הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 5051-11-19

לפני
כבוד ה שופטת יעל בלכר

המבקש

יוסף וידנפלד
ע"י ב"כ עו"ד גיא הרמלך ואח'

נגד

המשיב

משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות

החלטה

המבקש הגיש בקשה להחייאת חברת אצם בע"מ (החברה) לצורך תיקון תקופת החכירה של המבקש בנכס הידוע כגוש 6 960 חלקה 122 (הנכס) הרשום בבעלותה של החברה. אציין כי על פי נסח רישום המקרקעין שצורף נרשם שם הבעלים "'אדם' בערבון מוגבל" ולא "אצם" כפי שמופיע בנסח החברה.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש לפטור את המבקש מתשלום חוב האגרות לרשם בסך של 51,204 ₪, מכוח תקנה 5(א)(ד) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א- 2001 (התקנות).

תחילה מובהר כי עניינו של הליך זה בהחייאת החברה בלבד ולא אדרש בו לסעד הנוסף שהתבקש (הסמכת המבקש לנקוט בכל הפעולות שיידרשו לצורך תיקון תקופת החכירה) או כל סעד אחר.

בהמרצת הפתיחה נטען כי החברה היא חברת "גוש חלקה" כאשר בעלי הזכויות במקרקעין נרשמו כבעלי מניות בחברה וכחוכרי המקרקעין. עוד נטען כי אמו המנוחה של המבקש רכשה את זכויות החכירה בטרם מחיקתה מצד שלישי ובהמשך לכך אף נרשמה כבעלת מניות בחברה. לטענת המבקש, הוא ירש את זכויות החכירה ולא היה מודע למצבו הרישומי של הנכס עד לאחרונה, עת שביקש למכור את הנכס ללא הצלחה, לאור תקופת החכירה הקצרה יחסית.

מתשובת רשם החברות עולה כי בנסח החברה צוין תאריך המחיקה ביום 30/12/92. עם זאת, הודעה בטרם מחיקה פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 10/1/93.

בבקשה להחייאת החברה ביקש המבקש פטור מתשלום חוב האגרות מכוח תקנה 5(א)(ד) לתקנות המקנה פטור סטטוטורי מתשלום חוב האגרות כאשר החייאת החברה נדרשת לצורך פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין. לטענת המבקש, אין לו כל זיקה לחברה. זכויותיו הוקנו לו בירושה לאחר מחיקת החברה והוא אינו נמנה עם המעגל הפנימי של החברה. החייאת החברה נדרשת לצורך ביצוע פעולות פורמאליות שיאפשרו את מיצוי זכויותיו ועל מנת לפתור מצב רישומי בעייתי שגורם לו לנזק. לשיטת המבקש יש להורות על פטור מתשלום חוב האגרות , שכן מדובר בפעולה שעל החברה לבצע לפי דין. עוד הוסיף המבקש כי הוא עומד בקריטריונים שהותוו בפסיקה לצורך מתן הפטור וכי לכל היותר , יש לחייבו בתשלום חוב האגרות רק בגין התקופה שלאחר פטירת אמו המנוחה (בספטמבר 2009) .

בתשובה סקר הרשם פסקי דין רבים שבהם נקבעו העקרונות לבחינת בקשה לפטור מתשלום חוב האגרות. לעמדת הרשם, המבקש אינו זכאי לפטור. הארכת תקופת החכירה שלשמה מבוקשת החייאת החברה, אינה פעולה שהחברה חייבת לבצעה על פי דין . למעשה , מטרת החייאת החברה היא להביא למכירת הנכס. מכירת הנכס היא פעולה רצונית ורווחית. בנוסף, אין חולק שהמבקש הוא יורש בעלת מניות בחברה. על פי הפסיקה, חוב האגרות הולך אחרי החברה ולא אחרי בעלי המניות בה ויורשי בעלי המניות יורשים גם את חובותיה של החברה . יש להורות על תשלום חוב האגרות על מנת שלא ייצא חוטא נשכר וכי תשלום חוב אגרות אינו תלוי במתן שירות מהרשם.

הרשם התנגד אף לבקשתו החלופית של המבקש להורות על תשלום חוב האגרות ממועד פטירת המנוחה ואילך. כאמור, חוב האגרות הולך אחר החברה ובנסיבות אלה, אין חוב האגרות תלוי במועד פטירת המנוחה או מועד ידיעת המבקש אודות היות החברה מחוקה. בנוסף, הבהיר הרשם את אופן חישוב חוב האגרות וציין כי המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה להחייאת החברה, ממנו נוצר החוב למפרע. חוב האגרות שמבוקש להורות על תשלומו הוא חוב האגרות לשנים 1986 ועד 2019 כולל, שבע שנים בטרם מחיקת החברה לפי המועד המאוחר (1993) ועד היום בסך של 54,204 ₪ .

