הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 6013-12-17

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקש

אבנר נתנאל
ע"י ב"כ עוה"ד נדב ויסמן, רונן זיו ומילי פנחס

נגד

המשיב

1.רישן בנין והשקעות בע"מ
2.אריה נתנאל
3.א.ד.מ. נתנאל בניה בע"מ
4.אחים נ. נתנאל חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ
5.מ.א. נתנאל חברה לבנין ולעבודות ציבוריות בע"מ
6.גבעת המוזיאון רחובות בע"מ
7.נתנאל גרופ בע"מ
8.מקבץ דיור נתנאל בע"מ
9.ט.א. דולומיט 1995 בע"מ
ע"י בא כח עוה"ד ניר מילשטיין

פסק דין

בהמרצת הפתיחה שלפני עותר המבקש להורות למשיבים למסור לעיונו את המסמכים הבאים:

עותק מהדוחות השנתיים של המשיבות 3-9 (להלן: "קבוצת נתנאל") לשנים 2014-2016, ועותק מהדוח השנתי של המשיבה 1 (להלן: "רישן" או "החברה") לשנת 2017, מאומתים כדין.

פרטים לגבי כל דיבידנד שחולק על ידי מי מהחברות בקבוצת נתנאל לאחר החתימה על הסדר הפשרה מיום 2.1.2014, לרבות מסמכי החלוקה ואישורי החלוקה, ההחלטות בהן נדונה החלוקה, הדיווחים המלאים שנעשו לרשויות כתוצאה מהחלוקה, אישור לרשות המיסים על מלוא הדיבידנדים שחולקו למבקש וכל מסמכי הנהלת החשבונות המתייחסים לחלוקה.

אישור כחוק לצורך הגשת דוח למס הכנסה, עבור המבקש, מכל חברה שחלקה לו דיבידנד.

כרטיסיות החו"ז המלאות הנוגעות למבקש בכל החברות בקבוצת נתנאל החל משנת 2014, לרבות כרטיסיות ביתרת 0, ולרבות הטור "חשבון נגדי" בכרטיסיות. לגבי כל שורה בכרטיסיות החוב המלאות הנוגעות למבקש, לצרף אסמכתא לחיוב או לזיכוי, לפי העניין, וכל יתר המסמכים שיש להם רלבנטיות לברור יתרת הזכות או החובה של המבקש אל מול המשיבים.

כרטיסיות החו"ז הנוגעות למשיב 2, מר אריה נתנאל (להלן: "אריה"), בכל החברות בקבוצת נתנאל, החל משנת 2014 ועד היום, לרבות כרטיסיות ביתרת 0, ולרבות הטור "חשבון נגדי" בכרטיסיות.

כן, עותר המבקש להורות למשיבים להמציא לו הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של רישן, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה, לרבות לעניין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים של רישן. ההודעה תכלול גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה באחת מהחברות הבנות.

רקע

רישן מחזיקה ב-99% מהון המניות המונפק של משיבות 3-6, משיבה 8 ומשיבה 9 (להלן: "קבוצת נתנאל").

אריה מחזיק ב-1% מהון המניות המונפק של כל חברה בקבוצת נתנאל וב-45% מהון המניות המונפק של רישן.

המבקש מחזיק ב-18.33% מהון המניות המונפק של רישן ובשיעור דומה של 18.33% מחזיקים מר הרצל נתנאל ומר דני נתנאל - מנכ"ל המשיבה 7, נתנאל גרופ בע"מ (להלן: "נתנאל גרופ").

המבקש מחזיק ב-3,000 יחידות מניה בנתנאל גרופ.

אריה מכהן כיו"ר דירקטוריון נתנאל גרופ. כמו כן, אריה מחזיק בכל מניות ההנהלה ברישן ומכהן כדירקטור היחיד בה ובחברות שבקבוצת נתנאל, בהן הוא מכהן גם כמנכ"ל.

בשנת 2010 נתגלע סכסוך בין הצדדים, והמבקש פתח בשלושה הליכים משפטיים: ה"פ 17921-10-11 (נספח 8 לתשובה להמרצת הפתיחה), ע"ב 1536-12-11 (נספח 9 לתשובה להמרצת הפתיחה) ותא"ק 45570-01-12 (נספח 1 לתשובה להמרצת הפתיחה).

