת הליך זה על ידי המבקשת.

48. יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, במסגרת טענת המבקשת להעדר גילוי מלא של קשרי הבורר עם מנהלת הפרויקט והמשיבות, מקופלת גם עילת ביטול לפגם בהסכם למינוי הבורר לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות. עילה זו אינה מצריכה כאמור הארכת מועדים, שכן אינה כפופה לסד הזמנים שנקבע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות.

49. לאור החפיפה בין הטענות הנטענות ביחס לשתי העילות, הן זו המעוגנת בסעיף 24(1) והן זו המעוגנת בסעיף 24(10), סבורה אני כי נכון יהיה לברר את שתי העילות גם יחד. שהרי ייתכן שאם יימנע מהמבקשת לטעון טענה הנוגעת לעילה לפי סעיף 24(10), עלול הדבר לפגום ביכולתה להוכיח את טענות הנוגעות לעילה לפי סעיף 24(1), ובכך באופן עקיף תסוכל עילה זו ותיפגע זכות הגישה לערכאות של המבקשת. מצב מיוחד זה עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד.

50. לכך יש להוסיף את העובדה כי האיחור בן 3 הימים בנקיטת ההליך, אינו גדול. מה גם שלא נטען וממילא לא הוכח כי איחור קצר זה הסב נזק משמעותי למשיבות, אם בכלל. בנסיבות אלה, ניתן "לתקן" את המחדל באמצעות השתת הוצאות על המבקשת לטובת המשיבות.
לפיכך, במכלול הדברים קיימת בעיני הצדקה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות בעילה לפיה סעיף 24(10) לחוק הבוררות. יחד עם זאת, מאחר שהמבקשת איחרה איחור של 3 ימים בנקיטת ההליך, ראיתי מקום לחייבה בהוצאות לטובת המשיבות בסך של 6,000 ₪.

סיכויי ההליך:

51. אשר לסיכויי ההליך, הצדדים לא טענו הרבה בעניין.
ביחס לעילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, נקבע בפסיקה כי מדובר בעילת "סל" הטומנת בחובה מצבים קיצוניים של פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, תרמית, עובדות חדשות שלא היו ידועות בזמן הרלוונטי ואשר חוסר גילויין בזמנו לא היה תלוי בבעל הדין המבקש את ביטול פסק הבוררות, ועוד.
מטבע הדברים, השימוש בעילה זו יעשה במקרים ובמשורה.
ראו בעניין זה:
רע"א 4839/15 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 1.12.15);
רע"א 7818/11 בבזדה נ' עיריית גבעת שמואל (פורסם בנבו, 6.10.13) ;
רע"א 26/11 בעק נ' פולק (פורסם בנבו, 17.5.12);
רע"א 02/5991 גוירצמן נ' פריד ( פורסם בנבו, 20.12.04);
סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל עמ' 1100-1113 (מהדורה רביעית, 2005) ;

52. אני מוצאת כי בענייננו , בירור עילות הביטול לפי סעיפים 24(10) ו- 24(1) לחוק הבוררות, יצריך הכרעה עובדתית ומשפטית באשר ל אופן בו תפורש הוראת סעיף 7 להסכם הפשרה תוך בחינת אומד דעת הצדדים לגביו. כפי שציינתי לעיל, איני רואה בנסיבות העניין מקום להיכנס בעובי הקורה של טענות אלה בשלב זה של שאלת הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות. נושא זה יבורר וילובן בהליך העיקרי.
בשלב זה ולצרכי הבקשה בלבד, איני שוללת את סיכויי ההליך.

סיכום:

53. מן המקובץ, אני קובעת כדלקמן:

א. אין צורך בהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, עת עסקינן בעילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות.
ב. דין הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, להתקבל.
ג. יחד עם זאת, לאור ובגין האיחור בן 3 הימים בהגשת הבקשה, אני מחייבת את המבקשת לשלם ל משיבות הוצאות בסך 6,000 ₪ , ללא קשר לתוצאות בהליך העיקרי.

ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.