הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 7618-04-13

בפני:
כב' השופט יהודה פרגו – שופט בכיר

המבקשים

  1. רות לוי
  2. שאול לוי

ע"י ב"כ עו"ד ניב יעקב

נגד

המשיבים

  1. רפאל לוי
  2. להב לוי
  3. שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דוד קירשנבוים

4. יוסף תשובה
5. אליצור פלד

פסק – דין

1. מבוא

בפני "המרצת פתיחה להצהרה על תוקפו של הסכם".

בסעיף א' ל" המרצת הפתיחה" נאמר:

"תובענה זו עניינה בבקשה לשימוש בסמכותו של כב' בית המשפט להצהיר כי הסכם הקומבינציה מיום 2.2.2011 ( רצ"ב כנספח א' להלן: "ההסכם" ) הנו תקף, שריר וקיים".

בתצהיר אותו הגיש המבקש 2 – שאול לוי – ב תמיכה ל"המרצת הפתיחה", כך גם בדברי הסיכום, חוזרים המבקשים על טענתם ש" ההסכם" מיום 2/2/2011 (להלן: "ההסכם") הוא "הסכם קומבינציה" ומבקשים לאשרו "כתקף שריר וקיים".

המשיבים עותרים שלא לעשות כן .

לטענת המש יבים, לא נחתם כל "הסכם קומבינציה" עם המ בקשים; וכי ה"הסכם" מיום 2/2/2011 אינו "הסכם קומבינציה"; וכי גם "הסכם" זה בוטל על ידם כדין, מאחר והמבקשים הפרו את התחייבותם על פי ה"הסכם".
2. "הסכם קומבינציה" - כללי

באופן כללי ולא ממצה את הכל, "הסכם קומבינציה" הוא הסכם בין בעל הזכויות במקרקעין לבין יזם/קבלן, על פיו הוא מוכר לו את זכויותיו במקרקעין על מנת שייבנה עליהם בניין. התמורה אינה ניתנת במזומן אלא בשירותי בנייה של יחידות דיור השייכות לבעל הזכויות במקרקעין.

עסקת מכר זו, הינה עסקה במקרקעין המחייבת דיווח לשלטונות האוצר.

אם הבעלות במקרקעין מתחלקת בין מספר בעלי זכויות המעוניינים כולם במכירת המקרקעין ומימושה בדרך של "עסקת קומבינציה", ו ככל שתנאי העסקה מוסכמים על כולם, הדרך הפשוטה והקלה ביותר הנה בעריכת "הסכם קומבינציה", שהצדדים לו הם כל בעלי הזכויות במקרקעין כצד א' והיזם/הקבלן כצד ב'.

בדרך כלל, אין "הסכם קומבינציה" המאגד את כל בעלי הזכויות במקרקעין.

ריבוי בעלי זכויות במקרקעין/בחלקה אחת, מביא עמו, בדרך כלל, למספר "הסכמי קומבינציה" הנכרתים עם כל אחד מבעלי הזכויות, או עם קבוצה של בעלי זכויות. כל הסכם כזה, מותנה בכך , שייכרתו הסכמים , כאלו או אחרים, עם שאר בעלי הזכויות במקרקעין, היכולים לדור בכפיפה אחת עם ההסכמים האחרים. בדרך כלל, התניה כזו מופיעה בכל אחד מ" הסכמי הקומבינציה".

"עסקת קומבינציה" יכולה להתקיים גם אם חלק מבעלי הזכויות במקרקעין מוכרים את זכויותיהם במזומן לקבלן/היזם ו/או לבעל זכויות אחר במקרקעין.

בהיעדרם של "הסכמי קומבינציה " עם כל בעלי הזכויות במקרקעין/בחלקה, המאפשרים את מימוש הזכויות על ידי "עסקת קומבינציה", הדרך למימוש זכויות אלו, הנה, באמצעות פירוק השיתוף במקרקעין, כפי התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב בת.א. 41390-06-12.

משמעותה ותנאיה של "עסקת קומבינציה" הייתה נהירה ולא זרה לשני הצדדים אשר גם היו מיוצגים על ידי עורכי דין במו"מ שהתנהל ביניהם .

על רקע האמור, יש לבחון את המחלוקות בין הצדדים והאם ה"הסכם" מיום 2/2/2011 הוא " הסכם קומבינציה".

3. המקרקעין, בעלי הזכויות והערות הרשומות על הזכויות במקרקעין

"המרצת פתיחה" זו, עניינה במקרקעין הידועים כגוש 7084 חלקה 144.

ל"המרצת הפתיחה", צורף נסח "מידע מפנקס הזכויות המתנהל בלשכת רישום המקרקעין", המפרט את בעלי הזכויות הרשומות, חלקיהם במקרקעין, והערות הרשומות על בעלי הזכויות בהן.

רישום הזכויות וההערות שבנסח הינו כדלקמן:

א. בעלי הזכויות הרשומות החלק בנכס

דוידוף גילקריף יפה 1/6
כהן דוידוף אסתר 1/6
הגין אסתר 1/4
אלוני אברהם 1/8
לוי שאול 1/8
בן ארי בועז 1/6

ב. על זכויות הבעלות של לוי שאול רשומות ההערות הבאות:

פקיד שומה תל אביב 75,151 ₪
נכון ליום 6/7/2004

מס שבח מקרקעין 5,006,113 ₪
נכון ליום 9/12/2004

מס מכירה מקרקעין 63,099 ₪

עיריית תל אביב 325,952 ₪

הערות אזהרה לטובת לוי רות, אשת התובע, המבקשת 1.

בתצהיר התשובה ל "המרצת הפתיחה" אשר ניתן ע"י המשיב 1 רפאל לוי (שפירא), נאמר בין השאר:

"1. 1.1 המשיבים 2 ו - 3 ביחד עם גב' אור תשובה ת.ז..., באמצעות אביה עוה"ד יוסף תשובה, רכשו בשנת 2010 את זכויותיהם של ה"ה יפה דוידוף-גילקרוף ת.ז... אסתר כהן דוידוף דרכון ארה"ב ... ו-בועז בן-ארי ת.ז. ..., שהינם הבעלים של 1/2 מזכויות הבעלות במבנה ובו קומת חנויות המצוי ברח' הרצל 110 בתל-אביב הידוע כחלקה 144 בגוש 7084 (להלן ־ "הנכס").
- רצ"ב חוזי המכר - כנספח א'.

1.2 המשיבים 2 ו - 3 רכשו ביום 27.4.12 את זכויות גב' אור תשובה בנכס.
- רצ"ב חוזה המכר מיום 27.4.12 - כנספח ב'.

1.3 המשיבים 2 ו - 3 זכאים להירשם בספרי לישכת רישום המקרקעין כבעלים של 1/2 מזכויות הבעלות בנכס.
- רצ"ב נסח לישכת רישום המקרקעין המתייחס לנכס - כנספח ג'.

2. למשיב 4, עוה"ד יוסף תשובה ו/או לביתו גב' אור תשובה - אין כל זכויות מכל מן וסוג שהוא בנכס.

3. 3.1 המבקש 2 הינו הבעלים הרשום של 1/8 מזכויות הבעלות בנכס.
3.2 לטובת המבקשת 1 - שהינה אישתו של המבקש 2 - נרשמה ביום 24.1.06 הערת אזהרה על זכויותיו ( 1/8 ) של המבקש 2 בנכס.

נסח רישום המקרקעין מיום 29/6/2014, אשר צורף כנספח ג' לתיק מוצגי המשיבים , מבטא שינוי זה של הרכב הזכויות במקרקעין.

"ב ע ל ו י ו ת

הבעלים החלק בנכס

הגין אסתר 1/4
ת.ז. ...

לוי שאול 1/8
ת.ז. ...

אלוני רוני 1/8
ת.ז. ...

לוי להב ... 1/60

שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדלן בע"מ 8/60

לוי להב 1/60

שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ 8/60

שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ 1/20"

בנסח רישום מקרקעין זה , שהופק ביום 29/6/2014 כשלוש שנים וחצי לאחר חתימת ה"הסכם" מיום 2/2/2011, יש גם שינוי בהערות הרשומות, מול אלו שהופיעו בעת הגשת " המרצת הפתיחה":

הערות

פקיד שומה ת"א 75,151 ₪
הערת אזהרה לוי רות
צו עיקול לשכת הוצאה לפועל תל אביב
צו ניהול נכסים ע"י עו"ד פלד אליצור
פקיד שומה תל אביב 470,944 ₪

4. ה"הסכם" מיום 2/2/2011

"ההסכם" מיום 2/2/2011, נחתם בין רות לוי כצד א' לבין יוסף תשובה, רפאל לוי (שפירא), להב לוי, ושפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ כצד ב'.

ללמדך, ש"הסכם" זה אינו הסכם בין כל בעלי הזכויות במקרקעין. חסרים בו :

הגב' הגין אסתר בעלת 1/4 מהזכויות במקרקעין;

אלוני אברהם בעל 1/8 מהזכויות במקרקעין;

בן ארי בועז בעל 1/6 מהזכויות במקרקעין;

אור תשובה, להב לוי ותשובה יוסף אשר רכשו ביום 25/5/10 את זכויותיה של דוידוף גילקריף יפה, שהייתה בעלת 1/6 מהזכויות במקרקעין;

אלוני רוני נחתם ביום 14/10/2010 " הסכם קומבינציה" מותנה. (נספח לט' לנספחי המבקשים) .

עם הגין אסתר, לא נחתם עד היום " הסכם קומבינציה" והיא שותפה לתביעה לפירוק השיתוף במקרקעין בת.א. 41390-06-12.

הגין אסתר אף הגישה "המרצת פתיחה" בבית משפט המחוזי בת"א – 43879-12-15 – ובהן עתירות חילופיות למימוש הזכויות במקרקעין.
המשיבים ל"המרצת פתיחה" זו הינם כל בעלי הזכויות במקרקעין.

ביום 27/4/2012 מכרה אור תשובה את זכויותיה לשפירא יזום ושיווק פלורנטין בע"מ, קרי, את חלקה בזכויות אותן היא רכשה עם אחרים דוידוף גילקריף יפה .

ה"הסכם" מיום 2/2/2011 נחתם עם רות לוי כצד א' מוכרת 1/8 מהזכויות הרשומות על שם בעלה לוי שאול. זאת, מכוח "הסכם יחסי הממון" בין בני הזוג מיום 19/1/2006 אשר אושר ביום 9/2/2006 ע"י בית המשפט לענייני משפחה (נספחים ז' ח' למוצגי המבקשים).
"הסכם יחסי ממון זה" נעשה, בעקבות התערערות מערכת היחסים בין בני הזוג. לימים , שבו בני הזוג לחיות יחדיו בהשאירם הסכם זה שריר ותקף.
על פי "הסכם יחסי ממון" זה, עברו לבעלותה של רות לוי " כל הזכויות ולא פחות מאשר 1/8 חלקים בנכס מקרקעין ברח' הרצל 110 הידוע כגוש 7084 חלקה 144", הם הזכויות במקרקעין נשוא הדיון.
ביום 24/1/2006 " נרשמה בפנקס המקרקעין פעולת הערת אזהרה... לטובת לוי רות על הבעלות של לוי שאול..." (נספח י' למוצגי המבקשים).