ביום 2.1.2014 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שנועד להסדיר את מערכת היחסים ביניהם (להלן: "הסכם הפשרה"). בהסכם הפשרה הצהירו הצדדים על היקף חובותיהם לקבוצה נכון למועד כריתת ההסכם לפי הפירוט שלהלן: אריה – 2,789,456 ₪, דני – 1,626,881 ₪, מאיר – 1,230,861 ₪ ואבנר – 1,961,562 ₪. כן, נקבע בהסכם הפשרה כי חובות בעלי המניות יקוזזו מחלוקת דיבידנדים. דא עקא, לא היה בהסכם הפשרה כדי להביא לסיומה של ההתכתשות המשפטית והצדדים טוענים, איש כנגד רעהו, להפרות של הוראות הסכם הפשרה .

בשנים שלאחר כריתת הסכם הפשרה חולקו למבקש 6 דיבידנדים ובסה"כ 5,199,213 ₪ (נספחים 3-7 לתשובה להמרצת הפתיחה), אלא שהמבקש לא קיבל לידיו סכום זה מאחר ולטענת המשיבים חובותיו קוזזו מהדיבידנדים שחולקו לו. המבקש, הטוען לקיפוחו, מעוניין לברר את החיובים והזיכויים שבוצעו ביחס אליו ומכאן המרצת הפתיחה בה עותר המבקש לקבל מסמכים הנוגעים להתחשבנות בינו לבין המשיבים.

דיון ההוכחות התקיים ב-23.10.2018 ובו נחקרו המבקש ואריה.

טענות המבקש

המשיבים הפרו את הסכם הפשרה ובכלל זה את התחייבותם להתנהל באופן שקוף, הוגן ומוסכם שעה שבניגוד למוסכם בהסכם הפשרה העמיסו בכרטסת המבקש חובות ללא כל אסמכתא וללא אישור חתום על ידו.

טענת המשיבים כאילו המבקש עומד ביתרת חובה כלפי החברה מעולם לא גובתה בהודעת קיזוז כדין ועומדת בניגוד להוראות תקנון החברה.

התנהלות המשיבים חושפת את המבקש להפרות חוק לפי שאין ביכולתו להגיש את הדו"ח על הכנסותיו לרשויות המס כל עוד המשיבים לא מעבירים לידיו את האישור השנתי על תשלום דיבידנדים.

מאז החתימה על הסדר הפשרה, המשיבים מעולם לא העבירו למבקש ולו אגורה שחוקה אחת על חשבון הדיבידנדים ולא הגיבו עניינית אף לא על אחת מבין פניותיו הרבות של המבקש.

המשיבים מרעיפים על בעלי מניות הרוב בקבוצת נתנאל הטבות משמעותיות באופן שעולה כדי קיפוחו של המבקש כבעל מניות מיעוט והמבקש ניצב בפני שוקת שבורה ללא מידע אודות חשבונותיו בקבוצת נתנאל.

טענות המשיבים

המבקש אינו זכאי לקבל לעיונו מסמכים של החברות בקבוצת נתנאל לפי שהוא לא מחזיק במניותיהן אלא במניותיהן של רישן ונתנאל גרופ.

המבקש לא הצביע על הוראת דין המקנה לו זכות לקבל את המסמכים המבוקשים.

המרצת הפתיחה נשענת על טענות שהועלו עובר להסכם הפשרה ולכן המבקש מושתק מהעלאת טענות אלה נגד קבוצת נתנאל בכלל ובנוגע לדיבידנדים בפרט.

המבקש לא קיים את התחייבותו בהסכם הפשרה לשוב לעבודתו בקבוצת נתנאל והתכחשותו הבוטה לחובותיו אינה אלא ניסיון לקבל כפל תשלום בבחינת גם לקזז את הדיבידנד מחובותיו וגם לקבל לידיו את סכום הדיבידנד.

