הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 50852-11-19

לפני
כבוד ה שופט ארז יקואל

המבקשת

משפחת י.מ.מ.א.ח. בע"מ

נגד

המשיבה

קבוצת כוכב נדל"ן בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת לזמן לעדות את מר אפרים פולק כעד מטעמה.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. המבקשת היא חברה בע"מ בבעלותן של גב' מלכה פולק (להלן " מלכה") ושתי בנותיה. מלכה היא דירקטורית יחידה במבקשת ונשואה למר יחזקאל פולק (להלן " יחזקאל").

2. בין המשיבה לבין יחזקאל נחתמו הסכמי הלוואה. להבטחת פרעון ההלוואה שועבדה לטובת המשיבה דירת מגורים הידועה כחלקה 99/1 בגוש 6111 בתל אביב (להלן "הדירה") ו נחתמו שטר משכנת ה על זכויות המבקשת בדירה ו כן מסמך תנאים מיוחדים.

3. ביום 2.1.19 פתחה המשיבה תיק בלשכת ההוצאה לפועל (מספר 503764-01-19) למימוש המשכנתה. המבקשת טוענת כי המערכת ההסכמית בין יחזקאל למשיבה קשורה גם לאחיו - אפרים פולק (להלן " אפרים") ולאחותו חוה רכשטאפן (להלן "חוה"). לשיטתה, על פי ההסכמות בין המשיבה ליחזקאל, אפרים וחוה, כל עוד לא תמלא המשיבה את התחייבויות יה גם כלפי אפרים , לא תקום לה זכות לדרוש את החזר ההלוואה ולפעול למימוש הבטוחות שניתנו על ידי המבקשת.

4. המבקשת הגישה תובענה על דרך המרצת פתיחה בגדרה עתרה למתן צו הצהרתי לפיו טרם הגיע המועד לדרוש את פרעון ההלוואה של יחזקאל. כן עתרה המבקשת לצו הצהרתי לפיו המשכנת ה שנרשמה על זכויות המבקשת בדירה בטלה ויש למחקה. לחילופין עותרת המבקשת להצהיר על סכום החוב שעליה לשלם למשיבה לטובת פדיון המשכנת ה.

5. המשיבה, בתשובתה , טענה כי יש לדחות את התובענה הן בשל הגשתה בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט והן לגופה נוכח שבשלו התנאים לדרוש את פרעון ההלוואה ליחזקאל ולממש את הבטחונות שנתנו בגינה. המשיבה מדגישה כי אין ממש בטענות המבקשת לפיהן החזר הלוואת יחזקאל כרוכה כלשהו בהתקשרותה עם אפרים , שלא יצאה אל הפועל .

6. התקיימו שלוש ישיבות. בישיבה ביום 20.1.20 נחקרו מצהירי הצדדים שתצהיריהם צורפו לכתבי הטענות , מטבעו של ההליך המתנהל על דרך המרצת פתיחה - מלכה מטעם המבקשת ו מר שלומי כהן מטעם המשיבה. לצדדים הוצעה הצעה ונקבע כי בהיעדר הודעה בדבר הסדר עד ליום 27.1.20, יקבעו מועדים להגשת סיכומים.

7. ביום 27.1.20 הגישה המבקשת בקשה בהולה לצירוף ראיות להפרכת טענות המשיבה, בדמות הסכמים ומסמכים משפטיים אחרים שנערכו בין המשיבה ל בין אפרים, אשר יש בהם, לטענת המבקשת , לתמוך בגרסתה ולהפריך את גרסת המשיבה. נעתרתי לבקשה תוך פסיקת הוצאות .

8. ביום 9.3.20 נערכה חקירה נגדית משלימה למלכה . נקבעו מועדים להגשת סיכומים כפי שהוגשו ביום 12.3.20 מטעם המבקשת וביום 18.3.20 מטעם המשיבה. אפרים נכח בדיון אחרון זה והוא וב"כ המבקשת בקשו שתימסר גרסתו לפרוטוקול בהינתן סמכותו של בית המשפט להעיד כל נוכח באולם. הפניתי את המבקשת להגיש בקשה בנושא.