טענת המשיבים לשיתוף פעולה בין בני הזוג להברחת נכסים, לא הוכחה.

העברת זכויות זו נעשתה בשנת 2006 - 5 שנים! לפני ה" הסכם" מיום 2/2/2011.

להעברת הזכויות משאול לוי לאשתו רות ורישום הערת אזהרה על כך בלשכת רישום המקרקעין, ניתנה הסכמת כונסי הנכסים על נכסיו של שאול לוי: עוה"ד רון ישראלי ויאיר שרף (נספח ט' לנספחי המבקשת ).

אם סברו כונסי הנכסים שנעשתה פעולה אסורה כלשהי, יש להניח שלא היו מאפשרים זאת.

טענה זו אף נדחתה ע"י רשמת ההוצל"פ - כב' הרשמת נעמה פרס - עת היא הובאה בפניה ע"י הזוכה אורן שמעון (נספח יא' לנספחי המבקשים) .

"המרצת פתיחה" בנדון , אותה הגישו שמעון אורן ודינה אורן בבית המשפט המחוזי בת.א. 4843-01-11 , נמחקה ביום 11/11/2013 ע"י כב' השופט חיים טובי (נספחים יב', יג' לנספחי המבקשים).

ב"הסכם" מיום 2/2/2011 נאמר בין השאר:

"והואיל: והצדדים מבקשים לקיים הסכם קומבינציה בקשר לזכויות הנ"ל, השייכות לצד א' אשר עקרונות העסקה מוסכמים בין הצדדים, כפי שיפורטו בהסכם זה.
...
אי לכך הוסכם כדלקמן:

1. עקרונות הסכם הקומבינציה:
...
3. ...
א. צד א' יציג רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס, וזאת תוך 90 יום ממועד חתימת הסכם זה. עם קבלת הרשימה, יחתמו הצדדים על הסכם קומבינציה.
4. ...
להבטחת החזר ההלוואה, במעמד חתימת הסכם הקומבינציה, יחתום צד א' על יפוי כח בלתי חוזר למכירת דירה אחת, ...".

אמירות ברורות ומפורשות ש"הסכם" זה אינו "הסכם קומבינציה". נאמר במפורש: שמדובר ב"עקרונות העסקה" ב" עקרונות הסכם הקומבינציה" וכי " עם קבלת הרשימה, יחתמו הצדדים על הסכם קומבינציה ".
ה"רשימה", היא אותה "רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס" אותה התחייב המבקש 2 להציג, כאחד התנאים לחתימתו של " הסכם קומבינציה".

מטרתו של "הסכם" זה הייתה, להעלות על הכתב את אותם " עקרונות הסכם הקומבינציה" באותם נושאים המופיעים בו, אם וככל שהמו"מ בין הצדדים ישתכלל, לכדי " הסכם קומבינציה".

על כן, ולא בכדי, בסעיף 6 ל "הסכם" מאוזכרים שני הסכמים.

"6. הצדדים מתחייבים ומצהירים לשתף פעולה לקיום הסכם זה וקיום הסכם הקומבינציה..." (ההדגשות שלי, י.פ.)

על כן, אין גם דיווח לשלטונות האוצר כי נעשתה עסקה במקרקעין – "הסכם קומבינציה" - כפי שמתחייב היה שייעשה, אם אכן היה הסכם כזה .
עת נעשה ביום 14/10/10 "הסכם קומבינציה" עם אברהם אלוני, דווח הסכם זה לשלטונות האוצר ( נספחים ל', לט' לנספחי המבקשים) .

מנספחים טו', טז', יז', יח' ניתן ללמוד , על המו"מ שהתנהל בין הצדדים ועל החלפת טיוטות בין עורכי הדין, כאשר על כ ל טיוטה, לרבות הטיוטה האחרונה והבלתי מוסכמת, הקפיד ב"כ המבקשים לכתוב בגדול, במפורש ובמודגש:

"טיוטא למו"מ
טיוטא זו לא תחייב, אלא הסכם חתום בידי כל הצדדים.
טיוטא זו מועברת במקביל למרשי וכפופה לאישורם".

במהלך הדיון ציין עו"ד ניב, כי רישום/חותמת זו , הוטבעה ע"י משרדו (עמ' 69).

בדברי הסיכום כותב ב"כ המבקשים:

"1. ...
ג. המשיבים 1-3 היו בשותפות ביחד עם המשיב 4, עו"ד יוסף תשובה, אשר הוא גם טיפל עבורם בכל הסוגיות המשפטיות, לרבות תחלופת טיוטות הסכמי הקומבינציה בין המבקשים ולבין המשיבים.

ד. בין ב"כ המבקשים ולבין המשיבים 1-3, באמצעות עו"ד תשובה, נערכה תחלופת טיוטות של הסכמי קומבינציה (מוצג יז'). ברם, בסופו של יום, לאחר שהגיעו הצדדים לטיוטה מוסכמת, התברר כי קיים ביניהם פער לגבי התמורה לה תהא זכאית המבקשת 1.

ה. לצורך פתרון סוגית התמורה, ביום 2.2.11 נפגשו הצדדים בביתו של עו"ד תשובה, ואשר בסיומה הגיעו לכדי הסכמה, ניסחו הסכם וחתמו עליו.
...
"12. בהסכם מתקיימים כל התנאים הדרושים. גמירות דעת ומסוימות:

א. גם לגופו של דבר, הרי שמדובר בהסכם קומבינציה לכל דבר וענין, שהרי עונה הן על דרישת "גמירות הדעת" והן על דרישות ה"מסוימות" שנקבעו בפסיקה."
...
ג. ככל שקיים חסר בפרט, הריהו יכול להיפתר בהתאם לחוק, הדין או הנוהג."

13. מן הראוי להדגיש, כי הצדדים כבר הגיעו לנוסח מוסכם (הגרסה האחרונה של המו"מ במוצג יז') – למעט בסוגית התמורה. סוגיה זו נפתרה במסגרת ההסכם."

אני דוחה את הנאמר בדברי סיכום אלו.

אין טיוטה מוסכמת בין הצדדים.

אם הייתה טיוטה מוסכמת, לא היה צורך ב"הסכם" ה"עקרונות" מיום 2/2/ 2011. במקומו היה נחתם מיד "חוזה הקומבינציה".
ב"הסכם" "עקרונות" זה, חסרים פרטים מהותיים רבים והוא רחוק מלהיות "הסכם קומבינציה". די לעיין בטיוטה ל" חוזה הקומבינציה", המוגדר על ידי ב"כ המבקשים כ"טיוטה למו"מ", המשתרעת על פני 25 עמודים [נספח יז(4) לנספחי המבקשים] , כדי להבין ולהבחין עד כמה רחוק ה"הסכם" מיום 2/2/2011 מלהיות " הסכם קומבינציה" ועד כמה הוא חסר פרטים ונושאים מהותיים ואחרים , כדי שיוכל להיחשב כהסכם כזה.
ה"הסכם" אף אינו מזכיר כלל את הטיוטה אליה מפנה ב"כ המבקשים (נספח יז(4); וגם לא נטען בו שהוא מיועד להשלים טיוטה בלתי מוסכמת זו.

בסעיף 9 לדברי הסיכום , מפנה ב"כ המבקשים לכך , שבמכתב ביטול ההסכם, ששלח עו"ד קירשנבוים ביום 13/6/2012 הוא ק רא ל"הסכם" "הסכם קומבינציה"; וכי כך מכונה "ההסכם" בכתב התביעה לפירוק השיתוף בת.א. 41390-06-12.

כינוי זה או אחר של " ההסכם" מיום 2/2/2011, על ידי מי מהצדדים או עורכי הדין, אינו הופך הסכם זה ל"הסכם קומבינציה". מהותו של ה"הסכם" ותוכנו , הם המעניקים ל "הסכם" את סיווגו. ה"הסכם" נשוא הדיון אינו "הסכם קומבינציה", בהיותו חסר נושאים ופרטים רבים, אותם אמור להכיל "הסכם קומבינציה".

בעדותו אומר רפי לוי (שפירא)

"העד: כמו שאני אמרתי לפני כן, ההסכם שהוא רשם הסכם קומבינציה, זה לא הסכם קומבינציה, נכון שיש שמה טעות סופר לדעתי, שלא רשמו את זה נכון, אבל לא התייחסו באמת להסכם קומבינציה כי אין הסכם קומבינציה, שנינו יודעים.
...
העד: אתה רואה את זה, הרי אתה היית אמור להחתים אותנו על הסכם הקומבינציה, אני מתפלא שאתה בתור עו"ד אומר זה הסכם קומבינציה, שנינו יודעים שהיינו אמורים להגיע להסכם סופי, לא הגענו." (עמ' 87)
...
"ת: ... אני אסביר לך, דודי (קירשנבוים, י.פ.) הוא בסה"כ עו"ד, אנחנו יזמים, כשאנחנו פנינו לפירוק שיתוף אמרנו שמע, היה לנו אתו איזה הסכם עקרונות שהיינו אמורים לחתום אתו הסכם קומבינציה, אי אפשר להתקדם אתו, הוא לא מסלק את החובות, בואו נלך פירוק שיתוף, עכשיו אתה מנסה לתפוס אותי איך נרשם, זה באמת לא משנה, אנחנו רוצים להגיע לעיקר.
...
ת: אנחנו יזמים, רוצים לבנות, אנחנו תקועים עם הפרויקט הזה חמש שנים בגלל אדון שאול לוי." (עמ' 88)

כאמור, ה"הסכם" מיום 2/2/ 2011 מבטא רק " עקרונות" מוסכמים באותם נושאים המוצאים את ביטויים ב"הסכם" אשר אמורים היו להיות משולבים ב"הסכם הקומבינציה", ככל ואם היה נחתם הסכם כזה . דא עקא, ש המו"מ בין הצדדים לא הושלם, ו לא השתכלל לכדי "הסכם קומבינציה".

מן הראוי לציין, שגם אם היה נחתם "הסכם קומבינציה" (והסכם כזה לא נחתם), מדובר היה בהסכם המותנה בקיומם של הסכמים והסדרים עם כל בעלי הזכויות במקרקעין, המאפשרים את קיומו של הסכם כזה ומתיישבים עמו .