דיון

סעיף 183 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי "זכויותיו וחובותיו של בעל מניה הן כקבוע בחוק זה, בתקנון החברה ולפי כל דין". מכ אן שביחסים בין בעלי המניות בקבוצת נתנאל חלות הוראות חוק החברות ובנוסף נורמות מן המשפט האזרחי הכללי ובכלל זה חובת תום הלב וההגינות, החלות מכוח הוראות סעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"). יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן בע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין קוט") כי:

"בצד העיקרון הכללי של חובת הגילוי כלפי החברה, הנגזר מחובת תום-הלב המובנית בתוך חובת האמון של נושאי משרה בחברה, כוללים ההסדרים הסטטוטוריים השונים הוראות מפורשות המעניקות לבעלי מניות זכות לקבל מידע על אודות החברה במסגרת זכותם לקחת חלק בהתנהלותה של החברה" (שם, פסקה 10 מול האות ד', עמוד 187).

בה"פ (מחוזי מרכז) 3816-05-08 דבורה אילן נ' מיכאל אילן (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין אילן") עמד כבוד השופט גרוסקופף על כך שההוראות העוסקות בדיווח לבעלי המניות אינן ממצות את זכויות המידע של בעלי המניות וכי יש מקורות נוספים לזכויות אלה:

" ... ראייתם של סעיפים 184 ו-185 בכללותם כהסדר מינימאלי (להבדיל מהסדר ממצה) לעניין זכות בעל מניות לקבל מידע – הסדר הקובע את נורמת הבסיס, אולם איננו שולל את האפשרות להרחיב את הזכות לקבל מידע באמצעות הסדרים וולונטאריים ... או באמצעות מנגנונים נוספים שייצר המחוקק להגנת בעל המניות, כדוגמת הוראות החוק בעניין קיפוח ... בהקשר הנוכחי אסתפק בציון העובדה שעילת הקיפוח מאפשרת לבחון את מכלול נסיבות המקרה, ובכלל זה לתת משקל ראוי להיקף האחזקות של בעל המניות, ולאינטרס שיש לו בקבלת המידע לאור מערכת יחסיו עם בעל השליטה בחברה הפרטית ... מהאמור לעיל יובן כי אינני סבור שהסדר החוק היחידי מכוחו יכול בעל מניות לבקש מידע הם סעיפים 184-185 לחוק החברות. יתכנו מצבים בהם טיב האינטרס של בעל המניות, ומערכת היחסים שבינו לבין בעל השליטה והחברה, יביאו לכך שמניעת מידע מבעל מניות זה תקים טענה של קיפוח" (שם, פסקה 20, עמודים 12-13).

טענת המשיבים כאילו המבקש אינו זכאי לעיין במסמכים של קבוצת נתנאל לפי שזכות עיון כאמור מוקנית לבעל מניות אך ורק בחברות אשר במניותיהן הוא מחזיק – נתנאל גרופ ורישן, אינה מקובלת עליי. המשיבים נסמכים בעניין זה על פסק הדין ב ה"פ (ת"א) 1120-07 יוסף רוגוזינסקי נ' א.ת' אלקטרוניקה ותקשורת לישראל בע"מ (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין רוגוזינסקי"), אולם בהתחשב בנסיבות כאן, אין ללמוד מעניין רוגוזינסקי לענייננו. במקרה כאן, נכרת בין הצדדים הסכם פשרה אשר מקנה למבקש זכות לעיין במסמכי כל החברות הנכללות בקבוצת נתנאל, כפי שיפורט להלן.

בהואיל הראשון להסכם הפשרה (נספח 1 להמרצת הפתיחה) נקבע כי:

"למען הסר ספק רישן וכל החברות המנויות לעיל וחברות בנות ו/או קשורות אחרות של רישן יכללו בהגדרת קבוצת נתנאל".

עוד נקבע בסעיף 17 להסכם הפשרה:
"הסכם זה מהווה גם הסכם לטובת צד שלישי, לרבות כל התאגידים השייכים לקבוצת נתנאל שאינם צד לחוזה זה ו/או מי מטעמם".

נמצא שהצדדים הסכימו כי ביחסים ביניהם אין להבחין בין רישן ונתנאל גרופ לבין החברות הכלולות בקבוצת נתנאל.