9. ביום 10.3.20 הגישה המבקשת את הבקשה אליה אני נדרש כעת, כבקשה בהולה נוספת, לזימונו ש ל אפרים לעדות, בין כעד מטעמה ובין כעד מטעם בית המשפט. המבקשת מנמקת את בקשתה בשיקולי צדק ולדידה, עדותו של אפרים תשפוך אור על השתלשלות הארועים ותאפשר קבלת תמונה מלאה של מסכת העובדות בתיק. נטען כי המבקשת לא יכלה להזמין את אפרים לעדות קודם לכן בשל מערכת יחסים משפחתית טעונה והעדר תעצומות נפש לזימו נו ללא הסכמתו. המבקשת טוענת כי לבית המשפט סמכות טבועה לזמן עדים בכל שלב בהליך המשפטי וכי במקרה הנדון יש להעדיף את שיקולי חקר האמת על פני אלו שבפרוצדורה.

10. המשיבה מתנגדת בתוקף לבקשה. נטען כי זימון עדים בהליך המרצת פתיחה הוא החריג, שכן הליך מסוג זה נועד לפתור סכסוכים פשוטים במהירות וביעילות ועם פתיחתו הצדדים נדרשים להגיש את ראיותיהם . מובהר כי ב הליך מסוג המרצת פתיחה אין לאפשר "מקצה שיפורים" ו בכלל זה הגשת ראיות בשלבים כה מתקדמים. כן נטען כי לבקשה לא צורף תצהיר מטעמו של אפרים ולא ברור מה בכוונתו להעיד וכיצד עדותו תחדש להליך ותתרום לבירור האמת . הובהר כי הזמנתו לעדות בשלב זה מבלי שהוגש תצהיר מטעמו עלולה לחייב קיום דיון נוסף ל שם הפרכת טענותיו ולהאריך את ההליכים. כן הודגש כי לא ניתן הסבר של ממש מדוע לא זומן אפרים להעיד קודם לכן, משמדובר בקרוב משפחתה של מלכה שניתן היה לזמנו בקלות. במיוחד כך לאור שהמבקשת הגישה את בקשתה הקודמת לצירוף ראיות הקשורות במישרין באפרים, באמצעות מלכה. הודגש כי הפגיעה המבוקשת בסדרי הדין משמעותה פגיעה של ממש בזכויות המשיבה , אשר כבר הגישה את סיכומיה וכן כי מטרת המבקשת היא ל הוסיף ולעכב את ההליך ללא צורך של ממש ובכך להגדיל את הנזק הכלכלי הנגרם למשיבה.

11. עיקר תשובתה של המבקשת לתגובת המשיבה מתייחס לכך שהמשיבה לא תמכה תשובתה בתצהיר. המבקשת חוזרת על בקשתה לאשר את זימון אפרים לעדות מטעמי חקר האמת.

הצדדים הפנו לאסמכתאות משפטיות בתימוכין בטענותיהם.

דיון והכרעה

12. בהתאם ללשון תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") וקביעות בתי המשפט, על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם במקשה אחת, הן מטעמי יעילות הדיון והן מטעמים מהותיים הנוגעים ליכולת להכריע לגופה של מחלוקת. כך נקבע, כי:

"כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם". הטעם לדבר הוא: "...כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" (ראו ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פד"י מו(3) 738, 742)).

13. יחד עם זאת, הוראת תקנה 257 לתקנות מאפשרת להורות על הבאת ראיות ושמיעת עדים ככל שהדבר דרוש לש ם בירור הפלוגתאות המתעוררות בגדרי ההליך . בתי המשפט הכירו במצבים בהם תתאפשר חריגה מן הכלל הנזכר ו יינתן היתר לצירוף ראיות גם בשלבים מאוחרים בהליך המשפטי. על בית המשפט לבחון מהי הראיה אותה מבקשים להגיש ו מהו משקל ה המסייע לבירור המחלוקת בין הצדדים . עוד יש לבחון אם ניתן היה להגיש את אותה ראייה במועד מוקדם יותר, את השלב בו נמצא ההליך ואת הנזק הראייתי שעלול להיגרם למשיבה. כך נקבע, כי:

"...לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה" ( ראו ע"א 579/90 הנ"ל; רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח (1.7.2015); רע"א 4579/15 כהן נ' אורון (5.8.2015) ; י' אלרון "קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" המשפט יב 15, 17 (2007); רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (13.12.15) ).

