הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 52662-01-19

מספר בקשה:10
לפני
כב' השופטת צילה צפת, סגנית נשיא

מבקשת

אירן רוזין בוהדנה
ע"י ב"כ עו"ד: נ. טל

נגד

משיב

בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד: מ. לפלר

החלטה

בקשה לעיון במסמכים , מכוח תקנות 117 ו-257 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: התקנות).

המבקשת, תושבת צרפת, פתחה חשבון אצל המשיב לפני כשלושים שנה. לגרסתה, כשביקשה לסגור אותו ולהעביר את הכספים מתוכו לחשבון בנק בארצות-הברית, הציב המשיב לפניה דרישות שונות שאת חלקן מילאה ואת חלקן אינה יכלה למלא או לא הייתה אמורה למלא. בעקבות זאת הוקפאה הפעילות בחשבון. בתובענה שלפני, אשר הוגשה כהמרצת פתיחה, טוענת המבקשת כי חשבונה נחסם לפעילות שלא כדין והיא מעוניינת להעביר את הכסף מחשבונה אשר אצל המשיב לחשבון בבנק אחר בישראל. בית המשפט התבקש להצהיר כי היא רשאית לפעול בחשבונה ללא כל מגבלה.

המשיב אינו מאפשר את ההעברה וטוען כי פעל כדין, ובפרט לפי חוזר המפקח על הבנקים " ניהול סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות ( cross-border)" (16.3.2015) (נספח 1 לתשובה להמרצת הפתיחה). לטענת המשיב, הוראות המפקח דאז ניתנו לקראת כניסת האמנה בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס לתוקף בישראל ועל כן היה חייב לפעול כפי שפעל עד שהמבקשת תשתף עמו פעולה ותוכיח כי היא מדווחת לרשויות המס על החשבון וכי שילמה את המס הנדרש ממנה. המשיב הבהיר כי אם לא יפעל כאמור, הוא עלול להיחשד בסיוע להלבנת הון ולהשתמטות מתשלום מס, שמו הטוב יינזק והוא אף צפוי לחקירות ולעיצומים.

במסגרת ניהול ההליך לפני התבקשה עמדת המפקחת על הבנקים, בגדרה הפנתה לחוזר הנזכר לעיל. מכאן בקשתה של המבקשת לעיין "[...] במדיניות, הנהלים והבקרות ביחס לסיכונים הגלומים בפעילות חוצת גבולות של לקוחות המשיב [...]", שעל קביעתם הורה המפקח הקודם באותו חוזר.

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה, ראשית, משום שהמבקשת ביכרה לעתור לבית המשפט בהמרצת פתיחה, הליך אשר נועד לעניינים שמסכת העובדות בהם פשוטה ושאחת מתכונותיו היא בירור תמציתי ומהיר; שנית, מפני שמכוח הדין חל חיסיון על המדיניות ועל הנהלים שהנהיג המשיב לצורך פעולה לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ולפי הצווים שהוצאו מכוחו, הוראות ניהול בנקאי תקין ודרישות המאסדרים; שלישית, הואיל והבקשה סתמית וכוללנית; רביעית; מאחר שההכרעה בשאלה השנויה במחלוקת, כפי שניסח אותה המשיב – האם דרישותיו מהמבקשת סבירות – ממילא אינה מצריכה עיון בנהלים, מה גם שהמבקשת לא טענה שהוא הפר אותם. המשיב מדגיש כי חשף את המסמכים שעל סמכם התקבלה החלטתו בנסיבות המקרה כנספח לתשובתו להמרצת הפתיחה. אם ייחשפו הנהלים למלחמה בהון השחור, הוא מזהיר, ייגרם לציבור נזק עצום.

בפסיקה נקבע כי זכות העיון במסמכים נובעת מזכות היסוד של הגישה לערכאות, אשר כוללת גם את הזכות להליך משפטי ראוי. גילוי האמת הוא המטרה, ומכאן הכלל שיש להעדיף את הגילוי המרבּי כל עוד אין טעמים משמעותיים להגביל את זכות העיון. פירושו של דבר שזכות העיון אינה מוחלטת, ואפשר שהיא תיסוג מפני ערכים או אינטרסים נוגדים, כגון חיסיון ( רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקאות 11 –12 [פורסם באר"ש, 6.3.2013]). חיסיון, כאמור, הוא אחד הטעמים שהמשיב מעלה בהתנגדותו לבקשה.

נהליו של המשיב עשויים להיות רלוונטיים לאור טענת המשיב שפעל על פיהם כאשר סירב לבקשת המבקשת. עם זאת אינני מקילה ראש בטענתו כי חשיפת הנהלים בדבר איסור הלבנת הון עלולה לגרום נזק לציבור בכללותו. בתי המשפט בישראל הכירו בתפקיד הבנקים במלחמה בהלבנת הון ובמימונה של פעילות טרור ( ראו לדוגמה רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ [ פורסם באר"ש, 1.11.2015]; ע"א 3497/13 אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [ פורסם באר"ש, 11.11.2015]).

על-פי תקנה 119, משהועלתה טענה לחיסון, בית המשפט רשאי לעיין במסמך ולהחליט אם יש בה ממש. אשר-על-כן, בטרם תתקבל החלטה בבקשה, מקובלת עלי הצעת המשיב ( סעיף 41 לתשובה לבקשה) להמציא לעיוני את המסמכים שנתבקשו לצורך קבלת החלטה מושכלת אם יש מקום לאפשר למבקשת לעיין בכולם או בחלקים מהם. כאמור ברע"א 7598/14 הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, פסקה 12 ( פורסם באר"ש, 6.1.2015),

[...] בית משפט זה הדגיש לא אחת כי ראוי לעשות שימוש נרחב בתקנה 119, כך שבית המשפט יבחן את המסמך בעצמו, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת ומוארת בשאלה אם המסמך יהנה מחסיון אם לאו, תוך שמירה מרבית על האינטרסים המתנגשים [...]

( ראו עוד רע"א 8047/17 בנק הפועלים בע"מ נ' שילת לעד בע"מ [ פורסם באר"ש, 14.11.2017, פסקה 7)

אשר לטענת המשיב כי אין לאפשר עיון במסמכים בהליך של המרצת פתיחה – בית המשפט העליון הבהיר כי תקנות 112 –122 "[...] חלות לגבי כל סוגי התובענות, לרבות המרצת פתיחה, ולא רק לגבי תביעה רגילה, משלא נכללה בהן כל הגבלה בעניין זה [...]" (רע"א 2284/05 רגומי 1978 בע"מ נ' שלוס, פסקה 4 [22.5.2005]). לדברי השופט ( כתוארו אז) אשר גרוניס, " [...] אף אם הזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם בהליך של המרצת פתיחה מצומצמת לעומת זו הקיימת בתביעה רגילה, אין לקבל את העמדה כי המבקש מנוע לחלוטין מעשות שימוש בכלי זה[...]" ( שם). אינני רואה מקום לדחות את הבקשה רק מטעם זה בלבד, בהתחשב בעובדה שבמקרה דנן מדובר בעניין ממוקד ובמספר מצומצם של מסמכים.

מהנימוקים דלעיל אני מורה למשיב להמציא לעיונו של בית המשפט בלבד, תוך 21 יום מהיום, את הנהלים הרלוונטיים להחלטות המשיב בנוגע לח-ן הבנק של המבקשת.

ניתנה היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.