דוגמא לתנאים מתלים כאלו, מצויה ב "הסכם הקומבינציה" אשר נערך ביום 14/10/2010 בין אלוני רוני לבין הקבלן/היזם שפירא פלרונטין ייזום ושיווק נדל"ן: (נספח לט' למוצגי המבקשים) :

"3. תנאי מתלה:

תנאים מתלים להיכנסו של הסכם זה לתוקף הינם התנאים שלהלן במצטבר:

3.1 חתימת הסכם בין הקבלן ובין מר שאול לוי, ת.ז.... הרשום כבעלים של 1/8 מהזכויות במקרקעין, לטובת רכישת חלקו במקרקעין ולחילופין מתן פס"ד בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ביחס למר שאול לוי הנ"ל (להלן: "תובענת לוי"). נחתם הסכם עם מר לוי או ניתן פס"ד בתובענת לוי, ייכנס הסכם זה לתוקף החל ממועד חתימת ההסכם/מתן פסה"ד ומתן הדיווח לבעלים על כך ואילך.
...
3.2 חתימת הסכם לרכישת חלקה של הגב' הגין אסתר, ת.ז. ..., אשר רשומה בתור הבעלים של 1/4 חלקים מהזכויות במקרקעין ולחילופין לחתימת הסכם קומבינציה בין הקבלן ובין הגב' הגין. נחתם הסכם עם הגב' הגין, ייכנס הסכם זה לתוקף החל ממועד חתימת ההסכם ומתן הדיווח לבעלים על כך ואילך.

מובהר ומוסכם, כי אי-התקיימותם של שני התנאים המתלים דלעיל עד ליום 1.2.2011, תביא לכך כי הבעלים יהיה משוחרר מכל התחייבות נשוא הסכם זה כלפי הקבלן ויהיה חופשי לנהוג בזכויותיו במקרקעין בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי, וזאת מבלי לפגוע בעובדה כי עד להתקיים התנאים המתלים הנ"ל במצטבר, הסכם זה לא נכנס לתוקף. מוסכם כי לקבלן האופציה להאריך את המועד הנ"ל ב-90 ימים עד ולא יאוחר מיום 1.5.2011, אולם – לא תהיינה ארכות נוספות אלא בהסכמת שני הצדדים יחד."
(ההדגשות שלי י.פ.)
בענייננו, אין הסכמה ואין הסכמים עם כל בעלי הזכויות במקרקעין.

טיוטות ההסכמים – נספחים לו', לז' – הנושאים את הכותרת " הסכם אופציה" ו-" הסכם מכר" בין אסתר הגין לבין עו"ד אמיר פרס - אינם חתומים כלל וחסרים פרטים.

בעדותו נשאל והשיב רפי לוי (שפירא):

"עו"ד ניב: ... עם הגין שזה השותף, הגב' הנוספת ובאמצעות בנה אני מבין, שגם אתה חתמת על הסכם, נכון?
העד: עדיין לא.
ש: עדיין לא?
ת: לא.
ש: אין הסכם חתום?
ת: עדיין לא.
ש: תתקן אותי אם אני טועה, יש הסכם קיים וחתום שבו מאפשר לגב' הגין לבחור מספר אלטרנטיבות לקיים אתכם את ההסכם.
ת: נכון.
ש: בין אופציה, בין מכר, נדמה לי גם שירותי בנייה, הסכם כזה קיים, תאשר לי בבקשה.
ת: יש מסמך שניתן להם שלוש אופציות, מסמך שמחייב אותם או את הקבוצה בשלושה מטווים, או לרכוש אותם, או לעשות הסכם קומבינציה, או לתת להם שירותי בנייה וההסכם הוא הסכם רגיל לכל דבר, כל האופציות פתוחות.
...
ת: זה עדיין לא הסכם חתום.
ש: ההסכם הזה שתיארתי לי עכשיו, הוא לא חתום?
ת: ההסכם הזה חתום שיש לו שלושה מתווים, אבל עדיין לא בחרו את המתווה.
ש: משפחת הגין עוד לא בחרה מתווה?
ת: עדיין לא בחרה את המתווה." (עמ' 54,53)

בדברי הסיכום כותב ב"כ המבקשים:

"1. ...
ח. במסגרת תביעה לפירוק שיתוף בת.א. 41390-06-12 (להלן :''תביעת פירוק השיתוף", מוצג ג'), הגיעו הצדדים להסכמה בהמלצת ביהמ"ש (מוצג וי) לפיה: "המבקשים רות ושאול לוי יגישו בקשה בהמרצת פתיחה בתוך 60 יום מהיום לבית המשפט המוסמך להצהיר על תקפותו של הסכם הקומבינציה."
...
ב. בימים אלה המשיבים שבו והגישו תביעת פירוק שיתוף חדשה

2. בעוד שניתנה החלטה בתביעת פירוק השיתוף כמפורט לעיל, נודע למבקשים כי לאחרונה המשיבים שבו והגישו תביעה לפירוק שיתוף חדשה (ת.א. 27855-12-14), הפעם גם כנגד הגב' אסתר הגין, אשר הנה בעלת 1/4 חלקים במקרקעין.
...

34. ...
ד. מן הראוי להדגיש, כי המשיבים 1-3 הגישו את התביעה לפירוק שיתוף גם בשם יתר הבעלים במקרקעין (הגב' הגין ומר אלוני) בניגוד לעמדתם. מר אלוני אף הגיש הודעה לביהמ"ש כי הוא מתנגד לתביעה שהוגשה בשמו."

המצב העובדתי כיום הינו, שבפני בית המשפט מונחות שתי תביעות:

ת.א. 41390-06-12 תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין
המרצת פתיחה 43879-12-15 שעניינה, עתירותיה של אסתר הגין בעניין מימוש הזכויות במקרקעין.

הנה כי כן; גם אם היה נחתם "הסכם קומבינציה" בין הצדדים, והסכם כזה לא נחתם , הסכם זה, היה מותנה בהסדרת הזכויות עם כלל בעלי הזכויות במקרקעין , ואלו לא הוסדרו עד היום.

5. בטלות "ההסכם" מיום 2/2/2011

ה"הסכם" מיום 2/2/2011, מעמיד מספר תנאים לקיומו. חלקם תנאים אותם היו אמורים המבקשים למלא עוד טרם, וכתנאי ל המשך המו"מ וחתימה על "הסכם הקומבינציה". תנאים אחרים היו אמורים להתקיים רק לאחר שהמבקשים היו ממלאים אחר התחייבויותיהם דלעיל, ו חלקם רק לאחר חתימה על "הסכם קומבינציה".

בסעיף 3 ל" הסכם" נאמר:

"3. צד ב' יעמיד לצד א' הלוואה בסך של 1 מיליון ש"ח (אחד מיליון שקלי ם חדשי ם) לסילוק כל העיקולים הרובצים או ש ירבצו על זכויות צד א' בתנאים כדלקמ ן:

א. צד א' (המבקשים, י.פ.) יציג רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס, וזאת תוך 90 יום ממועד חתימת הסכם זה. עם קבלת הרשימה, יחתמו הצדדים על הסכם קומבינציה.

ב. היה והיתרה לסילוק של כל העיקולים הרובצים על הזכויות של צד א' יעלו על 1 מיליון ש"ח, צד א' מתחייבת להפקיד את ההפרש בידי ע ו"ד אבי גביש. למען הסר ספק, גם ההלוואה הנ"ל תופקד בידי עו"ד אבי גביש לסילוק העיקולים.

ג. במעמד העמדת ההלוואה, צד א' יחתום על כתב התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק המלווה והערת אזהרה לטובת הרוכשת, וכנגד מסירת מכתב כוונות/החרגה על זכויות.

ד. צד ב' יעמיד את ההלוואה תוך 14 יום ממועד מהתקיים התנאים (א ) ו-(ב) לעיל ." (ההדגשה שלי, י.פ.)

מדובר ב" הסכם", שאם היו מתמלאים תנאיו, ניתן היה לראות בו שלב מתקדם במו"מ לקראת חתימה על "הסכם קומבינציה".

דא עקא, שתנאים אלו לא מולאו על ידי המבקשים והמו"מ ביניהם הסתיים ללא חתימה על "הסכם קומבינציה".
בתצהירו כותב רפאל לוי (שפירא):

"7. בפועל - המבקש 2 הפר את חיוביו הנקובים בהסכם העקרונות מיום 2.2.11 - נספח ד' - בכך שמסיבות השמורות עימו בלבד ובניגוד להוראת סעיף 3 א' להסכם העקרונות לא הציג בפני המשיבים 1-4 "רשימה של כל העיקולים והנושים הרובצים על הזכויות בנכס" וכפועל יוצא נבצר מן המשיבים 1-4 לדעת מה היקף חובותיו הכספיים של המבקש 2 בגין הנכס בגינם רובצים העיקולים על זכויות המבקש 2 בנכס."

בעדותו בבית המשפט הוסיף:

"העד: כן נחתם ההסכם הזה אבל בתנאים כאלה ואחרים, שאנחנו נגיע להסכם סופי בתנאי שתעמדו, תעמדו בהסכם העקרונות מחויבים להביא לנו את הרשימה של כל החובות שלכם כי אנחנו לא ידענו, היה שמה 6 מיליון, 8 מיליון, 20 מיליון, לא ידענו מה הסכום וביקשנו שתוך שלושה חודשים, אתם לא הבאתם תוך שלושה חודשים את האישורים האלה, לא הבאתם את הסילוק, גם לא הודעתם לי באותו יום, לא הודעתם לי באותו יום שיש הערת אזהרה בטאבו לטובת עו"ד אליצור פלד ומיד," (עמ' 59)
אין ספק, שרשימת כל העיקולים הרובצים על הזכויות בנכס , אות ה התחייבו המ בקשים להציג תוך 90 יום , ה ייתה תנאי מהותי ביותר, להמשך המו"מ לקראת חתימה על "הסכם קומבינציה". בוודאי כאשר על המשיבים היה להעמיד למבקשים הלוואה בסך מיליון ₪ לסילוק העיקולים על המקרקעין , כאשר את היתרה מעל מיליון ₪ אמורים היו המבקשים להפקיד בידי עו"ד אבי גביש.
"רשימה" זו , המפרטת את היקף החובות והעיקולים על המקרקעין, הייתה מאפשר ת למשיבים לבדוק את כדאיות העסקה ואם בכלל להיכנס עם המבקשים ל" עסקת קומבינציה". על כן, ולא בכדי, נקצב מועד למסירת "רשימה" זו – 90 יום – וכי רק "עם קבלת הרשימה יחתמו הצדדים על הסכם קומבינציה".

אני דוחה את טענת המבקש שאול לוי, שהוא הציג את ה"רשימה" אותה הוא התחייב להגיש.

אני קובע, שמעולם לא נערכה ולא הוצגה "רשימה" כזו.

לא בכדי, לא יכול היה המבקש להציג העתק של "רשימה" זו.