14. ומן הכלל אל הפרט; בקשת המבקשת רוויה בכשלים מהותיים ודיוניים. מדובר בבקשה שנייה להצגת ראי ות נוספות, המוגשת לאחר סיום שמיעת גרסאות הצדדים וערב הגשת הסיכומים מטעם המבקשת, שנועדו להישמע בעל-פה. הבקשה חסרה פרטים של ממש על אודות תוכן העדות אשר בגינה מתבקשת חריגה נוספת מן הכלל כדי קבלתה בשלב כה מאוחר בהליך. המבקשת טוענת כי עדות אפרים תציג "תמונה ברורה ומדויקת ביחס לעובדות הצריכות לעניין" ותפריך את עדות מר כהן מטעם המשיבה. אולם, לא הובהר במה תוסיף עדות אפרים על הראיות שכבר הוגשו. חוסר זה בנימוקים לבקשה בולט במיוחד לנוכח העובדה שכפי בקשת המבקשת, כבר הותרה הגשת ראיות מאוחרות, המתייחסות למערכת ההסכמית בין אפרים למשיבה. עדות אפרים אמורה הייתה להשתלב בנתונים בדבר מסמכי המערכת ההסכמית הנטענת שכבר הוגשו ולתמוך בהם, אך המבקשת בחרה לה ציג את המכלול באמצעות תצהירה של מלכה דווקא .

15. המבקשת טוענת כי הטעם לזימון המתבקש של אפרים רק עתה נעוץ במערכת יחסים משפחתית טעונה אשר לא אפשרה את זימונו קודם לכן. זהו טעם דחוק שלא הובהר די ולא נחשף טרם שתי חקירותיה של מלכה. ראוי היה ש המבקשת תבהיר מבעוד מועד כי אין ביכולתה להציג את ראיו תיה על פי כלל הראייה הטובה ביותר באמצעות אפרים , אלא אך באמצעות מלכה, שחלק לא מבוטל מתשובותיה נשען על חוסר ידיעה. אין מדובר בעדות חדשה או בטענות שלא היו ידועות קודם לכן.

אזכיר כי ההליך נפתח ביוזמת המבקשת, כשטענתה המרכזית היא כי טרם הגיע מועד פרעון החוב של יחזקאל משום מחויבות המשיבה שלא מומשה להעמיד הלוואה אף לאפרים, כשמועד הפרעון הוא 60 ימים מעת שיחזקאל ואפרים גם יחד יקבלו הפטר. המבקשת בחרה בהגשת הליך של המרצת פתיחה – הליך שמטבעו צריך שיתברר במהירות וביעילות ועל פי הראיות שהוגשו כבר בפתיחתו (ראו: ע"א 99/82 רומנו נ' גואטה פ"ד לט(1) 281 (1985)). ההיתר המוקדם הנדרש על פי הוראת תקנה 257 לתקנות להבאת ראיות נוספות פורש בצמצום, כך שחריגה מן הכלל צריכה להיעשות במשורה ובנסיבות מיוחדות. בנסיבות העניין, כל שבקשת המבקשת באה בגדרי המקרים שבהם יש להעניק היתר כאמור , אני סבור כי היא באה כך בדוחק של ממש ( השוו: ע"א 581/80 בוכהלטר נ' כנרת פ"ד לח(2) 89 (1984); ע"א 163/89 צפר נ' מלמד פ"ד מג(2) 495, 498 (1989); עיינו גם: ע"א 1482/92 הגר נ' הגר פ"ד מז(2) 793 (1993); א ' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 499-498 (מהד ' עשירית, 2009)) ; רע"א 1498/09 אוחיון נ' גולדפינגר (10.3.09)).