בהחלטה מיום 7.9.2011 בתנ"ג 21785-02-11 יונתן בן עמי נ' מנורה מבטחים החזקות בע"מ ואח' , (פורסם בנבו), נקבע (פסקה 49 להחלטת כבוד השופט חאלד כבוב):

"...
...או כאשר חברת האם הינה חברת אחזקות בלבד השולטת באופן מוחלט בחברת הבת – אין להציב חסמים ומכשולים טכניים ובירוקרטיים בפני בעלי מניות המיעוט למיצוי זכויותיהם המוקנות להם בדין, ויש להבטיח שזכויות אלה לרבות הגשת תביעה נגזרת, תזכנה לעידוד ותמיכה כדי להגביר את היעילות והאפקטיביות של הפיקוח ותקינות הממשל התאגידי".

גישה דומה נקט כבוד השופט סוקול בפסק הדין מיום 2.10.2012 בה"פ (מחוזי חיפה) 31604-02-11 ד"ר משה גרבל נ' איתם הנדסה אזרחית בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: "עניין גרבל"), וכך נקבע:
"בנסיבות אלו כאשר לחברת האם אין כל פעילות עצמאית, והפעילות העסקית שלה מבוצעת כולה באמצעות חברת בת, כאשר קיימת זהות כמעט מוחלטת בין החברות, כאשר השליטה של חברת האם בחברת הבת הינה כמעט מוחלטת וכאשר אין הפרדה אמיתית בין החברות יש להכיר ב'הרמת מסך מדומה' בין החברות ולתת למונח 'החברה' פרשנות מרחיבה ... משמעות העיון במסמכי החברה, הינה עיון במסמכי כל החברות השלובות, גם אם מדובר בחברת בת" (שם, פסקה 15, עמוד 7).

גישה זו של כבוד השופטים כבוב וסוקול מקובלת בכל הכבוד, גם עליי, ועל כן, נראה כי מקום שרישן מתנהלת כחברת אחזקות אשר על פי עדותו של אריה "אין לה לא חשבון בנק, לא צ'קים והיא לא מתנהלת כעסק" (שורות 10-11, עמוד 49 ל פרוטוקול הדיון מיום 23.10.2018 ); ומקום שמתנהלת התחשבנות ישירה עם קבוצת נתנאל כאשר על פי עדותו של אריה "רישן לא נותנת הלוואות, החברות בנות של רישן נותנות הלוואות, ואז יש בכרטסות של החברות הבנות" ( שם, שורות 6-8, עמוד 61), יש לאפשר למבקש לעיין גם במסמכי החברות הכלולות בקבוצת נתנאל גרופ.

ועוד. ברע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ ואח' נ' שמואל שקדי ואח' (פורסם בנבו) דן בית המשפט העליון בשאלה האם באפשרותו של בעל מניות בחברה להגיש תביעה נגזרת בכל אחת מהחברות שבשרשרת ההחזקה ובכלל זאת להגיש בקשה לגילוי מסמכים באותן חברות. ביחס לגילוי מסמכים על ידי חברות הבת, נקבע (שם, פסקה 62 לפסק הדין של המשנה לנשיא כבוד השופטת מ' נאור):

"ההצדקה לאפשר גילוי מסמכים מהחברות השונות בשרשרת ההחזקה מתחזקת כאשר החברות "משתפות" בינן לבין עצמן נושאי משרה וחולקות תחומי פעילות. זה הוא המקרה שבענייננו, כאשר כל החברות בשרשרת ההחזקה עוסקות בתחום הנדל"ן וחלק מבעלי התפקידים מכהנים כנושאי משרה בכמה מבין החברות במקביל. סוגיה זו נידונה בפסק הדין בעניין Martin, שעסק בחברת החזקות אשר החזיקה בשמונה חברות בנות שעסקו כולן בפעילות עסקית באותו התחום. חלק ניכר מהחברות האלה חלקו דירקטורים ואותו אדם כיהן כמעט בכולן כנשיא החברות. התובע, בעל מניות בחברה האם, הגיש לבית המשפט בקשה לגילוי מסמכים – לא רק כנגד החברה האם, אלא גם כנגד החברות הבנות. במקרה כזה, קבע בית המשפט כי ניתן להתעלם ממסך ההתאגדות ולהורות על גילוי מסמכים גם נגד החברות הבנות...
...
אינני סבורה כי "התעלמות מוחלטת" ממסך ההתאגדות היא הדרך הנכונה להשקיף על כך. גם במקרה זה ניתן מכוח סעיף 6(ב) ב חוק החברות לבצע הרמת מסך "חלקית" לעניין גילוי המסמכים. זה הוא העוגן הסטטוטורי המאפשר זאת, בהתאם לשיקול-דעתו של בית המשפט (בדיוק כפי שהופעל שיקול-דעת זה בענייננו על-ידי בית המשפט המחוזי, שהוציא צו גילוי מסמכים רק לגבי חלק מהמסמכים שגילויי ם התבקש).