לא בכדי, תשובותיו לשאלות שהופנו אליו בהתייחס ל"רשימה" זו על ידי עו"ד קירשנבוים ועל ידי בית המשפט , היו תשובות מתחמקות שאינן נותנות מענה ישיר לשאלות אותן הוא נשאל. כדי כך, שהחלטתי להפסיק את המשך החקירה בנושא זה והוריתי לעו"ד קירשנבוים לעבור לנושא הבא:

"כב' השופט: קיבלת את התשובה ששאלת ורצית לשמוע, שבמועד, שהוא לא נתן רשימה." (עמ' 28)

לא בכדי לא ערכו ולא מסרו המבקשים "רשימה" כזו. באותה עת, רבצו על המבקש חובות כבדי ם, אשר עד היום לא הוסרו במלואם. די לעיין בהערות הרשומות בפנקס המקרקעין, כדי ללמוד , שעל זכויותיו של המבקש 2, היו רשומות באותה עת הערות על סכום של כ-5.5 מיליון ₪, מעבר לעיקולים נוספים שה וטלו על נכסי המבקש. המבקשים הבינו וידעו היטב, שאם ימסרו " רשימה" של החובות והעיקולים , יבטלו המשיבים מיד את "ההסכם" ויפסיקו את המו"מ עמם. הדבר אף נאמר להם במפורש על ידי המשיבים. כך לפחות עולה מהשאלה של עו"ד קירשנבוים שהופנתה למבקש 2 ומתשובתו לשאלה זו:

"עו"ד קירשנבוים: אדון לוי וגם האדון תשובה אמרו לך שהם לא מוכנים לחתום אתך על הסכם קומבינציה כל עוד שהם לא יודעים מה ההיקף הכספי של החובות שלך, משום שיכול להיות שההיקף הכספי של החובות שלך עולה בהרבה על שווי הזכויות שלך בנכס ובמצב כזה הם פשוט קמים והולכים, לא חותמים אתך על הסכם ולכן היה להם תנאי שאתה תביא להם רשימה, שברשימה ידעו ליד כל מס' תיק שמופיע בנסח, את הסכום, מה הוא אומר,
כב' השופט: כן, מה תשובתך?
העד: תשובתי, ההוכחה הכי גדולה, תסתכל היום בנסח בלי שאני אקבל שקל ממנו ותראה מה החובות שם." (עמ' 26)

אי הכחשתו את העובדות אשר הוצגו בפניו בשאלתו של עו"ד קירשנבוים, יש בה כדי לאשר עובדות אלו. התשובה: שהיום החוב קטן יותר, אינה רלוונטית כלל לענייננו.
המועד הקובע למתן ה "רשימה" ולבדיקת חובותיו של המבקש ים, כתנאי להמשך המו"מ והחתימה על "הסכם קומבינציה", הוא 90 יום מיום חתימת ה"הסכם" 2/2/2011. במועד זה היקף חובותיו של המבקש היה גדול ביותר.
המבקשים גם ידע ו, שאם יחשפו מלוא החובות, יהיה עליהם, בהתאם לסעיף 3(ב) ל"הסכם", להפקיד במשרדו של עו"ד אבי גביש, את יתרת סכום החובות העולה על 1 מיליון ₪, קרי לפחות 4.5 מיליון ₪, (שהופיעו בנסח המידע של לשכת רישום המקרקעין) כתנאי להמשך המו"מ וחתימה על "הסכם הקומבינציה". סכום כסף זה, לא היה בידי המשיבים, והם אף נזקקו ל קבל הלוואה של מיליון ₪ מהמשיבים, על מנת לכסות חלק מחובות אלו .

על רקע האמור יש להסביר, מדוע לא נענו בקשותיהם החוזרות ונשנות של המשיבים, לקבל מהמבקשים את ה"רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס".

קרי, שני התנאים המתלים להמשך המו"מ ולחתימה על " הסכם הקומבינציה" לא התמלאו.

א. הצגת "רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס".

ב. הפקדת סכום החובות מעל מיליון ₪, במשרדו של עו"ד אבי גביש.

לטענת המבקשים, הם קיבלו ארכה מעו"ד יוסף תשובה למילוי תנאי א' – הגשת "רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס".

המבקשים מפנים לארכה שניתנה להם בנספח כ' לנספחי המבקשים.

אני דוחה טיעון זה.

נספח כ', אינו נושא תאריך ואין כל ידיעה מתי נכתב.

נספח כ' נחתם על ידי יוסף תשובה לא כעו"ד המייצג את הצדדים , אלא כבעל זכויות בנאמנות מכוח רכישת זכויותיה בנכס של כהן דוידוף אסתר, ביחד עם בתו אור תשובה ועם להב לוי.

חתימתו של יוסף תשובה על נספח כ' ה יא בשם עצמו, כאשר לצד שמו הוא כותב את מס' תעודת הזהות שלו: "יוסף תשובה ת.ז. ....".
גם על "ההסכם" מיום 2/2/2011, חתם יוסף תשובה בשם עצמו: "יוסף תשובה" ולא כעו"ד המייצג את רפאל לוי (שפירא) ולהב לוי, אשר חתמו בעצמם על מסמך זה.
בעדותו נשאל רפי לוי ( שפירא) על נספח כ' ע"י עו"ד ניב ב"כ המבקשים:

"ש: עו"ד תשובה נתן ללוי ארכה, הארכה היא עד שיהיה לכם היתר בנייה, אתה מאשר, אתה מכחיש?
ת: לא מאשר.
ש: לא מאשר.
ת: אף פעם לא היה דבר כזה ואני רוצה לדעת מתי הוא נתן לך ארכה.
ש: ...
ת: אף פעם, זה פעם ראשונה שאני שומע עליה היום.
ש: פעם ראשונה, אף פעם לא שמעתה עליה?
ת: בחיים לא שמעתי על ארכה.

...
ת: מתי הוא חתם?
ש: אני מראה לך,
ת: אני רוצה לראות, אני פעם ראשונה שומע על זה. תאריך, מתי נחתם ההסכם הזה.
ש: אני רוצה להראות לך את נספח כ', בוא תסתכל על זה,
ת: שנייה, תראה,
ש: תקרא אותו.
ת: שנייה,
ש: אתה אומר שאתה לא ראית אותו.
ת: אני בחיים לא ראיתי אותו.
ש: אז מה אתה אומר שנייה?
ת: אני בחיים לא ראיתי את המסמך הזה.
...
העד: אני רוצה להסביר, אני לא יודע מתי נחתם פה, אני רק רוצה להגיד דבר כזה, אני מיד, כבר כפוף לחתימה, אדון תשובה כבר לא היה שותף שלנו, אנחנו הוצאנו אותו מהשותפות כי היה שמה גם משהו, אז אני רק רוצה להגיד לך משהו, כמה עסקים אדון שאול לוי הביא לו מגרשים לתשובה, אני בחיים שלי לא ראיתי את זה, אם אני הייתי רואה הייתם צריכים, מי חתום, תשובה, זה בדיוק המסמך של תשובה, הוא לא חתם על המסמך הזה בחיים.
עו"ד ניב: הא לא חתם על זה.
העד: בחיים לא,
כב' השופט: סליחה.
העד: בחיים לא חתמנו על זה.
כב' השופט: סליחה,
העד: ואני מוכן להביא את תשובה בכל עת לפה, תשובה לא חתם, זה פעם ראשונה, אתה מפליא אותי, פשוט מפליא אותי."
(עמ' 80-78)

יוסף תשובה, לא יכול היה ליתן ארכה כלשהי בשם רפי לוי (שפירא) ובשם להב לוי.

כל שיכול היה יוסף תשובה, הוא לתת ארכה בשמו בלבד.

מאמין אני לרפי לוי (שפירא), שהוא לא ידע כלל נספח כ'; וכי הוא נחשף אליו רק במהלך הדיון. המסמך גם אינו נושא כל תאריך ולא ברור מתי ניתן, באילו נסיבות , ואם בעת חתימתו על מסמך זה, הייתה ליוסף תשובה זיקה כלשהי לנכס ו/או רשות להעניק ארכה כלשהי.

יוסף תשובה לא הוזמן להעיד, והסברו למסמך זה ולתוכנו, אינו ידוע.

המבקשים הם אלו הטוענים שניתנה להם ארכה לביצוע התנאים ועליהם הייתה מוטלת החובה להזמינו לדיון.

זאת ועוד;

עיון בתוכן המסמך גם מצביע על כך, שלא ניתנה ארכה להצגת רשימת העיקולים ולהפקדת סכומי החוב מעל מיליון ₪ במשרדו של עו"ד אבי גביש. המסמך מדבר על "ארכת מועד להצגת כל אישורי סילוק העיקולים", להבדיל מ "רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס" אותה אמורים היו המבקשים להציג תוך 90 יום מיום 2/2/2011. להצגת "רשימה" זו, לא ניתנה כל ארכה, לרבות בנספח כ'.

הארכה לה טוענים המבקשים, גם אינה מתיישבת עם מכתבו מיום 23/1/202011 של עו"ד אייל רווח בא כוחם של שפירא פלורנטין ייזום ושיווק בע"מ, הפונה לעו"ד אבי גביש ב"כ המבקשים , בבקשה להחזיר את ההמחאה הבנקאית על סך 500 אלף ₪ אשר הופקדה בידיו בנאמנות כ"דמי רצינות".

במכתב זה כותב, בין השאר , עו"ד אייל רווח:

"2. על מנת להבטיח את זכויותיה, ומאחר ובשלב זה טרם נחתם הסכם בין הצדדים, נרשמה ההמחאה לפקודתך על מנת שזו תוחזק בידך כנאמן עד לחתימת ההסכם שהיה מותלה כשלעצמו במספר תנאים מקדמיים מצד מר לוי, לרבות המצאת אישור עדכני כדברי יתרת חובותיו של מר לוי במסגרת הליכי הוצל"פ.

על פי הסיכום העקרוני שהיה בין הצדדים צריך היה מרשך להפקיד בידך את כל ההפר ש, ככל שישתקף בתיקי ההוצל"פ, מעל סך של 1,000,000 ₪ וזאת לשם הבטחת קיומם של אמצעים כספיים לסילוק החובות הרובצים על המוכר לאחר חתימת ההסכם.

3. דא עקא, כי מר לוי לא טרח עד היום לעמוד בהתחייבויותיו המקדמיות כלפי מרשתנו. ולא זו אף זו אלא שבפועל התברר כי הנכס הועבר על שם רעייתו (מטעמים פסולים שאין צורך לפרטם...) וכי לאחרונה אף מונה כונס נכסים על זכויותיו של מר לוי בנכס.

4. בנסיבות אלו ברי כי אין כל אפשרות מעשית לחתימת ההסכם המדובר בנסיבות אלו חלה חובת השבה לאלתר של ההמחאה לידי מרשתנו." (נספח כג' לנספחי המבקשים)

מכתב זה מיום 23/1/202011 אומנם קדם ל" הסכם" מיום 2/2/2011 אולם ה תחייבויות המשיבים כתנאי מתלה לחתימת " הסכם קומבינציה" חזרו על עצמם באופן מפורש, גם ב"הסכם" מיום 2/2/ 2011.