זאת ועוד, התמשכות ההליכים כבקשת המבקשת תגרום לפגיעה של ממש באינטרס של המשיבה אשר סיימה להביא את ראיותיה ואף הגישה את סיכומיה. התמשכות ההליכים אף משליכה על הליכים מקבילים המתנהלים בין הצדדים בהוצא ה לפועל (ראו סעיף 17.4 לת גובה לבקשה).

יוצא כי הוגשו סיכומי הצדדים, ניתנה למבקשת אפשרות להגיש ראיות נוספות אשר נדרשו לטעמה לבירור העניין, היא לא פירטה את תוכן עדותו של אפרים , זימונו נחזה ככזה שהיה אפשרי ואף מתבקש עוד בפתיחת ההליך ואין המדובר בעדות חדשה ומפתיעה שנתגלתה בהינתן ש המערכת ההסכמית הנטענת בין אפרים ל בין המשיבה הייתה ידועה עם פתיחת ההליך, הנשען על מערכת הסכמית זו .

15.מכל המקובץ עד כה נלמד פגם דיוני חמור בהתנהלות המבקשת בבואה לשטוח את ראיותיה טיפין טיפין. בעת שקילת משמעות התנהלות המבקשת, יש לבחון את שלושת האינטרסים השונים המעורבים – של המבקשת, של המשיבה ושל הציבור ולאזן ביניהם ככל הניתן . אינטרס המבקשת הוא להציג את מלוא ראיותיה לשם חקר האמת . אינטרס המשיבה הוא לחזות בסופיות תהפוכות הדיון ולהביאו לכדי גמר מלאכה מוקדם ככל הניתן. אינטרס זה משולב באינטרס הציבור ובכללו תור המתדיינים האחר, המבקש לחזות בהתנהלות יעילה של בית המשפט . אפנה גם להוראות המבוא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר טרם נכנסו לתוקפן, המגדירות את עקרונות היסוד להליך המשפטי וקובעות, בין היתר, כי על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לאינטרס הציבורי, המוגדר בהוראת תקנה 5 – כך: "...נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

16. מן הצד האחד - אין בטחון שעדות אפרים נדרשת לצורך הכרעה מושכלת בהליך. סעיף 5 בטיוטת הסכם העקרונות – נספח ה' לתצהי ר מלכה, העוסק באותה הלוואה נטענת שהוסכם שאפרים יקבל, אינו מתייחס לדירה מושא הדיון כבטוחה לאותה הלוואה אלא נוקב בנכס אחר (שתי דירות בנות 4 חד' בגוש 6190 חלקה 431 – סע' 5 לנספח ה' הנזכר). כמו כן, נחזה כי אפרים לא קיבל הלוואה מהמשיבה שתשמש את הסדר נושיו ו הוא צלח בהשגת הפטר בלעדיה. עוד נחזה כי המחלוקת צריך שתתמקד ב תכלית המוסכם בין המשיבה לבין יחזקאל ובאומד דעתם, כצדדים הרלוונטים – על חובותיו של יחזקאל למשיבה ו הדירה שניתנה כבטוחה לצד שטר המשכנתה ומסמך התנאים המיוחדים. נוסחם המפורש של אלו אינו מזכיר את אפרים כלשהו. ג רסאות הצדדים הובהרו בהרחבה בתצהירים, בחקירות נגדיות ואף בהשלמת עדות מלכה שנועדה לשם הצגת המערכת ההסכמית בין אפרים לבין המשיבה. דיות הראייה על הפרק. לעת זו היא אינה נחזית כמיטיבה עם המבקשת וקיים חשש שטרם הוסר כי גישת ה ההפכפכה בהצגת ראיותיה אינה קשורה ברצון להסתמך על ראיה שהצגתה התאפשרה אך כעת. זו הפעם השנייה בה מתבקשת השהיית עקרון גמר המלאכה ביחס לסכסוך לשם הגשת ראיות מטעם המבקשת וסוג ההליך ואופי המחלוקת דוחקים לעבר הכרעה מוקדמת ככל הניתן.