לטענת המשיבים, נתנאל גרופ לא הייתה צד להסכם הפשרה ועל כן, אין להחיל עליה את הוראות ההסכם.

בהואיל הראשון להסכם הפשרה הובהר כי רישן שולטת בנתנאל גרופ ובסעיף 13 להסכם הפשרה נקבע כי ביחס להוראות סעיף 13 יחשבו בעלי המניות ברישן כבעלי מניות בכל אחת מהחברות הפרטיות של הקבוצה. בסעיף 14 להסכם הפשרה, נקבע כי הצדדים מוותרים על כל טענה ביחס למבנה קבוצת נתנאל והצורך באישורים פורמאליים להחלטות מנהלים, עריכת ישיבות דירקטוריון ואסיפות בעלי מניות. בסעיף 15 נקבע כי כל האמור וויתור טענות, חל על התאגידים בקבוצת נתנאל לרבות תאגידים שאינם צד להסכם הפשרה. בסעיף 17 להסכם הפשרה, נקבע: " הסכם זה מהווה גם הסכם לטובת צד שלישי, לרבות כל התאגידים השייכים לקבוצת נתנאל שאינם צד לחוזה זה ו/או מי מטעמם".

נוכח הוראות אלה, שבהסכם הפשרה כמו גם האופן בו ניהל ומנהל אריה את עסקיהן וענייניהן של החברות בקבוצת נתנאל כפי שהעיד: "שאר החברות, ויש לא מעט חברות, אין בעלי מניות. אני הוא הדירקטור היחיד ... אנחנו בקבוצה מושכים מפה, לוקחים משם, מחלקים לפה, מחלקים לשם" (שורות 10-13, עמוד 41 לפרוטוקול הדיון מיום 23.10.2018 ), נראה כי אין אלא לדחות את טענת המשיבים כאילו אין להחיל על נתנאל גרופ את הוראות הסכם הפשרה.

מהאמור עד כאן, נראה כי בניגוד לטענות המשיבים (סעיפים 46 – 50 לסיכומים), לצורך ענייננו יש לראות במבקש כבעל מניות בכל אחת מהחברות הרלבנטיות בקבוצת נתנאל באופן שיאפשר לו לקבל מהחברות האמורות את המסמכים שיאפשרו לו לברר את ההתחשבנות בינו לבין המשיבים.

המצאת הדוחות הכספיים של רישן וקבוצת נתנאל למבקש

סעיף 184(4) לחוק החברות, קובע :

"לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן:
(1)...
...
(4) תקנון ודוחות כספיים כאמור בסעיף 187"

סעיף 187 (א) לחוק החברות, קובע:

"כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה, לפי בקשתו, העתק מתקנון וכן, בחברה שאינה תאגיד מדווח, לקבל העתק מהדוחות הכספיים, כאמור בסעיף 173 (ד)".

סעיף 173 (ד) לחוק החברות, קובע:

"בעל מניה בחברה שאינה תאגיד מדווח זכאי לקבל העתק של הדוחות ושל חוות דעתו של רואה החשבון המבקר לגביהם".

הנה כי כן, הוראות חוק החברות שלעיל, מקנות לבעל מניות בחברה, ובענייננו גם בקבוצת נתנאל, זכות לקבלת הדוחות הכספיים של החברה, ללא כל תנאי, ועל כן, אני רואה לנכון להורות כמבוקש בסעד שבסעיף א שלעיל.