אין להניח שהמבקשים היו מוותרים על מילוי התחייבויות אלו ו/או נותנים ארכה לביצועם, בהיותם תנאים כה משמעותיים ומהותיים להמשך המו"מ בין הצדדים.

ביום 13/6/2012 שלח עו"ד קירשנבוים לעו"ד אבי גביש ב"כ המשיבים " הודעת ביטול" של ה"הסכם מיום 2/2/11".

הנדון: הסכם מיום 2.2.11 רות לוי - יוסף תשובה וא ח' - הודעת ביטול

בשם מרשי ה"ה יוסף תשובה, רפאל לוי (שפירא), להב לוי ו - שפירא פלורנטין ייזום ושיווק נדל"ן בע"מ, הנני להודיעך כדלקמן:

1. ביום 2.2.11 נחתם בין מרשיי ובין מרשתך גב' רות לוי הסכם קומבינציה בהתייחס לנכס הידוע כחלקה 144 בגוש 7084 המצוי ברח' הרצל 110 בתל-אביב.

2. בדיעבד נודע למרשיי, כי על זכויות הבעלים הרשום של 1/8 חלקים בנכס מר שאול לוי מונה כונס נכסים, באופן שזכויותיה של גב' רות לוי (שהינה אישתו של מר שאול לוי), לטובתה רשומה הערת אזהרה על זכויותיו של מר שאול לוי, הינן בבחינת ניסיון להברחת נכסים.

3. לא זו אף זו, גב' רות לוי ובעלה מר שאול לוי הפרו באופן בוטה את חיוביהם עפ"י הסכם הקומבינציה, תוך שהינם מנסים להונות ולהוליך שולל את מרשיי, תוך כדי ניסיון להוצאת כספים במירמה מאת מרשיי.

- ראה בעניין זה את מכתבי אליך בעניין ההמחאה הבנקאית בסך 500,000 ₪ מיום 25.1.11.

4. אשר על כן, הנני להודיעך בשם מרשיי על ביטול הסכם הקומבינציה מיום 2.2.11 נוכח הפרתו היסודית על ידי מרשך." (נספח כז')

"הודעת ביטול" זו, עובדותיה שגויות.

השימוש בשם "הסכם קומבינציה" להסכם מיום 2/2/2011 הוא שגוי לחלוטין.

כבר נאמר, כי כינוי זה או אחר של " ההסכם" מיום 2/2/2011, על ידי מי מהצדדים או עורכי הדין, אינו הופך הסכם זה ל"הסכם קומבינציה"; וכי מהותו של ה" הסכם" ותוכנו, הם המעניקים ל"הסכם" את סיווגו; וכי ה"הסכם" נשוא הדיון אינו " הסכם קומבינציה", בהיותו חסר נושאים ופרטים רבים, אותם אמור להכיל "הסכם קומבינציה".

"ההסכם" מיום 2/2/2011 אינו " הסכם קומבינציה", אלא " הסכם" המסדיר נושאים בהם הגיעו הצדדים להסכמה, כשלב נוסף במסגרת המו"מ לקראת חתימה על "הסכם קומבינציה", אשר לא השתכלל בסופו של המו"מ לכדי הסכם כזה.

הוא הדין במפורט בסעיף 2, ל "הודעת הביטול", בכל הקשור למינוי "כונס הנכסים".

מינויו של "כונס נכסים" על נכסיו של המבקש 2, היה ידוע למשיבים, בטרם נחתם ה"הסכם" מיום 2/2/2011, ולא בדיעבד, כנטען.

במכתבו מיום 23/1/2011 כותב, בין השאר, עו"ד אייל רווח ב"כ המשיבים:

" 3. דא עקא, כי מר לוי לא טרח עד היום לעמוד בהתחייבויותיו המקדמיות כלפי מרשתנו. ולא זו אף זו אלא שבפועל התברר כי הנכס הועבר על שם רעייתו (מטעמים פסולים שאין צורך לפרטם...) וכי לאחרונה אף מונה כונס נכסים על זכויותיו של מר לוי בנכס."
(נספח כג' לנספחי המבקשים)

הטענה ל"הברחת נכסים", לא הוכחה.

הוא הדין, בהתייחס לטענות המתייחסות להמחאה הבנקאית בסך 500,000 ₪.

אומנם המשיבים נתקלו בקושי לקבל בחזרה המחאה בנקאית זו, אשר הופקדה בנאמנות בידי עו"ד אבי גביש, כ"דמי רצינות", אולם המחאה בנקאית זו הוחזרה בסופו של יום למשיבים בעקבות מכתבי הדרישה של עו"ד אייל רווה ועו"ד קירשנבוים שנשלחו לעו"ד אבי גביש, אשר בהתערבותו, החזירו המבקשים המחאה בנקאית זו למשיבים, לאחר שזו נמסרה להם, כנראה בטעות, על ידי עו"ד אבי גביש.

ללמדך, ש"הודעת הביטול" מיום 13/6/2012, שגויה בעובדותיה.

אין בכך כדי לשנות את המסקנה שה"הסכם" מיום 2/2/2011 חדל להתקיים בתום 90 יום ממועד חתימתו, מאחר והמבקשים לא עמדו בתנאים המתלים לקיומו; וכי ממועד זה, אין להסכם כל תוקף וקיום.

קרי, לא מכתבו של עו"ד קירשנבוים מיום 13/6/2012, הוא המבטל את ה"הסכם" מיום 2/2/2011. העדר התוקף והחיות של "הסכם" זה , נובע מ הנימוקים האחרים שפורטו לעיל.

בדברי הסיכום, מפנה ב"כ המבקשים לשיחה המוקלטת מיום 19/2/2012 אשר התקיימה בין המבקש 2 לבין המשיבים. לטענתו, באותה שיחה , ניסו המבקשים לבטל את "הסכם הקומבינציה" בת ואנות שונות, בניסיון להקטין את התמורה שהמבקשת 1 אמורה לקבל (150 מ"ר במקום 185 מ"ר) ובכך להפחית את מספר היחידות אשר היא הייתה זכאית לקבל בהתאם ל"הסכם".

קראתי את תמליל השיחה. אין בו לשנות דבר מן המסקנות דלעיל.

השיחה המוקלטת התנהלה ביום 19/2/2012, שנה לאחר של" הסכם" מיום 2/2/2011, לא היה כל תוקף מחייב וקיום , נוכח אי מילוי התנאים המתלים לקיומו, על ידי המבקשים.
היות ומעולם גם לא נחתם "הסכם קומבינציה", בכל מקום בו יש התייחסות של הצדדים ל"הסכם" מיום 2/2/2011, שאינו " הסכם קומבינציה", הכוונה היא, לאותן הסכמות אליהן הגיעו הצדדים, בחלק מהנושאים, כשלב נוסף במו"מ ביניהם, לקראת כריתתו של "הסכם קומבינציה". בשיחה זו, אמנם טען המבקש 2 לקיומו של " ההסכם" וכיבוד תנאיו, אך המשיבים אינם מוכנים לכך . בין השאר מהטענה , שתוכניות הבני ין השתנו והתמורה אותה הוא מבקש, אינה הגיונית. המשיבים מציעים למבקש 2 תנאים אחרים, להם הוא מסרב. בשיחה זו, אף טוענים המשיבים, שנאלצו לחתום על ה" הסכם" מיום 2/2/2011, על מנת לקבל חזרה את ההמחאה הבנקאית על סך 500 אלף ₪ אותה סירבו המבקשים להחזיר , כאשר אין חולק, שרק לאחר החתימה על "הסכם" זה, הוחזר ה ה המחאה הבנקאית, למרות שעוד קודם לכן ביקשו המשיבים – באמצעות עורכי הדין – את החזרתה.
(בנושא זה עוד אדון בהמשך) .
מכל מקום, וזה העיקר, שיחה זו אינה יכולה ליצור, ו/או להחיות "הסכם קומבינציה", שמעולם לא נכרת בין הצדדים . הסכם כזה גם בלתי אפשרי כיום, כל עוד אין הסכמה בין כל בעלי הזכויות במקרקעין על אופן מימוש הזכויות במקרקעין ועת מונחת בפני בית המשפט התביעה לפירוק שיתוף המקרקעין ו "המרצת הפתיחה" אותה הגישה הגב' אסתר הגין בנושא מימוש הזכויות.

6. "דמי רצינות"

במהלך שמיעת הראיות, כך גם בדב רי הסיכום, הי יתה התייחסות רבה של שני הצדדים להמחאה הבנקאית מיום 14/12/10 בסך 500 אלף ₪, אשר הופקדה בנאמנות בידי עו"ד אבי גביש (עורך הדין של המבקשים) .

יש מחלוקת בין הצדדים על המטרה שלשמה נמסרה המחאה בנקאית זו , ועל מועד ונסיבות החזרתה למשיבים.

כאמור, למחלוקת זו, אין קשר לקיומו או אי קיומו של "ההסכם" מיום 2/2/2011, ולתוצאת פסק-הדין.

עם זאת, היות ומחלוקת זו קיבלה התייחסות רחבה ע"י שני הצדדים, אתייחס גם אליה.

מחלוקת זו יש בה כדי להצביע על מערכת היחסים המעורערת בין המבקשים לבין המשיבים; ועל כך שספק אם ניתן לגשר בין הצדדים ולהביאם לשיתוף פעולה , במסגרת " עסקת קומבינציה"; וכי פירוק השיתוף במקרקעין, כפי התביעה שהוגשה לצורך כך, היא כנראה הדרך לפתרון המחלוקות בין כל בעלי הזכויות במקרקעין.

בתצהירו כותב רפאל לוי (שפירא):

"6. 6.1. ביום 14.12.10, דהיינו בשלב ניהול המו"מ בין המשיבים 2 ו - 3 לבין המבקש 2 ועוד בטרם חתימת "הסכם העקרונות" - נספח ד' - מסרה המשיבה 3 לידי המבקש 2 עפ"י דרישתו של המבקש 2, המחאה בנקאית ע"ס 500,000 ₪ להבטחת "רצינותם" של המשיבים 1-3 בעניין המו"מ לחתימת הסכם קומבינציה.

6.2. הוסכם בין המשיבים 1-3 ובין המבקש 2, כי ההמחאה הבנקאית תרשם לפקודת ב"כ המבקשים עוה"ד אבי גביש ותוחזק על ידו בנאמנות עד לחתימת הסכם הקומבינציה בין הצדדים, באם ייחתם.

6.3. בסעיף 5 להסכם העקרונות מיום 2.2.11 - נספח ד' - נקבע, כדלקמן:
"5. ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח ז.פ. 14.2.2010 המוחזקת בידי מר שאול לוי "תוחזר במעמד חתימת חוזה זה ע"י כל הצדדים לידי רפאל לוי (שפירא)".
"5. ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח ז.פ. 14.2.2010 המוחזקת בידי מר שאול לוי "תוחזר במעמד חתימת חוזה זה ע"י כל הצדדים לידי רפאל לוי (שפירא)".