17. מן הצד השני ו בשים לב לסוג הסעדים המבוקשים, אני מתקשה לסתום את הגולל כבר כעת על האפשרות הקלושה כי גרסתו של אפרים – דמות מפתח בגרסת המבקשת - תהווה "ראיה משמעותית הנושאת מ שקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה". מבלי לקבע מסמרות ותוך שנשמרות טענות הצדדים במלואן , אני סבור כי מי מהנוגעים בדבר לא ימצא חסר אם יובהרו מעט קט נוסף הטעם שבהסכם המייסדים בהיעדר הלוואה לאפרים, החסר לדידה של מלכה; מקומו של אפרים וחברה שבבעלותו כצד ישיר להסכם שנחתם בחלקו – נספח ה' לתצהירה המשלים של מלכה ; אזכורו של אפרים מספר פעמים בנגזרות אחרות בדמות הסכם ומכתבים , והסיבה לכך - בגדרי "טעות", "חלקי מו"מ" ו"אי דיוקים", כגרסת המשיבה. נתונים אלו עולים משני הפרוטוקולים האחרונים ו ראיתי לנכון לאפשר מקום צר נוסף לשמיעת גרסתו של אפרים לשם סיוע ב בחינת השאלה המרכזית שבמחלוקת - האם יש לו השפעה כלשהי על פרשנות מועד הפירעון הנטען של ההלוואה שניתנה ליחזקאל.

18. חקר האמת אינו סיסמה שככל שנוקבים בה יפתחו שערי בית המשפט פעם אחר פעם ובניגוד לכללים הברורים ולסוג ההליך. אף קיים שינוי בולט בנקודת האיזון עליה נסמכה החלטה קודמת שאפשרה למבקשת להגיש ראיות נוספות. עם זאת, בהינתן מכלול הנסיבות ושבתי בדין כערכאה מבררת, ראיתי לנכון להוסיף ולהעדיף את הירידה הנוספת המתבקשת לחקר האמת.

19. נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. כך אף ביחס לפגם הדיוני החמור שבהתנהלות המבקשת, שיתכתב עם טרחתה הנוספת של המשיבה. דחק הזמנים אליו מפנה המשיבה ימצא ביטוי באמצעות קביעת דיון סמוך להשלמת חקירות וסיכומים. בחירתה של המבקשת להגיש את הראיות עליהן היא סומכת את טענותיה בדרך לא דרך ו ללא כל הסבר מספק יענה בפסיקת הוצאות הולמת למשיבה ולאוצר המדינה , נוכח שנחזה צורך לקבוע דיון נוסף על חשבון תור המתדיינים האחר.

20. לאור המקובץ, הבקשה מתקבלת, אף אם בדוחק רב, במובן זה שאני מתיר את הצגת עדותו של אפרים . זאת כעד נוסף מטעם המבקשת ולא כעד מטעם בית המשפט, לאור ההכרעה המתבקשת במחלוקת על פי נטלי הראייה. נשמרות טענות הצדדים ובכלל זה אשר למשקל שיש לייחס לראיות, גם אלו הכבושות.

תצהירו של אפרים יוגש לתיק ולצד שכנגד עד ליום 7/4/20.

21. משוריין דיון המשך לחקירות ולגמר ליום 30/4/20 ב – 9:30 , אלא אם תודיע המשיבה כי אינה מבקשת לחקור את אפרים. ככל שיתקיים הדיון, אאפשר אף את השלמת חקירתו של מר כהן, היה ותתבקש מטעם המשיבה. הצדדים יערכו להשלמת סיכומים בעל-פה במועד זה.

22. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ללא תלות בתוצאות ההליך בסכו ם כולל של 1 3,000 ₪. המבקשת תישא בהוצאות עבור אוצר המדינה בסכום כולל של 6 ,000 ₪. סכומי ההוצאות ישולמו עד ליום 2 2/4/20.

המזכירות תודיע לצדדים ותעדכן את יומני.
ניתנה היו ם, 2 אפריל 2020 בהעדר הצדדים.