הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 63543-02-20

מספר בקשה:8
לפני
כבוד ה שופטת נועה גרוסמן

מבקשת

יהודית בוגנים
ע"י ב"כ עו"ד יניב כהן

נגד

משיבים

  1. יהודה סטרול
  2. הרמן סטרול
  3. מינה אייזיק

4. שמואל חיים סטרול
5. איטה דבורה גסטרול
משיבים 4 ו- 5 ע"י ב"כ עו"ד יוסי גנון

החלטה

1. לפני בקשת המשיבים 4-5 להעברת המרצת הפתיחה לפסים של סדר דין רגיל, בהתאם לתקנה 258 לתקסד"א תשמ"ד -1984 .

2. לאחר שעיינתי לעומקן בטענות הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה. להלן אנמק.

3. ראשית, לא ברור מדוע הבקשה הוגשה אך ביום 9.5.21, שעה שכתב התשובה מטעם המשיבים 4 -5 הוגש עוד ביום 13.10.20. יוער בהקשר זה, כי בקשה דומה הוגשה על ידי המשיבים עוד ביום 8.10.20, אך זו נמחקה בהחלטת כב' הנשיא (בדימוס) השופט אורנשטיין בהחלטתו מיום 11.10.20. בהחלטה זו אף הנחה בית המשפט את המשיבים
4 -5 להגיש את הבקשה בנפרד. עיון בתיק מלמד כי המשיבים לא חידשו בקשתם זו מיד לאחר מחיקתה כאמור אלא אך לאחרונה וזאת ללא תצהיר וללא כל הסבר לכך.
מדובר בשיהוי ניכר בהגשת בקשה מעין זו שעניינה אופן שמיעת התיק אשר היה מקום לבררה במועד המוקדם האפשרי, ולא בחלוף למעלה משבעה חודשים מאז הוגש כתב התשובה. מכאן, שיש לבחון את הבקשה בעין קפדנית ולו בשל העיתוי בו הוגשה.
4. במישור המשפטי :בעניין רע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג (5.2.2007) התייחס בית המשפט העליון למקרים בהם תועבר המרצת פתיחה לסדר דין רגיל וקבע :
"השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים והחשש לפגיעה דיונית במשיב".
עוד קבע בית המשפט שם, כי אין מקום לקביעה אפריורית, כי כאשר הטענות מתייחסות למורכבויות בין צדדים שונים, ההליך ראוי שיתנהל בסדר דין רגיל ולא על דרך של המרצת פתיחה. על בית המשפט לבחון את עמדות הצדדים לגופן.
ובשולי הדברים : אמנם מנגנון המרצת הפתיחה בוטל בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מתשע"ט - 2018 מתוך הרציונל של יצירת מסגרת אחידה לפתיחת הליכים. אך, גם לפי התקנות החדשות קיימת אפשרות לבצע פניה לבית המשפט בדרך של בקשה בכתב לפי תקנה 54 שם.

5. מן הכלל אל הפרט : בענייננו ולאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, לא מצאתי בתיק זה מורכבות עובדתית או נסיבתית אשר מחייבת העברת ה בירור לפסים של הליך אזרחי רגיל רגיל.
זוהי תובענה לסעד הצהרתי של ביטול הסכם מכר מקרקעין והשבה.
בקליפת אגוז, הרקע להליך הינו הסכם בין המבקשת לבין המשיבים 1- 5 לפיו נמכר למבקשת נכס מקרקעין. נטען על ידי המבקשת כי נודע לה לאחר חתימת ההסכם וביצוע תשלום חלקי, כי הנכס אינו מיועד למגורים על אף הצהרות המשיבים בהסכם. מכאן, מבוקש על ידי המבקשת לבטל את ההסכם ולהשיב את מה שניתן מכוחו, וזאת בטענות להפרה מצד המשיבים וכן בשל טעות והטעייה.

6. לאור העובדה, כי התובענה מבוססת בעיקרה על הסכם המכר וטענות המבקשת להפרתו על ידי המשיבים, וכאשר לא מבוקש לחייב את המשיבים בפיצויים או בסעדים נוספים אחרים אלא לבטל את ההסכם בלבד, איני סבורה כי יש הכרח בצירוף צדדים נוספים כדוגמת עמידר או עיריית תל אביב כפי שטוענים המשיבים 4 -5.
חזית המחלוקת שהונחה על ידי המבקשת בתובענה מבוססת על ההסכם ועל התחייבויות והצהרות המשיבים לאורו. זאת ותו לא.
אין בצירוף המבוקש נחיצות לצורך בירור ההליך. נהפוך הוא. סרבול ההליך ע"י הוספת גורמים נוספים שאינם ממין העניין וזיקתם לסכסוך היא תיאורטית וקלושה, אינו במקומו.
העילות אשר בגינן מבוקש לבטל את ההסכם הן הפרה וטעות והטעייה. כך שלפני מחלוקת חוזית וסעד הנוגעים באופן עקרוני לצדדים הישירים עצמם - המבקשת והמשיבים - ולא לצדדי ג' שהזיקה שלהם לעניין כאמור אינה נחוצה כלל להכרעה.

7. אוסיף בהקשר זה, כי אם היה מבוקש ליתן צו לאכיפת הסכם ומתן הוראות מתאימות הנוגעות לרישום הנכס, הייתי שוקלת בחיוב לצרף את הגורמים האמונים על נושא זה, אך כאמור אין זה המקרה שלפני.
ככל שלמשיבים טענות לאחריות ו/או נזק כלפי אותם צדדי ג' לרבות בקשר עם נושא הרישום, הרי איני רואה מניעה עקרונית לנקיטת הליך נפרד נגד אותם צדדי ג' על ידי המשיבים. אך מכאן ועד לכרוך את אותם צדדי ג' בתובענה הנוכחית, שעניינה סעד הצהרתי צר ותחום של ביטול הסכם פרטני שבין המבקשת לבין המשיבים, הדרך עוד ארוכה.

8. מן האמור, דין הבקשה להידחות.
המשיבים 4 -5 יישאו בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסך 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.