7. בפועל - המבקש 2 הפר את חיוביו הנקובים בהסכם העקרונות מיום 2.2.11 - נספח ד' – בכך שמסיבות השמורות עימו בלבד ובניגוד להוראת סעיף 3 א' להסכם העקרונות לא הציג בפני המשיבים 1-4 "רשימה של כל העיקולים והנושים הרובצים על הזכויות בנכס" וכפועל יוצא נבצר מן המשיבים 1-4 לדעת מה היקף חובותיו הכספיים של המבקש 2 בגין הנכס בגינם רובצים העיקולים על זכויות המבקש 2 בנכס.

8. לא זו אף זו - המבקש 2 אף נטל שלא כדין מידי פרקליטו עוה"ד אבי גביש את ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח שהוחזקה בנאמנות בידיו - ובניגוד להוראות סעיף 5 להסכם העקרונות סירב להשיבה לידי המשיבה 3 .
...
10. מאחר והמבקשים הפרו באופן בוטה את חיוביהם כלפי המשיבים 1-4 עפ"י הסכם העקרונות מיום 2.2.11 - נספח ד' - בכך שלא הציגו בפני המשיבים 1-4 רשימה של העיקולים הרובצים על זכויותיהם בנכס, לא גילו למשיבים 1-4 על דבר קיומו של כונס נכסים לזכויותיהם בנכס (עוה"ד אליצור פלד) ואף נטלו שלא כדין את ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח ולא החזירו אותה לידי המשיבים 1-4 - הודיעו המשיבים 1-4 למבקשים כי אין כל אפשרות מעשית לחתימה על הסכם קומבינציה בין הצדדים וביקשו את השבת ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח.

- רצ"ב מכתב עוה"ד אייל רווח ממשרד עו"ד ד"ר יוסי כהן, אל ב"כ המבקשים עוה"ד אבי גביש מיום -23.1.11 כנספח ה'.
11. בעקבות הגשת תלונה במשטרת ישראל כנגד המבקש 2 בגין הונאה וקבלת דבר במירמה בעניין אי־השבת ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח וכן בעקבות מכתב התראה שנשלח ע"י ב"כ המשיבים 1-3 הח"מ אל ב"כ המבקשים עוה"ד אבי גביש אשר בידיו הנאמנות הופקדה ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח, ובעקבות התערבותו האישית של עוה"ד אבי גביש ולאחר מאמצים רבים מטעמו - ניאות המבקש 2 להשיב למשיבים 1-3 את ההמחאה הבנקאית.

- רצ"ב מכתב הח"מ אל ב"כ המבקשים עוה"ד אבי גביש מיום 25.1.11 - כנספח ו'.
...
20. המשיבים 1-3 יטענו, כי הסכם העקרונות מיום 2.211 - נספח ד' - בוטל על ידם כדין נוכח הפרתם הבוטה והיסודית של המבקשים את התנאים המוקדמים המנויים בו, כמו גם בגין הפרתם הבוטה של המבקשים את חובתם לנהוג כלפי המשיבים 1-3 "בתום לב ובדר ך מקובלת" ולרבות חובת הגילוי הנובעת מכך, כמו גם בגין אי-השבת ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ש"ח לידי המשיבים 1-3 לאחר שזו נגנבה על ידי המבקש 2 מפרקליטו עוה"ד אבי גביש.

בעדותו בבית המשפט הוסיף רפאל לוי (שפירא):

"העד: אז אני כבר אומר לך, השיק כשיצא הוא לא היה מאולץ, אנחנו כן רצינו לבצע עסקה, כן הבאנו שיק לדמי רצינות, השיק הזה היה אמור להיות אצל עו"ד גביש, להראות שאנחנו רציניים, היה לוט זמן של שלושה חודשים ללכת להביא את הרשימה, עברו שלושה חודשים פניתי לאדון גביש להגיד לו תשמע הלקוח שלך לא מביא שום רשימה, אני מבקש להחזיר לי את השיק כי הוא לא עומד בדייקנות ולא רק זה, גם שלחתי לו מכתב לפני כן, שאדון גביש כמה ימים אח"כ הודיע לי תשמע, הוא לא אמור לחתום אתך בכלל. " (עמ' 62)

נספח כג' למוצגי המבקשים , הוא מכתבו מיום 23/1/2011 של עו"ד אייל רווח - ב"כ שפירא פלורנטין ייזום ושיווק בע"מ – המופנה לעו"ד אבי גביש - ב"כ המבקשים שאול ורות לוי - בו הוא מבקש בחזרה את ההמחאה הבנקאית שנמסר ה לו בנאמנות כ"דמי רצינות". זאת, לאור כ ישלון המו"מ בין הצדדים לכריתתו של "הסכם קומבינציה" עקב אי עמידת המבקש 2 " בהתחייבויותיו המקדמיות כלפי מרשתנו".

במכתבו זה נאמר בין השאר:

" הנדון: השבת המחאה בנקאית ע"ס 500,000 ש"ח

בשם מרשתנו , שפירא פלורנט ין יי זום ושי ווק בע"מ. הריני מתכבד לפנות אליך בדברים, כדלקמן:

"1. בתאריך 14.12.10 מסרה מרשתנו למרשך, מר שאול לוי. המחאה בנקאית בסך של 500,000 ₪ כדמי רצינות עבור הסכם מכר ש תוכנן להיחתם בין הצדדים בנוגע לזכויותיו, לכאורה, של מר לוי בנכס ברחוב הרצל 110 בתל אביב.
...
2. על מנת להבטיח את זכויותיה, ומאחר ו בשלב זה טרם נחתם הסכם ב ין הצדדים, נרשמה ההמחאה לפקודתך על מנת שזו תוחזק בידיך כנאמן ע ד לחתימת ההסכם שהיה מותלה כשלעצמו במספר תנאים מקדמיים מצד מר לוי, לרבות המצאת אישור עדכני בדבר יתרת חובותיו של מר לוי במסגרת הליכי הוצל''פ.

3. דא עקא. כי מר לוי לא טרח עד היום לעמוד בהתחייבויותיו המקדמיות כלפי מרשתנו.
...
4. בנסיבות אלו ברי כי אין כל אפשרות מעשית לחתימת ההסכם המדובר ובנסיבות אלו חלה חובת השבה לאלתר של ההמחאה לי די מרשתנו.

5. עוד נוסיף ונציין. כי מאחר וההמחאה נרשמה לפקודתך ומאחר וג ם לך היה ברור מלכתחילה כי אינך יכול לעשות בה שימוש כנאמן בטרם נחת ם הסכ ם, הרי שהורית למר לוי להשיבה לידינו אך מבלי שהלה טרח לעשות כן.

6. אשר על כן נבקשך להורות למרשך להשיב לידי מרשתנו את ההמחא ה לאל תר שאם לא כן הורתנו מרשתנו ל פעול בנחישות, במהירות ובנחרצות בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה לשם מימוש זכויותיה ופ יצוי בגין נזקיה. על כל הנובע ומשתמע מכך, מהלך אשר צפוי להסב למר לוי הוצאות רבות וטרחה מיותרת.

7. כמו כן, ועד להשבת ההמחאה נבקשך להעביר למרשתנו מכתב ממשרדך במסגרתו יובהר כי אין בכוונתך לבצע שימוש כלשהו בהמחאה כל עוד לא נחתם הסכם מכר מחייב ותקף בין הצדדים וכי מבחינתך אין כל מניעה אישית או משפטית להשבת ההמחאה לידי מרשתנו או לביטולה, מה גם וזו הייתה כוונתך מלכתחילה."
(נספח כג' לנספחי המבקשים)

ביום 25/1/2011, נשלח ל עו"ד אבי גביש מכתב נוסף בנדון ע"י עו"ד קירשנבוים, ב"כ של רפי לוי:

"הנדון: המחאה בנקאית על סך 500,000 ₪ שהופקדה בידך בנאמנות

בשם מרשי מר ר פי לוי הנני לפנות אלין כדלקמן :

1. ביום 14.12.10 העביר אליך מרשי המחא ה בנקאית לפק ודתך המשורטטת "למוטב בלבד" בסך 500,000 ₪, ע"מ שתוחזק בידי ך הנאמנות בהתאם להוראת סעיף נאמנות הנקוב בטיוטת הסכם מכר בין מרשי ובין מר שאול לוי, בקשר לרכישת זכויותיו של מר שאול לוי על ידי מרשי בנכס ברח' ה רצל 110 בתל-אביב, שעמד בפני חתימה.

2. בפועל - הסכם המכר בין מרשי ובין מר שאול לוי לא נחתם ובעקבות כך פנה אליך מרשי ע"מ לקבל בחזרה את הצ'ק הבנקאי ע"ס 500,000 ₪ שהופקד בידך בנאמנות - ולתדהמתו הודעת לו כי מסרת את הצ'ק לידיו של מרשך מר שאול לוי ביום 28.12.10.

3. מסירת הצ'ק הבנקאי ע"ס 500,000 ₪ לידי מרשך מר שאול לוי ביום 28.12.10 נעשתה בלא שקיבלת את רשותו של מרשי לעשות כן ובניגוד לתנאי הפקדת הצ'ק בידיך הנאמנות שנועד למטרת סילוק חובותיו של מר לוי בגין הנכס עפ"י הוראות טיוטת הסכם המכר בין הצדדים – ובכפוף לחתימת חוזה המכר בין הצדדים.

4. כידוע לך היטב, מרשך מר שאול לו י, מסיבות השמורות עימו בלבד, מסרב להשיב את הצ'ק הנ"ל למרשי.

5. מרשי רואה בך אחראי באופן בלעדי להשבת הצ'ק הנ"ל לידיו וכן למלוא הנזקים הכספיים הכבדים הנגרמים לו כתוצאה מאי השבת הצ'ק הבנקאי לבנק וחיוב חשבונו של מרשי בגינו, כמו גם חוסר האפשרות של מרשי להשתמש בכספי הצ'ק הבנקאי לעסקיו ולרבות אפשרות העברת הצ'ק הבנקאי על ידי מרשך לגורמי ם שונים העשויים לעשות בו שימוש.

6. אבקשך איפוא לפעול באופן מיידי להשבת הצ'ק הבנקאי הנ"ל לידי מרשי על מנת למנוע פנייה לערכאות משפטיות בעניין זה."
(נספח ו' לנספחי המשיבים)

ביום 27/1/2011 כותב עו"ד אבי גביש לבנק לאומי לישראל:

" הנדון: שיק בנקאי מס. 14143 סניף פלורנטין
ז.פ. 14.12.10, לפקודתי (למוטב בלבד) ע"ס 500.000 ₪

אני מאשר בזאת כי השיק הנ"ל נמסר לי ע"י שאול לוי ואני החזרתיו לו.
אני מאשר כ י השיק הנ"ל נמשך לפקודתי ביום 14.12.10
מצ"ב צילום השיק.

השיק הנ"ל נמסר לי ע"י שאול לוי בגין עסקה שאמורה היתה להיחתם.