המצאת מסמכים הנוגעים לחלוקות הדיבידנדים למבקש

סעיף 10 להסכם הפשרה, קובע:

"...
קבוצת נתנאל תחלק דיבידנדים לכיסוי החובות של בעלי המניות נכון למועד החתימה על הסכם זה כפי שהם מפורטים לעיל.
קבוצת נתנאל תפעל באופן שוויוני בכל הקשור לגביית החובות האישיים של בעלי המניות, לרבות בכל הקשור לגביית ההלוואה".

בסעיף 11 להסכם הפשרה, נקבע:

"אריה, אבנר, הרצל ודני מאשרים, הן בהתייחס לחובות וזכויות מכל מין וסוג בגין התקופה שעד למועד חתימת הסכם זה, והן בהתייחס לאפשרות כי יקבלו מקבוצת נתנאל הלוואות נוספות לאחר מועד הסכם זה, כי כרטסת הנהלת החשבונות של קבוצת נתנאל, בצירוף אסמכתא לגבי הנתונים המופיעים בה, תהווה ראיה סופית ומכרעת לגבי נכונות גובה חובות, זכויות והלוואות אלו. התחייבות אבנר בסעיף זה בכל הקשור לתקופה שלאחר מועד החתימה על הסכם זה, כפופה להתחייבות החברה כאמור בסעיף 12 להלן.
מוסכם בזה שחובות של בעלי המניות לקבוצת נתנאל בגין ההלוואות החודשיות (ובגינן בלבד) אשר יינתנו להם על ידי הקבוצה ממועד החתימה על הסכם זה ואילך, יפרעו אך ורק כנגד ומתוך תשלומי דיבידנד עתידיים, ככל שאלו יחולקו, ולא יהיו ניתנים לגבייה בכל דרך אחרת, לא על ידי איזו מהחברות בקבוצת נתנאל ולא על ידי בעלי המניות בקבוצה".

בסעיף 12 להסכם הפשרה, נקבע:

"כל הלוואה שתועמד לאבנר על ידי קבוצת נתנאל ממועד החתימה על הסכם זה ואילך תעוגן במסמך חתום על ידי אבנר המאשר את העברת כספי ההלוואה לידיו".

בעניין קוט נקבע (שם, פסקה 10):

"חובת הגילוי מוכרת כחלק מחובת תום-הלב במשפט. היא חלה כנורמה בסיסית בדיני החוזים במסגרת חובות הצדדים במשא ומתן לקראת ההתקשרות החוזית, בביצוע החוזה ואף בהליך ביטולו. היא מוכרת כחלק מחובת הזהירות בהקשרים שונים בדיני הנזיקין. היא מוכרת בדיני החברות כחלק מחובות אמון שחבי ם הדירקטורים כלפי החברה".

חובת הגילוי האמורה חלה גם בין בעלי מניות בחברה משפחתית שהיא מעין שותפות המבוססת על אמון, כמו במקרה כאן.

נוכח הוראות הסכם הפשרה בעניין חלוקת הדיבידנדים, אופן פירעון ההלוואות שנטלו בעלי המניות מקבוצת נתנאל ובכלל זה החובה לגביית חובות אישיים שוויונית ונוכח ההסכמה לפיה כרטסת הנהלת החשבונות של קבוצת נתנאל תהווה ראיה "סופית ומכרעת" ובהתחשב בחובת תום הלב המחייבת את הצדדים להסכם הפשרה להמציא לכל אחד מבעלי המניות בקבוצת נתנאל פרטים אודות הדיבידנדים בהם זוכו וההלוואות בהן חויבו, מקובלת עלי טענת המבקש לפיה ההסכמות שעוגנו בהסכם הפשרה מחייבות כי ההתנהלות החשבונאית תהיה שקופה והוגנת, ועל כן, יש להורות כמבוקש בסעד שבסעיפים ב', ד', ה ו – ו' שלעיל.
טענות המשיבים באשר להוראות הקבועות בסעיפים 185 ו – 186 לחוק החברות, המגבילות את זכותו של בעל מניות לקבלת המסמכים הנזכרים בסעיפים אלה בכפוף לתנאים הקבועים בהם , אינן גורעות מזכותו של בעל מניות לקבל מסמכים להם הוא זכאי מכוח דינים אחרים, בעניינו, דיני החוזים, כאמור בסעיף 183 לחוק החברות, לפיו זכויות בעל מניות הן כקבוע בחוק החברות, בתקנון החברה ולפי כל דין. לפיכך, ונוכח האמור לעיל, איני רואה צורך להידרש לטענות המשיבים באשר למגבלות הקבועות בסעיף 185 ו – 186 לחוק החברות (סעיפים 51 – 53, 57 – 64 לסיכומים) . למעלה מן הצורך, אוסיף, כי בניגוד לטענת המשיבים, לא מצאתי שיש בדרישותיו של המבקש לקבל לעיונו את המסמכים הדרושים לבירור ההתחשבנות הכספית שלו מול קבוצת נתנאל, משום חוסר תום לב, אדרבא, דחיית פניותיו של המבקש למסירת המסמכים והנתונים הרלבנטיים לבירור ההתחשבנות האמורה, היא הלוקה בחוסר תום לב.