בתגובה חזר המבקש על בקשתו ועל בקשתו החלופית ועל טענותיו והוסיף כי אין המדובר ב"השבחת" זכות החכירה של המבקש אלא תיקון המצב הרישומי כך שישקף נכונה את המצב המשפטי, שלפיו המבקש הוא למעשה אחד מבעלי הנכס ולא חוכר לתקופה מוגבלת. המבקש הדגיש כי על אף שהוא יורש בעלת מניות הוא ירש את זכויותיו בנכס לאחר מחיקת החברה ואין לו ולאמו המנוחה כל זיקה לחברה. הדירה לא נרכשה מהחברה אלא מצד שלישי ואין בהחייאת החברה כדי להביא להעשרת בעלי המניות לרבות המבקש, אלא בתיקון המעוות. המבקש הוסיף , כי טעם נוסף למתן פטור מתשלום חוב האגרות הוא חלקה הקטן יחסית של אמו המנוחה במניות החברה, אין הצדקה לחייבו בחוב האגרות בטרם מחיקת החברה, לא הובאה כל ראיה לכך שלא שולם חוב האגרות בטרם המחיקה ולכל הפחות , יש לחייבו בגין חלקה היחסי של אמו המנוחה ורק בתקופה שלאחר פטירתה.

לאחר שעניינתי בבקשה, בתשובת רשם החברות ובתגובה אני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום חוב האגרות. מקובלת עליי עמדת הרשם, מטעמיו.

סעיף 369 לפקודת החברות קובע כדלקמן:
"369. חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס -רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה."

תקנה 5א(ד) לתקנות האגרות קובעת כדלקמן:
"חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובלבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)."

לפי סעיף 369 לפקודת החברות נתונה לבית המשפט סמכות לקבוע תנאים להחייאת החברה ו"לתת כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה". בבש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (כב' הש' אלשיך) נקבע , כי יש לבחון את הבקשה לפטור מתשלום חוב האגרה לצורך החייאת החברה, לאור שיקולים שבמדיניות משפטית וביניהם גם השיקול שלא ייהנה מעוול מעוולתו ועיקרון השוויון בתשלום האגרה (שעליהם עמד המשיב), חשש מפני התחמקות מתשלום אגרות אגב צריכת שירותי רשם החברות, הרצון לעודד עבירות נכסים ומעמדה של זכות הקניין. נקבע עוד כי על רקע האמור, יש לבחון שני שיקולים מרכזיים בסוגיית הבקשה לפטור מאגרה: האחד, בחינת זהות מבקש ההחייאה ובכלל זה יש לשקול גם את קרבתו של מבקש ההחייאה לחברה, האם הוא מצוי במעגל הפנימי של בעלי החברה, ידיעתו את המצב המשפטי של הנכס ועד כמה הובילה התרשלותו למצב הנוכחי. בהקשר זה יש לבדוק את ידיעתו בפועל של המבקש אודות מצבו המשפטי של הנכס; והשני, מטרת החייאת החברה. בתוך כך, יש לבחון גם אם מדובר בבקשה להחייאת חברה כדי שתשוב לפעילות או שמא בעניין פורמלי הקשור לפירוקה אשר עשוי היה להסתיים בנסיבות רגילות לפני שנים רבות.

יישום הדין בענייננו מוביל למסקנה כי יש להתנות את החייאת החברה בתשלום חוב האגרות. כאמור, מקובלת עליי עמדת הרשם על חלקיה, שנתמכה בפסיקה רלבנטית.

אני סבורה כי החייאת החברה בנסיבות העניין, אינה לצורך פעולה שהחברה חייבת לעשותה על פי דין. החייאת החברה נדרשת לצורך השאת תמורת מכירת זכויותיו של המבקש בנכס (כאמור, בהמרצת הפתיחה נטען כי הצורך בהחייאת החברה התגלה לאחר קושי של המבקש למכור את הנכס לאור תקופת החכירה הרשומה). כמו כן, ועל אף ניסיונו של המבקש להרחיק את עצמו מן המעגל הפנימי של החברה, המבקש ירש את המניות בחברה מאמו, שהיא בעלת מניות רשומה בחברה. אין בכך שהאם המנוחה רכשה את הדירה כדירת "יד שניה", כדי לשנות מן העובדה שהאם רכשה את הזכויות בנכס בדרך של רכישת מניות ונרשמה (ורשומה) כבעלת מניות בחברה. המבקש רכש את הזכויות בנכס באמצעות ירושת המניות, על החובות שכרוכים בכך. משכך, איני סבורה שיש מקום גם לבקשה החלופית של המבקש, לחייבו רק לתקופה שלאחר פטירת האם.

אין מקום גם לטענה כי יש לחייב את המבקש רק בהתאם לחלקו היחסי בחברה. ייתכן שכוחה של הטענה יפה במישור היחסים שבין בעלי המניות בינם לבין עצמם (או יורשיהם) אך אין בטענה כדי לפטור מתשלום חוב האגרות כלפי הרשם כנדרש לצורך החייאת החברה. ייתכן גם שיש מקום שבעלי הזכויות בדירות בבניין ובחברה יפעלו במאוחד לשינוי המצב הרישומי ולפתרון כולל שלא יצריך החייאה חוזרת ונשנ ית של החברה.

סוף דבר: הבקשה על חלופותיה, נדחית.

המבקש ישלם את חוב האגרות בסך 51,204 ₪ כתנאי להחייאת החברה. לאחר ביצוע התשלום ועם קיום יתר התנאים להחייאת החברה כנדרש לפי ההחלטה מיום 19/11/19 תוגש בקשה מתאימה בצירוף אינדיקציה לתשלום וכן אישור מסירת התצהיר המקורי למשיב, העתקי אישורי מסירה והעתקי הפרסום.

ראו החלטה נוספת מהיום על גבי בקשת המבקש לאישור תחליף המצאה.

המזכירות תדוור לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו טבת תש"פ, 23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.