החוזה לא נחתם ועל כן אני מסכים כי שיק זה יבוטל על ידכם ולא יהיו לי טענות כלפיכם כתוצאה מהביטול." (נספח כד' לנספחי המבקשים)

ביום 2/2/2011 נחתם " ההסכם" נשוא הדיון.

בסעיף 5 ל" הסכם" נאמר:

"5. ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ₪ ז.פ. 14.2.2010 המוחזקת בידי מר שאול לוי תוחזר במעמד חתימת חוזה זה ע"י כל הצדדים, לידי רפאל לוי (שפירא)"

נספח כו' לנספחי המבקשים , הוא צילום ההמחאה הבנקאית על סך 500 אלף ₪ שלצדה מופיע :

"2.2.11

אני רפי שפירא ת.ז. מאשר קבלת שיק בנקאי ע"ס 500,000 ₪"

(חתימת רפי לוי שפירא)

בעדותו נשאל על כך רפי לוי ( שפירא):

"ש: ... את זה שקיבלת את השיק באותו יום, אתה זוכר.
ת: לא באותו יום, כמה ימים אח"כ לדעתי, לדעתי כמה ימים אח"כ.
(עמ' 84)

אין כל סיבה שלא לאמץ את הרישום והאישור לצד ההמחאה הבנקאית, על פיו המחאה זו הוחזרה לרפי לוי ביום 2/2/2011.

מחלוקת בין הצדדים על מטרת מתן המחאה בנקאית זו.

בעוד שלטענת המשיבים המחאה בנקאית זו ניתן כ" דמי רצינות" לניהול מו"מ לכריתת "הסכם קומבינציה", טענת המבקשים הינה, שהמחאה בנקאית זו נועדה, לאפשר למבקש 2, לשלם באמצעותה את החובות והעיקולים שרשומים על זכויותיו במקרקעין.

בעדותו בבית המשפט אומר המבקש 2 שאול לוי:

"ש: ... נכון גם שאתה ביקשת כתנאי להתקדמות במגעים ביניכם, שיפקידו בידיך שיק על סכום של 500,000 ₪, שיק בנקאי, כדמי רצינות, כהוכחת רצינות מטעמם להתקשר אתך בהסכם.
ת: העסקה הייתה גמורה,
ש: לא, לא, ביקשת שיק דמי רצינות, שיק 500,000 שקל, כן או לא?
ת: זה,
ש: כן או לא?
ת: כן, קיבלתי אבל באלו נסיבות. הייתי במס הכנסה לקבל מכתב כוונות, הייתי בעיריית ת"א לקבל מכתב כוונות, אמרתי לאדון תשובה ולאדון רפי לוי מה פחות או יותר אני צריך והוא נתן לי חצי מיליון עבור זה שסגרתי עם הקבוצה הזאת של עיריית ת"א, מס הכנסה, זה היה המטרה של השיק הזה.
כב' השופט: טוב. וה-500,000 שקל האלה סגרו את כל החובות שלך?
העד: לא, הוא היה צריך לתת מיליון שקל, זה היה מקדמה על חשבון המיליון שקל שהייתי צריך לקבל, 500 עכשיו הוא נתן ואח"כ היה צריך להביא עוד 500.

...
עו"ד קירשנבוים: עכשיו, זה נכון שהשיק היה שיק בנקאי על סכום של 500,000 שקל שניתן לפקודתו של חברי הטוב, עוה"ד אבי גביש.
העד: נכון. אני ביקשתי,
...
ש: .... ונכון שסוכם שהשיק הזה יופקד בנאמנות בידיו של עוה"ד אבי גביש, בוודאי לא ברשותך, לא אתה אמור להחזיק אותו בכיס, זה היה אמור להיות ברשותו של עוה"ד גביש בנאמנות.
ת: זה לא היה צריך להיות, הוא נתן לי שיק בלי שאבי גביש אפילו ידע, הרי מה היה כל ההליך, דיברנו כל הזמן,
...
כב' השופט: אדון לוי, אם הוא היה רוצה לתת את השיק לך, אז הוא היה כותב את זה ישר לאדון לוי, אבל השיק היה כתוב על שם אבי גביש.
העד: אני ביקשתי שיירשם על אבי גביש, שזה יהיה רק למטרה הזאת. אם הייתי אומר לו תכתוב את זה לשאול לוי, רות לוי או חזי לוי הבן שלי, הוא היה רושם, הוא אמר לי תגיד למי אתה רוצה, אמרתי לו רק לאבי גביש כי אני רוצה שזה יהיה מיועד לנושא הזה בלבד.
כב' השופט: לנושא של מה?
העד: של החובות של המיליון שקל.
...
עו"ד קירשנבוים:אבל ראה אדון לוי, אנחנו כולו קצת אנשים עם הגיון, קצת, הגיון בריא, אתה הסכמת אתי והודית שהשיק ניתן לך עוד לפני חתימת ההסכם,
העד: נכון.
...
עו"ד קירשנבוים: השיק ניתן לפני חתימת ההסכם.
העד: נכון.

ש: ברור שלפני חתימת הסכם שנותנים שיק לא מתכוונים לפרוע בו כלום כי אין הסכם, נותנים את השיק כדי להבטיח משהו שיהיה בעתיד, השיק לא היה מיועד לפירעון כי הרי לא נחתם שום הסכם ביניכם, השיק היה מיועד להבטיח משהו שסוכם ביניכם כאשר עוה"ד שלך רשום כנפרע על גבי השיק.
ת: המשהו הזה היה החובות שאני הלכתי למוסדות, השיק אני לא יכול לפדות אותו, הוא למטרה מסוימת, לחובות שנמצאים על הנסח,
ש: אבל נכון שלא היו צריכים לעשות שימוש בשיק, הוא ניתן לפני חתימת ההסכם ולא היה צריך לעשות בו שימוש.
ת: איפה זה כתוב?
ש: אני שואל אותך.
ת: איפה זה כתוב?
ש: אני שואל אותך,
ת: אני באותו יום, כב' השופט, אם הייתי סוגר עם מס הכנסה למשל סכום מסוים והייתי מביא את השיק לאבי גביש והייתי אומר לו, אבי יש פה את ההערה בנסח הזה, הוא היה נותן לי שיק להוריד את הנקודה הזו ואת השורה הזאת.
ש: זאת הגרסה שלך, גם אם זה היה קורה לפני ה-2.2.2011?
ת: בוודאי, המטרה הייתה ברורה, שיש הסכם, אני הלכתי למוסדות, הייתי בעיריית ת"א ישבתי אתם מספר פעמים, הייתי במס הכנסה וישבתי מספר פעמים, המטרה הייתה לנכות את זה ואני אומר לך שזה היה מנוכה והייתי עומד בהסכם לכל נקודה, לא היה בכלל ספק." (14-10)

גרסה זו של המבקש 2 אינה מתיישבת עם היגיון ו מציאות. על כן, וככזו, לא היה מסוגל המבקש לתת תשובות משכנעות והגיוניות לשאלות הנוקבות שהופנו אליו ורבות מהן נותרו ללא מענה:

"כב' השופט: מר לוי, ז"א בוא נשים את זה במקום, ז"א שהשיק הזה ניתן, איך אומרים, מה שהוא קורא לזה, שיק רצינות, שלא היית רשאי להשתמש בו עד שלא היה נחתם ההסכם.
העד: קודם כל לא השתמשתי בשיק, הרי הוא חזר אלי, אבל אני אומר עוד פעם, כב' השופט,
כב' השופט: אתה לא עונה לי לשאלה.
העד: אני עונה לשאלה.
כב' השופט: לא, אתה לא עונה. אתה אומר קודם כל לא השתמשתי בזה, זה כבר מה שעשית או לא עשית, אנחנו מדברים על השלב שבו ניתן לך השיק, אומר לך עו"ד קירשנבוים וזה לא, לא השתמשתי, אז תענה לשאלות שלי.
העד: עונה.
כב' השופט: השאלה שהוא שואל אותך והיא שאלה נכונה, הוא אומר לך השיק הזה, ניתן שיק, בוא נקרא לו דמי רצינות על כן הוא ניתן על שם של עוה"ד אבי גביש ואסור היה לך, אסור היה לך לעשות כל שימוש בשיק הזה טרם נחתם ההסכם, אז נתחיל א. לא עשית שימוש זו שאלה אחרת כבר,
העד: אני אענה, הרי אני יחד עם תשובה, עוה"ד והשותף ביחד ידענו מה החובות, לא,
כב' השופט: עו"ד קירשנבוים, התשובה המתחמקת היא גם תשובה.
העד: לא מתחמקת.
...
עו"ד קירשנבוים: התקדמתי הלאה, אדוני. עכשיו תראה, אני מפנה אותך להסכם עצמו, לאותו הסכם מה-2.2.2011, יש לך אותו מול העיניים?
העד: כן.
ש: זה ההסכם שאתה טוען שהוא הסכם קומבינציה.
ת: כן.
ש: ואני מפנה אותך לסעיף 5 של אותו הסכם, תקרא אותו, לא בקול רם, תקרה לעצמך.
ת: קראתי אותו.
ש: כתוב שם בצורה מפורשת שבאותו יום שבו אתה חותם על ההסכם מיום 2.2, אתה מתחייב להחזיר את ההמחאה על סך 500,000 שקל לאדון לוי.
ת: נכון והחזרתי אותה באותו יום.
ש: אנחנו נגיע לזה בהמשך מתי החזרת אותה. אז אם כך, אני חוזר על השאלה הקודמת, זאת ההוכחה שמדובר בשיק שמדבר על דמי רצינות, להראות רצינות של מישהו לצורך חתימת הסכם ובאותו מעמד של ההסכם אתה אמור להחזיר אותו, לא היה מותר לך להשתמש בשיק הזה, היה אסור לך להשתמש בו, זה שיק של דמי רצינות והיית אמור להחזיר אותו באותו יום, כך כתוב בסעיף 5.
ת: לא. אני עמדתי בסעיף 5 באותו יום,
...
ש: לא זה מה ששאלתי אותך, אדון שאול, לא זה מה ששאלתי, אם עמדת או לא עמדת נדבר בהמשך. אתה קודם אמרת שאם היית סוגר חובות, אבי היה יכול לתת לך שיק ולשלם את החובות עוד לפני חתימת ההסכם.
ת: זה היה,
ש: ואני מראה לך, אני מראה לך שהכוונה שלכם ובין היתר הכוונה שלך, הייתה שהיק הוא אכן שיק להבטחת רצינות ובמעמד חתימת ההסכם הייתם אמורים להחזיר את השיק לאדון שפירא, לוי, רפי לוי.
ת: תראה,
ש: ומכאן שאסור לך היה להשתמש בשיק, על זה אני מבקש שתענה.
ת: אני אענה לך. קודם כל, האיש החשוב תשובה שהוא גם כותב,
ש: עוד הפעם, תענה לי על השאלה שלי.
ת: אני עונה. הוא איננו פה, אתו רוב הדברים סוכמו,
כב' השופט: מה התשובה שלך לשאלה?
העד: התשובה שלי שאני קיבלתי את השיק למטרה מסוימת להחזיר חובות של הזה, והוא רצה את השיק הזה כי היה לו בעיה בחשבון,
...