טענות המשיבים באשר לסכומים שהועברו למבקש (סעיף 13 לסיכומים) או באשר להלוואות שניתנו למבקש (סעיף 17 לסיכומים) או באשר לכך שהמבקש אינו עובד בקבוצת נתנאל בניגוד להתחייבותו (סעף 18 לסיכומים) או באשר לסכומי דיבידנדים שחולקו למבקש (סעיפים 21 – 26 לסיכומים) או באשר לאופן פירעון חובות המבקש לקבוצת נתנאל (סעיפים 27 – 32 לסיכומים) אינן רלבנטיות לפי שאין מדובר בתביעה כספית ולא כאן המקום לברר את ההתחשבנות בין הצדדים .

למעלה מהצורך אוסיף, כי בסעיף 20 לסיכומים טוענים המשיבים: "לפי כרטסות הנה"ח של אבנר בקבוצה (נספח 2 לתשובה לה"פ) אבנר זוכה בגין כל הדיבידנדים שחילקה הקבוצה". מכאן שגם לשיטת המשיבים כרטסת הנהלת החשבונות מהווה ראיה להתחשבנות עם כל בעלי המניות בקבוצת נתנאל, ומשכך ובהתאם לאמור לעיל, היה על המשיבים להמציא למבקש את כרטסת הנהלת החשבונות של כל בעלי המניות בקבוצת נתנאל.

המצאת אישור כחוק בגין דיבידנדים שחולקו למבקש

בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (אישור בדבר ניכוי במקור), התשמ"א – 1980, נקבע:

"מנכה שניכה מס הכנסה במקור מתשלום ששילם למקבל, יתן לו בעת הניכוי, לגבי אותו תשלום, אישור שיכלול פרטים אלה:
(א) לגבי המנכה:
(1) שמו ומ ענו;
(2) מספר תיק הניכויים במס הכנסה;
(3) הסכום שממנו נוכה המס;
(4) סכום המס שנוכה;
(5) תאריך התשלום.
(ב) לגבי המקבל:
(1) שמו;
(2) מספר זיהויו או מספר תיקו במס הכנסה".

סעיף 3 לתקנות האמורות, קובע:

"האישור על פי תקנה 2 יינתן בנוסף לכל אישור הנדרש ממנכה על פי כל דין".

הנה כי כן, הן על פי חובת תום הלב והן על פי הוראות תקנות מס הכנסה שלעיל, חובה על המשיבים להמציא למבקש אישור לצורך הגשת דוח למס הכנסה מכל חברה שחילקה לו דיבידנד וכך אני מורה.