העד: כן, תקשיב טוב, מה תשובה אמר לי, יש לו בעיה בחשבון, שאול כרגע יש בעיה, תן את השיק, החזרתי לו את השיק ותוך 90 יום לפי ההסכם אני מביא את הרשימה ומקבל את המיליון שקל.
...
כב' השופט: תראה, אתה אמרת לנו וברור גם, שאת השיק אתה קיבלת בכדי לכסות את החובות, עד כאן נכון?
העד: נכון.
כב' השופט: את השיק קיבלת לפני ההסכם.
העד: נכון.
כב' השופט: אם כך, הלא קיבלת לפי גרסתך למטרה הזאת, למה לא פרעת את השיק, למה לא הלכת לכסות את החובות?
העד: כי אני, אז היינו שותפים שהיו מדברים,
כב' השופט: אבל למה אתה לא, עזוב את השותפים, למה אתה לא,
העד: לא, מי זה השותפים, אני מתכוון, שותפים זה הצד שלי, תשובה ורפי. כב' השופט, צריך להבין מה רפי בעסקה ומה תשובה בעסקה.
כב' השופט: למה אתה לא, הלא קיבלת את השיק.
העד: הם ביקשו, תשובה ביקש ממני, תשובה ביקש ממני, שאול יש בעיה בחשבון של החברה, תחזיר את השיק, אמרתי לו אין בעיה,
כב' השופט: מתי הוא ביקש ממך?
העד: הוא ביקש ממני את זה בסביבות שבוע, 10 ימים לפני ההסכם.
כב' השופט: אבל למה הוא נתן לך אז את השיק?
העד: הוא נתן לי את זה חודשיים לפני זה.
עו"ד קירשנבוים: זה שיק בנקאי,
...
כב' השופט: ... ראה נא, את השיק הוא נתן לך חודשיים לפני, רואים את זה גם לפי הזה של הבנק.
העד: נכון.
כב' השופט: אתה אומר לי ש-10 ימים לפני שחתמתם על ההסכם הזה, אמר לך תשובה, אמר לך שמע יש בעיה בחשבון, תחזיר לי את השיק.
העד: כן.

כב' השופט: אבל למה לא פרעת אותו כבר לפני חודשיים?
העד: אני לא אפרע אותו, אני אתן אותו לאבי גביש.
כב' השופט: למה? הלא זה נועד בכדי שאתה תפרע את החובות.
העד: כב' השופט, אני אגיד לך, אני אענה,
כב' השופט: ז"א שאנחנו חוזרים לשאלה הראשונה שלו ... שלא יכולת לפרוע את השיק הזה, ...
העד: אם הוא,
כב' השופט: הוא נתן לך את השיק הזה כשיק להוכיח על רצינות,
עו"ד קירשנבוים: דמי רצינות.
כב' השופט: דמי רצינות.
העד: אז למה לתת שיק כדמי רצינות?
...
עו"ד קירשנבוים: כך אתה ביקשת.
...
העד: אם זה רשום על אבי גביש, אני יכול לעשות משהו אתו?" (עמ' 21-16)

אני דוחה את גרסתו של המבקש 2 – שאול לוי.

המחאה בנקאית זו לא ניתנה למבקש 2 על מנת לשלם באמצעותה את חובותיו.

אם נכונה הייתה גרסתו של המבקש 2, ההמחאה הבנקאית הייתה נרשמת לפקודתו, על מנת שיוכל לשלם באמצעותה את חובותיו.

אם נכונה הייתה גרסתו של המבקש, מדוע הוחזרה המחאה הבנקאית למשיבים ביום 2/2/2011 עם כריתת ה" הסכם"?? מדוע לא נעשה בה שימוש או לפירעון חובותיו של המבקש 2 ??

אין זה גם מתקבל על הדעת, שתינתן המחאה בנקאית לכיסוי חובותיו של שאול לוי, ללא קיומו של הסכם בכתב, כאשר הצדדים מצויים רק במשא ומתן ולא ברור כלל אם בכלל ייחתם " הסכם קומבינציה", כפי שאכן קרה בפועל.

ברי, ללא כל ספק , שההמחאה הבנקאית ניתנה כ" דמי רצינות" ובתנאי שתהיה מופקדת בנאמנות אצל עו"ד אבי גביש. על כן , המוטב הבלעדי להמחאה בנקאית זו, הוא עו"ד אבי גביש.

היות וההמחאה הבנקאית ניתנה כ"דמי רצינות" בלבד; והיות והמשא ומתן בין הצדדים לא צלח ולא נחתם כל "הסכם קומבינציה"; פנו המשיבים לעו"ד אבי גביש - באמצעות עורכי הדין - וביקשו להחזיר להם את ההמחאה הבנקאית.

דא עקא, שכנראה מתוך טעות, מסר עו"ד גביש את ההמחאה הבנקאית למבקש 2 על פי בקשתו, וזה כנראה מאן להחזיר אותה, שכן לגרסתו מטרתה הייתה לכיסוי חובותיו.

לעו"ד אבי גביש, אשר ידע היטב שהמחאה בנקאית זו הופקדה בידיו הנאמנות כ" דמי רצינות" בלבד, לא נותרה הברירה אלא לכתוב מכתב לבנק לאומי, בו הוא מסכים לביטולה של המחאה בנקאית זו.

במכתבו מיום 27/1/2011 אל בנק לאומי כותב עו"ד אבי גביש:

"הנדון: שיק בנקאי מס. 14143 סניף פלורנטין
ז.פ. 14.12.10, לפקודתי (למוטב בלבד) ע"ס 500,000 ₪

אני מאשר בזאת כי השיק הנ"ל נמסר לי ע"י שאול לוי ואני החזרתיו לו.

אני מאשר כ י השיק הנ"ל נמשך לפקודתי ביום 14.12.10

מצ"ב צילום השיק.

השיק הנ"ל נמסר לי ע"י שאול לוי בגין עסקה שאמורה היתה להיחתם.
החוזה לא נחתם ועל כן אני מסכים כי שיק זה יבוטל על ידכם ולא יהיו לי טענות כלפיכם כתוצאה מהביטול ." (הדגשה שלי, י.פ.)
(נספח כד' לנספחי המבקשים)

הנה כי כן, אישור של עורך הדין של המ בקשים – עו"ד אבי גביש - אשר היה מעורב במשא ומתן בין הצדדים, שמדובר בהמחאה בנקאית שניתנה כ"דמי רצינות " לחתימת "הסכם קומבינציה"; ("בגין עסקה שאמורה הייתה להיחתם") ומש"החוזה לא נחתם ... אני מסכים כי שיק זה יבוטל".
על כן גם בסעיף 5 ל" הסכם" מיום 2/2/2011 נאמר :

"5. ההמחאה הבנקאית ע"ס 500,000 ₪ ז.פ. 14.2.2010 המוחזקת בידי מר שאול לוי תוחזר במעמד חתימת חוזה זה ע"י כל הצדדים, לידי רפאל לוי (שפירא)".

על כן גם הוחזרה ההמחאה הבנקאית ביום 2/2/ 2011.

מזלם של המשיבים היה עמם, ש המחאה הי יתה למוטב בלבד, לפקודתו של עו"ד אבי גביש; ו כי עקב כך, המבקשים לא היו יכולים לפרוע אותה. שאחרת, נוכח גרסתו של המבקש 2 בבית המשפט, איני משוכנע שהוא לא היה עושה כן.

7. סוף דבר

אני קובע שלא נחתם " הסכם קומבינציה" כלשהו בין המבקשים ובין המשיבים.

אני קובע שה"הסכם" מיום 2/2/2011 אינו " הסכם קומבינציה".

מטרתו של "הסכם" זה הייתה, להעלות על הכתב את אות ם " עקרונות הסכם הקומבינציה", באותם הנושאים אשר בהם הגיעו הצדדים לכדי הסכמה במהלך המשא ומתן אשר התנהל ביניהם.

דא עקא, שהמשא ומתן בין הצדדים לא צלח ולא השתכלל ל"הסכם קומבינציה".

ה"הסכם" מיום 2/2/2011 א ינו ישים עוד, חסר כל תוקף וחדל להתקיים, נוכח אי מילוי המבקשים אחר התנאים המפורטים בסעיף 3 ל "הסכם", קרי: הצגת "רשימה של כל העיקולים מהנושים הרובצים על הזכויות בנכס וזאת תוך 90 יום ממועד חתימת הסכם זה" ו-"היה והיתרה לסילוק של כל העיקולים הרובצים על הזכויות של צד א' (המבקשים, י.פ.) יעלו על 1 מיליון ₪ צד א' מתחייבת להפקיד את ההפרש בידי עו"ד אבי גביש".

רק אם היו המבקשים ממלאים אחר תנאים אלו, ניתן היה לסכם את שאר תנאי "הסכם הקומבינציה" ולחתום על הסכם כזה. כנאמר בסעיף 3(ב) ל" הסכם": "עם קבלת הרשימה, יחתמו הצדדים על הסכם קומבינציה".

"רשימה" כזו לא ניתנה על ידי המבקשים.

על מהותה של " רשימה" זו, חשיבותה והיותה תנאי מתלה לקיומו של ה"הסכם" מיום 2/2/2011, וכתנאי להשלמת המו"מ אשר יאפשר את חתימתו של "הסכם קומבינציה", כבר עמדתי לעיל.

טענת המבקשים, שניתנה להם ארכה לביצוע הדבר, נדחתה על ידי.

זאת ועוד;

כל עוד, אין הסכמה בין כל בעלי הזכויות בנכס /במקרקעין, על אופן ביצוע מימוש הזכויות במקרקעין, וכל עוד מונחת בפני בבית המשפט התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, (ת.א. 41390-06-12), אין גם כל אפשרות מעשית למימוש הזכויות במקרקעין, בדרך של "עסקת קומבינציה ".
אין לי אלא להצטרף לדבריו של כב' השופט רחמים כהן שנאמרו במסגרת ה"פ 43879-12-15, אותה הגישו אסתר ויואל הגין נ גד כל בעלי הזכויות במקרקעין, בנושאים שונים הנוגעים ל מימוש הזכויות במקרקעין:

"בית המשפט מציע לצדדים להיפגש ולבדוק את האפשרות להגיע להסכמות נוספות וסופיות, במידת האפשר, הכוללות את כל בעלי הזכויות במקרקעין ...".

היות וסבור אני, שלשני הצדדים יש חלק בכך שהמשא ומתן ביניהם לא השתכלל לכדי "הסכם קומבינציה" ו התנהלותם אף מקשה על מימוש הזכויות במקרקעין בדרך של "עסקת קומבינציה", אני מחליט שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.