בסעיף 69 לסיכומים, טוענים המשיבים כי העבירו למבקש, "גם לאחר הגשת המרצת הפתיחה", דוחות כספיים של רישן, פרטים לגבי דיבידנדים שחולקו, אישורים על ניכוי מס במקור. עוד נטען, כי לא קיים אישור מס ספציפי עבור אבנר, היות ורישן הינה חברה משפחתית וכלל הדיבידנדים (אישורים למס) נכללים בדו"ח האישי של אריה בלבד כנישום מייצג (לצורך מס בלבד) ולא בדוחותיהם של שאר בעלי המניות. לטענת המשיבים, מבחינה חשבונאית, בספרי החברות, כל אחד מבעלי המניות מקבל את חלקו בנטו בקיזוז המס . עוד מוסיפים המשיבים וטוענים, ביחס לכרטסת החו"ז, כי הפרטים המבוקשים קובצו בכרטסת שצורפה כנספח 2 לתשובה להמרצת הפתיחה. באשר לכרטסות של אריה ואישור רואה החשבון, טוענים המשיבים כי הסכומים הרלבנטיים ידועים למבקש והועבר למבקש אישור רו"ח וריכוז הכנסות משכר עבודה החייב במס והדיבידנד ברוטו מרישן והחברות הבנות אשר שולמו לכל אחד מבעלי המניות של רישן .

בסיכומי התשובה לא התייחס המבקש לטענות המשיבים באשר למסמכים ולנתונים שלטענתם העבירו לו, לאחר הגשת המרצת הפתיחה, ומאחר והמבקש עומד על עתירתו גם לאחר העברת המסמכים הנטענת, יש להניח שעדיי ן לא קיבל את מלוא המסמכים שביקש. להוסיף, כי עצם העברת המסמכים הנטענת רק לאחר הגשת המרצת הפתיחה, מעוררת חשש שללא צווים מתאימים, ינסו המשיבים להתחמק מחובתם להמציא למבקש את המסמכים הדרושים לבירור ההתחשבנות בינו לבין המשיבים.

סוף דבר

המרצת הפתיחה מתקבלת, ואני מורה למשיבים להעביר למבקש בתוך 30 ימים, את המסמכים והנתונים כמפורט להלן:

עותק מהדוחות השנתיים של המשיבות 3-9 (להלן: "קבוצת נתנאל") לשנים 2014-2016, ועותק מהדוח השנתי של המשיבה 1 (להלן: "רישן" או "החברה") לשנת 2017, מאומתים כדין.

פרטים לגבי כל דיבידנד שחולק על ידי מי מהחברות בקבוצת נתנאל לאחר החתימה על הסדר הפשרה מיום 2.1.2014, לרבות מסמכי החלוקה ואישורי החלוקה, ההחלטות בהן נדונה החלוקה, הדיווחים המלאים שנעשו לרשויות כתוצאה מהחלוקה, אישור לרשות המיסים על מלוא הדיבידנדים שחולקו למבקש וכל מסמכי הנהלת החשבונות המתייחסים לחלוקה.

אישור כחוק לצורך הגשת דוח למס הכנסה, עבור המבקש, מכל חברה שחלקה לו דיבידנד כמפורט בסעיף ב שלעיל .

כרטיסיות החו"ז המלאות הנוגעות למבקש בכל החברות בקבוצת נתנאל החל משנת 2014, לרבות כרטיסיות ביתרת 0, ולרבות הטור "חשבון נגדי" בכרטיסיות. לגבי כל שורה בכרטיסיות החוב המלאות הנוגעות למבקש, לצרף אסמכתא לחיוב או לזיכוי, לפי העניין, וכל יתר המסמכים שיש להם רלבנטיות לברור יתרת הזכות או החובה של המבקש אל מול המשיבים.

כרטיסיות החו"ז הנוגעות למר אריה נתנאל, בכל החברות בקבוצת נתנאל, החל משנת 2014 ועד היום, לרבות כרטיסיות ביתרת 0, ולרבות הטור "חשבון נגדי" בכרטיסיות.

הודעה מאושרת בידי רואה החשבון המבקר של רישן, ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה לכל אחד מן הדירקטורים ושל ההתחייבויות לתשלומים שקיבלה על עצמה, לרבות לעניין תנאי פרישה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות שנערכו לגביהן דוחות כספיים של רישן. ההודעה תכלול גם תשלומים שקיבל דירקטור בהיותו נושא משרה באחת מהחברות הבנות.

המשיבים ביחד ולחוד ישלמו למבקש את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 36,000 ₪ וכן את סכום האגרה שחב בה המבקש. הסכומים הללו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום אלא אם ישולמו עד ליום 26.3.20.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.